סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
מ״ו
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה…
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־23 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, זֶה בְּחִינוֹת נְתִינַת הַמִּטָּה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. כִּי מִטָּה, הַיְנוּ בְּחִינוֹת זִוּוּג, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה (תיקון י' ועיין תיקון נח). וְצָפוֹן וְדָרוֹם, זֶה בְּחִינוֹת יָדַיִם.
וְזֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבָּא בִּנְיָמִין (ברכות ה:), שֶׁיְּהֵא תְּפִלָּתוֹ סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין הַתְּפִלָּה לַזִּוּוּג:
גַּם עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף נִמְתָּקִים הַדִּינִים. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה. וְיַד יָמִין זֶה יָד הַגְּדוֹלָה. וְיַד שְׂמֹאל, זֶה יָד הַחֲזָקָה. וּבִשְׁעַת הַכָּאָה שֶׁנִּתְחַבְּרִים יַחַד, זֶה בְּחִינַת יָד רָמָה. וְהַדִּבּוּרִים הַיּוֹצְאִים, הֵם יוֹצְאִים מֵהַגָּרוֹן, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֱלֹקִים, וְהֵם נִמְתָּקִים עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת.
וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים קי״ט:ק״ט): נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְכוּ', נֶפֶשׁ, זֶה בְּחִינוֹת דִּבּוּר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב(שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ; הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב י״ח:ד׳): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ. בְּכַפִּי – הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת הַכַּף. עַל־יְדֵי־זֶה, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שָׁלֵו, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת וְשָׁלֹשׁ אֱלֹקִים, הַיְנוּ הַמְתָּקַת הַדִּינִים.
גַּם עִקַּר הַשִּׁכְחָה הוּא מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינוֹת אֱלֹקִים, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק אֶת אֱלֹקִים בְּכַפָּיו, עַל־ יְדֵי־זֶה: וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים צ״א:י״ד): כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ. כִּי בִי גִּימַטְרִיָּא מ"ב (הקדמת התיקונים דף ז:), הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד גִּימַטְרִיָּא מ"ב, שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֵשֶׁק שֶׁבַּלֵּב בַּיָּדַיִם, וְזֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם. עַל־יְדֵי־זֶה: וַאֲפַלְּטֵהוּ – בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת הַדִּינִים:
גַּם עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף מְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי כָּל הַמַּחֲלֹקֶת נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קֹרַח עַל אַהֲרֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂמָאלָא וִימִינָא, וְעַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף נִכְלָלִים שְׂמֹאל בְּיָמִין וְיָמִין בִּשְׂמֹאל, וְנַעֲשִׂים אַחְדוּת.
וְזֶה פֵּרוּשׁ, (תהילים צ״ז:ד׳): הֵאִירוּ בְּרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה. תֵּבֵל, זֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם, כִּי יָמִין זֶה ע"ב, וּשְׂמֹאל זֶה רי"ו. וְעַל־ יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִים זֶה בָּזֶה, נַעֲשֶׂה שְׁנֵי פְּעָמִים רי"ו, גִּימַטְרִיָּא תֵּבֵל. כִּי גַּם ע"ב, שֶׁהוּא יָמִין, יֵשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ע"ב, גִּימַטְרִיָּא רי"ו. וּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים ע"ב, זֶה בְּחִינַת כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט וּסְגַן הַכֹּהֵן.
וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרָאָה תֵּבֵל, הַיְנוּ מֶחָאַת הַכַּפַּיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הֵאִירוּ בְּרָקָיו – נִתְתַּקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת הַנִּקְרָא בָּרָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט׳:י״ד): וַיֵּצֵא כַבָּרָק חִצּוֹ; וְחֵץ לְשׁוֹן מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ט:כ״ג): וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים; וְתַרְגּוּמוֹ: בַּעֲלֵי פַּלְגּוּתָא.
וְזֶה פֵּרוּשׁ, (תהילים מ״ז:ב׳): כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף, לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כִּי שְׁנֵי פְּעָמִים ע"ב רי"ו, גִּימַטְרִיָּא תִּקְעוּ:
לִהְיוֹת קֹדֶם שֶׁהֶעְתַּקְתִּי תּוֹרָה זֹאת מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ, כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה בְּעַצְמִי, כְּפִי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו. וְלִהְיוֹת קְצָת דְּבָרִים מְבֹאָרִים שָׁם קְצָת יוֹתֵר, עַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּיו גַּם כֵּן, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. וְזֶהוּ:
עִנְיַן הַכָּאַת כַּף אֶל כַּף בְּעֵת הַתְּפִלָּה: כָּתוּב בִּ"פְרִי־עֵץ־חַיִּים" (בשער חזרת עמידה פ"ז בסופו): שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי (איוב ט״ז:י״ב), שָׁלֵ"ו בְּגִימַטְרִיָּא ג' הֲוָיוֹת וְג' אֱלֹהִים. וְרָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל: וְ'יָשֵׂם לְ'ךָ שָׁ'לוֹם, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֵ"ו. דְּהַיְנוּ שֶׁג' פְּעָמִים הֲוָיָה מַמְתִּיק ג' אֱלֹקִים.
כִּי יֵשׁ ג' יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה, וְיָד הַחֲזָקָה, וְיָד הָרָמָה. וְהֵן: יַד יָמִין הוּא יָד הַגְּדוֹלָה; יַד הַשְּׂמֹאל – יָד הַחֲזָקָה; וְעַל־יְדֵי חֲבוּקַת הַיָּדַיִם נַעֲשֶׂה יָד הָרָמָה.
וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַכֶּה כַּף אֶל כַּף וּמְחַבֵּר הַיָּדַיִם בַּתְּפִלָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כִּי יָד הוּא בְּחִינַת הֲוָיָה, יוּד אוֹתִיּוֹת וְד' אוֹתִיּוֹת. וְעַל־יְדֵי ג' הַיָּדַיִם, שֶׁהוּא ג' הֲוָיוֹת, נִמְתָּקִין הַג' אֱלֹקִים, שֶׁהֵם הַדִּינִין הַיּוֹצְאִין מֵהַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ג' אֱלֹקִים.
וְהוּא סְגֻלָּה לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:ק״ט): נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד.
נַפְשִׁי, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ.
בְכַפִּי תָמִיד, הַיְנוּ כְּשֶׁמַכֶּה כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַל יְדֵי זֶה:
וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, כִּי הַשִּׁכְחָה הוּא מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים,
וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּינִים כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, וְאֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְעַל כֵּן וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שָׁלֵ"ו, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיק ג' אֱלֹקִים בְּג' הֲוָיוֹת כַּנַּ"ל, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְזֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי אָז יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת אוֹ דְּגַדְלוּת, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב׳:ו׳): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה:
[עַל־פִּי תּוֹרָה מ"ו - מְחָאַת כַּף בַּתְּפִלָּה]וּתְזַכֵּנוּ עַל־יְדֵי מְחָאַת כַּפַּיִם לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְעוֹרֵר שְׁלֹשָׁה הַיָּדַיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהֵם, יַד הַגְּדוֹלָה, וְיַד הַחֲזָקָה, וְיַד הָרָמָה, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים יקו"ק.
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים הַיּוֹצְאִים מִשָׁלֹשׁ אֱלֹהִים שֶׁבַּגָּרוֹן, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֹשָׁה הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים יקו"ק אֶל הַשָׁלֹשׁ אֱלֹהִים לְהַמְתִּיקָם עַל־יְדֵי־זֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֻמְתְּקוּ וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְנִזְכֶּה לִדְחוֹת מֹחִין דְּקַטְנוּת מֵאִתָּנוּ, וְתַעֲבִיר וּתְסַלֵּק הַשִּׁכְחָה מֵאִתָּנוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְמֹחִין קְדוֹשִׁים דְּגַדְלוּת וּלְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכֹּר אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד וְלֹא אֶשְׁכַּח דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי לְעוֹלָם:
וְנִזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה נִכְלָל שְׂמֹאל בַּיָּמִין, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וּתְבַטֵּל חֶרֶב וְהֶרֶג וַאֲבַדּוֹן מִן הָעוֹלָם, וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם.
חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וּבְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ מֵאַהֲבָה, וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וּבְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת,
וְתִגְעוֹר בְּכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם.
מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה תָמִיד, וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת תְּפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וּבַקָּשׁוֹתֵינוּ, כִּי אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה, וְאֵין לָנוּ עַכְשָׁיו שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים.
עָזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ יָדַי לַיהֹוָה וְנִזְכֶּה לְהַמְחָאַת כַּף בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה. נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי.
וְזַכֵּנוּ לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִזְכֶּה בִּזְכוּתוֹ לְקַדֵּשׁ הַמָּקוֹם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו לְהִתְפַּלֵּל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְיִהְיֶה מֹחֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ צַח וָזַךְ כַּכֶּסֶף הַטָּהוֹר בְּלִי שׁוּם תַּעֲרֹבֶת סִיג וּפְסֹלֶת וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת כְּלָל, כִּי בְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר.
חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל, שֶׁנִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת אֱדוֹם הָרְשָׁעָה, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְנִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶּגַע,
וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם לְחַבֵּר אֶת הָאֹהֶל לִהְיוֹת אֶחָד, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
עיין רש"י בפ' ויצא הסולם הזה עומד בבאר שבע וכו' נמצא שרגליו בבאר שבע (שהיא בדרומה של יהודה) וראשו בבית אל (שהיא בצפונה של בנימין) ואמצע שיפועו נגד ירושלים וכו' וזה שער השמים מקום התפלה וכו' ושם נתבשר על ירושת א"י וקיפל כל א"י תחתיו. כי באמת שם מקור קדושת ארץ ישראל נמצא שמקום תפלה שהוא כלל קדושת א"י הוא באמצע שיפועו של הסולם שהוא בין צפון לדרום ונאמר שם ויפגע במקום מלשון תפלה. וכן וישכב במקום ההוא בחי' המטה ששוכבין עליה שזה בחי' שתהא תפלתי סמוכה למטתי גם נתינת המטה בין צפון לדרום הוא בחי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. שזה בחי' לעולם יכנס אדם לבית הכנסת שיעור שני פתחים (שהם אהבה ויראה ימין ושמאל צפון ודרום כמבואר בזוה"ק) ואח"כ יתפלל. ושלימות האהבה ויראה הוא רק בא"י כנ"ל כמה פעמים ע"כ שם שלימות התפלה. ועי' (זוהר ויצא ע"ח) ומחמת שעל ידי נתינת המטה בין צפון לדרים זוכים לבנים ע"כ אמרו ז"ל שארץ ישראל היא מסוגל לבנים וכמו שכתוב הנה נחלת ד' בנים. וגם ענין המתקת הדינים ע"י ג' ידים נתבאר לעיל בסי' מ"א שהוא בחי' קדושת א"י וכאן מבואר שג' ידים אלו הם בחי' ג' הויות ועל ידם נמתקין ג' אלקים שבגרון וג' הויות וג' אלקים גימטריא "שלו" וזה גם כן בחי' קדושת א"י כמו שכתוב (זכרי' ז') בהיות ירושלים יושבת ושלוה בחי' שלו הנ"ל וכתיב (ד"ה א' י"ד) והארץ רחבת ידים (בחי' הידים הנ"ל) ושוקטת ושלוה (בחי' שלו הנ"ל). כי הג' אלקים שבגרון הם בחי' פה בחי' הדיבור (כמובן בפרי ע"ח שם) ששלימות קדושתו הוא ג"כ בא"י כנ"ל כמ"פ. אך מחמת שאלקים הוא בחי' דינים ע"כ צריכים להמתיק ע"י הג' הויות שהם בחי' המחשבה (וכמובן בפע"ח שם) ועיקר זכות וקדושת המחשבה הוא בא"י כנ"ל בסי' מ"ד. ומחמת שקדושת א"י הוא בבחינת מחאת כפים על כן כתיב (ישעי' מ"ט) על כפים חקותיך וכו' וכן (שם ס"ב) והיית עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקיך כמובא לעיל בסי' מ"ד. גם א"י הוא בחי' מוחין דגדלות כי אין חכמה כחכמת א"י. גם היא ההיפוך מבחי' שכחה בבחי' אם אשכחך ירושלים וכו' וכתיב ואנכי לא אשכחך כי היא מבחי' זכרון בחי' והארץ אזכור. גם שם הוא בחי' ביטול המחלוקת ושלימות השלום כמו שכתוב יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך בחי' שלו הנ"ל. וזה בחינת האירו ברקיו תבל המבואר בפנים כי עיקר שם תבל הוא על א"י כידוע. וזה ג"כ בחי' ע"ב רי"ו המבואר בפנים בחינת ויעבור אברם בארץ "ויעבר" אותיות "ע"ב רי"ו" ועי' בזוהר ח"א ע"ח). וע"ב רי"ו הם בחי' ידים כמבואר בפנים וזה ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם כי בשכם נאמר והארץ הנה רחבת ידים לפניהם. וע"כ מכירת יוסף למצרים ע"י המחלוקת שזה בחינת וישטמוהו בעלי חצים הי' ג"כ משכם. כי כשגוברין הדינים והקטרוגים ח"ו אזי נאמר (יחזקאל כ"א) וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי רח"ל. אך אעפ"כ באמת הירידה הזאת נתהפכה לעליה גדול בבחי' כי למחיה שלחני אלקים לפניכם. וע"י גלות מצרים זכו אחר כך למתן תורה וירושת ארץ ישראל בשלימות (וע' בלקוטי תורה להאריז"ל פ' וישב) וע"כ נקראת א"י ארץ החיים כי שם מאירין הג' הויות הנ"ל שהם עיקר החיים כמו שכתוב ד' עליהם יחיו וכתיב אהללה ד' בחיי וכמוהו רבים. וזה בחינת ותחלימני והחיינו כי ג' הויות הנ"ל גימטריא "חלם" (כמובא בפע"ח) וכן בלקו' תנינא סי' ג':
מבואר לעיל בסימן לז. כי עיקר קדושת ארץ ישראל נמשך משבת קודש, וכן הנשמה יתרה של שבת הוא בחינת ארץ ישראל. ועיקר קדושת ארץ ישראל הוא על ידי "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". ועיקר חידוש מעשה בראשית יהיה על ידי שבת, כי הוא זכרון למעשה בראשית בחינת "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכו' וינח ביום השביעי".
ועל כן על ידי קדושת שבת נתטהר האויר של כל העולם מעין בחינת אוירא דארץ ישראל, וכל אחד מישראל במקום שהוא שם מאיר על מקומו בחינת קדושת אוירא דארץ ישראל. ועל כן בשבת טוב מאד להתפלל, כי אז בנקל להתפלל בלי מחשבות זרות מחמת קדושת אוירא דארץ ישראל, וזה בחינת "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'" וכו'. וזה בחינת (שמות טז) "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", כי זה בחינת 'הקובע מקום לתפלתו' (כמובן בליקוטי תנינא סימן פ"ג), כי נתקדש מקומו בקדושת אוירא דארץ ישראל. כי שבת הוא מעין העתיד לבא, שעתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם כולו, כי תמלא כל הארץ דעה את ה' וכו'.
וזה שאמרו רז"ל (שבת קיח) 'המשמר שבת וכו' אפילו עבד עבודה זרה וכו' מוחלין לו'. כי שבת הוא בחינת ארץ ישראל בחינת אמונה וביטול מחשבות עבודה זרה, וזה בחינת ענג שבת, בחינת "שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה'" וכו', וכמו שדרשו רז"ל ענין "והתענג על ה'" לענין ענג שבת. גם עיקר התגלות סודות התורה הוא בשבת כנ"ל כמה פעמים. גם המחשבות זרות הם נקראים מבול כמבואר בפנים. ושבת הוא בחינת נח, נייחא דעילאין ותתאין כידוע. ובו ניצולין ממחשבות זרות בחינת (בראשית ח) "ויזכור אלהים את נח וכו' וישוכו המים". גם שבת הוא בחינת עולם המחשבה כידוע. ועל ידי זה נזדכך המוח והמחשבה וזה בחינת 'שבות ממחשבת עבודה'.
גם שבת הוא בחינת קדושת הדיבור דקדושה הנ"ל כמה פעמים בשם הזוהר הקדוש, כי שבת הגדול הוא בחינת בינה לבא. כי בשבת נפתחים כל החמשים שערי בינה כמבואר בזוהר הקדוש, ועל ידי זה נתהוה בחינת פה בבחינת "מי שם פה לאדם" כמבואר בפנים. וזה בחינת שבת הקטן שהוא בחינת מלכות פה כמובא בתיקונים. ועל כן מסוגל ביותר בשבת לדבר דיבורים קדושים היוצאים מן הלב בבחינת 'כפי כן לבי'. וזה שכתוב בפרשת ואתחנן (דברים ה): "שמור את יום השבת וכו' וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" וכו'. כי יציאת מצרים היה שיצא הדיבור מן הגלות וכמבואר בפנים, והקול של הדיבור יוצא מכנפי ריאה, והוא בבחינת תפארת כידוע. וזה בחינת הג' שבתות המבואר בזוהר יתרו דף צ"ב. גם עיקר שלימות התפלה וכן שלימות קדושות הזווג הוא בשבת כנ"ל כמה פעמים.
גם שבת הוא המתקת הדינים כמבואר בזוהר הקדוש.
כי שבת הוא בחינת אור האבות שהם בחינת הג' ידים המבואר בפנים. כי הם בחינת הזרועות עולם כמובא במקום אחר, ועל ידי זה נמתקין הדינים, והג' ידים הנ"ל הם בחינת השם מ"ב. וכמבואר גם לעיל בסימן מ"א. וידוע כי שם זה שולט בשבת כמובא בכוונות, וזה בחינת הראשי תיבות של "וישם לך שלום" הם של"ו גמטריא ג' פעמים הוי"ה וג' פעמים אלקים וכו' כמובא בפנים. וזה בחינת שבת שלום, ועל כן נקראת שבת בחינת ביטול המחלוקת והקטרוגים כמו שכתוב "משבית מלחמות עד קצה הארץ" וכתיב (משלי יח) "מדנים ישבית הגורל" וכמבואר במקום אחר.
גם שבת הוא בחינת ביטול השכחה. כי שבת הוא מוחין דגדלות בחינת זכרון כמו שכתוב "זכור את יום השבת" וכו', וזה (ישעיה נח) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי", היינו שימנע עצמו מלילך חוץ לתחום בשבת, בבחינת "אל יצא איש ממקומו" הנ"ל בכדי שלא לצאת על ידי זה ח"ו מבחינת אוירא דארץ ישראל. וכן שלא לעשות חפציו בשבת, כי על ידי זה פוגם ח"ו בבחינת כח מעשיו כי הוא כאלו כופר ח"ו במעשה בראשית כמו שאמרו רז"ל, ועל ידי זה נפגם קדושת ארץ ישראל. וזה "וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד", כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים', ועל ידי זה עיקר הענג והכבוד כנ"ל כמה פעמים. גם השגת סודות התורה שמשיגין על ידי קדושת שבת הם גם כן בחינת ענג וכבוד, ענג על דרך "אז תתענג על ה'" וכמבואר בסימן מ"ט בפנים. וכבוד הם מלבושים של שבת, וכמו שדרשו רז"ל וזה בחינת "כבשים ללבושך" 'דברים שהם כבשונו של עולם וכו' וכמבואר בפנים. גם כי הם בחינת ולמכסה עתיק כמו שדרשו רז"ל.
וזה "וכבדתו מעשות דרכיך", ודרשו רז"ל שלא יפסיע פסיעה גסה, כי שבת הוא בחינת עולם המחשבה בחינת זכות וצחות המוחין והמחשבה כנ"ל. ופסיעה גסה מבלבלת את המחשבה כמובא בספר המדות אות דעת. וזה "ממצוא חפציך ודבר דבר", היינו שישמור עצמו מלדבר אפילו שום דיבור של חול בכדי שלא יפגום בקדושת שבת שהוא בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים, ו'סייג לחכמה שתיקה', גם כי הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק. ועל כן צריך ליזהר בדבריו בבחינת "אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני אלקים". כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מועטים" (קהלת ה'). וזה "אז תתענג על ה'", כי זה עיקר בחינת 'כמו שיש לו אלוק' הנ"ל, היינו שמתענג עמו ומתפאר בו ובוטח רק עליו. וזה גם כן בחינת קדושת ארץ ישראל כמו שכתוב "שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" וכו'.
ובזוהר הקדוש דרש 'דא עתיקא קדישא', היינו שיזכה להמשיך סודות התורה כאלו שהם בחינת עתיק. גם כי זה בחינת שורש קדושת המוחין של ארץ ישראל בבחינת "ואכלתם ישן נושן" ותרגומו 'עתיקא דעתיק' וכמובא בדברינו בקונטרס "זמרת הארץ".
"והרכבתיך על במותי ארץ", רומז לעליית המלכות וביטול המלכות דסטרא אחרא כנ"ל בשם רז"ל, היינו שיזכה לבטל כל מיני מחשבות זרות של פגם אמונה שהם מבחינת המלכות דסטרא אחרא אלקים אחרים, ויזכה לשלימות האמונה שהוא בחינת מלכות דקדושה. והאמונה תהיה עם שלימות המוחין והדעת בבחינת (דברי הימים-א כח) 'דע את אלקי אביך' (וכמבואר במקום אחר) שזה עיקר קדושת ארץ ישראל שכלול מאמונה ומוחין דגדלות כידוע. וזה בחינת חקל תפוחין קדישין שמרמז על עליית המלכות, בחינת האמונה הקדושה, בבחינת נה"י חג"ת חב"ד היינו כנ"ל.
"והאכלתיך נחלת יעקב אביך" 'דא זעיר אנפין', בחינת תפארת, כי זה בחינת (ישעיה סב) "והיית עטרת תפארת ביד ה'" המבואר בפנים. גם "נחלת יעקב אביך" כפשוטו, רצה לומר ירושת ארץ ישראל, כמו שכתוב "ויעמידה ליעקב וכו' לך אתן את ארץ כנען", וכמו שפירשו המפרשים ז"ל. ורז"ל דרשו (שבת קיח) 'שיזכה לנחלה בלי מצרים'.
היינו שימשוך קדושת ארץ ישראל על כל העולם בבחינת 'עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם' כנ"ל. "כי פי ה' דיבר", כי שבת הוא בחינת קדושת הדיבור שכלול מבחינת חכמה ובחינת אמונה כנ"ל כמה פעמים, שזה גם כן בחינת קדושת ארץ ישראל כנ"ל, גם "אז תתענג על ה'" מרמז על שלימות תיקון הדיבור שזוכין על ידי בחינת ג' שבתות הנ"ל. כי בחינת בינה בחינת יובל הוא בבחינת "על ה'" וכו,' ובמותי ארץ הוא בחינת הדיבור פה, בחינת מלכות פה, כמו שכתוב (קהלת ח) "באשר דבר מלך שלטון", ובחינת ביטול המלכיות דסטרא אחרא שנקראים מצרים, כמו שאמרו רז"ל שלפעמים הדיבור בגלות אצלם ח"ו. ונחלת יעקב אביך הוא בחינת "הקול קול יעקב", בחינת הקול היוצא מכנפי ריאה הנ"ל.
גם "אז תתענג על ה'" מרמז על המתקת הדינים על ידי הג' שמות הוי"ה, שהם בחינת ג' פעמים יד, בחינת השם מ"ב שבבינה, שזה בחינת "כי ב"י חשק", שנתגלה החשק שבלב בהידים שזה בחינת "אז תתענג" בחינת חשק וענג. "והרכבתיך על במותי ארץ". זה בחינת עליית המלכות בחינת מלכות פה שזה בחינת הג' שמות אלקים שבגרון. כי פ"ה עם הכולל גמטריא אלקי"ם כמבואר בכוונות על "וישם לך שלום" הנ"ל. ועל ידי זה נתבטלין המלכיות דסטרא אחרא שהם בחינת שלשה שרי פרעה היונקים משם כמבואר בכוונות הנ"ל.
"והאכלתיך נחלת יעקב אביך" הוא בחינת היד רמה שהוא בחינת כלליות הידים, שהם בחינת האבות שזה בחינת תפארת, בחינת "ותפארת בנים אבותם" (משלי יז), וזה בחינת 'נחלה בלי מצרים', כי על ידי זה נתבטלין כל המצרים בבחינת (שמות יד) "ובני ישראל יוצאים ביד רמה". וגם כי על ידי זה נמשך בחינת "כל העמים תקעו כף" (המבואר בפנים), שזה בחינת "אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'", וזה בחינת 'נחלה בלי מצרים'. גם המוחין דגדלות הם בחינת ענג כמבואר כבר כמה פעמים. גם ביטול המחלוקת בבחינת "וישם לך שלום" הוא בחינת ענג כמו שכתוב (תהלים לז) "והתענגו על רוב שלום". וזה "כי פי ה' דיבר", היינו שנמתק הדיבור היוצא מהגרון ששם שמות אלקים שהם בחינת פה עם הכולל כנ"ל, ונמתקין על ידי השמות הקדושים של הויה ברוך הוא וכנ"ל שזה בחינת פי ה' דיבר ה' דייקא כנ"ל:
יורה דעה · הלכות תרומות ומעשרות
עַל פָּסוּק נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי מֵעִנְיַן מֶחָאַת כַּפַּיִם, עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן מו לִקּוּטֵי א: כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ יָדַיִם יָד הַגְּדוֹלָה שֶׁהִוא יָד יָמִין וְיָד הַחֲזָקָה שֶׁהִוא יָד שְׂמֹאל וּכְשֶׁמְּחַבְּרִים הַיָּדַיִם נַעֲשֶׂה בְּחִינַת יָד הָרָמָה וְכָל יָד הִוא בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא יוּד אוֹתִיּוֹת וְד אוֹתִיּוֹת וְכוּ' וְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ הֲוָיוֹת מְמַתְּקִין שָׁלֹשׁ אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן וְכוּ'. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ אֱלֹקִים בְּחִינַת דִּינִים וְעַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרִין בַּיָּדַיִם וּמַכִּין כַּף אֶל כַּף עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִין בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת וְהֵם מַמְתִּיקִין הַשָּׁלֹשׁ אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן שֶׁמִּשָּׁם הַדִּבּוּר יוֹצֵא כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְכוּ' "וְתוֹרָתְךָ "לֹא "שָׁכָחְתִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁלֵ"ו שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּה שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת וְשָׁלֹשׁ אֱלֹקִים, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים עַל פָּסוּק שָׁלֵ"ו הָיִיתִי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:
וְכָל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בָּזֶה, כִּי כְּלַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה הוּא לְהַמְתִּיק דִּינִים, כִּי כָּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַיֵּצֶר הָרָע הוּא מִדִּינִים כַּיָּדוּעַ שֶׁהֵם נֶאֱחָזִים מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא וְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הֵם לְבַטֵּל אֲחִיזַת הַדִּינִים לְהַמְתִּיק הַדִּין הַנֶּאֱחָז בִּשְׂמֹאל וּלְאַכְלָלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא כַּיָּדוּעַ וְזֶה בְּחִינַת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁצְּרִיכִין תְּחִלָּה לִתֵּן תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, וְאַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִים וְנוֹתְנִים תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן כִּי הַנְּתִינָה הִיא בַּיָּדַיִם בְּחִינַת צְדָקָה בְּחִינַת פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְעַל-יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ מַתָּנוֹת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל-יְדֵי-זֶה מְתַקְּנִין בְּחִינַת יָדַיִם הַנַּ"ל, כִּי תְּרוּמָה לַכֹּהֵן זֶהוּ בְּחִינַת יָד יָמִין שֶׁהִוא חֶסֶד בְּחִינַת כֹּהֵן אִישׁ הַחֶסֶד. וְאַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי זֶהוּ בְּחִינַת יָד שְׂמֹאל שֶׁהִוא סִטְרָא דְּלֵוָאֵי שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ וְאַחַר כָּךְ צְרִיכִין הַלְּוִיִּים לַחֲזֹר וְלִתֵּן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן כְּדֵי שֶׁהַשְּמֹאל יִהְיֶה נִכְלָל בְּיָמִין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַהַמְתָּקָה בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַיָּדַיִם נִמְצָא שֶׁנַּעֲשִׂים וְנִתְתַּקְּנִים עַל-יְדֵי שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת אֵלּוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ הַיָּדַיִם הַנַּ"ל וְהֵם מַמְתִּיקִין שָׁלֹשׁ אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן הַנַּ"ל שֶׁמֵּהֶם כָּל הַדִּינִים שֶׁזֶּה אָנוּ צְרִיכִין לְהַמְתִּיק מֵהַתְּבוּאָה לְהוֹצִיאָהּ מִקִּלְלַת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ וְכָל אֲחִיזַת הַקְּלָלוֹת הוּא מֵהַדִּינִים שֶׁבַּגָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַקְּלָלָה הָיָה בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם וְכוּ', כִּי הָאֲכִילָה הִיא שְׂבִיעַת הַגָּרוֹן וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל קֹדֶם אֲכִילַת הַלֶּחֶם הַבָּא מֵהַתְּבוּאָה לְהַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁבַּגָּרוֹן שֶׁשָּׁם הָאֲכִילָה וְהַשְּבִיעָה עַל-יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם הַנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם הַנַּ"ל לְהַמְתִּיק מֵהַתְּבוּאָה הַדִּינִים שֶׁבַּגָּרוֹן שֶׁשָּׁם הַשְּבִיעָה וְהָאֲכִילָה כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ פָּרָשָׁה זֹאת שֶׁל נְתִינַת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר וְכָל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לְפָרָשַׁת קֹרַח, כִּי זֶה הָיָה עִקַּר פְּגַם קֹרַח שֶׁחָלַק עַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּבָעָא לְאַחְלָפָא שְׂמָאלָא לִימִינָא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי אַהֲרֹן הָיָה כֹּהֵן אִישׁ הַחֶסֶד בְּחִינַת יָמִין וְקֹרַח הָיָה לֵוִי בְּחִינַת שְׂמֹאל וְכָל תִּקּוּנוֹ הָיָה שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן בְּחִינַת יָמִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁכָּל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל. וְקֹרַח מֵחֲמַת גַּסּוּתוֹ רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל אַהֲרֹן לְהַגְבִּיר שְׂמֹאל עַל יָמִין חַס וְשָׁלוֹם וְעַל-כֵּן הָיָה כּוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי כָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בָּזֶה לְאַכְלָלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא וְהוּא רָצָה לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם עַל-כֵּן אַחַר פָּרָשַׁת קֹרַח נֶאֶמְרוּ פָּרָשַׁת הַנַּ"ל שֶׁל תְּרוּמָה וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי-זֶה מְתַקְּנִים בְּחִינַת שָׁלֹשׁ הַיָּדַיִם הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים וְנִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁזֶּהוּ הַהֵפֶךְ מִפְּגַם קֹרַח וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁדִּקְדְּקָה הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת תְּרוּמוֹת כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְּלֵאָה מִן הַיֶּקֶב, גֹּרֶן וְיֶקֶב מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן הַנַּ"ל שֶׁנִּמְתָּקִין אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן עַל-יְדֵי שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא הַנַּ"ל. גֹּרֶן בְּחִינַת גָרוֹן הַנַּ"ל שֶׁנִּמְתָּק עַל-יְדֵי שֵׁם הֲוָיָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יֶקֶב שֶׁהִיא אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּיב"ק הַמּוּבָא בַּכְּתָבִים שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא הֲוָיָה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ שֵׁם הֲוָיָה מַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁל שֵׁם אֱלֹקִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלֵ"ו הַנַּ"ל שֶׁהוּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יבק דְּהַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲוָיָה וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֱלֹקִים וְשֹׁרֶשׁ הַהַמְתָּקָה הוּא שֵׁם יבק שֶׁהוּא הֲוָיָה אֱלֹקִים בְּחִינַת יֶקֶב שֶׁמַּמְתִּיק בְּחִינַת גֹּרֶן וְכַנַּ"ל:
וְזֶה גֹּדֶל מַעֲלַת מִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְעִקַּר הַצְּדָקָה לִתֵּן לְעָנִי הָגוּן, כִּי הַמָּמוֹן בְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וּכְשֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל לְהַצַּדִּיק הָעוֹבֵד ה' בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא כֻּלּוֹ יָמִין בְּחִינַת אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ עַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים וְכַנַּ"ל, עַל-כֵּן הָעִקָּר לִתֵּן צְדָקָה בְּכַוָּנָה זוֹ כְּדֵי לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּלָּא יְמִינָא, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר הוּא נִכְלָל בְּיָמִין יוֹתֵר. עַד שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים בְּנֵי עֲלִיָּה שֶׁהֵם מַשִּיגִים אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה וְנִכְלָלִים שָׁם שֶׁשָּׁם כֹּלָּא יְמִינָא וְלֵית תַּמָּן שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְצַדִּיקִים כָּאֵלּוּ וּלְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וְכָל כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהִכָּלֵל בְּיָמִין עַל-יְדֵי-זֶה עוֹשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי נִכְלָל בְּמָמוֹנוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל נִכְלָל עִמּוֹ בְּחִינַת יָמִין, שֶׁזֶּהוּ כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, בְּחִינַת פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ וְכוּ', בְּחִינַת נִשָּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל קֵל בַּשָׁמָיִם. שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם כָּזֶה אֲזַי צָרִיךְ לְהָרִים יָדָיו לַה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת פֵּרַשְׂתִּי יָדַי וְכוּ' שֶׁמַּרְאֶה עַל עֹצֶם הַהִשְׁתּוֹקְקוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמֵּרִים יָדָיו לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל עַל-יְדֵי-זֶה כּוֹלֵל הַכֹּל בְּיָמִין עַל-יְדֵי עֹצֶם הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ בַּהֲרָמַת יָדָיו לַה' יִתְבָּרַךְ וְכוֹסֵף אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁשָּׁם כֹּלָּא יְמִינָא שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית בִּבְחִינַת וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לְהִכָּלֵל בְּיָמִין מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי כְּלַל כָּל מַעֲשֵׂי הָאָדָם לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ תְּלוּיִים בְּהַיָּדַיִם שֶׁהֵם כְּלֵי הָעֲשִׂיָּה וּכְשֶׁמֵּרִים אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל הוּא כּוֹלֵל כָּל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי הָרָצוֹן וְהַתְּשׁוּקָה בַּהֲרָמַת וּנְשִׂיאוֹת הַיָּדַיִם הוּא עַד אֵין סוֹף. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהִוא כֹּלָּא יְמִינָא וְכַנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן עֲדַת קֹרַח כְּשֶׁחָטְאוּ נֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר אָמְרוּ לֹא נַעֲלֶה וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, פִּיהֶם הִכְשִׁילָם. כִּי אֵין לָהֶם אֶלָּא יְרִידָה, כִּי רוּם וְתַחַת שֶׁהֵם שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִםץ וְכָל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּאָרֶץ הַזֹּאת הִוא לְהַגְבִּיהַּ הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי עֲבוֹדַת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת מֹשֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ, מִי עָלָה שָׁמַיִם וְכוּ' מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה יָכֹל לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם וְכוּ' עַד אֲשֶׁר הֵקִים וְהֵרִים וְהִגְבִּיהַ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, כִּי הֵקִים וְהֵרִים הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם, כִּי כָּלַל עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שְׂמֹאל בְּיָמִין כַּנַּ"ל, אֲבָל קֹרַח וַעֲדָתוֹ שֶׁרָצוּ לְהַגְבִּיר הַשְּמֹאל עַל הַיָּמִין חַס וְשָׁלוֹם עַל-כֵּן אָמְרוּ לֹא נַעֲלֶה, כִּי לֹא רָצוּ לְהַעֲלוֹת הַתַּחְתּוֹן לְכָלְלוֹ בְּעֶלְיוֹן וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הָיָה עָנְשָׁם מִדָּה בְּמִדָּה שֶׁיָּרְדוּ לְתַחְתִּית הָאָרֶץ שֶׁבָּלְעָה הָאָרֶץ אוֹתָם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה לְתַחְתִּית תַּחְתִּית הָאָרֶץ, כִּי מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָצוּ בַּעֲלִיָּה לְהַעֲלוֹת הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שְׂמֹאל בְּיָמִין עַל-כֵּן יָרְדוּ מַטָּה מַטָּה כְּמִדָּתָם וְכַנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן תִּקּוּן קֹרַח עַל-יְדֵי שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי שֶׁיָּצָא מֵאֶלְקָנָה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא וְכוּ'. וְכֵן שְׁמוּאֵל נִקְרָא עַל שֵׁם רָמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה, כִּי שְׁמוּאֵל זָכָה לְהַעֲלוֹת מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם כַּנַּ"ל, כִּי הָיָה לֵוִי שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁנִּכְלַל בִּבְחִינַת כֻּלּוֹ יָמִין שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲלִיָּה מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל יָדוֹ יִתְתַּקְּנוּ עֲדַת קֹרַח בִּבְחִינַת ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל שֶׁאָמְרָה חַנָּה כְּשֶׁזָּכְתָה שֶׁנּוֹלַד שְׁמוּאֵל וְכַמּוּבָא מִזֶּה וְכַנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת בְּשֵׁם תְּרוּמָה וְכֵן כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִקְרָאִים בְּשֵׁם תְּרוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתַי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ' הֲרֵי שֶׁקָּרָא כָּל הַמַּתָּנוֹת בְּשֵׁם תְּרוּמָה, כִּי כָּל הַמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה הֵם בְּחִינַת תְּרוּמָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְרִימִין כָּל הָעוֹלָם לְמַעְלָה עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין עַל-יְדֵי הַנְּתִינָה לַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין וְכַנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן שִׁעוּר תְּרוּמָה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, כִּי מְבֹאָר בְּעִנְיַן מֶחָאַת כַּפַּיִם (בְּסִימָן מה לִקּוּטֵי א) שֶׁעַל-יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם נִכְלָלִים הַיָּדַיִם זֶה בָּזֶה חֲמֵשֶׁת אֶצְבְּעוֹת יָמִין בִּשְׂמֹאל וּשְׂמֹאל בְּיָמִין וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרְרִים בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה וְכוּ'. וְעַל-כֵּן נְתִינַת הַתְּרוּמָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין הַיָּדַיִם שְׂמֹאל בְּיָמִין כַּנַּ"ל עַל-כֵּן הִיא אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂר כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁבִּשְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁכְּנֶגֶד זֶה הֵם עֶשֶׂר מִצְוֹת בַּפַּת וְכוּ' כַּמּוּבָא:
תהילים קי״ט:ק״ט: נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָֽחְתִּי׃
שיר השירים ה׳:ו׳: פָּתַחְתִּֽי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָֽצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָֽנִי׃
איוב י״ח:ד׳: טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַֽלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק־צוּר מִמְּקֹמֽוֹ׃
תהילים צ״א:י״ד: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּֽי־יָדַע שְׁמִֽי׃
תהילים צ״ז:ד׳: הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָֽרֶץ׃
זכריה ט׳:י״ד: וַֽיהֹוָה עֲלֵיהֶם יֵֽרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַֽאדֹנָי יֱהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָֽן׃
בראשית מ״ט:כ״ג: וַֽיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּֽים׃
תהילים מ״ז:ב׳: כׇּֽל־הָעַמִּים תִּקְעוּ־כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּֽה׃
איוב ט״ז:י״ב: שָׁלֵו הָיִיתִי וַֽיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעׇרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵנִי וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָֽה׃
משלי ב׳:ו׳: כִּֽי־יְהֹוָה יִתֵּן חׇכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָֽה׃
ברכות ה:: הֲדַר חַלָּא וַהֲוָה חַמְרָא. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: אִייַּקַּר חַלָּא, וְאִיזְדְּבַן בִּדְמֵי דְחַמְרָא. תַּנְיָא אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: עַל שְׁנֵי דְבָרִים הָיִיתִי מִצְטַעֵר כׇּל יָמַי — עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי, וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. ״עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי״, מַאי ״לִפְנֵי מִטָּתִי״? אִילֵּימָא ״לִפְנֵי מִטָּתִי״ מַמָּשׁ, וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן לַמִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר — שֶׁנֶּאֱמַר:
מקורות נוספים: תיקון י' ועיין תיקון נח