סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
ל״ב
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה…
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־11 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח (תהילים נ״א:י״ז), וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נְתוּנָה לְזִוּוּג, הִיא אִתְקְרִיאַת נַעֲר בְּלֹא ה' (זוהר בא דף לח:), גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ךְ דִּינִים,
וְכַד אִתְתַּקְנַת לְזִוּוּג אִתְקְרִיאַת נַעֲרָה בְּהֵ"א, שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין עַל־יְדֵי ה' אַלְפִין שֶׁל אֶהְיֶה שֶׁבַּבִּינָה, כַּמּוּבָא בִּ"פְרִי־עֵץ־חַיִּים" שַׁעַר עֲמִידָה.
נִמְצָא הַכַּלָּה עֲדַיִן בִּבְחִינוֹת נַעַר, בִּבְחִינוֹת שַׁ"ךְ דִּינִים, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָהּ וּלְתַקְּנָהּ. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי רִקּוּדִין. כִּי הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד. וְהֵם נִתְנַשְּׂאִים עַל־יְדֵי הַלֵּב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יַעֲקֹב (בראשית כ״ט:א׳): וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב אֶת רַגְלָיו, וּפֵרֵשׁ רַשִׁי: לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו. וְלֵב הוּא בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בִּינָה לִבָּא, וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין.
עַל כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בָּרִקּוּדִים [לְהַמְשִׁיךְ] הָאַלְפִין שֶׁבַּלֵּב עַל־יְדֵי הָרַגְלִין לְהַכַּלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵשׁ פְּעָמִים דִּין, גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ךְ, גִּימַטְרִיָּא נַעַר. וְעַל־יְדֵי אוֹר הַלֵּב שֶׁנִּמְשָׁךְ לָהּ, נַעֲשֵׂית נַעֲרָה בְּהֵ"א, וְנַעֲשֵׂית ה' פְּעָמִים "אֲדֹנָי".
וְזֶה בְּחִינַת: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד, נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה בִּבְחִינַת זִוּוּג, וְנַעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדֹנָי, שֶׁהִיא נַעֲרָה, שֶׁהִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג.
וְזֶה דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' ע') כְּשֶׁנָּשָׂא יַעֲקֹב אֶת לֵאָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִין, הָיוּ מְזַמְּרִין הַיְא לַיְא, לִרְמֹז לְיַעֲקֹב הָא לֵאָה. הַיְנוּ כִּי לֵאָה הִיא עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא (זוהר ויצא קנד), שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:י״א): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, וּמִשָּׁם הַמִּתּוּק שֶׁל הַדִּינִים, כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הֵ"א מֵהַלֵּב.
וְזֶה: הָא לֵאָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ מִלֵּאָה הָאַלְפִין, כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה. גַּם הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁהַכַּלָּה שְׁמָהּ לֵאָה, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינוֹת עַצְמָהּ נִמְתֶּקֶת:
[עַל־פִּי תּוֹרָה ל"ב - ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח]אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּרָאתָ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה וְרִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה.
זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת הַכְנָסַת כַּלָּה לַחֻפָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה,
וְאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה, לְשַׂמְּחָם בְּכָל עֹז וְחֶדְוָה, לְהַרְבּוֹת בְּכָל מִינֵי שִׂמְחָה לִפְנֵיהֶם, וְלִרְקֹד לִפְנֵיהֶם בְּכָל כֹּחִי בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה,
וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הָרִקּוּדִין לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
וְתִתֵּן שִׂמְחָה בְּלִבִּי עַד שֶׁיִּתְנַשְּׂאוּ רַגְלַי עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב, לִרְקֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי חָתָן וְכַלָּה, וּלְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵיהֶם, וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הָרִקּוּדִין לְהַמְשִׁיךְ ה' (חָמֵשׁ) אַלְפִין שֶׁבַּבִּינָה, לְהַמְתִּיק עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַשַּׁךְ דִּינִים, וְיִתְהַפֵּךְ הַדִּין לְרַחֲמִים פְּשׁוּטִים,
וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַה' (הַחֲמִשָּׁה) קוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, עוֹד יִשָּׁמַע, בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אוֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְהֹוָה צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְהֹוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאֶזְכֶּה תָמִיד לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְיַחֵד וּלְחַבֵּר חָתָן וְכַלָּה הָעֶלְיוֹנִים. וּתְרַחֵם עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ, רַעְיָתְךָ הַמְּשׁוּכָה אַחֲרֶיךָ, כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימָה בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתֶךָ, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת,
וּתְשַׂמְּחֵנוּ בִישׁוּעָתְךָ תָמִיד וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתַעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִבְנֶה בֵּית־קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו. וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם. וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּנֹעַם זִיוָךְ, בָּעֵת שֶׁתִּתְעַטֵּר בַּעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כָּאָמוּר, צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
עיקר המתקת הדינים ע"י קדושת א"י בחי' והארץ אזכור וכמובן במאמר דרשו סי' ל"ז ובסי' קנ"ה מאמר אריכת אפים והמתקת הדינים הוא ע"י שממשיכים האלפין של אהי' שבבינה שזה בחי' גור בארץ הזאת ואהי' עמך וכו'. וא"י בעצמה בפרט ירושלים הוא בחי' לבא דעלמא כנ"ל ששם מקור השמחה. בחי' נתת שמחה בלבי וע"י השמחה הזאת נתנשאין הרגלים בחי' וישא יעקב רגליו שנסמך לבשורת ירושת הארץ כמו שכתוב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה וכו'. והשיבותיך אל האדמה וכו'. ועי"ז נמשכין האלפין שבלב אל הכלה שהיא בחי' מלכות בחי' א"י כידוע. וזה שמחתי באומרים לי בית ד' נלך. כי משם מקור השמחה בחי' ושמחתים בבית תפלתי. וכן אמרו רז"ל וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ודרשו רז"ל (תענית ה') שהיא מכוונת נגד ירושלים של מעלה. וידוע שירושלים שלמעלה מרמז לבינה לבא וירושלים שלמטה מרמז לבחי' מלכות פה. וכמובא גם במאמר לשמש סי' מ"ט. היינו שנמשך מבחי' בינה לבא אור שמחת הלב על ידי בחי' הרגלים שהם נצח והוד אל בחי' מלכות בחי' ירושלים של מטה. וע"כ שם עיקר מקום התפלה ששלימותה ע"י כונת הלב ושם מ איר אור הלב ביותר בבחי' והיו עיני ולבי שם. וזה בחי' יכוון את לבו כנגד א"י וכו'. יכוון את לבו נגד ירושלים וכו':
מבואר בזוהר הקדוש יתרו פח: 'בהאי יומא כל דינין אתכפיין ולא מתערין בעלמא', ושם גם כן בדף פט 'ובלילא דשבתא וכו' דאזדווגת מטרוניתא למלכא' וכו'. ומזה מובן, שנמשך אז גם כן התיקון המבואר בפנים, היינו האלפין שבבינה נמשכין להכלה שהיא בחינת מלכות בחינת שבת מלכתא, ועל ידי זה נמתקין הדינים כנ"ל, והיא בחינת כלה, כמו שכתוב (שבת לב:) 'בואי כלה' ואמרו רז"ל (בראשית רבה יא) 'כנסת ישראל יהיה בן זוגך'. על כן צריכין אז גם כן לעורר שמחת הלב, וכמבואר בזוהר הקדוש מגודל השמחה שצריכין לשמוח בשבת, בפרט בכניסת שבת צריכין לקבל שבת בשמחה גדולה. וזה בחינת כל המזמורים שאומרים בכניסת שבת שמבואר בהם הרבה מענין השמחה שצריכין לשמוח בהשם יתברך, וכן במזמור שיר ליום השבת "כי שמחתני ה' בפעליך" וכו' ועיקר מקום השמחה הוא בלב. ועל ידי זה ממשיכין הארה גדולה מבחינת בינה לבא, שהוא בחינת שבת הגדול, שבת עילאה, לבחינת מלכות שהוא בחינת שבת סתם, כמבואר בזוהר הקדוש ובתיקונים. והשמחה ההיא נמשכת על ידי בחינת הרגלין שהם בחינת נצח והוד שזה בחינת 'לבו נשא את רגליו' וכמבואר בפנים שזה בחינת ריקודין של חתונה.
וזה בחינת (ישעיה נח) "אם תשיב משבת רגליך" וכמבואר לעיל כאן בסימן י' בשם ספר אור ישראל, שמזה סעד לרקד בשמחת שבת. ויש גם נצח והוד עליונים שהם בחינת שפתים כמבואר בפנים, וזה בחינת "ודבר דבר" הנאמר בשבת ומבואר בפנים, שזה סוד הריקודין שהיו בנישואי לאה והיו מזמרין 'הא לאה' וכו' וכבר מבואר לעיל מה שמובא בכתבים בכוונות האר"י דף מח. שנישואי יעקב ללאה היו בכניסת שבת, וסימן לדבר משת"ה גימטריא שב"ת גדו"ל וכו' ושבת גדול הוא בחינת בינה כמבואר בתיקון יט דף מ"ם:
(שבת גדול בינה, שבת קטן מלכות) והיא בחינת לאה עלמא דאתכסיא כמבואר בפנים. ועיין בכוונות ומנהגי האר"י דף מח הנ"ל:
תהילים נ״א:י״ז: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃
בראשית כ״ט:א׳: וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃
תהילים קי״ט:י״א: בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא־לָֽךְ׃
זוהר בא לח:: ּפָסּוק זֶּה קָשֶּה, כֵיוָן שֶּאָמַר לֵיל, מַה זֶּה שִמֻרִים, וְלֹא שִמּור? שִמּור הָיָה צָרִיְך )(לכתב ! וְכָתּוב הּוא הַלַיְלָה .הַזֶּה. לֵיל אָמַר בַהַתְחָלָה, וְאַחַר כְָך לַיְלָה ,אֶּלָא הָכִי תָנֵינָן, כְתִיב)(דברים כב כִי יִהְיֶּה נַעֲרָה בְתּולָה. נַעַר כְתִיב, מַאי ַטַעְמָא. מִשּום דְכָל זְמָן דְלָא קַבִילַת דְכַר, אִתְקְרֵי נ ,עַר, מִדְקַבִילַת דְכַר אִתְקְרֵי נַעֲרָה. אּוף הָכָא, לֵיל עַד לָא קַבִילַת דְכַר. וְאַף עַל גַב דִכְתִיב בֵיּה ,שִמּורִים דְכַר הֲוָה זַמִין לְאִתְחַבְרָא עִמָּה ּובְשַעֲתָא דְאִתְחֲבָר עִמָּה דְכַר ְכְתִיב, הּוא הַלַיְלָה הַזֶּה לַי יָ' שִמּורִים.
זוהר ויצא קנד: וְעַל דָא קּודְשָא בְרִיְך הּוא עָבִיד לֵיּה צַדִיק לְתַתָא, וְיֹוסֵף צַדִיק לְעֵילָא. ּובְגִינֵי כְָך, רָחֵל תְרֵין בְנִין אֹולִידַת, וְלֵאָה שִית .בְנִין ּובְרַתָא כֵיוָן שֶּבָא לְיֹוסֵף וְנִמְצָא, בִנְיָמִין חָזַר לְבֵיתֹו וְשִמֵש מִטָתֹו][והלכו ונכנסו וְהֹולִיד בָנִים. וְעַל כֵן הַּקָדֹוש בָרּוְך הּוא עָשָה אֹותֹו צַדִיק לְמַטָה, וְיֹוסֵף צַדִיק לְמַעְלָה, ּומִשּום כְָך רָחֵל הֹולִידָה שְנֵי בָנִים, וְלֵאָה שִשָה בָנִים .ּובַת וְעַל דָא, אִינּון שֶּבַע שְנִין קַדְמָאֵי אִתְכַסְיָין , דְלָא יָדַע בְהּו יַעֲקֹב בְגִין דְהֲוּו דְיֹובְלָא, וְאִינּון דִשְמִטָה אִתְגַלְיָין, ּובִשְמִטָה דְאִתְגַלְיָא פָלַח לְיֹובְלָא דְאִתְכַסְיָא, דִכְתִיב)(בראשית כט וַיַעֲבֹד יַעֲקֹב בְרָחֵל שֶּבַע שָנִים.…