תורה מ״ד — מה שמכין כף אל כף

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

10 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

מ״ד

מה שמכין כף אל כף

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה…

🕮 סדר הזמנים: נֶאֱמַר בְּסוֹף תקס"ב, בְּשַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.סיפור התגלות המאמרעמ׳ 3
  2. 2.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4–8
  3. 3.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 9–10
  4. 4.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 11–14
  5. 5.פרפראות לחכמהעמ׳ 15
  6. 6.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 16–20
  7. 7.ענפי התורה — ליקוטי הלכותעמ׳ 21–28
  8. 8.נזכר בכתבי ברסלבעמ׳ 29–31
  9. 9.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 32–34
  10. 10.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 35

סך הכול כ־35 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

סיפור התגלות המאמר

(יט) הַתּוֹרָה אַתֶּם נִצָּבִים בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן מ"ד אָמַר בְּשַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תקס"ג בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו. וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְדַע שֶׁבְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אָז הָיָה סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְפֹה בְּרֶסְלֶב, וְאָז דִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה. וְסִפֵּר לִי שֶׁבִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְפֹה עָמַד פַּעַם אַחַת עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּבֵיתוֹ וְהוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל אוֹדוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁאֵינָם מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי. וְעָנָה וְאָמַר שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין מִשּׁוּם אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין שׁוּם הַמְחָאַת כַּף. וּמִזֶּה הֵבַנְּנוּ מִיָּד שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ שֶׁיַּחְזְרוּ לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת וּבְכֹחַ גָּדוֹל כְּמוֹ הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ. כִּי בִּתְחִלַּת יְמֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּבָר הִתְחִילוּ הַחֲסִידִים לְהִתְקָרֵר וְכוּ' וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָגַע וְטָרַח הַרְבֵּה לְתַקֵּן כָּל זֶה לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ.

חיי מוהר״ן · אות 1

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. מחאת כף בתפילה — התעוררות כ"ח אתוון דבראשית לטהר אוירא דארץ ישראל וקביעת מקום לתפילה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה –

כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ"א): לָמָּה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית, כִּי הָעַכּוּם יֹאמְרוּ לָנוּ: גַּזְלָנִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִין.

בִּשְׁבִיל זֶה: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ – שֶׁהִגִּיד שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת הַכֹּל מַעֲשֵׂי יָדָיו, וּלְמִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה הוּא נוֹתֵן. וְזֶה: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם; כִּי בְּיָדוֹ הַכֹּל. וְכָל הַדְּבָרִים נִקְרָאִים כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּנֶגֶד כ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, כְּנֶגֶד כ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם.

וְזֶה יָדוּע,ַ כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ עֲמָמִין הִיא טְמֵאָה, וַאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, כִּי הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתַּחַת יַד הָעַכּוּ"ם וְנָתַן לָנוּ. אֲבָל אֶרֶץ עַמִּים, שֶׁהִיא חוּץ לָאָרֶץ, שָׁם אֲוִיר טָמֵא.

וּכְשֶׁאָנוּ מָחְאָן כַּף אֶל כַּף, בָּזֶה נִתְעוֹרֵר כ"ח אַתְוָן דִּבְרֵאשִׁית, כֹּחַ מַעֲשָׂיו. וְנִמְצָא שֶׁבְּיָדוֹ לָתֵת לָנוּ נַחֲלַת גּוֹיִם, כִּי הַכֹּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּבָזֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לְטַהֵר אֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים, כִּי נֶחֱזָר אֶרֶץ הָעַמִּים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבְיָדוֹ לָתֵת לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. וְאָז נִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְפַּלֵּל, וְשׁוֹאֵב אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

ב. אלהי אברהם בעזרו — תפילות כנגד תמידין (ארץ ישראל), תיקון מחשבות זרות ועבודה זרה בידיים

גַּם עַל יְדֵי מְחָאַת כַּף, נִתְגָּרֵשׁ אֲוִיר הַטָּמֵא. כִּי עַל־יְדֵי [מֶחָאַת] כַּפַּיִם נִשְׁמָע קוֹל, וְקוֹל הַזֶּה הוּא אֲוִיר קָדוֹשׁ, מֵכ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, מֵכ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ הָאֲוִיר עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם.

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ (ברכות ו:), כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁבְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לִמְדִינָה שֶׁאֵינָם מֻרְגָּלִים בַּאֲוִירָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם נֶחֱלָשִׁים וּמֵתִים, אֲפִלּוּ מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה. כֵּן הַדָּבָר בִּתְפִלָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל צַדִּיק, אַף־עַל־פִּי־כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, כִּי אֵינוֹ מֻרְגָּל בַּאֲוִירָא שֶׁל מָקוֹם, כָּל שֶׁכֵּן מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם וְכוּ', אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ; כִּי עַל יָדוֹ נִבְנֶה עוֹלָם מֵחָדָשׁ, וּבִנְיַן עוֹלָם עַל יְדֵי אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה.

וְזֶה דְּאִיתָא בַּתִּקּוּנִים, תִּקּוּן עֶשְׂרִין וּתְרֵין (דף ס"ו.): וּבְהַאי כֹּחַ יִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְפִין עַל אֱדוֹם. וְעוֹד (שם): צָרִיךְ לְסָלְקָא לְהַאי כֹּחַ לְגַבֵּי חָכְמָה. וְזֶה בְּחִינַת: כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ. כִּי אַבְרָהָם הוּא יָמִין, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים (ב"ב כה:).

וְעוֹד: אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ – כִּי אַבְרָהָם הוּא רִאשׁוֹן לְהַשָּׂגַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר (לך לך דף עח.): תָּקֵל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ:

ג. תפילה בחינת אמונה — תיקון הרהורי עבודה זרה (עטרת תפארת) וגילוי סודות התורה דרך ארץ ישראל

וְזֶה פֵּרוּשׁ, (ברכות כו:): תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם.

תָּמִיד, זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ; הַיְנוּ: צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ תִּקּוּן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד כַּנַּ"ל. תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי תָּמִיד, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (הושע יב): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה – עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף, הַדִּבּוּרִים נִדְבָּרִים בְּאַדְמַת קֹדֶשׁ (זכריה ב). נְבִיאִים – לְשׁוֹן דִּבּוּר:

גַּם נִתְבַּטֵּל הֶרֶג וַאֲבָדוֹן מֵעוֹלָם, כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינוֹת: יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר; יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וּכְתִיב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר וְכוּ', וַיַּבְדֵּל בֵּין הָאוֹר – דָּא אַהֲרֹן, וּבֵין הַחֹשֶׁךְ – דָּא קֹרַח (תיקונים תיקון ל דף עא:). וְזֶה בְּחִינוֹת (ויקרא כו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:

ד

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם (דברים כט): – אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:).

לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם – זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי. הַיְנוּ: עַל־יְדֵי מָה תִּזְכּוּ שֶׁתְּהֵא תְּפִלַּתְכֶם בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל –

רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם וְכוּ', וּמוֹנֶה עֶשֶׂר בְּחִינוֹת, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּף; עַל יְדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם, הַתְּפִלָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:

ה

תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם, נִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם. כִּי כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַי, וְכָל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי. וְעַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, אֲזַי הוּא דָּר בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ אֱלוֹקַי, וְנִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם.

וּתְפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ, וְתַרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ. וְנֶגֶד אֱמוּנָה, הֵם הַכְּפִירוֹת מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם, וְתִקּוּנָם עַל־יְדֵי תְּמִידִין, עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף.

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (ישעיהו ס״ב:ג׳): וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה'. פֵּרוּשׁ: עַל־יְדֵי יַד ה', עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, שֶׁנִּתְעוֹרֵר יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם. כִּי עַל־יְדֵי עַכּוּ"ם פּוֹגֵם בְּתִפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מד): כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. כְּשֶׁמְּתַקֵּן הִרְהוּרָיו, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, שֶׁנִּתְעַטֵּר תִּפְאֶרֶת בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ (שיר השירים ג׳:י״א):

ו

פֵּרוּשׁ אַחֵר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין, פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרָאִים כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ז:כ״ו): וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ. (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק זֶה בְּחֲגִיגָה יג: דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ'.) וּתְמִידִין הֵם כְּבָשִׂים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ח:ד׳): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְכוּ'.

וְעַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי:

ז

פֵּרוּשׁ אַחֵר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד, הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד, שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין תְּפִלָּתוֹ. וְנִקְרָאִים מַבּוּל, שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת תְּפִלָּתוֹ.

וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָלֶיהָ נֶאֱמַר: אֶרֶץ לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם (כשדרז"ל זבחים קיג), וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.

וְזֶה: תְּמִידִין תִּקְּנוּם – תִּקּוּנָם עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר וְכוּ' תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ: גַּם אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב"ב קנח:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ, הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית ט׳:ט״ז): וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, וּרְאִיתִיהָ – עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּרִית עוֹלָם, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, צַדִּיק חַי עָלְמִין:

[כָּל זֶה הָעִנְיָן מִתְּחִלַּת סִימָן מ"ד עַד כָּאן, מְחֻבָּר יַחַד. וְכֵן שָׁמַעְנוּ רֹב דְּבָרִים אֵלּוּ בִּדְרוּשׁ אֶחָד. אַךְ בִּכְתִיבָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, חִלְּקָם קְצָת. וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וְלֹא יָדַעְתִּי טַעְמוֹ]:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. אמַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי כ''ח (עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה) פִּרְקִין דְּיָדַיִם הֵם בְּחִינַת כ''ח (עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה) אַתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁהַכּל נִבְרָא בָּהֶם, וְנִקְרָאִין: ''כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם'' (תְּהִלִּים קי''א ו), וּכְשֶׁאָנוּ מוֹחֲאִין כַּף אֶל כַּף, בָּזֶה נִתְעוֹרְרִין הָכ''ח (עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה) אַתְוָן הַנַּ''ל, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לְטַהֵר אֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וּלְגָרֵשׁ אֲוִיר הַטָּמֵא. כִּי חוֹזֵר אַרְצָם תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁבְּיָדוֹ לָתֵת לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה וְנִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁמִּתְפַּלֵּל שָׁם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְשׁוֹאֵב הָאֲוִיר הַקָּדוֹש כְּמוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִמְצָא עַל-יְדֵי-זֶה הַתְּפִלָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל:
  2. בוְעַל כֵּן צָרִיךְ לִקְבּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל צַדִּיק אַף-עַל-פִּי-כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאד לְהִתְפַּלֵּל שָׁם כִּי אֵינוֹ מֻרְגָּל בַּאֲוִירָא שֶׁל מָקוֹם וְכָל שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ:
  3. גוְזֶה פֵּרוּשׁ: ''תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם'' (בְּרָכוֹת כ''ו), הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ תִּקּוּן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבִּתְפִלָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד שֶׁתִּקּוּנָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהּ: ''תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיךָ בָּהּ'' (דְּבָרִים י''א יג):
  4. דוְזֶה פֵּרוּשׁ: ''וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה'' (הוֹשֵׁעַ י''ב יא) עַל-יְדֵי מחאת כַּף עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם הַדִּבּוּרִים נִדְבָּרִים בְּאַדְמַת קדֶשׁ. נְבִיאִים לְשׁוֹן דִּבּוּר (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שְׁמוֹת ז וְעַיֵּן ארַח-חַיִּים סִימָן ק''ב ס''ק ג בט''ז בָּזֶה). גַּם נִתְבַּטֵּל הֶרֶג וַאֲבַדּוֹן מֵהָעוֹלָם (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן מ''ו) בִּבְחִינַת: ''וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְכוּ' וְחֶרֶב לֹא תַעֲבר בְּאַרְצְכֶם'' (וַיִּקְרָא כ''ו ו). וְעַל-יְדֵי הַמְחָאַת כַּפַּיִם הַתְּפִלָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהוּא דָּר בַּאֲוִירָא דְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ אֱלקִים וְנִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת הַנִּקְרָאִים כְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא תְּפִלָּה, בְּחִינַת יָדָיו אֱמוּנָה תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס פְּרִישָׁן בִּצְלוֹ. וְתִקּוּנָם עַל-יְדֵי תְּמִידִין עַל-יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל- יְדֵי מחאת כַּף כַּנַּ''ל:
  5. הפֵּרוּשׁ אַחֵר תְּמִידִים הֵם כְּבָשִׂים בְּחִינַת ''וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ'' (מִשְׁלֵי כ''ז כו) וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהֵם כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא (חֲגִיגָה י''ג) שֶׁעַל-יְדֵי תְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה:
  6. ופֵּרוּשׁ אַחֵר תְּפִלָּה כְּנֶגֶד הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד וְנִקְרָאִים מַבּוּל שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין הַתְּפִלָּה. וְתִקּוּנוֹ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא נִכְלָל בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלֶיהָ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁלֹּא יָרְדָה מַבּוּל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל' (זְבָחִים קי''ג) וְזֶהוּ: 'תְּמִידִין תִּקְּנוּם תּיִקּוּנָם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל'. וְגַם עַל-יְדֵי-זֶה נִזְדַּכֵּךְ מחוֹ הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ כִּי 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים' (בָּבָא-בַּתְרָא קנ''ח). וְזֶהוּ: ''וּרְאִיתִיהָ'' הַיְנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּרִית עוֹלָם בְּחִינַת ח''י (שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה) בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא בְּחִינַת צַדִּיק חַ''י עָלְמִין:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה מ"ד - מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ תָמִיד, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה וּבְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְכוֹנָה.

וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּתְזַכֵּנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ תָמִיד עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ הַמָּקוֹם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו לְהִתְפַּלֵּל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וּתְעוֹרֵר אֶת לְבָבִי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא עַד אֲשֶׁר יִתְעוֹרְרוּ יָדַי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְאֶזְכֶּה לְהָרִים יָדַי לַיהֹוָה וּלְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת.

וְעַל־יְדֵי הַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף אֶזְכֶּה שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ כֹחַ יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֵם כ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם כ"ח אַתְוָן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ אֶת אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בּוֹ בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים שֶׁהוּא אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, לְגָרֵשׁ אֲוִיר הַטָּמֵא שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וּלְהַמְשִׁיךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי הַכֹּל שֶׁלְּךָ, וּבְכֹחֲךָ בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, בְּכ"ח פִּירְקִין דְּיָדַיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם כ"ח אַתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם. וּכְתִיב, בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, וּבִרְצוֹנְךָ הַטּוֹב נָתַתָּ כֹחַ לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיַּד הַשִּׁבְעָה עַמָמִין, וּלְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֲוִיר הַטָּמֵא שֶׁל הָעַמִּים וּלְהַמְשִׁיךְ לְשָׁם אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, לְקַדֵּשׁ הָאָרֶץ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם.

כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וּתְאַמְּצֵנוּ וְתִתֶּן לָנוּ כֹחַ וּגְבוּרָה מֵאִתְּךָ, שֶׁנִּזְכֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁנַּעֲמֹד שָׁם לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, לְטַהֵר אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא עַל־יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם, לְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה כֹּחַ מַעֲשֶׂיךָ, וּלְהַמְשִׁיךְ לְשָׁם אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֲוִיר הַטָּמֵא שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ.

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְזַכֵּךְ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וּלְטַהֲרָהּ מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וּמִכָּל הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּכְּפִירוֹת, מִכֻּלָּם תַּצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים.

וּתְזַכֵּנוּ לִתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה לְהַחֲזִיק יְדֵי עֲנִיִּים הֲגוּנִים הַדָּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנִזְכֶּה שֶׁנִּהְיֶה נִכְלָלִים בַּאֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְגָרֵשׁ מֵי הַמַּבּוּל מֵאִתָּנוּ שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַמְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ תָמִיד וּמוֹנְעִים אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁכֻּלָּם בָּאִים עָלֵינוּ וּמְבַלְבְּלִים אֶת תְּפִלָּתֵנוּ מְאֹד, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל. כִּי בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרוּ הַמַּיִם מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לַעֲמֹד נֶגֶד בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת רַבּוֹת כָּאֵלֶּה, כִּי הִרְבֵּינוּ לִפְשֹׁעַ מְאֹד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרָא דְעַלְמָא כֹּלָּא, אַתָּה יָדַעְתָּ מִי וָמִי עוֹמְדִים עָלֵינוּ בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת לְבָבֵנוּ, רְאֵה נָא בְעָנְיֵינוּ וְדֹחֲקֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ,

הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ. הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשּׂוֹנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם. אָנָּא יְהֹוָה, חוּס וְרַחֵם עָלַי, חוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, הַצִּילֵנִי נָּא מַלְּטֵנִי נָא פְּדֵנִי נָא חָנֵּנִי נָא, אֲהָהּ יְהֹוָה, הַצֵּל הַצֵּל,

שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, כִּי בִתְהוֹמוֹת וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר גָּבְרוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ בַּיָּמִים הָאֵלֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד נִשְׁעָנְתִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת אֲוִיר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִמֵּי הַמַּבּוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (אֶרֶץ) לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם,

כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנִי שֶׁיִהְיֶה הַמָּקוֹם שֶׁאֶתְפַּלֵּל עָלָיו קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְתַעֲבִיר וּתְסַלֵק מִשָּׁם מֵי הַמַּבּוּל, מַיִם הַזֵּדוֹנִים, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַמְבַלְבְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם בִּלְבּוּל וְלֹא לְשׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם בִּלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם. וְתִהְיֶה תְפִלָּתִי זַכָּה וּנְכוֹנָה צַחָה וּנְקִיָּה, וְתַעֲלֶה לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְתִתְפָּאֵר וְתִתְנַשֵּׂא עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְיִהְיֶה לְךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִתְּפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ,

וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְהֹוָה וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.

שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבוֹאוּ. שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְאֶנְקוֹתֵינוּ וְאַנְחוֹתֵינוּ מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, וְאַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ וְאַל תַּעֲלֵם אָזְנְךָ מִשַּׁוְעָתֵנוּ וְצַעֲקָתֵנוּ.

אַל תַּעַזְבֵנִי יְהֹוָה אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי יְהֹוָה תְּשׁוּעָתִי:

פרפראות לחכמה

אות א

מה שמכין כף אל כף בתפלה וכו' אתם נצבים

זה המאמר נאמר בשבת שקודם ראש השנה של שנת תקס"ג בשבת הראשון שנתקרבתי אליו ודע שבאותו העת שאמר זאת אז היה סמוך לכניסתו לבראסליב, ואז דיבר הרבה מענין מחאת כפיים בתפלה, וספרו לי שבתחלת כניסתו לשם עמד פעם אחד על פתח בית המדרש שבביתו, והוכיח את העולם על אודות התפלה שאינם מתפללין כראוי וענה ואמר שאין שומעין משום אחד שום המחאת כפים ומזה הבינו מיד שהוא רוצה להחזיר העטרה ליושנה, שיחזרו להתעורר ולהתפלל בכוונה ובחיות והתלהבות ובכח גדול, כמו החסידים הראשונים שהיו בימי הבעש"ט ותלמידיו הקדושים ז"ל שהיו בדורות שלפנינו גם בעת ההיא קודם השבת שלפני ראש השנה הנ"ל היו אצלו שני חסידים מהחשובים קצת וסעדו אצלו ז"ל, ובתוך שיחתם עמו היו מתלוצצים קצת מאחד שדרכו להרבות במחאת כפים בתפלה, והקפיד רבינו ז"ל על זה, ודיבר אתם קשות ואמר להם: וכי אתם יודעים מהו מחאת כפים בתפלה וכל הענינים שיש בזה, עד שאתם מתלוצצים מזה האיש הנ"ל שלא נתקבל אצליכם מחאת כפים שלו ואחר כך בשבת שאחרי זה שהוא שבת שלפני ראש השנה באתי על שבת, ואז אמר מאמר אתם נצבים הנ"ל על ענין מחאת כפים והוא המאמר הראשון שזכיתי לשמוע מפיו הקדושה, ותיכף כתבתי אותו בעזרת השם יתברך:

אות ב

גם אחר כך בסמוך אחר סוכות בא איש אחד אליו והוא היה האיש שהיה אצלו קודם ראש השנה, והיה מתלוצץ ממחאת כפים של אחד כנ"ל וכו' והראה לו רבינו ז"ל מאמר אחד בפרי עץ חיים בענין וישם לך שלום שהוא ראשי תבות של"ו, שהוא בחינת (איוב ט"ז) שלו הייתי ויפרפרני וכו', וצוה עליו שיאמר לפניו זה הענין, והוכרח לאמר לפניו ואחר כך אמר לו רבינו ז"ל התורה על ענין מחאת כפים שבסימן מ"ו מענין הג' ידים וכו' עיין שם (כל זה הנ"ל הועתק מספר חיי מוהר"ן וע"ש עוד):

אות ג

אמר המחבר שמעתי מאיש אחד מאנ"ש שאמר רבינו ז"ל, אנחנו כבשנו את עיר בראסליב במחאת כף וריקודין, כי באמת בתחילת כניסתו לבראסליב דיבר תיכף הרבה מענין מחאת כפים בתפלה כמבואר במאמר אתם נצבים הנ"ל ובמאמרים הסמוכים אליו וכן מאמר משפטים סי' י' נאמר בחורף זה, ובשנה הזאת רקד הרבה כידוע ומבואר במקום אחר (עיין חיי מוהר"ן קט"ו קט"ז):

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן מ"ד-מחאת כפים

מבואר בפנים כמה עצמה מעלת קדושת א"י ושאוירה ק' וטהור כי הוציאה הקב"ה מתחת יד העכו"ם ונתנה לנו. ושעיקר תיקון התפלה גם בחו"ל הוא ע"י שממשיכים קדושת אוירא דא"י גם לשם ע"י מחאת כפים. ושעל ידי זה ניצולים ממחשבות זרות שבתפלה. גם מבואר שם שע"י תפלה נתגלו סודות התורה. ומזה מובן מה שעיקר התגלות סודות התורה הוא בא"י מחמת ששם עיקר שלימות התפלה. גם שם מבואר שע"י קדושת א"י נתבטלו מחשבות ע"ז רח"ל. וזוכים לתפלה בחי' אמונה בחי' כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אליק וכו'. גם מבואר שם שעל ידי הצדקה לא"י נכללין באוירא דא"י וניצולים ממימי המבול שהם בחי' המ"ז שבתפלה. גם אוירא דא"י מחכים ועי"ז נזדכך מוחו שהוא מחשבתו. וזה בחי' וראיתיה לזכור ברית. ע"י בחי' א"י נתעורר ונתתקן ברית עולם בחי' תפלה בחי' ברכאן דצלותא צדיק חי עלמין:

יקרא דשבתא · סימן מד מה מו-מחאת כפים בתפלה

מבואר לעיל בסימן לז. כי עיקר קדושת ארץ ישראל נמשך משבת קודש, וכן הנשמה יתרה של שבת הוא בחינת ארץ ישראל. ועיקר קדושת ארץ ישראל הוא על ידי "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". ועיקר חידוש מעשה בראשית יהיה על ידי שבת, כי הוא זכרון למעשה בראשית בחינת "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכו' וינח ביום השביעי".

ועל כן על ידי קדושת שבת נתטהר האויר של כל העולם מעין בחינת אוירא דארץ ישראל, וכל אחד מישראל במקום שהוא שם מאיר על מקומו בחינת קדושת אוירא דארץ ישראל. ועל כן בשבת טוב מאד להתפלל, כי אז בנקל להתפלל בלי מחשבות זרות מחמת קדושת אוירא דארץ ישראל, וזה בחינת "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'" וכו'. וזה בחינת (שמות טז) "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", כי זה בחינת 'הקובע מקום לתפלתו' (כמובן בליקוטי תנינא סימן פ"ג), כי נתקדש מקומו בקדושת אוירא דארץ ישראל. כי שבת הוא מעין העתיד לבא, שעתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם כולו, כי תמלא כל הארץ דעה את ה' וכו'.

וזה שאמרו רז"ל (שבת קיח) 'המשמר שבת וכו' אפילו עבד עבודה זרה וכו' מוחלין לו'. כי שבת הוא בחינת ארץ ישראל בחינת אמונה וביטול מחשבות עבודה זרה, וזה בחינת ענג שבת, בחינת "שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה'" וכו', וכמו שדרשו רז"ל ענין "והתענג על ה'" לענין ענג שבת. גם עיקר התגלות סודות התורה הוא בשבת כנ"ל כמה פעמים. גם המחשבות זרות הם נקראים מבול כמבואר בפנים. ושבת הוא בחינת נח, נייחא דעילאין ותתאין כידוע. ובו ניצולין ממחשבות זרות בחינת (בראשית ח) "ויזכור אלהים את נח וכו' וישוכו המים". גם שבת הוא בחינת עולם המחשבה כידוע. ועל ידי זה נזדכך המוח והמחשבה וזה בחינת 'שבות ממחשבת עבודה'.

גם שבת הוא בחינת קדושת הדיבור דקדושה הנ"ל כמה פעמים בשם הזוהר הקדוש, כי שבת הגדול הוא בחינת בינה לבא. כי בשבת נפתחים כל החמשים שערי בינה כמבואר בזוהר הקדוש, ועל ידי זה נתהוה בחינת פה בבחינת "מי שם פה לאדם" כמבואר בפנים. וזה בחינת שבת הקטן שהוא בחינת מלכות פה כמובא בתיקונים. ועל כן מסוגל ביותר בשבת לדבר דיבורים קדושים היוצאים מן הלב בבחינת 'כפי כן לבי'. וזה שכתוב בפרשת ואתחנן (דברים ה): "שמור את יום השבת וכו' וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" וכו'. כי יציאת מצרים היה שיצא הדיבור מן הגלות וכמבואר בפנים, והקול של הדיבור יוצא מכנפי ריאה, והוא בבחינת תפארת כידוע. וזה בחינת הג' שבתות המבואר בזוהר יתרו דף צ"ב. גם עיקר שלימות התפלה וכן שלימות קדושות הזווג הוא בשבת כנ"ל כמה פעמים.

גם שבת הוא המתקת הדינים כמבואר בזוהר הקדוש.

כי שבת הוא בחינת אור האבות שהם בחינת הג' ידים המבואר בפנים. כי הם בחינת הזרועות עולם כמובא במקום אחר, ועל ידי זה נמתקין הדינים, והג' ידים הנ"ל הם בחינת השם מ"ב. וכמבואר גם לעיל בסימן מ"א. וידוע כי שם זה שולט בשבת כמובא בכוונות, וזה בחינת הראשי תיבות של "וישם לך שלום" הם של"ו גמטריא ג' פעמים הוי"ה וג' פעמים אלקים וכו' כמובא בפנים. וזה בחינת שבת שלום, ועל כן נקראת שבת בחינת ביטול המחלוקת והקטרוגים כמו שכתוב "משבית מלחמות עד קצה הארץ" וכתיב (משלי יח) "מדנים ישבית הגורל" וכמבואר במקום אחר.

גם שבת הוא בחינת ביטול השכחה. כי שבת הוא מוחין דגדלות בחינת זכרון כמו שכתוב "זכור את יום השבת" וכו', וזה (ישעיה נח) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי", היינו שימנע עצמו מלילך חוץ לתחום בשבת, בבחינת "אל יצא איש ממקומו" הנ"ל בכדי שלא לצאת על ידי זה ח"ו מבחינת אוירא דארץ ישראל. וכן שלא לעשות חפציו בשבת, כי על ידי זה פוגם ח"ו בבחינת כח מעשיו כי הוא כאלו כופר ח"ו במעשה בראשית כמו שאמרו רז"ל, ועל ידי זה נפגם קדושת ארץ ישראל. וזה "וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד", כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים', ועל ידי זה עיקר הענג והכבוד כנ"ל כמה פעמים. גם השגת סודות התורה שמשיגין על ידי קדושת שבת הם גם כן בחינת ענג וכבוד, ענג על דרך "אז תתענג על ה'" וכמבואר בסימן מ"ט בפנים. וכבוד הם מלבושים של שבת, וכמו שדרשו רז"ל וזה בחינת "כבשים ללבושך" 'דברים שהם כבשונו של עולם וכו' וכמבואר בפנים. גם כי הם בחינת ולמכסה עתיק כמו שדרשו רז"ל.

וזה "וכבדתו מעשות דרכיך", ודרשו רז"ל שלא יפסיע פסיעה גסה, כי שבת הוא בחינת עולם המחשבה בחינת זכות וצחות המוחין והמחשבה כנ"ל. ופסיעה גסה מבלבלת את המחשבה כמובא בספר המדות אות דעת. וזה "ממצוא חפציך ודבר דבר", היינו שישמור עצמו מלדבר אפילו שום דיבור של חול בכדי שלא יפגום בקדושת שבת שהוא בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים, ו'סייג לחכמה שתיקה', גם כי הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק. ועל כן צריך ליזהר בדבריו בבחינת "אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני אלקים". כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מועטים" (קהלת ה'). וזה "אז תתענג על ה'", כי זה עיקר בחינת 'כמו שיש לו אלוק' הנ"ל, היינו שמתענג עמו ומתפאר בו ובוטח רק עליו. וזה גם כן בחינת קדושת ארץ ישראל כמו שכתוב "שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" וכו'.

ובזוהר הקדוש דרש 'דא עתיקא קדישא', היינו שיזכה להמשיך סודות התורה כאלו שהם בחינת עתיק. גם כי זה בחינת שורש קדושת המוחין של ארץ ישראל בבחינת "ואכלתם ישן נושן" ותרגומו 'עתיקא דעתיק' וכמובא בדברינו בקונטרס "זמרת הארץ".

"והרכבתיך על במותי ארץ", רומז לעליית המלכות וביטול המלכות דסטרא אחרא כנ"ל בשם רז"ל, היינו שיזכה לבטל כל מיני מחשבות זרות של פגם אמונה שהם מבחינת המלכות דסטרא אחרא אלקים אחרים, ויזכה לשלימות האמונה שהוא בחינת מלכות דקדושה. והאמונה תהיה עם שלימות המוחין והדעת בבחינת (דברי הימים-א כח) 'דע את אלקי אביך' (וכמבואר במקום אחר) שזה עיקר קדושת ארץ ישראל שכלול מאמונה ומוחין דגדלות כידוע. וזה בחינת חקל תפוחין קדישין שמרמז על עליית המלכות, בחינת האמונה הקדושה, בבחינת נה"י חג"ת חב"ד היינו כנ"ל.

"והאכלתיך נחלת יעקב אביך" 'דא זעיר אנפין', בחינת תפארת, כי זה בחינת (ישעיה סב) "והיית עטרת תפארת ביד ה'" המבואר בפנים. גם "נחלת יעקב אביך" כפשוטו, רצה לומר ירושת ארץ ישראל, כמו שכתוב "ויעמידה ליעקב וכו' לך אתן את ארץ כנען", וכמו שפירשו המפרשים ז"ל. ורז"ל דרשו (שבת קיח) 'שיזכה לנחלה בלי מצרים'.

היינו שימשוך קדושת ארץ ישראל על כל העולם בבחינת 'עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם' כנ"ל. "כי פי ה' דיבר", כי שבת הוא בחינת קדושת הדיבור שכלול מבחינת חכמה ובחינת אמונה כנ"ל כמה פעמים, שזה גם כן בחינת קדושת ארץ ישראל כנ"ל, גם "אז תתענג על ה'" מרמז על שלימות תיקון הדיבור שזוכין על ידי בחינת ג' שבתות הנ"ל. כי בחינת בינה בחינת יובל הוא בבחינת "על ה'" וכו,' ובמותי ארץ הוא בחינת הדיבור פה, בחינת מלכות פה, כמו שכתוב (קהלת ח) "באשר דבר מלך שלטון", ובחינת ביטול המלכיות דסטרא אחרא שנקראים מצרים, כמו שאמרו רז"ל שלפעמים הדיבור בגלות אצלם ח"ו. ונחלת יעקב אביך הוא בחינת "הקול קול יעקב", בחינת הקול היוצא מכנפי ריאה הנ"ל.

גם "אז תתענג על ה'" מרמז על המתקת הדינים על ידי הג' שמות הוי"ה, שהם בחינת ג' פעמים יד, בחינת השם מ"ב שבבינה, שזה בחינת "כי ב"י חשק", שנתגלה החשק שבלב בהידים שזה בחינת "אז תתענג" בחינת חשק וענג. "והרכבתיך על במותי ארץ". זה בחינת עליית המלכות בחינת מלכות פה שזה בחינת הג' שמות אלקים שבגרון. כי פ"ה עם הכולל גמטריא אלקי"ם כמבואר בכוונות על "וישם לך שלום" הנ"ל. ועל ידי זה נתבטלין המלכיות דסטרא אחרא שהם בחינת שלשה שרי פרעה היונקים משם כמבואר בכוונות הנ"ל.

"והאכלתיך נחלת יעקב אביך" הוא בחינת היד רמה שהוא בחינת כלליות הידים, שהם בחינת האבות שזה בחינת תפארת, בחינת "ותפארת בנים אבותם" (משלי יז), וזה בחינת 'נחלה בלי מצרים', כי על ידי זה נתבטלין כל המצרים בבחינת (שמות יד) "ובני ישראל יוצאים ביד רמה". וגם כי על ידי זה נמשך בחינת "כל העמים תקעו כף" (המבואר בפנים), שזה בחינת "אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'", וזה בחינת 'נחלה בלי מצרים'. גם המוחין דגדלות הם בחינת ענג כמבואר כבר כמה פעמים. גם ביטול המחלוקת בבחינת "וישם לך שלום" הוא בחינת ענג כמו שכתוב (תהלים לז) "והתענגו על רוב שלום". וזה "כי פי ה' דיבר", היינו שנמתק הדיבור היוצא מהגרון ששם שמות אלקים שהם בחינת פה עם הכולל כנ"ל, ונמתקין על ידי השמות הקדושים של הויה ברוך הוא וכנ"ל שזה בחינת פי ה' דיבר ה' דייקא כנ"ל:

ענפי התורה — ליקוטי הלכות

נטילת ידיים — מחיאת כף וזיכוך האוויר בקדושת ארץ ישראל נגד המבול

אורח חיים · הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת

כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר, סִימָן מד עִנְיַן מְחָאַת כַּף שֶׁהוּא כְּדֵי לְזַכֵּךְ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי כח פִּרְקִין דְּיָדַיִם שֶׁעַל יָדָם נִתְעוֹרֵר כֹּחַ מַעֲשָׂיו שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי זֶה, עַיֵּן שָׁם. וּבָזֶה נִצּוֹלִין מִמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מַבּוּל, בְּחִינַת בִּלְבּוּל. וְעַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִצּוֹלִין מִבְּחִינַת מַבּוּל. כִּי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה מַבּוּל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, כִּי אֲכִילָה וּתְפִלָּה הֵם בְּחִינָה אַחַת, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּרוּרִים שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וַאֲכִילָה כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא רַק בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִוא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכָל הַבֵּרוּרִים נַעֲשִׂין עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמּוּבָא וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ (בַּמַּאֲמָר "וַיַּסֵּב" סִימָן סב) שֶׁבֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים הֵם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בִּבְחִינַת וּרְעֵה אֱמוּנָה. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. שֶׁשָּׁם נִזּוֹנִין מֵאֱמוּנָה שֶׁעַל יָדָהּ כָּל הַבֵּרוּרִים. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע שֶׁל הָאֲכִילָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְשֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ כְּאִלּוּ אוֹכֵל בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְלָזֶה צְרִיכִין לְחַבֵּר הַיָּדַיִם לְעוֹרֵר כח פִּרְקִין שֶׁעַל יָדָם נִתְעוֹרֵר כֹּחַ מַעֲשָׂיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה כָּאן בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל לְעִנְיַן תְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה הַבֵּרוּר כָּרָאוּי. וּבָזֶה יִתְתַּקֵּן בְּחִינַת פְּגַם הַמַּבּוּל שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, כִּי הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הִוא תִּקּוּן פְּגַם הַמַּבּוּל שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל יָדוֹ נִתְעָרֵב טוֹב בְּרַע וְזֶה הָיָה בְּעַצְמוֹ חֵטְא דּוֹר הַמַּבּוּל כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְעָרֵב טוֹב וָרָע כַּמּוּבָא. וְצָרִיךְ לְבָרֵר בְּכָל יוֹם. וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וַאֲכִילָה. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין שָׁם פְּגַם הַמַּבּוּל כִּי לֹא הָיָה שָׁם מַבּוּל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שָׁם מְתַקְּנִין פְּגַם מַבּוּל עַל-יְדֵי הַבֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה. וְכֵן הָאֲכִילָה שֶׁהִוא גַּם-כֵּן בֵּרוּרִים צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם-כֵּן בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן פְּגַם הַמַּבּוּל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָשֵׂאת יָדָיו בִּבְחִינַת 'שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ ' שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר כֹּחַ מַעֲשָׂיו עַל-יְדֵי כח פִּרְקִין שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. כִּי אִי אֶפְשָׁר לָשֵׂאת וּלְחַבֵּר הַיָּדַיִם בְּלִי נְטִילָה מִקֹּדֶם. כִּי יָדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּשִׁפּוּלֵי אֶצְבָּעוֹת, כַּמּוּבָא, בִּפְרָט פְּגַם הַמַּבּוּל הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר פְּגָם הַזֶּה נוֹגֵעַ בַּיָּדַיִם דַּיְקָא בִּבְחִינַת יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. וְכָל זְמַן שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין וּמְטַהֲרִין הַיָּדַיִם מִפְּגָם הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לַהֲרִימָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי וְכוּ' יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. כִּי צָרִיךְ לָשֵׂאת הַיָּדַיִם בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ כַּמּוּבָא. שֶׁאָז עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת כח פִּרְקִין דְּיָדַיִם נִתְעוֹרֵר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשָׂיו כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מְטַהֲרִין הַיָּדַיִם עַל-יְדֵי מַיִם טְהוֹרִים שֶׁל נְטִילָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַעֲבִירִין מִן הַיָּדַיִם בְּחִינַת מַיִם הַזֵּדוֹנִים מֵי הַמַּבּוּל שֶׁאֲחִיזָתָם בַּיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וְאָז יָכוֹל לָשֵׂאת אוֹתָם וּלְחַבְּרָם בִּקְדֻשָּׁה. וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַמַּבּוּל. וַאֲזַי יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְבָרֵר עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה. לְתַקֵּן פְּגָם וְעִרְבּוּב שֶׁנַּעֲשָׂה עַל-יְדֵי פְּגַם דּוֹר הַמַּבּוּל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין כְּלִי שָׁלֵם לִנְטִילָה רֶמֶז עַל תִּקּוּן שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁנַּעֲשָׂה עַל-יְדֵי עָווֹן זֶה כַּמּוּבָא. וְעַכְשָׁו נִתְתַּקֵּן. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין כְּלִי שָׁלֵם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַמַּיִם עֲלוּלִין לְקַבֵּל טֻמְאָה בִּשְׁעַת נְטִילָה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בְּהַיָּדַיִם עִקַּר אֲחִיזָתָם עַל-כֵּן יְכוֹלִים חַס וְשָׁלוֹם, לִפְגֹּם וּלְטַמֵּא הַמַּיִם בְּעַצְמָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּמַּבּוּל שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ גִּשְׁמֵי נְדָבָה. וְאַחַר-כָּךְ נִתְהַפְּכוּ לְמַבּוּל עַל-יְדֵי פְּגָם שֶׁלָּהֶם. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים מַיִם שְׁנִיִּים וְכוּ'. כְּדֵי לְטַהֵר הַמַּיִם שֶׁעַל הַיָּדַיִם, כִּי מֵי הַמַּבּוּל נִסְתַּלְּקִין עַל-יְדֵי מַיִם טְהוֹרִים, כִּי עִקַּר תִּקּוּן וְטָהֳרַת עָווֹן זֶה עַל-יְדֵי מַיִם טְהוֹרִים, דְּהַיְנוּ מִקְוֶה כַּמּוּבָא. וְכֵן נְטִילַת יָדַיִם הוּא גַּם-כֵּן טָהֳרָה מַמָּשׁ כְּמוֹ טְבִילַת מִקְוֶה וּבְכַמָּה דִּינִים הֵם שָׁוִים הַנְּטִילָה וְהַטְּבִילָה, כִּי הֵם בָּאִים לְתַקֵּן פְּגַם הַמַּבּוּל שֶׁתִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי טָהֳרָה וּטְבִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם שֶׁדִּינוֹ בִּרְבִיעִית דַּיְקָא שֶׁהוּא שִׁעוּר מִקְוֶה מִן הַתּוֹרָה כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא:

קדימת שבעת המינים — הברכה עושה ארץ ישראל בכל מקום

אורח חיים · הלכות ברכת הפרות

עִנְיַן בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין וְדִין קְדִימָה מִשִּׁבְעָה מִינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לַכֹּל. וְכָל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק קוֹדֵם לִבְרָכָה: כִּי אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל מְזוֹנוֹתֵינוּ מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שַׁיָּךְ לָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁפַע וַאֲכִילָה שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ אֵינוֹ כְּדַאי לָנוּ, כִּי חוּץ-לָאָרֶץ הוּא אֲוִיר הַטָּמֵא. וְהִיא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְאֵינוֹ רָאוּי הַשְׁפָּעָתָהּ לְיִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ יוֹצֵא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר. וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין וּמוֹדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּרָאָם בָּזֶה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם, כִּי עִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר עַל עִנְיַן מְחָאַת כַּף בַּתְּפִלָּה (סִימָן מד), עַיֵּן שָׁם. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לָמָּה פָּתַח הַתּוֹרָה בִּבְרֵאשִׁית וְכוּ'? אֶלָּא מִשּׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ' בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם. וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ. נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נַעֲשָׂה עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבְיָדוֹ לִתְּנָהּ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה. וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִים וּמוֹדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל אֵיזֶה פְּרִי שֶׁבְּרָאָהּ. אֲזַי אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל גַּם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁגָּדַל הַפְּרִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְגַלִּין וּמוֹדִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. וּכְתִיב, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם. כָּאן קֹדֶם בְּרָכָה אֲזַי לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְכוּ'. כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה אֲזַי, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם. נִמְצָא, שֶׁלְּאַחַר בְּרָכָה כְּתִיב וְהָאָרֶץ נָתַן וְכוּ'. וְהַיְנוּ בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ' לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה אָנוּ קוֹנִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁה' יִתְבָּרַךְ נְתָנָהּ לָנוּ עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין אוֹתוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ'. הוּא בְּרָאָהּ וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ. וְכֵן עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נִתְגַּלֶּה כָּל זֶה גַּם-כֵּן כַּנַּ"ל. בִּבְחִינַת וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם הַנֶּאֱמַר לְאַחַר בְּרָכָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן גַּם כָּאן נַעֲשֶׂה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ הַשִּׁנּוּי שֶׁבֵּין הַכְּתוּבִים. שֶׁקֹּדֶם הַבְּרָכָה כְּתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ. שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁקָּאֵי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת. וְאַחַר בְּרָכָה כְּתִיב סְתָם וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם, אֶרֶץ סְתָם, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב אֶרֶץ סְתָם הוּא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא אֶרֶץ סְתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר. וְכַמֻּרְגָּל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִקְרֹא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ סְתָם, הַיְנוּ שֶׁלְּאַחַר הַבְּרָכָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּבִרְצוֹנוֹ לִתְּנָהּ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה. אֲזַי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם 'אֶרֶץ' סְתָם, הַיְנוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה הַכֹּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. אֲבָל קֹדֶם בְּרָכָה יֵשׁ חִלּוּק בֵּין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ מִכְּבָר וּבֵין שְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁהֵם חוּץ-לָאָרֶץ. וְזֶהוּ שֶׁמְּחַלֵּק הַפָּסוּק הַנֶּאֱמָר קֹדֶם בְּרָכָה כְּתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְכוּ', דְּהַיְנוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. כִּי קֹדֶם הַבְּרָכָה קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְכוּ'. אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בְּכָל מָקוֹם כַּנַּ"ל. רַק כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה גַּם לְמַטָּה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וְהוּא נְתָנָהּ לָנוּ בִּבְחִינַת וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת אֵינָן נִמְשָׁכוֹת רַק כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לְמַטָּה קְדֻשַּׁת אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה גַּם לְמַטָּה. וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁעַל יָדָהּ נִתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בָּרָא הַכֹּל. וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהָאָרֶץ נָתַן וְכוּ' כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל: גַּם אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר שֶׁעִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. עַל-יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָהּ וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין. וְעַל-יְדֵי הַתְּפִלִּין מֹחִין נַעֲשִׂין בְּחִינַת עֵינַיִם שֶׁמַּשְׁגִּיחַ בָּהֶם שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ' (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מֵ"ם). וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁעַל יָדָהּ אָנוּ עוֹשִׂין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּנוּ בִּבְחִינַת אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ וְה' הֶאֱמִרְךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְפָאֲרִין וּמְבָרְכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהוּא מַאֲמִירֵנוּ שֶׁאָנוּ מִתְאַמְּרִין וּמִתְפָּאֲרִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁבָּרָא הַכֹּל. אָז 'וְה' הֶאֱמִרְךָ', שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּנוּ גַּם-כֵּן שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ בִּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁבָּהֶן נִשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הֵם מֻקְדָּמִים לִבְרָכָה, כִּי שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁהֵם שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הֵם עַצְמָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמִיד כַּנַּ"ל וּבְשִׁבְעַת הַמִּינִין אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַמִּקְרָא הַזֶּה כֻּלּוֹ לְשִׁעוּרִין נֶאֱמַר חִטָּה לְבִכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁשִּׁבְעַת הַמִּינִין הֵם שִׁעוּרִין שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבָּהֶם מְשַׁעֲרִין שִׁעוּרֵי תּוֹרָה. וְשִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְתָא הֵם בְּחִינַת עֵינַיִם בְּחִינַת הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא מְצַמְצֵם הָרְאוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא (וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא סִימָן לָמֶ"ד). וְעַל-כֵּן שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁהֵם שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְתָא, הֵם בִּבְחִינַת עֵינַיִם-בַּת עַיִן. וְעַל-כֵּן הֵם שִׁבְעָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא וְעַל-כֵּן בָּהֶם דַּיְקָא נִשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְעַל-כֵּן מְשַׁבְּחָהּ הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ שִׁבְעַת הַמִּינִין אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְתָא בְּחִינַת בַּת עַיִן שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא בְּחִינַת צִמְצוּם הָרְאוּת. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שִׁבְעָה מִינִים אֵלּוּ שֶׁהֵם שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְתָא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַהַשְׁגָּחָה עַל-יְדֵי בַּת עַיִן, דְּהַיְנוּ צִמְצוּם הָרְאוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְתָא כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁשֶּׁבַח שִׁבְעַת הַמִּינִים שַׁיָּךְ לַשֶּׁבַח הַסָּמוּךְ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, כִּי עֵינָיו יִתְבָּרַךְ שָׁם עַל-יְדֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְתָא בַּת עַיִן כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁשִּׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁבָּהֶם נִשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הֵם עַצְמָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הֵם קוֹדְמִים לִבְרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק קֹדֶם לִבְרָכָה, כִּי אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא הֵם בְּחִינַת עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת בַּת עַיִן כַּנַּ"ל. כִּי בְּהַתּוֹרָה מְלֻבָּשׁ הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר 'אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה' הַמְדַבֵּר מֵהַשְׁגָּחָה בְּסִימָן יג. וְעַל-כֵּן כָּל הַקּוֹדֵם בַּתּוֹרָה קוֹדֵם לִבְרָכָה, כִּי הוּא סָמוּךְ בְּיוֹתֵר לְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַבְּרָכָה כַּנַּ"ל: וְעַתָּה מְיֻשָּׁב הֵיטֵב מַה שֶּׁהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא עַל פָּסוּק אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה שֶׁלָּמְדוּ מִמֶּנּוּ דִּין קְדִימָה. וְהִקְשׁוּ הַהוּא לְגוּפָא אִצְטָרִיךְ, כִּי כָל הַמִּקְרָא לְשִׁעוּרִין נֶאֱמַר וְכוּ'. כִּי אַדְּרַבָּא, זֶהוּ דַּיְקָא שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָא בָּהּ שִׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ שֶׁבָּהֶם מְשַׁעֲרִין שִׁעוּרִין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁזֶּה בְּחִינַת בַּת עַיִן שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לְהַקְדִּימָם לִבְרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:

נזכר בכתבי ברסלב

חיי מוהר״ן · על תורות בליקוטי מוהר"ן — ≈ אות א (משוער)

(יט) הַתּוֹרָה אַתֶּם נִצָּבִים בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן מ"ד אָמַר בְּשַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תקס"ג בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו. וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְדַע שֶׁבְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אָז הָיָה סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְפֹה בְּרֶסְלֶב, וְאָז דִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה. וְסִפֵּר לִי שֶׁבִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְפֹה עָמַד פַּעַם אַחַת עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּבֵיתוֹ וְהוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל אוֹדוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁאֵינָם מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי. וְעָנָה וְאָמַר שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין מִשּׁוּם אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין שׁוּם הַמְחָאַת כַּף. וּמִזֶּה הֵבַנְּנוּ מִיָּד שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ שֶׁיַּחְזְרוּ לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת וּבְכֹחַ גָּדוֹל כְּמוֹ הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ. כִּי בִּתְחִלַּת יְמֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּבָר הִתְחִילוּ הַחֲסִידִים לְהִתְקָרֵר וְכוּ' וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָגַע וְטָרַח הַרְבֵּה לְתַקֵּן כָּל זֶה לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. גַּם בָּעֵת הַהִיא קֹדֶם הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַנַּ"ל הָיוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי חֲסִידִים מֵהַחֲשׁוּבִים קְצָת וְסָעֲדוּ אֶצְלוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבְתוֹךְ שִׂיחָתָן עִמּוֹ הָיוּ מִתְלוֹצְצִים מֵאֶחָד בְּנֶעמְרִיב שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַרְבּוֹת בִּמְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זַ"ל עַל זֶה וְדִבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וְאָמַר לָהֶם וְכִי אַתֶּם יוֹדְעִים מַהוּ מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה וְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עַד שֶׁאַתֶּם מִתְלוֹצְצִים מִזֶּה הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁלֹּא נִתְקַבֵּל אֶצְלְכֶם מְחִיאַת כַּפַּיִם שֶׁלּוֹ. וְאַחַר־כָּךְ בְּשַׁבָּת שֶׁאַחַר זֶה שֶׁהוּא שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בָּאתִי אָנֹכִי עַל שַׁבָּת. וְאָז אָמַר הַתּוֹרָה אַתֶּם נִצָּבִים עַל עִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם, וְהִיא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְתֵכֶף כָּתַבְתִּי אוֹתָהּ בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה תְּהִלָּה לְאֵל חַיָּי. גַּם אַחַר־כָּךְ בְּסָמוּךְ אַחַר סֻכּוֹת בָּא אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרִיב אֵלָיו וְהוּא הָיָה הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ קֹדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ מִמְּחִיאַת כַּפַּיִם שֶׁל אֶחָד כַּנַּ"ל. וְהָאִישׁ הַזֶּה בָּא עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ שֶׁנֶּחֱלָה אֶצְלוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְהֶרְאָה לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַאֲמָר אֶחָד בִּפְרִי עֵץ הַחַיִּים בְּעִנְיַן וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלֵו, שֶׁהוּא בְּחִינַת (אִיּוֹב טז) שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְכוּ'. וְצִוָּה לוֹ שֶׁיֹּאמַר לְפָנָיו זֶה הָעִנְיָן וְהֻכְרַח לוֹמַר לְפָנָיו. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה עַל מְחִיאַת כַּף שֶׁבְּסִימָן מ"ו. מֵעִנְיַן הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם אֲבָל זֶה הָאִישׁ מִיאֵן לְהַטּוֹת שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל עֹל תּוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְהַיֶּלֶד נֶחֱלַשׁ יוֹתֵר. וְסִפֵּר לִי הָאִישׁ כָּל הָעִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁעָסַק עִמּוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכָל הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁאָמַר לוֹ אָז, גַּם סִפֵּר לִי שֶׁרַבֵּנוּ .זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סִפֵּר לוֹ אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מֵאָדוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה עָז פָּנִים וְקָשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁקּוֹרִין בַּאנִיט, וְאֵינוֹ זוֹכֵר הֵיטֵב הַמַּעֲשֶׂה. וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי הָאִישׁ שֶׁכְּשֶׁאֶסַּע אֵלָיו שֶׁאַזְכִּיר לְפָנָיו אֶת הַיֶּלֶד וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁיּוֹשִׁיעַ לוֹ. וַאֲנִי נָסַעְתִּי בְּסָמוּךְ אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ מִזֶּה. עָנָה וְאָמַר עוֹד הַיֶּלֶד חַי בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם כִּי הֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו שֶׁכְּבָר נֶחְתַּם הַגְּזַר דִּין עַל הַיֶּלֶד לְמִיתָה. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר אִם הָיָה הָאִישׁ הַנַּ"ל מְקַבֵּל דְּבָרַי כְּבָר הָיָה הַיֶּלֶד שָׁב לִבְרִיאוּתוֹ. (כְּאוֹמֵר אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁלֹּא קִבֵּל דְּבָרַי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה הַיֶּלֶד) וְכֵן הֲוָה שֶׁבְּסָמוּךְ נִפְטַר הַיֶּלֶד. וּכְשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִמִּי מֵאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁלֹּא קִבֵּל דְּבָרָיו הִתְחַלְתִּי לְהַמְלִיץ עֲבוּרוֹ וְאָמַרְתִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב וַהֲלֹא הוּא כְּבָר מְקֹרָב (הַיְנוּ לְאֶחָד מֵהַחוֹלְקִים). הֵשִׁיב הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִם־כֵּן יֵשׁ לוֹ נִסָּיוֹן גָּדוֹל, כְּלוֹמַר וְכִי מַה בְּכָךְ וְכִי מִפְּנֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב, רַק שֶׁהַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ גָּדוֹל. וּבְוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

תהלים פט: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִֽי׃ חַֽסְדֵי יְהֹוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִֽי׃ כִּֽי־אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶֽם׃

דברים יא: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם׃ אֶרֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵֽרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָֽה׃ וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃

בראשית א: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹֽשֶׁךְ׃ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַֽיְהִי־עֶרֶב וַֽיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָֽד׃

ויקרא כו: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִֽישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן־הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא־תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶֽם׃ וּרְדַפְתֶּם אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָֽרֶב׃

דברים כט: וַנִּקַּח אֶת־אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כׇּל־אֲשֶׁר תַּעֲשֽׂוּן׃ אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

שמות י״ז:י״ב: וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּֽמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד־בֹּא הַשָּֽׁמֶשׁ׃

ישעיהו ס״ב:ג׳: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד־יְהֹוָה (וצנוף) [וּצְנִיף] מְלוּכָה בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ׃

שיר השירים ג׳:י״א: צְאֶנָה וּֽרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּֽוֹ׃

משלי כ״ז:כ״ו: כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִֽים׃

במדבר כ״ח:ד׳: אֶת־הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָֽעַרְבָּֽיִם׃

בראשית ט׳:ט״ז: וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּֽעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כׇּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכׇל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָֽרֶץ׃

מאמרי חז״ל ומדרש

ברכות ו:: …וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ… (המאמר בהקשרו — במקור)

ב"ב כה:: …כִּי אַבְרָהָם הוּא יָמִין, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים… (המאמר בהקשרו — במקור)

ברכות כו:: הַבְדָּלָה בְּ״חוֹנֵן הַדַּעַת״ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ עַל הַכּוֹס! קַשְׁיָא. אִיתְּמַר, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: תְּפִלּוֹת אָבוֹת תִּקְּנוּם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, וְתַנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא:

כתובות קי:: …כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי… (המאמר בהקשרו — במקור)

ב"ב קנח:: בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבֵּן. כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא, קָם בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּרַבִּי אִילָא. קָם רַבָּה בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא, שְׁמַע מִינַּהּ – אַוֵּירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: הוֹאִיל וְהוּחְזְקָה נַחֲלָה בְּאוֹתוֹ שֵׁבֶט. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי:

מאמרי הזוהר

תיקוני הזוהר עא:: תקונא עשרין ושית בְרֵאשִּית ב' שֹושַנָה, חָמֵש עַלִּין דִּילָּה רֵאשִּי''ת, בְרֵאשִּית לְחֻּשְבָן זְעִּיר ,דַחֲנֹוְך תְלַת עֲשַר, חֹוחִּים דִּילָּה תְלַת עֲשַר תֵיבִּין מִּן אלהי''ם וְעַד אלהי''ם וְאִּלֵין אִּינּו ן. אֵת הַשָמַיִּם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהּו וָבֹהּו וְחֹשְֶך עַל פְנֵי תְהֹום וְרּוחַ אלהי''ם)(בראשית א א , חָמֵש חֹוחִּים אָחֳרָנִּין, מְרַחֶפֶת עַל פְנֵי .הַמָיִּם וַיֹאמֶר ֶתִּּקּון עָשְרִּים וְשִּשָה, בְרֵאשִּית ב' שֹושַנָה, חֲמֵש ת הֶעָלִּים שֶלָּה רֵאשִּי''ת, בְרֵאשִּי''ת לְחֶשְבֹון קָטָן שֶל חֲנֹוְך שְֹלשָה עָשָר, הַחֹוחִּים שֶלָּה שְֹלש עֶשְרֵה תֵבֹות מִּן אֱֹלהִּי''ם וְעַד אֱֹלהִּי''ם, וְאֵלֶה הֵם: אֵת הַשָמַיִּם ֶוְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהּו וָבֹהּו…

דף לרשימות וחידושים