משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.
דַּע, שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשִׂין, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה נֵר אֶחָד…
דַּע, שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשִׂין, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה נֵר אֶחָד. וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק הָאָדָם, אִם הִיא נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִיא יְקָרָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נוֹתְנִין לָהּ לִהְיוֹת מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, שֶׁיְּחַפֵּשׂ וְיִקַּח לוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה מִגִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ תַּכְלִית כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא.
וּלְחִפּוּשׂ צְרִיכִין נֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים י:), שֶׁחִפּוּשׂ בְּנֵרוֹת, וְלָמְדוּ מִפָּסוּק: נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן, וְהַנֵּרוֹת נַעֲשִׂין מִן הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת: נֵר מִצְוָה (משלי ו׳:כ״ג), וְאֵצֶל אֵלּוּ הַנֵּרוֹת מְחַפֶּשֶׂת הַנְּשָׁמָה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא.
וְזֶה בְּחִינַת: בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת…
וְזֶה בְּחִינַת: בַּמֵּתִים חָפְשִׁי – כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת (שבת קנא:). חָפְשִׁי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַחִפּוּשׂ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַמִּצְווֹת, כִּי הַמִּצְווֹת הֵם נֵרוֹת שֶׁעַל־יָדָם הַחִפּוּשׂ כַּנַּ"ל.
אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בְּחַיָּיו, וְגַם בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים הוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזֵי אָבִיו:
סביב התורה
ללמוד עוד בתורה זו
⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו←📜 מאמר הפתיחהדע, שכל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד. וכשנסתלק האדם, אם היא נשמה גדולה, שהיא יקרה מאד בעיני השם יתברך, אזי נותנין(פסחים י:)
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָֽר׃
…וּלְחִפּוּשׂ צְרִיכִין נֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — בקישור למקור)
תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, אָמְרָה תּוֹרָה: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם בָּטֵל מִן הַמִּצְוֹת. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״בַּמֵּתִים חׇפְשִׁי״ — כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם, נַעֲשָׂה חׇפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי — אֵין צָרִיךְ לְשׁוֹמְרוֹ מִן הַחוּלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים.