תורה קנ״ח — ראו לפעמים אש בוער מרחוק

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. האש הנראית מן האדים — בחינת התלהבות לשם יתברך שאינה לנצח

כַּמָּה בְּנֵי אָדָם סִפְּרוּ, שֶׁרָאוּ לִפְעָמִים אֵשׁ בּוֹעֵר מֵרָחוֹק, וְקָרְבוּ לְשָׁם – וְלֹא הָיָה כְּלוּם; וְכֵן נִתְרָאֶה גַּם־כֵּן לִפְעָמִים בַּדֶּרֶךְ. וְגַם עַל הַיָּם לִפְעָמִים נִתְרָאֶה כָּךְ. וּכְבָר נוֹדָע שֶׁזֶּה בָּא מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ.

וְיֵשׁ אֵדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ שֶׁל גָּפְרִית, וְעוֹלִים אֵיזֶה אֵדִים וְנִתְקַבְּצִים זֶה עִם זֶה, וּמַכֶּה עֲלֵיהֶם רוּחַ קַר מִלְּמַעְלָה וְנוֹפְלִים לְמַטָּה וּמַתְחִילִין לִבְעֹר לְפִי שָׁעָה,

כְּמוֹ כֵן יֵשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, שֶׁלִּפְעָמִים נִבְעָר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְאַחַר שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְחוֹזֵר לְקַדְמוּתוֹ, וְלִפְעָמִים נִמְשָׁךְ חֲצִי יוֹם אוֹ אֵיזֶה יָמִים אוֹ אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת, אַךְ לֹא לָנֶצַח וְלֹא לִזְמַן מְרֻבֶּה.

ב. ההתלהבות הזמנית באה מחרטות הרשעים המתקבצות באדם

וְזֶה בָּא מֵרְשָׁעִים, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָרְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטָה. וְאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְאֵיזֶה אָדָם. וּכְפִי מִסְפַּר הַחֲרָטוֹת הַבָּאִים לוֹ, כֵּן נִמְשָׁךְ הַזְּמַן שֶׁבּוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מֵאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת נִבְעָר לִבּוֹ פִּתְאֹם.

אַךְ לָאו כָּל אָדָם שָׁוֶה בָּזֶה, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָּא לוֹ הִתְלַהֲבוּת מֵאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת, רַק מִמָּקוֹם אַחֵר:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. הָרְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטָה, וְאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְאֵיזֶה אָדָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִבְעָר לִבּוֹ פִּתְאֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת ה' וְתֵכֶף לְאַחַר שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְחוֹזֵר לְקַדְמוּתוֹ, וְלִפְעָמִים נִמְשָׁךְ אֵיזֶה יָמִים אוֹ אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת אַךְ לֹא לָנֶצַח וְלֹא לִזְמַן מְרֻבֶּה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת בָּא לוֹ רַק מִבְּחִינַת הַחֲרָטוֹת הַנַּ''ל, אַךְ יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין הִתְלַהֲבוּת שֶׁלָּהֶם בָּא לָהֶם מֵאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת רַק מִמָּקוֹם אַחֵר, כִּי לָאו כָּל אָדָם שָׁוֶה בָּזֶה:

דף לרשימות וחידושים