סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
ט״ז
בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בַּעֲדַת מִי מָנָה…
🕮 סדר הזמנים: נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית בְּקַיִץ תקס"ג
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־45 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
(ו) סִימָן ט"ז רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי. זֹאת הַתּוֹרָה אָמַר בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ תקס"ג. וְאָז נִתְקַבְּצוּ אֵלָיו פִּתְאֹם עַל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת, כִּי לֹא הָיָה אָז זְמַן קִבּוּץ כְּלָל (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קכו) שֶׁעִקַּר זְמַן הַקְּהִלָּה וְהַקִּבּוּץ בִּקְבִיעוּת עַל־פִּי דַּעְתּוֹ הָיָה שֵׁשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה), וּבִתְחִלָּה הִקְפִּיד קְצָת וְאָמַר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לְעַצְמֵנוּ שַׁבָּתִים. הַיְנוּ כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה וְקָבַע לָנוּ שַׁבָּתִים לָבוֹא אָז אֶצְלוֹ וְעַכְשָׁיו עָשִׂינוּ לְעַצְמֵנוּ שַׁבָּת עַל קִבּוּץ. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עִנְיָן אוֹדוֹת הַגְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטִין שֶׁנִּשְׁמַע בָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק לְהַמְתִּיקָם וּלְבַטְּלָם. אַךְ כְּשֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מָה אָנִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי אִישׁ פָּשׁוּט, עַל־כֵּן נִתְקַבְּצוּ הָעוֹלָם פִּתְאוֹם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּסִימָן קס"ו שֶׁאֵצֶל אֱלִישָׁע כְּתִיב פַּעַם אַחַת אֱלִישָׁע סְתָם, וּפַעַם אַחַת אִישׁ אֱלֹקִים. וְאִיתָא (זֹהַר שְׁמוֹת מד.) שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ נִקְרָא אֱלִישָׁע סְתָם, וּכְשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֶצְלוֹ נִקְרָא אִישׁ אֱלֹקִים. וְאָמַר אָז תּוֹרָה שְׁתֵּי פְּעָמִים. בְּלֵיל שַׁבָּת אָמַר הַתּוֹרָה (סִימָן כד חֵלֶק א) אֶמְצָעוּתָא דְעָלְמָא הֵיכָא, שֶׁמְּדַבֶּרֶת שָׁם מִתִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָא אִתְדַּבְּקִין וְלָא אִתְיַדְּעִין וְלֵית מָאן דְּקַיְמָא בְּהוּ וְכוּ', וּבַבֹּקֶר בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהִיא רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי וְכוּ'. וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סַהֲרָא וְאָמַר אָז שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְהֵם כְּלוּלִים בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. שֶׁזֶּה כָּלוּל מִשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֻמּוֹת, וְזֶה כָּלוּל מִשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֻמּוֹת. וְלֶעָתִיד יִכְבְּשׁוּ אוֹתָן שְׁנֵי מְשִׁיחִין מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְיֵשׁ צַדִּיק אֶחָד שֶׁהוּא כָּלוּל מִתְּרֵין מְשִׁיחִין יַחְדָּיו. עוֹד אָמַר אָז כַּמָּה דְּבָרִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּדְפְּסוּ, וְאָז נִשְׁבַּר הַשֻּׁלְחָן מֵרֹב הָעוֹלָם שֶׁדָּחֲקוּ עַצְמָן עָלָיו. וְהִקְפִּיד וְאָמַר וְכִי גּוֹיִים יוֹשְׁבִים אֶצְלִי עַל הַשֻּׁלְחָן, וְכִי עַכְשָׁו יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְקָרְבוּ גּוֹיִים לַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ב): "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם". וְזֶה הַפָּסוּק שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם כִּי כָּךְ הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁכָּל שִׂיחָתוֹ הָיָה שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּהּ אָז כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קכו, רמג). וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה עָסַק הַרְבֵּה מְאֹד בְּעִנְיַן הַפּוּנְקְטִין, וְהִצְטַעֵר עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה מְאֹד, וְאָמַר כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא, וְהִקְפִּיד מְאֹד עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִתְקַיְּמוּ הַפּוּנְקְטִין, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם זֹאת לְיִשְׂרָאֵל. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא שְׁטוּת, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעַתָּה. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּחֵד מְאֹד מֵאֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת הַנִּשְׁמָעִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְשֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק אוֹתָם לְדָבָר קַל, רַק צְרִיכִין לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלַי יֵעָתֵר ה' שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטְּלָם, כִּי בְּוַדַּאי תְּפִלָּה וּצְעָקָה מוֹעִיל תָּמִיד. וְעַיֵּן בְּהַשִּׂיחָה (לְקַמָּן קטז) הַשַּׁיָּכָה לְהַתּוֹרָה לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם, שָׁם מְבֹאָר עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה הָיָה מִתְיַגֵּעַ אָז בָּעִתִּים הַלָּלוּ עַל אוֹדוֹת הַפּוּנְקְטִין שֶׁנִּשְׁמְעוּ אָז, וְהֵן הֵן הַגְּזֵרוֹת שֶׁיָּצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּבִזְכוּת תְּפִלָּתוֹ נִתְעַכְּבוּ עַד הֵנָּה. וְהַלְוַאי הָיוּ צַיְּתִים אוֹתוֹ לְהַרְעִישׁ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ מִקֹּדֶם לַעֲסֹק הַרְבֵּה בִּתְפִלּוֹת וּצְעָקוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ בְּוַדַּאי הָיוּ מִתְבַּטְּלִין לְגַמְרֵי:
חיי מוהר״ן · שיחות השייכות לתורות, אות ו
בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בַּעֲדַת מִי מָנָה, אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ לִשְׁמֹעַ פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה עַל מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵהּ דְּהַאי אִילָנָא. כְּעַן בִּרְשׁוּתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, קֳדָמֵיכוֹן יַסִּיק לִתְמִידָא אִמְּרֵי יָאֵי, רַב טוּב הַצָּפוּן וְגָנוּז בְּמַאֲמָרִין קַדִּישִׁין דְּאַרְיְוָתָא דְּבֵי עִלָּאָה, אִנּוּן מְחַצְּדֵי חַקְלָא דַּהֲווֹ מִשְׁתָּעֵי, דִּי בְּהוֹן גְּנִיזִין עֲטִין קַדִּישִׁין דְּנָפְקִין מֵאוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', דַּרְכּוֹ נִפְלָאָה, רְבָה אִילָנָא וּתְקִף, וְרוּמֵהּ מָטֵא לְצֵית שְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כָּל אַרְעָא, אִנְבֵּהּ סַגִּיא וְחֶזְוֵהּ יָאֵי. שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה:לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתַּרְתֵּי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְסוּרָא (בבא בתרא דף עד.).
וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, כַּיָּדוּעַ.
דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְּסוּרָא – כִּי אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לִהְיוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֵט תָּמִיד בְּחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות צט.): פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ.
וְכַד אַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא, הַיְנוּ כַּד מַפִּיק אֶת עַצְמוֹ מֵחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת, אֲזַי:
וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי – כִּי פְּקִיחַת עֵינַיִם מְכֻנִּים עַל שֵׁם הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם; וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּחָכְמָתוֹ, אֲזַי עֵינָיו בִּבְחִינַת שֶׁמֶשׁ, וּכְשֶׁמְּסַלֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה, הֲוָה זֶה כְּמוֹ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, וּכְשֶׁבָּא הַשֶּׁמֶשׁ אֲזַי נִשְׁתָּאֲרִים עֵינָיו בִּבְחִינַת סִהֲרֵי, כִּי סִהֲרָא אֵין מְאִירָה אֶלָּא כַּד נִסְתַּלֵּק הַשֶּׁמֶשׁ.
וְזֶה בְּחִינַת: וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ; לִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ, כַּד אֲנַחְנוּ דְּבֵקִים בְּחָכְמָה, וְלִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּיָּרֵחַ, כַּד מְסַלְּקִין אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּשׁוֹטֵט בְּחָכְמָה.
וְנָפִיץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא – הֵם בְּחִינַת תְּרֵין מְשִׁיחִין, שֶׁאֲלֵיהֶם הָעַכּוּ"ם יִדְרְשׁוּ וְיִמְשְׁכוּ אֶת עַצְמָם אֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ב׳:ב׳): וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִים. וְזֶה:
תְּרֵי נְהָרוֹת דְּסוּרָא; סוּרָא זֶה בְּחִינַת עַכּוּ"ם, עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב): סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ, וְהֵם נִכְלָלִים בִּשְׁתֵּי אֻמּוֹת: עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ תְּרֵין מְשִׁיחִין, שֶׁהֵם תְּרֵי אוּסְיָא, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', עַל־יָדָם יִגָּאֲלוּ וְיִמָּשְׁכוּ כִּנְהָרוֹת אֶצְלָם לִלְמֹד דְּבַר ה'.
וּתְרֵין אֻמִּין, עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, אִנּוּן תְּרֵין עֲנָנִין דִּמְכַסִּין עַל הָעַיְנִין, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָאִיר תָּמִיד בִּבְחִינַת שֶׁמֶשׁ. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְבַטֵּל אֶת דְּבֵקוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הָאֻמִּין עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל עַל עֵינָיו, וְיִתְבַּטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי.
אֲבָל עַל־יְדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין, שֶׁיָּפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה, וְיֵהָפֵךְ לְכֻלָּם שָׂפָה בְרוּרָה, אָז יִתְקַיֵּם (ישעיהו ל׳:כ״ו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ. (מִסִּימָן טו עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל):
[עַל־פִּי תּוֹרָה ט"ז - ר' יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי הַאי כַּוְרָא צַּדִּיק]רִבּוֹן הָעוֹלָמִים,
אַתָּה בָּרָאתָ אוֹתָנוּ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, וְגָזַרְתָּ עַל נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁתֵּרֵד מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מֵהֵיכָלָא דְמַלְכָּא מִקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְתִכְנֹס בַּגּוּף הַגַּשְׁמִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה לְטוֹבָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּךָ בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה. עַל־כֵּן בְּוַדַּאי חוֹבָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת דְּבֵקִים בְּךָ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלָיְלָה, בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק וּבִטּוּל כְּלָל, כִּי הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וְאֵין לָנוּ שׁוּם חַיּוּת כִּי אִם כְּשֶׁאָנוּ דְבֵקִים בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה,
אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי מֵחֲמַת עֲכִירַת גַּשְׁמִיּוּת גוּפֵנוּ, וּמֵעֹצֶם גָּלוּתֵנוּ בֵּין הָעַכּוּ"ם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ עַכְשָׁיו בְּשׁוּם אֹפֶן לִהְיוֹת תָּמִיד דְּבוּקִים בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק כַּמֻּטָּל עָלֵינוּ, וּבְהֶכְרַח אָנוּ מֻכְרָחִים לִפְעָמִים לְבַטֵּל קְצָת מְעַט מִדִּבְרֵי תוֹרָה, מִלְּשׁוֹטֵט בְּחָכְמָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי מֵעֹצֶם הַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים עַל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָין עַל עֵיְנִין, הַמִּתְגַּבְּרִים עַתָּה בְּתֹקֶף גָּלוּתֵנוּ, מֵחֲמַת זֶה, הַהֶכְרַח אֲפִלּוּ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְעָמִים מִדְּבֵקוּתוֹ וּמֵחָכְמָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֵי לָתֵת נַיְחָא לְהַמּוֹחִין, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַבִּלְבּוּלִים חַס וְשָׁלוֹם, לְבַלְבֵּל וּלְבַטֵּל לְגַמְרֵי.
וְאָנֹכִי הֶעָנִי בְּדַעַת, הָרָשׁ בְּחָכְמָה, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַלִּמּוּד וְהַבִּטּוּל, אֵיךְ לְפַלֵּס דַּרְכִּי, שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בְּעֵת הַהֶכְרַח לְבַד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל יוֹתֵר מִדָּי.
וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּזַכֵּנִי וְתַדְרִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ הַנָּכוֹן וְהָאֱמֶת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי מִמְּעוֹן קְדֻשָּׁתְךָ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת. וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֵדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה, בְּעִנְיַן בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ. וְתַדְרִיכֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג תָּמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, לַעֲשׂוֹת הַכֹּל יָפֶה בְּעִתּוֹ,
לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְשִׁמְךָ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה וּבִזְרִיזוּת גְּדוֹלָה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּכָל יוֹם בַּעֲבוֹדַת יְהֹוָה בֶּאֱמֶת. וּתְחָנֵּנִי לָדַעַת מָתַי אֲנִי מֻכְרָח לְבַטֵּל קְצָת, וְאֶזְכֶּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם בִּטּוּל כִּי אִם בְּעֵת הַהֶכְרַח לְבַד. וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְהִתְבַּטֵּל קְצָת מִדִּבְרֵי תוֹרָה, תַּעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא אֶתְבַּטֵּל חַס וְשָׁלוֹם לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל. רַק תְּחָנֵּנִי דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי שֵׂכֶל מֵאִתְּךָ, שֶׁאוּכַל לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהֶעְלֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲפִלּוּ בְּעֵת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
וְיִהְיוּ מְאִירִין עֵינֵי שִׂכְלִי בְּעֵת הַבִּטּוּל, עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵאוֹר הַחָכְמָה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בָּהּ. וְיִהְיוּ עֵינַי מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ. לִפְעָמִים כַּשֶּׁמֶשׁ, כְּשֶׁאָנוּ דְבֵקִים בַּחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְלִפְעָמִים כַּיָּרֵחַ, כְּשֶׁאָנוּ מֻכְרָחִין לְהִתְבַּטֵּל מִן הַחָכְמָה וּמֵעֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁאָז יָאִירוּ עֵינַי כְּיָרֵחַ יָקָר הוֹלֵךְ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי תָמִיד, וְתוֹשִׁיעֵנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְאֶזְכֶּה לְבַלּוֹת כָּל יָמַי בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁלֹּא אֲאַבֵּד מֵעַתָּה שׁוּם שָׁעָה וְשׁוּם רֶגַע מִימֵי חַיַּי הַמּוּעָטִים בְּחִנָּם, כִּי מְעַט יָמַי, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי.
כִּי הֲלֹא אַתָּה עָתִיד לְקַבֵּל דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מֵאִתָּנוּ, עַל כָּל שָׁעָה וָרֶגַע מִימֵי חַיֵּינוּ. עָזְרֵנִי שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְהִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁתַּזְמִין לִי אָז אֵיזֶה עֲסָקִים מֵעֲבוֹדָתְךָ וּרְצוֹנְךָ שֶׁאוּכַל עַל יָדָם לְפַקֵּחַ אֶת דַּעְתִּי וְלָתֵת נַיְיחָא לְמוֹחִי, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶעֱסֹק אָז בִּדְבָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, חוּס וַחֲמֹל עָלַי וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד בֶּאֱמֶת:
וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלֵינוּ, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתִשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחֵינוּ, מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן־יוֹסֵף, וּשְׁנֵיהֶם יִתְחַבְּרוּ וְיֻכְלְלוּ יַחַד, וְיַכְנִיעוּ וְיַשְׁפִּילוּ אֶת כָּל הַשִּׁבְעִין עַכּוּ"ם וְכָל הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַד עָפָר, וִיגַלּוּ חָכְמָתָם בָּעוֹלָם, וְיָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה. וְתִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה לָדַעַת אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיָשׁוּבוּ כָל הָעַמִּים עַל־יְדֵי חָכְמָתָם שֶׁל הַתְּרֵין מְשִׁיחִין לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ. וִיקוּיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וּתְבַטֵּל וּתְבָעֵר כָּל הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָין עַל עֵיְנִין, וְאָז נִזְכֶּה לִהְיוֹת דְּבֵקִים בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק וּבִטּוּל כְּלָל וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם מוֹנֵעַ וּלְשׁוּם מְבַלְבֵּל לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתֵּנוּ כְּלָל, רַק נִזְכֶּה לִהְיוֹת דְּבֵקִים בְּךָ תָמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וִיקוּיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:
זה המאמר נאמר בשבת בסעודת שחרית באמצע הקיץ שנת תקס"ג, ואז נתקבצו אליו פתאום על אותו שבת כי לא היה אז זמן קיבוץ כלל (כמבואר במקום אחר שעיקר זמן הקהילה והקיבוץ אליו ז"ל בקביעות על פי דעתו היה ששה פעמים בשנה), ובתחילה הקפיד קצת ואמר שאנו עושים לעצמינו שבתים, היינו כי הוא בעצמו עשה וקבע לנו שבתים לבוא אז אצלו, ועכשיו עשינו לעצמינו שבת על קיבוץ, ואחר כך אמר אז הייתי רוצה לעשות איזה דבר אודות הגזירות (שקורין פינקטין), שנשמע בעולם שרוצין לגזור על ישראל חס ושלום, היינו שהיה רוצה לעסוק בהם להמתיקן ולבטלם אך כשאני בעצמי מה אני כי אני בעצמי איש פשוט, על כן נתקבצו העולם פתאום כדי שאני אוכל לעשות מה שאני צריך לעשות בזה ואמר אז ענין הנדפס בסימן קס"ו שאצל אלישע פעם כתוב אלישע סתם ופעם כתוב איש האלקים, ואיתא בדברי רז"ל שכשהיה בעצמו נקרא אלישע סתם, וכשהיו בני הנביאים אצלו נקרא איש האלקים ואמר אז תורה שני פעמים, בליל שבת אמר התורה אמצעיתא דעלמא היכא שבסי' כ"ד, ובבוקר בסעודת שחרית אמר המאמר זה הנ"ל שהוא ר"י משתעי, ואמר אז שיש שבעים אומות והם כלולים בעשו וישמעאל, שזה כלול מחמשה ושלשים אומות וזה כלול מחמשה ושלשים אומות, ולעתיד יכבשו אותם תרין משיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, ויש צדיק אחד שהוא כלול מתרין משיחין יחד (עיין זוה"ק פ' פנחס רמ"ו: ובדף רנ"ב) ועוד אמר אז כמה דברים יותר ממה שנדפסו, ואז נשבר השולחן מרוב העולם שקו עצמן עליו, והקפיד וכו' והזכיר אז הפסוק ונהרו אליו כל הגוים, וזה הפסוק שייך להתורה הנ"ל כמובא שם, כי כך היה דרכו ז"ל שכל שיחותיו שייך להתורה שעסק בה אז, וכמבואר במקום אחר ועיין פנים עוד בספר חיי מוהר"ן:
ד"ה ר"ה הוא
ר"ה הוא בבחי' ועינינו מאירות כשמש וכירח כי הוא ראש השנה ושנה נימנית לימות החמה וגם הוא ראש חודש שנמנה ליות הלבנה. וזה בחי' השינה והתעוררות השינה של ר"ה, שינה היא בחי' הסתלקות המוחין רק שבאמת היא בשביל התחדשות המוחין בבחי' חדשים לבקרים כידוע שזה בחי' פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה, אך אפילו בשעת הסתלקות המוחין נשאר בו רשימו מהארת המוחין והארה הזאת היא בבחי' לבנה כמבפ"נ, והנה בראש השנה עיקר עסקינו לבנות קומת המלכות שהיא בחי' לבנה ולייחדה עם דודה עדשתהיה בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה, ועכשיו יונקין הסט"א מבחי' מיעוט הירח שמשם עיקר אחיזת עשו וישמעאל שהם כנגד בחי' חמה ולבנה דסט"א כי עשו מונה לחמה וישמעאל ללבנה, והם בבחי' עננין דמכסיין על עינא בשביל זה צריכין לפעמים לסלק את המוחין ולבטל מהדביקות כדי שלא יתגברו קליפות עשו וישמעאל על העיינין שזה בעצמו בחי' ביטולה של תורה היא קיומה,והנה עיקר הכנעת הקליפות הנ"ל היא ע" יתרין משיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כמובפ"נ, וזה בחי' מצות תקיעת שופר בר"ה שעי"ז בא בחי' התעוררות כי תרועה וקול שופר מרמז על יעקב שכלול משני משיחין הנ"ל וכמובן בזוה"ק וזה בחי' משיח אלהי יעקב שנאמר על דוד שהוא עיקר הבחי' משיח ועי"ז מבטלין העננים הנ"ל עד שאין צריכין לבטל עוד ולסלק את המוחין בבחי' שינה, וע"כ צריכין שעני מיני קולות שברים ותרועה כנגד שני משיחין הנ"ל, ומחמת שיש צדיק כזה שהוא בחי' שילה דא משה שכלול משני משיחין הנ"ל כמבואר בזוה"ק פינחס דף רמ"ו ע"ב ע"כ תיקנו לתקוע גם שברים ותרוע ביחד וע"כ מתפללין בר"ה הרבה על התגלות משיח וביטול הסט"א וממשלת זדון ושישובו כל העולם לעבודתו ית' כמ ושיהיה לעתיד כי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה וכו' שכ"ז יהי ע"י משיח כ"ש ונהרו אליו כל הגוים:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' הד' ובכן, ובכן יתקדש נגד אברהם שמכניע קליפות ישמעאל, ובכן תן פחדך נגד יצחק שמכניע קליפות עשו כמבואר בזוה"ק, ובכן תן כבוד נגד יעקב שכלול משניהם מבחי' אברהם ויצחק גם יעקב הוא בחי' השכל של הדביקות כמבואר במ"א, ובכן צדיקים הוא כנגד דוד משיח ובו כלול גם משיח בן יוסף שזה בחי' צדיקים תרין משמע, וע"כ גם בהתקיעות מרומזין כל הד' בחינות הנ"ל כידוע. וע"כ כל תרועה פשוטה לפניה ולאחריה כי התקיעה הפשוטה מרמז על ההתאספות והקיבוץ אל הצדיק בבחי' ונועדו אליך כל העדה שזה בחי' ונהרו אליו כל הגוים הנאמר על משיח, וזה בחי' מלכיות זכרונות שופרות, אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם היינו שאפילו עכשיו שההכרח לבטל לפעמים מחמת עננים הנ"ל אעפי"כ גם אז נזכה להיות דבוקים ומקושרים בעול מלכות שמים רק שהוא בבחי' אור הבלנה שהיא בחי' מלכות כידוע, וזה זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה היינו שיתמתקו כל הדינים שמשם השתלשלות אחיזת העננים הנ"ל ונזכה למוחין שלימים להיות דבוקים ומקושרים בו ית' תמיד בשכל גדול שזה רצונו ית' וזה העיקר בחי' שיעלה זכרונינו לפניו לטובה, וזה שואמרין בברכת זכרונות אשר איש שלא ישכחך וכו' וזה שמבארין שם הרבה בענין איך שהשי"ת זוכר מעשה כולם ואין שכחה לפניו ית' שזה בחי' שמחשבתו והשגחתו ית' דבוקה כביכול בתמידות בהנבראים ומובן ממילא שכמו כן צריכין אנחנו להדבק בו ית' בלי שום היסח הדעת וביטול הדביקות כלל, וע"כ מתפללין שם לזכור לנו עקידת יצחק שהיה בדביקות עצום ובמסירת נפש ממש ועי"ז נמתקו כל הדינים בשרשן עד שסוף כל סוף יתבטלו העננים הנ"ל, וזה ובמה בשופר כי ע"י תקיעת שופףר ממשיכין כ"ז, וע"כ מזכירין בברכת שופרות פסוקי שופר של מתן תורה שהיה על ידי משה שכלול משני משיחין וכן פסוקי שופר של קיבוץ גליות שזה בחי' שופר של משיח:
ד"ה ואח"כ עוסקין
ואח"כ עוסקין בתשובה בעשי"ת כי עיקר ביאת התרין משיחין תלוי בתשובה עד שביו"כ אז אימא וברתא יתבין כחדא שהמלכות בחי' לבנה עולה בעליות גדולות וניזונית מבחי' קולות הפנימיים שזה בחי' החמשה עינויים וחמשה תפלות ומשם אין אחיזה לשום השתלשלות מביטול תורה ותפלה ע"י צרכיו הגשמיים כי אז ניזונין ממזון דק ורוחני קדוש ונורא מאד, וע"כ יו"כ הוא בבחי' עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה ואז נכנעין ונתבטלין העננים הנ"ל שזה בחי' סליחת העוונ8ות של יו"כ בחי' מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך. ואז נכנע קליפת עשו (שכלול גם מקליפת ישמעאל בבחי' ראשית גוים עמלק וכתיב וילך עשו אל ישמעאל) לגמרי בבחי' ונשא השעיר עליו זה עשו איש שעיר את כל עוונותם והשר של עשו מודה בעצמו כי ישראל הן כמלאכים שנקראין עירין קדישין על שם שאינם צריכין שינה כמ וכן ישראל לפי שורש קדושתם הן דבוקים בהשי"ת תמיד בלי שום ביטול ושינה כלל, ומה שלפעמים מתבטלין מד ביקותם שזה שורש כ להעוונות בחי' וסרתם ועבדתם וכו' כמו שארז"ל כל זה בא ע"י התגברות העננים הנ"ל מבחי' קליפת עשו, וע"כ נושא הוא עליו כל העוונות של ישראל זוכין אז למחילה סליחה כפרה ונשמך הארה גדולה מבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה שיהיה לעתיד, וע"כ במוצאי יו"כ מברכין על קידוש לבנה, וע"כ אומרין ביו"כ ברוך שם כבוד וכו' בקול רם כי שמע וברוך שם הם בבחי' ועינינו מאירות כשמש וכירח הנ"ל, כי שמע ישראל הוא בחי' הדביקות אל השי"ת בשכל גדול ונפלא וברוך שם נאמר על בחי' הדביקות בשעה שההכרח לבטל אעפי"כ בפנימיות לבבינו אנו דבוקים בהשי"ת גם אז בבחי' וכירח הנ"ל ומחמת שעיקר ההכרח להתבטל לפעמים הוא בשביל שלא יתגברו העננים דמכסיין על עיינין ע"כ צריך לומר ברוך שם וכו' בסוד ובלחש, אבל המלאכים שאינם מתייראים מהתגברות העננין ע"כ אומרין אותו בקול רם, וע"כ ביו"כ שישראל דומין למלאכים ונמשך אז בחי' ביטול העננים הנ"ל ע"כ גם אנחנו אומרין אותו בקול רם, וע"כ המשילו רז"ל אמירת ברוך שם לציקי קדירה מאחר שמרמז על בחי' הדביקות שהיא בהעלם ובלחש בשעה שצריכין לבטל כנ"ל, וע"כ גם יעקב אבינו אמרו בשעה שנסתלקה ממנו שכינה ואמר שמא יש פסול במטתי ואמרו כולם שמע ישראל וכו' ואז ידע והתבונן שגם בשעת ביטול מהדביקות שהוא בחי' הסתלקות אור השכינה גם אז אנו דבוקים בו ית' ושכינתו חופפת עלינו רק שעכשיו ההכרח להתבטל לפעמים בכדי שלא יתגרו בנו ביות בשביל זה עצמו נסתלקה הימנו שכינה בכדי שלא להודיע להם את הקץ ע"כ אמר אז ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וע"כ משה לא אמרו כלל כי משה הוא כלליות שני המשיחין שעי"ז נתבטלין העננין ואי צריכין לבטל מהדביקות בשום פעם כלל (כי אעפ"י שגם יעקב כלול משני המשיחין כנ"ל אעפי"כ כבר ארז"ל יעקב מלבר ומשה מלגאו כמובן בזוה"ק) גם ארז"ל פני משה כפני חמה, וברוך שם הוא כנגד בחי' לבנה כנ"ל:
ד"ה ואחר יו"כ
ואחר יו"כ נכנסין לסוכה שהוא זכר להיקף ענני כבוד שזה היה מורה על דביקות נפלא שישראל דבוקין בהשי"ת לעולם כ"ש ונען ה' עליהם יומם וכו' וכ"ש אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם וע,כ סוכה היא מחוץ לבית להורות שאפילו כשאנו צריכין לצאת לחוץ לעסוק בדברי עולם גם אז אנו דבוקים בהשי"ת ואז שכינתו וזוכת שלומו חופפת וסוככת עלינו ומגנת עלינו לשמור אותנו מכל משטין ומזיק בבחי' וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור וכו' וכתיב באברתו יסך לך וכו' וכתיב וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו כו', גם סוכה אותיות כ"ו ה"ס שהם שורש בחי' שמש וירח הנ"ל, גם הסוכה מרמזת על סוכת דוד בחי' מלכות משיח, וע"כ כשניצל יעקב מיד עשו נאמר בו ויעקב נסע סכותה, ומחמת שמלכות משיח הוא בבחי' ונהרו אליו כל הגויים ע"כ מקריבין בסוכות שבעים פרים נגד השבעים אומות כמו שארז"ל:
ד"ה וזה בחי'
וזה בחי' הד' מינים, אתרוג דומה ללב זה בחי' מלכות משיח בן דוד שהוא בחי' הלב של העולם כמוא לעיל, לולב דומה לשדרה זה בחי' משיח בן יוסף הצדיק ח"י עלמין שזה בחי' ח"י חוליות שבשדרה,הדס דומה לעינים כי על ידם נתבטלו העננים דמכסיין על עיינין ויהיו עינינו מאירות כשמש בבחי' אור השכל של הדביקות שהוא בחי' עינים, ערבה דומה לשפתים זה בחי' כי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. וע"כ מסיימין ההושענות שאומרים עם הלולב למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים וכו':
ד"ה ואח"כ הוא
ואח"כ הוא שמיני עצרת שהיא כנגד מלכות דוד משיח ואז זיווגא דמטרוניתא פנים בפנים שזה בחי' והיה אור הלבנה כאור החמה כידוע, ואז השמחה גדולה מאד ובדביקות נפלא ועצום כי נמשך הארה מבחי' שלעתיד כשיתבטלו העננים דמכסיין על עיינין אז נתקיימם בחי' מאמר הכתוב מאור עינים ישמח לב, ואז כל ישראל עולין לתורה שהיא עיקר החכמה העליונה שעל ידה זוכין ישראל לדבק בהשי"ת תמיד, ומסיימין התורה בגדולת מעלת משה רבינו ע"ה ומסיימין ולכל המורא הגדולה אשר עשה משה לעיני כל ישראל כי בגודל כחו זכה לבטל העננין דמכסיין על כל ישראל והראה להם גדולת השי"ת ואותיותיו ומופתיו ומוראיו הגדולים עד שזכו כולם לדבק בהשי"ת בשלימות בשכל נפלא ונורא וע"כ נקרא כולם דור דעה, ורש"י פירש ששיבר את הלוחות לעיניהם וזה היה בבחי' ביטולה של תורה זו היא קיומה כמבואר במ"א והיינו כנ"ל כדי שלא יתגברו ביותר העעננין דמכסיין על עיינין מאחר שעשו את העגל, וזה שכתוב ואשברם לעיניכם לעינכם דייקא היינו בשביל עיניכם כדי שלא יתגברו העננין על עיינין, אח"כ המתקי משה את הדין בתפלתו עד שזכה לקבל הלוחות שניות ביו"כ ומאז המשיך בחי' ביטול העננים וסליחת עוונות בכל שנה ושנה ביו"כ כנ"ל וזה שמבואר בזוהר חדש שיו"כ הוא כנגד משה כי הוא כלול מתרין משיחין שיבטלו העננים כנ"ל, ואח"כ קורין בראשית ברא וכו' ותרגומו בחוכמא וכו' כי הבריאה היתה בחכמה עליונה בחי' כולם בחכמה עשית בכדי שיוכל האדם לדבק בהשי"ת ע"י כל הדברים שבעולם בשכל נפלא ובהשגחה נפלאה שזה בחי' פקיחת עינים על שם החכמה נאמר, וע"כ בתיבת בראשית מרומז תלת גוונין דעינא ובת עין כמובא במאמר אשרי העם סימן י"ג, וזה והארץ היתה תהו ובהו וכו' שמרמז על העננין דמכסיין על עינא וע"כ היו ג"כ ארבע כנגד בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין, והתקיון הוא ע"י ורוח א' מרחפת דא רוחו של משיח שנאמר בו ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו' והם ג"כ ארבע רוחות דקדושה כמבואר בזוה"ק והוא יבטל העננים הנ"ל ואז ויאמר א' יהי אור כי בטל החשך והענן ונעשה אור בעולם, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד כי נמשך כביכול בחי' היחוד השלם שזה בחי' והיה אור הלבנה כאור החמה כנ", וזה שארז"ל ויהי ערב זה ערבו של עשו היינו שיתבטלו העננים והחשך שהם מבחי' עשו בחי' ולחשך קרא לילה זה עשו וזה ויהי בוקר זה בוקרו של יעקב שהוא בחי' אור השכל והחכמה של הדביקות כנ"ל יום אחד שנאמר והיה יום אחד יודע לה' לא יום ולא לילה ופירש"י שם על ימות המשיח כי כ"ז יהיה בשלימות בימות המשיח כנ"ל כי הוא יבטל העננים ויגלה אור השכל בעולם עד שיטו כולם שכם אחד לעבודתו ית' בבחי' כי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה כנ"ל, וזה שארז"ל בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון שבזה אתם מראין שאתם להוטים אחרי וחפיצים להיות דבוקים כבי לעולם (שזה בחי' מה שדרז"ל פרי עץ הדר ה הקב"ה כפות תמרים זה הקב"ה וכו') אני נגלה לכם ראשון וכו' היינו בחי' התגלות אלהות מצד אתערותא דלעילא שהקב"ה מאיר פניו אלינו בכדי שנוכל להשיג אותו ית' ולהתדבק בו, וזה ופורע לכם מן הראשון זה עשו היינו שיעביר ויבטל העננים דמכסיין על עיינין היינו שמכסין על אור השכל וההשגה שזה נמשך מבחי' עשו כנ"ל, ובונה לכם ראשון זה בית המקדש שהוא בחי' דעת ושכל כמו שארז"ל כל מי שיש בו דיעה וכו', גם הוא בחי' עינים כמו שארז"ל בבבא בתקרא דף ד' וכמבואר בליקו"ת סי' ס"ז, ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח כי הוא ימשיך כל זה בשלימות כנ"ל:
עיקר הארת קדושת החכמה העליונה מאיר בא"י כנ"ל. אך אף על פי כן הארת החכמה הזאת היא בבחי' ועינינו מאירות כשמש וכירח. וזה בחי' קדושה ראשונה של א"י שלא קדשה לעתיד לבא וקדושה שניה דייקא קדשה לעתיד לבא. כמבואר (בחגיגה ג':) עי' רש"י שם (יבמות פ"ב:). ועי' בהרמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ט"ו שיטת הרמב"ם והראב"ד בענין זה. וזה מחמת שקדושה ראשונה הי' האר גדול מאד בבחי' אור השמש ממש. ונסתלק אחר כך ע"י התגברות האומות הכלולים בעשו וישמעאל שהם בחינת עננים מכסין דמכסיין על עיינין. אבל קדושה שניה שוב לא היה האור גדול כ"כ שזה בחי' חמשה דברים שחסרו בבית שני. ואז הי' האור רק בבחי' אור הירח. וקדושה זו נשארה קיימת לעולם. כי גם בעבדותינו לא עזבנו אלקינו וכו'. כי אפילו בשעה שהצדיק מוכרח לבטל קצת מדביקותו אעפ"כ אינו מבטל ונפסק לגמרי מזה ח"ו. רק שאז האור הוא בבחי' אור הירח כמובא בפנים. אבל כשנזכה לביאת המשיח אז יתבטלו העננין הנ"ל לגמרי ולא יצטרכו להבטל עוד מהדביקות. ואז יתעורר כח הקדושה הנעלם עתה בא"י שהוא בחי' אור הלבנה ותאיר אז כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים וכו' כי אז יאיר אור החמה בהארה גדולה ויתרה מאד מ אד. ואולי יש לומר שזה בחי' עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם. היינו קדושת ההארה של בחי' אור הלבנה של עתיד. ובארץ ישראל עצמה יהי' האור בבחינת אור החמה של עתיד:
שבת הוא בחינת עולם המחשבה כידוע ואז שלימות ההשגה של הצדיקי אמת שמחשבתם משוטטת תמיד בחכמות עליונות רק שבחול צריכין לבטל עצמן לפעמים מדביקותן בבחינת ביטולה של תורה וכו' כדי שלא יתגברו העננין דמכסיין וכו' כמבואר בפנים אבל בשבת נכנעין העננין הנ"ל שהם בחינת קליפות עשו וישמעאל כי רק יעקב אבינו זכה לשמור את השבת אבל עשו וישמעאל אין להם אחיזה בקדושת שבת קדש (אף על פי שגם הם מבני אברהם אבינו שקיים אפילו עירוב תבשילין כמו שאמרו רז"ל) אדרבא עיקר הכנעתם וביטולם על ידי קדושת שבת ועל כן אמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה וכו' אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין וכן אמרו רז"ל המענג את השבת ניצול משעיבוד מלכיות כי עיקר שיעבוד מלכיות הוא מקליפת עשו הוא אדום וישמעאל ועל ידי קדושת שבת נכנעין ונתבטלין וכמובן גם כן בליקוטי תנינא במאמר בראשית לעיני כל ישראל סימן ס"ז, ועל כן בשבת בטלין כל המלאכות והעסקים ולא ניתנו שבתות אלא לדברי תורה כי אז אין צריכין לבטל מדביקות מחמת העננים הנ"ל, רק יכולין להיות דבוקין בהשם יתברך והמחשבה תהיה משוטטת בחכמות עליונות בתמידות. ואז מאירין העינים בבחינת ועינינו מאירות כשמש כי שבת הוא בחינת עינים בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין וכתיב בה וזרחה לכם יראי שמי (אלו שומרי שבת כנ"ל כמה פעמים) שמש צדקה וזה שאמרו רז"ל ברכו באורה שבשבת הראשון שמשה האורה ל"ו שעות היינו כנ"ל.
גם שבת הוא בחינת הצדיק הגדול שהוא בחינת משה רעיא מהימנא שכלול מתרין משיחין כמבואר בזוהר (פנחס דף רמ"ז:) (עיין שם גם מענין יעקב) וזה בחינת ישמח משה במתנת חלקו וכנ"ל כמה פעמים ועיין זוהר חדש פרשת יתרו שבת איהו משה רבינו.
גם שבת הוא כנגד יוסף הצדיק כנ"ל כמה פעמים שזה בחינת משיח בן יוסף והוא גם כן בחינת מלכות שזה בחינת משיח בן דוד. וזה שאמרו רז"ל (ויקרא רבה פרק כ"ט) כל השביעיים חביבין וכו' בבנים השביעי חביב שנאמר דוד הוא השביעי וכו' בימים השביעי חביב שנאמר ויברך אלקים את יום השביעי, ואפשר שזה בחינת את שבתותי תשמרו דא עיגולא ורבועא דלגו ועיין מקדש מלך ותבין.
וזה אם תשוב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וכו' היינו שלא יתבטל מדבקות קדושת שבת כלל בשביל שום עשיית חפציו רק הכל יהיה מקושר בדבקות גדול בקדושת שבת. כי גם תענוגי הגוף שמתענגין לכבוד שבת יקרים וקדושים מאד והם בבחינת דבקות ממש באלקותו יתברך וכמבואר בזוהר ויקהל דף ר"ד:
ובדף רי"ח ובדף רנ"ב. וכמבואר בסימן נ"ז במאמר שאלו את ריב"ק ובליקוטי תנינא סימן י"ז וזהו אז תתענג על ה' היינו שיזכה לדביקות אמתי לדבק את עצמו בהשם יתברך לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו שזה עיקר הענג של עולם הבא. והרכבתיך על במותי ארץ היינו שיהיה למעלה מבחינת אחיזת קליפת עשו וישמעאל שהם נקראים במותי ארץ כי הם ראשי כל העמים כי כל השבעים אומות עכו"ם כלולים בהם ונחלקים תחתיהם ועל כן דרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות היינו כנ"ל. והאכלתיך נחלת יעקב אביך שהוא הראשון שמבואר בו ששמר את השבת וזכה לנחלה בלי מצרים שזה בחינת מה שנאמר במשיח ונהרו אליו כל הגוים ואז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', ועל כן נקרא דוד משיח אלקי יעקב וכן לעתיד יאמרו העמים לישראל בית יעקב (דייקא) לכו ונלכה באור ה' וכמבואר במקום אחר:
יורה דעה · הלכות נדה
"וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְכוּ'" – מִכָּאן, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרֹשׁ סָמוּךְ לְוֶסְתָּהּ. כְּתִיב, "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִּקְרַב וְכוּ'": עַל-פִּי הַמַּאֲמַר "רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי" בְּסִימָן טז כִּי אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לִהְיוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֵט תָּמִיד בְּחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְכוּ', כִּי פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ וְכוּ'. וּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק לְבַטֵּל לִפְעָמִים מִדְּבֵקוּתוֹ הוּא מֵחֲמַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָין עַל עֵינִין שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הָעֲנָנִין הַנַּ"ל, חַס וְשָׁלוֹם, עַל עֵינָיו וְיִתְבַּטֵּל חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז כְּשֶׁמְּבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ אָז עֵינָיו מְאִירוֹת כַּיָּרֵחַ וְכוּ', אֲבָל עַל-יְדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין שֶׁיָּפוּצוּ מַעַיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה וְיֵהָפֵךְ לְכֻלָּם שָׂפָה בְּרוּרָה אָז יִתְקַיֵּם, "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה". וְאָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע כְּלָל, כִּי הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, אַךְ בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְהִתְבַּטֵּל לִפְעָמִים וְזֶהוּ עִקַּר קִיּוּם שֶׁל הַדַּעַת, כִּי לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ וְכוּ', כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מַכּוֹת כד), בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט), "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וְכָל הָעוֹלָמוֹת כָּל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, כֻּלָּם עוֹמְדִים רַק עַל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לג), "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה", כִּי כְּשֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹ מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף, וְהֻכְרַח, כִּבְיָכוֹל, לְצַמְצֵם וּלְפַנּוֹת אֱלֹקוּתוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי וְכוּ', וּלְשָׁם הִמְשִׁיךְ כָּל הָאוֹרוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת עַד שֶׁבָּרָא שָׁם כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וְכוּ'. וּבִתְחִלָּה לֹא הָיוּ הַכֵּלִים יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת הָאוֹר מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר אָנוּ עוֹסְקִין לְבָרֵר וּלְתַקֵּן זֹאת וְכוּ', כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּעֵץ חַיִּים בִּתְחִלָּתוֹ:
וְזֶה יָדוּעַ שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּלְכוּת הִיא מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה עִקַּר הַהַתְחָלָה הִיא מִבְּחִינַת מַלְכוּת הַנֶּעְלָם בְּאֵין סוֹף כַּיָּדוּעַ לַמְּבִינִים, שֶׁמִּשָּׁם הַתְחָלַת הַצִּמְצוּם בִּשְׁבִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, בִּבְחִינַת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וְכוּ' 'אֲנִי' הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמִּקְרָא הַנַּ"ל, "כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן". הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא אֲנִי הוּא בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף וְכוּ': וְהַכְּלָל שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּמַלְכוּת הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ כִּי כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוּמָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם חָכְמָה וּבְשׁוּם שֵׂכֶל וּבְשׁוּם תְבוּנָה בָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת קִיּוּם לְהָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי שׁוּם מִדָּה, כִּי עִקַּר קִיּוּמָם הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ, וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שׁוּם מִדָּה וְשׁוּם סְפִירָה, כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיֹגוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן עַל-יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל, עַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם עַד אֲשֶׁר צִמְצֵם וּפִנָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, הַיְנוּ שֶׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה צִמְצֵם חָכְמָתוֹ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר סִלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּכֶל לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּשְׁאָר הַמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל, פָּנוּי מִכָּל הַשִּכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁהֵם עַצְמוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִשְׁאָר מִן הַשֵּכֶל כִּי אִם כֹּחַ הָאֱמוּנָה, שֶׁבָּרָא כֹּחַ בְּהָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, וּבֶאֱמֶת זֶה הַצִּמְצוּם הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אֱמוּנָה הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כה), "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן". כִּי אֱמוּנָה הִיא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, כִּי בְּדָבָר שֶׁמְּבִינִים בְּהַשֵּכֶל אֵין צְרִיכִין לְהַאֲמִין וְאֵינוֹ נִקְרָא אֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בַּמֶּה שֶׁאֵין מְבִינִים בְּהַשֵּכֶל. וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן יָבוֹא לָדַעַת שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה, אַךְ בֶּאֱמֶת הִיא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁבָּרָא בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה כֹּחַ בְּשֵׂכֶל הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְצַמְצֵם וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד עַל-יְדֵי כֹּחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר בְּהַדַּעַת, אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי אַף-עַל-פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵיהּ חָזֵי, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵבִין מֵרָחוֹק, שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין. כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת הוּא מֵבִין בְּבֵרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין כִּי הוּא מֵבִין זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַדָּבָר בְּשׁוּם שֵׂכֶל, רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד. וְזֶהוּ בְּחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרָת בָּהּ אֱמֶת אִתְעַבִידַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי בָּאֱמֶת, הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ כְּלָל, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת יָבִין מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין בַּה' וּבְהַצַּדִּיקִים וְכַיּוֹצֵא:
וְהַכְּלָל, שֶׁאֱמוּנָה הִיא יְסוֹד כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, לֹא הָיָה יָכֹל לְהַתְחִיל לִבְרֹא שׁוּם עוֹלָם עַד שֶׁבָּרָא תְּחִלָּה אֶת מִדַּת הָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ בְּהַשֵּכֶל לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מְבִינוֹ כְּלָל. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁנִּשְׁאָר הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁצִּמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ, כִּבְיָכוֹל, שֶׁהוּא הַשֵּכֶל, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ הוּא עֶצֶם הַחָכְמָה, כִּבְיָכוֹל, כַּיָּדוּעַ. וּכְשֶׁפִּנָּה הַשֵּכֶל מִשָּׁם נִשְׁאָר הַמָּקוֹם פָּנוּי בְּלִי שֵׂכֶל וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם כִּי אִם בְּחִינַת אֱמוּנָה. דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּהָאֱמֶת בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה, וְתֵכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, תֵּכֶף הִמְשִׁיךְ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ אוֹתוֹ הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהֵם כְּלַל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת מֵרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, כִּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְהַוָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם אָז יֵשׁ בְּכֹחַ לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי צִמְצוּמִים שֶׁל הַשֵּכֶל שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת וְהַסְּפִירוֹת שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּתוֹךְ הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, הַיְנוּ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁעַל-יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְהָבִין הַדָּבָר בַּשֵּכֶל, כַּמְבֹאָר בְּהָא"ב, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק, "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (בְּסִימָן צא) הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי בִּתְחִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּהַשֵּכֶל, כִּי עֲדַיִן הַכֹּל בְּחִינַת אֵין סוֹף, כִּי כָּל מַה שֶּׁאֵין הָאָדָם מֵבִין הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּמַּאֲמָר חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם (בְּסִימָן כב), עַיֵּן שָׁם, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּבַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, אֲבָל בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף כְּנֶגֶד כֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן. וְעַל-כֵּן בִּתְחִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיָּבִין שׁוּם דָּבָר וְשׁוּם הַשָּגָה, כִּי הַכֹּל אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין סוֹף. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּתְחִלָּה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וְזֶהוּ בְּחִינַת הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל. וְאָז כְּשֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ אָז ה' יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינָיו וּמֵבִין אַחַר כָּךְ הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָאוֹרוֹת וְהַמִּדּוֹת לְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא הַצִּמְצוּם וְהַכְּלִי וְהַמִּדָּה שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת צִמְצוּמֵי הַשֵּכֶל מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן לְהַשִּיג עַל יָדָם אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֻלָּם אֵין לָהֶם כֹּחַ לְגַלּוֹת וּלְהוֹלִיד שׁוּם דַּעַת וְשׁוּם הַשָּגָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּם שֶׁל כֻּלָּם. וְזֶהוּ בְּחִינַת דְּלֵית רְשׁוּ לְשׁוּם סְפִירָה וְכוּ' לְאַרָקָא בִּרְכָאָן בַּר מִינָה. דְּהַיְנוּ חוּץ מִמִּדַּת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל יָדָהּ דַּיְקָא עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִתְּחִלָּה צְרִיכִין לְהַקְדִּים אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל. וְגַם אֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אֵיזֶה דַּעַת וְהַשָּגָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַדַּעַת כִּי אִם דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אָסוּר לִסְמֹךְ עַל הַשֵּכֶל לְבַד וְאֵין קִיּוּם לְהַשֵּכֶל בְּלֹא הָאֱמוּנָה, כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וְכוּ', כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַשֵּכֶל כִּי אִם דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים, וְכָל הַצִּמְצוּמִים הֵם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּמְצוּמִים כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לַחֲקֹר לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ בְּחִינַת בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וְכוּ', שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת רִבּוּי הָאוֹר גּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים, כִּי כְּשֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד. נִמְצָא, שֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמוּנָה. וַאֲזַי מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר הַשֵּכֶל נִשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה וְאָז נִפְגָּם וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת לְגַמְרֵי, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין מִתְּחִלָּה, כִּי חָזַר הַכֹּל אֶל בְּחִינַת אֵין סוֹף מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חָזַר וְגָרַם בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים כַּמּוּבָא, כִּי אִיתָא שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בַּמֶּה שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק תְּחִלָּה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְהוּא רָצָה לֵידַע בְּדַעְתּוֹ דַּיְקָא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁהִזְהִירוֹ ה' יִתְבָּרַךְ עָלָיו, כִּי הָעֵץ הַדַּעַת הָיָה לוֹ כֹּחַ הַזֶּה שֶׁמִּי שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ נִכְנָס בּוֹ יֵצֶר הָרָע וְיִתְאַוֶּה לִרְדֹּף לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גּוֹרְמִין בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד וְרוֹצֶה לָדַעַת וּלְהָבִין דַּיְקָא בְּלִי אֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁמַּפְשִׁיט הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה. וּכְשֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה זֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, מִיתַת הַמְּלָכִים, כִּי נִשְׁאֲרוּ הַכֵּלִים בְּלִי אוֹרוֹת וְהָאוֹרוֹת בְּלִי כֵּלִים, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת כֵּלִים כַּנַּ"ל וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּטֵּל הָאוֹר לְגַמְרֵי, כִּי חוֹזֵר אֶל אֵין סוֹף מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּלֹא כְּלִי וְהַכֵּלִים נָפְלוּ לְמַטָּה וְכוּ':
וּכְלַל הַדָּבָר, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וּבְלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ יָמִים וְשָׁנִים וְיַעֲבֹד ה' יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת רַק בֶּאֱמוּנָה וּבִתְמִימוּת, אֲזַי אִם יִזְכֶּה, יַחֲמֹל עָלָיו ה' יִתְבָּרַךְ, וְיִפְתַּח לוֹ שְׁבִילֵי הַשֵּכֶל וְיוּכַל לְהַשִּיג וּלְהָבִין מְעַט בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה יְדִיעָה וְהַשָּגָה, הוּא צָרִיךְ לִתֵּן גְּבוּל לְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וְכוּ', רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁקֹּדֶם הַהַשָּגָה הִיא בְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַכֵּלִים וְכָל הַמִּדּוֹת כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת וְהִתְגַּלּוּת שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת וְהַסְּפִירוֹת וְהָעוֹלָמוֹת. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הָאוֹר לְתוֹךְ הַכֵּלִים, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, צָרִיךְ לָתֵת גְּבוּל לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתוֹ יוֹתֵר מִכְּפִי מַה שֶּׁיְּכוֹלָה הַכְּלִי שֶׁלּוֹ לִסְבֹּל, דְּהַיְנוּ יוֹתֵר מִכְּפִי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ, שֶׁהִיא הַכְּלִי שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל. אֲזַי הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי אוֹר גּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִסְתַּלֵּק הַדַּעַת לְגַמְרֵי וְנִשְׁבְּרָה הָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיָכוֹל לָבוֹא לִידֵי כְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לְעוֹלָם הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה שֶׁהִיא הַיְסוֹד וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף וּבָאֶמְצַע, בִּבְחִינַת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבִּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים. 'אֲנִי' הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וְסוֹף וְאֶמְצַע וּבִלְעָדֵי הָאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מֵה' יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת וּמִבִּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים וְכַנַּ"ל:
וְהִנֵּה מִי שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁזּוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְהָבִין בַּשֵּכֶל וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַשֵּכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה זֶה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַשֵּכֶל, כִּבְיָכוֹל, וְהַשְּׁכִינָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁמִּתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַשֵּכֶל זֶה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִין מֹחִין חֲדָשִׁים בִּבְחִינַת עִבּוּר, יְנִיקָה וּמֹחִין, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁמֵּאִיר הַשֵּכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת הַשָּגוֹת חֲדָשׁוֹת בִּידִיעַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם דּוֹדָהּ, כִּי כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הוּא מֵאֱמוּנָה. וּכְשֶׁה' יִתְבָּרַךְ מֵאִיר לָהֶם פָּנִים וְרוֹאִין וּמַשִּיגִין אֵיזֶה הַשָּגָה וִידִיעָה וְהַכָּרָה בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, נִמְצָא, שֶׁנִּתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, כִּבְיָכוֹל, וְזֶה בְּחִינַת דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בַּה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּחִינַת מִצְוַת 'וּבוֹ תִדְבָּק'. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה הַדְּבֵקוּת יָקָר מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תְּקַבֵּל תָּמִיד מִן הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה יִחוּד דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת כַּנַּ"ל, צְרִיכִין לְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁמִּשָּׁם הַמְשָׁכַת טִפֵּי הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְגַלּוֹת הַשָּגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שׁוּם דַּעַת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַתְחָלַת הַצִּמְצוּם. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעַל-יְדֵי הַשְּׁבִירָה נִשְׁבְּרוּ הַכֵּלִים וְהָאוֹרוֹת חָזְרוּ לִמְקוֹמָן וְנִתְבַּטֵּל הַצִּמְצוּם, כִּבְיָכוֹל, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּוַדַּאי לֹא נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, כִּי הָרְשִׁימוּ נִשְׁאָר כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן בְּכָל עֵת שֶׁצְּרִיכִין לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִחוּד וְזִוּוּג כַּנַּ"ל, אֲזַי צְרִיכִין לְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵר בֵּרוּרִין מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים, כִּי עַל יָדָם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר וּלְחַדֵּשׁ הַצִּמְצוּם הָרִאשׁוֹן, עַל-יְדֵי שֶׁחוֹזְרִין וּמַעֲלִין הַכֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים לִמְקוֹמָן שֶׁשָּׁרְשָׁם מֵהַצִּמְצוּם הָרִאשׁוֹן, וּמֵחֲמַת שֶׁבְּאֵלּוּ הַשִּׁבְרֵי כֵּלִים נֶאֱחָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת מְאֹד מְאֹד, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת אִישׁ חַיִל וְגִבּוֹר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בָּזֶה, לְיַחֵד יִחוּדִים וּלְזַוֵּג הַמִּדּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ בּוֹ הַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּקְרָאִים "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" בְּחִינַת כְּפִירוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי כֵּלִים וְהֵם הֵם בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מֵהֶם מְאֹד, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל וְיוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת, דְּהַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּהַשִּׁבְרֵי כֵּלִים שֶׁעוֹסְקִין לְבָרֵר אוֹתָם עַל-יְדֵי הַדְּבֵקוּת וְהַיִּחוּד כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר נִדָּה, כִּי אֲפִלּוּ בַּזִּוּוּג הָרוּחָנִי וְיִחוּדֵי הַמִּדּוֹת צְרִיכִין לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים, מִכָּל שֶׁכֵּן בַּזִּוּוּג הַגַּשְׁמִי, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁזִּוּוּג שֶׁל יִשְֹרָאֵל יָקָר מְאֹד, וְנוֹלָדִין עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמוֹת יִשְֹרָאֵל וְהִיא מִצְוָה הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה, וּבְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וּמִי שֶׁזוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אֲזַי נַעֲשֶֹה עַל-יְדֵי-זֶה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵיהּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (סוֹטָה יז), אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם. אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, אָסוּר לִהְיוֹת רָגִיל בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל רְגִילִין וְכוּ', כִּי אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דִּצְפוֹנָא, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּיָּדוּעַ, כִּי בְּכָל זִוּוּג צְרִיכִין לְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם וּלְבָרֵר בֵּרוּרִין מִכֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים שֶׁבָּהֶם נִתְאַחֲזוּ הַקְּלִפּוֹת. וְעַל-כֵּן אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת הַזִּוּוּג מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁאֲחִיזָתוֹ בִּשְׁבִירַת כֵּלִים וְכַנַּ"ל, רַק יִשְֹרָאֵל בְּתֹקֶף כֹּחַ גְּבוּרָתָם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרָם וְלַהֲפֹךְ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אֲבָל אָסוּר לִהְיוֹת רָגִיל, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְכָל זֶה צְרִיכִין לִזָּהֵר וְלִפְרֹשׁ אֲפִלּוּ מִן הַהֶתֵּר וְכַנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים דַּם נִדּוֹת, שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנִּתְקַלְּלָה חַוָּה, "בְּעֵצֶב תֵּלְדִי בָנִים", זֶה דַּם נִדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָז הַזִּוּוּג אָסוּר לְגַמְרֵי, כִּי דַּם נִדּוֹת נִמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים כַּיָּדוּעַ, וּשְׁבִירַת כֵּלִים הוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת וּפְגַם הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרָה וְנִפְגְּמָה עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם נִדּוֹת, וְאָז כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים הַדַּם נִדּוֹת, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת וְהָאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, אָז הַזִּוּוּג אָסוּר, כִּי אָז אָסוּר לְהַמְשִׁיךְ הַשֵֹּכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי לֹא דַּי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן אֶת הָאֱמוּנָה עַל-יְדֵי-זֶה, אַדְּרַבָּא, הָאֱמוּנָה וְהַשֵֹּכֶל יִהְיוּ נִפְגָּמִין וְנִתְקַלְקְלִין יוֹתֵר עַל-יְדֵי-זֶה בִּבְחִינַת וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו:
כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל זְמַן שֶׁמַּמְשִׁיכִין שֵֹכֶל וָדַעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה בָּזֶה מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֶת הָאֱמוּנָה, כִּי עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי הַשֵֹּכֶל כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה', שֶׁבִּתְחִלָּה כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל מִתְדַּבְּקִין לַה' יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד וְאַחַר כָּךְ, וְיָדַעַתְּ אֶת ה', כִּי אַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה כִּי אִם כְּשֶׁהָאֱמוּנָה טְהוֹרָה וּקְדוֹשָׁה, שֶׁאָז יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל-יְדֵי-זֶה הוֹלָדוֹת וְהִתְגַּלּוּת קְדוֹשׁוֹת, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים דַּם נִדּוֹת בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת ה' שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִים לְבַלְבֵּל אֶת אֱמוּנָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת, אֲזַי אָסוּר לוֹ אָז לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ דַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי אָז צָרִיךְ לֵישֵׁב בָּדָד וְלִבְרֹחַ מִן הַדַּעַת לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַדַּעַת כְּלָל, וְלֹא יְחַבֵּר אָז אֶת הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת, לְהָבִין וּלְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת וְהַכְּפִירוֹת הָעוֹלִים אֶל מֹחוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד וּלְהִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם הֲבָנַת הַדַּעַת, כִּי כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהָבִין בַּשֵֹּכֶל אֲזַי יִתְגַּבְּרוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם נִדּוֹת, עַל הַשֵֹּכֶל מִבְּחִינַת וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו, וְיִתְבַּטֵּל הַשֵֹּכֶל וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי, וְיָבוֹא לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל נִדָּה שֶׁהִיא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וּמַרְבֶּה הַטֻּמְאָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, תְּלַת אִנּוּן דְּדַחְיָן שְׁכִינְתָּא מִן עָלְמָא וְכוּ'. וְאֶחָד מֵהֶם הוּא אִסּוּר נִדָּה, כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כְּלַל יִשְֹרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל, אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת. וְעַל-כֵּן בִּכְנֶסֶת יִשְֹרָאֵל בְּעַצְמָם שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה יֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת שֵֹכֶל וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרְרִין הַדַּם נִדּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, אָז נֶאֱמַר, "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרָב וְכוּ'", שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַדַּם נִדּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ וְיִתְבַּטֵּל הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיִתְגַּבְּרוּ הַכְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו כַּנַּ"ל. כִּי אָז כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים הַדַּם נִדּוֹת, דְּהַיְנוּ הַכְּפִירוֹת, אָז עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּד בֵּין הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, וְאָז צְרִיכִין לְסַלֵּק הַדַּעַת לְגַמְרֵי וּצְרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד. וְזֶהוּ "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל", שֶׁצְּרִיכִין לִפְרֹשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לֹא מִבָּעַיָּא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרֹשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ צְרִיכִין לִפְרֹשׁ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לְהַעֲלוֹת אֶל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם נִדּוֹת, תֵּכֶף אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַדַּעַת כְּלָל רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְקוֹמָהּ, בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה נְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וּקֻשְׁיָה כְּלָל, וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק, לְהַשִֹּיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּם נִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵֹּכֶל לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם טֻמְאַת נִדָּה, כִּי עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה כְּנִדָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, וַעֲבוֹדָה זָרָה הִיא כְּפִירוֹת וַחֲקִירוֹת שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַשֵֹּכֶל וְתִתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה וְהַשֵֹּכֶל לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. וְאָז צָרִיךְ לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵֹּכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד:
וְעַל-כֵּן עִקַּר הַטָּהֳרָה שֶׁל הַנִּדָּה הוּא בְּמַיִם. זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְנָפוּץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא וַהֲוֵי כִּתְרֵי מַבְרֵי דְּסוּרָא, שֶׁעַל-יְדֵי מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, עַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטְּלוּ הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין, וְאָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲבִירִין הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם נִדּוֹת. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַמַּיִם אֵלּוּ נִטְהֶרֶת הַנִּדָּה מִטֻּמְאָתָהּ, כִּי עַל-יְדֵי אֵלּוּ הַמַּיִם נִתְבַּטְּלִין הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת כַּנַּ"ל. וְאָז נִטְהֶרֶת הָאֱמוּנָה וְנִתְחַזְּקָה כְּבַתְּחִלָּה וְאָז יְכוֹלָה לְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, לְקַבֵּל אֶת הַשֵֹּכֶל וּלְגַלּוֹת וּלְהוֹלִיד הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וְאָז יִתְקַיֵּם, "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", כִּי דַּם נִדּוֹת הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן סְתַם וֶסֶת מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ נִתְמַעֶטֶת וְנִתְמַלְּאָה כַּיָּדוּעַ. וְאָז יִתְקַיֵּם, "כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", כִּי כְּשֶׁהָאֱמוּנָה טְהוֹרָה וּקְדוֹשָׁה וַחֲזָקָה וְסוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָתוֹ לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵֹכֶל וּבְלִי שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל, אֲזַי זוֹכֶה לָדַעַת אֶת ה' בִּבְחִינַת וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה', אָמֵן וְאָמֵן:
וְעַיֵּן בַּמַּאֲמָר "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (סִימָן סד) מֵעִנְיַן חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין רַק אֱמוּנָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, כִּי בֶּאֱמֶת חָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁפּוֹנֶה הַשֵֹּכֶל וְכוּ' וְלֹא נִשְׁאָר רַק בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְהָבֵן מְאֹד:
וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵֹּכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה זֶה בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וְהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, כְּמוֹ כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בְּחִינַת אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה (סַנְהֶדְרִין לח) וְכַמּוּבָא בַּכְּתָבִים שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא בְּחֵטְא זֶה, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בָּזֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵם בְּחֵטְא זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה נִפְגָּם דַּעְתּוֹ וְנִפְשָׁט מִן הָאֱמוּנָה וְיָכוֹל לָבוֹא לִידֵי כְּפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִזֶּה בָּאִין כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים, וְכֵן כָּל הַחוֹלְקִים עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי עַל-יְדֵי כָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית נִפְגָּם הַדַּעַת, כִּי הַזִּוּוּג תָּלוּי בַּדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְהָאָדָם יָדַע וְכוּ'", כִּי מִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַטִּפָּה כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר פְּגַם הַדַּעַת שֶׁנִּפְגָּם עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית הוּא מַה שֶּׁמַּפְשִׁיט הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, כִּי עַל-יְדֵי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה מִתְחַבֵּר הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כֵּיצַד לוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה? נוֹשֵֹא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה הוּא הַדַּעַת שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה עַל-יְדֵי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה. וּלְהֵפֶךְ, כְּשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית הוּא מַפְשִׁיט הַדַּעַת מִן הַאֱמוּנָה וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא לִידֵי כְּפִירוֹת. וְעַל-כֵּן עַל-פִּי רֹב הַנּוֹאֲפִים הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים, אוֹ שֶׁהֵם חוֹלְקִים עַל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת כְּפִירוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בַּצַּדִּיקִים, מַאֲמִינִים בַּה' יִתְבָּרַךְ. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אֱמוּנַת הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּוַדַּאי, כְּמוֹ כֵן נִמְצָאִים צַדִּיקִים בְּוַדַּאי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ בִּבְרִית קֹדֶשׁ וְהִפְשִׁיטוּ הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְנִשְׁבָּר וְנִתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה וְהַדַּעַת אֶצְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה בָּאוּ לִידֵי כְּפִירוֹת בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַשְׁלִיךְ שִֹכְלָם הֶעָכוּר וְהַפָּגוּם הַמְלֻכְלָךְ בְּזֻהֲמַת תַּאֲוַת נִאוּף, וּמַקְשִׁים קֻשְׁיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל ה' יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים וְכָל זֶה מֵחֲמַת פְּגַם הַבְּרִית כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ; שֶׁעַל פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ בְּפֶה מָלֵא, שֶׁבֶּאֱמֶת מוֹעִיל תְּשׁוּבָה אֲפִלּוּ עַל חֵטְא זֶה, אַךְ הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָשׁוּב, מֵחֲמַת שֶׁדַּעְתּוֹ נִפְגָּם מְאֹד וּכְשֶׁיִּרְצֶה לָשׁוּב בְּוַדַּאי יִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הַכְּפִירוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, וּמֵחֲמַת זֶה לֹא יוּכַל לָשׁוּב, אֲבָל אִם הוּא רוֹצֶה לָחוּס בֶּאֱמֶת עַל נַפְשׁוֹ, לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו וְיַשְׁלִיךְ וִיסַלֵּק שִֹכְלוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵֹכֶל וָדַעַת כְּלָל, וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד וְיַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹקֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֹחַ, אָמֵן וְאָמֵן. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל פְּגַם הַבְּרִית הוּא שֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְיַעְתִּיר וְיַפְצִיר לַה' יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי עִקַּר פְּגָם שֶׁלּוֹ הוּא בָּאֱמוּנָה. וְעַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, וְהָעִקָּר שֶׁיַּשְׁלִיךְ שִֹכְלוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵֹכֶל כְּלָל וְיִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבַצַּדִּיקִים בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת כְּדֶרֶךְ הַהֲמוֹן עַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי חָכְמוֹת כְּלָל, וְאָז יִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל פְּגָמָיו, בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק וְיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אָמֵן:
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל; שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד בַּה' יִתְבָּרַךְ. וּבְהֶכְרֵחַ צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לִפְעָמִים, כִּי פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין וְיִתְבַּטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ לְגַמְרֵי וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הַדְּבֵקוּת בַּה' יִתְבָּרַךְ זֶהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בְּחִינַת חִבּוּר הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְכֵן כָּל אָדָם בְּכָל עֵת שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, הוּא מְיַחֵד יִחוּדִים כָּל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים קֹדֶם כָּל מִצְוָה וְעֵסֶק הַתּוֹרָה, לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִנְתֵּיהּ וְכוּ'. וְכָל הַיִּחוּדִים הֵם בִּבְחִינַת הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ עִם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִים בְּהַנִּיצוֹצוֹת הַמִּתְבָּרְרִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים עַל-יְדֵי הַיִּחוּדִים הַנַּעֲשִֹים עַל-יְדֵי עֲבוֹדַת יִשְֹרָאֵל, הֵם מִתְגַּבְּרִים מְאֹד בְּזֶה הָאִישׁ הָעוֹסֵק לְבָרְרָם עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדִים כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן כְּשֶׁעוֹסֵק אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, מִתְיַגֵּעַ מֹחוֹ וּמִתְבַּלְבֵּל וְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינִין הַנַּ"ל. שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת פְּגַם אֱמוּנָה וּמֵהֶם מִשְׁתַּלְשְׁלִים וְנִתְהַוִּים כָּל מִינֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל מֵעֲבוֹדָתוֹ שֶׁעָסַק אֵיזֶה שָׁעוֹת, בְּהֶכְרֵחַ הוּא צָרִיךְ לָתֵת נַיְחָא לְהַמֹּחִין וּלְהִתְבַּטֵּל מֵעֲבוֹדָתוֹ וְלִישֹׁן קְצָת, אוֹ לְדַבֵּר שִֹיחַת חֻלִּין עִם בְּנֵי אָדָם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת שֵׁנָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָז בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה וְהַבִּטּוּל שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שֵׁנָה, אָז מֹחוֹ נִסְתַּלֵּק וְנִתְבַּטֵּל וְנִכְלָל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה "אַשְׁרֵי הָעָם", הַמְדַבֵּר מִשֵּׁנָה (סִימָן לה), עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁאָז בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה וְהַבִּטּוּל אֵין מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם מֹחוֹ כְּלָל בַּעֲבוֹדַת ה' וְלֹא נִשְׁאָר לוֹ רַק הָאֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָאֱמוּנָה נִשְׁאָר לוֹ תָּמִיד, כִּי כָּל יִשְֹרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְבַּטְּלִין וְאֵין עוֹסְקִין בַּעֲבוֹדַת ה', אַף-עַל-פִּי-כֵן אֱמוּנָתָם חֲזָקָה תָּמִיד, וְעַל-כֵּן הַבִּטּוּל הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה אֵלָיו, כִּי מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁמֹּחוֹ מַתְחִיל לְהִתְבַּלְבֵּל, וְהַבִּלְבּוּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה וּכְפִירוֹת וְכַנַּ"ל. עַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי אָז, וְעַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְבַּטֵּל אָז קְצָת מֵעֲבוֹדָתוֹ כְּדֵי לְהַפְסִיק וּלְבַטֵּל הַיִּחוּד הַנַּעֲשֶֹה עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, כְּדֵי לְבַטֵּל לְפִי שָׁעָה חִבּוּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּד, כִּי בְּעֵת הַבִּלְבּוּל שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָעֲנָנִין הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, אָז אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַדַּעַת כְּלָל וְאָז בְּהֶכְרֵחַ לְהִתְבַּטֵּל, וְהַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, שֶׁאָז הוּא נִכְלָל רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי אָז צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה וּבִטּוּל כַּנַּ"ל. וְאָז נִתְחַדֵּשׁ שִֹכְלוֹ וּמֹחוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, וְזוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְמֹחַ חָדָשׁ לַחֲזֹר לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּהִתְחַזְּקוּת יוֹתֵר וּבְהִתְלַהֲבוּת יוֹתֵר. וְכַנִּרְאֶה בַּחוּשׁ שֶׁהָאָדָם הָעוֹסֵק קְצָת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' כְּשֶׁמִּתְבַּטֵּל קְצָת וְעוֹסֵק בְּשִֹיחַת חֻלִּין וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי אַחַר כָּךְ חוֹזֵר לְלִמּוּדוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בְּחֵשֶׁק יוֹתֵר וּבְחַיּוּת יוֹתֵר, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דַּרְכּוֹ כְּשֶׁעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת ה' וּבַתּוֹרָה שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְעָמִים כְּשֶׁמֹּחוֹ מִתְיַגֵּעַ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מֹחוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַבִּטּוּל הוּא קִיּוּם הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, כִּי הַבִּטּוּל קְצָת הוּא כְּמוֹ שֵׁנָה שֶׁהִיא נַיְחָא לַמֹּחִין וְכַנַּ"ל: ג מְחֻבָּר לְהִלְכוֹת נְדָרִים הֲלָכָה ב, הֲלָכָה ד בְּהִלְכוֹת גִּלּוּח הֲלָכָה ד, אוֹת טו. הֲלָכָה ה בְּהִלְכוֹת גִּלּוּחַ הֲלָכָה ה, אוֹת ו:
כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְ וְהָיָה עֲדַיִן הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַהוּסְט (שִׁעוּל, שַׁחֶפֶת), מִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְאָז הָיָה נוֹסֵעַ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם לְטַיֵּל סָמוּךְ לָעִיר לִרְפוּאָה וּשְׁאָר כַּוָּנוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה.
וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז בְּדֶרֶךְ הַטִּיּוּל כַּמָּה תּוֹרוֹת וְכַמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. גַּם הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "דַּע כְּשֶׁאֶחָד מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה" הַנֶּאֱמָר עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כד): "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְכוּ' (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן י"א) נֶאֱמַר גַּם־כֵּן אָז בְּעֵת שֶׁנָּסַעְנוּ עִמּוֹ לְטַיֵּל. וְעָמַדְנוּ בְּשָׂדֶה אֶחָד וְיָרַדְנוּ מֵהָעֲגָלָה וְהוּא הָיָה עֲדַיִן יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה וְעָמַדְנוּ סְבִיבוֹ.
בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ שְׁעַת הַמִּנְחָה וְהָיִינוּ רוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. אָז אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְהָעִנְיָן שָׁם: שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּשָּׂדֶה אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכוּ' נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם). וְאָמַר אַחַר־כָּךְ: שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים סְבִיבוֹ, הוּא רוֹאֶה כָּל הָעֲשָׂבִים, אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב דּוֹחֵק עַצְמוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָעוֹמְדִים שָׁם, כְּדֵי לַעֲלוֹת וְלִכְנֹס בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ (כְּפִי הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל).
גַּם הַתּוֹרָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" עַל פָּסוּק "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה" (בְּרֵאשִׁית כ"ב) בְּסִימָן י"ב. וְהַתּוֹרָה עַל מַאֲמָר "מַאי טַעְמָא גַּמְלָא זוּטַר גְּנוּבְתֵהּ וְתוֹרָא אֲרוּכָא גְּנוּבְתֵהּ" (שַׁבָּת עו:) הַמַּתְחִיל: "אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין בִּגְדוֹלוֹת" (בְּסִימָן ט"ו), וְהַתּוֹרָה הַמַּתְחִיל: "הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאֶחָד מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה" וְכוּ' (בְּסִימָן ט"ז). – כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ עַל הַדֶּרֶךְ, בִּשְׁעַת הַטִּיּוּל, וְעוֹד שְׁאָרֵי תּוֹרוֹת.
וְכָל הַמַּאֲמָרִים הַנַּ"ל וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר עַל "בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ" (שָׁם) וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ אָז עַל הַדֶּרֶךְ, הַכֹּל מְקֻשָּׁר וּמְרֻמָּז בְּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בָּאַגָּדָה הַפְּלִיאָה שֶׁשָּׁאַל רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי זֵירָא בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה תַּרְנְגוֹלָא מַדְלֵי עֵינָא וְכוּ'. וְשָׁם מְרֻמָּז כָּל זֶה.
בראשית ג: כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכׇלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵֽינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּֽאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָֽע׃ וַתֵּרֶא הָֽאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַֽאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל׃ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵֽירֻמִּם הֵם וַֽיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹֽת׃
ישעיהו ב׳:ב׳: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִֽהְיֶה הַר בֵּית־יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃
ישעיהו ל׳:כ״ו: וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַֽחַמָּה יִֽהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהֹוָה אֶת־שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּֽא׃
בבא בתרא דף עד.: …מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתַּרְתֵּי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְסוּרָא… (המאמר בהקשרו — במקור)
מנחות צט.: …לִפְעָמִים צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)