תורה ר״ד

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

ר״ד

תורה ר״ד

מַעֲלַת הַצְּדָקָה יָדוּעַ, בִּפְרָט כְּשֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם, כַּמּוּבָא…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.פרפראות לחכמהעמ׳ 5
  4. 4.נזכר בכתבי ברסלבעמ׳ 6
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 7
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 8

סך הכול כ־8 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה ממש — ואין עבירה יכולה לכבותו

מַעֲלַת הַצְּדָקָה יָדוּעַ, בִּפְרָט כְּשֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם, כַּמּוּבָא, שֶׁהַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם הוּא בְּחִינַת תַּמְכֵי אוֹרַיְתָא.

אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְאֵין עֲבֵרָה יָכוֹל לְכַבּוֹת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם, כִּי אֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא), וְזֶה הַמָּעוֹת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל.

ב. מעות ראשי תיבות ואין עבירה מכבה תורה — ויש בעניין זה דברים הרבה שלא נכתבו

וְזֶה: מָעוֹת – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה.

וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים הַרְבֵּה, כִּי בְּעֵת שֶׁגִּלָּה זֹאת סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בְּעִנְיָן זֶה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לִכְתֹּב כִּי אִם דְּבָרִים אֵלֶּה:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְאֵין עֲבֵרָה יְכוֹלָה לְכַבּוֹת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד-חָכָם כִּי אֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה, וְזֶה מָעוֹת רָאשֵׁי-תֵּבוֹת ''וְאֵין ''עֲבֵרָה ''מְכַבָּה ''תּוֹרָה (סוֹטָה כ''א):

פרפראות לחכמה

אות א

שם, כי בעת שגילה זאת סיפר איזה מעשה לענין זה וכו' המעשה הזאת אינה לענין מעלת הצדקה לתלמיד חכם הנ"ל, רק לענין מעלת קביעת עתים לתורה שמסוגל למעות ופרנסה, ושם מבואר גם כן מענין מעות ראשי תיבות ו'אין ע'בירה מ'כבה ת'ורה וכו' ומבואר בספר חיי מוהר"ן:

נזכר בכתבי ברסלב

שיחות הר״ן, אות 137

שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה מָעוֹ"ת רָאשֵׁי־תֵּבוֹת וְכוּ' (בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן ר"ד). וְסִפֵּר מִקֹּדֶם מַעֲשֶׂה:

מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת וְהָיָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְהִתְקַשְּׁרוּת גָּדוֹל. פַּעַם אַחַת, רָאָה אֶחָד מֵהֶם בַּחֲבֵרוֹ שֶׁנָּטָה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר קְצָת וְעָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כְּהֹגֶן. וְחָשַׁב: 'מִקְרֶה הוּא'. אַחַר־כָּךְ רָאָה אוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה דָּבָר גָּרוּעַ יוֹתֵר, שֶׁעָבַר עֲבֵרָה מַמָּשׁ, וְאָז נִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְהִפְרִיד עַצְמוֹ מֵאִתּוֹ.

אַחַר־כָּךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִּים כְּשֶׁיָּרְדוּ מֵעַל שֻׁלְחָן חוֹתְנָם, שְׁנֵיהֶם, הִתְחִיל זֶה שֶׁעָבַר הָעֲבֵרָה כַּנַּ"ל לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה עָשִׁיר גָּדוֹל.

וְהַשֵּׁנִי הַנַּ"ל נַעֲשָׂה עָנִי גָּדוֹל. וְהָיָה זֶה בְּדַעְתּוֹ מִתְרַעֵם תָּמִיד עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: 'הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁזֶּה עָבַר עֲבֵרָה וּמַדּוּעַ יִתְּנוּ לוֹ גְּדֻלָּה כָּל־כָּךְ?'.

פַּעַם אַחַת רָאָה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים כַּת אַחַת וּמַשְׁמִיעִין קוֹל וּמְקַשְׁקְשִׁין בְּמָעוֹת הַרְבֵּה, וְנִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. וְאָמְרוּ לוֹ: "אַל תִּגַּע בְּזֶה הַמָּעוֹת כִּי זֶה שַׁיָּךְ לָאִישׁ הַנַּ"ל", הַיְנוּ לַחֲבֵרוֹ הנ"ל.

אָמַר: 'עַכְשָׁו הִגִּיע הָעֵת לִשְׁאֹל'. וְשָׁאַל אוֹתָם: "מַדּוּעַ יַגִּיעַ לוֹ מָעוֹת? הֲלֹא בְּעֵינַי רָאִיתִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה", הֵשִׁיבוּ לוֹ: מִיּוֹם שֶׁיְּרַדְתֶּם שְׁנֵיכֶם מֵעַל שֻׁלְחַן חוֹתֶנְכֶם, מֵאָז חֲבֵרְךָ קָבַע עִתִּים לַתּוֹרָה וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ חֹק וְלֹא יַעֲבֹר לִלְמֹד בְּכָל יוֹם כָּךְ וְכָךְ.

אֲבָל אַתָּה אֵינְךָ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נוֹתְנִין לַחֲבֵרְךָ מָעוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה. כִּי 'עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוֹת וְאֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה' (סוֹטָה כא.).

ו'ְאֵין עֲ'בֵרָה מְ'כַבָּה תּ'וֹרָה רָאשֵׁי־תֵּבוֹת מָעוֹת.

פסוקים ומאמרי חז״ל

מאמרי חז״ל ומדרש

סוטה כא: כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר — נִיצַּל מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּיסְטִין, וַעֲדַיִין אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. הִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים — נִיצַּל מִכּוּלָּם. דָּבָר אַחֵר: עֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה״. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִצְוָה, בְּעִידָּנָא דְּעָסֵיק בָּהּ — מַגְּנָא וּמַצְּלָא, בְּעִידָּנָא דְּלָא עָסֵיק בָּהּ — אַגּוֹנֵי מַגְּנָא, אַצּוֹלֵי לָא מַצְּלָא.

דף לרשימות וחידושים