סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
נ״ו
כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ…
🕮 סדר הזמנים: נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ה
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־175 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
וְלֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה כְּלָל וְהָיָה מְבַזֶּה וּמְיַסֵּר אוֹתָנוּ מְאֹד וְאָמַר כִּי הַכֹּל בִּשְׁבִילֵנוּ שֶׁמֵּחֲמַת עָבְיוּתֵנוּ וְכוּ' אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כ) שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק נַעֲשֵׂית מֵהָאֲנָשִׁים הַבָּאִים וּמִתְקַבְּצִים אֵלָיו). וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאֹד וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרַרְנוּ כֻּלָּנוּ בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה וְאַחַר־כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָא מְאֹד. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ בַּחֲלוֹם גַּם הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר אָז. אַחַר־כָּךְ הָיִינוּ אֶצְלוֹ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְאָמַר אָז תּוֹרָה נִפְלָאָה עַל פָּסוּק וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּסִימָן נ"ו הַמַּתְחֶלֶת כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת. אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ' וְיֵשׁ מַלְכוּת בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא וְכוּ' וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וְכוּ'. אַחַר־כָּךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ לָכֶם נִדְמֶה שֶׁאֵין לִי מֶמְשָׁלָה כִּי־אִם עֲלֵיכֶם, בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹשֵׁל אֲפִלּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר רַק שֶׁהוּא בְּאִתְכַּסְיָא: אַחַר שֶׁאָמַר הָעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל הַמְדַבֵּר מִדַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ וְזֶה אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים. וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל כִּי הֵם בְּחִינַת רְעָמִים וְכוּ'. אַחַר־כָּךְ בַּלַּיְלָה דִּבֵּר מִזֶּה קְצָת בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עִם הָעוֹלָם וְאָמַר שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְצָא בְּסִפְרֵי מְקֻבָּלִים תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא הַזֹּאת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כִּי הֵם רוֹצִים לְתָרֵץ מַה שֶּׁזֶּה מֵקֵל וְזֶה מַחְמִיר שֶׁזֶּה מֵחֶסֶד וְזֶה מִגְּבוּרָה וְכוּ', עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, עַיֵּן בְּדִבְרֵיהֶם, וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַתֵּרוּצִים אֵינָם כְּלוּם לַמֵּבִין קְצָת.
חיי מוהר״ן · אות 24
וְאָמַר שֶׁהוּא דַּרְכֵי הַשֵּׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ דַּרְכֵי הַשֵּׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם שֶׁהֵם בְּחִינַת צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ' (בְּרָכוֹת ה אֲשֶׁר בְּאוֹתוֹ הַשָּׁבוּעוֹת דִּבֵּר מִזֶּה בְּהַתּוֹרָה וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים הַנִּדְפָּס בְּסִימָן נ"ו עַיֵּן שָׁם, וְאָמַר שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי הַשֵּׁם וְסִפֵּר אָז מֵעִנְיַן מַה שֶּׁמּוּבָא בְּ"שִׁבְחֵי הָאֲרִ"י זַ"ל", שֶׁפַּעַם אַחַת הִפְצִיר אוֹתוֹ הַרְבֵּה הָרַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ סוֹד אֶחָד, וְלא רָצָה הָאֲרִ"י כִּי אָמַר שֶׁהוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה לְפָנָיו וְהִפְצִיר אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל הַרְבֵּה, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה מֻכְרָח לְגַלּוֹתוֹ כִּי אָמַר שֶׁלּא בָּא לָעוֹלָם כִּי אִם לְתַקֵּן נִשְׁמַת הָרַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִמְצָא כְּשֶׁהָרַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל הִפְצִיר אוֹתוֹ הָיָה מֻכְרָח בֶּאֱמֶת לְגַלּוֹת הַסּוֹד לְפָנָיו, וְאַחַר כָּךְ תֵּכֶף כְּשֶׁגִּלָּה זֶה הַסּוֹד נַעֲשָׂה בְּנוֹ חוֹלֶה וְנִפְטַר מֵחֲמַת זֶה רַחֲמָנָא לִצְלַן וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין זאת כִּי הֲלא הָיָה מֻכְרָח לְגַלּוֹת הַסּוֹד מֵחֲמַת הַפְצָרַת רַבִּי חַיִּים וִיטַאל כַּנַּ"ל וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעֱנַשׁ עַל זֶה אַךְ זֶה הוּא בְּחִינַת דַּרְכֵי הַשֵּׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם וְסִפֵּר אָז כָּל זֶה לְעִנְיַן יִסּוּרָיו מִבָּנָיו וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁכָּל יִסּוּרָיו הוּא מֵחֲמָתֵנוּ מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַהֲלא כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת לַשָּׁמַיִם, וּבְוַדַּאי רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנֵנוּ לְקָרְבֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּרְצוֹנוֹ וְכוּ', וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים וָעֳנָשִׁים כָּאֵלּוּ מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא אַךְ זֶה הוּא דַּרְכֵי הַשֵּׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם כְּלָל בְּשׁוּם אפֶן וְאָמַר אָז שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ עַל עַצְמוֹ זְכוּת, שֶׁגַּם כְּשֶׁבָּאִין לְפָנָיו וּמְסַפְּרִין לוֹ צַעַר מִתִּינוֹק אַחֵר שֶׁנֶּחֱלָה חַס וְשָׁלוֹם כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו, יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן צַעַר וְיִסּוּרִים כָּאֵלֶּה מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִנֶּכְדּוֹ הַנַּ"ל שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּל גְּנִיחָה וּגְנִיחָה שֶׁל הַתִּינוֹק (שֶׁקּוֹרִין קְרֶעכְץ) בְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל
ימי מוהרנ״ת · אות 10
וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (במדבר כ״ח:כ״ו)
א כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינוֹת מַלְכוּת. יֵשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּיוֹתֵר, וְכֵן יֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הָעוֹלָם – כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. בִּבְחִינוֹת: שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת (שמות י״ח:כ״א).
וּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, הִיא בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא. בְּאִתְגַּלְיָא – הַיְנוּ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים בְּאִתְגַּלְיָא, כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל. וּבְאִתְכַּסְיָא הוּא, כִּי גַּם יֵשׁ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא נִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, עִם כָּל זֶה בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹשֵׁל עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי נִשְׁמָתָם הֵם תַּחְתָּיו וְנִכְנָעִים תַּחְתָּיו. וְגַם זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא, הִיא לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בִּבְחִינַת: שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'.
וְיֵשׁ אֶחָד, שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר, וַאֲפִלּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי כָּל נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם כֻּלָּם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ, וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינוֹת (מלאכי א׳:י״א): בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי; שֶׁאַף שֶׁהֵם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, עַל כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל הֵם כֻּלָּם נִכְנָעִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל. כְּמוֹ כֵן זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא, שֶׁאַף שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה, עִם כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל הוּא מוֹלֵךְ עֲלֵיהֶם, וְהֵם כֻּלָּם תַּחְתָּיו וְנִכְנָעִים אֵלָיו:
ב וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת אֶצְלוֹ כְּעֶבֶד לְמַלֹּאת תַּאֲוָתוֹ, רַק שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת בֶּן חוֹרִין, בִּבְחִינַת (קהלת י׳:י״ז): אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין, שֶׁהַמַּלְכוּת יִהְיֶה אֶצְלְךָ בֶּן חוֹרִין, לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְהֲנָאָתְךָ.
וְזֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי, בְּחִינַת מָר דְּרוֹר (חולין קלט:), שֶׁהַמָּרוּת, הַיְנוּ הַמַּלְכוּת, יֵשׁ לָהּ דְּרוֹר וְחֵרוּת, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ, כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינוֹת (עובדיה א׳:כ״א): וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה; דְּהַיְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּכְנָעִים אֵלָיו, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא. הֵן אִם הוּא מוֹשֵׁל בְּבֵיתוֹ, צָרִיךְ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְאִם יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה יוֹתֵר, מֻטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ:
ג וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּבְחִינוֹת (פסחים פז:): הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ.
כִּי כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הוּא בְּחִינַת צוֹפֶה, שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶם. וְאִם הוּא מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וּמַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג׳:י״ט): צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וְכוּ', הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הָעֹנֶשׁ עָלָיו (כמו שכתוב שם), וְעַל כֵּן הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיּוּכַל לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם.
אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם, וְגַם אֵינָם אֶצְלוֹ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה דַּעַת, כְּדֵי לֵידַע אֵיךְ לְהוֹכִיחָם.
וְלָבוֹא לַדַּעַת הַזֶּה, הוּא גַּם כֵּן עַל־יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים בְּעַצְמוֹ. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַיָּיו, כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה הוּא מֵחַיִּים, מֵאֲרִיכוּת יָמִים:
כִּי לָבוֹא לַאֲרִיכוּת יָמִים, הוּא עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תיקון י' דף כה:), וּכְמוֹ כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד קוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ, כֵּן כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת חַי הַחַיִּים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, צָרִיךְ לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל, וּשְׁמוֹ הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים.
וְעַל כֵּן מֻזְהָר הַמֶּלֶךְ עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (דברים י״ז:י״ט): וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ. וְזֶה: וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו – וְקָרָא בּוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא קוֹרֵא אֶת הַחַיִּים כַּנַּ"ל.
וְזֶה: יְמֵי חַיָּיו – יְמֵי חַיָּיו דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַחִיּוּת, צָרִיךְ לְקַבְּלָם בְּמִדָּה, כִּי בְּלֹא מִדָּה וְצִמְצוּם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה,
וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, וְהַשֵּׁם הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדָּבָר, שֶׁבְּהַשֵּׁם הַזֶּה נִגְבָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:י״ט): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ, שֶׁבְּהַשֵּׁם נִגְבָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר. וְעַל כֵּן כְּשֶׁקּוֹרִין אֶת הָאָדָם בִּשְׁמוֹ, הוּא מְזֻמָּן תֵּכֶף אֶצְלוֹ, מֵחֲמַת שֶׁבְּהַשֵּׁם נִגְבָּל כָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ.
וְכֵן הַתּוֹרָה הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם נִגְבָּל הַחִיּוּת מֵחַי הַחַיִּים. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת, כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וּפְסוּקִים וּפָרָשִׁיּוֹת וּסְדָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדּוֹת, שֶׁבָּהֶם נִגְבָּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדּוֹת, יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת,
כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִים אֶת הַחַיִּים, וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ט:ה׳): וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא; הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו׳:כ׳): מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים; הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת וְיָמִים כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָהּ קוֹרִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים, שֶׁבְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר. וְזֶה: וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו – שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרֵא אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּפֶּה דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד בִּשְׁמוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹתוֹ בַּפֶּה דַּיְקָא, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ בְּמַחֲשָׁבָה בְּעָלְמָא. כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת אֶת חַי הַחַיִּים בִּשְׁמוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי הַפֶּה, וְלֹא עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם – לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה. לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה דַּיְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְחַיִּים כַּנַּ"ל.
נִמְצָא, עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים, וְאָז זוֹכֶה לְדַעַת, כִּי הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הוּא בְּעַצְמוֹ הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחִיּוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה הַדַּעַת, יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְהוֹכִיחַ אֶת מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ:
כִּי יֵשׁ שְׁנֵי הַסְתָּרוֹת, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּשֶׁהוּא נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה תּוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ – אֲזַי אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִמְצֹא אוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְזֶה בְּחִינַת (דברים ל״א:י״ח): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר; דְּהַיְנוּ שֶׁאַסְתִּיר הַהַסְתָּרָה, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר. וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, כִּי הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ"ל.
אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּכָל הַהַסְתָּרוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ לֹא הָיָה לוֹ קִיּוּם כְּלָל. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל הַדְּבָרִים, וּבְכָל הַמַּעֲשִׂים, וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת, מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. וַאֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹשִׂין דְּבַר עֲבֵרָה, שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל.
וְהַתּוֹרָה הִיא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, נִמְצָא, שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת, אֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת:
כִּי עָבַר וְשָׁנָה – נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:), דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הָעֲבֵרוֹת הוּא מְהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וְעוֹשֶׂה צֵרוּפִים אֲחֵרִים בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ה׳:כ׳): הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הָעֲבֵרוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת הָעֲבֵרוֹת הָפַךְ הַצֵּרוּפִים שֶׁל הַתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר; וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת.
וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ בְּהַסְתָּרָה אַחַת, דְּהַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אֲבָל עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר. עַל־כֵּן, אַף שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, וּכְבָר נַעֲשֶׂה לוֹ הָעֲבֵרוֹת כְּהֶתֵּר, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיָּשִׁיב אֶל לִבּוֹ זֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנָּפַל וְהִגִּיעַ לִבְחִינַת נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וִיבַקֵּשׁ וְיַחְתֹּר עַד שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ מִזֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר.
אֲבָל דַּע, שֶׁיֵּשׁ עוֹד בְּחִינַת הַסְתָּרָה בְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁנֶּהְפַּךְ אֶצְלוֹ הָאִסּוּר לְהֶתֵּר, רַק כָּל הַדְּבָרִים רָעִים דּוֹמוֹת לוֹ לְמִישׁוֹר גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר שֶׁעָבַר וְשָׁנָה, עוֹשֶׂה יוֹתֵר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ זֹאת שֶׁיֵּדַע שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, רַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם נִדְנוּד אִסּוּר, וְהַכֹּל הוּא יָשָׁר בְּעֵינָיו. וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה – שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ"ל.
וּבֶאֱמֶת גַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי בִּלְעָדָיו אֵין חִיּוּת לְשׁוּם דָּבָר כַּנַּ"ל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי רִבּוּי הָעֲבֵרוֹת הָפַךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ אֶצְלוֹ מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה לִפְתַיּוּת, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אֲפִלּוּ זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה כַּנַּ"ל.
עַל כֵּן צָרִיךְ לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אַרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה הַדַּעַת יוּכַלש לֵידַע, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה. וּמֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת יֵשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְגַּלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה.
וַאֲפִלּוּ מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה נַעֲשֶׂה תּוֹרָה. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ תּוֹרָה כַּנַּ"ל, רַק מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת הַהַסְתָּרוֹת. וְתֵכֶף, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּעַת, וְהֻחְזְרָה הַתּוֹרָה שֶׁנִּסְתָּר כָּאן לְדַעַת, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם.
וְכֵיוָן שֶׁנֶּחֱזָר הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה לְדַעַת, וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה תּוֹרָה, אֲזַי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם, בִּבְחִינַת: אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ: עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶתִי (זוהר שמיני דף לו, אחרי נח, נשא קכו). כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת וּמוֹכִיחָה תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א׳:כ״ב): בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא וְכוּ' עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ וְכוּ', רַק שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה, מֵחֲמַת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל, וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְנֶחְזְרוּ הַהַסְתָּרוֹת, וְנַעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה, עַל־יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ"ל, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה, הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם: עַד מָתַי פְּתָיִם וְכוּ' כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שם לא): פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה – שֶׁעַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְדַעַת הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וְעוֹשִׂין מֵהֶם תּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה: פִּיהָ פָּתְחָה; הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ – שֶׁהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ פּוֹתַחַת פִּיהָ וּמוֹכִיחָה אוֹתָם כַּנַּ"ל.
נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, כִּי עַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדַעַת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ אֲפִלּוּ אֶת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדְּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים וְכוּ' (אסתר ב׳:י״א).
מָרְדְּכָי – זֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל.
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם – זֶה בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל.
חֲצַר בֵּית – זֶה בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת, הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת וְדִבּוּרִים, שֶׁבְּכֻלָּם נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם, אַף הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה:
חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים – מִלְּשׁוֹן שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ קְצָת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה: הַנָּשִׁים – לְשׁוֹן שִׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״א:נ״א) כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים וְכוּ', שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ שֶׁגַּם עַתָּה זוֹכְרִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁנָּשְׁתָה גְּבוּרָתָם, וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם.
וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם נָשִׁים, מֵחֲמַת שָׁלֹשׁ בְּחִינַת הַנַּ"ל: בְּחִינַת שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ וְכוּ', וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שִׁכְחָה וְכוּ', וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי כָּל זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מֵהֶם בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל.
וּמָרְדְכַי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ וּלְהַזְהִיר אוֹתָם, עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְדַעַת, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תּוֹרָה כַּנַּ"ל, וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה:
לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר – שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה דַּעַת מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר, בְּחִינַת: הַסְתֵּר אַסְתִּיר. וְזֶה:
וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ – שֶׁעוֹשֶׂה מֵהַהַסְתָּרָה, בְּחִינַת מָה, הַיְנוּ תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מָה הָעֵדוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה יֵשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה דַּעַת, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה, וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה, שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ כַּנַּ"ל, כִּי גּוֹרֵם עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהַתּוֹרָה תּוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה הַזֹּאת, הוּא מַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, שֶׁזֶּהוּ כְּשֶׁאֵין מוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם וְכוּ', כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים בְּחִינַת דַּעַת וְכוּ', עַד אֲשֶׁר אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ, וּמוֹכִיחָה אוֹתָם, נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא יְדֵי תּוֹכָחָה. אֲזַי אֵין הָרַבָּנוּת וְהַמַּלְכוּת מַזֶּקֶת לוֹ כַּנַּ"ל, כִּי מַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל:
ד וְדַע, שֶׁהַתּוֹרָה הַמְּלֻבָּשׁ תּוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, הִיא תּוֹרָה גָּבוֹהַּ דַּיְקָא, הַיְנוּ סִתְרֵי תּוֹרָה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְקוֹמוֹת נְמוּכִים כָּאֵלּוּ, הַיְנוּ אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ הַרְבֵּה, עַד שֶׁנִּסְתָּר מֵהֶם בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, עַל כֵּן חָשַׁב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַחֲשָׁבוֹת לִבְלִי לְהַלְבִּישׁ שָׁם פְּשָׁטֵי תּוֹרָה, לְבַל יוּכְלוּ הַקְּלִפּוֹת לִינֹק מִשָּׁם הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה הַפְּגַם גָּדוֹל מְאֹד. עַל כֵּן הוּא מַסְתִּיר וּמַלְבִּישׁ שָׁם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ דַּיְקָא, סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהִיא תּוֹרַת ה' בְּעַצְמָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַקְּלִפּוֹת לִינֹק מִשָּׁם הַרְבֵּה,
בִּבְחִינַת (שמות י״ב:י״ב): וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ, אֲנִי ה' וְלֹא וְכוּ'. כִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַקְּלִפּוֹת מְאֹד, עַל כֵּן שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ וּמֻסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ, סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל כֵּן דַּיְקָא מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, כְּשֶׁחוֹזֵר וּמְהַפְּכָהּ לְדַעַת, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּיְקָא תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ, כִּי שָׁם נִסְתָּר תּוֹרַת ה', סִתְרֵי תּוֹרָה כַּנַּ"ל:
ה וּכְנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַיְנוּ מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ד:כ׳): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת (שם י'), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״ב:י״ג): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת; הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מַחֲנֵה דָּן שֶׁהוּא מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, כִּי דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י: ב"ק קיג).
וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ בִּלְעוֹ מִפִּיו, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ, עַל כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמְאַסֵּף מָמוֹן, שֶׁהֵם נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הֵם בְּחִינַת הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּזָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת, שֶׁהֵם הַמָּמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת תַּאֲוַת עֲשִׁירוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת.
וְעַל כֵּן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, רוֹדֵף אֶת מַחֲנֵה דָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ה:י״ח): וַיְזַנֵּב בְּךָ וְכוּ' וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים; דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יְרֵא אֱלֹקִים כַּנַּ"ל.
כִּי מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, הוּא הִפּוּךְ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּמַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ"ל, כִּי מִתְגַּבֵּר בְּתַאֲוַת מָמוֹן, כְּדֵי לִתְפֹּס כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. אַךְ אַף־עַל־פִּי כֵן, אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ כְּלָל, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדֳּכַי, לְהוֹצִיא מֵאִתּוֹ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלַע:
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): כִּי לָאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וָדַעַת – זֶה מָרְדֳּכַי, הַיְנוּ שֶׁמָּרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, נָתַן לוֹ חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, וְזֶה: טוֹב לְפָנָיו, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (אבות פ"ו). וְלַחוֹטֵא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנֹס – זֶה הָמָן, הַיְנוּ שֶׁהָמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל, הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ"ל.
וְזֶה: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי אֱלֹקִים – בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁמָּרְדֳּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה כַּנַּ"ל. כִּי מָרְדֳּכַי מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (איוב כ׳:ט״ו): חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ; וְעוֹשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת אֵשֶׁת חַיִל (משלי לא):
ו וּלְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל. כִּי פַּרְנָסָה בְּנָקֵל תּוֹלָה בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״א:ח׳): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא (זוהר בשלח סב סג), כִּי כָּל מִי שֶׁחָסֵר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא יָגֵע וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר.
וְגַּם לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, כִּי שָׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ו׳): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ' כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה; שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכְלוּ לָגוּר בְּיַחַד שְׁנֵי הֲפָכִים, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה אָז. כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת נִגְדָּל הַשָּׁלוֹם, כִּי נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת עַל יְדֵי הַדַּעַת. כִּי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:ט׳): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ; וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, מִתְרַבָּה הָרַחֲמָנוּת וְהַשָּׁלוֹם, וְעַל כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל, בִּבְחִינַת (תהילים קמ״ז:י״ד): הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:
ז וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל גָּדוֹל וְגָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים. כִּי גֹּדֶל הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּגֹדֶל הַדַּעַת כַּנַּ"ל, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה נִרְאָה לָהֶם כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים (מכילתא פ' בשלח ופ' יתרו, והובא בפירש"י פ' יתרו), וְזָקֵן הוּא בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, וּבָזֶה תָּלוּי גֹּדֶל הָרַחֲמִים כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן שָׁבוּעוֹת הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים.
וְזֶה בְּחִינוֹת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה (כ"ש בכוונות שבועות), שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שֵׂכֶל וְדַעַת עֶלְיוֹן, בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מוֹשִׁיעַ בְּכָל הַצָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו י״ד:ח׳): מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה; כִּי הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת. וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ו:כ״ה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם וְכוּ'. כִּי אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן וְכוּ' (שבת נה), וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים, הוּא מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים:
וְזֶה בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַנּוּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל, כִּי הַמָּן – בְּחִינַת דַּעַת:
וְזֶה בְּחִינַת (שבת קד): מַאֲמָר פָּתוּחַ, נֶאֱמָן פָּשׁוּט. מַאֲמָר פָּתוּחַ זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב׳:ו׳): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וּבְמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ו׳:ג׳-ד׳): וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, הָיָה גַּם הַדִּבּוּר בְּגָלוּת (זוהר וארא דף כה:), בִּבְחִינַת: כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן (שם ד). וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁיָּצָא הַדַּעַת מֵהַגָּלוּת, יָצָא וְנִפְתַּח הַדִּבּוּר, וְזֶה בְּחִינַת מַאֲמָר פָּתוּחַ, שֶׁנִּפְתַּח הַדִּבּוּר וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת.
וְעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, נִתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִכַּר שֶׁהוּא נֶאֱמָן, מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה, וְזֶה בְּחִינַת נֶאֱמָן פָּשׁוּט, שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, לֹא נִתְפַּשֵּׁט וְנִתְגַּלָּה נֶאֱמָנוּתוֹ. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם – לֹא נִכַּרְתִּי בְּמִדַּת אֲמִתִּית שֶׁלִּי. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה הַדַּעַת בְּמִצְרַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא נִכַּר נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל, כִּי הַחֶסֶד תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת אָנֹכִי – יְ'הִיבָא, כְּ'תִיבָא, נֶ'אֱמָנִים אֲ'מָרֶיהָ (שבת קה). שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת הַתּוֹרָה נִפְתַּח הַמַּאֲמָר וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת: נֶאֱמָנִים אֲמָרֶיהָ, בְּחִינַת נֶאֱמָן פָּשׁוּט מַאֲמָר פָּתוּחַ כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת מָן – רָאשֵׁי־תֵבוֹת מַ'אֲמַר נֶ'אֱמָן, בְּחִינַת מַאֲמָר פָּתוּחַ נֶאֱמָן פָּשׁוּט כַּנַּ"ל, כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה (שמות ט״ז:ל״ה), כִּי בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה (אבות פ"ה):
ח וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לח): אֶת הַמָּן אָכְלוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַהֲלֹא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֶלָּא עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן. כִּי בֶּאֱמֶת הַמָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אַרְבָּעִים הוּא בְּחִינַת בִּינָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ תֵּכֶף שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת, הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאכְלוּ הַמָּן תֵּכֶף. וְעַל זֶה תֵּרְצוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ הַמַּצּוֹת, טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן.
כִּי הַשָּׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת וְכַנַּ"ל. וּמַחֲלֹקֶת הוּא הֶפֶךְ הַדַּעַת. אַךְ יֵשׁ מַחֲלֹקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת דַּעַת גָּדוֹל מְאֹד, יוֹתֵר מֵהַדַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמַּחֲלֹקֶת הִיא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה – לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ה): מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; הַיְנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא אַהֲבָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, בְּחִינַת אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״א:י״ד): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְעַל כֵּן מֹשֶׁה הוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת מַחֲלוֹקֶת שַׁמַאי הִלֵּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם.
וְעַל כֵּן הָיָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ז:ו׳) וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם וְכוּ' (ויקרא כ״ג:מ״ג) לְמַעַן יֵדְעוּ וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת עוּגָה, דְּהַיְנוּ מַצּוֹת, שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם. כִּי מַצָּה הִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:י״ב): אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן.
וְזֶהוּ: שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם – שֶׁהוֹצִיאוּ דַּיְקָא, כִּי בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי זֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל.
וְזֶה: עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ שֶׁהַמַּצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁשָּׁם הָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן, כִּי לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת מִן הַגָּלוּת מִצְרַיִם, הָיָה בָּהֶם טַעַם מָן, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת (שמות ט״ז:ד׳): לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, הַנֶּאֱמָר בַּמָּן, לְשׁוֹן מִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ה:א׳): לְחַם אֶת לֹחֲמָי, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. הַיְנוּ שֶׁהַמָּן, שֶׁהוּא הַדַּעַת, הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת, פָּגְמוּ גַּם כֵּן בְּהַמָּן, וְהוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ (מ"ר שמות פ' א' ובפ' כה והובא בפירש"י בשלח), כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תצוה דף קפג:) כִּי מַצָּה הִיא אַסְוָתָא, כִּי מַצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, הוּא רְפוּאָה. כִּי שָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ז:י״ט): שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו; כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת הַיְסוֹדוֹת, שֶׁיְּסוֹד אֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וְשָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה.
וְזֶה שֶׁנִּקְרָא מַצָּה לֶחֶם עֹנִי (דברים ט״ז:ג׳), כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וְזֶה בְּחִינַת חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב יג): מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ, וּמַצָּה הִיא אַסְוָתָא כַּנַּ"ל, וְזֶה לֶחֶם עֹנִי, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְהָעֹנִי כַּנַּ"ל:
ט וְלָבוֹא לְמַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם צָרִיךְ לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת הַשָּׁמַיִם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (ישעיהו נ׳:ג׳): אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת.
וּלְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת הַשָּׁמַיִם הִיא עַל־יְדֵי אֲנָחָה בֶּאֱמֶת. כִּי יֵשׁ בַּלֵּב רוּחַ הַדּוֹפֵק, שֶׁהִיא מִתְּחִלַּת הַתּוֹלָדָה, וְהוּא נוֹשֵׂא עָלָיו כָּל הַלֵּחוֹת, וְכָל הַדָּמִים, וְכָל הַמִּיצוֹת (שֶׁקּוֹרִין זַאפְטִין). וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַזֶּה הוֹלֵךְ וְנוֹקֵשׁ בְּכָל הָאֵיבָרִים, וְעַל־יְדֵי הֲלִיכָתוֹ וְנִשּׁוּבוֹ בָּהֶם, הוּא מְנַעְנֵעַ וּמְנַשֵּׁב וּמְנַפֵּץ אוֹתָם מִן הָעִפּוּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ וְלֹא יִתְקַלְקְלוּ. כְּמוֹ הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב בַּיָּם, שֶׁהוּא מְנַפֵּץ וּמְנַשֵּׁב וּמְהַפֵּךְ וּמֵגִיס הַמַּיִם שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ וְלֹא יִתְקַלְקְלוּ.
וְעִקַּר נִשּׁוּב הָרוּחַ הַדּוֹפֵק – בְּהַיָּדַיִם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת, צָרִיךְ לְנַשֵּׁב וּלְנַפֵּץ אוֹתָם בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן הַדָּאקְטֶר, כְּשֶׁמַּנִּיחַ יָדוֹ עַל הַדֹּפֶק, יוֹדֵעַ כָּל עִנְיַן הַחוֹלֶה, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בַּיָּדַיִם, עִקַּר הִלּוּךְ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁל הַלֵּב, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא הַכֹּל עָלָיו כַּנַּ"ל.
וְצָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ זֶה הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת כְּתִקּוּנוֹ וּכְסִדּוּרוֹ. וְיֵשׁ נָחָשׁ, שֶׁעַל יָדָהּ בָּא עַצְבוּת רוּחַ, הַיְנוּ בְּחִינַת ל"ט מְלָאכוֹת, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא עַצְבוּת רוּחַ, וְעַל־יְדֵי עַצְבוּת רוּחַ אֵין הָרוּחַ דּוֹפֵק כְּסִדּוּרוֹ, וַאֲזַי נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּׁב בָּהֶם כְּסֵדֶר, וַאֲזַי הַיָּדַיִם בִּבְחִינַת (שמות י״ז:י״ב): וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, כִּי עִקַּר הַכְּבֵדוּת בְּהַיָּדַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר רוּחַ הַדּוֹפֵק כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת עִצְּבוֹן יָדַיִם, כִּי עִקַּר מַזִּיק הָעַצְבוּת רוּחַ לְהַיָּדַיִם כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁהָאֵיבָרִים כְּבֵדִים, אֲזַי מַכְבִּידִין יוֹתֵר עַל הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, וְנֶחֱלָשׁ עוֹד יוֹתֵר, וְעַל יְדֵי שֶׁנֶּחֱלָשׁ יוֹתֵר הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים עוֹד יוֹתֵר. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁנַּעֲשִׂים הָאֵיבָרִים עוֹד יוֹתֵר כְּבֵדִים, נֶחֱלָשׁ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֶרֶת חֲלִילָה, עַד שֶׁיּוֹצֵאת נַפְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם.
וְעַל־יְדֵי הָאֲנָחָה, הוּא מְחַיֶּה וּמַבְרִיא אֶת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, וְנִצּוֹל מֵהָעַצְבוּת רוּחַ, וְחוֹזֵר הַרוּחַ הַדּוֹפֵק וּמְנַשֵּׁב כְּסֵדֶר בְּכָל הָאֵיבָרִים, וּבִּפְרָט בְּהַיָּדַיִם,
וְעַל יְדֵי זֶה מְזַכֵּךְ אֶת הַשָּׁמַיִם, כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל. וְזֶה (איכה ג׳:מ״א): נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם – שֶׁצָּרִיךְ לִשָּׂא אֶת הַלֵּב, הַיְנוּ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁבַּלֵּב, אֶל הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה: אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם – כִּי מִזֶּה נִזְדַּכֵּךְ הַשָּׁמַיִם כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת (דברים ל״ב:מ׳): כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי – שֶׁצָּרִיךְ לִשָּׂא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל:
וּכְשֶׁמְּזַכֵּךְ אֶת הַיָּדַיִם, בְּחִינַת שָׁמַיִם, עַל־יְדֵי אֲנָחָה, שֶׁעַל יָדָהּ נוֹשֵׂא הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב אֶל הַיָּדַיִם, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נִזְדַּכְּכִין הַיָּדַיִם וְהַשָּׁמַיִם כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם.
כִּי כָּל הַדִּבּוּרִים מְקַבְּלִין מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:פ״ט): לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּׁמַיִם, מְקַבְּלִין מִן הָרְעָמִים, בְּחִינַת (שם יח): יַרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה', בְּחִינַת (איוב ל״ז:ה׳): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת.
נִמְצָא, שֶׁמְּקַבְּלִין הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם, כִּי הֵן הֵן בְּחִינַת שָׁמַיִם, שֶׁשָּׁם כָּל הַדִּבּוּרִים. וְעִקַּר הַקַּבָּלָה – עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים, הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי אֲנָחָה, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְנַשְּׂאִים הַיָּדַיִם לַשָּׁמַיִם. כִּי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְנַשֵּׁב וּמְנַפֵּץ הַכֹּל, וְעִקַּר בְּהַיָּדַיִם, זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: יַרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה' כַּנַּ"ל. כִּי הַיָּדַיִם הֵן בִּבְחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל. וְשָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים, בְּחִינַת: לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם כַּנַּ"ל,
נִמְצָא, שֶׁמְּקַבְּלִין הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם. וְזֶה בְּחִינַת: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד, הַנֶּאֱמָר בְּמשֶׁה וּבִשְׁאָר נְבִיאִים. כִּי שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים, וּמִשָּׁם מְקַבְּלִין אוֹתָם כַּנַּ"ל:
וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים. אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלָם מִן הַשָּׁמַיִם. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים (עירובין יג:),
וּמַה שֶּׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּׁם קִבֵּל הַדִּבּוּרִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: יַרְעֵם (ה') אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת. דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת. כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, הַיְנוּ בְּחִינַת: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ; רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, רָשָׁע וְרַע לוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לא הִשִּׂיג זֹאת, וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ (שמות ל״ג:י״ג): הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ.
כִּי צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ; צַדִּיק וְרַע לוֹ, זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ; רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ; רָשָׁע וְרַע לוֹ, זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ.
וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה לא הִשִּׂיג זֹאת, כִּי הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג.
וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם, מִבְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל, אֵין לְגַנּוֹת אוֹתוֹ, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת, כִּי הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ (איוב כ״ו:י״ג-י״ד): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ, הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו, וּמַה שֶּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ, וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן.
בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה – הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל, הַמְנַשֵּׁב בַּיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת: בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל, הוּא מְזַכֵּךְ וּמְשַׁפֵּר הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה:
חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִח – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה חָלָל בְּהַיָּדַיִם, שֶׁהָיוּ כְּבֵדִים וּסְתוּמִים עַל־יְדֵי הָעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁמְּבַטֵּל בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּׁב כְּסֵדֶר, וַאֲזַי נִתְנַשְּׂאִין הַיָּדַיִם, וְנִזְדַּכֵּךְ הַשָּׁמַיִם, וַאֲזַי מְקַבְּלִין מֵהֶם דִּבּוּרִים, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים כַּנַּ"ל. וְזֶה:
הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו – הַיְנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת צַדִּיק וְטוֹב וְכוּ', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כַּנַּ"ל, בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים כַּנַּ"ל. וְזֶה:
וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן – הַיְנוּ שֶׁבְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּׁמַיִם הַנַּ"ל, אֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת, וְאָסוּר לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כַּנַּ"ל.
וְזֶה: וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי: וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן – כִּי מִי יוּכַל לְהָבִין רַעַם גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת: יַרְעֵם (ה') אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי הוּא בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): אַף אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ.
בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' – זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה חֲדָשָׁה, תּוֹרַת ה', שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל.
בְּשָׁבוּעֹתֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת הַדַּעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַנּוּן כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן נִקְרָא שָׁבוּעוֹת עֲצֶרֶת, מִלְּשׁוֹן מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־א ט): זֶה יַעֲצֹר בְּעַמִּי.
מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – זֶה בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, ל"ט מְלָאכוֹת, עַצְבוּת רוּחַ כַּנַּ"ל.
כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לא תַעֲשׂוּ, לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, ל"ט מְלָאכוֹת, עִצְּבוֹן יָדַיִם, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (בראשית ה׳:כ״ט): זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ; הַכֹּל כַּנַּ"ל:
[עַל־פִּי תּוֹרָה נ"ו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים]לָמָּה פָנֶיךָ תַּסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ. לָמָּה יְהֹוָה תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. לָמָּה יְהֹוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
עַד מָה יְהֹוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חֲמָתֶךָ. עַד אָנָה יְהֹוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלָי. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. מַהֵר עֲנֵנִי יְהֹוָה כָּלְתָה רוּחִי אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר. עֲנֵנִי יְהֹוָה עֲנֵנִי כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אָנִי. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ עוֹלָמִים, אֲדוֹן כֹּל, מוֹשֵׁל בַּכֹּל, אֵל מִסְתַּתֵּר, מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת עֹצֶם תֹּקֶף תַּעֲלוּמוֹת הַהַסְתָּרָה, שֶׁהִתְגַּבְּרָה עַכְשָׁיו מְאֹד בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵנוּ,
וְנִתְקַיֵּם בָּנוּ עַכְשָׁיו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.
כִּי נִסְתַּרְתָּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, עַד אֲשֶׁר נֶעְלָם וְנִסְתָּר מֵאִתָּנוּ תָּקְפְּךָ וְגָדְלְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ וּמַלְכוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בַּכֹּל מָשָׁלָה. כִּי חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה,
וְעָבַרְתִּי וְשָׁנִיתִי כַּמָּה פְּעָמִים עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לִי כְּהֶתֵּר, וְהָפַכְתִּי דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְקִלְקַלְתִּי צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה אֶצְלִי מֵאִסּוּר הֶתֵּר,
וְלֹא דַי לִי בָּזֶה, כִּי אִם עוֹד הוֹסַפְתִּי לַעֲשׂוֹת תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה, וְכָפַלְתִּי וְשִׁלַשְׁתִּי בָּהֶם כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, עַד אֲשֶׁר נִלְאֵתִי מִלִּסְפֹּר רֹב הֲמוֹן יְמֵי חַטֹּאתַי כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הִכְעַסְתִּיךָ, עַד אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי עֹל עֲוֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר,
עַד אֲשֶׁר בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה עָלַי הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, כִּי נִסְתַּרְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה הַסְתָּרוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרוֹת, כִּי גַם הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מֵאִתָּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל אֲפִלּוּ זֹאת שֶׁאַתָּה נִסְתָּר מֵאִתָּנוּ, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִמְּךָ כְּלָל,
וְהָעֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכוּ אֶצְלֵנוּ לְמִישׁוֹר. אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ, מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ.
וְעַתָּה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַה נַּעֲשֶׂה וּמַה נִּפְעַל, וּבִפְרָט אָנֹכִי הַדַּל וְהָאֶבְיוֹן, מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֵזֶר לִי לְגַלּוֹת עֹצֶם הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ מִמֶּנִּי מְאֹד מְאֹד, עַד אֲשֶׁר שָׁכַחְתִּי אֶת טוֹבָתִי וְנָשִׁיתִי אֶת קְדֻשָּׁתִי, וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה כִּי נָשִׁיתִי מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם.
וְגַם אִם עֲדַיִן אֲנִי זוֹכֵר לִפְעָמִים קְצָת מִגֹּדֶל אֱלָהוּתְךָ וְתָקְפְּךָ וְגָדְלְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ וְרוֹמְמוּתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְנַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים מְאֹד מְאֹד, וְכוֹסְפִי וּתְשׁוּקָתִי וְגַעְגּוּעִי חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד מְאֹד לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. אֲבָל נָשְׁתָה גְבוּרָתִי וְאֵין לְאֵל יָדִי לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹתַי הָרָעוֹת וְהַמָּרוֹת מְאֹד אֲשֶׁר כָּלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה.
וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן אֶבְרַח, הֵיכָן אֶטָּמֵן מִפְּנֵי תַאֲווֹתַי הָרָעוֹת וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי הֶעָצוּם. וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁהִתְגַּבְּרוּ כֻּלָּם עָלַי יַחַד, לֹא יִתְּנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי.
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֵם עָלַי וּרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, רְאֵה עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ. רְאֵה יְהֹוָה כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי. רְאֵה יְהֹוָה, כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. סַכֹּתָה בֶּעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֲסָדִים רַבִּים, חָנְנֵנִי יְהֹוָה רְאֵה עָנְיִי מִשּׂוֹנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת, זָכְרֵנִי נָא בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, זְכֹר נָא בְּרַחֲמֶיךָ אַחֲרֵי מִי אַתָּה רוֹדֵף, אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת, אַחֲרֵי פַּרְעוֹשׁ אֶחָד, הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ, וְאֶת קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֵין לִי פֶּה לְדַבֵּר וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ, כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהֹוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי. יְהֹוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל.
עֲנֵנִי יְהֹוָה כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי. וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי.
אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהֹוָה אֶתְחַנָּן. מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. שְׁמַע יְהֹוָה וְחָנֵּנִי יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לִי,
כִּי אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְגַלּוֹת עֹצֶם הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה הַזֹּאת, הַכְּלוּלָה מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הַסְתָּרוֹת, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִמָּלֵט מֵהֶם וְאֵיךְ לְהַצִּיל נַפְשִׁי מִפַּח יוֹקְשִׁים:
אֲבָל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, חָשַׁבְתָּ מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, וְהִבְטַחְתָּנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתְךָ תָמִיד בְּכָל עֵת, אֲפִלּוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ.
עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, מָלֵא רַחֲמִים מָלֵא חֲנִינוּת, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, אֲשֶׁר רַחֲמֶיךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה,
וְלִמְצֹא אֱלָהוּתְךָ תָמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם דָּבָר וּלְשׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם לְהַסְתִּיר מִמֶּנִּי אֱלָהוּתְךָ וְהַשְׁגָּחָתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ יִתְבָּרַךְ.
וְתַעֲזֹר לִי וְתוֹשִׁיעֵנִי לַעֲסֹק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּפֶה מָלֵא לְהוֹצִיא דִבְרֵי תוֹרָה בְּפִי בִּשְׁלֵמוּת, וְתִתֶּן לָנוּ כֹחַ לִקְרוֹת אוֹתְךָ חַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִיא שְׁמֶךָ.
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים מֵאִתְּךָ, כִּי אַתָּה חַי הַחַיִּים, וְאַתָּה מְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִיא שְׁמֶךָ, כִּי הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ.
וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, עַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת וְהַכֵּלִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי הַפַּרְשִׁיּוֹת וְהַפְּסוּקִים וְהַסְּדָרִים וְהַתֵּבוֹת וְהַטְּעָמִים וְהַנְּקֻדּוֹת וְהַתַּגִּין וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה,
וְנִזְכֶּה עַל יָדָם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם וְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת, זַכֵּנוּ לִקְרֹא אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁתַּעֲנֵנוּ מְהֵרָה, וְנִקְרָאֲךָ וְתַעֲנֵנוּ, נַעְתִּיר לְךָ וְתֵעָתֶר לָנוּ.
חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, זַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ מֵאִתְּךָ עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה חַיִּים טוֹבִים וַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, וְחָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּאֹפֶן שֶׁנִזְכֶּה לָדַעַת שֶׁאַתָּה נִמְצָא תָמִיד בְּכָל זְמַן וּבְכָל אָדָם וּבְכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה גַּם שָׁם אַתָּה נִמְצָא, כִּי אַתָּה בְּעַצְמְךָ נִסְתָּר בְּתוֹךְ כָּל הַהַסְתָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וַאֲפִלּוּ בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַסְתָּרוֹת עַד אֵין קֵץ, גַּם שָׁם אַתָּה נִמְצָא, כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנָּךְ,
וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּבִלְעָדֶיךָ אֵין שׁוּם חַיּוּת לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַסִּטְרִין אַחֲרָנִּין, וְכָל הַהַסְתָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַמַּסְתִּירִים אֱלָהוּתְךָ, כֻּלָּם אֵין לָהֶם חַיּוּת וְכֹחַ כִּי אִם מַה שֶּׁמְקַבְּלִים מִמְּךָ בְּעַצְמְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח,
וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וּבִלְעָדֶיךָ אֵין כֹּחַ לְשׁוּם הַסְתָּרָה שֶׁבָּעוֹלָם לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ.
וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לָדַעַת כָּל זֹאת בִּידִיעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וּלְהָפְכָהּ לְדַעַת, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִן כָּל הַהַסְתָּרוֹת, תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְתִתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַנֶּעֱלֶמֶת שָׁם בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה.
וְנִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת סִתְרֵי תוֹרָה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא שׁוֹאֶגֶת וְקוֹרֵאת תָּמִיד בְּקוֹל גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד מְאֹד, בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא, עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי. וּבַעֲוֹנֵינוּ הָרַבִּים אֵין אָנוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַכְּרוּז הַזֶּה.
עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּפֶה מָלֵא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, קוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף,
וְהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ תּוֹכִיחָה אוֹתָנוּ בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה,
וּתְקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְגַלּוֹת וּלְהַעֲלוֹת צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִתּוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת, וְלַחֲזֹר וּלְהָפְכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וּלְהָשִׁיבָם עַל מְקוֹמָם וּמְכוֹנָם הָרִאשׁוֹן וּלְצָרְפָם בְּצֵרוּפִים דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל יָדָם חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲמִתִּיִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים.
וּתְגַלֶּה לָנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְיתָא, נִפְלָאוֹת וְנִסְתָּרוֹת שֶׁבְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר צָפַנְתָּ וְגָנַזְתָּ לִירֵאֶיךָ. וְנִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַבְדִּיל בֵּין אָסוּר וּמֻתָּר, בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר, וּבֵין כָּשֵׁר לַפָּסוּל.
וְתַעַזְרֵנוּ לְהַפְרִישׁ עַצְמֵנוּ מִן הָרַע וְהָאָסוּר לְגַמְרֵי, וּלְדַבֵּק עַצְמֵנוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
וּתְזַכֵּנוּ לְדַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְקַשֵּׁט עַצְמֵנוּ וּלְקַשֵּׁט גַּם אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עִסְקֵנוּ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹרֵר גַּם אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד. לְהוֹצִיאָם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, מֵחֹל לְקֹדֶשׁ.
וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת שֶׁלָּנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֵיזֶה חֵלֶק בִּבְחִינַת מַלְכוּת בְּאִתְגַּלְּיָא וּבְאִתְכַּסְּיָא.
וְלֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת שֶׁלָּנוּ לְצֹרֶךְ עַצְמֵנוּ כְּלָל, וְלֹא תִהְיֶה הַמַּלְכוּת אֶצְלֵנוּ כְּעֶבֶד, רַק נִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת אֶצְלֵנוּ בֶּן חוֹרִין, וְלֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלָּנוּ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי אִם לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת.
וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ שֵׂכֶל וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם תַּחַת מֶמְשַׁלְתֵּנוּ, הֵן בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵּיתֵינוּ, הֵן אַחֵינוּ וְרֵעֵינוּ וּשְׁאָר אֲנָשִׁים הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתֵּנוּ,
כֻּלָּם נִזְכֶּה לְהוֹכִיחָם וּלְהַזְהִירָם בְּתוֹרַת יְהֹוָה, שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל יְהֹוָה בֶּאֱמֶת וְלֹא יֵלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע, רַק יִסְתַּכְּלוּ עַל עַצְמָם וְיָחוּסוּ עַל נַפְשָׁם לְדַבֵּק עַצְמָם בְּדַרְכֵי תוֹרַת יְהֹוָה תָּמִיד, לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאל.
וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם, הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלָּנוּ, רַק נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת. וְנִזְכֶּה לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר כָּל הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת לִצְרָכֵינוּ כְּלָל, כִּי אִם לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהָיְתָה לַיהֹוָה הַמְּלוּכָה:
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַצִּילֵנוּ מִתַּאֲוַת מָמוֹן, וְתַעַזְרֵנוּ לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת, וְלֹא נַחְמֹד וְלֹא נִתְאַוֶּה כְּלָל לֶאֱסֹף הוֹן בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּנוּ, רַק נִזְכֶּה שֶׁכָּל תַּאֲוָתֵנוּ וּתְשׁוּקָתֵנוּ וְכוֹסְפֵנוּ וְעִסְקֵנוּ יִהְיֶה רַק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לִקְנוֹת חָכְמָה וְדַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהִתְדַּבֵּק בְּמִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים.
וּתְזַכֵּנוּ לְתַקֵּן בְּחַיֵּינוּ כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ לְפָנֶיךָ עַל־יְדֵי תַאֲוַת מָמוֹן, וְנִזְכֶּה לְהוֹצִיא כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלְעָה הַקְּלִפָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עַל־יְדֵי תַאֲווֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וּבִפְרָט עַל־יְדֵי תַאֲוַת מָמוֹן, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל:
לְפּוּרִים וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וְלִמְחוֹת וּלְכַלּוֹת וְלַעֲקֹר קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם שֶׁהוּא תַאֲוַת מָמוֹן, וּלְהוֹצִיא כָּל חַיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מִמֶּנּוּ וּלְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְכָל חַיּוּת הַקְּדֻשָּׁה לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ תָמִיד קְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר כָּל הַגַּוְנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּכֶסֶף וְזָהָב וּנְחֹשֶׁת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
וְתַחְמֹל עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, וְאַתָּה תְרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְ
תַמְשִׁיךְ לָנוּ פַּרְנָסָה וְשֶׁפַע טוֹבָה וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְדַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה וְכָל טוֹב.
וּתְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, וְתַעֲבִיר כָּל מִינֵי שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְקִנְטוּר וּמְרִיבוֹת מִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, וְתַמְשִׁיךְ רַחֲמָנוּת וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בֵּין כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכָל בָּאֵי עוֹלָם כֻּלָּם יְרַחֲמוּ זֶה עַל זֶה בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת.
וְתִתֶּן לָנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְשֵׁם שֶׁכִלְכַּלְתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְנָתַתָּ לָהֶם מָן לֶאֱכֹל וְכָל דָּבָר לֹא חָסְרוּ כִּי הִסְפַּקְתָּ לָהֶם כָּל צָרְכָּם, כֵּן תַּחְמֹל עָלֵינוּ בַּחֲסָדֶיךָ, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְתִתֶּן לָנוּ כָּל מַחְסוֹרֵינוּ בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה וְטִרְחָא וְטִרְדָּא כְּלָל, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וְלִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ תָּמִיד יוֹמָם וְלַיְלָה בְּלִי שׁוּם בִּטּוּל כְּלָל. כִּי כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי:
לְשָׁבוּעוֹת וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִזְכֶּה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֵה, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִקְוֵה, לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי הַמִקְוֵה הַקְּדוֹשָׁה. וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַל־יְדֵי־זֶה דַּעַת גָּדוֹל וְרַחֲמִים רַבִּים.
וְתִתֶּן לָנוּ כֹחַ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִזְכֶּה לְהַמְתִּיק עַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִקְוֵה, כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל זַרְעֵנוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּלְבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל־יְדֵי־זֶה,
וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ תָמִיד עַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִקְוֵה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה.
וּתְזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת הַמִקְוֵה שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ שֶׁאָז נִתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ וְזָכוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִקְוֵה.
וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת לִטְבֹּל עַצְמֵנוּ בַּמִקְוֵה הָעֶלְיוֹנָה, בַּמִקְוֵה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַחֲמִים גְּדוֹלִים וְרַבִּים, וְחֶסֶד עֶלְיוֹן, וְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד.
וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת הַמִּקְוֵה הַזֹּאת בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְנִזְכֶּה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ תָמִיד, וְלָצֵאת מְהֵרָה מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְלִכְנֹס בְּתוֹךְ הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה. וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:
וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי דַּעַת שָׁלֵם שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים. וְלֹא יְבַלְבֵּל אוֹתִי כְּלָל הַמַּחֲלֹקֶת הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶם. וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, וְכָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק. וְלֹא אֲבַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, אֲפִלּוּ הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתָם, כִּי הֵם דַּרְכֵי יְהֹוָה נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת,
וְלֹא אֶחְקֹר בָּזֶה כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין כִּי אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
וְתַחְמֹל עָלַי וְתַצִּילֵנִי מֵעִצְּבוֹן יָדַיִם, וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי עַצְבוּת וּדְאָגוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וּבִפְרָט עַצְבוּת וּדְאָגוֹת מִטִּרְדַּת הַפַּרְנָסָה תָּסִיר וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, מֵעֹצֶם הַכְּבֵדוּת וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה אֲשֶׁר הִתְגַּבְּרָה עַל לִבִּי עַל־יְדֵי תַאֲווֹתַי הָרָעוֹת, וְנוֹסַף לָזֶה עֹל וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, עַל־יְדֵי כָּל זֶה נִטַּמְטֵם רוּחַ לְבָבִי, עַד אֲשֶׁר רוּחַ הַדֹּפֶק שֶׁבִּלְבָבִי אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת בְּכָל הָאֵבָרִים כָּרָאוּי.
וּמֵחֲמַת זֶה יָדַי וְאֵבָרַי כְּבֵדִים מְאֹד, וּמֵעֹצֶם הַכְּבֵדוּת נֶחְלַשׁ רוּחַ הַדֹּפֶק יוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֶרֶת חָלִילָה. עַד אֲשֶׁר מֵעֹצֶם הַכְּבֵדוּת וְהַחֲלִישׁוּת וְאֹטֶם הַלֵּב מִגֹּדֶל הָעַצְבוּת, כִּמְעַט שֶׁתֵּצֵא נַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל זֶה, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי הַמַּר וְהַנִּמְהָר, מְרִירוּת לְבָבִי עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם יַגִּיעַ, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי, אוֹי לִי עַל נַפְשִׁי, אוֹי וּמַר לִי מְאֹד. אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אֲהָהּ יְהֹוָה, אִי שָׁמַיִם הַפְגִּינוּ בַּעֲדִי, מָלֵא רַחֲמִים חֲמֹל עָלַי, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהַתְחִיל וּלְדַבֵּר, כִּי אֵיכָכָה אֶפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ אֶשָּׂא עַיִן, וְאֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם אֲדוֹנִי זֶה, כִּי אָמְנָה, חָטָאתִי לַיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם, כֵּן עָשִׂיתִי לִי. כְּרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת כֵּן הָיִיתִי עַל נַפְשִׁי, וְלֹא חַסְתִּי עָלַי כְּלָל, אוֹי עַל הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי.
אָבִי אָב הָרַחֲמָן, אָבִי אַב הַחֶסֶד, אָבִי צוּרִי פּוֹדִי וְגוֹאֲלִי, יוֹצְרִי וְעוֹשִׂי וּבוֹרְאִי, אֱלֹהַי מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי, אֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב לְהֵיטִיב אַחֲרִיתִי, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי עֵצָה וְתַחְבּוּלָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לְעוֹלָם, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם תַּחְבּוּלָה כִּי אִם לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעֲזֹר לִי וְתַכֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ בֶּאֱמֶת:
זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לַאֲנָחָה אֲמִתִּית מֵעֹמֶק לְבָבִי בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי אַנְחָתִי לָשׁוּב לְהַחֲיוֹת וּלְהַבְרוֹת אֶת הָרוּחַ הַדֹּפֶק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבִּלְבָבִי. וְיָשׁוּב הָרוּחַ הַדֹּפֶק וְיֵלֵךְ וִינַשֵּׁב בְּכָל הָאֵבָרִים כְּסֵדֶר, וּבִפְרָט בְּהַיָּדַיִם, עַד אֲשֶׁר יִתְתַּקְּנוּ וְיִטָּהֲרוּ יָדַי עַל־יְדֵי־זֶה. וְאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתַקֵּן פְּגָם הַיָּדַיִם, אֵת כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּיָדַי מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהָרִים וְלִשָּׂא יָדַי לַיהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם.
וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וְלֹא יָבוֹא עָלַי שׁוּם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם. וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֶת הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה, לָדַעַת אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין זֶה מַחֲלֹקֶת כְּלָל, רַק אַהֲבָה וְאַחְוָה וְרֵעוּת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, כִּי אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
וְתוֹדִיעֵנִי אֶת דְּרָכֶיךָ, וּתְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בְּיוֹתֵר לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתָם בְּכָל מָקוֹם:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בִּשְׁלֵמוּת בְּשׁוּם אֹפֶן, אַתָּה יוֹדֵעַ אֵת כָּל אֲשֶׁר אִבַּדְתִּי עַד הֵנָּה בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים. מָלֵא רַחֲמִים אֱמֹר לְצָרוֹתַי דַּי, חֲמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, זַכֵּנִי נָא לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ מְהֵרָה, וְתֵן לִי פַּרְנָסָתִי מֵאִתְּךָ קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ, וְהַצִּילֵנִי מֵחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנִי מֵעִצְּבוֹן יָדַיִם, הַצִּילֵנִי נָא מִטִּרְדַּת הַפַּרְנָסָה, נַחֲמֵנוּ נָא בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ. עָזְרֵנוּ עָזְרֵנוּ חָנֵּנוּ חָנֵּנוּ, פְּנֵה אֵלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ,
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ. עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאַי וְיֵבוֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי, אָמֵן וְאָמֵן:
לכאורה יש להתפלא בביאורו את הכתוב ובכל יום ויום וכו', אשר ידלג בביאורו את תיבת "שלום", ואין די באר על זה כלל. אבל בדרכו הקדושה, תבין ותתבונן, שבמה שכתב לקמן על אודות השלום שזוכין בדעת הזה, ושהעיקר הוא הדעת היוצא מההסתרה בעצמה. מבאר ודורש בכל זה גם את תיבת שלום אסתר הנ"ל:
שלכאורה נראה כמיותר מה שמוסיף לבאר, שמלכות דקדושה הוא סוף דבר, ומאסף לכל המחנות. [ולא יבא ויכנוס לביאור ודרוש הזה, רק כדי להודיע, שמלכות דסטרא אחרא הוא זה לעומת זה, מאסף ממון, ואין זה דרכו הקדושה]. אבל מרחוק תבין ותשכיל מדבריו הקדושים על אודות מרדכי, שהוא [המלכות דקדושה הנ"ל], המתהלך גם לפני חצר בית הנשים, והנחשלים, והרחוקים שנמצאים במחנות ישראל, ומאסף ומקבץ גם אותם לקדושת השם יתברך, בנפלאות תורתו שעוסק בכל יום ויום, כי פיה פתחה בחכמה נפלאה ועמוקה, להוכיח ולקרב גם אותם כמוב"פ. ומסתרי ועמקי תורתו ודבריו האלה בעצמם, מבאר ומרמז מרחוק, במה שהכריח לכנות ולקרוא להמלכות, בשם סוף דבר, ומאסף לכל המחנות כנ"ל:
בהמבואר מדבריו הקדושים, שיש שני מיני דעת. כי בתחלה זוכים בקריאתה להמשיך מהשם יתברך את החיים, שהיא הדעת והחכמה אשר תחיה את בעליה. ומהתורה ומהדעת הזה, ידע ויבא האדם גם במציאות התורה והדעת שבההסתרה בעצמה. ומהמבואר מדבריו הקדושים, שהדעת והתורה היוצא מההסתרה, היא סתרי תורה. תבין מרחוק, שזה מה שכופל אחר כך גם בדבר השלום הנ"ל שזוכים על ידי התורה והדעת. כי דייקא בהמחלוקת לשם שמים, [אשר כהסתרה ותכלית ההיפך הוא מהשלום, ובאמת] יפליא הצדיק לבוא בסופה, לדעת ושלום הנפלא, יותר מהדעת והשלום סתם שזכה תחלה:
להשכיל ולהתבונן בהמחלוקת המוב"פ, כי ממילא מובן, שהצדיק הזוכה לדברי אלקים חיים, וטוב לו, שהלכה כמותו, היא מילתא דפשיטותא שאין צריך להתפלא כלל על זה, אבל כל אשר ירעם ה' בקולו נפלאות, הוא בדבריו שמשפיע להצדיק ורע לו, שאין הלכה כמותו, ובתכלית ההיפוך מהדברי אלקים חיים שזכה להם הצדיק וטוב לו הנ"ל, [כי זה אוסר וזה מתיר, זה פוסל וזה מכשיר]. ומה שבכל זאת יהיו גם הם דברי אלקים חיים, היא עיקר הדעת והתורה הנסתרה שבמחלוקת הנ"ל:
שבכל הנ"ל, מבאר יותר במה שכתב תחלה על אודות המהפך דברי אלקים חיים, ואומר לרע טוב, ועושה מאיסור היתר וכו', שהיא ההסתרה של הרחוקים והנשים הנ"ל, אשר מרדכי מתהלך ומוצא בהסתרותיהם ותהפוכותיהם בעצמם, את דברי אלקים חיים של הצדיק המהפך ורע לו הנ"ל, שהן הן ברעם נפלאות וסתרי תורתו יתברך, בהמחלוקת הנ"ל, למעלה מהדעת והשלום הנגלה כנ"ל:
בהמבואר בכל הנ"ל מדבריו הקדושים, שעיקר השלום ואהבה הנפלאה, היא בסוף המחנות [ותכלית הרחוקים], ושזה נמצא בהמחלוקת לשם שמים הנ"ל. מבאר יותר בביאור הכתוב את והב בסופה למאמר המשנה סופה להתקיים:
שיש לבאר בדבריו הקדושים על אודות החיל וניצוצי הקדושה, אשר בלע ונבלע במלכות דסטרא אחרא הנ"ל, כי הן הן אותיות התורה הנבלעים ונהפכים לעבירות וחטאים חס ושלום שכתב תחלה:
שבכל הנ"ל, ומה שממילא מובן על אודות הצדיק ורע לו, שבאמת תתהפך אצלו הרע לטוב, הנפלא יותר מהטוב שבמדריגת הצדיק הראשון, [ובהמובן מכותלי דבריו הקדושים בענין משה רבינו ע"ה, שאף על פי שבתחלה לא השיג והגיע עדיין לנפלאות האלה, אבל הוא שיהיה גם במחלוקת שמאי והלל, שבצירוף אותיותיו יגיע ויבא בזה לעתיד, גם בשער הנון, ולמחות לגמרי זכר עמלק הנ"ל, ושגם למרדכי נמשך קצת ההארה הזאת, שהוא בכפולת ומשנה הדעת והתורה הנ"ל]. מבאר יותר בדבר הכתוב, כי לאדם שט'ו'ב' לפניו נתן חכמה ודעת, זה מרדכי וכו'. כי אין טוב, אלא תורה. ולחוטא בחטאיו ועונותיו הנ"ל, נתן ענין לאסוף ולכנוס וכו', לתת לטוב וכו'. כי הוא הטוב הנפלא יותר, שבסתרי תורה הנ"ל:
שבהוספת דבריו הקדושים על אודות הכתוב חיל בלע וכו', שמרדכי חוזר ועושה מזה תורה, שנקראת אשת חיל. מבאר יותר בדבר אסתר שכתב תחלה, על אודות הסתרי תורה [שבהסתר אסתיר]:
שגם בהנ"ל, מבאר יותר בהבאתו ענין הכתוב פיה פתחה וכו', כי היא שיסובב על אודות אשת חיל, והסתרי תורה הנ"ל:
במה שכתב על אודות המן, שהוא בחינת דעת גדול. מבאר יותר במה שכתב תחלה על אודות הפרנסה בנקל, שזוכים בהגדלת הדעת. [וממילא מובן לפי זה, שגם בהשפעת המן, נמצא חילוקים רבים. כי החסרי דעה והבלתי זוכים, שטו ולקטו בשטותא, כמובא בדברי חז"ל]:
במה שהזכיר להכרח עסק התורה בפה, ושאי אפשר לקרותו בשמו במחשבה בעלמא, [ובמאמר חז"ל, שבדבר הכתוב] כי חיים הם למוציאיהם בפה, שזה בעצמו הדעת והחכמה אשר תחיה. מבאר יותר, לסובבו אחר כך בענין המאמר פתוח, שהדיבור לבד היא התגלות הדעת:
בהמבואר מדבריו הנ"ל, בעסק התורה שבפה, שבזה ממשיכים שמו של הקדוש ברוך הוא, וחיותו ודעתו יתברך, מההעלם אל ההתגלות כנ"ל. אשר ממילא מובן, שזה לעומת זה, בגלות הדיבור והדעת, לא נודע ונתגלה עדיין שם ה' כנ"ל. מבאר יותר, בסובבו הנ"ל על אודות המאמר פתוח, שזה לעומת זה במצרים, [שהיה הדעת בגלות], כמו שכתוב ושמי ה' לא נודעתי להם:
שבענין המחשבות והדיבורים הנ"ל, המוכרחים למעשה מצוותיו ורצונו יתברך, [שבזה עיקר המלוכה לה']. מבאר יותר למה שפרט הכתוב על אודות הנשים והרחוקים במעשה העבירות חס ושלום, זה לעומת זה, חצר בית, שהם הדיבורים והמחשבות:
שגם בגלות הדעת והדיבור שבמצרים הנ"ל, מבאר יותר במה שכתב תחלה על אודות הגאולה משם, את הכתוב ועברתי וכו', שהוא אלקותו ועצם סתרי תורתו הקדושה, שנמצא בהגלות וההסתרה הזאת:
בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שהמחלוקת היא ההסתרה [של הדעת, שהוא השלום]. תבין מרחוק, שתהפוכות ההסתרה להסתרת וסתרי תורה דקדושה, [שהיא יציאת החיל מהבלעתה שהיתה תחלה בהסטרא אחרא והחטאים], היא העוגה והמחלוקת שהוציאו ממצרים, להיות אחר כך בקדושה ולשם שמים, אשר בזה לבד תהיה לסתרי תורה הגדול יותר כנ"ל:
שבביאורו לתיבת שמים, בדבר המחלוקת, מבאר יותר בביאורו לקריאת המן, בשם לחם מן השמים, שזה מחמת, שגם הוא בדעת המחלוקת דקדושה:
בהמבואר מדבריו הקדושים, שהמחלוקת לשם שמים, הוא בתיקון רוח הדופק שבלב, להבריא ולהחיות וכו'. מבאר יותר במה שכתב תחלה בדבר המצה [שהיא המחלוקת והשלום הנפלא יותר], שהיא אסוותא ורפואה. וכן במה שכתב תחלה על אודות הדעת והחכמה [שהוא המחלוקת כנ"ל], שהוא אשר תחיה את בעליה בחיים ארוכים:
בהמבואר מדבריו הקדושים, שהעצבות היא סטרא דמותא [כי הוא מחליש ומכביד את האברים וכו', עד יציאת הנפש רחמנא ליצלן]. ושזה לעומת זה, מחיה אותם רוח הדופק, שהוא רעם נפלאות דברי ה' ביד [הנאמר במשה וכו']. ומבאר את הכתוב מקרא קודש, שזה בחינת רוח הקודש והדופק הנ"ל שצריכין לקרות, כדי להנצל המעצבות [והסטרא דמותא]. תבין מרחוק, שכל זה היא כעין הקריאה שכתב תחלה בדבר המלך, אשר יקרא לשמו ודעתו יתברך, למען יאריך ימים וכו':
בהמבואר מדבריו הקדושים, שמלכות עמלק הוא זה לעומת זה, כנגד הדעת והרוח הדופק שבמלכות דקדושה הנ"ל. ועל אודות הכתוב, לחם את לוחמי, שהיא המלחמה והמחלוקת שנמצא מזה לטוב ולרע, שהיא הדעת והיפוכו הנ"ל. מבאר יותר בהבאתו ענין הכתוב וידי משה כבדים, שהוא הסובב בדבר המלחמה שבמלכות עמלק הנ"ל, הרודף לכל הנחשלים והרחוקים הנ"ל, להגביר עליהם את ההסתרה והמחלוקת לגמרי, ושלא בקדושה ולשם שמים הנ"ל:
בביאורו באות נון של המן, שהוא המרמז למספר הנון שבשער [ויום] שבועות. ומה שמכוון אחר כך למספר המם [שנה] שהיתה בירידת המן. נראה שמבאר לפי זה, גם באות המם של המן:
במה שכתב שהתורה היא בחינת מדות וימים, [ומדת ימי מה הוא]. מבאר יותר בענין הימים והזמנים שבמספר אותיות המן, [שהוא דעת התורה] הנ"ל. וגם מבאר לפי זה בדבר הנון יום, ומם יום, שהוכרחו לקבלת התורה:
בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שנמצאים שני מיני שלום [ודעת]. שלום ודעת אחד נתהווה מהרחוק והנסתר בהסתרות הנ"ל. ושלום אחד, לקרוב [ובלתי נתרחק כנ"ל]. מבאר יותר בהבאתו כפולת לשון הכתוב, שלום שלום לרחוק ולקרוב וכו':
בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים בענין המשכת התורה ממחשבה לדיבור, ומשם למעשה וקיום. [שעל ידי זה עיקר התוכחה] שיוצא מהדיבור הנ"ל. שבכל זה ממשיכים וזוכים לחיים, במדות וימים. ושבלא מדה, אי אפשר לקבל את החיים מהשם יתברך, מחמת ריבוי אור [כי ריבוי השמן וכו']. תבין מרחוק בעמקי עמקי השגתו לדרכי ה', בדבר הצדיק ורע לו הנ"ל. כי דייקא ברוממותו, שבסתרי תורתו ועצם אלקותו, אשר יסובב על זה בהכתוב ועברתי וכו', אני ולא מלאך וכו', למעלה מהתורה שבנגלה הנ"ל:
בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים על אודות החיי עולם הנ"ל, שזוכים בדעת השמים שבמחלוקת הצדיק הנ"ל. מבאר יותר בהבאתו על זה ענין הכתוב, כי אשא אל שמים ידי [ואמרתי חי אנכי לעולם]:
בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שעיקר נחמת כל הדורות, הוא הצדיק העליון לבד שנמצא בכל דור, להפוך כל הקלקולים לתיקונים, עד שנזכה לעתיד בגמר התיקון לחיים הנצחיים הנ"ל. מבאר יותר בהבאתו את הכתוב זה ינחמינו וכו'. [כי אין ביכולת לקבל כלל החיים הנצחיים שלעתיד, בעולם המוגבל הזה, כי ריבוי השמן גורם כיבוי חס ושלום. שמחמת זה, אין הלכה כמותו, ולחטא וקלקול גדול יחשב לכל העושה כדבריו. כי כל מחיית עמלק, ותהפוכות ההסתרה בעצמה לסתרי תורה, לא יהיה נגמר עד לעתיד [כי מלחמה לה' בעמלק מדור דור], ואז באמת נזכה על ידי זה לחיי עולם ונצחיים, שאף על פי כן מתגברים הצדיקי אמת במלחמתם מדור לדור הנ"ל, להמשיך קצת מעין ההארה הזאת גם היום]:
בהצלת רוח הדופק, [ורעם דעת העליון] הנ"ל, מל"ט מלאכות. מבאר יותר במה שכתב תחלה על אודות הפרנסה בנקל, והמן הנ"ל, שזוכין בדעת הזה:
שגם בכל הנ"ל, מבאר יותר בדבר הכתוב הנ"ל, כי לאדם וכו', אשר לחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס [בעבודת הל"ט מלאכות הנ"ל]. והוא העשירות והפרנסה דסטרא אחרא המוב"פ:
במה שכתב [באות ג'] שכל אחד במלכותו הוא בחינת צופה, ואם לא יזהיר ויוכיח, הרבנות מקברת חס ושלום. מבאר ומחזיק יותר למה שכתב תחלה [באות ב'], שכל המלוכה תהיה לה' [דהיינו להזהיר ולהוכיח וכו']:
שלכאורה יש להתפלא קצת בביאורו את הכתוב ומדת ימי וכו'. ובביאור הכתוב ובכל יום ויום וכו' הנ"ל, שבזה ובזה, קורא לכל התורה בשם "מה", כלשון הכתוב "מה" העדות והחוקים וכו'. כי לכאורה, נראה יותר מלשון הכתוב הזה, לקרוא אותה בשם עדות, או בשם חוקים, [וכאשר מובא כן, בדברי תלמידו מוהרנ"ת ז"ל], ולא בשם מה, שאין זה רק מלשון השאלה שנשאל עבורה. אבל בביאורו שמבאר בזה אחר כך, לשם המן, [שהוא דעת התורה, שעיקרה ושרשה מהסתרי תורה, אשר באנישותינו שבעולם הנגלה הזה, אין ביכלתינו לידע כלל מה הוא, מרוב הסתרתה והעלמתה כנ"ל], ומדרכו הקדושה בכל כתוב ובכל דבר שמזכיר בהשגתו, לכווין לכל הענין שבו, ובביאורינו הנ"ל, תבין ותתבונן בהפלאת תורתינו הקדושה, בלשון שאלת החכם הנ"ל, ששואל עבורה לרוב הסתרתה [מה וכו'], זה זה הוא העיקר והעצם בשמה, ובשם המן שבדעתה. כי גם בו, לא ידעו מה הוא. כי הוא שער הנון שלא ניתן גם למשה [ורעם גבורותיו מי יתבונן כמוב"פ]:
בהמבואר מדבריו הקדושים, שמצה הוא הדעת שבפרנסה ועושר דקדושה. מבאר יותר בכפלי ביאורו לשם המצה, לחם עוני. שזה מחמת, שהיא רפואה להעוני:
בהפלגתו בדבר ההסתרה, שקשה מאד למצוא שם את אלהותו ותורתו יתברך. מבאר יותר במה שקורא אותה אחר כך בשם אשת חיל [כדבר הכתוב, אשת חיל מי ימצא]:
בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים, שבדרך כלל תחשב התורה לנסתר כנגד המלכות, [כי כל בחינה כלולה מכל הבחינות כנ"ל בההקדמה], מבאר יותר באזהרתו הנ"ל [גם על התורה שבנגלה], להוציאה ולגלותה מהמחשבה אל הדיבור. כי גם המחשבה שבה, תחשב כנסתר ופנימית, כנגד הדיבור, [כנ"ל על אודות הכתוב חצר בית]:
שגם בהמבואר הנ"ל על אודות המציאה לחיי תורתו יתברך, שהוא בהוצאת הדיבור. מבאר בכפלים לדבר הכתוב, כי חיים הם למוציאהם, בפירוש הדרוש והפשט יחדיו:
במה שקורא להסתרי תורה הנתהווים מההסתרה, בשם אשת חיל הנ"ל. מבאר יותר למה שנקראים כל הנמצאים בההסתרות האלה, בשם נשים, [על אודות הכתוב הנ"ל, ובכל יום ויום וכו']:
בקריאת שם האשת חיל הנ"ל, נראה מבואר, כמובא במקום אחר , שחלקי החיל והעשירות, יהיו מחלקי הנפש ממש, הן לרע חס ושלום, [שהם הנבלעים והנמצאים בההסתרות הנ"ל], הוא החיל אשר בלעה קליפת העמלק המוב"פ. והן לטוב, זה לעומת זה, נפש הצדיק העולה להתורה הנסתרה הזאת, דרך הקדושה, שהוא שנאמר עליו כל השבח, הנזכר באשת חיל הנ"ל:
שמבואר מדבריו הקדושים על אודות יום הנון הנ"ל, שהוא שמעוצם הארתו לאין סוף כנ"ל. מוכרח לקבלתו כל יום ויום הנזכר בכתוב הנ"ל. כי הם העומדים בגבולי המדות, שמספרם שבע, וכל אחד כלול משבע, עד מ"ט, כנודע:
בהמבואר מכל הנ"ל, שאף על פי שמלכות מרדכי לית ליה מגרמיה שום חיות, כי אם מה שמקבל מהתורה, שעיקרה בהסתר כנ"ל. אבל על ידי זה בעצמו, גם הוא הולך וגדול, להתאחד אתה, ולהיות כמוה, באיתכסיא ובאיתגליא, שהם כעין הנסתר והנגלה שבה כנ"ל. ובמה שממילא מבואר, שבכל ימי הסתרתה שבעולם הזה, מוכרח על ידי זה כמו כן גם הוא להיות באיתכסיא. מבאר ומפרש למה שתפס לדוגמא, [בענין השרים והמלכים שנמצאים בנפשות ישראל], שיש אחד שבאיתגליא אין לו שום ממשלה, ובאיתכסיא הוא מושל על כל הדור, ואפילו על כל צדיקי הדור:
בהמבואר הנ"ל מדבריו הקדושים על אודות האחד, הנסתר במלכותו, העולה ליום שער הנון, שלא קם כמוהו בישראל. כי אף על פי שכל אחד מהצדיקי אמת מושל ומולך כל אחד לפי מדריגתו, אין זה רק בבחינת שרי אלפים המוב"פ. והעליון לכולם, הוא משה בעצמו, [שהוא שיהיה לעתיד ביום הנון, כמו שהיה בעת מתן תורה, ולא בכל ימי חייו. שזה מה שכתב בפנים, שגם משה לא השיגו, וכמובא מזה במקום אחר בשם האריז"ל]. תבין מרחוק בהבאתו ראיה ליום הבכורים, שהוא במלכות [הנסתר בנון] הנ"ל, מהכתוב אף אני בכור אתנהו, עליון למלכי ארץ:
בהמבואר מדבריו הקדושים, שבמלחמת עמלק נתלבש הצדיק [שבשמים במחלקותו] בקדרות, בדבר הכתוב אלביש שמים קדרות ושק וכו', מבאר יותר בענין מרדכי הנ"ל, [שנאמר בו בעת התגברות המן עמלק, וילבש שק וכו']:
מה שמבואר בדברי מוהרנ"ת ז"ל על אודות המ'ן' הנ"ל. שהוא זה לעומת זה, כנגד מלכות ה'מ'ן' המוב"פ:
על אודות רוח הדופק שברעם השמים והתורה הנסתרה הנ"ל. תבין מרחוק שהוא קול התוכחה היוצא מאתה על ידי דודה מרדכי הנ"ל, ושעוסק בקריאתה, ודופק ומעורר לכל אחד, פתחי לי וכו':
מה שכתב על אודות האש ומים [שבשמים], שהם יד ימין ויד שמאל. נראה מבואר, שזה מחמת שהמים הם בחסד שביד ימין, והאש הוא בגבורה שביד שמאל. והוא ענין המבואר ונודע לכל המעיינים בספרי אמת, שמחמת זה, לא היה צריך לבאר זאת [כדרכו הקדושה]:
שגם בהנ"ל, תבין מרחוק על אודות [ש'מ'א'י'] העולה בא'ש מ'י שמים, שברעם נפלאות [וכו', אבל באמת] יהיה גם האש והגבורה והדין שבו, לחסד ורחמים, יותר [מהחסד והרחמים שבדעת הנגלה, להצדיק שלמטה מאתו]. אכן, לעוצם העלמתו והסתרתו, יונק ונאחז ההסתרה וההבלעה, להגביר את הדין, (ולהגביר) [ולהתגבר] לגמרי חס ושלום (את) [על] החסד והרחמים שבו, עד שבאמת אין ביכלתינו להתנהג בעולם הזה, כי אם במימי החסד לבד, שגם הם נמשכים ונשתלשלים מהמים טהורים שבמקוה נון הנ"ל, לטהר ולהושיע כמוב"פ:
שיש לבאר בענין החכמה והתורה אשר תתן קולה ותקרא בראש הומיות [מלשון הכתובים שבענין הזה], שהוא הוא קול נפלאות שבמציאות סתרי תורתו כמוב"פ, שנתעורר באתערותא דלעילא מתערותא דלתתא, שבקול קריאת התורה של האדם, אשר בבחינת מלכותו יקרא בו כל ימי חייו, [ולא במחשבה, רק בקול דבריו בעצמם כמוב"פ]:
בדבר המתקת הדין הנ"ל, נראה מבואר, שאף על פי שאנו מתנהגים בפסקי ההלכה כפי החסד [של הצדיק] וטוב לו. אבל גם הוא, מקבל מהצדיק ורע לו הנ"ל. כי הוא העומד בשלימות הדין והמלכות דקדושה, [וממתיקו] בשרשו. ושזה ענין האנחה המוב"פ, שאף על פי שתהיה לכאורה כעצבות חס ושלום, אבל על ידי זה בעצמו, נמתק ונתתקן [הגבורה] והדין, עד שזה לבד ינחמינו וישמחנו כמוב"פ:
בהפלאתו להביא ראיה למלאכת העבודה, שהיא בעצבון ידים, מהכתוב זה ינחמינו וכו'. כי מזה [הכתוב מבואר], ביטול העבודה והעצבון, שנזכר בכתוב כל מלאכת וכו', שיסובב עליו. ושכל הביטול, הוא בכח הצדיק [המוב"פ]. וגם מסיבוב הכתוב על שם נח, מבאר באותיות מן הנ"ל, שהוסיף הכתוב זה ינחמינו, גם בעיקר השם.... שזוכים בדעת התורה, שנקראה בשם מה הנ"ל, מבאר ומרמז גם לאותיות שם המ'נ'ח ה, שמכנה וקורא להתורה....:
בביאורו לדבר ההסתרה, שהוא כעין השכחה, מלשון כי נשני וכו' כמוב"פ. ושבכל יום ויום, גם מרדכי [מתהלך] לפני חצר בית השכחה והסתרה הזאת, להעלותה ולהפכה לסוד אסתר וסתרי תורה, שברעם נפלאותיו ודברי אלקים חיים הנ"ל. מבאר יותר במחלוקת שמאי והלל [ותלמידיהם] המוב"פ, שאף על פי שמבואר מדברי חז"ל, שכל מחלוקת האומרים שלא כהלכה, הוא בסבת שכחתם. ואף על פי כן תהיה שכחתם והסתרתם בעצמם, לסתרי תורה, ודברי אלקים חיים, [שברעם נפלאותיו הנ"ל], כמבואר גם זה בדברי חז"ל:
שיש לבאר כוונתו הקדושה בדבר הזיכוך והטהרה לשמי המחלוקת, שבזה נזדכך ונתברר להאדם גם ההלכה וההכרעה שבה. ושכל האנחה, הוא כענין התפלה [שמובא במקום אחר], המוכרח לזה. ושלפי זה ממילא מבואר, שכל ביטול העצבות, ותהפוכותו לשמחה שזוכים על ידו, היא השלמתה (בתהלל) [בתהלה] והלל [כהלל], שבבירור והכרעת ההלכה הנ"ל:
במשנה וכפולת התורה, שניתוסף במציאות סתריה הנסתרים בבית המלכות הנ"ל. מבאר יותר בלשון הכתוב בפרשת המלך שהביא על זה "משנה תורה". שרש"י מתפלא על זה, ומפרש בפירוש חז"ל, שני ספרי תורה. ובפירוש אונקלוס פשתגן עיין שם. כי לפי הנ"ל, יש לפרש גם בלשון הכתוב, לקריאת המלך [בשנה השביעית] משנה תורה לספר דברים בלבד, כי היא ספר השביעי [כי ספר במדבר נחלק לג' ספרים כנודע], שבמדת מלכות השביעית הנ"ל, דלית לה מגרמיה, זולת מה שהאירו בה הספרים הראשונים, בפקודיהם ומצותיהם. ואלה הדברים אשר דבר משה, למצוא נפלאות הסתרתה, בכל אשר עברו וחטאו במדבר וכו', [והיא סוד המנהג, לקרואתה ביום השביעי שבחג הסוכות, כי הוא תיקון המלכות. אשר גם במתן תורה, עלה על ידה ביום החמישים, שהיום יום השמונה, כמובא במקום אחר. והעיקר זכה לזה בהסתלקותו:
בדבר הסתרי תורה, שנהפכים מהסתרות הרעות, [נראה מבואר], שכמו שאין קצבה וערך להרעות לכפילת האדם [כפי שכופל בהם חס ושלום]. כן להיפך, אין קצבה וערך לכפילת הסתרים והרזין דקדושה, אשר בהסתר הסתיר את פני תורתו ואחדותו ברזין דרזין, כפול ומשולש ומרובע, עד אין ערך כנ"ל:
מאמר וביום הביכורים סי' נ"ו נאמר בחג השבועות שנת תקס"ה שחל אז ביום ב' וביום ג', ויש בזה כמה סיפורים ואין כאן מקום לבארם ומבוארים היטב בספר חיי מוהר"ן ז"ל:
שם במאמר הנ"ל אות ג', ועל כן צריך לעסוק בתורה בפה דייקא, כי כשצריכין לקרוא את אחד בשמו צריך לקרותו בפה דייקא ואי אפשר לקרותו בשמו במחשבה בעלמא, כן אי אפשר לקרותא את חי החיים כי אם על ידי הפה ולא על ידי המחשבה לבד וכו' רוצה לומר כי הגם שחי החיים יודע גם מה שבמחשבת האדם, אך מחמת שעיקר חיות האדם הוא בחינת המחשבה והשכל שהוא בחינת למעלה מואו קצוות למעלה מהמדות, ובאמת צריכין לקבל את החיות במדה, כי בלא מדה וצימצום אי אפשר לקבל החיות מהשם יתברך מחמת ריבוי אור, שמטעם זה צריכין לקבל החיות על ידי עסק התורה דייקא שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא ששם נגבל החיות כביכול במדה בבחינת (תהלים ל"ט) ומדת ימי מה שהוא כמבואר שם לעיל, מטעם זה עצמו צריכין לעסוק בתורה בפה דייקא שהוא בחינת גבול ומדה, ולא על ידי המחשבה שהיא בבחינת למעלה מהמדות כנ"ל:
שם, בענין מה שעל ידי עסק התורה שעל ידי זה ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות והאריכות ימים הזה הוא בעצמו בחינת הדעת ועל ידי זה הדעת נתגלין ההסתרות וכו' כמבואר שם בפנים רוצה לומר כי המלכות דקדושה הוא בחינת סוף דבר כמבואר באות ח' לקמן וכידוע, וממנה מקבלין חיות כל המדריגות התחתונות והנמוכות מאוד אפילו אותן שהם בבחינת הסתרה שבתוך ההסתרה בבחינת (תהלים ק"ג) ומלכותו בכל משלה כידוע, רק מחמת שכשהמלכות היא בבחינת קטנות ואין מתגלה בה אור המדריגות העליונות על כן יכולין אז ההסתרות להתגבר ולהעלים אורה לגמרי וכשהצדיק שהוא בחינת מרדכי ממשיך על ידי עסק התורה שלו אור הדעת והשכל שהוא בחינת אריכות ימים לתוך המלכות, על ידי זה מאיר אור המלכות באור גדול עד שמאיר אור הדעת הזה גם בתוך כל המדריגות התחתונות שמקבלין חיות מהמלכות, ועל ידי זה נתגלין כל ההסתרות ונעשה מהם תורה כמבואר בפנים:
שם, ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים מפרש בג' בחינות, יש שנשו וקפצו ממקומו של עולם, ויש שהם בחינת שכחה מלשון (בראשית מ"א) כי נשני אלקים וכו', ויש שהם בבחינת (ירמיה נ"א) נשתה גבורתם וכו' עיין רש"י פרשת וישלח על פסוק על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה כלל שם שלשה בחינת הנ"ל יחד וכתב שם ולמה נקרא שמו וכו' לפי שנשה ממקומו ועלה והוא לשון קפיצה, וכן נשתה גבורתם וכו', וכן כי נשני אלקים וכו', והוא מימרא דר' יהושע בן לוי במס' חולין דצ"א רק שם אינו מביא הפסוק כי נשני וכו' רק שנשה ממקומו ועלה, וכן הוא אומר נשתה גבורתם היה לנשים ולהבין כוונת רבינו ז"ל שפירש בג' בחינת הנ"ל נראה לעניות דעתי פשוט, כי רבינו ז"ל ביאר לעיל ענין הסתרה והסתרה שבתוך ההסתרה כי עבר ושנה נעשה לו כהיתר וכו' וזה בחינת הסתרה אחת וכו' ואז קשה גם כן מאוד למצוא את השם יתברך מאחר שכבר נעשה לו כהיתר אבל על כל זאת אפשר לייגע ולחתור עד שימצא אותו יתברך שמו, אך אם חס ושלום אחר שעבר ושנה עושה יותר עבירות חס ושלום אזי נסתר ממנו, אפילו זאת שידע שנעשה לו כהיתר רק שאיננו יודע כלל משום נידנוד עבירה והכל הוא ישר בעיניו וזה בחינת הסתרה שבתוך הסתרה וכו' ובאמת גם שם מלובש השם יתברך וכו' רק שעל ידי ריבוי העבירות הפך דברי אלקים חיים לגמרי וכו', על כן צריך לגלות ההסתרות הנ"ל והנה לפי זה צריכין להבין באיזה בחינה היה קודם זה, כי הלא עבר ושנה שאז נעשה לו כהיתר אז הוא בחינת הסתרה אחת, ומאיזה בחינה בא העבירה ראשונה שעבר בפעם הראשון שאז לא נתהפכו עדיין הצירופין אצלו ולא היה עדיין בבחינת הסתרה, אם כן מהיכן בא לעבור על מצוות ה' חס ושלום ומוכרח לומר שאף על פי שידע אז עדיין שהוא עבירה, אף על פי כן נדמה לו שנשתה גבורתו ואין לאל ידו להתגבר על יצרו ובאמת זה גופא גם כן בחינת הסתרה, כי כבר אמר השם יתברך (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ ואתה תמשול בו אם תרצה תתגבר עליו וכמו שאמרו רז"ל ובאמת אמרו רז"ל בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו' רק שאז בפעם ראשונה אין ההסתרה מצד הסתרת השם יתברך והתורה שנסתרו ממנו חס ושלום, רק אזי ההסתרה הוא רק מצדו שנסתר ממנו כחו ובחירתו שנדמה לו שאי אפשר לו להתגבר על יצרו (ועיין בקידושין דף מ"ח) ונגד זה חישב רבינו ז"ל ג' בחינות נשים, א' אלו שנשו וקפצו ממקומו של עולם ונתרחקו מהשם יתברך, היינו אלו שהם בבחינת הסתרה שבתוך ההסתרה שהכל נעשה ישר בעיניו חס ושלום כנ"ל ויש שכבר היו קצת אצל השם יתברך רק שכבר שכחו אותו ית' וזהו בחינת נשים לשון שכחה רוצה לומר אלו שהם בבחינת הסתרה אחת בחינת נעשה לו כהיתר, שאף על פי כן מבלבל אותו קצת עדיין חשש איסור רק שנעשה לו כהיתר שזה בחינת שכחה ויש שגם עתה זוכרים את השם יתברך רק שנשתה גבורתם וכו', היינו קודם שעבר ושנה אז ההסתרה שלו הוא רק בבחינת זו שנשתה גבורתו וכו' כנ"ל (ומחמת שהנגיעה בכף ירך יעקב בגיד הנשה מרמז על שפלות מדריגת הקדושה בזמן הגלות, שאז עיקר זמן ההסתרות בחינת (דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר פני, שזה בחינת מה שאמרו רז"ל (זוהר ח"א ק"ע:) שגיד הנשה מרמז על תשעה באב, שאז עיקר זמן התגברות ההסתרות, על כן רמזו רז"ל בזה כל הבחינות הנ"ל) ומרדכי שהוא הצדיק שזכה לבחינת המלכות הנ"ל, הוא עוסק לגלות כל הסתרות הנ"ל לכל אחד לפי בחינתו, והכל על ידי עסק התורה שלו כנ"ל וכמבואר בפנים (ועיין עוד מענין התגברות היצר הרע על האדם בפעם הראשון בספר זוהר הרקיע על הסבא דמשפטים):
שם במאמר הנ"ל, (אסתר ב) לדעת את שלום אסתר שעל ידי זה עושה דעת מהסתרה שבתוך הסתרה וכו' רוצה לומר על דדך שאמרו רז"ל (חולין קל"ט:) אסתר מן התורה מניין שנאמר (דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר וכו' ועיין לקמן אות ז' מבואר שלפי הגדלת הדעת כן נתרבה השלום וכו', וזה שכתוב לדעת את שלום אסתר:
שם אות ז', ועל כן המקוה מושיע מכל הצרות וכו' רוצה לומר כי מאחר שמקוה של שבועות מרמז לשער החמשים של בינה, הרי ראינו כי מקוה הוא בחינת בינה ודעת, שעל ידי זה נתבטל הכעס ונתרבה החסד והרחמנות גם על ידי סתם מקוה שאינה של שבועות, ומכל שכן על ידי מקוה של שבועות שהוא בחינת חסד עליון ורחמים גדולים:
שם אות ח', עוגה היינו מצה בחינת מחלוקת שהוציאו ממצרים כי במצרים שהיה הדעת בגלות בוודאי לא היה המחלוקת לשם שמים וכו' נראה לעניות דעתי שרימז לנו בזה שבמצרים היה מלובש שם דעת גדול מאוד שהוא בחינת הדעת של בחינת מחלוקת לשם שמים, שזה בחינת מה שכתב לעיל באות ד' שבהסתרה שבתוך ההסתרה שם מלובש תורה גבוה דייקא בחינת סתרי תורה וכו', בחינת (שמות י"ב) ועברתי בארץ מצרים וכו', כי בארץ מצרים וכו' שם דייקא מלובש ומוסתר השם יתברך בעצמו, היינו תורת ה' סתרי תורה וכו', שזה בחינת הדעת העליון של מחלוקת לשם שמים רק שכל זמן הגלות שהיה הדעת בגלות היה בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה, ובליל פסח נתגלה אור הדעת הזה בבחינת ועברתי בארץ מצרים ואתגליתי, וזה בחינת מצה שהוא בחינת מוחין גדולים, והוא בחינת מחלוקת ומצה ומריבה, היינו בחינת הדעת הזה של מחלוקת לשם שמים ועל כן היתה הגאולה על ידי משה דייקא, שהוא בחינת הדעת הגדול של מחלוקת לשם שמים, וזה עוגה שהוציאו ממצרים, כי במצרים שהיה הדעת בגלות בוודאי לא היה מחלוקת לשם שמים וזה שמצינו שסיפרה התורה הקדושה (שמות ב) ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים, ואמרו רז"ל (שמות רבה א ל) שהם דתן ואבירם שמחלוקתם שלא לשם שמים וכו' ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר עיין רש"י שם שראה משה הדעת בגלות כל כך עד שנעשה מזה בחינת מחלוקת שלא לשם שמים, מחמת שהיה מלובש שם בגלות דעת העליון של בחינת מחלוקת לשם שמים כנ"ל, והבין שההסתרה גדולה מאוד עד שהוכרח גם הוא לברוח משם וכו', והם הם שחלקו על משה ואהרן גם בתחלת ביאתם אל פרעה, (שמות ה) ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפוט, והם הם שחלקו על משה גם אחר כך במחלוקת קרח, והם הם שהותירו מן המן שהכל בחינה אחת כמבואר בפנים ובזה מבואר גם מה שכתוב בסוף המאמר בהקריבכם מנחה חדשה לה' (במדבר כ"ח) זה בחינת תורה חדשה תורת ה' וכו', בשבועותיכם זה בחינת הדעת וכו' בחינת מקוה של שער הנון וכו', מקרא קודש יהיה לכם וכו' זה בחינת רוח הקודש בחינת רוח הדופק וכו', כי שבועות הוא בחינת שכל עליון וגבוה מאוד, בחינת שער החמשים של בינה שעליו ארז"ל (ראש השנה כ"א:) שגם משה בחייו לא השיג זאת, שזה בחינת הדעת של מחלוקת לשם שמים שגם משה לא השיג זאת כביכול כמבואר לעיל בפנים, שעל זה ביקש משה (שמות נ"ג) הודיעני נא את דרכיך וזה בחינת אלו ואלו דברי אלקים חיים דייקא, שהוא בחינת בינה כמבואר בכוונות על ומשמיעים ביראה יחד בקול דברי אלקים חיים, והדעת העליון הזה הוא בחינת הסתרי תורה שמלובשין בתוך הסתרה שבתוך הסתרה, וכשחוזר ומהפכה לדעת נעשה ממנה דייקא תורת ה' ממש, שזה בחינת בהקריבכם מנחה חדשה לה' וזה בשבועותיכם, שאז מאיר אור השכל העליון הזה, על ידי שקבלו אז התורה שעל ידי זה נתגלין כל ההסתרות ונתהפכין לדעת, ונמשך ונתגלה שכל עליון ורחמים גדולים שזה בחינת (שבת ק"ה) יהיבא כתיבא נאמנים אמריה הנ"ל באות ז' ומחמת שלבוא למחלוקת לשם שמים צריך לזכך ולטהר את השמים וזה על ידי אנחה (ואפשר שזה בחינת מה שכתוב (שמות ב) ויאנחו בני ישראל מן העבודה), שעל ידי זה מחיה ומבריא את הרוח הדופק שזה בחינת מקרא קודש יהיה לכם וכו' כנ"ל וזהו שהתחיל השם יתברך העשרת הדברות (שם כ) אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, היינו שהארה הזאת שנתגלה בעת יציאת מצרים שזה בחינת הדעת העליון שהיה מלובש שם בגלות בתחלה, ועכשיו נתגלה בחינת (שם י"ב) ועברתי בארץ מצרים כנ"ל, רק שאז נתגלה הארה הזאת רק בבחינת אתערותא דלעילא ותיכף אחר יום ראשון נסתלקה, ועכשיו חזרה ונתגלה ונמשכה עליהם הארה גמורה משם על ידי אתערותא דלתתא כידוע ובזה תבין גם מה שכתב רבינו ז"ל בתחלה באות ג' בענין הסתרה שבתוך הסתרה, שעל ידי ריבוי העבירות הפך דברי אלקים חיים לגמרי דברי אלקים חיים דייקא, כי שם דייקא מלובש הדעת העליון הנ"ל, רק שהפך אותם על ידי בחינת ההסתרות והצדיק שזכה לבחינת מלכות הוא עוסק בזה לגלות ההסתרות ולהפכן לדעת, שאז נעשה מזה תורת ה' דייקא, שזה בחינת וביום הביכורים בחינת מלכות, בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם וכו' כמבואר בפנים:
במאמר הנ"ל אות ב' שהמלכות יהיה אצלו בן חורין שזה בחינת מרדכי מר דרור וכו' יש לומר שמרמז בזה שהמלכות דקדושה מקושרת בבינה שהוא בחינת יובל הגדול בחינת דרור וחירות, שזה בעצמו גם כן בחינת החיות שצריך להמשיך לתוך המלכות, כי בינה הוא חיי המלך כידוע וכמובן גם אחר כך באות ג' וכפי המבואר לעיל וכן מובן מזה קצת מה שבמגילת אסתר מתחיל הסיפור ממלכות אחשורוש וכו', ואיך ששלח כתבים אחר כך (אסתר א) להיות כל איש שורר בביתו וכו', כי כל ענין מגילת אסתר הוא איך שהמלכות דסטרא אחרא בחינת המן עמלק התגרה מאוד במרדכי שהוא בחינת מלכות דקדושה, בפרט בעת תוקף ההתגברות של ההסתרה שבתוך הסתרה עד שנלקחה אסתר לבית המלך וכו', והשם יתברך היה בעזרינו והפך ההסתרה לדעת וכו', עד שדייקא על ידי זה שנלקחה אסתר לבית המלך היה כל הנס של פורים עד (שם ח) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן וכו' וזה שמתחיל לספר איך שגברה אז ההסתרה, והתגבר בחינת מלכות דסטרא אחרא בחינת מלכות אחשורוש, וכמאמר רז"ל (מגילה י"ט) כשבת המלך וכו' על כסא מלכותו, שמנה וטעה וסבר שכבר כלה זמן ההבטחה של בנין בית שני ושוב לא יבנה חס ושלום ועל זה עשה משתה גדול וכו' רק מחמת שהשתמש עם המלכות רק להנאתו ולצרכו, והיה המלכות בידו כעבד למלאות תאוותו, שזה ענין המלכות דסטרא אחרא היפוך בחינת המלכות דקדושה שהוא רק לעבודת השם יתברך וכו', על כן שלח אחר ושתי בשביל תאוותו להתפאר ביופיה לפני העמים והשרים, והיא לא רצתה לבוא אליו ובזיתה אותו בדברים מגונים, ועל ידי זה נתבלבלה כל הסעודה, ונראה אז בחוש שהמלכות דסטרא אחרא אין בה ממש, כי הלא הוא מולך בכיפה ולבסוף אין לו ממשלה אפילו בביתו על אשתו, שזה בחינת הכתבים ששלח אחר כך, להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו (כי עיקר המלכות והממשלה הוא על ידי דיבור בבחינת מלכות פה), ושחקו ממנו הכל כמאמר רז"ל (מגילה י"ב:) אלמלא אגרות הראשונות וכו' וזה היה סיבה להצלת ישראל והתגברות בחינת המלכות דקדושה שיש בכל אחד מישראל בבחינת (אסתר ט) ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם וכו':
שם באות ד', על כן שם דייקא מלובש ומוסתר השם יתברך בעצמו, היינו תורת ה' ממש סתרי תורה, על כן מהסתרה שבתוך הסתרה כשחוזר ומהפכה לדעת, נעשה ממנה דייקא תורת ה' ממש וכו' נראה דרוצה לומר, כי בחינת אסתר מרמז על הסתרה שבתוך הסתרה, אבל כשחוזר ומהפכה לדעת, אזי נקראת אסתר, על שם שהדעת הזה הוא בחינת נסתר שבנסתר בחינת רזין דרזין שזה בחינת תורת ה' ממש בחינת מנחה חדשה המבואר בסוף המאמר (ועיין במאמר אני ה' הוא שמי סי' י"א אות ז', ובמאמר אשרי העם סי' י"ג, ובמאמר מי האיש החפץ חיים סי' ל"ג מענין פנימיות התורה שיתגלה לעתיד וכו'):
שם באות ה', המלכות דקדושה הוא בחינת סוף דבר כי היא בחינת מדה האחרונה מהעשר ספירות והיא בחינת מאסף לכל המחנות דקדושה, כי הצדיק הזה שהוא בחינת מלכות דקדושה הוא עוסק לגלות כל הסתרות ואת כל ני ישראל יכנס אבל המלכות דסטרא אחרא היא להיפוך, כי כל עסקו להגביר ולהגדיל בחינת ההסתרות ולתפוס על ידי זה ניצוצות הקדושה, שהם בחינת חלקי נשמות ישראל לתוך רשתו ומצודתו ומחמת שהוא מתיירא שלא יוציאו בלעו מפיו, על כן הוא מתגבר ומאסף ממון וכו', והניצוצות הקדושות שהם אלו הנפשות שנלכדו במצודתו, קצת קשה להם לצאת משם מחמת שמתבטלין לגבי רבוי הממון שאצלו, בפרט כי בהממון בעצמו יש גם כן בחינת ניצוצי הקדושה גוונין עילאין וכו', ועל ידי זה מתגבר המלכות דסטרא אחרא על אלו הנפשות בתאוות הממון והעשירות, שעל ידי זה עיקר התגברות ההסתרה שבתוך הסתרה שמתגבר על אלו הנפשות אך אף על פי כן יש כח במלכות דקדושה בחינת מרדכי, על ידי עסק התורה שלו להוציא ממנו כל הממון וכל הניצוצות הקדושות שבלע וכמו שיש לו כח להפוך כל ההסתרות לדעת כנ"ל, כמו כן הוא מוציא ממנו כל העשירות (שעל ידי זה מתגברת ההסתרה ביותר כנ"ל) ומהפכו לדעת, כי עושה ממנו תורה שנקראת (משלי ל"א) אשת חיל נראה לעניות דעתי שמרמז בזה כי אחר שנתגלה ההסתרה שבתוך ההסתרה ונתהפך לדעת נעשה ממנה דייקא סתרי תורה, ואז נקראת אסתר על שם סתרי תורה, ואז המלכות בבחינת (משלי י"ב) אשת חיל עטרת בעלה כידוע ובפשיטות רוצה לומר כי מחזיק בהעשירות זה לומדי תורה ועיין במאמר פתח ר' שמעון סי' ס' שיש בחינת התבוננות כזה בהתורה שצריך לזה עשירות גדול והון רב נמצא שעל ידי שמוציא ממנו העשירות על ידי זה בעצמו נתרחב דעתו ביותר עד שיכול להשיג סתרי תורה ועיין זוהר בראשית כ"ו ע"ב מחנה דן שהיה לצד צפון שמשם בחינת עשירות, ובזה תבין ביותר קשר הענין המבואר בפנים:
שם אות ז', וזה בחינת מן רוצה לומר כי מן היא בחינת פרנסה בנקל בלי טורח שהיא בא על ידי הגדלת הדעת כנ"ל באות ו':
שם, מאמר פשוט זה בחינת התגלות הדעת כי הדיבור הוא התגלות הדעת וכו' רוצה לומר כי עיקר התגלות הדעת הוא כשממשיכין אור הדעת שיאיר בבחינת המדות שהם הואו קצוות, עד שיתגלה ויאיר גם בבחינת המלכות שהוא בחינת דיבור בחינת מלכות פה שהוא בחינת תכלית הגבול והצימצום מבחינת המדות, שזה בחינת (משלי ד) כי חיים הם למוציאיהם בפה דייקא (עירובין נ"ד) וכו' הנ"ל באות ג' וכמבואר לעיל, שזה גם כן בחינת שבועות שהוא בחינת שכל עליון ודעת גדול מאוד, ונקרא עצרת מלשון מלכות כמבואר בסוף המאמר וגם כי כבר מבואר לעיל שעיקר התגלות הדעת העליון הזה הוא על ידי זה הצדיק שזכה לבחינת מלכות, שעל ידי עסק התורה שלו ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עד שנתגלין כל ההסתרות ונתהפכין לדעת שזה בחינת יהיבא כתיבא נאמנים אמריה כנ"ל:
ארץ ישראל בעצמה היא בחינת המלכות דקדושה כידוע. וצריך כל אחד ליזהר לבלי להשתמש עמה להנאתו ולצרכו רק בבחי' והיתה לד' המלוכה שכל ההנאות שמקבל ממנה הכל יהי' רק לשם שמים לבד. בבחינת המבואר במאמר ט' תיקונין סי' ט'. לא נלך בשדה ובכרם וכו' היינו שאין רצוננו בתענוגי עולם הזה אלא רצוננו דרך המלך נלך לילך בדרך מלכו של עולם. וזה אשריך ארץ שמלכך בן חורין ארץ דייקא. וצריכים לראות להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהי' בבחינת הרבנות מקברת בעליה שזה בחינת ארץ אוכלת יושביה רח"ל. ומחמת שאריכת ימים של המלכות תלוי בתוכחה ע"כ נקראת א"י ארץ נכוחות ואמרו רז"ל לא חרבה וכו' אלא על שלא הוכיחו זה את זה. ולבא לאריכת ימים הוא ע"י עסק התורה וכו'. כי א"י נקראת ארץ החיים כי שם עיקר החיים ואריכת ימים כמו שכתוב למען תאריכון ימים על האדמה וכו' וכמוהו רבים. והעיקר תלוי בעסק התורה כמו שכתוב בפ' האזינו שימו לבבכם וכו' עיין רש"י שם כי לא דבר ריק הוא מכם כי היא כייכם ובדבר הזה תאריכון ימים על האדמה וכו'. וע"כ גם פרשת המלך ומצות והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו נסמך גם כן לירושת הארץ כמ"ש כי תבא אל הארץ וכו'. ועיקר החיים ואריכת ימים הוא הדעת והשכל שעיקר שלימותן הוא בא"י כי אין חכמה כחכמת ארץ ישראל כנ"ל. וכן שם עיקר שלימות לימוד התורה כי אין תורה כתורת א"י וע"כ שם עיקר התגלות בחינת ההסתרות ע"י שנשמע קול הכרוזים של התורה הק' שמכרזת ומוכיחה וצועקת עד מתי פתיים תאהבו פתי. כי מחמת שאוירה זך וקדוש ע"כ נשמע קול הכרושים הקדושים ביותר כמובא. בפרט כי עיקר הקולות דקדושה יוצאין משם כמו שכתוב (יואל ד') ד' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו וכו'. וע"כ העם היושב בה נשףוא עון כי כל העונות הם מבחינת ההסתרות אבל שם שנתגלין ההסתרות עי"ז הם בבחינת נשוא עון. ושם עיקר התגלות סתרי תורה כנ"ל כמ"פ. וכן עיקר הכנעת מלכות עמלק כמ"ש בארץ וכו' תמחה את זכר עמלק כמו שאמרו ז"ל. ושם עיקר ביטול תאות ממון ועשירות כנ"ל. ושם עיקר הגדלת הדעת ועי"ז הפרנסה בנקל שזה בחינת לא כארץ מצרים וכו' והשקית ברגליך וכו' (היינו שהוא ע"י טורח) למטר השמים תשתה מים וכו' שזה בלי טורח. וגם כי שם עיקר ביטול הכעס והאכזריות כמו שכתוב לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וכו'. ושם גודל ריבוי השלום כמו שכתוב השם גבולך שלום. ושם התגלות החסד עליון ורחמים גדולים כנ"ל כמ"פ. כי קדושת א"י בבחי' מקוה ישראל ד' כמ"ש וקווי ה' המה יירשו ארץ וכתיב קוה אל ד' וכו' וירוממך לרשת ארץ. וזה שנסמך פסוק וזרקתי עליכם מים טהורים וכו' (המובא בפנים) תיכף אחר פסוק והבאתי אתכם אל אדמתכם. ושם האכילה בבחינת מן כמו שכתוב וישבות המן ממחרת הפסח באכלם מעבור הארץ (וכמובא בשער החצר) ושם עיקר בחי' מאמר פתוח כמו שכתוב בפרשת שמות ואומר אעלה אתכם וכו' אל ארץ הכנעני וכו'. וכן שם בחינת נאמן פשוט כמו שכתוב עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה קודש וכו' שזה פנימיות קדושת א"י. ושם עיקר שלימות המחלוקת לשם שמים שזה בחי' מה שת"ח שבא"י נקראים נועם כי גם המחלוקת שהם והקשיות שבהם מקשין זה על זה הוא באהבה ובנעימים כמו שפירש רש"י שם כי זה בחינת ומה שמץ דבר נשמע בו וכו' שאין לגנות את המקבל אף שאין הלכה כמותו כי אלו ואלו דברי אלקים חיים וכו':
וכל נשמות ישראל מושרשין בקדושת שבת שהוא עולם הנשמות כמו שכתוב "וביום השביעי שבת וינפש" וכמבואר בזוהר הקדוש ובספר הבהיר, על כן 'כל ישראל בני מלכים ויש לכל אחד מישראל בחינת מלכות לפי בחינתו. ובחינת המלכות שבקדושת שבת הוא באתגלייא ובאתכסיא. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל מתן שכרה לא עבידא לאגלויי. ושבת ניתן בצינעא. כי אף על פי שרואין קדושת שבת ובחינת המלכות שלה גם באתגליא. כי ישראל נזהרין מאד בכבודה ומאחד בשבת מזכירין את יום השבת ומזמינין ומכינין מה שצריך לכבוד שבת. אף על פי כן עיקר המלכות שלה הוא באתכסיא כי באתגליא היא כביכול בבחינת עניות דלית לי' מגרמי' כלום כי אין עושין בו מלאכה ואין משתכרין בו ואין מרויחין בו וכמו שכתוב בזוהר שמות דף רנ"ה בתרין אילין אוזיף בר נש לקודשא בריך הוא כד חייס ליה למסכנא וכד אפיק בשבתי וזמני וכו' בבחינת מלוה ה' חונן דל ובתיקון כ"א דף נ"ח עני איהו יום השבת וכו'. גם ידוע ששולטין בו מאדים ושבתאי וכו' ובזוהר יתרו פ"ח ויברך אלקים את יום השביעי וכו' כיון דלא משתכחי ביה מזונא מה ברכתא אשתכח ביה. אלא הכי תאני כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין וכו' עיין שם מובן מזה גם כן כי בחינת המלכות והממשלה של שבת קדש הוא באתכסייא כי עשיר ברשים ימשול (משלי כב) ובשבת מי שלא טרח והכין בערב שבת מה יאכל בשבת אף על פי כן באתכסיא כל השפע והברכה נמשך רק משבת על כל ימות השבוע וכולם תחת ממשלתו ומלכותו וכולם נכנעים וכפופים אליו. ועיין גם בפתיחתא למדרש איכה שיחו בי יושבי שער וכו' שהעכו"ם מלעיגין על ישראל שהם עניים מחמת הוצאות שבת וכו'. אבל באמת הוא להיפוך כי כל הפרנסה והעשירות שהוא בבחינת מלכות נמשך רק מקדושת שבת כנ"ל וכמו שאמרו רז"ל עשירים שבשאר ארצות מפני שמכדין את השבת. כי כל המוסיף מוסיפין לו. וזה שכתוב (ירמיה יז) והיה אם שמוע תשמעון אלי וכו' ולקדש את יום השבת וכו' ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד וכו' כי עיקר קיום המלכות של ישראל תלוי בשמירת שבת כנ"ל.
וצריך כל אחד לבלי להשתמש עם בחינת המלכות שיש לו להנאתו ולצרכו. בכדי שלא לעשות מקודש חול ח"ו. כי המלכות שמקבלין על ידי קדושת שבת הוא קדש ואסור למעול בו וליהנות ממנו למלאות תאוותו ולהשתמש בו להנאתו ולצרכו. רק להשתמש עם בחינת המלכות שיש לכל אחד כפי בחינתו רק בשביל כבוד השם יתברך בבחינת והיתה לה' המלוכה דהיינו להזהיר ולהוכיח את כל אלו האנשים שהם תחת ממשלתו ולקרבם להשם יתברך.
וזה בחינת ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ודרשו רז"ל שכל חכם הדור צריך להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולדרוש להם בדברי תורה. ועיקר הדרשה הוא להורות לעם את חוקי אלקים ותורותיו ולהכניס יראת ה' בלבם כמבואר במגן אברהם בשלחן ערוך אורח חיים סימן ר"צ. וזה מוטל גם על כל אחד לפי בחינתו. כי בכל ימי המעשה הוא טרוד במלאכתו ועסקיו ועל כן בשבת על כל פנים שאז לבו פנוי והוא מיסב ומתוועד עם בני ביתו ואז על כל פנים צריך לדבר על לבם דברי מוסר ויראת ה' ולקרבם לעבודת השם יתברך שזה עיקר קדושת שבת כמו שכתוב כי אות הוא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם. וכשמשתמש עם המלכות רק בשביל השם יתברך אז המלכות בבחינת בן חורין שזה בחינת מר דרור כמבואר בפנים. היינו שאז המלכות שהוא בבחינת שבת הקטן מקבלת הארה מבחינת יובל בחינת בינה שהוא בחינת שבת הגדול כמבואר בתיקונים וכנ"ל כמה פעמים. ושבת הגדול בחינת בינה הוא בחינת עולם הבא כידוע. ועולם הבא הוא יום שכולו ארוך ועל ידי זה ממשיכין אריכת ימים לתוך המלכות.
וזה שאמרו רז"ל בפרקי דר' אליעזר פרק י"ח. כל המברך על היין בלילי שבתות מאריכין לו ימיו ושנותיו בעולם הזה וזוכה לחיי עולם הבא. כי היין כלול משני בחינות שבת הנ"ל היינו מבחינת בינה ומלכות כמבואר בפנים לעיל סימן י"ב עיין שם. ועל כן הקידוש של שבת נקרא קריאה כמו שכתוב וקראת לשבת ענג ודרשו רז"ל במקום קריאה שם יהא ענג.
היינו שיהיה קידוש במקום סעודה. כי הוא בבחינת וקרא בו כל ימי חייו כי קורא על ידו את חי החיים להמשיך ממנו חיים ואריכת ימים. כי שבת שמא דקודשא בריך הוא. ועל ידי הקידוש שמקיים בזה זכור את יום השבת הוא קורא בזה את חי החיים בשמו יתברך להמשיך ממנו חיים ואריכת ימים.
וזה בחינת השבעים תיבות שבקידוש בחינת ימי שנותינו בהם שבעים שנה. גם עיקר עסק התורה שהיא שמא דקודשא בריך הוא הוא בשבת. כי אז קורין בציבור בתורה כשרה ומשלימין כל הפרשיות שבתורה שכולם הם שמותיו יתברך כידוע ועל ידי זה ממשיכין אריכת ימים לתוך המלכות מבחינת השלש ראשונות שהם חב"ד ששם מקור החיים בחינת החכמה תחיה שזה בחינת קדושת שבת שהוא עולם המחשבה שהוא עיקר החיות כי עיקר קדושת שבת נמשך מבחינת שלש ראשונות בחינת כי קדש הוא כמבואר בכתבי האריז"ל. אך שם החיות הוא בבחינת ריבוי אור. כי שם הוא בבחינת למעלה מן המדות. ועל כן צריכין להמשיך החיות על ידי התורה דייקא שהוא בחינת עמודא דאמצעיתא שכולל כל המדות ועל ידה דייקא קורין החיות לתוך המדות והימים. ועל ידי זה זוכין לאריכת ימים שממשיכין אריכת ימים לתוך המלכות.
ועל כן צריכין לקרות בתורה בפה דייקא בחינת כי חיים הם למוצאיהם בפה וכו' כמבואר בפנים כי מלכות פה.
ועל ידי זה מצמצמים החיות ביותר שיהיה בבחינת מדות וימים כנ"ל ועל כן אמרו רז"ל (ברכות ח') כל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו מימיו ושנותיו. ועיין זוהר יתרו דף צ"ב תלת דרגין אינון שבת עילאה שבת דיומא שבת דלילא וכלהו חד ואיקרי כלא שבת וכו' עיין שם היינו גם כן הג' בחינות הנ"ל שהם מקור החיות הוא בחינת שבת עילאה. והתורה שהוא כלל המדות והימים היא בחינת שבת דיומא. והמלכות הוא בחינת שבת דלילא כידוע. וזה טועמיה חיים זכו כי זוכין על ידי זה לחיים ואריכת ימים כנ"ל.
ועיקר החיות הוא השכל והדעת שזוכין לקבל על ידי קדושת שבת בחינת לדעת כי אני ה' מקדשכם.
וכן (יחזקאל כ) לדעת כי אני ה' אלקיכם. ועל ידי הדעת הזה נתגלין כל ההסתרות ואפילו הסתרה שבתוך הסתרה ועל כן אמרו רז"ל בפרקי דר"א כל השומר שבת מוחלין לו על כל עוונותיו. ואמרו רז"ל שבת קיח: אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו. כי בדור אנוש גברה ההסתרה מאד עד שנתעלם שם ה' כמו שכתוב אז הוחל לקרוא בשם ה' ותרגומו חלו מלצלאה בשמא דה'. אבל על ידי קדושת שבת שמא דקוב"ה חוזר וקורא בשם ה' ונתגלין כל ההסתרות כולם ונמחלין לו כל עוונותיו. וכבר נתבאר שקידוש היום הוא גם כן בחינת קריאה בשמו יתברך שזה בחינת התגלות ההסתרות ועל כן אמרו רז"ל (ברכות כ) נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה וכו' אמר קרא זכור ושמור וכו' והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה, כי אלו שהן בבחינת ההסתרות הן בחינת נשים בג' בחינות כמבואר בפנים. ואף על פי כן איתנהו בשמירה. כי שמור שהוא מדת המלכות כידוע הוא סוף המדריגות כולם. ושוכנת גם אצל אותם שהם בדיוטא התחתונה מאד בבחינת ומלכותו בכל משלה כמבואר בזוהר הקדוש. ועל כן איתנהו נמי בזכירה. זכור הוא מדת התפארת בחינת התורה. כי על ידי עסק התורה ממשיכין חיות שהוא בחינת חכמה ודעת לתוך המלכות עד שעל ידי זה נתגלין כל ההסתרות (שהם מקבלין חיות רק מבחינת המלכות שזה בחינת שמור כנ"ל) ונתהפכין גם כן לדעת ותורה שהוא בחינת זכור בחינת קידוש. כי המוחין נקראים קדש כידוע. (ומה שהנשים פטורות מתלמוד תורה אין כאן מקום לבאר ויבואר במקום אחר אם ירצה השם על פי מאמר זה עצמו) וזה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה. דבר תורה דייקא כי הקידוש הוא בבחינת עסק התורה שעל ידי זה קוראין וממשיכין החיות לתוך המלכות כנ"ל ועל כן זוכין על ידי זה גם כן לאריכת ימים כנ"ל.
ועל כן אמרו רז"ל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו וכו' כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.
כי מאחר שהחיות שנמשך מחי החיים יתברך הוא בבחינת למעלה מהמדות והוא טמיר ונעלם מאד על כן אפשר לכפור בכל ח"ו לומר שאין העולם מקבלים כלל חיות ממנו יתברך. ונמצא בטל כוונת הבריאה שהיתה רק בגין דישתמודעין ליה יתברך. על כן כשאומר ויכלו ומגלה שהשם יתברך ברא את הכל והחיות של כלל הבריאה הוא רק שמו יתברך שהוא בחינת שבת שמא דקודשא בריך הוא שזה בחינת ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה כי הוא קיום כל הבריאה.
ועל כן כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית מאחר שעל ידו נתגלה ההסתרה ונתהפך לדעת שהוא עיקר החיות של מעשה בראשית.
ועל כן המלאכים המלוים אותו אומרים עליו וסר עוונך וחטאתך תכופר. כי על ידי התגלות ההסתרות זוכה לתשובה שלימה ונמחלין כל עוונותיו כנ"ל. וזה לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו' היינו כי עיקר העון הוא עלי ידי התגברות החושך וההסתרה עד שנעשה לו כהיתר או כמישור גמור ח"ו. וזה בחינת על אמרך לא חטאתי. והויכוח הוא בירור הדברים בחינת התגלות ההסתרות ותיכף שנתגלין ההסתרות ויודע בידיעה אמתיית שחטא ופגם מאד ושב ומתחרט על זה באמת ומודה ואומר חטאתי ושוב לא אחטא עוד. אזי תיכף מוחלין לו כמו שמצינו אצל דוד המלך עליו השלום שאמר חטאתי ותיכף אמר לו הנביא גם ה' העביר חטאתיך וכו' וכמו שאמרו רז"ל. וזה בחינת לכו נא ונוכחה וכו' ותיכף שיתברר לכם החטא ותתגלה ההסתרה על ידי הויכוח אזי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו'.
ועל כן מצוה לקדש על היין דווקא. כי שתיית יין מביא שכחה בבחינת פן ישתה וישכח מחוקק וכמבואר בליקותי תנינא סימן כ"ו. וזה בחינת ההסתרה ראשונה בחינת נעשה לו כהיתר שזה בחינת נשים לשון שכחה וכשישתה עוד יותר אזי מתגבר עליו ההסתרה שבתוך הסתרה עד שהכל דומה לו כמישור ח"ו וזה בחינת שנשו וקפצו וכו'. וזה בחינת (משלי כ"ג) אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו יתהלך במשרים ופירש רש"י המרבה בשכרות כל העבירות דומות לו כמישור וכן אמרו רז"ל (יומא עד) אבל קידוש על היין הוא בחינת התגלות ההסתרות כמו שכתוב זכור את יום השבת זכריהו על היין וזכרון הוא היפך השכחה וההסתרה. וזה בחינת זכרו כיין לבנון (הושע יד) כי היין דקדושה הוא בחינת התגלות הדעת כמבואר בפנים בסימן כ' ועל ידי זה נתגלין ההסתרות ונתהפכין לדעת שזה בחינת אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כנ"ל וזה שתירגם כחמר עתיק וכו' כי הדעת הזה הוא בחינת אריכות ימים שממשיך לתוך המלכות ואריכות ימים הוא בחינת עתיק כמובא לקמן בפנים סימן ס' במאמר פתח ר"ש. ועל ידי הדעת הזה נתגלין ההסתרות ואז התורה בעצמה מוכיחה אותם בבחינת אורייתא מכרזת קמייהו וכו' ומזה נמשך הרהורי תשובה שבאין לכל אחד מישראל על ידי קדושת שבת וכנ"ל כמה פעמים והכל מחמת שזוכין לשמוע אז קול הכרוז והקריאה והתוכחה של התורה הקדושה וזה בחינת הז' קולות שבמזמור לדוד שאומרין בכניסת שבת קודש ואמרו רז"ל שהם כנגד השבעה קולות של מתן תורה. כי בכניסת שבת נשמע לכל אחד כפי בחינתו קול הכרוזים של התורה הקדושה שהם מבחינת הקולות של מתן תורה ועל כן הם זיין קולות כי התורה כלולה משבע מדות. ועל כן עיקר זמן התגלות סתרי תורה הוא בשבת. כי על ידי התגלות ההסתרות שבתוך הסתרות נתגלין סתרי תורה כמובא בפנים.
ועל כן הכל מודים שבשבת ניתנה תורה כי אז נתגלין ההסתרות ונעשה מהם תורה שזה בחינת מה שהשיב משה רבינו עליו השלום להמלאכים למצרים ירדתם יצר הרע יש בכם קנאה יש בכם וכו' כי דייקא על ידי התגברות ההסתרות שהתגברו על ישראל בגלות מצרים וכן ברוחניות התגברות היצר הרע וכו' על ידי זה כשבא משה רבינו עליו השלום שהוא בחינת הדעת ונתגלו ההסתרות נעשה מזה תורה. שזה בחינת מה שהתחיל בדיבור ראשון של עשרת הדברות אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים היינו בחינת התגלות ההסתרות והזהיר תיכף על איסור עבודה זרה שעל ידי זה עיקר תוקף התגברות ההסתרות שבתוך הסתרות בחינת ואנכי הסתר אסתיר וכו' כי פנה אל אלקים אחרים והזהיר על שבועת שוא והזכרת שם שמים לבטלה. כי בהזכרת שם שמים קוראין את חי החים בשמו יתברך להמשיך ממנו חיות ועל כן צריכין ליזהר שלא להזכירו לבטלה ח"ו ומכל שכן שלא לישא שם ה' לשוא ח"ו. ואחר כך הזהיר על שבת שהוא שמא דקוב"ה שמצוה לזכרו בחינת זכור את יום השבת לקדשו בכדי להמשיך על ידו חיות דקדושה והתגלות הדעת שעל ידי זה נתגלין ההסתרות וזה בחינת ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו' כי על ידי המלכות דקדושה שהוא בחינת קדושת שבת נתגלין ההסתרות ונעשה תורה שנקראת טוב בחינת אין טוב אלא תורה כמבואר בפנים. וזה עם מקדשי שביעי כולם ישבעו ויתענגו מטובך וזה שכתוב בהזהרת שבת אתה ובנך ובתך וכו' וגרך אשר בשעריך. כי קדושת שבת כולל כל המדות כולם כי הוא בחינת סוף מעשה בחינת המלכות שהוא בחינת סוף דבר והוא בחינת מאסף לכל המחנות כמבואר בפנים. וזה בחינת היראה של שבת בחינת מוראה של מלכות וזה בחינת ובני הנכר הנלוים על ה' וכו' כל שומר שבת מחללו וכו' והביאותים אל הר קדשי כי קדושת שבת כולל ומאסף לכל המדריגות כולם אפילו לאותם שהיו בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה כנ"ל:
ומחמת שכנגד מלכות דקדושה יש מלכות הרשעה בחינת מלכות המן עמלק על כן אמרו רז"ל ויצאו מן העם ללקוט וכו' מיד ויבא עמלק. ועל כן היה עינו של המן הרשע רעה מאד בשבתות וימים טובים של ישראל ומסר אותם לפני המלך דדחי לכולא שתא בשבת היום פסח היום וכו' כמו שאמרו רז"ל. כי עיקר הכנעתו על ידי קדושת שבת ויום טוב וכמבואר גם בסימן קל"ה ובסימן ל'. ועל כן התחלת סיפור המגילה מענין הריגת ושתי (שעל ידי זה באתה אסתר לבית המלך ועל ידי זה דייקא היה מפלת המן) היה ביום השבת כמו שכתוב ביום השביעי כטוב לב המלך ביין וכו' ואמרו רז"לשהיה בשבת ונתן המן בעצמו דייקא עצה להרוג את ושתי כי בתוקף ההסתרות יש גם שם חיות אלקותו יתברך בבחינת ומלכותו בכל משלה. ועל ידי זה באתה אסתר לשם ונהרג המן אחר כך ונשברה ההסתרה ואחר כמה דורות נתגלה התורה שהיה מלובש בתוך גוף ההסתרה בעצמה עד שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. ובכלל ישראל נתהפכה ההסתרה תיכף לתורה כי דייקא על ידי זה קבלו התורה מחדש כמו שאמרו רז"ל הדר קבלוה בימי אחשורוש. ומחמת שמלכות הרשעה בחינת המן עמלק הוא מאסף ממון. ואחר כך כשמתגבר מרדכי בחינת מלכות דקדושה הוא מוציא בלעו מפיו כי מוציא ממנו כל העשירות בבחינת חיל בלע ויקיאנו. ועל כן על ידי קדושת שבת זוכין לעשירות כנ"ל ונעשה מזה תורה שנקראת אשת חיל כמבואר בפנים. וזה בעצמו בחינת קדושת שבת שהוא בחינת אשת חיל עטרת בעלה וכו' כידוע בחינת כנסת ישראל יהיה בן זוגך וכמבואר לקמן בסימן רע"ז בפנים.
ולפי הגדלת הדעת כן הפרנסה בנקל וכן נתרבה הרחמנות והשלום ונתבטל הכעס והאכזריות. ועל כן בשבת אסור לטרוח שום טירחה עבור פרנסה וכמו שכתוב את אשר תאפו אפו וכו' וכתיב היום לא תמצאוהו בשדה רק מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ומשבת נמשך שפע הפרנסה לכל ימות השבוע כמבואר בזוהר הקדוש וכן בשבת נתרבה השלום בחינת שבת שלום ונתרבה הרחמנות בחינת יכולה היא שתרחם וכן שבת הוא מלזעוק וכו' ורחמיו מרובין ושבתו בשלום (שבת יב) כי בשבת עולה הזעיר אנפין על הדיקנא דאריך אנפין שהם תליסר מכילין דרחמי כידוע. ועל כן יש ליזהר בטבילת המקוה לכבוד שבת. כי מקוה הוא בחינת שכל עליון ורחמים גדולים כמבואר בפנים ועל כן אכילת שבת הוא בבחינת מן כמובא שבשביל זה צריכין להניח הלחם בין שתי מפות זכר למן וכן מבואר בהגהת רמ"א סימן רמ"ב שנוהגין לעשות פשטידא זכר למן. כי מן הוא בחינת השכל עליון הנ"ל כמבואר בפנים. גם מ"ן ראשי תיבות מ'אמר נ'אמן בחינת מאמר פתוח נאמן פשוט שנפתח הדיבור ונתגלה הדעת ונתפשט נאמנותו יתברך שהוא יתברך מבטיח ועושה חסד וזה בחינת ודבר דבר הנאמר בשבת וכמבואר בזוהר הקדוש ששבת הוא בחינת הדיבור שזה בחינת מאמר פתוח ועל ידי זה נתפשט נאמנותו וחסדו יתברך שזה בחינת החסד עליון שנמשך ונתגלה בשבת כידוע.
וזה מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון כי בהשם הקדוש נגבל כביכול החיות מחי החיים כמבואר בפנים. והחיות הוא השכל. ובשבת נמשך ונתגלה חיות ושכל עליון מאד שהוא בחינת לשמך עליון. והשכל הזה נתגלה על ידי הדיבור של שבת על כן טוב אז להודות ולזמר לשמך עליון. להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות היינו התפשטות נאמנותו וחסדו יתברך כנ"ל. וזה מה גדלו מעשיך ה' בחינת התגלות המלכות שמקנן בעשיה. מאד עמקו מחשבותיך כי אז נמשך החיות לתוך המלכות והחיות הוא בחינת מחשבה כנ"ל איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בפרוח רשעים וכו' היינו בשעת התגברות ההסתרה שאז שעתם של רשעים מצלחת והדעת דקדושה נעלם אז מאד. אבל באמת הוא להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם ה' כי בתוך ההסתרה בעצמה יש חיות אלקותו יתברך וכל הצלחתם של רשעים הוא רק בשביל מפלתם. וזה כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו וכו' כי כשנתגלה ההסתרה אזי נמשך מפלת הרשעים והצלחת הצדיקים ואז רואין למפרע שכל הצלחתן של רשעים הוא תכלית מפלתן כנ"ל. ומחמת שבשבת נמשך שלום כנ"ל על ידי זה נמשך רפואה כמאמר רז"ל שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום כי שלום הוא רפואה כמובא בפנים.
גם בשבת נדחה זוהמת הנחש ל"ט מלאכות עצבות רוח בחינת ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומר העבודה הקשה כמבואר בזוהר הקדוש ואז נתחזק ביותר הרוח הדופק שבלב שהוא בחינת רוח הקדש כמבואר בפנים והולך ודופק ומנשב בכל האיברים ונמשך חיזוק ובריאות וחיות חדש על כל האיברים שבאדם על ידי קדושת נשיבת הרוח הדופק בהם שהוא בחינת רוח הקדש כמבואר בזוהר הקדוש מסוד רוח הקדש שנמשך על כל אחד מישראל בשבת וזה בחינת הנשמה יתרה שזוכה האדם בשבת בחינת נשמת רוח חיים. ומחמת שנחלש הרוח הדופק הנ"ל על ידי התגברות זוהמת הנחש ל"ט מלאכות עצבות רוח שבכל ימי החול שעל ידי זה נעשין האיברים כבדים ועל ידי זה נחלש הרוח הדופק עוד יותר עד שכמעט שהיה נפשו וחיותו דקדושה יוצאת מהאדם לגמרי אך על ידי שבתוך כך בא קדושת שבת. ועל ידי זה נכנע זוהמת הנחש וכו' כנ"ל על ידי זה חוזר ומבריא ומחיה את הרוח הדופק על ידי אנחה כמבואר בפנים. וזהו שאמרו רז"ל כיון ששבת וי אבדה נפש כי אם לא היה קדושת שבת אז היתה הנפש נאבדת לגמרי ח"ו. ואין האיש שם על לב ומרגיש כלל באבידת נפש ח"ו מחמת גודל התגברות זוהמת הנחש עצבות רוח. אך מחמת שעל ידי כניסת שבת קדש נכנעת הסטרא אחרא על ידי זה מזכיר כל אדם את עצמו באבידת נפשו בימי החול וגונח ומתאנח על זה מאוד וצועק מעמקות לבו וי אבדה נפש שזה בחינת האנחה הנ"ל בבחינת וימת מלך מצרים בחינת הכנעת הסטרא אחרא אז דייקא ויאנחו בני ישראל וכו' וכמבואר כעין זה בזוהר שמות. והאנחה הוא בחינת תוסף רוחם כמבואר לקמן בפנים בסימן ק"ט במאמר יש הבל וכו' ועל ידי זה נדחה ונפסק ממנו לגמרי בחינת העצבות רוח וזוכה לקבל תוספת רוח דקדושה על ידי שחוזר ומבריא ומחיה את בחינת רוח הדופק הקדוש ועל ידי זה בעצמו זוכה לנשמה יתרה וחיות חדש בחינת רוח הקדש שהוא בחינת רוח הבא מקודש כידוע שזה בחינת קדושת שבת שהוא בחינת קודש כידוע.
וזה וביום השביעי שבת וינפש ופירש רש"י וכל לשון נופש הוא לשון נפש שמשיב נפשו ונשמתו בהרגיעו מטורח המלאכה וכו' היינו כנ"ל כי על ידי טורח המלאכה רוחו ונשמתו מתקצרת שזה בחינת חלישת הרוח הדופק על ידי העצבות רוח של טורח המלאכה ועל ידי קדושת שבת חוזר ונתחזק הרוח הדופק כנ"ל שזה בחינת וינפש לשון נופש וכביכול הכתיב מנוחה לעצמו כמו שאמרו רז"ל. ועל ידי כל זה מזככין ומשפרין את השמים בחינת ברוחו שמים שפרה וזה בחינת השמים מספרים וכו' שאומרין בשבת וכמבואר בזוהר הקדוש תרומה דף קל"ו בגין דבהאי יומא מתעטרן שמים וסלקין בשמא קדישא יתיר משאר יומין. ושם מאי מספרים וכו' אלא דנהרין ונצוצין בנציצו דנקודה עילאה וכו' ונהרין בנהירו שלים ונצצי בנציצו שלים וכו'. ושם דף קל"ז ועל דא ביומא דא איתוסף נהירו בכלא כדקאמרן שמים נטלו ממקורא דחיי בקדמיתא וכו'. ואז זוכין הצדיקים הגדולים בנקל יותר לקבל דיבורים מן השמים. שזה בחינת מה שבכלל ישראל גם כן אמרו רז"ל הכל מודים שבשבת ניתנה תורה ונאמר על זה אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם וכו' ועל ידי זה נמשך קדושה גם על ששת ימי החול שהם בבחינת פירוד ומחלוקת שיהיה בבחינת מחלוקת לשם שמים שבאמת הוא אהבה ושלום גדול בחינת את והב בסופה שזה בחינת מחלוקת התנאים שבששה סדרי משנה שהם כנגד ששת ימי החול כמבואר בזוהר הקדוש והם בבחינת אלו ואלו דברי אלקים חיים. כי כל דבריהם מן השמים ואין לגנות את המקבל אף אם אין הלכה כמותו וזה שסיימו ששה סדרי משנה במאמר עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות היינו אפילו לאותו צדיק שאין הלכה כמותו. וזה שנאמר להנחיל אוהבי יש. כי כל מחלקותם הוא מחלוקת דרחימו ועל כן אהבה ושלום בסופה וכמבואר בזוהר הקדוש בראשית דף י"ז טזה שסיימו אחר כך לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכו' כי על ידי עסק התורה נתגלה הדעת ונמשך ברכה ושלום כנ"ל ואפילו המחלוקת שבתורה הוא גם כן אהבה ושלום גדול. ועיין תוספות יום טוב שפירש גם כן באופן מזה. ועל כן סוף ששת ימי המעשה הוא שבת שלום כמבואר בזוהר קרח קע"ו. וזה בחינת ההבדלה שמבדילין במוצאי שבת קודש שעל ידי זה ממתיקין בחינת המחלוקת של בחינת ששת ימי החול שיהיה לשם שמים וכמובן בזוהר בראשית דף י"ז הנ"ל.
וזה אם תשיב משבת רגלך היינו שעל ידי קדושת שבת ישובו ויעלו את הקדושה גם אותם שהם במדריגות נמוכות בבחינת התגברות ההסתרות והם בבחינת רגלין שעליהם נאמר רגליה יורדות מות כידוע. וזה א'ם ת'שיב מ'שבת ראשי תיבות אמ"ת בחינת עסק התורה שנקראת אמת כמו שאמרו רז"ל, כי על ידי עסק התורה נתגלין ההסתרות ונתהפכין לדעת כי אורייתא שמא דקוב"ה שחותמו אמת ועל ידי זה קורין את חי החיים לקבל ממנו חיים ואריכות ימים כי אמת סמנא דחיי כמו שאמרו רז"ל ושקולה שבת ככל התורה כי היא גם כן שמא דקוב"ה ובחינת אמת כנ"ל כמה פעמים ועל ידה מקבלין חיים בחינת טועמיה חיים זכו ועיקר החיות הוא חכמה ושכל שעל ידי זה נתגלין ההסתרות ועל ידי זה נמשך פרנסה גם כן. והפרנסה הוא בחינת רגלין כמבואר במקום אחר. וזה עשות חפצך ביום קדשי שיזהר מעשיית חפציו של חול שהם ל"ט מלאכות עצבות רוח וקראת לשבזת ענג לקדוש ה' מכובד. כי התגלות הדעת זה עיקר הענג והכבוד כנ"ל כמה פעמים.
וזה גם כן בחינת הסעודות של שבת שהם בחינת מן בחינת דעת והם עיקר ענג שבת כמו שאמרו רז"ל במקום ענג שבת יהא קריאה היינו קידוש במקום סעודה כנ"ל. גם השלום שנמשך על ידי הדעת הוא גם כן בחינת ענג וכבוד כמו שכתוב והתענגו על רוב שלום.
וכתיב כבוד לאיש שבת מריב וכבדתו מעשות דרכך ודרשו רז"ל שלא יפסיע פסיעה גסה שהוא בחינת רוגז ומחלוקת כמו שכתוב אל תרגזו בדרך ודרשו רז"ל שלא יפסיעו פסיעה גסה. גם הפסיעה גסה מבלבלת המחשבה מלעיין כמבואר בספר המדות. וזה בחינת פגם הדעת.
ממצוא חפציך ודבר דבר שלא ידבר שום דיבור מעשיית חפצים של חול. כי שבת הוא בחינת שלימות הדיבור דקדושה בחינת מלכות פה שעל ידו קורין את חי החיים בבחינת כי חיים הם למוצאיהם בפה דייקא.
כי עיקר התגלות הדעת על ידי הדיבור כנ"ל גם כי הדיבורים של שבת הן בחינת דיבורים מן השמים שנמשכין רק על ידי שנדחה זוהמת הנחש עצבות רוח הנאחז בעובדין דחול. ועל כן אפילו אנשים פשוטים שלא זכו גם בשבת לקבל דיבורים מן השמים. אף על פי כן צריכין על כל פנים ליזהר לדבר רק בחפצי שמים בכדי שלא לפגום על כל פנים בבחינת הדיבורים של שבת וזה אז תענג על ה' דא עתיקא קדישא היינו שזוכה לסתרי תורה שהם בחינת עתיק כידוע והן נמשכין דייקא על ידי התגלות ההסתרות כנ"ל.
והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחינת עליית המלכות עד חב"ד שהם שלש ראשונות שזה בחינת החיים ואריכת ימים שממשיכין לתוך המלכות ורז"ל דרשו שניצול משיעבוד מלכיות שנאמר ואתה על במותימו תדרוך היינו שנופל ונתבטל בחינת מלכות הרשעה מלכות המן עמלק כמו שאמרו רז"ל שאמר מרדכי להמן אבל בעכו"ם כתיב ואתה על במותימו תדרוך. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא זעיר אנפין בחינת עסק התורה שהוא עמודא דאמצעיתא שעל ידה ממשיכין החיות לתוך הימים והמדות עד שממשיכין על ידי זה אריכת ימים לתוך המלכות כנ"ל.
ורז"ל דרשו שזוכה לנחלה בלי מצרים היינו בחינת התגלות ההסתרות כל כך עד שנתגלה חיות אלקותו יתברך שמלובש בכל המדריגות כולם וכל ההסתרות שבתוך ההסתרות נתהפכין לדעת בבחינת כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וכתיב כי מלאה הארץ דעת שזה בחינת נחלה בלי מצרים. גם בחינת התגלות הדעת של בחינת מחלוקת לשם שמים הוא בחינת נחלה בלי מצרים. כי הוא למעלה מבחינת גבולים ומצרים. כי אף על פי שזה אוסר וזה מתיר אף על פי כן אלו ואלו דברי אלקים חיים כידוע ועל כן עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות והן גם כן בבחינת נחלה בלי מצרים כמבואר בתוספות יום טוב שם. וזה כי פי ה' דיבר כי כל זה נמשך מבחינת התפתחות הדיבור דקדושה בשרשו שנמשך בשבת. שעל ידי זה נתגלה הדעת בבחינת מפיו דעת ותבונה ונתגלין ההסתרות ונמשך חסד ואהבה ושלום. עד שאפילו המחלוקת הוא גם כן אהבה ושלום כי הוא מחלוקת לשם שמים כי זוכין לקבל דיבורים מן השמים שזה גם כן בחינת כי פי ה' דיבר:
וכל נשמות ישראל מושרשין בקדושת שבת שהוא עולם הנשמות כמו שכתוב "וביום השביעי שבת וינפש" וכמבואר בזוהר הקדוש ובספר הבהיר, על כן 'כל ישראל בני מלכים ויש לכל אחד מישראל בחינת מלכות לפי בחינתו. ובחינת המלכות שבקדושת שבת הוא באתגלייא ובאתכסיא. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל מתן שכרה לא עבידא לאגלויי. ושבת ניתן בצינעא. כי אף על פי שרואין קדושת שבת ובחינת המלכות שלה גם באתגליא. כי ישראל נזהרין מאד בכבודה ומאחד בשבת מזכירין את יום השבת ומזמינין ומכינין מה שצריך לכבוד שבת. אף על פי כן עיקר המלכות שלה הוא באתכסיא כי באתגליא היא כביכול בבחינת עניות דלית לי' מגרמי' כלום כי אין עושין בו מלאכה ואין משתכרין בו ואין מרויחין בו וכמו שכתוב בזוהר שמות דף רנ"ה בתרין אילין אוזיף בר נש לקודשא בריך הוא כד חייס ליה למסכנא וכד אפיק בשבתי וזמני וכו' בבחינת מלוה ה' חונן דל ובתיקון כ"א דף נ"ח עני איהו יום השבת וכו'. גם ידוע ששולטין בו מאדים ושבתאי וכו' ובזוהר יתרו פ"ח ויברך אלקים את יום השביעי וכו' כיון דלא משתכחי ביה מזונא מה ברכתא אשתכח ביה. אלא הכי תאני כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין וכו' עיין שם מובן מזה גם כן כי בחינת המלכות והממשלה של שבת קדש הוא באתכסייא כי עשיר ברשים ימשול (משלי כב) ובשבת מי שלא טרח והכין בערב שבת מה יאכל בשבת אף על פי כן באתכסיא כל השפע והברכה נמשך רק משבת על כל ימות השבוע וכולם תחת ממשלתו ומלכותו וכולם נכנעים וכפופים אליו. ועיין גם בפתיחתא למדרש איכה שיחו בי יושבי שער וכו' שהעכו"ם מלעיגין על ישראל שהם עניים מחמת הוצאות שבת וכו'. אבל באמת הוא להיפוך כי כל הפרנסה והעשירות שהוא בבחינת מלכות נמשך רק מקדושת שבת כנ"ל וכמו שאמרו רז"ל עשירים שבשאר ארצות מפני שמכדין את השבת. כי כל המוסיף מוסיפין לו. וזה שכתוב (ירמיה יז) והיה אם שמוע תשמעון אלי וכו' ולקדש את יום השבת וכו' ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד וכו' כי עיקר קיום המלכות של ישראל תלוי בשמירת שבת כנ"ל.
וצריך כל אחד לבלי להשתמש עם בחינת המלכות שיש לו להנאתו ולצרכו. בכדי שלא לעשות מקודש חול ח"ו. כי המלכות שמקבלין על ידי קדושת שבת הוא קדש ואסור למעול בו וליהנות ממנו למלאות תאוותו ולהשתמש בו להנאתו ולצרכו. רק להשתמש עם בחינת המלכות שיש לכל אחד כפי בחינתו רק בשביל כבוד השם יתברך בבחינת והיתה לה' המלוכה דהיינו להזהיר ולהוכיח את כל אלו האנשים שהם תחת ממשלתו ולקרבם להשם יתברך.
וזה בחינת ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ודרשו רז"ל שכל חכם הדור צריך להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולדרוש להם בדברי תורה. ועיקר הדרשה הוא להורות לעם את חוקי אלקים ותורותיו ולהכניס יראת ה' בלבם כמבואר במגן אברהם בשלחן ערוך אורח חיים סימן ר"צ. וזה מוטל גם על כל אחד לפי בחינתו. כי בכל ימי המעשה הוא טרוד במלאכתו ועסקיו ועל כן בשבת על כל פנים שאז לבו פנוי והוא מיסב ומתוועד עם בני ביתו ואז על כל פנים צריך לדבר על לבם דברי מוסר ויראת ה' ולקרבם לעבודת השם יתברך שזה עיקר קדושת שבת כמו שכתוב כי אות הוא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם. וכשמשתמש עם המלכות רק בשביל השם יתברך אז המלכות בבחינת בן חורין שזה בחינת מר דרור כמבואר בפנים. היינו שאז המלכות שהוא בבחינת שבת הקטן מקבלת הארה מבחינת יובל בחינת בינה שהוא בחינת שבת הגדול כמבואר בתיקונים וכנ"ל כמה פעמים. ושבת הגדול בחינת בינה הוא בחינת עולם הבא כידוע. ועולם הבא הוא יום שכולו ארוך ועל ידי זה ממשיכין אריכת ימים לתוך המלכות.
וזה שאמרו רז"ל בפרקי דר' אליעזר פרק י"ח. כל המברך על היין בלילי שבתות מאריכין לו ימיו ושנותיו בעולם הזה וזוכה לחיי עולם הבא. כי היין כלול משני בחינות שבת הנ"ל היינו מבחינת בינה ומלכות כמבואר בפנים לעיל סימן י"ב עיין שם. ועל כן הקידוש של שבת נקרא קריאה כמו שכתוב וקראת לשבת ענג ודרשו רז"ל במקום קריאה שם יהא ענג.
היינו שיהיה קידוש במקום סעודה. כי הוא בבחינת וקרא בו כל ימי חייו כי קורא על ידו את חי החיים להמשיך ממנו חיים ואריכת ימים. כי שבת שמא דקודשא בריך הוא. ועל ידי הקידוש שמקיים בזה זכור את יום השבת הוא קורא בזה את חי החיים בשמו יתברך להמשיך ממנו חיים ואריכת ימים.
וזה בחינת השבעים תיבות שבקידוש בחינת ימי שנותינו בהם שבעים שנה. גם עיקר עסק התורה שהיא שמא דקודשא בריך הוא הוא בשבת. כי אז קורין בציבור בתורה כשרה ומשלימין כל הפרשיות שבתורה שכולם הם שמותיו יתברך כידוע ועל ידי זה ממשיכין אריכת ימים לתוך המלכות מבחינת השלש ראשונות שהם חב"ד ששם מקור החיים בחינת החכמה תחיה שזה בחינת קדושת שבת שהוא עולם המחשבה שהוא עיקר החיות כי עיקר קדושת שבת נמשך מבחינת שלש ראשונות בחינת כי קדש הוא כמבואר בכתבי האריז"ל. אך שם החיות הוא בבחינת ריבוי אור. כי שם הוא בבחינת למעלה מן המדות. ועל כן צריכין להמשיך החיות על ידי התורה דייקא שהוא בחינת עמודא דאמצעיתא שכולל כל המדות ועל ידה דייקא קורין החיות לתוך המדות והימים. ועל ידי זה זוכין לאריכת ימים שממשיכין אריכת ימים לתוך המלכות.
ועל כן צריכין לקרות בתורה בפה דייקא בחינת כי חיים הם למוצאיהם בפה וכו' כמבואר בפנים כי מלכות פה.
ועל ידי זה מצמצמים החיות ביותר שיהיה בבחינת מדות וימים כנ"ל ועל כן אמרו רז"ל (ברכות ח') כל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו מימיו ושנותיו. ועיין זוהר יתרו דף צ"ב תלת דרגין אינון שבת עילאה שבת דיומא שבת דלילא וכלהו חד ואיקרי כלא שבת וכו' עיין שם היינו גם כן הג' בחינות הנ"ל שהם מקור החיות הוא בחינת שבת עילאה. והתורה שהוא כלל המדות והימים היא בחינת שבת דיומא. והמלכות הוא בחינת שבת דלילא כידוע. וזה טועמיה חיים זכו כי זוכין על ידי זה לחיים ואריכת ימים כנ"ל.
ועיקר החיות הוא השכל והדעת שזוכין לקבל על ידי קדושת שבת בחינת לדעת כי אני ה' מקדשכם.
וכן (יחזקאל כ) לדעת כי אני ה' אלקיכם. ועל ידי הדעת הזה נתגלין כל ההסתרות ואפילו הסתרה שבתוך הסתרה ועל כן אמרו רז"ל בפרקי דר"א כל השומר שבת מוחלין לו על כל עוונותיו. ואמרו רז"ל שבת קיח: אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו. כי בדור אנוש גברה ההסתרה מאד עד שנתעלם שם ה' כמו שכתוב אז הוחל לקרוא בשם ה' ותרגומו חלו מלצלאה בשמא דה'. אבל על ידי קדושת שבת שמא דקוב"ה חוזר וקורא בשם ה' ונתגלין כל ההסתרות כולם ונמחלין לו כל עוונותיו. וכבר נתבאר שקידוש היום הוא גם כן בחינת קריאה בשמו יתברך שזה בחינת התגלות ההסתרות ועל כן אמרו רז"ל (ברכות כ) נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה וכו' אמר קרא זכור ושמור וכו' והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה, כי אלו שהן בבחינת ההסתרות הן בחינת נשים בג' בחינות כמבואר בפנים. ואף על פי כן איתנהו בשמירה. כי שמור שהוא מדת המלכות כידוע הוא סוף המדריגות כולם. ושוכנת גם אצל אותם שהם בדיוטא התחתונה מאד בבחינת ומלכותו בכל משלה כמבואר בזוהר הקדוש. ועל כן איתנהו נמי בזכירה. זכור הוא מדת התפארת בחינת התורה. כי על ידי עסק התורה ממשיכין חיות שהוא בחינת חכמה ודעת לתוך המלכות עד שעל ידי זה נתגלין כל ההסתרות (שהם מקבלין חיות רק מבחינת המלכות שזה בחינת שמור כנ"ל) ונתהפכין גם כן לדעת ותורה שהוא בחינת זכור בחינת קידוש. כי המוחין נקראים קדש כידוע. (ומה שהנשים פטורות מתלמוד תורה אין כאן מקום לבאר ויבואר במקום אחר אם ירצה השם על פי מאמר זה עצמו) וזה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה. דבר תורה דייקא כי הקידוש הוא בבחינת עסק התורה שעל ידי זה קוראין וממשיכין החיות לתוך המלכות כנ"ל ועל כן זוכין על ידי זה גם כן לאריכת ימים כנ"ל.
ועל כן אמרו רז"ל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו וכו' כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.
כי מאחר שהחיות שנמשך מחי החיים יתברך הוא בבחינת למעלה מהמדות והוא טמיר ונעלם מאד על כן אפשר לכפור בכל ח"ו לומר שאין העולם מקבלים כלל חיות ממנו יתברך. ונמצא בטל כוונת הבריאה שהיתה רק בגין דישתמודעין ליה יתברך. על כן כשאומר ויכלו ומגלה שהשם יתברך ברא את הכל והחיות של כלל הבריאה הוא רק שמו יתברך שהוא בחינת שבת שמא דקודשא בריך הוא שזה בחינת ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה כי הוא קיום כל הבריאה.
ועל כן כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית מאחר שעל ידו נתגלה ההסתרה ונתהפך לדעת שהוא עיקר החיות של מעשה בראשית.
ועל כן המלאכים המלוים אותו אומרים עליו וסר עוונך וחטאתך תכופר. כי על ידי התגלות ההסתרות זוכה לתשובה שלימה ונמחלין כל עוונותיו כנ"ל. וזה לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו' היינו כי עיקר העון הוא עלי ידי התגברות החושך וההסתרה עד שנעשה לו כהיתר או כמישור גמור ח"ו. וזה בחינת על אמרך לא חטאתי. והויכוח הוא בירור הדברים בחינת התגלות ההסתרות ותיכף שנתגלין ההסתרות ויודע בידיעה אמתיית שחטא ופגם מאד ושב ומתחרט על זה באמת ומודה ואומר חטאתי ושוב לא אחטא עוד. אזי תיכף מוחלין לו כמו שמצינו אצל דוד המלך עליו השלום שאמר חטאתי ותיכף אמר לו הנביא גם ה' העביר חטאתיך וכו' וכמו שאמרו רז"ל. וזה בחינת לכו נא ונוכחה וכו' ותיכף שיתברר לכם החטא ותתגלה ההסתרה על ידי הויכוח אזי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו'.
ועל כן מצוה לקדש על היין דווקא. כי שתיית יין מביא שכחה בבחינת פן ישתה וישכח מחוקק וכמבואר בליקותי תנינא סימן כ"ו. וזה בחינת ההסתרה ראשונה בחינת נעשה לו כהיתר שזה בחינת נשים לשון שכחה וכשישתה עוד יותר אזי מתגבר עליו ההסתרה שבתוך הסתרה עד שהכל דומה לו כמישור ח"ו וזה בחינת שנשו וקפצו וכו'. וזה בחינת (משלי כ"ג) אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו יתהלך במשרים ופירש רש"י המרבה בשכרות כל העבירות דומות לו כמישור וכן אמרו רז"ל (יומא עד) אבל קידוש על היין הוא בחינת התגלות ההסתרות כמו שכתוב זכור את יום השבת זכריהו על היין וזכרון הוא היפך השכחה וההסתרה. וזה בחינת זכרו כיין לבנון (הושע יד) כי היין דקדושה הוא בחינת התגלות הדעת כמבואר בפנים בסימן כ' ועל ידי זה נתגלין ההסתרות ונתהפכין לדעת שזה בחינת אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כנ"ל וזה שתירגם כחמר עתיק וכו' כי הדעת הזה הוא בחינת אריכות ימים שממשיך לתוך המלכות ואריכות ימים הוא בחינת עתיק כמובא לקמן בפנים סימן ס' במאמר פתח ר"ש. ועל ידי הדעת הזה נתגלין ההסתרות ואז התורה בעצמה מוכיחה אותם בבחינת אורייתא מכרזת קמייהו וכו' ומזה נמשך הרהורי תשובה שבאין לכל אחד מישראל על ידי קדושת שבת וכנ"ל כמה פעמים והכל מחמת שזוכין לשמוע אז קול הכרוז והקריאה והתוכחה של התורה הקדושה וזה בחינת הז' קולות שבמזמור לדוד שאומרין בכניסת שבת קודש ואמרו רז"ל שהם כנגד השבעה קולות של מתן תורה. כי בכניסת שבת נשמע לכל אחד כפי בחינתו קול הכרוזים של התורה הקדושה שהם מבחינת הקולות של מתן תורה ועל כן הם זיין קולות כי התורה כלולה משבע מדות. ועל כן עיקר זמן התגלות סתרי תורה הוא בשבת. כי על ידי התגלות ההסתרות שבתוך הסתרות נתגלין סתרי תורה כמובא בפנים.
ועל כן הכל מודים שבשבת ניתנה תורה כי אז נתגלין ההסתרות ונעשה מהם תורה שזה בחינת מה שהשיב משה רבינו עליו השלום להמלאכים למצרים ירדתם יצר הרע יש בכם קנאה יש בכם וכו' כי דייקא על ידי התגברות ההסתרות שהתגברו על ישראל בגלות מצרים וכן ברוחניות התגברות היצר הרע וכו' על ידי זה כשבא משה רבינו עליו השלום שהוא בחינת הדעת ונתגלו ההסתרות נעשה מזה תורה. שזה בחינת מה שהתחיל בדיבור ראשון של עשרת הדברות אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים היינו בחינת התגלות ההסתרות והזהיר תיכף על איסור עבודה זרה שעל ידי זה עיקר תוקף התגברות ההסתרות שבתוך הסתרות בחינת ואנכי הסתר אסתיר וכו' כי פנה אל אלקים אחרים והזהיר על שבועת שוא והזכרת שם שמים לבטלה. כי בהזכרת שם שמים קוראין את חי החים בשמו יתברך להמשיך ממנו חיות ועל כן צריכין ליזהר שלא להזכירו לבטלה ח"ו ומכל שכן שלא לישא שם ה' לשוא ח"ו. ואחר כך הזהיר על שבת שהוא שמא דקוב"ה שמצוה לזכרו בחינת זכור את יום השבת לקדשו בכדי להמשיך על ידו חיות דקדושה והתגלות הדעת שעל ידי זה נתגלין ההסתרות וזה בחינת ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו' כי על ידי המלכות דקדושה שהוא בחינת קדושת שבת נתגלין ההסתרות ונעשה תורה שנקראת טוב בחינת אין טוב אלא תורה כמבואר בפנים. וזה עם מקדשי שביעי כולם ישבעו ויתענגו מטובך וזה שכתוב בהזהרת שבת אתה ובנך ובתך וכו' וגרך אשר בשעריך. כי קדושת שבת כולל כל המדות כולם כי הוא בחינת סוף מעשה בחינת המלכות שהוא בחינת סוף דבר והוא בחינת מאסף לכל המחנות כמבואר בפנים. וזה בחינת היראה של שבת בחינת מוראה של מלכות וזה בחינת ובני הנכר הנלוים על ה' וכו' כל שומר שבת מחללו וכו' והביאותים אל הר קדשי כי קדושת שבת כולל ומאסף לכל המדריגות כולם אפילו לאותם שהיו בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה כנ"ל:
ומחמת שכנגד מלכות דקדושה יש מלכות הרשעה בחינת מלכות המן עמלק על כן אמרו רז"ל ויצאו מן העם ללקוט וכו' מיד ויבא עמלק. ועל כן היה עינו של המן הרשע רעה מאד בשבתות וימים טובים של ישראל ומסר אותם לפני המלך דדחי לכולא שתא בשבת היום פסח היום וכו' כמו שאמרו רז"ל. כי עיקר הכנעתו על ידי קדושת שבת ויום טוב וכמבואר גם בסימן קל"ה ובסימן ל'. ועל כן התחלת סיפור המגילה מענין הריגת ושתי (שעל ידי זה באתה אסתר לבית המלך ועל ידי זה דייקא היה מפלת המן) היה ביום השבת כמו שכתוב ביום השביעי כטוב לב המלך ביין וכו' ואמרו רז"לשהיה בשבת ונתן המן בעצמו דייקא עצה להרוג את ושתי כי בתוקף ההסתרות יש גם שם חיות אלקותו יתברך בבחינת ומלכותו בכל משלה. ועל ידי זה באתה אסתר לשם ונהרג המן אחר כך ונשברה ההסתרה ואחר כמה דורות נתגלה התורה שהיה מלובש בתוך גוף ההסתרה בעצמה עד שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק. ובכלל ישראל נתהפכה ההסתרה תיכף לתורה כי דייקא על ידי זה קבלו התורה מחדש כמו שאמרו רז"ל הדר קבלוה בימי אחשורוש. ומחמת שמלכות הרשעה בחינת המן עמלק הוא מאסף ממון. ואחר כך כשמתגבר מרדכי בחינת מלכות דקדושה הוא מוציא בלעו מפיו כי מוציא ממנו כל העשירות בבחינת חיל בלע ויקיאנו. ועל כן על ידי קדושת שבת זוכין לעשירות כנ"ל ונעשה מזה תורה שנקראת אשת חיל כמבואר בפנים. וזה בעצמו בחינת קדושת שבת שהוא בחינת אשת חיל עטרת בעלה וכו' כידוע בחינת כנסת ישראל יהיה בן זוגך וכמבואר לקמן בסימן רע"ז בפנים.
ולפי הגדלת הדעת כן הפרנסה בנקל וכן נתרבה הרחמנות והשלום ונתבטל הכעס והאכזריות. ועל כן בשבת אסור לטרוח שום טירחה עבור פרנסה וכמו שכתוב את אשר תאפו אפו וכו' וכתיב היום לא תמצאוהו בשדה רק מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ומשבת נמשך שפע הפרנסה לכל ימות השבוע כמבואר בזוהר הקדוש וכן בשבת נתרבה השלום בחינת שבת שלום ונתרבה הרחמנות בחינת יכולה היא שתרחם וכן שבת הוא מלזעוק וכו' ורחמיו מרובין ושבתו בשלום (שבת יב) כי בשבת עולה הזעיר אנפין על הדיקנא דאריך אנפין שהם תליסר מכילין דרחמי כידוע. ועל כן יש ליזהר בטבילת המקוה לכבוד שבת. כי מקוה הוא בחינת שכל עליון ורחמים גדולים כמבואר בפנים ועל כן אכילת שבת הוא בבחינת מן כמובא שבשביל זה צריכין להניח הלחם בין שתי מפות זכר למן וכן מבואר בהגהת רמ"א סימן רמ"ב שנוהגין לעשות פשטידא זכר למן. כי מן הוא בחינת השכל עליון הנ"ל כמבואר בפנים. גם מ"ן ראשי תיבות מ'אמר נ'אמן בחינת מאמר פתוח נאמן פשוט שנפתח הדיבור ונתגלה הדעת ונתפשט נאמנותו יתברך שהוא יתברך מבטיח ועושה חסד וזה בחינת ודבר דבר הנאמר בשבת וכמבואר בזוהר הקדוש ששבת הוא בחינת הדיבור שזה בחינת מאמר פתוח ועל ידי זה נתפשט נאמנותו וחסדו יתברך שזה בחינת החסד עליון שנמשך ונתגלה בשבת כידוע.
וזה מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון כי בהשם הקדוש נגבל כביכול החיות מחי החיים כמבואר בפנים. והחיות הוא השכל. ובשבת נמשך ונתגלה חיות ושכל עליון מאד שהוא בחינת לשמך עליון. והשכל הזה נתגלה על ידי הדיבור של שבת על כן טוב אז להודות ולזמר לשמך עליון. להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות היינו התפשטות נאמנותו וחסדו יתברך כנ"ל. וזה מה גדלו מעשיך ה' בחינת התגלות המלכות שמקנן בעשיה. מאד עמקו מחשבותיך כי אז נמשך החיות לתוך המלכות והחיות הוא בחינת מחשבה כנ"ל איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בפרוח רשעים וכו' היינו בשעת התגברות ההסתרה שאז שעתם של רשעים מצלחת והדעת דקדושה נעלם אז מאד. אבל באמת הוא להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם ה' כי בתוך ההסתרה בעצמה יש חיות אלקותו יתברך וכל הצלחתם של רשעים הוא רק בשביל מפלתם. וזה כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו וכו' כי כשנתגלה ההסתרה אזי נמשך מפלת הרשעים והצלחת הצדיקים ואז רואין למפרע שכל הצלחתן של רשעים הוא תכלית מפלתן כנ"ל. ומחמת שבשבת נמשך שלום כנ"ל על ידי זה נמשך רפואה כמאמר רז"ל שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום כי שלום הוא רפואה כמובא בפנים.
גם בשבת נדחה זוהמת הנחש ל"ט מלאכות עצבות רוח בחינת ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומר העבודה הקשה כמבואר בזוהר הקדוש ואז נתחזק ביותר הרוח הדופק שבלב שהוא בחינת רוח הקדש כמבואר בפנים והולך ודופק ומנשב בכל האיברים ונמשך חיזוק ובריאות וחיות חדש על כל האיברים שבאדם על ידי קדושת נשיבת הרוח הדופק בהם שהוא בחינת רוח הקדש כמבואר בזוהר הקדוש מסוד רוח הקדש שנמשך על כל אחד מישראל בשבת וזה בחינת הנשמה יתרה שזוכה האדם בשבת בחינת נשמת רוח חיים. ומחמת שנחלש הרוח הדופק הנ"ל על ידי התגברות זוהמת הנחש ל"ט מלאכות עצבות רוח שבכל ימי החול שעל ידי זה נעשין האיברים כבדים ועל ידי זה נחלש הרוח הדופק עוד יותר עד שכמעט שהיה נפשו וחיותו דקדושה יוצאת מהאדם לגמרי אך על ידי שבתוך כך בא קדושת שבת. ועל ידי זה נכנע זוהמת הנחש וכו' כנ"ל על ידי זה חוזר ומבריא ומחיה את הרוח הדופק על ידי אנחה כמבואר בפנים. וזהו שאמרו רז"ל כיון ששבת וי אבדה נפש כי אם לא היה קדושת שבת אז היתה הנפש נאבדת לגמרי ח"ו. ואין האיש שם על לב ומרגיש כלל באבידת נפש ח"ו מחמת גודל התגברות זוהמת הנחש עצבות רוח. אך מחמת שעל ידי כניסת שבת קדש נכנעת הסטרא אחרא על ידי זה מזכיר כל אדם את עצמו באבידת נפשו בימי החול וגונח ומתאנח על זה מאוד וצועק מעמקות לבו וי אבדה נפש שזה בחינת האנחה הנ"ל בבחינת וימת מלך מצרים בחינת הכנעת הסטרא אחרא אז דייקא ויאנחו בני ישראל וכו' וכמבואר כעין זה בזוהר שמות. והאנחה הוא בחינת תוסף רוחם כמבואר לקמן בפנים בסימן ק"ט במאמר יש הבל וכו' ועל ידי זה נדחה ונפסק ממנו לגמרי בחינת העצבות רוח וזוכה לקבל תוספת רוח דקדושה על ידי שחוזר ומבריא ומחיה את בחינת רוח הדופק הקדוש ועל ידי זה בעצמו זוכה לנשמה יתרה וחיות חדש בחינת רוח הקדש שהוא בחינת רוח הבא מקודש כידוע שזה בחינת קדושת שבת שהוא בחינת קודש כידוע.
וזה וביום השביעי שבת וינפש ופירש רש"י וכל לשון נופש הוא לשון נפש שמשיב נפשו ונשמתו בהרגיעו מטורח המלאכה וכו' היינו כנ"ל כי על ידי טורח המלאכה רוחו ונשמתו מתקצרת שזה בחינת חלישת הרוח הדופק על ידי העצבות רוח של טורח המלאכה ועל ידי קדושת שבת חוזר ונתחזק הרוח הדופק כנ"ל שזה בחינת וינפש לשון נופש וכביכול הכתיב מנוחה לעצמו כמו שאמרו רז"ל. ועל ידי כל זה מזככין ומשפרין את השמים בחינת ברוחו שמים שפרה וזה בחינת השמים מספרים וכו' שאומרין בשבת וכמבואר בזוהר הקדוש תרומה דף קל"ו בגין דבהאי יומא מתעטרן שמים וסלקין בשמא קדישא יתיר משאר יומין. ושם מאי מספרים וכו' אלא דנהרין ונצוצין בנציצו דנקודה עילאה וכו' ונהרין בנהירו שלים ונצצי בנציצו שלים וכו'. ושם דף קל"ז ועל דא ביומא דא איתוסף נהירו בכלא כדקאמרן שמים נטלו ממקורא דחיי בקדמיתא וכו'. ואז זוכין הצדיקים הגדולים בנקל יותר לקבל דיבורים מן השמים. שזה בחינת מה שבכלל ישראל גם כן אמרו רז"ל הכל מודים שבשבת ניתנה תורה ונאמר על זה אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם וכו' ועל ידי זה נמשך קדושה גם על ששת ימי החול שהם בבחינת פירוד ומחלוקת שיהיה בבחינת מחלוקת לשם שמים שבאמת הוא אהבה ושלום גדול בחינת את והב בסופה שזה בחינת מחלוקת התנאים שבששה סדרי משנה שהם כנגד ששת ימי החול כמבואר בזוהר הקדוש והם בבחינת אלו ואלו דברי אלקים חיים. כי כל דבריהם מן השמים ואין לגנות את המקבל אף אם אין הלכה כמותו וזה שסיימו ששה סדרי משנה במאמר עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות היינו אפילו לאותו צדיק שאין הלכה כמותו. וזה שנאמר להנחיל אוהבי יש. כי כל מחלקותם הוא מחלוקת דרחימו ועל כן אהבה ושלום בסופה וכמבואר בזוהר הקדוש בראשית דף י"ז טזה שסיימו אחר כך לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכו' כי על ידי עסק התורה נתגלה הדעת ונמשך ברכה ושלום כנ"ל ואפילו המחלוקת שבתורה הוא גם כן אהבה ושלום גדול. ועיין תוספות יום טוב שפירש גם כן באופן מזה. ועל כן סוף ששת ימי המעשה הוא שבת שלום כמבואר בזוהר קרח קע"ו. וזה בחינת ההבדלה שמבדילין במוצאי שבת קודש שעל ידי זה ממתיקין בחינת המחלוקת של בחינת ששת ימי החול שיהיה לשם שמים וכמובן בזוהר בראשית דף י"ז הנ"ל.
וזה אם תשיב משבת רגלך היינו שעל ידי קדושת שבת ישובו ויעלו את הקדושה גם אותם שהם במדריגות נמוכות בבחינת התגברות ההסתרות והם בבחינת רגלין שעליהם נאמר רגליה יורדות מות כידוע. וזה א'ם ת'שיב מ'שבת ראשי תיבות אמ"ת בחינת עסק התורה שנקראת אמת כמו שאמרו רז"ל, כי על ידי עסק התורה נתגלין ההסתרות ונתהפכין לדעת כי אורייתא שמא דקוב"ה שחותמו אמת ועל ידי זה קורין את חי החיים לקבל ממנו חיים ואריכות ימים כי אמת סמנא דחיי כמו שאמרו רז"ל ושקולה שבת ככל התורה כי היא גם כן שמא דקוב"ה ובחינת אמת כנ"ל כמה פעמים ועל ידה מקבלין חיים בחינת טועמיה חיים זכו ועיקר החיות הוא חכמה ושכל שעל ידי זה נתגלין ההסתרות ועל ידי זה נמשך פרנסה גם כן. והפרנסה הוא בחינת רגלין כמבואר במקום אחר. וזה עשות חפצך ביום קדשי שיזהר מעשיית חפציו של חול שהם ל"ט מלאכות עצבות רוח וקראת לשבזת ענג לקדוש ה' מכובד. כי התגלות הדעת זה עיקר הענג והכבוד כנ"ל כמה פעמים.
וזה גם כן בחינת הסעודות של שבת שהם בחינת מן בחינת דעת והם עיקר ענג שבת כמו שאמרו רז"ל במקום ענג שבת יהא קריאה היינו קידוש במקום סעודה כנ"ל. גם השלום שנמשך על ידי הדעת הוא גם כן בחינת ענג וכבוד כמו שכתוב והתענגו על רוב שלום.
וכתיב כבוד לאיש שבת מריב וכבדתו מעשות דרכך ודרשו רז"ל שלא יפסיע פסיעה גסה שהוא בחינת רוגז ומחלוקת כמו שכתוב אל תרגזו בדרך ודרשו רז"ל שלא יפסיעו פסיעה גסה. גם הפסיעה גסה מבלבלת המחשבה מלעיין כמבואר בספר המדות. וזה בחינת פגם הדעת.
ממצוא חפציך ודבר דבר שלא ידבר שום דיבור מעשיית חפצים של חול. כי שבת הוא בחינת שלימות הדיבור דקדושה בחינת מלכות פה שעל ידו קורין את חי החיים בבחינת כי חיים הם למוצאיהם בפה דייקא.
כי עיקר התגלות הדעת על ידי הדיבור כנ"ל גם כי הדיבורים של שבת הן בחינת דיבורים מן השמים שנמשכין רק על ידי שנדחה זוהמת הנחש עצבות רוח הנאחז בעובדין דחול. ועל כן אפילו אנשים פשוטים שלא זכו גם בשבת לקבל דיבורים מן השמים. אף על פי כן צריכין על כל פנים ליזהר לדבר רק בחפצי שמים בכדי שלא לפגום על כל פנים בבחינת הדיבורים של שבת וזה אז תענג על ה' דא עתיקא קדישא היינו שזוכה לסתרי תורה שהם בחינת עתיק כידוע והן נמשכין דייקא על ידי התגלות ההסתרות כנ"ל.
והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחינת עליית המלכות עד חב"ד שהם שלש ראשונות שזה בחינת החיים ואריכת ימים שממשיכין לתוך המלכות ורז"ל דרשו שניצול משיעבוד מלכיות שנאמר ואתה על במותימו תדרוך היינו שנופל ונתבטל בחינת מלכות הרשעה מלכות המן עמלק כמו שאמרו רז"ל שאמר מרדכי להמן אבל בעכו"ם כתיב ואתה על במותימו תדרוך. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא זעיר אנפין בחינת עסק התורה שהוא עמודא דאמצעיתא שעל ידה ממשיכין החיות לתוך הימים והמדות עד שממשיכין על ידי זה אריכת ימים לתוך המלכות כנ"ל.
ורז"ל דרשו שזוכה לנחלה בלי מצרים היינו בחינת התגלות ההסתרות כל כך עד שנתגלה חיות אלקותו יתברך שמלובש בכל המדריגות כולם וכל ההסתרות שבתוך ההסתרות נתהפכין לדעת בבחינת כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וכתיב כי מלאה הארץ דעת שזה בחינת נחלה בלי מצרים. גם בחינת התגלות הדעת של בחינת מחלוקת לשם שמים הוא בחינת נחלה בלי מצרים. כי הוא למעלה מבחינת גבולים ומצרים. כי אף על פי שזה אוסר וזה מתיר אף על פי כן אלו ואלו דברי אלקים חיים כידוע ועל כן עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות והן גם כן בבחינת נחלה בלי מצרים כמבואר בתוספות יום טוב שם. וזה כי פי ה' דיבר כי כל זה נמשך מבחינת התפתחות הדיבור דקדושה בשרשו שנמשך בשבת. שעל ידי זה נתגלה הדעת בבחינת מפיו דעת ותבונה ונתגלין ההסתרות ונמשך חסד ואהבה ושלום. עד שאפילו המחלוקת הוא גם כן אהבה ושלום כי הוא מחלוקת לשם שמים כי זוכין לקבל דיבורים מן השמים שזה גם כן בחינת כי פי ה' דיבר:
אורח חיים · הלכות נטילת ידים שחרית
כְּשֶׁיָּקוּם יִטֹּל יָדָיו וְכוּ', עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל, וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּסִימָן נ"ו כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: כִּי בַּלַּיְלָה הַמַּלְכוּת בְּגָלוּת, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי אֲרִיכוּת יָמִים, הַיְנוּ בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת חֲסָדִים וּבַלַּיְלָה דִּינִים מִתְגַּבְּרִין וְעַל-כֵּן אָז הַסְתָּרַת הַדַּעַת וְעַל-כֵּן הַמַּלְכוּת נִתְקַטְּנָה אָז וְיוֹרֶדֶת בֵּין הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי עִקַּר הַדַּעַת מְקַבְּלִין מֵהַיָּדַיִם בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, בִּבְחִינַת (איכה ג׳:מ״א) נִשָֹּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפַּיִם וְכוּ' וּבַלַּיְלָה אֵין רוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּׁב כָּל כַּךְ וּתְנוּעַת הָאֵבָרִים כְּבֵדִים בַּלַּיְלָה וּמֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבֵּר אָז הָעַצְבוּת רוּחַ, בִּבְחִינַת (תהילים ל׳:ו׳) בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי. וְעִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת הוּא עַל הַיָּדַיִם, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּחִינַת עצבון יָדַיִם וְכוּ' וְעַל-כֵּן בַּבֹּקֶר שֶׁאָז מִתְחַדֵּשׁ הָרוּחַ וְחוֹזְרִין וְנִבְרָאִין כָּל הָאֵבָרִים וְאָז נִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת רוּחַ בִּבְחִינַת (שם) וְלַבֹּקֶר רִנָּה וְחוֹזֵר רוּחַ הַדּוֹפֵק לֵילֵךְ כְּסֵדֶר בְּכָל הָאֵבָרִים וְהָעִקָּר בְּהַיָּדַיִם, עַל-כֵּן צָרִיךְ לְטַהֵר אֶת הַיָּדַיִם דַּיְקָא, כִּי שָׁם הִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הָעַצְבוּת רוּחַ כַּנַּ"ל וְכֵן לְהֵפֶךְ עַתָּה נִמְשָׁךְ לְשָׁם הַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר, עַל-כֵּן צָרִיךְ לְקַדְּשָׁם וּלְטַהֲרָם. וְהַטָּהֳרָה הוּא בְּמַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים בְּחִינַת דַּעַת (א) וְאָז עַל-יְדֵי זֶה יָכוֹל לִבְנוֹת אֶת הַמַּלְכוּת, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַמַּלְכוּת מֵהַיָּדַיִם בִּבְחִינַת (שיר השירים ב׳:ו׳) שְֹמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ וְכוּ', הַיְנוּ עַל-יְדֵי רוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁבַּלֵּב שֶׁנִּמְשַׁךְ אֶל הַיָּדַיִם עַד שֶׁיְּכוֹלִים לְנַשְֹּאָם אֶל הַשָּׁמַיִם וּמִשָּׁם מְקַבְּלִין דִּבּוּרִים בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ (ברכות טו), כָּל הַנִּפְנֶה וְנוֹטֵל יָדָיו וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע כְּאִלּוּ קִבֵּל עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין אֶת הָרַע וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בִּקְדֻשָּׁה וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ שָׁם שֶׁהָעִקָּר שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת לְהוֹכִיחַ וּלְיַסֵּר אֶת הָעָם כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הָרַע וְהַקְּלִפּוֹת וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ״ה:ה׳) הגו סיגים מכסף וְכוּ' הגו רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאוֹ "בְּחֶסֶד" דַּיְקָא. כִּי עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁצְּרִיכִין לִטֹּל הַיָּדַיִם בִּשְׁתֵּי פְּעָמִים קֹדֶם הַנְּקִיּוּת וְאַחַר כָּךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגָרֵשׁ אֶת הָרַע כִּי אִם עַל-יְדֵי הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר שָׁם וְעַל-כֵּן צָרִיךְ קֹדֶם לְטַהֵר אֶת הַיָּדַיִם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ דַּעַת בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה, הַיְנוּ לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַמַּעֲלִימִין וּמַסְתִּירִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ אֲרִיכוּת יָמִים בְּחִינַת דַּעַת, כַּמְבֹאָר שָׁם וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם שֵׁנִית אַחַר כָּךְ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ דַּעַת וַאֲרִיכוּת יָמִים זוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁמְּגָרְשִׁין וּמְפַנִּין אֶת הָרַע כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת הֲנָחַת תְּפִלִּין אַחַר כָּךְ, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמְּטַהֲרִין אֶת הַיָּדַיִם אֲזַי יְכוֹלִין לְנַשְֹּאָם בִּבְחִינַת (דברים ל״ב:מ׳) כִּי אֶשָֹּא אֶל שָׁמַיִם ידי, בְּחִינַת (תהילים קל״ד:ב׳) שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וְנִמְשָׁךְ מֵהַיָּדַיִם דַּעַת לְתוֹךְ הַמֹּחִין כַּנַּ"ל. וְנַעֲשָֹה מִזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם מֹחִין וְהֵם בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד), הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין, זוֹכֶה לְחַיִּים וְזֶה פֵּרוּשׁ (שם כד), "מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ", הַיְנוּ מִי יָכוֹל לִזְכּוֹת לְדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַר ה' וּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, הַיְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת (שם) נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, כִּי עַל-יְדֵי בַּר לֵבָב הוּא נְקִי כַפַּיִם, בְּחִינַת (איכה ג׳:מ״א) נִשָֹּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם וְעַל-יְדֵי זֶה יוּכַל לַעֲלוֹת בְּהַר ה' לִזְכּוֹת לְדַעַת, בְּחִינַת (דברים ל״ב:מ׳) כִּי אֶשָֹּא אֶל שָׁמַיִם ידי, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, שֶׁעוֹלָה וְנַעֲשָֹה מִמֶּנּוּ חָכְמָה בִּינָה דַּעַת. (ב) וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אורח חיים סימן ד' סעיף ג') שֶׁאָסוּר לִגַּע קֹדֶם הַנְּטִילָה אֶל הַפֶּה וְהַחֹטֶם וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הַמְקַבְּלִין אוֹר הַפָּנִים, הַיְנוּ הַשֵֹּכֶל. וְהַקַּבָּלָה הוּא מֵהַיָּדַיִם וּכְשֶׁהַיָּדַיִם טְמֵאוֹת יְכוֹלִין לְקַבֵּל לְהֵפֶךְ ח"ו, מֵאַחַר שֶׁקַּבָּלָתָם מֵהַיָּדַיִם כַּנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי מַה שֶׁנִּפְנָה וְנָטַל יָדָיו וְהִנִּיחַ תְּפִלִּין כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַהַסְְתָּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" שֶׁאֲפִלּוּ בְּכָל הַהַסְתָּרוֹת כֻּלָּם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ וְלֵית אַתַר פָּנוּי מִינֵיהּ וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (עקב דף רעג) וְצָרִיךְ לארכא בד' דְּאֶחָד, הה"ד (דברים י״ז:כ׳), "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ". הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁעִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא ד' דְּאֶחָד הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהוּא הַדַּעַת לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות טו), כָּל הַנִּפְנֶה וְנוֹטֵל יָדָיו וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע כְּאִלּוּ קִבֵּל עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּמַסְקוּ שָׁם, שֶׁנֶּחֱשָׁב גַּם כֵּן כְּאִלּוּ טָבַל, כִּי זֶה בְּחִינַת טְבִילָה בְּחִינַת מִקְוֶה, בְּחִינַת דַּעַת עֶלְיוֹן וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל, כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם, עַיֵּן הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" הַנַּ"ל וְתָבִין הַדְּבָרִים, כִּי כָּל זֶה נִכְתַּב בְּקִצּוּר וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב הַדְּבָרִים כִּי אִם אַחַר הָעִיּוּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל:
אורח חיים · הלכות ברכת השחר
כַּד שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא יְבָרֵךְ הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה כוּ' עַל-פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" הַמְדַבֵּר מֵהִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה וְכוּ' (בְּסִימָן נ"ו), עַיֵּן שָׁם שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין לְתוֹכָהּ אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת וְאָז יוּכַל לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה וַאֲזַי נַעֲשֶֹה מֵהַהַסְתָּרָה דַּעַת וְאָז אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ עַד מָתַי פְּתָיִים כוּ' וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת קוֹל הַתַּרְנְגוֹל, כִּי בַּלַּיְלָה מִתְגַּבֶּרֶת הַהַסְתָּרָה, כִּי הִיא בְּחִינַת דִּינִים וְעַל-כֵּן אָז הַמַּלְכוּת בְּגָלוּת וְעַל-כֵּן אָז הַשֵּׁנָּה שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה הֵפֶךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ"ל וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה אָז מַתְחִיל לְהָאִיר הַדַּעַת בְּהַמַּלְכוּת וַאֲזַי מַתְחִיל תִּקּוּן הַמַּלְכוּת וְעַל-כֵּן נַעֲשֶֹה אָז מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת, נַעֲשֶֹה מֵהֶם דַּיְקָא דַּעַת וּמַכְרִיזִין וְאוֹמְרִים, "עַד מָתַי פְּתָיִים תֶּאֶהֲבוּ פֶּתִי" בִּבְחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת כַּנַּ"ל וְזֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל שֶׁהוּא מַכְרִיז וּמְעוֹרֵר הָעוֹלָם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר וְהוּא בָּא מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת דַּיְקָא, כִּי הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם הַהַסְתָּרוֹת, נִתְהַפְּכוּ וְנַעֲשׂוּ מֵהֶם דַּעַת וּמַכְרִיזִין וּמְעוֹרְרִין, "עַד מָתַי פְּתָיִים כוּ' עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם" וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין אָז הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה, שֶׁעַל-יְדֵי הֶאָרַת הַבִּינָה, שֶׁהֵם הַמֹּחִין לְתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת, עַל-יְדֵי זֶה הֵם נִתְהַפְּכִין וְנַעֲשֶֹה מֵהֶם דַּעַת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה", הֵפֶךְ הַהַסְתָּרוֹת שֶׁמְּהַפְּכִין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ לְאוֹר, אֲבָל עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת מַבְחִין בֵּין יוֹם לְלַיְלָה, בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר, בֵּין רַע לְטוֹב. וְזֶהוּ, "הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה" 'בִּינָה' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַגְּבוּרוֹת שֶׁנִּמְתָּקִין וְנִתְהַפְּכִין לְדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד כַּנַּ"ל, הוּא עַל-יְדֵי הַבִּינָה, כִּי מִשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין וְעַל יָדָהּ נִמְתָּקִין וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים פ"ט) מִי גֶּבֶר יחיה וְכוּ' מִי זֶה בְּחִינַת בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב ל"ח), "מִי נָתַן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה,. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי ה' צְבָאוֹת יעץ וּמִי יפר, הַיְנוּ כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַבִּינָה לְתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל וְזֶה, "מִי גֶּבֶר יחי'", עַל-יְדֵי זֶה "ימלט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה", כִּי עַל-יְדֵי זֶה נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה לְדַעַת וְאוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְעַל-יְדֵי זֶה מְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל:
אורח חיים · הלכות קריאת התורה
אֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִים וַיְדַבֵּר עוֹלָה וְכוּ'. וְאִי סְלִיק עִנְיָנָא וְכוּ', כְּגוֹן פָּרָשַׁת עֲמָלֵק שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא ט' פְּסוּקִים שַׁפִּיר דָּמִי: עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכַת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁעַל-יָדָהּ קוֹרִין אֶת הַחַיִּים וּמַמְשִׁיכִין לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת וְהַכֵּלִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל, "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" בְּסִימָן נו לִקּוּטֵי חֵלֶק א: וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּי אַף שֶׁעַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם מַמְשִׁיכִין אֲרִיכַת יָמִים, עִם כָּל זֶה בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל לָזֶה קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא כְּתוּבָה לְפָנֵינוּ, הִיא בְּחִינַת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֵׁם הָעֶצֶם מַמָּשׁ וְכֵן הַפָּסוּק, "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ וְכוּ'" נֶאֱמַר גַּם כֵּן עַל סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ וְעַל-כֵּן נִקְרָא בִּלְשׁוֹן קְרִיאַת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת קְרִיאָה מַמָּשׁ, בְּחִינַת וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַמַּנִּיחַ סֵפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁהִיא פְּתוּחָה וְיוֹצֵא, נִתְקַצְּרִין יָמָיו, הֵפֶךְ אֲרִיכַת יָמִים הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּבְמִנְחָה בְּשַׁבָּת וּבְשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, כִּי כֻּלָּם הֵם יְמֵי רָצוֹן וְאָז נִמְשָׁךְ שֶׁפַע, עַל-כֵּן צָרִיךְ לִקְרוֹת בְּהַתּוֹרָה כְּדֵי לִקְרוֹת אֶת הַחַיִּים, שֶׁהוּא הַשֶּׁפַע, לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת וְכֵלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה רִבּוּי אוֹר וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ קְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת וְעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה מְעוֹרְרִין הַשֶּׁפַע וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכַת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחַיִּים לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל וּבְכָל יוֹם נַעֲשֶׂה זֹאת עַל-יְדֵי קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, שֶׁהִיא גַּם כֵּן קְרִיאַת פְּסוּקִים וְעַל יָדָם קוֹרִין אֶת הַשֶּׁפַע לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אָסוּר לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לָצֵאת בְּאֶמְצַע קְרִיאַת הַתּוֹרָה אֲבָל בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וּשְׁאָר יָמִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם יְמֵי רָצוֹן וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֵת רָצוֹן וְנִתְעוֹרֵר חַיִּים וְשֶׁפַע גָּדוֹל, עַל-כֵּן אֵין מַסְפִּיק קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא הַנַּ"ל וְצָרִיךְ גַּם כֵּן לִקְרוֹת בְּתוֹרָה כְּשֵׁרָה שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר קְרִיאַת הַחַיִּים כַּנַּ"ל כְּדֵי לִקְרוֹת הָרָצוֹן וְהַחַיִּים וְהַשֶּׁפַע לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אֵין קוֹרִין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִים כְּדֵי לְתַקֵּן הַמַּלְכוּת שֶׁהַבְּחִינָה הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהּ הִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה, בְּחִינַת שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, כִּי יֵשׁ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ', כִּי הִיא כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר וְעֶשֶׂר מֵעֶשֶׂר וְעֶשֶׂר וְכוּ' וְהַמִּעוּט שֶׁבִּכְלָלוּת הוּא כְּלָלִיּוּת מֵעֶשֶׂר, וְעַל-כֵּן אֵין קוֹרִין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִים, חוּץ מִפָּרָשַׁת עֲמָלֵק, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא תִּשְׁעָה פְּסוּקִים וְכוּ' (כִּי מַה שֶּׁכָּתְבוּ בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּגוֹן פָּרָשַׁת עֲמָלֵק הוּא לָאו דַּוְקָא, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא נִמְצָא שׁוּם קְרִיאָה בַּתּוֹרָה שֶׁל תִּשְׁעָה פְּסוּקִים, רַק פָּרָשַׁת עֲמָלֵק שֶׁקּוֹרִין בְּפוּרִים לְבָד) כִּי כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָמָן, שֶׁהוּא יוֹנֵק מֵעֲשִׁירוּת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהִנֵּה מַלְכוּת עֲמָלֵק הוּא בְּחִינַת הַנָּחָשׁ שֶׁכָּרוּךְ אַחַר הַקְּדֻשָּׁה וְיוֹנֵק מֵרַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה וְעַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר בַּעֲשִׁירוּת, שֶׁהִוא הַבְּחִינָה הָאַחֲרוֹנָה, בְּחִינַת רַגְלַיִן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל-כֵּן אֵין בְּפָרָשַׁת עֲמָלֵק אֶלָּא תִּשְׁעָה פְּסוּקִים, כִּי אָז לֹא נִמְחֶה זִכְרוֹ לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז), "כִּי יָד עַל כֵּ"ס וְכוּ'" וַעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ קְצָת יְנִיקָה מֵרַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָעֲשִׁירוּת, וְעַל-כֵּן אֵין בָּהּ כִּי אִם תִּשְׁעָה פְּסוּקִים. וּבֶאֱמֶת כָּל יְנִיקָתוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ח) עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ, כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בַּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, לְהוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו, בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ, וְעוֹשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשֶׁת חַיִל, עַיֵּן שָׁם. כִּי מוֹסְרִין לוֹ בְּכַוָּנָה מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, וְהַמַּלְכוּת בַּגָּלוּת שָׁם כְּדֵי שֶׁתּוֹצִיא מִשָּׁם כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְזֶה בְּחִינַת כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק, הַיְנוּ מַה שֶּׁהַכִּסֵּא חָסֵר וְכֵן הַשֵּׁם חָלוּק וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּתוֹ וְיֵשׁ לוֹ יְנִיקָה גְדוֹלָה מֵהַקְּדֻשָּׁה, זֶה בְּעַצְמוֹ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר, כִּי בָּזֶה בְּעַצְמוֹ נִלְחָם ה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר, כִּי בָּזֶה בְּעַצְמוֹ נִלְחָם ה' עִמּוֹ עַד שֶׁיִּמָּחֶה זִכְרוֹ לְגַמְרֵי בְּחִינַת עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִשְׁבַּע ה' שֶׁאֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד וְכוּ', כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין נִמְחֶה זִכְרוֹ לְגַמְרֵי, כִּבְיָכוֹל, אֵין הַשֵּׁם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם עַל-יְדֵי יְנִיקָתוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ מִשָּׁם כְּדֵי לְהוֹצִיא כָּל עֶצֶם חִיּוּתוֹ וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּמָּחֶה זִכְרוֹ לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי זֶה דַּוְקָא כַּנַּ"ל: וְזֶה רָאִינוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי, כִּי לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, כִּי לְפִי גֹּדֶל הָרִשְׁעוּת שֶׁל וַשְׁתִּי הָרְשָׁעָה, מֵאַיִן בָּא שֶׁהָמָן יִהְיֶה קָטֵיגוֹר הַגָּדוֹל עָלֶיהָ לְגֹדֶל הָרִשְׁעוּת שֶׁל הָמָן הָרָשָׁע וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה סָנֵיגוֹר גָּדוֹל עָלֶיהָ, כִּי הִיא דֻּגְמָתוֹ בְּרִשְׁעוּת אַךְ הַנִּרְאֶה שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הָיָה עַל הַסּוֹף כְּדֵי שֶׁתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ כְּדֵי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה אֶצְלָם. וּבֶאֱמֶת בְּסוֹף זֶה דַּיְקָא הָיָה אֶצְלָם מַפַּלְתּוֹ וְכָל מַה שֶּׁהִתְגַּבְּרוּ כְּדֵי לְהָבִיא הַמַּלְכוּת יוֹתֵר בְּהַסְתָּרָה אֶצְלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֶסְתֵּר שֶׁנִּלְקְחָה לְבֵית הַמַּלְכוּת, עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא הָיְתָה מַפַּלְתָּם הָעֲצוּמָה כַּאֲשֶׁר נִתְגַּלְגֵּל בַּסּוֹף וּלְהֵפֶךְ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עָלְתָה עֲלִיָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְאָז הוֹצִיאָה עִמָּהּ כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעוּ וְעָשׂוּ מִזֶּה תּוֹרָה חֲדָשָׁה, הַיְנוּ הַמְּגִלָּה שֶׁדִּמּוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה טז) לְהַתּוֹרָה בְּכָל דִּינֶיהָ הֵן בִּכְתִיבָה וְשִׂרְטוּטָהּ וּקְרִיאָתָהּ, כִּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְהַפֵּךְ וְהוֹצִיאוּ בִּלְעוֹ מִפִּיו, בְּחִינַת חִיל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֶסְתֵּר ח), "וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן" אָז נַעֲשֶׂה מִכָּל זֶה תּוֹרָה, הַיְנוּ הַמְּגִלָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת וְעַל-כֵּן בְּפוּרִים קוֹרִין אָז פָּרָשַׁת עֲמָלֵק אַף שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא תִּשְׁעָה פְּסוּקִים, כִּי, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי זֶה הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ כַּנַּ"ל וְזֶה הַחִסָּרוֹן אָנוּ מַשְׁלִימִין בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה שֶׁקּוֹרִין אַחַר כָּךְ שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִבְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן לֹא נִמְצָא בְּשׁוּם פַּעַם שֶׁנִּקְרָא תִּשְׁעָה פְּסוּקִים אֶלָּא בְּפוּרִים שֶׁקּוֹרִין פָּרָשַׁת עֲמָלֵק, כִּי אָז הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ וְהַמַּפָּלָה הָיְתָה דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְאָז בֶּאֱמֶת נִשְׁלָם הַחִסָּרוֹן בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה מְאֹד, כִּי עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה מְגִלָּה שְׁלֵמָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמְּגִלָּה שֶׁקּוֹרִין אַחַר כָּךְ שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּכָל דִּינֵי הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה כַּנַּ"ל, כִּי לֹא נִמְצָא שׁוּם קְרִיאָה בַּצִּבּוּר כִּי אִם קְרִיאַת הַתּוֹרָה וּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, כִּי הוּא בְּחִינַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת פח), קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר, כִּי אָז נִשְׁלָם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי עַל יָדָהּ נִשְׁלָם הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה כַּנַּ"ל: וְזֶה שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת שְׁלשָׁה פְּסוּקִים לְכָל אֶחָד, וְכֵן אֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָחוֹת מִשְּׁלשָׁה אֲנָשִׁים הָעוֹלִים לַתּוֹרָה, כִּי שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין לְתוֹכָהּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם וּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהַשָּׁלוֹם הוּא בְּחִינַת הַשְּׁלִישִׁי הַמַּכְרִיעַ, כִּי אֵין שָׁלוֹם אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי הֲפָכִים וְהַשְּׁלִישִׁי מַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצָעִי הַמַּכְרִיעַ וְעַל-כֵּן צְרִיכִין גַּם כֵּן שְׁלשָׁה עוֹלִים כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ גַּם כֵּן בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי שֶׁיִּהְיוּ בֵּית דִּין יוֹשְׁבִין כְּדֵי לִפְסֹק הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא הַשָּׁלוֹם, כִּי הַפְּסַק דִּין הוּא הַהַכְרָעָה וְהַשָּׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (זְכַרְיָה ח), "וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם": אַחַר כָּתְבִי זֹאת רָאִיתִי שֶׁהֵבִיא הַטַּ"ז מַה שֶּׁכָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּגוֹן פָּרָשַׁת עֲמָלֵק "בֵּית יוֹסֵף" הֵבִיא בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים, לֹא הוֹסִיפוּ בָּהּ מִלְּמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה מִפְּנֵי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲמָלֵק גָּרַם לִהְיוֹת שְׁמִי וְכִסְאִי חֲסֵרִים כָּךְ פָּרָשָׁתוֹ חֲסֵרָה וּבִירוּשַׁלְמִי אָמַר, הוּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה קְטוּעָה, לְפִיכָךְ פָּרָשָׁתוֹ קְטוּעָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ וְאוֹרוּ עֵינַי, כִּי תּוֹדָה לָאֵל רָאִיתִי שֶׁהִנְחַנִּי ה' בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁמַּה שֶּׁאֵין בְּפָרָשַׁת עֲמָלֵק כִּי אִם תִּשְׁעָה פְּסוּקִים הוּא בִּבְחִינַת כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ כַּנַּ"ל: גַּם מָצָאתִי אַחַר כָּךְ שֶׁכָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַפּוֹסְקִים שֶׁמַּה שֶּׁנִּתְקַן 'וּבָא לְצִיּוֹן' כְּדֵי שֶׁיְּקַיְּמוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם, עַיֵּן שָׁם, מְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁ'וּבָא לְצִיּוֹן' הוּא בִּמְקוֹם עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי צְרִיכִין דַּוְקָא לִלְמֹד אַחַר הַתְּפִלָּה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים וְכוּ' כַּנַּ"ל וְכֵן מְבֹאָר גַּם כֵּן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים סִימָן קנה סְעִיף א) שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי לִלְמֹד כַּנַּ"ל: עַל-פִּי טַעַם זֶה נָכוֹן גַּם כֵּן מַה שֶּׁאֵין אוֹמְרִים וּבָא לְצִיּוֹן בְּשַׁבָּת כִּי אִם בְּמִנְחָה, כִּי אָז קוֹרִין בַּתּוֹרָה וּבַנָּבִיא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף שָׁם טַעַם זֶה וְאַף שֶׁבְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי קוֹרִין גַּם כֵּן, אַף-עַל-: פִּי-כֵן מֵחֲמַת שֶׁקּוֹרִין מְעַט וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא, עַל-כֵּן צְרִיכִין גַּם כֵּן וּבָא לְצִיּוֹן וְהַכֹּל נָכוֹן עַל-פִּי מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:
אורח חיים · הלכות נטילת ידים לסעודה ובציעת הפת
כְּשֶׁיָּבֹא לֶאֱכֹל פַּת שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו הַמּוֹצִיא יִטֹּל יָדָיו. (שֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן קנח): עַיֵּן בַּמַּאֲמָר "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" סִימָן נו: כִּי הָאֲכִילָה הִוא חַיֵּי הָאָדָם. וְעִקַּר כֹּחַ הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַדָּבָר הַנֶּאֱכָל הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת וְהַשֵּכֶל הַמְלֻבָּשׁ בּוֹ, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ בּוֹ חָכְמָה. וְעַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַחֲיוֹת אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם וּבִפְרָט אֲכִילַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא רַק כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב צַדִּיק, אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי הָאֲכִילָה מְקַבְּלִין חִיּוּת, הַיְנוּ חָכְמָה, וּמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ. וְעַל-כֵּן הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, כִּי הַנֶּפֶשׁ הִוא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַמָּזוֹן הֵם חֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן, כִּי הֵם בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל תִּינוֹק שֶׁטּוֹעֵם טַעַם דָּגָן וְכוּ'. וְזֶה ה מִינֵי דָּגָן כְּנֶגֶד ה הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ. וְעַל-כֵּן הֵם מֵיזַן זַיְנֵי. כִּי עִקַּר הַמָּזוֹן וְהַשְּבִיעָה הוּא מֵהַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת חֲשִׁיבוּתָם זֹאת קָבְעוּ לָהֶם בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא בְּה דַּיְקָא בְּחִינַת ה הַדַּעַת הַנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ עַל חֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן אֵין מְבָרְכִין הַמּוֹצִיא כִּי אִם עַל מַה שֶּׁנִּקְרָא לֶחֶם דַּיְקָא, אֲבָל עַל שְׁאָר מַאֲכָלִים שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶם כְּגוֹן פַּת הַבָּאָה בְּכִּיסְנִין וּשְׁאָר מִינִין אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם הַמּוֹצִיא, כִּי לֶחֶם הוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם' שֶׁכָּתַב שָׁם רַבֵּנוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי. וְעִקַּר הַלֶּחֶם הוּא מַה שֶּׁנִּקְרָא לֶחֶם לְעִנְיַן מַצָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ. כְּמוֹ שֶׁהֵבִיא הַ"מָּגֵן אַבְרָהָם" שָׁם, כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא לֶחֶם שֶׁל מַצָּה בְּחִינַת עֻגָּה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּמַצָּה אֵין נִקְרָא כִּי אִם כְּשֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ אִם יִהְיוּ מַשְׁהִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּלּוֹשָׁהּ עִם מַיִם: כִּי זֶה כְּלָל שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּרוּךְ אַחַר הַקְּדֻשָּׁה וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה שָׁם נִמְצֵאת הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְבַקֵּשׁ מָקוֹם לִינֹק שָׁם. וְעַל-כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁרוֹאִין הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹדְעִים שֶׁבְּוַדַּאי בַּמָּקוֹם הַזֶּה יֵשׁ קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה. וְעַל-כֵּן אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבַת מַצָּה כִּי אִם כְּשֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ, כִּי אָז דַּיְקָא הוּא הַלֶּחֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה. וְעַל-כֵּן אִם לֹא הָיוּ נִזְהָרִים לְשָׁמְרוֹ הֵיטֵב בְּוַדַּאי יָבֹא לִידֵי חִמּוּץ שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כִּי הִיא נִמְצֵאת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם קְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא הַדַּעַת. וְהָעִקָּר תָּלוּי כְּשֶׁהָעִסָּה נִלּוֹשָׁה עִם מַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְאָז נִקְרָא לֶחֶם בְּחִינַת לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת מַצָּה. וְאָז יָכוֹל לָבֹא לִידֵי חִמּוּץ כַּנַּ"ל. וְגַם שֶׁיִּהְיֶה דַּוְקָא מֵחֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבַת מַצָּה כִּי אִם בַּחֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן. וְעַל-כֵּן אֵין מְבָרְכִין הַמּוֹצִיא כִּי אִם עַל לֶחֶם כָּזֶה שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת מַצָּה, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל. וְאַף שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין בְּכָל הַשָּׁנָה חָמֵץ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת מַצָּה וְנִקְרָא לֶחֶם. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הִתְלַבְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ דַּעַת, רַק שֶׁהַדַּעַת הִוא בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה, הַיְנוּ שֶׁנִּתְחַמֵּץ, כִּי חָמֵץ הוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא הֵפֶךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים, הַיְנוּ בְּחִינַת הַסְתָּרַת הַדַּעַת, וְעַל-כֵּן אָנוּ יְכוֹלִים לְאָכְלוֹ, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה וּלְהַחֲזִירָהּ לַדַּעַת עַל-יְדֵי שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּבִפְרָט שֶׁאֲפִלּוּ אֲכִילָתֵנוּ בְּעַצְמוֹ הוּא עַל-פִּי הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ בָּהּ כַּמָּה דִּינִים וְכַמָּה בְּרָכוֹת שֶׁעַל יְדֵיהֶם אָנוּ מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְהַלָּן. וְעַל-כֵּן חָשִׁיב דַּוְקָא לֶחֶם חָמֵץ יוֹתֵר מִמִּינִים שֶׁאֵינָם נִתְחַמְּצִים, כִּי אֵין שָׁם הִתְלַבְּשׁוּת הַדַּעַת כָּל כָּךְ. וּמֵחֲמַת זֶה אֵין בָּאִים לִידֵי חִמּוּץ כַּנַּ"ל, כִּי אֵין הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת שָׁם כָּל כָּךְ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הֻכְרְחוּ לֶאֱכֹל מַצָּה דַּיְקָא, כִּי אָז לֹא הָיָה לָהֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה עֲדַיִן. וְעַל-כֵּן הֻכְרְחוּ לָצֵאת בִּמְנוּסָה, כִּי הָיְתָה עֲדַיִן רָשׁוּת 'פַּרְעֹה' עֲלֵיהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה. כִּי הוּא אוֹתִיּוֹת הָעֹרֶף וְלֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הֻכְרְחוּ לָצֵאת בִּמְנוּסָה, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן הֻכְרְחוּ לֶאֱכֹל דַּיְקָא מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם הַקְּדֻשָּׁה קֹדֶם הִתְלַבְּשׁוּתָהּ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ הֶעֱלָה אָז אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתָם בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר כַּמּוּבָא, כִּי מַצָּה הִוא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל וּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁהִוא מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, אֲבָל חָמֵץ שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה בַּסִּטְרָא אָחֳרָא, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְחַמְּצָה הָעִסָּה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לִהְיוֹת מַצָּה כַּנַּ"ל. וְהִוא בְּחִינַת הַסְתָּרָה, לֹא הָיוּ יְכֹלִים לֶאֱכֹל כַּנַּ"ל, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל, אֲבָל אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁרָדְפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וּבִתְחִלָּה בֶּאֱמֶת הָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא קְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁהִיא מַפֶּלֶת פַּרְעֹה שֶׁהִוא בְּחִינַת בִּטּוּל הַהַסְתָּרָה וְלִזְכּוֹת לְדַעַת, כִּי לֹא הָיְתָה לָהֶם אָז הַתּוֹרָה וְלֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לָזֶה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמַר הַשַּר שֶׁל יָם, מַה נִּשְׁתַּנָּה אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? דְּהַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנִטְבְּעוּ בַּיָּם עַל-פִּי חַסְדֵי ה' בִּזְכוּת אָבוֹת. וְאָז נִשְׁבַּר כֹּחַ פַּרְעֹה שֶׁהִיא הַסְתָּרָה, אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ. וְעַל-כֵּן אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח מֻתָּר הֶחָמֵץ וְכַנַּ"ל. וְזֶה פֵּרוּשׁ, וַיֹּאפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבָּצֵק עֻגֹת מַצּוֹת. כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ. הַיְנוּ שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הֻכְרְחוּ לֶאֱכֹל מַצָּה וְלֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם. 'כִּי גֹּרְשׁוּ' דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁהֻכְרְחוּ לָצֵאת בְּחִפָּזוֹן וּבִמְנוּסָה, כִּי לֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁאִם הָיוּ שׁוֹהִין קְצָת שָׁם הָיוּ נִשְׁאָרִין שְׁקוּעִין בְּנוּן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה עֲדַיִן כֹּחַ לַהַסְתָּרָה שֶׁהִוא בְּחִינַת פַּרְעֹה, רַק שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל עַל-כֵּן לֹא הָיוּ רַשָּׁאִים לֶאֱכֹל חָמֵץ כִּי אִם מַצָּה כַּנַּ"ל. שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶׁהֶעֱלָם ה' יִתְבָּרַךְ עֲלִיָּה גְּדוֹלָה מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, מִנּוּן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה לְנוּן שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, כִּי מַצָּה הִוא בְּחִינַת דַּעַת עֶלְיוֹן, בְּחִינַת שַׁעַר הַנּוּן כַּנִּרְאֶה מֵהַמַּאֲמָר הַנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לֶאֱכֹל לֶחֶם הַנַּ"ל צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם כְּדֵי לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת הַיָּדַיִם עַל-יְדֵי מֵימֵי הַחֶסֶד שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לָשֵׂאת אוֹתָם בִּבְחִינַת כִּי אֶשָּא אֶל שָׁמַיִם יָדִי. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי זֶה לְלֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי טָהֳרַת הַיָּדַיִם. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה קֹדֶם הָאֲכִילָה. זֶה בְּחִינַת אֲנָחָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְטַהֵר אֶת הַיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת צְרִיכִין נְטִילָה, כִּי כֵן נִתְבָּאֵר גַּם-כֵּן שָׁם שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת, עַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר שָׁם הָעַצְבוּת רוּחַ בְּיוֹתֵר בְּחִינַת עִצְּבוֹן יָדַיִם. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אוֹתָם. וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בְּיָדָיו צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. וּלְהֵפֶךְ הַמַּאֲכִיל אֵינוֹ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בְּהָאוֹכֵל דַּוְקָא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְטַהֵר אֶת הַיָּדַיִם כְּדֵי לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ דַּוְקָא כְּלִי מַחֲזִיק רְבִיעִית וְעַל-יְדֵי מַיִם דַּוְקָא, כִּי כְּלִי מַחֲזִיק רְבִיעִית הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי וְהוּא בְּחִינַת ד שֶׁהוּא בְּחִינַת רְבִיעִית. וּכְשֶׁנִּתְמַלֵּאת עִם מֵימֵי הַחֲסָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ה כַּנַּ"ל, אָז נַעֲשֵׂית מֵהַד ה בְּחִינַת רְבִיעִית הַהִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן מט לִקּוּטֵי חֵלֶק א'). וְעַל-כֵּן צָרִיךְ כֹּחַ גַּבְרָא דַּוְקָא, כִּי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ דַּוְקָא אֲרִיכַת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, כִּי הַמַּלְכוּת לֵית לֵהּ מִגַּרְמֵהּ כְּלוּם, עַל-כֵּן צָרִיךְ דַּוְקָא לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חַיִּים וְכוּ'. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ דַּיְקָא שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם מִכֹּחַ אָדָם כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַחַיִּים כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ מֵעַצְמוֹ, כִּי לֵית לָהּ מִגַּרְמֵהּ כְּלוּם כִּי עַל-יְדֵי נְטִילַת יָדַיִם נִמְשָׁךְ אֲרִיכַת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. כִּי עַל-יְדֵי נְטִילַת יָדַיִם זוֹכִין לְלֶחֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וְהוּא חַיֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא הַמַּלְכוּת עַל שֵׁם הַשֻּׁלְחָן בְּחִינַת שֻׁלְחַן מְלָכִים. כִּי עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל נִשְׁלָם בְּחִינַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחַיִּים הוּא עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל שֻׁלְחָן שֶׁלֹּא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, כִּי הוּא הֵפֶךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל וְהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה הֵפֶךְ שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. אֲבָל שֻׁלְחָן שֶׁאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא שָׁם עַל הַשֻּׁלְחָן. וְזֶה שֶׁהֵבִיא רְאָיָה מִפָּסוּק זֶה 'וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה''. 'לִפְנֵי ה'' דַּיְקָא כִּי ה' יִתְבָּרַךְ שָׁם כַּנַּ"ל הֵפֶךְ הַסְתָּרַת פְּנֵי ה' חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה פֵּרוּשׁ אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ. כִּי עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל הוּא שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן זְמַן סְעֻדַּת תַּלְמִיד חָכָם בִּתְחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית, דְּהַיְנוּ אַחַר חָמֵשׁ שָׁעוֹת שֶׁעָסְקוּ בָּהֶם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדַעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת ה כַּנַּ"ל. וְאָז יְכוֹלִין לֶאֱכֹל סְעֻדַּת תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל וּשְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זְמַן סְעֻדַּת תַּלְמִיד חָכָם מִפָּסוּק אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ הַנַּ"ל. וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן יז) שֶׁאֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת הִוא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת:
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ד) כָּל הַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם וּבָא לִידֵי עֲנִיּוּת. כִּי נְטִילַת יָדַיִם הִוא בְּחִינַת אֲרִיכַת יָמִים כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן יֵשׁ עֶשֶׂר תֵּבוֹת בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא. וְגַם צָרִיךְ לֶאֱחֹז הַפַּת בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת כְּדֵי לְהַשְׁלִים בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁכְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר, בְּחִינַת שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן גְּדוֹל הַמְסֻבִּין בּוֹצֵעַ, כִּי הַגָּדוֹל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעַל-כֵּן הוּא בּוֹצֵעַ אֶת הַלֶּחֶם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לִבְצֹעַ עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי רֹב הָעוֹנִים, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה מַעֲלִין אֶת הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשׁ שָׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּיהֶם שֶׁהוּא בִּמְקוֹם בְּרָכָה שֶׁלָּהֶם. וְאָז יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ דַּעַת עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ כַּנַּ"ל:
חושן משפט · הלכות מאבד ממון חברו ומסור
עִנְיַן מָסוֹר שֶׁהֶחְמִירוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְאֹד וְהִשְׁווּ דִּינוֹ כְּמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה וּמֻתָּר לַהֲמִיתוֹ בַּיָּדַיִם. מְבֹאָר קְצָת בִּדְבָרֵינוּ וְעוֹד לֶאֱלֹקַי מִלִּין: מְבֹאָר הֵיטֵב עַל פִּי הַתּוֹרָה וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן סִימָן נו: מְבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת וַאֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ וְזֶה נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים עַל יְדֵי זֶה קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חִיּוּת בְּמִדָּה לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וְכוּ' וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ וּלְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וְכוּ'. וּכְנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לֶאֱסֹף הוֹן. כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עוֹסֵק בְּחָכְמָה וְדַעַת לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה וְכוּ' וּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה רוֹצָה רַק לֶאֱסֹף הוֹן, כִּי כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הֵם בְּתוֹךְ הַמָּמוֹן שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין, כִּי כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין כְּלוּלִים בְּזָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת שֶׁהֵם הַמָּמוֹן וְעַל כֵּן מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מִתְאַוָּה לֶאֱסֹף הוֹן כְּדֵי לִבְלֹעַ חַס וְשָׁלוֹם, נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְלֻבָּשִׁין שָׁם. אֲבָל יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלַע עַל יְדֵי הַמָּמוֹן וְעוֹשֶֹה מִזֶּה תּוֹרָה גָּבֹהַּ בְּחִינַת אֵשֶׁת חַיִל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:
וּבָזֶה מְבֹאָר הֵיטֵב עִנְיַן חֹמֶר הָאִסּוּר שֶׁל הַמָּסוֹר שֶׁמּוֹסֵר מָמוֹן שֶׁל יִשְֹרָאֵל בְּיַד עַכּוּ"ם בְּיַד שָֹרֵי וּמוֹשְׁלֵי הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כִּי הוּא פּוֹגֵם מְאֹד בִּכְלָלִיּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הוּא מַגְבִּיר נֶגְדָּהּ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ שֶׁהִוא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁכָּל תְּשׁוּקָתָהּ לְהִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, עַל מָמוֹן יִשְֹרָאֵל שֶׁשָּׁם כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הַגְּוָנִין עִלָּאִין כַּנַּ"ל, וְזֶה הַמָּסוֹר הוֹלֵךְ וּמוֹסֵר בְּכַוָּנָה מָמוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי בְּיַד עַכּוּ"ם נִמְצָא שֶׁנּוֹתֵן בְּכַוָּנָה תֹּקֶף לַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ עַל יְדֵי זֶה וּבִפְרָט כְּשֶׁמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה בּוֹלַעַת הַמָּמוֹן שֶׁל יִשְֹרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי אִישׁ יִשְֹרָאֵל בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי הַמָּסוֹר שֶׁיָּצָא מִן הַדַּת יִשְֹרָאֵל וּמָסַר בְּעַצְמוֹ מָמוֹן יִשְֹרָאֵל, שֶׁבָּזֶה נוֹתֵן כֹּחַ וְתֹקֶף יוֹתֵר לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבֶּלֶת הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הַמָּמוֹן עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל בְּעַצְמוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹתֵר כַּיָּדוּעַ שֶׁעִקַּר כֹּחָם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם הֵם נוֹתְנִין לָהֶם כֹּחַ עַל יְדֵי עֲוֹנוֹתֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן עֲוֹן הַמָּסוֹר חָמוּר מְאֹד מְאֹד, כִּי הוּא פּוֹגֵם בִּכְלָלִיּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי מַגְבִּיר בַּיָּדַיִם בְּכַוָּנָה נֶגְדָּהּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל יְדֵי הַמָּמוֹן יִשְֹרָאֵל שֶׁמּוֹסֵר לָהֶם כִּי כָּל כֹּחָם וִינִיקָתָם עַל יְדֵי מָמוֹן יִשְֹרָאֵל שֶׁשָּׁם כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הַגְּוָנִין עִלָּאִין כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הִשְׁווּ אוֹתוֹ כְּמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא בִּשְׁבִיל קִיּוּם וְחִיּוּת הַמַּלְכוּת, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִוא רַק בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ רַב וְשַׁלִּיט אָדוֹן מֶלֶךְ מוֹשֵׁל וּמַנְהִיג יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים וּמַמְשִׁיכִין חִיּוּת לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁעִקַּר כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה הוּא לְהַחֲיוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת. וְעַל כֵּן זֶה הַמָּסוֹר שֶׁפּוֹגֵם מְאֹד בִּכְלָלִיּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, כִּי הוּא מַגְבִּיר הַהֵפֶךְ שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה כַּנַּ"ל עַל כֵּן בְּוַדַּאי הוּא מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי פּוֹגֵם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּיוֹתֵר בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ:
וְעַל כֵּן מָסוֹר פָּסוּל לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה, כִּי עִקַּר כְּתִיבַת הַסֵּפֶר תּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַחֲיוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁחִיּוּתָהּ עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁמַּמְשִׁיכִין שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וּמַחֲזִירִין רְשָׁעִים בִּתְשׁוּבָה שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּת הַמַּלְכוּת. וְזֶה הַדַּעַת מַמְשִׁיכִין עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה קוֹרְאִין וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים וְכוּ', כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה כְּדֵי לִקְרוֹת בָּהּ כְּדֵי לִקְרוֹת עַל יְדֵי זֶה אֶת חֵי הַחַיִּים לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חִיּוּת לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל (וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהִלְכוֹת קְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּשֵׁרָה הַכְּתוּבָה כְּדִינָהּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם). וְעַל כֵּן הַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת בְּיוֹתֵר עַל כֵּן הָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרוֹת כְּתוּבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. שֶׁזֶּה הַפָּסוּק וְקָרָא בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו מְרַמֵּז עַל קְרִיאַת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְכֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל מְצֻוֶּה לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בִּשְׁבִיל לְהַחֲיוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁמַּמְשִׁיךְ לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, בְּחִינַת וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר וְכוּ' שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁקּוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּחִינַת מִצְוַת כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה כְּדֵי לִקְרוֹת בָּהּ כְּדֵי לִקְרוֹת עַל יְדֵי זֶה אֶת חֵי הַחַיִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּפָּרָשָׁה הַנַּ"ל הַמְדַבֶּרֶת מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָֹה וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה עַל יְדֵי רִבּוּי הָעֲוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וּמְסַיֵּם שָׁם הַפָּסוּק, וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְכוּ'. שֶׁמִּזֶּה הַפָּסוּק לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמִּצְוַת עֲשֵֹה שֶׁיִּכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ: נִמְצָא שֶׁכְּתִיבַת הַסֵּפֶר תּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, לְתַקֵּן בְּחִינַת וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר כַּנַּ"ל, כִּי עַל יְדֵי הַסֵּפֶר תּוֹרָה זוֹכִין לִקְרוֹת אֶת חֵי הַחַיִּים וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וּמְחַיִּין אֶת הַמַּלְכוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן זֶה הַמָּסוֹר שֶׁפָּגַם בִּכְלָלִיּוּת הַמַּלְכוּת בִּכְלָלִיּוּת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁהִגְבִּיר חַס וְשָׁלוֹם מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, עַל כֵּן פָּסוּל לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה, כִּי אֵין כֹּחַ בִּכְתִיבָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים לְתוֹךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁכָּל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַחֲיוֹת אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל, כִּי הוּא נֶאֱחָז בְּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִגְבִּיר נֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: כִּי בִּשְׁעַת כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה צָרִיךְ הַסּוֹפֵר לִקְרוֹת כָּל תֵּבָה וְתֵבָה בְּפֵרוּשׁ, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ כְּדֵי לִקְרוֹת עַל יְדֵי זֶה אֶת חֵי הַחַיִּים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חִיּוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה לְתוֹךְ כָּל אוֹת וּלְתוֹךְ כָּל תֵּבָה וּלְתוֹךְ כָּל פָּרָשָׁה וְכוּ'. וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהַחִיּוּת נִמְשָׁךְ מֵחֵי הַחַיִּים עַל יְדֵי שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי הַפָּרָשִׁיּוֹת וְהַסְּדָרִים וְהַתֵּבוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל עַל יָדָם אֶת הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הַסּוֹפֵר לִקְרֹא כָּל תֵּבָה בְּפִיו דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁקּוֹרְאִין אֶת חֵי הַחַיִּים לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חִיּוּת צְרִיכִין לִקְרוֹתוֹ בַּפֶּה בִּבְחִינַת כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה, בַּפֶּה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְכָל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַחֲיוֹת אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הַמָּסוֹר שֶׁפָּגַם בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מְאֹד כַּנַּ"ל, עַל כֵּן בְּוַדַּאי אֵין לוֹ כֹּחַ לִקְרוֹת הַחִיּוּת עַל יְדֵי כְּתִיבָתוֹ לְתוֹךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, עַל כֵּן הוּא פָּסוּל לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה כְּמוֹ מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי פָּגַם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל יְדֵי פְּגַם הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל:
וְעַל כֵּן מוּכָן לְמִיתָה, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשָּׁם כָּל הַחִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים, כִּי כָּל הַחַיִּים מֵחֵי הַחַיִּים צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זֶה מְחַיִּין כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל הַבְּרוּאִים, כִּי כֻּלָּם אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחִיּוּת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל הַנִּבְרָאִים כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן זֶה הַמָּסוֹר שֶׁפָּגַם בָּזֶה, כִּי פָּגַם בִּכְלָלִיּוּת הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ לִבְחִינַת מַלְכוּת עַל יְדֵי שֶׁהִגְבִּיר נֶגְדָּהּ הַהֵפֶךְ וְהַמִּתְנַגֵּד מַמָּשׁ, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת עַל יְדֵי אֲסִיפַת הוֹן נֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה הִיא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִבְּחִינַת חִיּוּת הַמַּלְכוּת, כִּי חִיּוּת הַמַּלְכוּת הִוא עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְכוּ' וּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה מִתְגַּבֶּרֶת בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ לְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם, חִיּוּת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבֶּלֶת עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לְקַלְקְלוֹ חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹלַעַת עַל יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁמְּאַסֶּפֶת וְכוּ'. וְעַל כֵּן זֶה הַמָּסוֹר שֶׁנּוֹתֵן בְּתַחְבּוּלוֹתָיו כֹּחַ לָזֶה שֶׁמּוֹסֵר מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְֹרָאֵל לְיַד עַכּוּ"ם, עַל כֵּן הוּא פּוֹגֵם בְּחִיּוּת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִוא חִיּוּת הַכֹּל, עַל כֵּן אֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת וּמוּכָן לְמִיתָה, כִּי פָּגַם בְּיוֹתֵר בִּכְלָלִיּוּת הַחִיּוּת שֶׁהִוא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר חִיּוּת הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבֶּלֶת חִיּוּת עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל יִשְֹרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ חִיּוּת לַכֹּל כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ, חַיִּים הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ חַיִּים לְכָל הַנִּמְצָאִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכַנַּ"ל:
חושן משפט · הלכות נזקי ממון
אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין הַשּׁוֹר וְכוּ': עַל פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר 'וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים' סִימָן נו שֶׁמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, מִתְגַּבֶּרֶת לֶאֱסֹף וְלִכְנֹס מָמוֹן, כִּי שָׁם כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְעַל כֵּן הִיא מִתְגַּבֶּרֶת בְּתַאֲוַת מָמוֹן וְכוּ'. אֲבָל יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו בִּבְחִינַת עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ שֶׁמּוֹצִיאִין מֵהֶם כָּל הַקְּדֻשָּׁה וְנַעֲשֶֹה מִזֶּה תּוֹרָה גָּבֹהַּ מְאֹד דַּיְקָא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה הִוא מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק שֶׁרוֹדֵף אַחַר מַחֲנֵה דָּן בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַיֵּן שָׁם: וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהֵם מַזִּיקִין מָמוֹן יִשְֹרָאֵל, כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל הַמָּמוֹן לִפְגֹּם אוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם כָּל הַטּוֹב כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הֵם אַרְבָּעָה, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת ד' וּכְשֶׁנּוֹפֵל וְנִפְגָּם בְּחִינַת הַד' שֶׁהִיא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה אֲזַי נַעֲשֶֹה מִזֶּה בְּחִינַת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה אֲזַי נַעֲשֶֹה מִזֶּה בְּחִינַת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם מַלְכוּת הָרְשָׁעָה בְּחִינַת עֲמָלֵק שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כַּמּוּבָא כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא (סִימָן ל), עַל כֵּן הֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הַמָּמוֹן לְהַזִּיקוֹ, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה תִּקּוּנָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ עַל יְדֵי שֹוֹנֵא בֶּצַע לִשְֹנֹא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּנְאָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר מֵישְׁרָא הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן לְהֵפֶךְ מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, מִתְגַּבְּרִין לְהַזִּיק מָמוֹן יִשְֹרָאֵל, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְגַּבְּרִין בְּתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁבָּזֶה הֵם מַזִּיקִין מָמוֹן יִשְֹרָאֵל שֶׁפַע קֹדֶשׁ לְהַכְנִיסוֹ אֶל הַתַּאֲוָה שֶׁהִיא מִסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר הַגָּלֻיּוֹת הֵם רַק עַל יְדֵי הַמָּמוֹן, כִּי שָׁם כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהֵם מִתְגַּבְּרִים לְהוֹצִיאָם לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן וְעַל יְדֵי מַה שֶּׁגּוֹזְלִין לְמָמוֹן יִשְֹרָאֵל, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת, דְּהַיְנוּ גְּזֵלָתָם מַמָּשׁ וְהִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה עַל יִשְֹרָאֵל כִּי הַכֹּל כְּדֵי לִינֹק וּלְקַבֵּל מִשֶּׁפַע קֹדֶשׁ הַגָּנוּז בְּמָמוֹן כַּנַּ"ל. אֲבָל יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכִים לְשַׁלֵּם בְּמֵיטַב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מֵיטַב שָֹדֵהוּ וְכוּ', כִּי מוֹצִיאִין כָּל הַטּוֹב מֵהֶם, וְאַדְּרַבָּא, אֲפִלּוּ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת וְהַטּוֹב שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם מִכְּבָר מוֹצִיאִין מֵהֶם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְקַבֵּץ הַטּוֹב יַחַד עַל יְדֵי שֶׁהִתְגַּבְּרוּ וְיָנְקוּ עוֹד הַרְבֵּה טוֹב שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְקַבֵּץ וְנִתְחַבֵּר וְנִדְבָּק הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם מִכְּבָר שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לָצֵאת וְעַכְשָׁו נִתְחַבְּרִים בְּזֶה הַטּוֹב הַנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא מֵהֶם הַכֹּל כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ כִּי עַל יְדֵי שְׁלִיטָתָם וְהִתְגַּבְּרוּתָם נִשְׁאָר אֶצְלָם הָרַע לְבַד בְּלִי שׁוּם טוֹב שֶׁזֶּהוּ מַפַּלְתָּם כִּי כָּל הַטּוֹב יוֹצֵא מֵהֶם. וְזֶה בְּחִינַת מֵיטַב שָֹדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם, שֶׁכָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם צְרִיכִים לְשַׁלֵּם וּלְהַחֲזִיר לַבְּעָלִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַנִּזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין כִּי הַמֵּת יִהְיֶה לוֹ שֶׁהַבְּעָלִים מְטַפְּלִין בַּנְּבֵלָה כִּי הַנִּזָּקִין שֶׁהֵם יִשְֹרָאֵל, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עֲלֵיהֶם הַמַּזִּיקִין שֶׁהֵם הָאֻמּוֹת בְּתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה נִזַּק מָמוֹנָם כַּנַּ"ל, הֵם צְרִיכִין לְקַבֵּל אֶת הַנְּבֵלָה הַמֵּתָה לְטַפֵּל בָּהּ לְמָכְרָהּ לְבָרֵר הַטּוֹב וְהַחִיּוּת, דְּהַיְנוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מָמוֹן יִשְֹרָאֵל שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ עֲדַיִן. וְזֶה מֻטָּל עַל הַבְּעָלִים הַנִּזָּקִין שֶׁהֵם הַיִּשְֹרָאֵל, כִּי לָהֶם לְבַד זֶה הַכֹּחַ לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב מִן הַמֵּתִים וְהַנִּשְׁבָּרִים, כִּי גַּם הֵם חַיָּבִים בָּזֶה וְרָאוּי לָהֶם לִסְבֹּל גַּם כֵּן קְצָת בַּהֶזֵּק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'וְהַנִּזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין', שֶׁגַּם עַל הַנִּזָּק חָל תַּשְׁלוּמֵי הַהֶזֵּק, הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁנִּזּוֹקוּ, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ מִן הַהֶזֵּק הַיְנוּ לִבְלִי לִמְשֹׁךְ אַחַר תַּאֲוֹתֵיהֶם כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁלֹּא שָׁמְרוּ עַצְמָן עַד שֶׁנִּזּוֹקוּ מֵהֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם כַּנַּ"ל צְרִיכִין לְטַפֵּל בַּנְּבֵלָה הַמֵּתָה לְבָרֵר הַטּוֹב מִמֶּנָּה, דְּהַיְנוּ הַמָּמוֹן שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ כַּנַּ"ל. וּמוֹתַר הַהֶזֵּק מוֹצִיאִין מִן הַמַּזִּיקִין שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּדִין וּצְרִיכִין לְשַׁלֵּם בְּמֵיטַב כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיאִין הַטּוֹב מֵהֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה דַּיָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דִּינֵי נְזִיקִין בִּשְׁלֹשָׁה. כִּי הַשְּׁלֹשָׁה דַּיָּנִים הֵם בְּחִינַת הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁבָּהֶם עוֹלָה הַמַּלְכוּת מִבֵּינֵיהֶם וַאֲזַי נִכְנָע הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיאִין הַטּוֹב מֵהֶם שֶׁמְּשַׁלְּמִין בְּמֵיטַב כַּנַּ"ל וְעַיֵּן שָׁם לְעֵיל בְּהִלְכוֹת דַּיָּנִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה דַּיָּנִים, עַיֵּן שָׁם: וְעַל כֵּן נִקְרָאִים אֲבוֹת נְזִיקִין כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה אָבוֹת כַּמּוּבָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר מֵישְׁרָא הַנַּ"ל, וְאֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מְקַבְּלִין מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁעִקָּרָם הַמֵּת שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּמּוּבָא, וְהֵם מְקַבְּלִין מִשָּׁם, כִּי הוּא כְּלַל כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם וְעַל כֵּן נִקְרָא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה, לֹא הֲרֵי זֶה כַּהֲרֵי זֶה וְלֹא הֲרֵי זֶה כַּהֲרֵי זֶה, כִּי הֵם בְּחִינַת עוֹלַם הַפֵּרוּד, בְּחִינַת וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים הֵפֶךְ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת ד' דְּאֶחָד בְּחִינַת אַחְדוּת פָּשׁוּט. וְעַל כֵּן אֵין בָּהֶם אַחְדוּת וְהִשְׁתַּוּוּת רַק מֻפְרָדִין וּמֻחְלָקִין זֶה מִזֶּה וְאֵין בָּהֶם צַד הַשָּׁוֶה כִּי אִם שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק כַּנַּ"ל וּכְשֶׁהִזִּיק מְשַׁלְּמִין בְּמֵיטַב כַּנַּ"ל: וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ הַשּׁוֹר הוּא בְּחִינַת יָוָן שֶׁאָמְרוּ, כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר וְכוּ', 'קֶרֶן הַשּׁוֹר' דַּיְקָא, בְּחִינַת הַשּׁוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקֶּרֶן. וְהַבּוֹר זֶה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מַלְכוּת אֱדוֹם שֶׁהִוא עֲמָלֵק שֶׁהוּא מוּכָן לְתַקָּלָה, כִּי בּוֹר דָּא טְחוֹל לִילִית אִמָּא דְּעֵרֶב רַב תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲמָלֵק, כַּמּוּבָא. וְהַמַּבְעֶה זֶה הַשֵּׁן בְּחִינַת אֲכִילָה בְּחִינַת פָּרַס וּמָדַי שֶׁאוֹכְלִין בָּשָֹר כְּדֹב וְכוּ' גַּם מָדַי הִתְגַּבְּרוּ עַל יִשְֹרָאֵל עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל שֶׁנֶּהֱנוּ מְסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע. וְהַהֶבְעֵר זֶה בָּבֶל נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁהִבְעִיר אֵשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְאֵין מוּכָן לְתַקָּלָה כְּמוֹ הַבּוֹר שֶׁהוּא עֲמָלֵק תַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת רַע הַכּוֹלֵל, כִּי כָּלוּל מִכֻּלָּם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִי כָּתַב בּוֹר וְחַד מִנַּיְהוּ הֲוֵי יַלְפִינִין כֻּלְּהוּ. כִּי בּוֹר כָּלוּל מִכֻּלָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת עֲמָלֵק שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם כַּנַּ"ל וּמִמֶּנּוּ נִלְמָדִין כֻּלָּם כִּי הַכֹּל נִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק שֶׁהוּא נִזְדַּוֵּג לְיִשְֹרָאֵל תְּחִלָּה מָשָׁל לְאַמְבַּטִי רוֹתַחַת וְכוּ' בָּא זֶה וְהִפְשִׁירָהּ בִּפְנֵיהֶם, נִמְצָא שֶׁמִּמֶּנּוּ לָמְדוּ הַכֹּל לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְֹרָאֵל לְהַזִּיק לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם. וּמַסִּיק בַּגְּמָרָא שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ כֻּלָּם אֶלָּא לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, כִּי בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי הָאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין שֶׁהֵם הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת עַל יָדָם דַּיְקָא יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, כִּי אַחַר כָּךְ מוֹצִיאִין מֵהֶם בִּלְעָם מִפִּיהֶם בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ. וְעוֹשִֹין מִזֶּה תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת אֵשֶׁת חַיִל נִמְצָא שֶׁדַּיְקָא עַל יָדָם נִגְדֶּלֶת הַתּוֹרָה: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָבוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת, כִּי אֵלּוּ הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת הֵם כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים אֻמִּין נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹלָדוֹת, דְּהַיְנוּ הַשִּׁבְעִים אֻמִּין שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִין מֵהֶם: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַאי מָאן דְּבָעֵי לְמֵהֲוֵי חֲסִידָא לִיקַיֵּם מִלֵּי דִּנְזִיקִין. חָסִיד זֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד שֶׁשְּׁלֵמוּת עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת מִן הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת עַל יָדוֹ בִּבְחִינַת וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא וְעַל כֵּן רָדַף אַחֲרֵי הָאַרְבָּעָה מְלָכִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר מֵישְׁרָא הַנַּ"ל. וְזֶה לִיקַיֵים מִלֵּי דִּנְזִיקִין לְהַכְנִיעַ הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת חָסִיד בְּחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד כַּנַּ"ל: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ עוֹד (שָׁם) לְקַיֵּם מִלֵּי דְּאָבוֹת הַיְנוּ הַךְ, כִּי שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי הָאָבוֹת כַּנַּ"ל:
אורח חיים · הלכות פורים
עִנְיַן פּוּרִים וּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" (בְּסִימָן נו), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר: וְהִנֵּה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהוּא הָמָן-עֲמָלֵק, הוּא כְּשֶׁהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּהֶסְתֵּר, בְּחִינַת הַסְתֵּר אַסְתִּיר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ". וְעַל-כֵּן הִתְגַּבֵּר הַמַּלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל-יְדֵי פְּגַם וְחֵטְא הָאֲכִילָה שֶׁגָּרַם לָהֶם לֵהָנוֹת מִסְּעֻדָּה שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, עַל-יְדֵי זֶה הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, כִּי עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה הוּא הַסְתָּרַת פָּנִים, בִּבְחִינַת וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן מז). כִּי עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה כְּשֶׁאֵינָהּ בְּכַשְׁרוּת יְכוֹלִים לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה לִבְחִינַת שֵׁנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ מִזֶּה בְּמַאֲמַר "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (בְּסִימָן ס), עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן נִתְיַעֵץ לַעֲשׂוֹת הַסְּעֻדָּה בְּסוֹף גָּלוּת בָּבֶל, דְּהַיְנוּ בְּסוֹף הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל, כִּי שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת מִי אִיכָּא דְּנָיִים שִׁבְעִים שְׁנִין, שֶׁכָּתוּב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, בְּחִינַת יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ, בְּחִינַת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים, שֶׁזֶּה קָאֵי עַל שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְעַל-כֵּן בְּסוֹף הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁאָז הוּא הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה הַנַּ"ל, עַל-כֵּן כְּשֶׁרָאוּ הָמָן וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁעַדֲיִן לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם, עַל-כֵּן סָבַר שֶׁלֹּא יִגָּאֲלוּ וְיִתְעוֹרְרוּ עוֹד, כִּי עַד הַשִּׁבְעִים שָׁנָה יֵשׁ תִּקְוָה לְהִתְעוֹרֵר מִשֵּׁנָה מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נָפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְעַל-כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה תֵּכֶף וּמִיָּד בְּסוֹף הַשִּׁבְעִים שָׁנָה וְלֹא תֵּאָחֵר אֲפִלּוּ רֶגַע, כִּי כְּשֶׁיִּתְעַכֵּב יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים שָׁנָה וְנוֹפְלִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, אֲזַי קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בִּבְחִינַת וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא וְכוּ'. עַתִּיק יוֹמִין זֶה בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמַּאֲמָר "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן" הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב), וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ בְּסוֹף הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, כִּי טָעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל-כֵּן נִתְיַעֲצוּ לְהַגְבִּיר הַשֵּׁנָה עֲלֵיהֶם וּלְהַפִּילָם מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנָה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נוֹפְלִים לִבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן עָשׂוּ סְעֻדָּה בְּסוֹף הַשִּׁבְעִים שָׁנָה כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ יִשְׂרָאֵל מֵהֶם, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל סְעֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע הָיָה כְּדֵי לְהַכְשִׁיל יִשְׂרָאֵל בַּאֲכִילַת אִסּוּר וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְכוּ', כְּשֶׁנִּתְיַשְּׁבָה מַלְכוּתוֹ, כִּי חָשַׁב וְטָעָה וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי טָעוּתוֹ שֶׁסָּבַר שֶׁכְּבָר כָּלוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה וְלֹא נִגְאֲלוּ, עַל-כֵּן לֹא יִגָּאֲלוּ עוֹד, כִּי יִפְּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְשֵׁנָה יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים שָׁנָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עָשָׂה מִשְׁתֶּה דַּיְקָא כְּדֵי לְהַכְשִׁיל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַגְבִּיר עֲלֵיהֶם הַשֵּׁנָה וּלְהַפִּילָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי זֶה תִּתְקַיֵּם מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן בְּאוֹתוֹ סְעֻדָּה יָעַץ הָמָן הָרָשָׁע לַהֲרֹג אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, שֶׁכָּל זֶה הָיָה עֲצַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְכַוָּנָתָהּ הָיָה כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר-וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, כְּדֵי לְהָבִיא בְּחִינַת מַלְכוּת בְּהַסְתָּרָה יְתֵרָה בֵּינֵיהֶם, אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיָה כֹּחַ בְּמָרְדְּכַי לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ שָׁם), וְגַּם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִימָם מֵהַשֵּׁנָה וְהַנְּפִילָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה הַנַּ"ל, כִּי מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת רַב חֶסֶד, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, בְּחִינַת עַתִּיק יוֹמִין, בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים הַנַּ"ל, כִּי מָרְדְּכַי בְּגִימַטְרִיָּא רַב חֶסֶד, (כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל): וְזֶה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכָּל עִקַּר הַגְּאֻלָּה הַהִוא הֵבִיא מָרְדְּכַי עַל-יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה בְּחִינַת וַיַּגֵּד מָרְדְּכַי לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לְאֶסְתֵּר, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, בְּחִינַת שֵׁנָה כְּדֵי לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה וּלְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה עַל-יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל. וְכֵן הָיָה בַּסּוֹף שֶׁעַל-יְדֵי זֶה בָּאָה הַגְּאֻלָּה אָז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" שְׁנַת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְזֶה הָיָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּחִינַת מָרְדְּכַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וְכוּ' וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי", שֶׁמָּצְאוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל מָרְדְּכַי בְּחִינַת רַב חֶסֶד כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל מָרְדְּכַי שֶׁסִּפֵּר לְאֶסְתֵּר, שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ בְּהַסְתָּרַת פָּנִים בִּבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי זֶה הֵקִיצָם וְעוֹרְרָם מֵהַשֵּׁנָה וְהֶחֱזִירָם בִּתְשׁוּבָה, עַל-יְדֵי זֶה גָּרַם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לְעֵלָּא, בְּחִינַת נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא הוּא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא. וְזֶה בְּחִינַת וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכַי, שֶׁבְּחִינַת אֶסְתֵּר, דְּהַיְנוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הָיָה לָהּ פִּתְחוֹן פֶּה לְהַמְלִיץ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי סִפְּרָה לְמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהֵבִיאָה לְמַעְלָה סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל מָרְדְּכַי, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָיָה הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה שֶׁקָּבְעוּ לְדוֹרוֹת לִקְרוֹת הַמְּגִלָּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהִיא עִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁל פּוּרִים כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁנָה מִבְּחִינַת שֵׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּגִלָּה שֶׁהִיא דָּבָר יָקָר מְאֹד וְכָל עִקָּרָהּ הוּא בְּחִינַת סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁמַּתְחֶלֶת, "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ". וְכֵן עַד סוֹף הַמְּגִלָּה הַכֹּל הוֹלֵךְ עַל דֶּרֶךְ סִפּוּר מַעֲשֶׂה וְהוּא מַעֲשֶׂה שֶׁל מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁהוּא בְּחִינַת מַעֲשֶׂה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בִּבְחִינַת וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. שֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַיָּמִים הָאֵלֶּה מְבִיאִים לִבְחִינַת זִכָּרוֹן בְּכָל שָׁנָה וְכוּ', שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁהִוא בְּחִינַת שִׁכְחָה, כִּי הַשֵּׁנָה הִוא הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׁכְחָה שֶׁרָצָה הָמָן לְהַגְבִּיר עֲלֵיהֶם בִּבְחִינַת הִפִּיל פּוּר, שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׁכְחָה, כַּמּוּבָא. וְכֵן בְּכָל שָׁנָה נַעֲשֶׂה זֹאת, (כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים) וְעַל-יְדֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה כַּנַּ"ל מְבַטְּלִין הַשִּׁכְחָה בְּחִינַת הַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל. וְכֵן מֵהַאי טַעֲמָא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, צָרִיךְ לְפָשְׁטָהּ כְּאִגֶּרֶת, כִּי הִיא כְּמוֹ סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁמְּסַפְּרִין מֵאִגֶּרֶת מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, בְּחִינַת מַעֲשֶׂה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת כַּנַּ"ל:
וְהִנֵּה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָמָן הָיָה בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁאָז רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל-יְדֵי שֶׁרָאָה שֶׁאָז מֵת מֹשֶׁה שֶׁהוּא הָיָה עִקַּר וּכְלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַאֲמַר "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" הַנַּ"ל, וְסָבַר שֶׁמֵּאַחַר שֶׁמֵּת מֹשֶׁה אָז נִתְבַּטֵּל כֹּחַ עֵסֶק הַתּוֹרָה וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה עוֹד, וּמֵחֲמַת זֶה הִתְגַּבֵּר אָז, כִּי הוּא כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וּכְשֶׁהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת הַהַסְתָּרָה עַל-יְדֵי שֶׁאֵין עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָמָן-עֲמָלֵק. וְזֶה בְּחִינַת הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו בִּזְמַן שֶׁהַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב אֵין הַיָּדַיִם וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי קוֹל יַעֲקֹב שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וַאֲזַי אֵין כֹּחַ לְמַלְכוּת הָרִשְׁעָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יְדֵי עֵשָׂו, שֶׁהִיא מַלְכוּת הָמָן-עֲמָלֵק שֶׁהוּא מִזֶּרַע עֵשָׂו. וְזֶה בְּחִינַת הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל, כִּי לְמַעְלָה כֻּלּוֹ טוֹב וְשָׁם בְּשָׁרְשָׁם אֲפִלּוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּשָׁרְשָׁהּ הִוא טוֹב וּלְמַטָּה נִתְפָּרְדִין לְיָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁהֵם סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה וְסִטְרָא אָחֳרָא וּלְמַעְלָה נִשְׁפָּע שֶׁפַע הַחַיִּים תָּמִיד שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל הַחִיּוּת שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת שֶׁעַל יָדָהּ מְקַבְּלִין הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְהַמִּדּוֹת, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וּכְשֶׁאֵין עֵסֶק הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִכְנֶסֶת חַס וְשָׁלוֹם, הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּמְקַבֶּלֶת הַחִיּוּת הַנִּשְׁפָּע מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִּירַשׁ וְכוּ'. וְהַגּוֹרָל הוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין", כַּמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְשָׁם בִּבְחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי הוּא גּוֹרָל אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד וְאֵין שׁוּם רַע כְּלָל וּלְמַטָּה מִשָּׁם מִתְפָּרְדִין לִשְׁנֵי גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיַד כָּל אֶחָד לִבְחֹר לְעַצְמוֹ גּוֹרָלוֹ וְחֶלְקוֹ. עַל-כֵּן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁהִיא לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. כִּי לְמַטָּה בִּבְחִינַת הַיָּמִים, בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה, קָשֶׁה מְאֹד וְכָבֵד עַל הָאָדָם לִבְחֹר בַּגּוֹרָל הַטּוֹב מֵחֲמַת שֶׁשְּׁנֵי הַדְּרָכִים נְתוּנִים לְפָנָיו וְגַּם אֶפְשָׁר לִטְעוֹת לִפְעָמִים חַס וְשָׁלוֹם, לְהָמִיר טוֹב בְּרַע אוֹ רַע בְּטוֹב, אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק מַחְשְׁבוֹתָיו בְּעָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב גּוֹרָל אֶחָד כֻּלּוֹ לַה', אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא תִמְעַד אֲשׁוּרָיו, כִּי מִשָּׁם יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ דֶּרֶךְ הַטּוֹב שֶׁיֵּלֵךְ בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיוּכַל לִבְחֹר לוֹ דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְהַטּוֹב אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַיָּמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. עַל-יְדֵי שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ דְּבוּקָה תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים כָּל הַדְּרָכִים כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְכוּ' וּבָחַרְתָּ 'בַּ'חַיִּים, בְּפַתַּח הַבֵּית מוֹרֶה עַל הַחַיִּים הַיְדוּעִים, שֶׁהִיא עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהִיא מְקוֹר הַחַיִּים, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁשְּׁנֵי הַדְּרָכִים נְתוּנִים לְפָנֶיךָ, עַל-כֵּן הָעֵצָה שֶׁתְּדַבֵּק מַחֲשַׁבְתְּךָ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְתִבְחֹר בַּחַיִּים הַיְדוּעִים חַיִּים הַנִּצְחִיִּים שֶׁמִּשָּׁם תּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לְךָ דֶּרֶךְ נְכוֹנָה דֶּרֶךְ הַחַיִּים שֶׁתֵּלֵךְ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶה שֶׁהִתְפָּאֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שֶׁנָּפַל לוֹ גּוֹרָל הַטּוֹב מִלְּמַעְלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁזָּכָה שֶׁנִּשְׁפַּע לוֹ מִגּוֹרָל הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ לַד' כַּנַּ"ל נִמְשָׁךְ לוֹ גַּם לְמַטָּה שֶׁיִּהְיֶה גּוֹרָלוֹ טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶהוּ, "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי", שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ "כִּי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי". אַתָּה זֶה בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי בְּחִינַת אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹקִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב בְּחִינַת ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְזֶה אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. 'תּוֹמִיךְ', לְשׁוֹן הַשְׁפָּלָה וִירִידָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת אַתָּה, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי מִשָּׁם יָרַד וְנִשְׁפַּע לִי גּוֹרָלִי הַטּוֹב לִהְיוֹת ה' מְנָת חֶלְקִי כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחַיִּים לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַחַיִּים מִמְּקוֹר הַחַיִּים מֵעָלְמָא דְּאָתֵי, לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת לִזְכּוֹת לַגּוֹרָל הַטּוֹב כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ "חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים", שֶׁזָּכִיתִי לַחֵלֶק הַנָּעִים עַל-יְדֵי "אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי", עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא "נַחֲלַת שָׁפְרָה" בְּחִינַת "אִמְרֵי שָׁפֶר" כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּעִירִים גֹּרָלוֹת וְכוּ', כִּי כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ גּוֹרָל שֶׁל שֵׁם בְּיָמִין וְגוֹרָל שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאל, עַל-כֵּן הֻצְרַךְ לְהַגְבִּיהַּ וּלְנַשֵּא שְׁנֵי הַגּוֹרָלוֹת שֶׁהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל שְׁנֵיהֶם לַה' שֶׁשָּׁם בְּשָׁרְשָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וַאֲזַי יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם כִּרְצוֹנוֹ לִתֵּן לְכָל אֶחָד חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ כָּרָאוּי, וְלֹא יַחֲלִיף וְלֹא יָמִיר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁל שֵׁם בִּשְׂמֹאל שֶׁזֶּה הָיָה כְּשֶׁלֹּא הָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָגוּן וְלֹא הָיָה יָכֹל לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל-כֵּן הָמָן הָרָשָׁע הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל שֶׁרָצָה לְהַפִּיל גּוֹרָל, לְהַפִּיל מַמָּשׁ שֶׁרָצָה לְהַפִּיל הַגּוֹרָל שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ לְחֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לְהַמְשִׁיךְ הַגּוֹרָל וְהַחַיִּים לַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הִפִּיל פּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה, כַּמּוּבָא וְכַנַּ"ל, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב , שֶׁרָצָה לְהַפִּיל הַגּוֹרָל הַנַּ"ל לְחֶלְקוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לְמַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה סִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת הִפִּיל פּוּר הֵפֶךְ הַגּוֹרָל, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים, בְּחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ"ל, כִּי רָצָה לְהַמְשִׁיךְ הַגּוֹרָל לְמַטָּה לְחֶלְקוֹ לִבְחִינַת פּוּר, בְּחִינַת שִׁכְחָה כַּנַּ"ל. וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ טָעוּתוֹ כִּי אִם בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁאָז מֵת מֹשֶׁה וְסָבַר שֶׁנִּתְבַּטֵּל כֹּחַ הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל שֶׁאֲזַי יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ הַגּוֹרָל חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל וְכוּ' וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר", כַּמּוּבָא בְּמַּאֲמָר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" (בְּסִימָן יוּד). אֲבָל בֶּאֱמֶת מָרְדְּכַי שֶׁהָיָה גַּם כֵּן בְּחִינַת הַתּוֹרָה הָיָה לוֹ כֹּחַ לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת וּלְהַכְנִיעוֹ וּלְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל יְנִיקָתוֹ שֶׁיָּנַק מֵהַקְּדֻשָּׁה וְלַעֲשׂוֹת מִזֶּה תּוֹרָה חֲדָשָׁה בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ שָׁם). דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ הָרַע וּלְהַגְבִּיהַ הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם, עַד שֹׁרֶשׁ יְנִיקָתָם מִמְּקוֹר הַחַיִּים וַאֲזַי יָשׁוּב וְיִתְהַפֵּךְ הַחִיּוּת שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ בַּגָּלוּת וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה חֲדָשָׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ שָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין הָעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה בְּחִינַת עִצְבוֹן יָדַיִם, בְּחִינַת וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וְכוּ', עַל-יְדֵי זֶה שֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתוֹ אֲזַי יְכוֹלִין לָשֵׂאת אֶת הַיָּדַיִם בְּחִינַת אֶשָּא אֶל שָׁמַיִם יָדִי, וּמִשָּׁם מְקַבְּלִים דִּבּוּרִים בְּחִינַת אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין הָרַע הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה מְנַשְּאִין אֶת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְנַשְּאִין שְׁנֵיהֶם לְמַעְלָה לִבְחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם בְּיַחַד, בְּחִינַת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד, בְּחִינַת כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת רַעַם גְּבוּרֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן. 'מִי יִתְבּוֹנָן' דַּיְקָא, בְּחִינַת בִּינָה עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד אֵלּוּ וָאֵלּוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַד שָׁם צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ הַיָּדַיִם הַנַּ"ל, וַאֲזַי נִמְשָׁךְ מִשָּׁם דַּעַת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה חֲדָשָׁה שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהַהַסְתָּרָה הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ כַּנַּ"ל. כִּי זֹאת הַתּוֹרָה הִיא תּוֹרָה גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹנָה מְאֹד, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וְזֶה בְּחִינַת הַמְּגִלָּה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִבְּחִינָה הַזֹּאת, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר הָמָן וְהָיָה אָז הַסְתָּרָה גְּדוֹלָה מְאֹד בְּחִינַת הַסְתֵּר אַסְתִּיר, עַל-יְדֵי זֶה אַחַר כָּךְ כְּשֶׁזָּכוּ לְנַצְּחוֹ עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה מִבְּחִינַת הַהַסְתָּרָה הַזֹּאת תּוֹרָה חֲדָשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְּגִלָּה, שֶׁהִיא תּוֹרָה חֲדָשָׁה שֶׁנַּעֲשָׂה מִזֶּה כַּנַּ"ל. (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל מִזֶּה בְּהִלְכוֹת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם), וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרֵאת מְגִלָּה, עַיֵּן שָׁם, שֶׁהִיא נַעֲשָׂה מֵהִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְאֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, כִּי זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁמִּי שֶׁנּוֹטֶה מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב וּבָחַר לְעַצְמוֹ חֵלֶק וְגוֹרָל הָרַע חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּתְתַּקֵּן וְיָשׁוּב לַדֶּרֶךְ הַטּוֹב כִּי אִם עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כַּמּוּבָא, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִצְטָרֵף וּלְהִבָּחֵן בַּדֶּרֶךְ הַהִוא שֶׁהָלַךְ בּוֹ בִּבְחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, כַּמּוּבָא לְעֵיל, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מֻכְרָח לָשׁוּב וְלֵילֵךְ וְלִהְיוֹת בְּכָל אוֹתָן הַדְּרָכִים הָרָעִים שֶׁהָיָה בָּהֶם מִקֹּדֶם, לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְיִטֶּה מֵהֶם וְיָסוּר מֵהֶם צָרִיךְ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ כָּל הַדְּרָכִים הָהֵם עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ שֹׁרֶשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב וּמִשָּׁם וָהָלְאָה מִתְפַּצְּלִין וּמְתְפָּרְדִין שְׁנֵי הַדְּרָכִים כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְּסִלָּה דֶּרֶךְ הָלַכְתְּ, שֶׁזֶּה קָאֵי עַל תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁצָּרִיךְ לָשֹׁוּם לִבּוֹ לַמְּסִלָּה וְדֶרֶךְ שֶׁהָלַךְ בָּהּ מִקֹּדֶם לָשׁוּב וְלַחֲזֹר דֶּרֶךְ אוֹתוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַצִּיב לוֹ צִיּוּנִים וְסִמָּנִים לְבַל יִכָּשֵׁל וְיִתְעֶה בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר תָּעָה בָּהֶם, כִּי הֵם דְּרָכִים תּוֹעִים וּנְבוֹכִים מְאֹד. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ סִימָנִים וְצִיּוּנִים לְבַל יִלָּכֵד בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד. וְזֶהוּ שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים, דְּהַיְנוּ תַּמְרִירוּת הַלֵּב שֶׁסּוֹבֵל בְּעֵת שֶׁשָּׁב וְהוֹלֵךְ דֶּרֶךְ הַדְּרָכִים הַמָּרִים מְאֹד לָשׁוּב בְּדֶרֶךְ אוֹתָן הַדְּרָכִים אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת גָּדוֹל וְקָשֶׁה מְאֹד עַד אֲשֶׁר יַעֲבֹר כָּל אוֹתָן הַדְּרָכִים הַמָּרִים לָשׁוּב לְדַרְכּוֹ לְשָׁלוֹם אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּינָה עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה, עַל-שֵׁם שֶׁשָּׁם שָׁבִים וְחוֹזְרִים כָּל הַדְּבָרִים לְשָׁרְשָׁם, כִּי שָׁם הוּא כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁצָּרִיךְ לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַדֶּרֶךְ הַשְּמֹאל אֶל שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שֶׁשָּׁב וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵר בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי זֶה מַעֲלֶה הַחִיּוּת מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו וּמֵשִׁיב אוֹתָן לְשָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁשָּׁבִים כָּל הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים לְשָׁרְשָׁם לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, אֲזַי שָׁם חוֹזְרִים וְנַעֲשִׂים מִכָּל הָעֲווֹנוֹת וְהַדְּרָכִים הָהֵם תּוֹרָה חֲדָשָׁה בִּבְחִינַת חיל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ כַּנַּ"ל. שֶׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה אֵשֶׁת חַיִל תּוֹרָה חֲדָשָׁה כַּנַּ"ל, וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁמֵּעֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּזְכּוּ לֶעָתִיד לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית, אֲזַי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה חֲדָשָׁה:
וְזֶה מִצְוַת זְכִירַת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק וְכוּ'". שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק, דְּהַיְנוּ הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל הַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעָנָן פּוֹלְטָן וְהוּא מַכְשִׁיל אוֹתָם, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַגְבִּיהַ אוֹתָם וּלְהַחֲזִירָם לִמְקוֹמָם לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עַנְנֵי כְּבוֹד, בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְכָא עַל בְּנִין. וְזֶה בְּחִינַת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ וְכוּ'. 'זָכוֹר' דַּיְקָא, כִּי צָרִיךְ לְהַחֲזִיר מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְזֶה נַעֲשֶׂה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בִּבְחִינַת וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה וּמְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּשֶׁזּוֹכֶה לְנַצֵּחַ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וְזוֹכֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי חוֹזְרִים הַיָּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת שֶׁשָּׁם הַבְּחִירָה, כִּי יֵשׁ יְמֵי טוֹב וִימֵי רַע וְחוֹזְרִים כֻּלָּם אֶל מְקוֹמָם, שֶׁהוּא הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ"ל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַיָּמִים, בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל. וְשָׁם נִתְחַדְּשִׁים וְנַעֲשִׂים מֵחָדָשׁ וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם יְמֵי טוֹב, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. כְּשֶׁזּוֹכִין לָשׁוּב אֵלָיו בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל, שָׁם נִתְחַדְּשִׁים הַיָּמִים כְּמִקֶּדֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כִּי בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה נַעֲשֶׂה הַנֵּס שֶׁל מַפֶּלֶת הָמָן-עֲמָלֵק כַּיָּדוּעַ, וְאָז עוֹשִׂין פּוּרִים וְקוֹרִין הַמְּגִלָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית מִזֶּה כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְכָתְבָהּ דַּוְקָא, וְאִם קְרָאָהּ עַל פֶּה לֹא יָצָא, אַף שֶׁעִקָּרָהּ מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָּא וְהָיָה דַּי לְפַרְסֵם הַנֵּס בְּעַל פֶּה, אַךְ עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל שֶׁעִקַּר הַמְּגִלָּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין וּמְשִׁיבִין גַּם בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֶל מְקוֹמָהּ וְשָׁרְשָׁהּ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הֲרָמַת וְהִתְנַשְּאוּת הַיָּדַיִם שֶׁעַל יָדָם נַעֲשֶׂה הַהִתְגַּלּוּת כַּנַּ"ל, (וְכַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל). כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא בְּהַיָּדַיִם בִּבְחִינַת עִצְבוֹן יָדַיִם, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וְעַל-יְדֵי הָאֲנָחָה שֶׁמִּתְאַנֵּחַ וּמִתְחָרֵט וְשָׁב עַל דַּרְכּוֹ הָרָעָה, עַל-יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ אֶת הַיָּדַיִם עַד הַשָּׁמַיִם לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כִּי אֶשָּא אֶל שָׁמַיִם יָדַי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לָעוֹלָם. 'חַי אָנֹכִי' זֶה בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי מְקוֹר הַחַיִּים, בְּחִינַת אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי עַד שָׁם צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַ אֶת הַיָּדַיִם, דְּהַיְנוּ יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה שָׁם עַל-יְדֵי זֶה דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים וּמַמְשִׁיךְ מִשָּׁם תּוֹרָה גָּבֹהַּ מְאֹד כַּנַּ"ל, וַאֲזַי מְקַבְּלִים הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם כַּנַּ"ל, (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת הַמְּגִלָּה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַיָּדַיִם עַל-יְדֵי שֶׁמְּרִימִין אוֹתָם לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַיָּדַיִם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין דִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁנַּעֲשֵׂית עַל-יְדֵי הָעֲווֹנוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּתְהַפְּכָה לְטוֹב כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּגִלָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית מִזֶּה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְכָתְבָהּ דַּוְקָא כְּדֵי לְהָבִיא הַדִּבּוּרִים אֶל הַיָּדַיִם לְקַבְּלָם מֵהַיָּדַיִם מַמָּשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, דְּהַיְנוּ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וּמְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'כְּתֹב' דַּיְקָא, 'זִכָּרוֹן' דַּיְקָא, כִּי מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וְנִצְחוֹנָהּ שֶׁשָּׁב וְנַעֲשָׂה מִזֶּה בְּחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ"ל צָרִיךְ לְהָבִיא זֹאת לְתוֹךְ הַכְּתָב לְהַמְשִׁיךְ הַדִּבּוּרִים אֶל הַיָּדַיִם וּלְקַבְּלָם מִשָּׁם כַּנַּ"ל כְּדֵי לְהַפֵּךְ הַדָּבָר מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתוֹ וִינִיקָתוֹ מֵהַיָּדַיִם בִּבְחִינַת וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים שֶׁכָּתוּב בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְזֶה בְּחִינַת הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. 'וְהַיָּדַיִם' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתוֹ שָׁם כַּנַּ"ל בִּזְמַן שֶׁאֵין הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלָשׁוּב תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ וְלַחֲזֹר וּלְהָרִים הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וּלְקַבֵּל מִשָּׁם הַדִּבּוּרִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּתֹב כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כְּתִיבַת הַמְּגִלָּה דַּיְקָא כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהַתְּשׁוּבָה הַהֲגוּנָה כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת כְּתֹב שֶׁיַּמְשִׁיךְ דִּבּוּרִים עַל-יְדֵי הֲרָמַת הַיָּדַיִם וִיקַבְּלֵם מִן הַיָּדַיִם בִּבְחִינַת כְּתֹב כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מד) יִכְתֹּב יָדוֹ לַד', אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה 'יִכְתֹּב יָדוֹ' דַּיְקָא, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת חַיָּב אֱנָשׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי, כִּי צָרִיךְ לַעֲלוֹת אָז אֶל בְּחִינַת זִכָּרוֹן בִּבְחִינַת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק כַּנַּ"ל, אֶל הַגּוֹרָל הָעֶלְיוֹן שֹׁרֶשׁ הַגּוֹרָלוֹת שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב. וְאֵין שׁוּם רַע כְּלָל, רַק מִשָּׁם וּלְמַטָּה מִתְפַּצְּלִין שְׁנֵי הַגּוֹרָלוֹת, כָּל בְּחִינַת אָרוּר הָמָן וּבָרוּךְ מָרְדְּכַי כַּנַּ"ל:
וְזֶה עִנְיַן סְעֻדַּת פּוּרִים, כִּי מֵעַתָּה שֶׁנִּתְתַּקֵּן הַדַּעַת וְזוֹכִין לִבְחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִים מִן הַיָּדַיִם, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָמָן-עֲמָלֵק וּמִקְרָא מְגִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁל הִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן זוֹכִין עַתָּה לִבְחִינַת לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, בְּחִינַת מַצָּה כַּמְבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא מִצְוָה לֶאֱכֹל וּלְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּה, כִּי אֲכִילַת זֶה הַיּוֹם הִיא בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, (כַּמְבֹאָר שָׁם). וְעַל-יְדֵי אֲכִילַת סְעֻדָּה זוֹ שֶׁל פּוּרִים נִתְתַּקֵּן פְּגַם הָאֲכִילָה שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעֻדָּה שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָיָה פְּגַם הַדַּעַת מְאֹד וְגָבְרָה הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל, אֲבָל אֲכִילָה זוֹ הוּא הֵפֶךְ מִזֶּה, כִּי הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה טז ע"ב), לַיְהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה-זוֹ תּוֹרָה. כִּי עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה נִתְגַּלּוּ הַהַסְתָּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, כִּי לְפִי גֹּדֶל הַדַּעַת כֵּן גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). וְזֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁל מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים שֶׁזּוֹכִין לְרַחֲמָנוּת עַל-יְדֵי הַדַּעַת, גַּם צְדָקָה הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם. וְכָל זֶה תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה הָרַחֲמָנוּת וְהַשָּׁלוֹם, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם). וְעַל-כֵּן שׁוֹלְחִין אֲפִלּוּ לַעֲשִׁירִים מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, הַכֹּל בִּשְׁבִיל כְּדֵי לְהַרְבּוֹת הַשָּׁלוֹם מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁזָּכוּ לְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד כַּנַּ"ל, גַּם עַל-יְדֵי צְדָקָה מַכְנִיעִין מַלְכוּת הָמָן-הָעֲמָלֵק שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּמִתְגַּבֵּר בְּתַאֲוַת עֲשִׁירוּת, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל), וְעַל-יְדֵי הַצְּדָקָה מַכְנִיעִין הַתַּאֲוַת הָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר "אַשְׁרֵי הָעָם" בְּסִימָן יג:
יורה דעה · הלכות הכשר כלים
עִנְיַן טְבִילַת כֵּלִים חֲדָשִׁים הַנִּקְנִים מִן הָעַכּוּ"ם: עַל-פִּי הַתּוֹרָה 'וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים' בְּסִימָן נו, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה: וְהַכְּלָל שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה יְכוֹלִין לִמְצֹא אֶת ה' יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים וּמַמְשִׁיכִין הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָה עַל-יְדֵי הַכֵּלִים הַנַּעֲשִֹין מֵהַפָּרָשִׁיּוֹת וּסְדָרִים וְתֵבוֹת וְאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְדַעַת וְכוּ', כִּי עִקַּר הַחַיִּים הוּא הַדַּעַת וְהַחָכְמָה וְכוּ'. וְאָז זוֹכִין לָדַעַת שֶׁגַּם בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה נִמְצָא ה' יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וּכְנֶגֶד זֶה הַדַּעַת שֶׁהוּא חַיּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק וְכוּ', שֶׁהוּא מְאַסֵּף מָמוֹן, שֶׁשָּׁם כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ', אֲבָל יֵשׁ כֹּחַ בַּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת תּוֹרָה מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכוּ' שֶׁבָּלַע תְּחִלָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּמְבֹאָר שָׁם; שֶׁכְּפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת, כֵּן זוֹכִין לְפַרְנָסָה וּלְשָׁלוֹם וְכוּ', כִּי פַּרְנָסָה בְּנָקֵל בִּבְחִינַת מָן בְּלִי יְגִיעוֹת וּטְרָדוֹת זֶה זוֹכִין כְּפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת וְזֶה הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מִקְוֶה, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, כִּי מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת דַּעַת עֶלְיוֹן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְכוּ', (עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב): וְזֶה בְּחִינַת טְבִילַת כְּלֵי סְעֻדָּה הַנִּקְנִים מֵהָעַכּוּ"ם, כִּי אֲכִילַת יִשְֹרָאֵל יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה וְגָבֹהַּ מְאֹד, כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי, כִּי הַחַיּוּת נִמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים תָּמִיד, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ, מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כִּי אִם עַל-יְדֵי כֵּלִים הַנַּעֲשִֹים עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחַיּוּת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְכוּ'". כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פָּרָשִׁיּוֹת וּסְדָרִים וְכוּ', עַל-יְדֵי-זֶה קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים וּמַמְשִׁיכִין מִמֶּנּוּ הַחַיּוּת, שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַחַיִּים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּכָל דְּבַר מַאֲכָל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַגְבִּיל הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים לְתוֹךְ כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים כַּנַּ"ל. וְזֶה הַכֹּחַ מְקַבְּלִין כָּל הַמַּאֲכָלִים מֵהַתּוֹרָה, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל-פִּי הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי מִצְווֹת הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ זֶה הַכֹּחַ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָלִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חַי, לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים לְתוֹךְ כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים. כִּי זֶה הַכֹּחַ נִמְשָׁךְ רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדָהּ קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל-יְדֵי-זֶה קוֹרִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים שֶׁבָּרָא דָּבָר זֶה בְּכֹחַ זֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת. וְעַכְשָׁיו עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, בָּרוּךְ אַתָּה וְכוּ' הַמּוֹצִיא לֶחֶם וְכוּ', אוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְכוּ', שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ קוֹרִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חֵי הַחַיִּים, מַמְשִׁיכִין מִמֶּנּוּ הַחַיּוּת עַל-יְדֵי דִּבּוּר הַבְּרָכָה לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל, וְאָז דַּיְקָא יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמַּאֲכָל לְהַחַיּוֹת אֶת הָאָדָם בְּחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחַיּוּת וְהַשְֹּבִיעָה עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה בְּחִינַת (יוֹאֵל ב, כו) וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָֹבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּחַיֶּה הַמַּאֲכָל אֶת הָאָדָם הוּא עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין יִשְֹרָאֵל עַל כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ גַּם לְכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִין הָעַכּוּ"ם, אוֹ בְּהֵמוֹת שֶׁיְּחַיֶּה אוֹתָן, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִיִּשְֹרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין יִשְֹרָאֵל עַל-יְדֵי אֲכִילָתָם בִּבְרָכָה וְעַל-פִּי הַתּוֹרָה, וּבֵין הַחַיּוּת שֶׁל זוּלָתָם, כִּי יִשְֹרָאֵל מְקַבְּלִים חַיּוּת אֲמִתִּי שֶׁהוּא חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל-כֵּן רַק הֵם נִקְרָאִים "חַיִּים" בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם וְכוּ'". אֲבָל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים גַּם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים "מֵתִים", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי הַחַיּוּת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ חַיּוּת כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּה אֵין זוֹכִין כִּי אִם כְּשֶׁהָאֲכִילָה הוּא עַל-פִּי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר כִּי הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַשְֹבִּיעַ נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָהּ כָּרָאוּי, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מַמְשִׁיכִין כָּרָאוּי הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-פִּי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה, "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי ה' יִחְיֶה הָאָדָם", שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת מִמּוֹצָא פִּי ה', שֶׁנִּמְשָׁךְ הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצָא פִּי ה'. כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא. וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין הַבְּרָכָה בְּפִינוּ אֲזַי נִתְעוֹרֵר פִּי ה', כִּבְיָכוֹל, לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּאֲכָל לְהַחַיּוֹת אֶת הָאָדָם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין כָּל הַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרִים לְהַמֻּתָּרִים, כִּי כָּל הַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרִים הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים, רַק מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים כָּרָאוּי, אַדְּרַבָּא, עַל יָדָם מִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְזֶה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה מַאֲכָלִים טְמֵאִים, וְכֵן מַאֲכָלִים הַקְּדוֹשִׁים בְּיוֹתֵר אֲסוּרִים גַּם כֵּן בַּאֲכִילָה, כְּגוֹן אֲכִילַת קֹדֶשׁ וּתְרוּמָה לְזָר, כִּי עִקַּר אִסּוּר אֲכִילַת מַאֲכָלִים הַטְּמֵאִים הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים וְאֵין כֹּחַ עַל יָדָם לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן גַּם כָּל הַמַּאֲכָלִים הַקְּדוֹשִׁים בְּיוֹתֵר אֲסוּרִים גַּם כֵּן לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶן בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד אֵין בְּכֹחַ בְּהַמְקַבֵּל לְקַבֵּל הַחַיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה הַמְרֻבָּה, הַנִּמְשָׁךְ עַל יָדָם. וְעַל-כֵּן אִם יִרְצֶה לְאָכְלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם הוּא גּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים מֵחָדָשׁ, בְּחִינַת רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר. וְעַל-כֵּן כָּל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ, כִּי אֵין בּוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הַחַיּוּת הַמְרֻבֶּה הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי אֲכִילַת קֹדֶשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רִבּוּי הַשֶּׁמֶן שֶׁגּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה וְכוּ'", כִּי אִסּוּר כִּלְאַיִם הוּא רַק מֵחֲמַת הַתַּעֲרֹבֶת, כִּי כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מֻתָּר לִזְרֹעַ, רַק כְּשֶׁנִּתְעָרְבִין זְרָעִים שֶׁל תְּבוּאָה וְשֶׁל גֶּפֶן יַחַד אֲסוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁעַל-יְדֵי תַּעֲרָבְתָּם אֵין לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל רִבּוּי הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַרְבֵּה מִינִים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה. וְעַל-כֵּן אֲסוּרִים בִּבְחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת פֶּן תִּקְדַּשׁ וְכוּ', כִּי זֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר קֹדֶשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה רִבּוּי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל:
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְֹרָאֵל הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל-יְדֵי הַכֵּלִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁאָז דַּיְקָא נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת עַל-יְדֵי הַמַּאֲכָל בִּקְדֻשָּׁה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁכְּפִי הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, כֵּן זוֹכִין לְפַרְנָסָה בְּחִינַת מָן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, כִּי הַפַּרְנָסָה וְהָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת מָן הוּא כְּפִי הַדַּעַת שֶׁמְּקַבְּלִין עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיּוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יֵשׁ כֹּחַ בְּהָאֲכִילָה לְהַחֲיוֹת הָאָדָם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת טְבִילַת כְּלֵי אֲכִילָה, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁל הָאֲכִילָה דַּיְקָא, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה כְּפִי קְדֻשַּׁת הַכֵּלִים שֶׁמְּקַבְּלִין עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַכֵּלִים הוּא עַל-יְדֵי טְבִילָה בַּמִּקְוֶה, כִּי הַמִּקְוֶה הוּא בְּחִינַת דַּעַת עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַנַּ"ל שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ הִיא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁמְּטַהֶרֶת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת. נִמְצָא, שֶׁהַמִּקְוֶה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל שֶׁמְּקַבְּלִין מֵחֵי הַחַיִּים עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שָׁם צְרִיכִין לְטַהֵר אֶת כְּלֵי הָאֲכִילָה שֶׁקּוֹנִין מֵהָעַכּוּ"ם כְּדֵי לְקַבֵּל חַיּוּת הָאֲכִילָה עַל-יְדֵי כֵּלִים קְדוֹשִׁים שֶׁקְּדֻשָּׁתָם עַל-יְדֵי הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמִּקְוֶה כַּנַּ"ל, כִּי הָעִקָּר לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַכֵּלִים, שֶׁזֶּה עִקַּר מַעֲלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ קוֹרִין הַחַיִּים מֵחֵי הַחַיִּים עַל-יְדֵי כֵּלִים כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן עִקַּר הַטְּבִילָה רַק לִכְלֵי מַתָּכוֹת (וְגַם כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁצְּרִיכִין טְבִילָה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁדּוֹמִין לִכְלֵי מַתָּכוֹת, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ), כִּי כְּלֵי מַתָּכוֹת הֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת כָּלוּל בְּמִינֵי מַתָּכוֹת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמַּטְבְּעוֹת וְהַמָּמוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, כִּי שָׁם בְּמִינֵי מַתָּכוֹת כְּלוּלִים כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁהֵם בְּחִינַת זָהָב וְכֶסֶף וְכוּ', שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הָעֲשִׁירוּת וּמֵחֲמַת זֶה הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּרוּכָה מְאֹד אַחַר הָעֲשִׁירוּת, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּתַאֲוַת הָעֲשִׁירוּת וּלְהַרְבּוֹת בְּכֵלִים כְּדֵי לִנֹּק מֵהַגְּוָנִין הַנַּ"ל וּלְהַעֲלִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַדַּעַת הַנַּ"ל שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חַיּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כַּמּוּבָן וּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. עַל-כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין הַכְּלֵי מַתָּכוֹת מֵהָעַכּוּ"ם שֶׁיְּנִיקָתָם מִמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בָּהֶם כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה בַּמִּקְוֶה, כִּי עַל-יְדֵי הַמִּקְוֶה שֶׁהוּא הַדַּעַת הַנַּ"ל יְטַהֲרֵם וְיוֹצִיאֵם מִפְּגַם הָעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַתּוֹרָה, כִּי נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי הַמִּקְוֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְאָז יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בָּהֶם מַאֲכַל יִשְֹרָאֵל, כִּי אָז דַּיְקָא אַחַר הַטְּבִילָה יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי הַמַּאֲכָלִים הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים כָּרָאוּי, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַכֵּלִים דַּיְקָא כַּנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת הַמִּקְוֶה כַּנַּ"ל:
וְזֶה שֶׁאָמַר יִצְחָק לְעֵשָֹו, "שָֹא נָא כֵלֶיךָ וְכוּ' וַעֲשֵֹה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי". כִּי יִצְחָק הִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁיִּרְאֶה תְּחִלָּה לְתַקֵּן בְּחִינַת הַכֵּלִים בִּקְדֻשָּׁה 'וְאָז וַעֲשֵֹה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי' מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵֹה, דְּהַיְנוּ מַאֲכָלִים קְדוֹשִׁים עַל-פִּי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים כַּנַּ"ל, בְּחִינַת שָֹא נָא כֵלֶיךָ כַּנַּ"ל. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שָֹא נָא כֵלֶיךָ', בְּדֹק סַכִּינְךָ וּשְׁחֹט יָפֶה שֶׁלֹּא תַּאֲכִילֵנִי נְבֵלָה. וְעַל-כֵּן קָרָא בְּדִיקַת הַסַּכִּין, לְהַצִּיל מִנְּבֵלוֹת, בְּשֵׁם "כֵּלִים", כִּי עִקַּר אִסּוּר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמַאֲכָלִים טְמֵאִים הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הַכֵּלִים כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הִזְהִיר אוֹתוֹ עַל בְּדִיקַת הַסַּכִּין בִּלְשׁוֹן 'שָֹא נָא כֵלֶיךָ', כִּי עִקָּר הוּא לְתַקֵּן הַכֵּלִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַמַּאֲכָלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֲסוּרִים לָנוּ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁאָר מַאֲכָלִים הָאֲסוּרִים כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִשְׁתַּמְשׁוּ בַּכֵּלִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּסְעֻדָּתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וּמַלְכוּת הָמָן הָיָה כָּל כֹּחוֹ מִמַּלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְעַל-כֵּן רָצוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל-יְדֵי פְּגַם הָאֲכִילָה וְהֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְֹרָאֵל בִּסְעֻדָּתָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְעַל-כֵּן הִשְׁתַּמְּשׁוּ אָז בִּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי רָצוּ לִפְגֹּם בְּהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת לְכָל הָעוֹלָם עַל-יְדֵי כֵּלִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ, אֲבָל אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְהֶדְיוֹט שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּקֹּדֶשׁ, בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָז נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה עַל יָדָם לְכָל הָעוֹלָם. וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהָמָן שֶׁהֵם מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם לִפְגֹּם הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן הִתְגַּבְּרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּסְעֻדָּתָם בִּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עִקַּר הַפְּגָם עַל-יְדֵי פְּגַם הַכֵּלִים, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים כַּנַּ"ל:
וְזֶה שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָֹו, "עִם לָבָן גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי וְכוּ' וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר וְכוּ'". כִּי עֵשָֹו הוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כִּי מִמֶּנּוּ יָצָא הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהֵם עִקַּר מַלְכוּת הָרְשָׁעָה וְעִקַּר כֹּחַ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה יוֹנֵק מִבְּחִינַת לָבָן שֶׁהוּא בְּחִינַת לֹבֶן הָעֶלְיוֹן, הַיְנוּ הָאוֹר וְהַחַיּוּת כְּשֶׁאֵין כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר וְהַחַיּוּת בְּהַדְרָגָה בְּמִדָּה כָּרָאוּי, מִשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת קְלִפַּת לָבָן וּמִשָּׁם יְנִיקַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת עֵשָֹו, הָמָן, עֲמָלֵק. וְעַל-כֵּן לֹא הָלַךְ יַעֲקֹב לְבֵית לָבָן עַד שֶׁעָסַק תְּחִלָּה בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה בְּבֵית שֵׁם וְעֵבֶר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד תְּחִלָּה הַרְבֵּה, עַל-יְדֵי-זֶה הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַגָּבֹהַּ וְהָעֶלְיוֹן מְאֹד מְאֹד, בְּחִינַת לֹבֶן הָעֶלְיוֹן, לְהַמְשִׁיכוֹ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל-יְדֵי רִבּוּי הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה תְּחִלָּה. וְאָז לֹא דַּי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּלָבָן שֶׁיָּנַק מֵרִבּוּי אוֹר, לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, אַדְּרַבָּא, יַעֲקֹב הִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הָעֲשִׁירוּת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ, כִּי הָפַךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה לְדַעַת עֶלְיוֹן מְאֹד וְנַעֲשֶֹה מִבְּחִינַת חַיִל בָּלַע וְכוּ', בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשֶׁת חַיִל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רָחֵל וְלֵאָה שֶׁהוֹצִיאָם מִבֵּית לָבָן דַּיְקָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵשֶׁת חַיִל, בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁהוֹצִיא מִתֹּקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵרִבּוּי אוֹר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לָבָן, וְאָז כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד לָבָן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַקְּלִפָּה, עַל-כֵּן מִמֵּילָא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל מַלְכוּת עֵשָֹו וְכוּ' שֶׁיּוֹנֵק מִמֶּנּוּ. עַל-כֵּן שָׁלַח לְעֵשָֹו, עִם לָבָן גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי, שֶׁזָּכִיתִי לַהֲפֹךְ הַהַסְתָּרָה לְדַעַת הַתּוֹרָה, לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלֹּבֶן הָעֶלְיוֹן בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל-יְדֵי תַּרְיַ"ג מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכִיתִי לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר וְכוּ', כִּי הוֹצִיא הָעֲשִׁירוּת מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלֹּבֶן הָעֶלְיוֹן לְתוֹךְ כֵּלִים קְדוֹשִׁים עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת, בִּבְחִינַת עִם לָבָן גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שָׁלַח לוֹ כָּל זֹאת לְהוֹדִיעוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כְּנֶגְדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִכְנִיעַ שֹׁרֶשׁ יְנִיקָתוֹ עַל-יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ הַחַיּוּת הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע מַלְכוּת הָרְשָׁעָה בִּבְחִינַת וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיַן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים וְכוּ', כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם:
אבן העזר · הלכות גטין
עִנְיַן גֵּט, עַל-פִּי הַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ (סִימָן נו), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: וְיוֹצֵא מִשָּׁם שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים וּמַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת, בְּחִינַת כֵּלִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת בְּמִדָּה וּבְשִׁעוּר, עַיֵּן שָׁם, וַאֲזַי מַמְשִׁיכִין חִיּוּת לְהַמַּלְכוּת, וְהַחִיּוּת הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה, וְעַל-יְדֵי הַדַּעַת יוֹדְעִין שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת מְלֻבָּשׁ גַּם כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמָהּ נֶחֱזֶרֶת הַהַסְתָּרָה וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּעַת, הַיְנוּ תּוֹרָה, וְעַל-יְדֵי כֵן כָּל הָרְשָׁעִים חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: וְזֶה בְּחִינַת גֵּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּגַלִּין הַתּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, כִּי הָאִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת וְכָל חִיּוּתָהּ עַל-יְדֵי בַּעְלָהּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַיְנוּ דַּעַת, וְעַל-כֵּן הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ בְּמִיתָה, כִּי כְּשֶׁנִּפְרֶדֶת מִבַּעְלָהּ וְתַחַת אִישָׁהּ תִּקַּח זָרִים אֲזַי נִפְרֶדֶת מִמְּקוֹר חִיּוּתָהּ, וַאֲזַי סִטְרָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט, כִּי הִיא מְקֻשֶּׁרֶת בְּבַעְלָהּ וְכָל חִיּוּתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה שִׂנְאָה בֵּין אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, אִי אֶפְשָׁר לָהּ לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ בִּוְלֹא כְלוּם, כִּי יִתְגַּבֵּר סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, כִּי הַהַסְתָּרָה הוּא הִפּוּךְ הַחִיּוּת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְכוּ', וְעַל-כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת, 'סֵפֶר' דַּיְקָא בְּחִינַת תּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִפָּסוּק זֶה, "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת", שֶׁדִּינוֹ כְּסֵפֶר לְעִנְיַן כַּמָּה דְּבָרִים, הַיְנוּ שֶׁהַגֵּט, שֶׁהוּא סֵפֶר כְּרִיתוּת, הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת וְנֶעְלֶמֶת בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, וְעַל-יְדֵי שֶׁכּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לָהּ הַגֵּט מְגַלִּין הַחִיּוּת וְהַתּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ לָהּ חִיּוּת לְתוֹךְ בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, וַאֲזַי יְכוֹלָה לִפָּרֵד מִבַּעְלָהּ בְּהֶתֵּר וְלֹא תֵּרֵד נַפְשָׁהּ לִשְׁאוֹל, לִבְחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי הַהַסְתָּרָה וְהַפֵּרוּד, כִּי כְּבָר הֵאִיר לָהּ חִיּוּת וָדַעַת לְתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, וְעָשָׂה מִן הַהַסְתָּרָה וְהַפֵּרוּד בְּעַצְמוֹ תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ גֵּט שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן כּוֹתְבִין בַּגֵּט כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָה כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן מְרַמֵּז לָהּ בַּגֵּט שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הִיא רְאוּיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְכוֹתֵב לָהּ, וַהֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְזֶה עִקָּרוֹ שֶׁל גֵּט, הַיְנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הַגֵּט שֶׁכּוֹתֵב לָהּ אַף שֶׁהִיא בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה וְנִפְרֶדֶת מִבַּעְלָהּ מִמְּקוֹר הַחַיִּים עִם כָּל זֶה בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבֶּשֶׁת הַתּוֹרָה, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעֲדַיִן הִיא קְשׁוּרָה בְּחֵי הַחַיִּים, וְעַל-כֵּן הִיא רַשָּׁאָה וְשַׁלְטָאָה לִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי הִיא קְשׁוּרָה עֲדַיִן בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וִיכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא לְיִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עַל יָדוֹ חִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים, כִּי לֹא נִפְרְדָה וְנִכְרְתָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי הַהַסְתָּרָה, כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבֶּשֶׁת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ וְיָצְאָה וְהָיְתָה. וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מֵקִישׁ הֲוָיָה לִיצִיאָה, הַיְנוּ שֶׁהֲוָיָה מַתְחִיל מִן הַיְצִיאָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁמַּגִּיעָה לְתַכְלִית הַהַסְתָּרָה וְהַפֵּרוּד, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַגֵּט, אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל בְּחִינַת הַהֲוָיָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְהַוּוֹת וּלְהִתְקַשֵּׁר בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם דְּבֵקִים בֵּאלֹקִים חַיִּים. כִּי הַגֵּט בְּעַצְמוֹ מְגַלֶּה שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי כֵן הִיא רַשָּׁאָה וְשַׁלְטָאָה בְּנַפְשָׁהּ לִמְהָךְ לְמִינְסְבָא לְכָל גְּבַר מִיִּשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁבְּהַגֵּט בְּעַצְמוֹ מְקַשֵּׁר אוֹתָהּ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל בְּחִינַת וְיָצְאָה וְהָיְתָה כַּנַּ"ל, כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה רַק שֶׁהִיא בְּהֶעְלֵם, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה זֹאת עַל-יְדֵי הַגֵּט כַּנַּ"ל אֲזַי חוֹזֶרֶת הַהַסְתָּרָה לַדַּעַת. נִמְצָא, שֶׁגַּם בְּתוֹךְ תַּכְלִית הַהַסְתָּרָה עֲדַיִן הִיא מְקֻשֶּׁרֶת בַּחַיִּים עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין הַהַסְתָּרָה וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה דַּעַת וְתוֹרָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת גֵּט כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגֵּט הוּא שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּבְחִינַת כְּלָלִיּוּת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת מִשְּׁמוֹ לִשְׁמָהּ, כִּבְיָכוֹל, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, הַיְנוּ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְשֵׁם מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא עַצְמוֹ בְּחִינַת שֵׁם הַמַּלְכוּת, כִּי עִקַּר הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כַּמּוּבָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם", וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַמַּלְכוּת, נִרְשָׁמִים בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ כֵן בִּפְרָטִיּוּת כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְתוֹךְ בְּחִינַת מַלְכוּת בִּפְרָטִיּוּת כְּדֵי לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גֵּט כַּנַּ"ל, צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת מִשְּׁמוֹ לִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת הַזְּמַן שֶׁכּוֹתְבִין בְּגֵט, וְכוֹתְבִין הַיּוֹם וְהַשָּׁבוּעַ וְהַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל גְּבוּלֵי הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת בִּבְחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת, בִּבְחִינַת וּמִדַּת יָמַי וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ חִיּוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת, כְּדֵי לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת בָּכֶם לְעֵד, שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּעַצְמוֹ מֵעִיד שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח וְכוּ', כִּי עֲדַיִן קְשׁוּרִים בְּחֵי הַחַיִּים, כִּי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הַגֵּט שֶׁהוּא לְעֵד וְלִרְאָיָה שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִדָּבֵק בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן הַקְּטַנָּה יוֹצֵאת בְּמֵאוּן, כִּי הַקְּטַנָּה שֶׁאֵין בָּהּ דַּעַת אֵין מְקֻשֶּׁרֶת בְּבַעְלָהּ כְּלָל. כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת עַל-יְדֵי הַדַּעַת בִּבְחִינַת וְהָאָדָם יָדַע וְכוּ', וְעַל-כֵּן אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַשֵּׁר בְּבַעְלָהּ כִּי אִם עַל-יְדֵי אָבִיהָ בִּבְחִינַת אָב בְּחָכְמָה שֶׁעַל יָדוֹ נִקְשֶׁרֶת בְּבַעְלָהּ כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁאֵין לָהּ אָב וְדַעַת עַצְמָהּ אֵין לָהּ, אֵין לָהּ הִתְקַשְּׁרוּת כְּלָל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן יוֹצֵאת בְּמֵאוּן בְּלֹא גֵּט, כִּי אֵין מְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה דַּעַת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ בְּהַהִתְקַשְּׁרוּת אֵין דַּעַת כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן הִיא נִפְרֶדֶת בְּמֵאוּן מִבַּעְלָהּ לְגַמְרֵי, וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו וְהוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, כִּי נַעֲשָׂה בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁהָיָה הַהִתְקַשְּׁרוּת בְּלֹא דַּעַת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, מַלְכוּת עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ, "קָטֹן נְתַתִּיךְ בַּגּוֹיִם וְכוּ'". שֶׁהִיא לְעוֹלָם בִּבְחִינַת קָטָן וּמַלְכוּתוֹ בְּלֹא דַּעַת וְחִיּוּת כַּמּוּבָא לְעֵיל, וְעַל-כֵּן הוּא בִּבְחִינַת שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, כִּי אַחַר כָּךְ נִפְרְדוּ לְגַמְרֵי וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְחַבְּרוּת מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּלֹא דַּעַת כַּנַּ"ל, כִּי הַקְּטַנָּה עֲדַיִן יֵשׁ בָּהּ אֲחִיזָה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה כַּיָּדוּעַ: אֲבָל כְּשֶׁיּוֹצֵאת בְּגֵט נִשְׁאֶרֶת מְקֻשֶּׁרֶת בְּבַעְלָהּ לְעוֹלָם, וְעַל-כֵּן הִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו וְכוּ', כִּי הַגֵּט הוּא בְּחִינַת דַּעַת הַמְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּפְרֶדֶת וְנִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הִיא קְשׁוּרָה בּוֹ קְצָת עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַמְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגֵּט, וְהַדַּעַת הוּא הִתְקַשְּׁרוּת, וְעַל-כֵּן הִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו וְכוּ', כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל לְעוֹלָם: גַּם בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה א אוֹת ב מְבֹאָר הִלְכוֹת גִּטִּין:
אבן העזר · הלכות יבום
"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו" וְכוּ' עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל (בְּהִלְכוֹת גִּטִּין הֲלָכָה א) "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים": וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת אֶל הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת, דְּהַיְנוּ הַחָכְמָה לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְהַמִּדּוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם שֶׁהוּא מַגְדִּיל הַחִיּוּת בְּמִדָּה, עַיֵּן שָׁם: וְזֶה בְּחִינַת יִבּוּם לְהָקִים לְאָחִיו שָׁם, כִּי לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ (ישעיהו מ״ה:י״ח) שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לַעֲסֹק בְּקִיּוּם הָעוֹלָם לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת כְּדֵי לְהָקִים שֵׁם וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת הוּא לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְהַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם. וְכָל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְרַחֵב גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה וְנִתְרַבִּין הַכֵּלִים לְקַבֵּל הַחִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ שְׁלֵמוּת וְתִקּוּן הַבְּרִיאָה, כִּי עִקַּר נִפְלָאוֹת וּגְבוּרוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה הוּא רַק בִּבְחִינָה זוֹ, הַיְנוּ כִּי בְּוַדַּאי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, רַק שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִדּוּשׁ וְהַפֶּלֶא שֶׁיּוּכַל לְהִתְצַמְצֵם, כִּבְיָכוֹל, הַחִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ הַכֵּלִים בִּבְחִינַת שֵׁם. וְזֶהוּ תֹּקֶף נִפְלָאוֹת שֶׁבִּבְרִיאָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיֻּמְשַׁךְ חִיּוּת אֵין סוֹף כִּבְיָכוֹל, לְתוֹךְ בְּחִינַת הַכֵּלִים, וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁיּוֹרֵד הַקְּדֻשָּׁה לְמַטָּה וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת וּבְצִנּוֹרוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר הוּא מַשְׁלִים כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה בְּיוֹתֵר וּמְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשִׂין בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר כֵּלִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, סִטְרָא דְּמוֹתָא חֻרְבַּן הָעוֹלָם בִּבְחִינַת וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן חַיָּב כָּל אָדָם לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת כְּדֵי לְהָקִים שֵׁם לְהַגְדִּיל בְּחִינַת הַשֵּׁם, דְּהַיְנוּ הַכֵּלִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן כָּל הַמַּנִּיחַ בֵּן תַּחְתָּיו כְּאִלּוּ לֹא מֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְכוּ'". כִּי סִטְרָא דְּמוֹתָא לָא שַׁלִּיט כְּלָל מֵאַחַר שֶׁהֵקִים שֵׁם שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת בְּמִדָּה, וַאֲזַי סִטְרָא דְּמוֹתָא לָא שַׁלִּיט כְּלָל, כִּי אֲחִיזָתָהּ רַק עַל-יְדֵי רִבּוּי אוֹר שֶׁעַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַכֵּלִים בְּחִינַת מְחִיַּת שֵׁם כַּנַּ"ל, אֲבָל מִי שֶׁאֵין מַנִּיחַ זֶרַע אַחֲרָיו זֶהוּ נִקְרָא מֵת, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֵקִים שֵׁם שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בְּחִינַת שֵׁם וּכְּלִי לְקַבֵּל הַחִיּוּת, וַאֲזַי הוּא חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי אוֹר וְכוּ' שֶׁמִּשָּׁם נֶאֱחָז סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ תִּקּוּן שֶׁלֹּא תֹּאבֵד נַפְשׁוֹ וְתַחֲזֹר עוֹלָמוֹ לִבְחִינַת תֹהוּ וָבֹהוּ מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֵקִים שֵׁם כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכָה אִשְׁתּוֹ לְהִתְיַבֵּם (וְנִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי אָחִיו), כִּי הַפְּגָם מַגִּיעַ אֵלֶיהָ, כִּי עִקַּר הַפְּגָם בִּבְחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל:
וְהַתִּקּוּן עַל-יְדֵי אָחִיו מֵאָבִיו, כִּי שְׁלֵמוּת חִיּוּת הַמַּלְכוּת הַנִּמְשָׁךְ אֵלֶיהָ שֶׁזֶּה בְּחִינַת זִוּוּג, כִּי הַחִיּוּת הוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי לא) מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, 'מִמֶּרְחָק' דַּיְקָא, כִּי חִיּוּתָהּ דַּיְקָא כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַחִיּוּת לְתוֹךְ מִדּוֹת וְכֵלִים בִּבְחִינַת שֵׁם כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁנִּתְרַחֵק וְנִשְׁתַּלְשֵׁל הַחִיּוּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּתוֹךְ כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה הַחִיּוּת בִּשְׁלֵמוּת וּבְתִקּוּן בְּיוֹתֵר כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר עֲרָיוֹת שֶׁהָאִסּוּר הוּא בְּכָל הַקְּרוֹבוֹת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם סְמוּכִים בְּשָׁרְשָׁם אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל יָדָם, כִּי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ מֵרָחוֹק דַּיְקָא כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁלֹּא יִהְיֶה רִבּוּי אוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְהִנֵּה הָאַחִים סְמוּכִין זֶה לָזֶה בְּשָׁרְשָׁם מְאֹד, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד יָצְאוּ, וְעַל-כֵּן אֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה, כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִן הָאַחִין לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת בְּדֶרֶךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת לְמַטָּה יוֹתֵר בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְרַחֵק וְיִתְרַחֵב גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַהִתְרַחֲקוּת כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין הָאַחִין לְהִתְרַחֵק זֶה מִזֶּה כַּנַּ"ל, אֲבָל בִּמְקוֹם מִצְוַת יִבּוּם הִתִּירָה הַתּוֹרָה אֵשֶׁת אָח לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, שֶׁלֹּא תֹּאבֵד נֶפֶשׁ הַמֵּת לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הֵקִים שֵׁם כַּנַּ"ל, וַאֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ וּמִיתָתָהּ חַס וְשָׁלוֹם, הוּא שֶׁחוֹזֵר הָאוֹר לְמַעְלָה לְשָׁרְשׁוֹ, וַאֲזַי נִשְׁאָרִין הַכֵּלִים בְּחִינַת שְׁבוּרִים וּמֵתִים וְזֶהוּ חֻרְבָּנוֹ, וְעַל-כֵּן אֵינָהּ יְכוֹלָה לִנָּשֵׂא, לְאַחֵר כִּי שָׁם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן, כִּי מֵאַחַר שֶׁמֵּת בְּלֹא זֶרַע, חָזַר לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא לְבֵית אָבִיו וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ אֶלָּא אֶצְלָם, וְעַל-כֵּן תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי אָחִיו מֵאָבִיו, כִּי אָב בְּחָכְמָה, וְהַחָכְמָה הִיא שֹׁרֶשׁ הַחִיּוּת, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה (קֹהֶלֶת ז). וְכֻלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ (תְּהִלִּים קד) וְהוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, וְשָׁם בִּבְחִינַת אָב בִּבְחִינַת חָכְמָה, עֲדַיִן כֻּלּוֹ אֶחָד וְאֵין שָׁם בְּחִינַת צִמְצוּם וּכְלִי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הַבְּרִיאָה. רַק מִשָּׁם מַתְחִיל לְהִשְׁתַּלְשֵׁל לְמַטָּה הַחִיּוּת לְתּוֹךְ בְּחִינַת הַכֵּלִים הַנַּעֲשִׂין מִשָּׁם וּלְמַטָּה, וְהִנֵּה בְּחִינַת הָאַחִין מִן הָאָב הֵם בְּחִינַת רֵאשִׁית הַמְשָׁכַת הַצִּנּוֹרוֹת וְהַצִּמְצוּמִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן אָב בְּחָכְמָה, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל אָח וְאָח, דְּהַיְנוּ כָּל כְּלִי וְצִנּוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת בְּכָל פַּעַם לְתוֹךְ כֵּלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲבָל כְּשֶׁנֶּחֱרַב אָח אֶחָד וְלֹא הִנִּיחַ זֶרַע אֲזַי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּחָרֵב לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזֹר הָאוֹר לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת אָב בְּחָכְמָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת חֻרְבָּן, בְּחִינַת תֹהוּ וָבֹהוּ, כִּי כְּשֶׁחוֹזֵר הָאוֹר וְנִסְתַּלֵּק מִבְּחִינַת הַכֵּלִים לְגַמְרֵי וְחוֹזֵר לְמַעְלָה לְשָׁרְשׁוֹ אֲזַי נִשְׁאָרִין בְּחִינַת שְׁבוּרִים וּמֵתִים לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, (וַאֲזַי צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ לַחֲזֹר וּלְהוֹצִיא וּלְהוֹלִיד הָאוֹר מִתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה מִבְּחִינַת אָב בְּחָכְמָה). עַל-כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁתַּחֲזֹר בְּחִינַת מַלְכוּתוֹ לְאָחִיו מֵאָבִיו שֶׁהוּא מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם יָצְאוּ מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד וְהֵם בְּחִינַת תְּחִלַּת הַמְשָׁכַת הַצִּנּוֹרוֹת וְהַצִּמְצוּמִים מִן אָב בְּחָכְמָה, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי אָחִיו מֵאָבִיו נִתְתַּקֵּן נֶפֶשׁ הַמֵּת שֶׁהָיְתָה נֶאֱבֶדֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי שֶׁנִּשְׁבַּר וְנֶחֱרַב בְּחִינַת שְׁמוֹ בְּחִינַת הַכֵּלִים, עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ זֶרַע וְהָיָה חוֹזֵר הָאוֹר לְשָׁרְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לְגַמְרֵי שֶׁזֶּהוּ חֻרְבָּנוֹ כַּנַּ"ל, וְעַכְשָׁו נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי אָחִיו, כִּי אַחִין הֵם בְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּמִים וְהַכֵּלִים הַנִּמְשָׁךְ מֵאָבִיו שֶׁעַל יָדוֹ נִתְתַּקֵּן נֶפֶשׁ הַמֵּת שֶׁחוֹזֵר וּמַמְשִׁיכָהּ בִּבְחִינַת כֵּלִים, בְּחִינַת שֵׁם, וְזֶהוּ "לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם": :
וְתִקּוּן וְהַצָּלָה שֶׁאָחִיו מַצִּילוֹ, הוּא לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהוּא מַלְכוּת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וּמַלְכוּת עֲמָלֵק הִוא בְּחִינַת מְחִיַּת שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק". וּמִשָּׁם אֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת מְחִיַּת שֵׁם, וְעַל-כֵּן עָנְשׁוֹ מִדָּה בְּמִדָּה שֶׁיִּמָּחֶה שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ. וּמַלְכוּת עֲמָלֵק הִוא בְּחִינַת (מלאכי א׳:ב׳) אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב כִּי הוּא מִזֶּרַע עֵשָׂו, וְעַל-כֵּן מִצְוַת יִבּוּם בְּאָח, כִּי הָאָח שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה מַצִּיל נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא מִתְגַּבֶּרֶת אִם הָיָה מְחִיַּת שֵׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל:
ּכְשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְיַבֵּם אֲזַי "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ וְכוּ' וְיָרְקָה בְּפָנָיו". כִּי אִיתָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת דַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי הַשָּׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת, וְיֵשׁ דַּעַת עֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁבֶּאֱמֶת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם וְדַעַת בֵּינֵיהֶם, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת, כִּי זֶהוּ דַּרְכֵי ה', וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "מַ'חֲלֹקֶת "שַׁ'מַּאי "הִ'לֵּל, וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְזֶה בְּחִינַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה, כִּי הַיִּבּוּם הוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם שֶׁהוּא הַזִּוּוּג שֶׁל הוֹלָדָה, כִּי הַהוֹלָדָה הִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (תְּהִלִים קנח) "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל". כִּי שָׁלוֹם הוּא הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי הֲפָכִים. וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּג, כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְעִקַּר הִתְחַבְּרוּתָם הוּא רַק בְּהַבָּנִים הַנּוֹלָדִים מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", שֶׁמִּשְּׁנֵיהֶם נוֹלָד בֵּן וְשָׁם נַעֲשִׂין אֶחָד. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשָּׁלוֹם הַנַּעֲשֶׂה בֵּינֵיהֶם הוּא רַק בַּבָּנִים הַנּוֹלָדִים שֶׁשָּׁם נַעֲשִׂין אֶחָד כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהַיִּבּוּם שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בַּיִּבּוּם אֲזַי "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ", הַיְנוּ בְּחִינַת הַזִּוּוּג וְהַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הִוא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת זִוּוּג הַפְּנִימִי לְחִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, שֶׁהוּא זִוּוּגָא דְּלָא פְּסִיק, וְעַל-כֵּן הוּא תָּמִיד בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַזִּוּוּג הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת דְּאִישׁ וְאִשָּׁה כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עַל-יְדֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל, אֲבָל זִוּוּגָא עִלָּאָה שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה וְהוּא זִוּוּגָא דְּלָא פְּסִיק, הוּא תָּמִיד בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת, אֲבָל בֶּאֱמֶת שָׁם תַּכְלִית הָאַהֲבָה וְהָאַחְדוּת, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג זֹאת, כִּי אָסוּר לַחֲקֹר שָׁם, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר, "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ" כַּיָּדוּעַ. וְשָׁם הוּא בְּחִינַת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, כִּי שָׁם מְקוֹר הַחַיִּים, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה כִּי מֹשֶׁה הָיָה פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי וְלֹא הָיָה לוֹ זִוּוּגָא תַּתָּאָה כְּלָל, רַק זִוּוּגוֹ הָיָה בִּבְחִינַת זִוּוּגָא עִלָּאָה, בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְיַבֵּם עַל-כֵּן וְחָלְצָה נַעֲלוֹ בִּבְחִינַת זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה, בְּחִינַת שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ הַנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, נַעַל דָּא אִתְּתָא שֶׁמֹּשֶׁה הֻכְרַח לִפְשֹׁט עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִזִּוּוּג הַתַּחְתּוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁל נְעָלֶיךָ, וְהָיָה זִוּוּגוֹ רַק בִּבְחִינַת זִוּוּגָא עִלָּאָה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם הֵפֶךְ זִוּוּג הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא דַּיְקָא בִּבְחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, כִּי הַתַּחְתּוֹן הוּא בִּבְחִינַת נַעַל שֶׁהוּא אִתְּתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר, בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְהַמַּחֲלֹקֶת הַבָּא מִשָּׁם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע מִשָּׁם נֶאֱחָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן רַק עַל-יְדֵי שָׁלוֹם לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר, אֲבָל לְמַעְלָה מַעְלָה שָׁם הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאַדְּרַבָּא, הַמַּחֲלֹקֶת הוּא דַּעַת עֶלְיוֹן מְאֹד, בְּחִינַת זִוּוּגָא עִלָּאָה, זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ, "שַׁל נְעָלֶיךָ", שֶׁיַּפְשִׁיט עַצְמוֹ מִבְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר הַנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְמַחֲלֹקֶת עֶלְיוֹן, זִוּוּגָא עִלָּאָה הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וְחָלְצָה נַעֲלוֹ, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג בֵּינֵיהֶם כְּדֵי לְתַקֵּן נֶפֶשׁ הַמֵּת, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בִּבְחִינַת דַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַבֵּר בִּבְחִינַת דַּעַת עֶלְיוֹן שֶׁל מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שַׁל נְעָלֶיךָ, בְּחִינַת וְחָלְצָה נַעֲלוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, "וְיָרְקָה בְּפָנָיו", כִּי הָרֹק הוּא בִּבְחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּג עֶלְיוֹן שֶׁל חֵךְ וְגָרוֹן, כַּמּוּבָא. שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי חֲלִיצַת מִנְעָל דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי הָרֹק נִתְתַּקֵּן נֶפֶשׁ הַמֵּת בִּבְחִינַת וְיָרְקָה בְּפָנָיו שֶׁשָּׁם נִרְאֶה פָּנָיו, כִּי הָרֹק הוּא בְּחִינַת זִוּוּג עֶלְיוֹן שֶׁעַל יָדוֹ נִתְתַּקֵּן:
וְעַל-כֵּן מִרְיָם שֶׁפָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה וּדְבָרֶיהָ הָיוּ עַל שֶׁפָּרַשׁ, כִּי הִיא לֹא הִשִּיגָה שֶׁזָּכָה לְזִוּוּג עֶלְיוֹן בְּחִינַת זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל-כֵּן יָכֹל לִהְיוֹת פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי, וְעַל-כֵּן דִּבְּרָה עָלָיו, הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִּבֵּר וְלֹא פָּרַשְׁנוּ מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי אַדְּרַבָּא עִקָּרָא הַדַּעַת עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן הָיָה עָנְשָׁהּ "וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ", שֶׁרָמַז לָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצְוַת חֲלִיצָה בִּבְחִינַת וְיָרְקָה בְּפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סִימָן כא) שֶׁשָּׁם מְרֻמָּז סוֹד יִבּוּם וַחֲלִיצָה, הַיְנוּ כִּי הִיא פָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה עַל שֶׁפָּרַשׁ, נִמְצָא, שֶׁפָּגְמָה בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה, וְהַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת חֲלִיצָה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן נֶאֱמַר בָּהּ, "וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ". כִּי שָׁם פָּגְמָה בִּבְחִינַת שַׁל נְעָלֶיךָ, בִּבְחִינַת וְחָלְצָה נַעֲלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו כַּנַּ"ל: חָלוּץ בְּגִימַטְרִיָּא מַצָּה עִם הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. ה' אֶחָד רָאשֵׁי תֵּבוֹת "דִּ'בְרֵי "אֱ'לֹקִים "חַ'יִּים. כִּמְדֻמֶּה שֶׁכָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ נֵרוֹ יָאִיר:
וְזֶה בְּחִינַת עַל-כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד, כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה לְמַה שֶּׁזָּכָה מֹשֶׁה, וְעַל-כֵּן אָנוּ מְצֻוִּים לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת וְשֶׁלֹּא לִהְיוֹת פְּרוּשִׁים לְגַמְרֵי, וְזֶהוּ, "עַל-כֵּן יַעֲזָב אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ", הַיְנוּ זִוּוּגָא דְאַבָּא וְאִמָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה הַנַּ"ל וְדָבַק וְכוּ' 'וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד', הַיְנוּ בְּחִינַת זִוּוּג וְדַעַת שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד כַּנַּ"ל:
אבן העזר · הלכות סוטה
עִנְיַן פָּרָשַׁת סוֹטָה, שֶׁהַמִּצְוָה לִכְתֹּב הַפָּרָשָׁה וּלְמָחֲקָהּ אֶל הַמַּיִם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִבְדֶּקֶת הַסּוֹטָה: עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל (בְּהִלְכוֹת גִּטִּין הֲלָכָה א) "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" (בְּסִימָן נו). וְהַכְּלָל, שֶׁעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים וּמַמְשִׁיכִין חִיּוּת, דְּהַיְנוּ דַּעַת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹדְעִין שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִתְהַפְּכִין הַסְתָּרוֹת לְדַעַת וְתוֹרָה, וַאֲזַי אוֹרָיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ וְכוּ', וּכְנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַלְכוּת עֲמָלֵק, אַךְ יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה וְעוֹשֶׂה מֵהֶם דַּעַת וְתוֹרָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: וְהִנֵּה הַהַסְתָּרוֹת זֶהוּ בְּעַצְמוֹ כֹּחַ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כִּי כְּשֶׁהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת אֲזַי חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ כֹּחַ לְמַלְכוּת הָרְשָׁעָה, אַךְ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא, שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תּוֹרָה, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הַכְנָעַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, מַלְכוּת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל: וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּנַּ"ל, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הִיא בִּבְחִינַת מְחִיַּת שֵׁם, בִּבְחִינַת תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, וִינִיקָתָהּ מִבְּחִינַת מְחִיקַת הַשֵּׁם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּשֶׁהַשֵּׁם שָׁלֵם אֲזַי הִיא נִכְנַעַת כַּנַּ"ל, אַךְ כֹּחָהּ חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק כְּשֶׁאֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם בִּבְחִינַת כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ שֶׁאֵין שְׁמוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זִכְרוֹ. נִמְצָא, שֶׁיְּנִיקָתָהּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת מְחִיקַת הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַסְתָּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִיקַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הַשֵּׁם, כִּי הַהַסְתָּרָה הִוא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר שֶׁנִּתְהַפֵּךְ וְנַעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, וְלִפְעָמִים גַּם זֶה אֵין יוֹדְעִין, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְחִיקַת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל מִן הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי הַהַסְתָּרוֹת, כְּמוֹ דָּבָר הַנִּמְחָק שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֶה הָיָה כָּתוּב בּוֹ: וְזֶה בְּחִינַת מְחִיקַת פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁהִוא פָּרָשָׁה שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי הַבַּעַל מְחֻיָּב לְקַנֵּא לָהּ, דְּהַיְנוּ לְהוֹכִיחָהּ וּלְהַזְהִירָהּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹכָחָה שֶׁמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא שָׁם. וּכְשֶׁמּוֹכִיחָהּ וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת לוֹ וְנִסְתְּרָה וְכוּ', וְאָז הִיא בְּחִינַת הַסְתָּרָה, בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת עֲמָלֵק עַל-יְדֵי חֵטְא הַסּוֹטָה שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, כַּמּוּבָא, שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַפְּגָם, כִּי כְּשֶׁהוּא מוֹכִיחָהּ וּמַזְהִירָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ, אַל תִּסָּתְרִי. וְהִיא אֵינָהּ שׁוֹמַעַת לוֹ וְנִסְתְּרָה, הוּא בִּבְחִינַת עָבַר וְשָׁנָה וְכוּ', כִּי כְּשֶׁמְּקַנֵּא לָהּ מִסְּתָמָא רָאָה בָּהּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קִנֵּא לָהּ וְהוֹכִיחָהּ וְהִיא לֹא שָׁמְעָה וְשָׁבָה לְאִוַּלְתָּהּ וְנִסְתְּרָה עוֹד, וְזֶה בְּחִינַת עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַהַסְתָּרָה, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם. וְזֶה "וְנִסְתְּרָה", 'וְנִסְתְּרָה' דַּיְקָא בְּחִינַת הַסְתָּרָה הַנַּ"ל שֶׁהַמַּלְכוּת בְּהַסְתָּרָה עַל-יְדֵי-זֶה , וַאֲזַי כְּשֶׁיֵּשׁ הַסְתָּרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הָאֱמֶת בְּהֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם, כִּי זֶה עִקַּר הַהַסְתָּרָה בְּחִינַת וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי, וְהַפָּנִים הוּא הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי הַהַסְתָּרָה הוּא שֶׁנִּתְהַפְּכָה הַתּוֹרָה וְנִסְתְּרָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ הַסְתָּרַת הָאֱמֶת, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת וּבָאָה בִּבְחִינַת הַהַסְתָּרָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁקֶר, וּצְרִיכִין לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי מַה שֶּׁיּוֹדְעִין שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה הַהַסְתָּרָה וְנִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת אֲזַי אוֹרָיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ, "עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶתִי" וְכוּ', וַאֲזַי יֵשׁ דִּין וּמִשְׁפָּט בָּעוֹלָם, כִּי עַכְשָׁו הָאֱמֶת בְּהֶסְתֵּר, וְעַל-כֵּן הָרְשָׁעִים מַצְלִיחִין וְצַדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִין, אֲבָל לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת אָז, וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, וְאָז יִהְיֶה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים עַל-יְדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת אָז, כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת אֲזַי מִתְנַהֵג הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת שֶׁרְשָׁעִים יִהְיֶה לָהֶם מַפָּלָה וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ בְּטוּב ה', וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סִימָן סו) שֶׁמַּפֶּלֶת הָרְשָׁעִים עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַהַסְתָּרָה וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה תּוֹרָה וְנִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת אֲזַי אוֹרָיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה קֵץ וָסוֹף, אוֹ שֶׁחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִים כְּרוּז וְהַזְהָרַת הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת קָמַיְהוּ כַּנַּ"ל, אוֹ אִם עַד אֵלֶּה לֹא יִשְׁמְעוּ אֲזַי הַתּוֹרָה נוֹקֶמֶת בָּהֶם מֵאַחַר שֶׁהִזְהִירָה אוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ בִּבְחִינַת אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא אִם כֵּן מַזְהִירִין, וְעַל-כֵּן עַד עַכְשָׁו שֶׁהָיָה בְּחִינַת הַסְתָּרָה וְלֹא שָׁמְעוּ כְּרוּז וְהַזְהָרַת הַתּוֹרָה לֹא הָיָה עֹנֶשׁ וּנְקָמָה תֵּכֶף, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַהַסְתָּרָה וְהַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת לִפְנֵיהֶם וּמַזְהֶרֶת אוֹתָם, עַל-כֵּן כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹמְעִים נוֹקֶמֶת בָּהֶם, כִּי עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה נְקָמָה בָּרְשָׁעִים תֵּכֶף כַּנַּ"ל: כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם פּוֹעֲלִים וְעוֹשִׂים כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִטִּבְעָהּ לָתֵת חַיִּים לַמְקַיְּמָהּ וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק כְּשֶׁהִיא בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה אֲזַי נִסְתָּר הָאֱמֶת וְנִתְהַפְּכִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן אֵין נַעֲשֶׂה בָּהֶן מִשְׁפָּט וּנְקָמָה מִיָּד כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּסוֹטָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּחִינַת הַסְתָּרָה כַּנַּ"ל וְנִסְתָּר הָאֱמֶת שֶׁאֵין יוֹדְעִין שֶׁאִם נִטְמְאָה, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה, וְזֶה עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה, עַל-כֵּן כּוֹתְבִין הַפָּרָשָׁה וּמוֹחֲקִין אוֹתָהּ אֶל הַמַּיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְחִיקַת הַשֵּׁם חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַסְתָּרָה, הַיְנוּ שֶׁמַּרְאִין לָהּ הַפְּגָם שֶׁפָּגְמָה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁגָּרְמָה, כִּי עַל-יְדֵי הָעֲבֵרוֹת שֶׁעַל יָדָם נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵאִסּוּר הֶתֵּר הִיא כְּאִלּוּ מוֹחֵק אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַלָּאו וְאוֹתָהּ הַפָּרָשָׁה הַמְדַבֶּרֶת מִזֶּה הַחֵטְא, וְעַל-יְדֵי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ מוֹחֵק אוֹתָהּ הַפָּרָשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כָּאן בְּסוֹטָה עוֹשִׂין זֹאת בְּפֹעַל שֶׁמּוֹחֲקִין הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה שֶׁמִּשָּׁם כֹּחַ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה כַּנַּ"ל, אַךְ עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וּמוֹחֲקִין אוֹתָם, עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ אָנוּ מַרְאִין שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת מְחִיקַת הַשֵּׁם חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשִׁין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה הַמְּחַק נַעֲשֶׂה מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁגַּם כָּאן מְלֻבָּשִׁין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁיּוֹדְעִין זֹאת אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַהַסְתָּרָה דַּעַת, הַיְנוּ תּוֹרָה, וְזֶהוּ שֶׁמּוֹחֲקִין הַפָּרָשָׁה אֶל הַמַּיִם, כִּי הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת חֶסֶד וָדַעַת, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁמּוּבָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, בִּפְרָט מַיִם קְדוֹשִׁים שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בַּכִּיּוֹר, וַאֲזַי מִבְּחִינַת מְחִיקַת הַשֵּׁם בְּחִינַת הַסְתָּרָה נַעֲשֶׂה דַּעַת, בְּחִינַת מַיִם קְדוֹשִׁים, וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה לְדַעַת אֲזַי נִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, וַאֲזַי הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה מִתּוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת הִיא מְבָרֶרֶת הָאֱמֶת אִם נִטְמְאָה הִיא נוֹקֶמֶת בָּהּ מִיָּד עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל וְאִם לָאו נִתְוַסֵּף לָהּ חַיִּים וְטוֹבָה עַל-יְדֵי-זֶה , כִּי עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה נִמְשָׁךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: וְעַל-כֵּן הַכֹּהֵן אוֹמֵר בְּפֶה מָלֵא הַשְּׁבוּעָה, וּמְפָרֵשׁ דְּבָרָיו, אִם שָׂטִית וְאִם לֹא שָׂטִית וְכוּ', כְּדֵי לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה וְאוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי הַפָּרָשָׁה, אִם שָׂטִית וְאִם לֹא שָׂטִית. כִּי הַהַסְתָּרָה הִיא שֶׁמְּהַפְּכִין דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וְעוֹשִׂין מֵאִסּוּר הֶתֵּר חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַכֹּהֵן מְבָרֵר הָאֱמֶת וּמְהַפֵּךְ הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ג), אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, כִּי הִיא מִתְרַחֶקֶת מִן הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַדַּעַת כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת שׁוֹטָה בְּחִינַת רוּחַ שְׁטוּת הֵפֶךְ הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַדַּעַת, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כִּי כָּל חִיּוּתָהּ מִבַּעְלָהּ כַּנַּ"ל שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת וָדַעַת כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁנִּסְטֵית לְאַחֵר, נִפְרֶדֶת מֵחִיּוּתָהּ, וְעַל-כֵּן הִיא בִּבְחִינַת רוּחַ שְׁטוּת הֵפֶךְ הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַדַּעַת כַּנַּ"ל: וְעַל-כֵּן אֵין כָּל זֶה נוֹהֵג רַק בַּמִּקְדָּשׁ וְעַל-יְדֵי הַכֹּהֵן, כִּי הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת דַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר, (סִימָן יג) כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת לג), כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו. וְעַל-כֵּן שָׁם יְכוֹלִין לִנְהֹג דִּין סוֹטָה, כִּי שָׁם יְכוֹלִין לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה עַל-יְדֵי הַדַּעַת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל-יְדֵי הַכֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה וָדַעַת, כִּי הַדָּעַת תָּלוּי בְּחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וְעַל-כֵּן הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לַכֹּהֲנִים בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג), "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת וְתוֹרָה וְכוּ'" (מַלְאָכִי ב), וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁהֵם זוֹכִין לְתוֹרָה עַל-יְדֵי-זֶה הֵם יְכוֹלִין לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן: חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק:
אבן העזר · הלכות אונס ומפתה
"וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף": עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל (בְּהִלְכוֹת גִּטִּין הֲלָכָה א), כִּי כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה חִיּוּתָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ עַל-יְדֵי הַדַּעַת, וּלְהֵפֶךְ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַמָּמוֹן לֶאֱסֹף וְלִכְנֹס, עַיֵּן שָׁם, אַךְ יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא כָּל הַמָּמוֹן מֵהֶם וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ דַּעַת בִּבְחִינַת וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, עַיֵּן שָׁם: וְהִנֵּה נִשּוּאִין בִּקְדֻשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת חִיּוּת וָדַעַת מִבַּעְלָהּ עַל-יְדֵי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל אוֹנֵס וּמְפַתֶּה, שֶׁהוּא זִוּוּג דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁיְּנִיקָתָהּ מִבְּחִינַת נִיצוֹצוֹת שֶׁבְּמָמוֹן כַּנַּ"ל, כִּי הַמָּמוֹן הוּא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי הַמָּמוֹן בָּא מִבְּחִינַת גְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאִשָּׁה, כִּי נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וְדַעְתָּן הִיא רַק בִּבְחִינַת גְּבוּרוֹת, כַּמּוּבָא וּמִשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּמּוּבָא, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת דְּהַיְנוּ דַּעַת וָחֶסֶד לְהַצִּילָהּ וּלְשָׁמְרָהּ מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא מִסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁסְּמוּכִים אֵלֶיהָ וְנֶאֱחָזִין שָׁם, וּכְשֶׁאֵין לָהּ חִיּוּת, בְּחִינַת חֶסֶד וָדַעַת הַנַּ"ל אֲזַי יֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה חַס וְשָׁלוֹם, וִינִיקָתָם מִבְּחִינַת הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיּוּת עַצְמוּתָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ מֵעַצְמָהּ שֶׁנֶּאֱחָזִין שָׁם כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵהַמָּמוֹן כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן אוֹנֵס וּמְפַתֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַזִּוּוּג דְּסִטְרָא אָחֳרָא, עַל-כֵּן עָנְשׁוֹ בְּמָמוֹן שֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְנוֹתְנִין לְאָבִיהָ, כִּי שָׁם פָּגַם בִּבְחִינַת הַמָּמוֹן עַל-יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁאֲזַי יוֹנְקִין מֵהַמָּמוֹן וְרוֹצִים לֶאֱסֹף הַמָּמוֹן אֲלֵיהֶם, כִּי שָׁם נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, עַל-כֵּן מוֹצִיאִין מִן הַמְאַנֵּס אוֹ הַמְפַתֶּה הַמָּמוֹן כְּדֵי לְהוֹצִיא הַמָּמוֹן מִבְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ, כִּי הַמְאַנֵּס אוֹ כוּ' הוּא הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה כַּנַּ"ל, וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְנוֹתְנִין לְאָבִיהָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָב בְּחָכְמָה, וַאֲזַי חוֹזֵר הַמָּמוֹן וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ חָכְמָה וָדַעַת עַל-יְדֵי שֶׁיָּצָא מִבְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא הַמְאַנֵּס וְכוּ' וְחָזַר לִבְחִינַת אָב בְּחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁהָאִשָּׁה הִיא תָּמִיד בִּרְשׁוּת אַחֵר, אוֹ בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ אוֹ בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, כִּי צְרִיכָה לְקַבֵּל עַל יָדָם חִיּוּת בְּחִינַת חָכְמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְקוּ הֵם מִמֶּנָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁיּוֹנֶקֶת מֵהַמָּמוֹן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי יְנִיקָתָם רַק כְּשֶׁאֵין לָהּ בְּחִינַת חִיּוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן הַבַּעַל וְהָאָב זוֹכִין בְּכָל מָמוֹנָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ, דְּהַיְנוּ מְצִיאָתָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּשְׁאָר זְכוּתִים, כִּי כָּל מָמוֹנָהּ שֶׁהוּא חִיּוּת עַצְמָהּ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּרְשׁוּת הַבַּעַל אוֹ הָאָב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת דַּעַת וָחֶסֶד לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר מַלְכוּת הָרְשָׁעָה חַס וְשָׁלוֹם, לִינֹק מִן הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף שֶׁנּוֹתֵן לְאָבִיהָ, כִּי צָרִיךְ לְהַחֲזִיר הַמָּמוֹן אֶל הַקְּדֻשָּׁה לִבְחִינַת אָב בְּחָכְמָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ דַּעַת כַּנַּ"ל, וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת נוּן שַׁעֲרֵי בִּינָה, בְּחִינַת מָן כַּמּוּבָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים וַאֲזַי חוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה מִן הַמָּמוֹן בְּחִינַת נוּן שַׁעֲרֵי בִּינָה: וּמִזֶּה לָמְדוּ שִׁעוּר כְּתֻבָּה גַּם כֵּן חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, כִּי בְּזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ גַּם כֵּן לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּה חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, כִּי כָּל חִיּוּתָהּ עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סִימָן סט), וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לָהּ הַמָּמוֹן עַל-יְדֵי בַּעְלָהּ דַּיְקָא שֶׁאֲזַי נִמְתָּק הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא חִיּוּת הָאִשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת עַל-יְדֵי בַּעְלָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וָדַעַת, שֶׁהוּא מַמְתִּיק וּמְתַקֵּן מְמֻנֶּה וְחִיּוּתָהּ, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּה חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָהּ מָמוֹן שֶׁנִּמְתָּק עַל יָדוֹ וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף, בְּחִינַת נוּן שַׁעֲרֵי בִּינָה כַּנַּ"ל שֶׁאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַחִיּוּת בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת חֶסֶד וָדַעַת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַכְּתֻבָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, 'קַלָּה' דַּיְקָא בְּחִינַת נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ הֶאָרַת הַכְּתֻבָּה בְּחִינַת חֲמִשִּׁים וְכוּ', אֲזַי אֵינָהּ קַלָּה, כִּי נִמְשָׁךְ לָהּ דַּעַת וָחֶסֶד כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ אֵינָהּ קַלָּה לְהוֹצִיא, כִּי אָז הַהִתְקַשְּׁרוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת עַל-יְדֵי הַדַּעַת וּכְשֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת הַדַּעַת גַּם כֵּן אֲזַי נִתְקַשְּׁרִין כָּרָאוּי, וַאֲזַי אֵינָהּ קַלָּה לְהוֹצִיא, כִּי דַּעְתָּהּ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת בִּתְּךָ בָּגְרָה, שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וְתֵן לָהּ, כִּי הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת תָּמִיד בִּרְשׁוּת אָבִיהָ אוֹ בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמֶרֶת מֵהֶם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁבָּגְרָה, שֶׁאֲזַי יָצְאָה מֵרְשׁוּת אָבִיהָ, צָרִיךְ לְמַהֵר לְהַשִּיאָהּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ כַּנַּ"ל: תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם: בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה:
וְעוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְבָאֵר קְצָת בְּכָל זֶה, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁכָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבִיד. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם נִכְשָׁלִים וְנִתְרַחֲקִים עַל יְדֵי כָּל הַפִּתּוּיִים וְהַהֲסָתוֹת וְכָל הַסִּבּוֹת לָזֶה [כְּמוֹ אֲשֶׁר סִבֵּב לָזֶה אֶת הַמְּקוֹמוֹת רַבּוֹת לִטְעוֹת בְּטָעוּתִים מִטָּעוּתִים שׁוֹנוֹת אֲשֶׁר הֵכִין וְהִזְמִין גַּם בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַפּוֹשְׁעִים וַהֲלֹא־זוֹכִים נִכְשָׁלִים בָּהֶם, וְשֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה לָהֶם מִכָּל זֶה סַם הַמָּוֶת מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם (כז)] אֲשֶׁר הִגְבִּיר עָלֵינוּ וּמִטֻּמְאַת הַחֲטָאִים אֲשֶׁר נִתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם יִהְיוּ מֻכְרָחִים לְהִזְדַּכֵּךְ אַחַר כָּךְ בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲבָל עַל יְדֵי כָּל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה שֶׁל הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁנִּמְצָא גַּם בָּהֶם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה מַגִּיעַ גַּם עֲלֵיהֶם רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְעָזְרָם וּלְסַיְּעָם לַחֲטֹף וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל עֹצֶם הַהִתְגָּרוּת וְהַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, אַךְ בְּזֹאת יָבֹאוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ סוֹף כָּל סוֹף לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ לָעַד וְלָנֶצַח שֶׁכָּל הָעֳנָשִׁים יִהְיוּ כְּדַאי וּכְדַאי נֶגֶד זֶה(כח), כִּי אִי אֶפְשָׁר לְכָל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ לִזְכּוֹת וְלָבֹא לָנֶצַח בְּשַׁעֲרֵי הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אַךְ וְרַק עַל יְדֵי כָּל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה שֶׁל סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב אֲשֶׁר מִתְגַּבֵּר לָזֶה בְּכָל הַהַנְהָגוֹת אֲשֶׁר יִתְנַהֵג עִמָּהּ הוּא יִתְבָּרַךְ(כט) מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד תַּכְלִיתָהּ. (וְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר, הָאֶחָד בְּעִיר וּשְׁנַיִם בְּמִשְׁפָּחָה הַמִּתְגַּבְּרִים גַּם הַיּוֹם לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, מִלְּבַד אֲשֶׁר לָעַד וְלָנֶצַח יִרְוְיוּן מִדֶּשֶׁן בֵּיתוֹ וְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַף גַּם נִזְדַּכְּכִים וְנִטְהָרִים וְנִפְטָרִים אַחַר מוֹתָם מֵהָעֳנָשִׁים בְּעַד הַחֲטָאִים שֶׁבַּגִּלְגּוּלִים הַקּוֹדְמִים. וְעַיֵּן עוֹד כָּל הַשַּׁיָּךְ לִדְבָרָיו הַנַּ"ל בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן נ"ו, וּבְלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ה') כִּי הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל הַצְלָחַת הַנֶּפֶשׁ לָעַד וְלָנֶצַח בְּהִתְגַּבְּרוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת (אוֹ עַל כָּל פָּנִים בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַתְּשׁוּבָה) עַל כָּל מִינֵי תַּאֲוֹת וּמְנִיעוֹת(ל), וּבְהֶעְדֵּר כָּל הָעֳנָשִׁים שׁוֹנִים אֲשֶׁר יַעַנְשָׁהּ(לא) אִם לֹא הִתְגַּבְּרָה זֶה כִּבְיָכוֹל לְחִיּוּב דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד(לב). וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָעַד וְלָנֶצַח לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן יִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג רְצוֹנוֹ וְחִיּוּב דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם בָּזֶה וּבִשְׁאָר תַּעֲלוּמוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת.
במדבר כ״ח:כ״ו: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַֽיהֹוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִֽקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשֽׂוּ׃
שמות י״ח:כ״א: וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹֽת׃
מלאכי א׳:י״א: כִּי מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ וְעַד־מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכׇל־מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה כִּֽי־גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם אָמַר יְהֹוָה צְבָאֽוֹת׃
קהלת י׳:י״ז: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִֽי׃
עובדיה א׳:כ״א: וְעָלוּ מֽוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַֽיהֹוָה הַמְּלוּכָֽה׃
יחזקאל ג׳:י״ט: וְאַתָּה כִּי־הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא־שָׁב מֵֽרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶֽת־נַפְשְׁךָ הִצַּֽלְתָּ׃
דברים י״ז:י״ט: וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כׇּל־יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃
בראשית ב׳:י״ט: וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן־הָֽאֲדָמָה כׇּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כׇּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם לִרְאוֹת מַה־יִּקְרָא־לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לוֹ הָֽאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמֽוֹ׃
תהילים ל״ט:ה׳: הוֹדִיעֵנִי יְהֹוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא אֵדְעָה מֶה־חָדֵל אָֽנִי׃
דברים ו׳:כ׳: כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַֽחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶֽם׃
קהלת ז׳:י״ב: כִּי בְּצֵל הַֽחׇכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַֽחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶֽיהָ׃
דברים ל״א:י״ח: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כׇּל־הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִֽים׃
ישעיהו ה׳:כ׳: הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָֽר׃
משלי א׳:כ״ב: עַד־מָתַי פְּתָיִם תְּֽאֵהֲבוּ־פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
אסתר ב׳:י״א: וּבְכׇל־יוֹם וָיוֹם מׇרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית־הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת־שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה־יֵּעָשֶׂה בָּֽהּ׃
בראשית מ״א:נ״א: וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּֽי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כׇּל־עֲמָלִי וְאֵת כׇּל־בֵּית אָבִֽי׃
שמות י״ב:י״ב: וְעָבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כׇל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכׇל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶֽעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהֹוָֽה׃
במדבר כ״ד:כ׳: וַיַּרְא אֶת־עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵֽד׃
קהלת י״ב:י״ג: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי־זֶה כׇּל־הָאָדָֽם׃
דברים כ״ה:י״ח: אֲשֶׁר קָֽרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִים אַֽחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִֽים׃
איוב כ׳:ט״ו: חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵֽל׃
במדבר י״א:ח׳: שָׁטוּ הָעָם וְלָֽקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּֽׁמֶן׃
ישעיהו י״א:ו׳: וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם־גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּֽם׃
קהלת ז׳:ט׳: אַל־תְּבַהֵל בְּרֽוּחֲךָ לִכְעוֹס כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנֽוּחַ׃
תהילים קמ״ז:י״ד: הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃
ירמיהו י״ד:ח׳: מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִֽהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלֽוּן׃
יחזקאל ל״ו:כ״ה: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶֽם׃
משלי ב׳:ו׳: כִּֽי־יְהֹוָה יִתֵּן חׇכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָֽה׃
שמות ו׳:ג׳-ד׳: וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶֽל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶֽם׃ וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר־גָּרוּ בָֽהּ׃
שמות ט״ז:ל״ה: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָֽכְלוּ אֶת־הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד־בֹּאָם אֶל־אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת־הַמָּן אָֽכְלוּ עַד־בֹּאָם אֶל־קְצֵה אֶרֶץ כְּנָֽעַן׃
במדבר כ״א:י״ד: עַל־כֵּן יֵֽאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יְהֹוָה אֶת־וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת־הַנְּחָלִים אַרְנֽוֹן׃
שמות ט״ז:ו׳: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶֽל־כׇּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִֽידַעְתֶּם כִּי יְהֹוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם׃
ויקרא כ״ג:מ״ג: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹֽתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
ישעיהו מ״א:י״ב: תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּֽךָ׃
שמות ט״ז:ד׳: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן־הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָֽקְטוּ דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם־לֹֽא׃
תהילים ל״ה:א׳: לְדָוִד רִיבָה יְהֹוָה אֶת־יְרִיבַי לְחַם אֶת־לֹחֲמָֽי׃
ישעיהו נ״ז:י״ט: בּוֹרֵא (נוב) [נִיב] שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִֽיו׃
דברים ט״ז:ג׳: לֹא־תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּֽאכַל־עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת־יוֹם צֵֽאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ׃
ישעיהו נ׳:ג׳: אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָֽם׃
שמות י״ז:י״ב: וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּֽמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד־בֹּא הַשָּֽׁמֶשׁ׃
איכה ג׳:מ״א: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָֽיִם׃
דברים ל״ב:מ׳: כִּֽי־אֶשָּׂא אֶל־שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָֽם׃
תהילים קי״ט:פ״ט: לְעוֹלָם יְהֹוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָֽיִם׃
איוב ל״ז:ה׳: יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְלֹא נֵדָֽע׃
שמות ל״ג:י״ג: וְעַתָּה אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת־דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּֽה׃
איוב כ״ו:י״ג-י״ד: בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִֽחַ׃ הֶן־אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה־שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָֽן׃
תהלים פט: הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִֽי׃ אַף־אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃ לְעוֹלָם (אשמור) [אֶשְׁמׇר־]לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לֽוֹ׃
בראשית ה׳:כ״ט: וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִֽמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵֽרְרָהּ יְהֹוָֽה׃
חולין קלט:: מֹשֶׁה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? ״בְּשַׁגַּם הוּא בָּשָׂר״. הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? ״הֲמִן הָעֵץ״. אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״. מׇרְדֳּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: ״מׇר דְּרוֹר״, וּמְתַרְגְּמִינַן: ״מֵירָא דַּכְיָא״. וְאֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן וְכוּ׳.
פסחים פז:: עָמַד וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וּבִטֵּל גְּזֵירָה, וְהִתְחִיל לְבָרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם וְגוֹ׳ וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְגוֹ׳ וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי עַמִּי אַתָּה״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹי לָהּ לָרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. שֶׁאֵין לָךְ כׇּל נָבִיא וְנָבִיא שֶׁלֹּא קִיפֵּחַ אַרְבָּעָה מְלָכִים בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
עירובין נד: הַנִּיחוּ לוֹ אָדָם גָּדוֹל שִׁמֵּשׁ. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, פְּתַח פּוּמָּיךְ קְרִי, פְּתַח פּוּמָּיךְ תְּנִי, כִּי הֵיכִי דְּתִתְקַיַּים בָּיךְ וְתוֹרִיךְ חַיֵּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכׇל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא״, אַל תִּקְרֵי ״לְמֹצְאֵיהֶם״ אֶלָּא ״לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה״. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, חֲטוֹף וֶאֱכוֹל חֲטוֹף וְאִישְׁתִּי, דְּעָלְמָא דְּאָזְלִינַן מִינֵּיהּ כְּהִלּוּלָא דָּמֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב הַמְנוּנָא:
יומא פו:: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא מְשׁוּבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״כְּכֶלֶב שָׁב עַל קִיאוֹ וְגוֹ׳״ — כִּדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא, כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ — הוּתְּרָה לוֹ. הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר. וְצָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת הַחֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר:
אבות פ"ג: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א) וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג) יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו:
גיטין י: ב"ק קיג: …דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מַחֲנֵה דָּן שֶׁהוּא מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, כִּי דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא… (המאמר בהקשרו — במקור)
מגילה י:: ״כֵּן יָשִׂישׂ״, וְלָא כְּתִיב ״יָשׂוּשׂ״. שְׁמַע מִינַּהּ. רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חׇכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה״ — זֶה מָרְדֳּכַי הַצַּדִּיק, ״וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס״ — זֶה הָמָן, ״לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים״ — זֶה מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, דִּכְתִיב: ״וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מׇרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן״. רַבָּה בַּר עוֹפְרָן פָּתַח לַהּ פִּיתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים״.
אבות פ"ו: וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא) וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת: הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה) וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים בִּלְבַד קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָבוֹד. וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, (משלי כח) וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ: כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל, אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵן, (תהלים קכח) אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא: אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ, וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְכִתְרְךָ גָדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ:
שבת נה: מִימֵי חִזְקִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אוֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת ה׳ צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת וְגוֹ׳״. אָמַר רַב אַמֵּי: אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן. אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא — דִּכְתִיב: ״הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה וְגוֹ׳״. אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן — דִּכְתִיב:
שבת קד: וּמַאי טַעְמָא מְהַדַּר אַפֵּיהּ דְּדָלֶ״ת מִגִּימֶ״ל — דְּלִיתֵּן לֵיהּ בְּצִינְעָה, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְּסִיף מִינֵּיהּ. ה״ו — זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. ז״ח ט״י כ״ל — וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אוֹתְךָ, וְחָן אוֹתְךָ, וּמֵטִיב לְךָ, וְנוֹתֵן לְךָ יְרוּשָּׁה, וְקוֹשֵׁר לְךָ כֶּתֶר לָעוֹלָם הַבָּא. מֵ״ם פְּתוּחָה, מֵ״ם סְתוּמָה — מַאֲמָר פָּתוּחַ, מַאֲמָר סָתוּם. נוּ״ן כְּפוּפָה, נוּ״ן פְּשׁוּטָה — נֶאֱמָן כָּפוּף, נֶאֱמָן פָּשׁוּט. ס״ע — סְמוֹךְ עֲנִיִּים. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא:
שבת קה: ״אָנֹכִי״, נוֹטָרִיקוֹן: אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית. רַבָּנַן אָמְרִי: אֲמִירָה נְעִימָה כְּתִיבָה יְהִיבָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי ״אָנֹכִי״ לְמַפְרֵעַ: יְהִיבָה כְּתִיבָה נֶאֱמָנִין אֲמָרֶיהָ. דְּבֵי רַבִּי נָתָן אָמְרִי:
אבות פ"ה: יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתוֹרָתֶךָ: הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם: בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ. וּבָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בָהּ, וּמִנַּהּ לֹא תָזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה: בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא:
קידושין לח: הָא כֵּיצַד? בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה וּפָסַק מָן מִלֵּירֵד, וְהָיוּ מִסְתַּפְּקִין מִמָּן שֶׁבִּכְלֵיהֶם עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה״. וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה אָכְלוּ? וַהֲלֹא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם אָכְלוּ! אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: עוּגוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן. תַּנְיָא אִידַּךְ: בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד.
קידושין ל:: ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר״. מַאי ״אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר״? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אֲפִילּוּ הָאָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּשָּׁעַר אֶחָד – נַעֲשִׂים אוֹיְבִים זֶה אֶת זֶה. וְאֵינָם זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשִׂים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת וָהֵב בְּסוּפָה״, אַל תִּקְרֵי ״בְּסוּפָה״ אֶלָּא ״בְּסוֹפָהּ״. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשַׂמְתֶּם״ – סַם תָּם, נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים.
נדרים מא: גָּבוֹהַּ הֲוָה, רְכִיב גִּירְדּוֹנָא זוּטְרָא, מְטָא תִּיתּוּרָא אִיסְתְּוִיט, שַׁדְיֵיהּ וְקָא שָׁכֵיב. קָרֵי עַל נַפְשֵׁיהּ: ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם״. שְׁמוּאֵל חַזְיַיהּ לְהָהוּא קְרוּקִיתָא דְעַקְרַבָּא יְתִיבָא עַל אַקְרוּקְתָּא וְעָבְרָה נַהֲרָא טָרְקָא גַּבְרָא וּמָיֵית. קָרֵי עֲלֵיהּ ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם״. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מְבַקְּרִין אֶת הַחוֹלֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה.
עירובין יג:: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ, וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶן. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
מ"ר שמות פ' א' ובפ' כה והובא בפירש"י בשלח: …וַאֲבִירָם שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת, פָּגְמוּ גַּם כֵּן בְּהַמָּן, וְהוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ… (המאמר בהקשרו — במקור)
זוהר שמיני לו: ַתֹורָה קְדֹושָה, שִמְחַת הַכֹל, שִמְחָתֹו שֶל הַקָדֹוש בָרּוְך הּוא וְהַּׁשַעֲשּוע שֶלֹו, שֶכָתּוב)(משלי ח וָאֶהְיֶה שַעֲשּועִים יֹום יֹום. וְכָל הַתֹורָה הִיא שֵם ָאֶח .ד שֶל הַקָדֹוש בָרּוְך הּוא ,ּובְאֹורַיְיתָא אִתְבְרֵי עָלְמָא דִכְתִיב)(משלי ח וָאֶהְיֶה אֶצְלֹו אָמֹון אַל תִקְרֵי ,אָמֹון אֶלָא אּומָן. ּובְאֹורַיְיתָא אִתְבְרֵי בַר נָש, הֲדָא הּוא דִכְתִיב )(בראשית א .וַיֹאמֶר אֱֹלהִים נַעֲשֶה אָדָם אָמַר קּודְשָא בְרִיְך הּוא לְאֹורַיְיתָא, בָעֵינָא לְמִבְרֵי אָדָם. אָמְרָה קַמֵיה, הַאי בַר נָש זַמִין לְמֶחֱטֵי ּולְאַרְגְזָא קַמְָך, אִי לָא תַאֲרִיְך רּוגְזְָך עָלֵיה, הֵיְך יְקּום בְעָלְמָא.
זוהר אחרי נח: וַיֹאמֶר ה' אֶל מֹשֶה דַבֵר אֶל אַהֲרֹן אָחִיְך וְאַל יָבֹא ,בְעֵת עֵת אֶל הַקֹדֶש וְגֹו'. רַבִי שִמְעֹון פָתַח וְאָמַר)(קהלת א כָל הַנְחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָם וְהַיָם אֵינֶנּו מָלֵא וְגֹו'. אָמַר רַבִי שִמְעֹון , תְמֵהַנִי עַל בְנֵי הָעֹולָם, שֶהֲרֵי אֵין לָהֶם עֵינַיִם לִרְאֹות וְלֵב לְהַשְּגִיחַ, וְלֹא יֹודְעִים וְלֹא שָמִים לִבָם לְהִסְתַכֵל עַל רְצֹון רִבֹונָם, אֵיְך יְשֵנִים וְלֹא מִתְעֹורְרִים ֲמִּׁשְנָתָם טֶרֶם יָבֹא אֹותֹו הַיֹום שֶחֹשְֶך וַא פֵלָה יְכַסּו עֲלֵיהֶם, וְיִתְבַע אֹותֹו .בַעַל הַפִקָדֹון מֵהֶם חֶשְבֹון וְכָרֹוזָא כָל יֹומָא קָארֵי עָלַיְיהּו, וְנִשְמָתֵהֹון, אַסְהִידַת בְהֹון בְכָל יֹומָא ,וְלֵילְיָא, אֹורַיְיתָא רָאמַת קָלִין לְכָל עִבָר, מַכְרֶזֶת וְאֹומֶרֶת)(משלי…
זוהר נשא קכו: ּומִסִטְרָא דִשְמָאלָא ,דַרְגֵּיּה דְעֵּשָו סָמָאֵּ''ל, אִתְקְרֵּי כֶלֶב, מְמָנָא דְגֵּיהִּנָם דְצוֹוִחַ הַב הַב, הֲדָא הּוא דִכְתִיב )(משלי ל לַעֲלּוקָה שְתֵּי בָנֹו .ת הַב הַב, ּובִרְעּותָא דִילֵּיּה לְמֵּיכַל נִשְמְתָא מִסְאֲבָא, בְנּורָא דִילֵּיּה, גֵּיהִּנָם .וְעָבַר עָלָיו רּוחַ קִנְאָה וְקִּנֵּא אֶת אִשְתֹו בִקְשֹוט, וְהִיא נִטְמָאָה .וְיֵּצֶר הָרָע מִצַד יָמִין שֶלֹו, דַרְגַת יִשְמָעֵּאל, נִקְרָא נָחָש ,ּומִצַד שְמֹאלֹו דַרְגַת עֵּשָו סָמָאֵּ''ל, נִקְרָא כֶלֶב, מְמֻּנֶה שֶל גֵּיהִּנֹם שֶצֹווֵּחַ הַב הַב. זֶהּו שֶכָתּוב)(משלי ל לַעֲלּוקָה שְתֵּי בָנֹות הַב הַב. ּובִרְצֹונֹו לֶאֱכֹל נְשָמָה טְמֵּאָה בָאֵּש שֶלֹו, גֵּיהִּנֹם. וְעָבַר עָלָיו רּו ַח .טֻמְאָה וְקִּנֵּא אֶת אִשְתֹו…
זוהר בשלח סב: מַה כָתּוב לְמַעְלָה? עֵינֵי כֹל אֵלֶּיְך יְשַבֵרּו כָל אֹותָם בְנֵי הָעֹולָם מְצַּפִים וְזֹוקְפִים עֵינַיִם לַקָדֹוש- בָרּוְך- הּוא, וְלָכֵן )(אבל כָל אֹותָם בְנֵי הָאֱמּונָה מְבַקְשִים )(צריכיםלבקש בְכָל יֹום וָיֹום לִשְאֹל אֶּת .מְזֹונָם מִן הַקָדֹוש בָרּוְך הּוא ּולְהִתְּפַלֵל תְפִלֹותֵיהֶּם עָלָיו מַאי טַעְמָא. בְגִין דְכָל מַאן דִמְצַלֵי צְלֹותֵיּה לְגַבֵי קּודְשָא בְרִיְך הּוא עַל מְזֹונֵיּה, גָרִים דְיִתְבָרְֵך כָל יֹומָא עַל יְדֹוי, הַהּוא אִילָנָא דְמָזֹו .ן דְכֹלָא בֵיּה )(וטעמא דמלה (תהלים ס''ח) ברוך ה' יום יום וְאַף עַל גַב דְאִשְתְכַח עִמֵיּה, בָעֵי לְמִשְאַל קָמֵי קּודְשָא בְרִיְך הּוא, ּולְצַלָאָה צְלֹותָא עַל מְזֹונָא כָל יֹומָא, בְגִין דְיִשְתְכָחּו ָעַל יְדֹוי בִרְכָאן…
זוהר בשלח סג: שָם אֹותֹו לְפָנָיו, ּובְכָל טַעַם שֶּרָצָה- הָיָה .טֹועֵם אֹותֹו, ּומְבָרְֵך אֶּת הַמֶּלְֶּך הַקָדֹוש ַּוכְדֵין מִתְבָרְֵך בְמֵעֹוי, ו ,הֲוָה מִסְתַכֵל וְיָדַע לְעֵילָא, וְאִסְתָכֵי בְחָכְמָה עִלָאָה וְעַל דָא אִקְרּון דֹור דֵעָה. וְאִלֵין הֲוֹו בְנֵי מְהֵימָנּותָא, ּולְהֹון אִתְיְהִיבַת .אֹורַיְיתָא לְאִסְתַכְלָא בָּה, ּולְמִנְדַע אָרְחָהָא ְוְאָז מִתְבָרְֵך בְמֵעָיו, ו הָיָה מִסְתַכֵל וְיֹודֵעַ לְמַעְלָה, ּומִסְתַכֵל בַחָכְמָה הָעֶּלְיֹונָה, וְעַל זֶּה הָיָה נִקְרָא דֹור דֵעָה. וְאֵלֶּה הָיּו בְנֵי אֱמּונָה, וְלָהֶּם .ָנִתְנָה תֹורָה לְהִסְתַכֵל בָּה וְלָדַעַת דְרָכֶּיה דף ס''ג ע''א ,וְאִיּנּון דְלָא אִשְתְכָחּו בְנִי מְהֵימָנּותָא, מַה כְתִיב בְהּו)(במדבר יא שָטּו הָעָם וְלָקְטּו. מַאי…
זוהר וארא כה:: וְהָא בְקַדְמִיתָא כְתִיב)'(שמות ד לֹא אִיש דְבָרִים אָנֹכִי וְגֹו' כִי כְבַד ּפֶּה ּוכְבַד לָשֹו ן אָנֹכִי, וְקּודְשָא בְרִיְך הּוא הֲוָה ,אֹותִיב לֵיּה)'(שמותד מִי שָם ּפֶּה לָאָדָם וְגו', וְהּוא אָמַר)'(שמות ד וְאָנֹכִי אֶּהְיֶּה ָעִם ּפִיָך, סַלְקָא דַעְת ְך דְלָא הֲוָה כֵן, וְהַשְתָא אָמַר וַאֲנִי עֲרַל שְפָתָיִם, אִי .הָכִי, אָן הּוא מִלָה דְאַבְטַח לֵיּה קּודְשָא בְרִיְך הּוא בְקַדְמִיתָא בֹא רְאֵה, כָתּוב הֵן בְנֵי יִשְרָאֵל לֹא שָמְעּו אֵלַי וְאֵיְך יִשְמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְפָתָיִם. מַה זֶּה וַאֲנִי עֲרַל שְפָתָיִם, וַהֲרֵי בַתְחִלָה כָתּוב לֹא אִיש דְבָרִים אָנֹכִי וְגֹו' כִי כְבַד ּפֶּה ּוכְבַד לָשֹון אָנֹכִי, וְהַקָדֹוש בָרּוְך הּוא הָיָה ְמֵשִיב לֹו, מִי שָם ּפֶּה…
מקורות נוספים: תיקון י' דף כה: · מכילתא פ' בשלח ופ' יתרו, והובא בפירש"י פ' יתרו