רס״ו

תורה רס״ו

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 11 פסקאות · 3 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

פגם הסוכה ומיתת הבהמות — סוכה בחינת אם (בינה), דדי אדם מול דדי בהמה והעוסק בבניין

דַּע, שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּן…

דַּע, שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאֵינָן נִזְהָרִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי, כִּי סֻכָּה בְּחִינוֹת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין (תיקונים דף ג), בְּחִינוֹת: אִם לַבִּינָה תִּקְרָא (משלי ב׳:ג׳).

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו – שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה, אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה לְמַטָּה, וְזֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לִבְהֵמָה – שֶׁהָאָדָם יוֹנֵק מִדַּדֵּי אָדָם, שֶׁהוּא בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת אִם לַבִּינָה תִּקְרָא, בְּחִינוֹת סֻכָּה; אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה שֶׁהֵם לְמַטָּה.

וְעַל כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בְּמִצְוַת סֻכָּה, אֲזַי נוֹפֵל מִבְּחִינוֹת דַּדֵּי אָדָם, שֶׁהֵם בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת סֻכָּה, וַאֲזַי נוֹפֵל לִבְחִינַת דַּדֵּי בְּהֵמָה, וְיוֹנֵק מִשָּׁם, נִמְצָא שֶׁיּוֹנֵק מִשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמָה, וְעַל כֵּן יוֹנֵק אֶת חִיּוּתָם, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מֵתִים, עַל יְדֵי שֶׁנּוֹטֵל מֵהֶם אֶת הַשְׁפָּעָתָם,

וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בַּסֻּכָּה כֵּן הוּא נְפִילָתוֹ, וְכֵן נוֹטֵל אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמוֹת, וּכְמוֹ כֵן גּוֹרֵם מִיתוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת, וְזֶהוּ בְּחִינַת: וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת (בראשית ל״ג:י״ז) – כִּי הַסֻּכָּה הוּא בִּשְׁבִיל מִקְנֵהוּ כַּנַּ"ל:

ב

הסוכה מקור התורה — בחכמה יבנה בית, שבועות וסוכות אחד, ויעקב נסע סוכותה

גַּם הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן, מַזִּיק לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה…

גַּם הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן, מַזִּיק לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא): כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן; כִּי צָרִיךְ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, וַאֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ הַבִּנְיָן, וַאֲזַי רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ד:ג׳-ד׳): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, (כִּי יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע).

אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלֹא שֵׂכֶל, אֲזַי מַזִּיק לוֹ, וְעַל כֵּן מִתְמַסְכֵּן, כִּי זֶה עָנְשׁוֹ עַל שֶׁפָּגַם בַּחָכְמָה. כִּי הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ שֶׁמִּתְמַסְכֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינוֹת: חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה (קהלת ט׳:ט״ז).

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַסֻּכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׂכֶל, בְּחִינוֹת: אִם לַבִּינָה כַּנַּ"ל – עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִבְנוֹת בַּיִת בִּבְחִינַת: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ' כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת (בראשית שם), כַּנַּ"ל:

ג

וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת הֵם אֶחָד…

וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת הֵם אֶחָד, כִּי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מִבִּינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א׳:ח׳): וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, בְּחִינַת אֵם לַבִּינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל:

וְעַל כֵּן תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת הוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה, כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה. נִמְצָא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּסֻּכָּה, נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינוֹת הַתּוֹרָה, כִּי מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְאָז מַתְחֶלֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת בַּיִת, הַיְנוּ בֵּית דִּבְרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִוָון, שֶׁאָז הוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָה, רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וְכוּ', כַּנַּ"ל:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו
סיפור התגלות המאמרמתי ואיך נאמרה תורה זו

(נו) רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב יַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת בְּסִימָן רס"ו דַּע כְּשֶׁהָעוֹלָם פּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כְּשֶׁאֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ כָּרָאוּי גּוֹרְמִין מִיתָה אוֹ חוֹלַאֲת לַבְּהֵמוֹת וְלִשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַכֹּל לְפִי הַפְּגָם. כִּי זֶה הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין בְּנֵי הָאָדָם וּבֵין בַּעֲלֵי חַיִּים כִּי שִׁפְעָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם יוֹנְקִים מִמְּקוֹם בִּינָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת י): שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּעֲלֵי־חַיִּים, שֶׁשִּׁפְעָם יוֹנְקִים מִמְּקוֹם הָעֶרְוָה. וּבְחִינַת סֻכָּה הִיא בְּחִינַת אִמָּא בִּינָה דִּמְסָכְכָא עַל בְּנָהָא וְאָנוּ יוֹנְקִים מִמֶּנָּה, וּבְזֹאת הַמִּצְוָה אָנוּ מֻבְדָּלִים מִשֶּׁפַע שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה אֲזַי יוֹרְדִין עַל־יְדֵי־זֶה מִמַּדְרֵגַת בְּנֵי אָדָם, וְאֵין לָהֶם שֶׁפַע מִמְּקוֹם בִּינָה, וְיוֹרְדִין לְמַדְרֵגוֹת שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְנִדָּחִין שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מֵהַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁבְּנֵי אָדָם לוֹקְחִין הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי הַבַּעֲלֵי הַחַיִּים מֵתִים אוֹ נוֹפְלִים בָּחֳלָאִים הַכֹּל לְפִי לְקִיחַת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם אִם רַב אִם מְעָט, וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית ל"ג) וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת. הַיְנוּ כִּי סֻכּוֹת הוּא חַיִּים וְקִיּוּם לְבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל מַדְרֵגָתָם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם בְּמַדְרֵגָתָן, וּבִבְחִינַת תּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת (מִשְׁלֵי א): "אַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ", "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא". (שָׁם ב) בִּשְׁבִיל זֶה סָמוּךְ לְסֻכּוֹת אָנוּ עוֹשִׂים שִׂמְחַת תּוֹרָה. וְזֶה סִוָון רָאשֵׁי־תֵבוֹת וְ'יַעֲקֹב נָ'סַע סֻ'כּוֹתָה וַ'יִּבֶן כִּי בְּסִיוָן נִתְּנָה תּוֹרָה וְאָנוּ בְּמַדְרֵגַת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:

חיי מוהר״ן · שיחות השייכות לתורות, אות נו

📖 פסוק הפתיחהדע, שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן, הוא עלידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי, כי סכה בחינות אמא דמסככא על בנין , בחינות: אם ל(משלי ב׳:ג׳)

פסוקים בתורה זו(5) · טקסט מלא
משלי ב׳:ג׳

כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶֽךָ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״ה ·תורה ל״ו
בראשית ל״ג:י״ז

וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּֽוֹת׃

משלי כ״ד:ג׳-ד׳

בְּחׇכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָֽן׃ וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כׇּל־הוֹן יָקָר וְנָעִֽים׃

קהלת ט׳:ט״ז

וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חׇכְמָה מִגְּבוּרָה וְחׇכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִֽים׃

משלי א׳:ח׳

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּֽךָ׃

מאמרי חז״ל ומדרש(2) · 2 מהמקור
ברכות ילדף המלא

״בָּרְכוּ ה׳ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ בָּרְכוּ ה׳ כָּל צְבָאָיו וְגוֹ׳״. יָנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ וְנִסְתַּכֵּל בְּדַדֶּיהָ וְאָמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה׳ וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו״. מַאי ״כָּל גְּמוּלָיו״. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה. טַעְמָא מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה:

סוטה יאלדף המלא

שֶׁמְּסַכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן. וְחַד אָמַר: שֶׁמְּמַסְכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן, דְּאָמַר מָר: כׇּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן. ״אֶת פִּיתוֹם וְאֶת רַעַמְסֵס״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פִּיתוֹם שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַעַמְסֵס — שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִתְרוֹסֵס.

מאמרי הזוהר(1) · טקסט־מקור מהדף המצוטט
תיקוני הזוהר גלמקור ↗

כְגַוְונָא דָא יו''ד אִּיהּו עֵשֶר ה' חָמֵש, עֵשֶר זִּמְנִּין ה' אִּינּון חַמְשִּין, עֵשֶר בְכָל סְפִּירָה מֵאִּלֵין חָמֵש מֵחֶסֶד עַד הֹוד, יְסֹוד נָטִּיל לֹון כֻּלְהּו וְאִּיקְרֵי כָ''ל כְלִּיל .מֵאִּלֵין חַמְשִּין, וְכָרְסַיָא דִּלְתַתָא יָם הַמֶלַח כִּסֵא דִּין ֶכְמֹו זֶה יֹו''ד, הּוא עֶשֶר, ה' חָמֵש. עֶש ר פְעָמִּים ה' הֵם חֲמִּשִּים. עֶשֶר בְכָל סְפִּירָה מֵחָמֵש הָאֵלּו, מֵחֶסֶד עַד הֹוד, הַיְסֹוד נֹוטֵל אֶת כֻּלָם וְנִּקְרָא .כֹ''ל, כָלּול מֵהַחֲמִּשִּים הַלָלּו, וְהַכִּסֵא שֶלְמַּטָה יָם הַמֶלַח כִּסֵא הַדִּין ֵעֹוף דְאִּיהּו צִּפֹור דִּיל יּה אִּיהּו מטטרו''ן, עֲלֵיּה אִּתְמַר)(קהלת י כ כִּי עֹוף הַשָמַיִּם יֹולִּיְך אֶת הַּקֹול, קֹול דִּקְרִּיאַת שְמַע דְאִּיהּו כְלִּיל שִּית…

רס״ו / רפ״ו