תורה נ״ח — באר וענן ומן

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. באר ענן ומן — תלת נפקי מחד, חזרו בזכות משה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִיתָא בְּזֹהַר בְּרֵאשִׁית (דף לב:): תְּלָת נָפְקִין מֵחַד. חַד בִּתְלָת קָיְמָא. חַד עָאל בֵּין תְּרֵין. תְּרֵין יָנְקִין לְחַד. חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין:

א הַיְנוּ, כִּי בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט): וָאַכְחִיד שְׁלשֶׁת הָרוֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד – וְכִי בְּיֶרַח אֶחָד מֵתוּ, וְתֵרְצוּ, כִּי בְּהִסְתַּלְּקוּתָם שֶׁל אַהֲרֹן וּמִרְיָם נִסְתַּלְּקוּ עָנָן וּבְאֵר, וְחָזְרוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה. וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה בְּיֶרַח אֲדָר, אֲזַי נִסְתַּלְּקוּ בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, וְהָוֵי כְּאִלּוּ מֵתוּ כָּל הַשָּׁלֹשׁ בְּיֶרַח אֶחָד. וְזֶהוּ: תְּלָת נָפְקִי מֵחַד; הַיְנוּ בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, הָיוּ בִּשְׁבִיל חַד, בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה:

ב. משה הכלול משלושה אבות — חד בתלת קיימא

ב וּמֹשֶׁה, הָיָה נִשְׁמָתוֹ כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, וְהָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת. בְּאֵר מַיִם חַיִּים זֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם, מֵימֵי הַחֶסֶד, וְאַבְרָהָם הִתְחִיל לַחְפֹּר בְּאֵרוֹת; וְעָנָן זֶה בְּחִינַת יִצְחָק, בְּחִינַת חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל, בְּחִינַת (בראשית כ״ז:א׳): וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת; וּמָן זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת (תהילים ע״ח:ע״א): לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ.

וּמֹשֶׁה, שֶׁהָיָה כָּלוּל מֵאָבוֹת, נֶאֱמַר בּוֹ (שמות ב׳:ט״ו): וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה עַל הַבְּאֵר, וּכְתִיב בֵּהּ (שם כד): וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן; וּכְתִיב בֵּהּ (שם טז): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם הוּא הַלֶּחֶם. הוּא דַּיְקָא, קָאֵי עַל מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, שֶׁבִּזְכוּתוֹ אָכְלוּ הַמָּן.

וְלֶעָתִיד, בִּשְׁעַת הַתְּחִיָּה, יָקוּם מֹשֶׁה כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת כְּמִקֹּדֶם, בְּחִינַת (קהלת א׳:ט׳): מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה; בְּחִינַת (דברים ל״א:ט״ז): הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם – שֶׁיָּקוּם בַּתְּחִיָּה כָּלוּל מִשְּׁלָשְׁתָּן. וְזֶה: חַד בִּתְלָת קָיְמָא:

ג. מלחמת עמלק ותיקון הברית — וחד על בין תרין

ג וּבַכֹּחַ שֶׁהָיָה כָּלוּל מֵאָבוֹת הָיָה לוֹחֵם כְּנֶגֶד עֲמָלֵק, בִּבְחִינַת (ויקרא כו): חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית; כִּי הָאָבוֹת הֵן בְּרִית, בְּחִינַת (שם): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְכוּ'; וַעֲמָלֵק טִמֵּא בְּרִיתָם, בִּבְחִינַת (דברים כה): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ. וְזֶהוּ: וְחַד עָל בֵּין תְּרֵין – זֶהוּ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות יז): וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד:

ד. ברית ולחם משנה — חד יניק לכמה סטרין (שבת ויוסף)

ד וּבָזֶה שֶׁהִכְנִיעַ קְלִפַּת עֲמָלֵק וְתִקֵּן הַבְּרִית זָכָה לִבְחִינַת (שמות ט״ז:ה׳): וְהָיָה לֶחֶם מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם. וְיוֹסֵף, שֶׁזָּכָה לַבְּרִית, כְּתִיב בֵּהּ (בראשית מ״א:מ״ג): וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה; הַיְנוּ מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי בְּרִית זוֹכֶה לְשֶׁפַע כְּפוּלָה.

וְזֶה תְּרֵין יָנְקִין לְחַד, שֶׁבְּחִינַת שַׁבָּת מְקַבֵּל מִיּוֹסֵף לֶחֶם מִשְׁנֶה, הַיְנוּ מִשְׁנֵה תוֹרָה, בְּחִינַת (משלי ח׳:ל׳): וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. וּבְחִינַת שַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ לִשְׁאָר הָעוֹלָמוֹת, בִּבְחִינַת (ויקרא כח): וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה. וְזֶה: חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין:

ה. הדעת מביא אכילה שתייה ומלבושים — קיומו על ידי האבות

ה וְזֶהוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת בָּאִים תְּלָת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים, כִּי בּוֹ כְּלוּלִים, בִּבְחִינַת (משלי ט׳:ה׳): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי; בְּחִינַת אֲכִילָה, בְּחִינַת מָן הַכָּלוּל בְּדַעַת הַתּוֹרָה. שְׁתִיָּה כָּלוּל בַּדַּעַת, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ה:א׳): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם; שֶׁהִיא בְּאֵר, בְּחִינַת (משלי ה׳:ט״ו): וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ. מַלְבּוּשִׁים – בִּבְחִינַת (ישעיהו ג׳:ו׳): שִׂמְלָה לְכָה, קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ; בְּחִינַת עָנָן, בְּחִינַת לְבוּשׁ, בְּחִינַת (איוב ל״ח:ט׳): בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ. וְזֶהוּ: תְּלָת נָפְקִי מֵחַד:

וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל הַדַּעַת – עַל־יְדֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם: חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת.

חֶסֶד, הַיְנוּ בְּחִינַת אַבְרָהָם, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְלַמֵּד חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים, וּלְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בִּבְחִינַת (משלי ל״א:כ״ו): וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): זֶה הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ; וְזֶה בְּחִינַת (בראשית י״ב:ה׳): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן.

גְּבוּרָה, זֶה בְּחִינַת שֶׁמַּקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ (אבות פ"ג).

תִּפְאֶרֶת, זֶהוּ שֶׁמְּדַקְדֵּק אֵיךְ לְהוֹצִיא חָכְמָתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִבְזִים, בִּבְחִינַת (קהלת י׳:י״ב): דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן. וְזֶהוּ: חַד בִּתְלָת קָיְמָא.

וּכְשֶׁהַחָכְמָה בְּקִיּוּמָהּ וּבִשְׁלֵמוּתָהּ, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: חַד עָל בֵּין תְּרֵין, שֶׁיָּכוֹל לִלְחֹם מִלְחְמוֹת ה', בִּבְחִינַת (שם ט): טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב.

וְאָז, כְּשֶׁמַּכְנִיעַ כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, בִּבְחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, בְּחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה, בְּחִינַת מְגִלָּה עָפָה (זכריה ה׳:א׳), בִּבְחִינַת תְּרֵין יָנְקִין לְחַד כַּנַּ"ל, בְּחִינַת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת (תהילים קמ״ט:ו׳). עַל־יְדֵי הַחֶרֶב נוֹקֶמֶת כַּנַּ"ל זוֹכֶה לְפִי שְׁנַיִם, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה.

וְשַׁבָּת מְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת, בִּבְחִינַת חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין, וּמְרַפֵּא רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף, בִּבְחִינַת (שמות כ״א:י״ט): רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא – שְׁתֵּי רְפוּאוֹת עַל־יְדֵי שַׁבָּת:

ו. החכם משפיע לחם משנה — זכה נוטל חלקו וחלק חברו

ו וְזֶה שֶׁהֶחָכָם מַשְׁפִּיעַ לֶחֶם מִשְׁנֶה הַנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי זְכוּתוֹ זָכָה גַּם כֵּן לְחֵלֶק חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו): זָכָה – נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁבָּא יוֹם הַשַּׁבָּת, וְנַפְשׁוֹ נִכְלֶלֶת בַּשַּׁבָּת, בִּבְחִינַת: כִּי בוֹ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ (שמות ל״א:י״ז), אֲזַי נוֹתֵן לֶחֶם מִשְׁנֶה לְיוֹם הַשַּׁבָּת כַּנַּ"ל:

ז. הארת שבת מעוררת תשובה מאהבה — בחינת לחם משנה

ז וְעַל־יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, כִּי שַׁבָּת בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהַתְּשׁוּבָה הִיא מֵאַהֲבָה, בְּחִינַת: אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים (שיר השירים ז׳:ז׳); כִּי אַהֲבָה בָּא מִתַּעֲנוּג שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:י״ג): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג,

וּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה זֶה בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה (סוֹטָה לא. אִיתָא שָׁם: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר) – עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה עוֹשֶׂה חֶסֶד לִשְׁנֵי אֲלָפִים:

ח. הכשרי הדור נרפאים ונעשים נכבדים — ושב ורפא לו

ח וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים, בִּבְחִינַת (ישעיהו ו׳:י׳): וְשָׁב וְרָפָא לוֹ; כִּי קֹדֶם סָבְלוּ יִסּוּרִים, בִּבְחִינַת (שם נג): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא.

גַּם נַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, בִּבְחִינַת (שיר השירים ז׳:ז׳): מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, עַל־יְדֵי אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים כַּנַּ"ל, כִּי מִקֹּדֶם הָיוּ בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ג:ב׳): לֹא תוֹאַר וְלֹא הָדָר לוֹ:

ט. היופי וההדר סימן על משנה תורה שהשפיע החכם — ירכתי צפון

ט וּכְשֶׁהַכְּשֵׁרֵי דּוֹר נִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי כֹּל, אֲזַי כָּל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ יָכוֹל לְהָבִין, שֶׁכְּבָר הִשְׁפִּיעַ חֲכַם הַדּוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֶחֶם מִשְׁנֶה הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ, כֵּן מְקַבֵּל יֹפִי וְהָדָר וְנִתְגַּדֵּל כֵּן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.

וְהַיֹּפִי וְהַגְּדֻלָּה הִיא צִיּוּן וְסִימָן וּרְשִׁימָה עַל מִשְׁנֵה תּוֹרָה הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת (תהילים מ״ח:ג׳): הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן. הַר זֶה בְּחִינַת גְּדֻלָּה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קז): עַל נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר – זֶה מַלְכוּת וּגְדֻלָּה, שֶׁהַגְּדֻלָּה הוּא צִיּוּן וְסִימָן עַל יַרְכְּתֵי צָפוֹן, עַל חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, תּוֹרָה הַצְּפוּנָה.

וְזֶהוּ (ישעיהו נ״ח:י״ג): אִם תָּשׁוּב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ; עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה הַבָּאָה מִבְּחִינַת שַׁבָּת, נִמְשָׁךְ יַרְכְּתֵי צָפוֹן, וְזֶהוּ: רַגְלֶךָ.

וְכָל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ, כֵּן נִתְצַיֵּן וְנִתְסַמֵּן אֶצְלוֹ, כְּדֵי לְקַבֵּל אַחַר־כָּךְ בְּתוֹךְ הַצִּיּוּנִים שֶׁל הַגְּדֻלָּה, אֶת יַרְכְּתֵי צָפוֹן הַנַּ"ל, כִּי הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַכְּשֵׁרֵי דּוֹר, הִיא בְּחִינַת כְּלִי אֶל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת*)*:

י. סכנת הגאווה בכשרי הדור — חטא הדיבור וגלות השכינה (סגל גלות)

י וְאֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר, צָרִיךְ לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בְּגַאֲוָה. כִּי לִפְעָמִים, כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, אֲזַי אֵין יְכֹלֶת בְּיָדָם לְקַבֵּל בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, כִּי שַׁבָּת תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: וְדַבֵּר דָּבָר – שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל (שבת קיג:),

וְאָז, כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁפִּקְחֵי הַדּוֹר מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשַּׁבָּת, אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה, וְאָז נִתְקַלְקֵל הַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לִכְשֵׁרֵי הַדּוֹר, וְנִתְגָּאִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהילים נ״ט:י״ג): חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם – עַל־יְדֵי חֵטְא הַדִּבּוּר נִלְכָּדִים בַּעֲוֹן גַּאֲוָה.

וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הַגְּדֻלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת שְׁכִינָה, נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה גַּאֲוָה:

יא

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (שבת לא): מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת.

בַּבְלִיִּים, הַיְנוּ הַדּוֹר הַפּוֹגְמִים בְּהַדִּבּוּר, בְּחִינַת (בראשית י״א:ט׳): כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ.

וְרָאשֵׁיהֶם – הֵן כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר

– סְגַלְגַּלּוֹת, הַיְנוּ סֶגֹּל גָּלוּת. סֶגֹּל זֶה בְּחִינַת הַהוֹד וְהַמַּלְכוּת, בְּחִינַת סְגֻלַּת מְלָכִים (קהלת ב׳:ח׳), גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל, שֶׁנִּפְגָּם אֶצְלָם הַהוֹד וְנִלְכָּדִים בְּגֵאוּת.

וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת.

חַיּוֹת זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, בְּחִינַת: טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת (יחזקאל יח): שׁוּבוּ וִחְיוּ, בְּחִינַת רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): וְתַחֲלִימֵנִי וּתְחַיֵּינִי –

שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת, בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, מִפִּקְחֵי הַדּוֹר, מֵחַכְמֵי הַדּוֹר הַנַּ"ל, מִבְּחִינַת מֹשֶׁה הַנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, מֵחָכָם הַנַּ"ל, אֶלָּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.

אֲבָל הַדּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּבְלִיִּים כַּנַּ"ל, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה, רָאשֵׁיהֶם, שֶׁהֵם כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר, סֶגֹּל גָּלוּת; הַהוֹד וְהַגְּדֻלָּה אֶצְלָם בְּגָלוּת, הַיְנוּ שֶׁנִּפְגָּם בְּחִינַת מַלְכוּת, וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנּוֹפְלִים בְּגַדְלוּת, חַס וְשָׁלוֹם:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. אהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת משֶׁה וְהוּא כָּלוּל מִשְּׁלשָׁה אָבוֹת. וְהוּא מַמְשִׁיךְ שָׁלשׁ הַשְׁפָּעוֹת שֶׁהֵם אֲכִילָה שְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָן בְּאֵר וְעָנָן. וְהַצַּדִּיק לוֹחֵם תָּמִיד מִלְחֶמֶת ה' כִּי הוּא לוֹחֵם נֶגֶד קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ פְּגַם הַבְּרִית. וְהַצַּדִּיק מַכְנִיעַ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר הַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּמְחַזֵּק אוֹתָם וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיךְ אוֹתָם לִבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְשֶׁפַע כְּפוּלָה הַיְנוּ בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּשַׁבָּת הַיְנוּ מִשְׁנֵה תּוֹרָה שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא עַל חַד תְּרֵין וְזוֹכֶה לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְכָל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים מֵהַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ מִקּדֶם וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כֵּן מְקַבֵּל יפִי וְהָדָר וְנִתְגַּדֵּל בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וּלְפִי הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כֵּן יָכוֹל לְקַבֵּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרָה הַצְּפוּנָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַצַּדִּיק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
2. בעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל הַדַּעַת [שֶׁעַ''י נִמְשָׁךְ שָׁלשׁ הַשְׁפָּעוֹת הַנַּ''ל] הוּא עַל-יְדֵי שָׁלשׁ בְּחִינוֹת. א' צָרִיךְ לְלַמֵּד חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים וּלְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. ב' צָרִיךְ לְהַקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ. ג' צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אֵיךְ לְהוֹצִיא חָכְמָתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִבְזִים רַק יִהְיוּ דְּבָרָיו ''דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן'' (קהֶלֶת י' יב). וַאֲזַי זוֹכֶה עַל-יְדֵי הַדַּעַת לְכָל הַדְּבָרִים הַנַּ''ל:
3. גזֶה שֶׁהֶחָכָם מַשְׁפִּיעַ לֶחֶם מִשְׁנֶה הַנַּ''ל דְּהַיְנוּ מִשְׁנֵה תוֹרָה [וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ''ל] הוּא עַל-יְדֵי שַׁבָּת כִּי שַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת וּמְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו וּמְרַפֵּא רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף:
4. דעַל-יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהִיא פְּגַם הַבְּרִית וְזוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לְשַׁבָּת. וְאָז בְּחִינַת שַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ לִשְׁאָר הָעוֹלָמוֹת וְעַל-יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה וּלְכָל הַנַּ''ל:
5. הכְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם אֲזַי אֵין יְכֹלֶת בְּיָדָם לְקַבֵּל בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ''ל כִּי שַׁבָּת תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת: ''וְדַבֵּר דָּבָר'' (יְשַׁעְיָה נ''ח יג) הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת. וַאֲזַי נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה וְאָז כְּשֶׁבָּא גְּדֻלָּה וְכָבוֹד לִכְשֵׁרֵי הַדּוֹר אֲזַי הֵם נִכְשָׁלִים בְּגֵאוּת וְהוּא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. עַל כֵּן הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר צְרִיכִין לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַהוֹד וְהַגְּדֻלָּה הַבָּא לָהֶם שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בְּגַאֲוָה וְגַדְלוּת חַס וְשָׁלוֹם:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה נ"ח - תְּלָת נָפְקִין מֵחַד]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַחוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת. שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת מֵאִתְּךָ,

וּתְזַכֵּנוּ לְדַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹחַ עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת, שֶׁהֵם, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים, שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּדַעַת הַתּוֹרָה.

וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה דַעְתִּי נִכְלָל בְּהַשְׁלֹשָׁה אָבוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

וְאֶזְכֶּה לְתוֹרַת חֶסֶד לִלְמֹד תּוֹרָה עַל מְנַת לְלַמְּדָהּ, וּלְהַכְנִיס דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה בַּחֲבֵרִים וְתַלְמִידִים, וְלִקְנוֹת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וּלְקָרְבָם בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתֶךָ.

וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי יִרְאַת שָׁמַיִם יִרְאַת חֵטְא, וְאֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה יִרְאָתִי קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתִי.

וְתַמְשִׁיךְ עָלַי שֶׁפַע הַחֵן וְהַחֶסֶד, וְתִהְיֶה עִם פִּי בְּעֵת הֲטִיפִי וְדִבּוּרִי עִם בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם אֵלֶיךָ. וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְדַקְדֵּק אֵיךְ לְהוֹצִיא חָכְמָתִי, שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרַי דִּבְרֵי חֵן וְתִפְאֶרֶת, וְלֹא יִהְיוּ נִבְזִים, וְיִהְיוּ דְבָרַי עֲרֵבִים לְשׁוֹמְעֵיהֶן בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקַבְּלוּ דְבָרַי בְּעֵינֵי כֹל, וְיִתְעוֹרְרוּ כֻלָּם לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי דִבּוּרַי שֶׁתְּזַכֵּנִי לְדַבֵּר בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, דִּבּוּרִים יָפִים וְנָאִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב:

וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בִּזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבְכֹחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה.

וּתְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלֵינוּ עַל חֲלוּשֵׁי כֹחַ כָּמוֹנוּ, וְיִלָּחֲמוּ בַּעֲדֵנוּ וְיַכְנִיעוּ וִישַׁבְּרוּ וְיַפִּילוּ וִיבַטְּלוּ כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחֲרֵינוּ הַנִּלְחָמִים עִמָּנוּ בְּכָל עֵת,

וְיַכְנִיעוּ וִיכַלּוּ וִיבַטְּלוּ קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא פְּגָם הַבְּרִית, מִמֶּנִּי וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַכֵּם בְּחָכְמָה אֲמִתִּיִּית וְלָחוֹס עַל נַפְשִׁי בֶּאֱמֶת, לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי מִבְּאֵר שַׁחַת מִן הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת. וְתִהְיֶה לִי נַפְשִׁי לְשָׁלָל לְמַלְּטָהּ מֵעוֹנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים חַס וְשָׁלוֹם, לְמַלְּטָהּ מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת.

וּלְקַשֵּׁר עַצְמִי בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וַאֲמַהֵר לְמַלֵּט נַפְשִׁי. וְאֶנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִפַּח יָקוּשׁ.

מָלֵא רַחֲמִים, חוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ כְּרֹב חֲנִינֹתֶיךָ כְּרֹב יְשׁוּעָתֶךָ. וְזַכֵּנִי לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, וְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה, חָכְמָה הַטּוֹבָה מִכְּלֵי קְרָב, חָכְמָה אֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל עַל יָדָהּ מִפַּח יוֹקְשִׁים. וְאֶחְמֹל וְאָחוּס וַאֲרַחֵם עַל עַצְמִי מֵעַתָּה, וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרַע. וְאַתָּה תִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ תָּמִיד. וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יִלָּחֲמוּ לְפָנֵינוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּכֹחָם לְבַטֵּל קְלִפַּת עֲמָלֵק, לִמְחוֹת שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, וּלְבַטֵּל פְּגָם הַבְּרִית, מִמֶּנּוּ וּמִזַּרְעֵנוּ וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

לְשַׁבַּת־קוֹדֶשׁ וּבְכֵן תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, חִדּוּשִׁין שֶׁיִּהְיוּ לְנַחַת וּלְרָצוֹן לְפָנֶיךָ.

וְנִזְכֶּה לְהַשְׁפִּיעַ לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא מִשְׁנֶה תוֹרָה. וּתְזַכֵּנוּ לְשֶׁפַע כְּפוּלָה, לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע כְּפוּלָה מִשְׁנֶה תוֹרָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת יִהְיֶה נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָמוֹת.

וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְקַבֵּל שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וּבִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, וּלְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל מִינֵי עֹנֶג. וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת יִהְיֶה נִמְשָׁךְ רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל.

וְתִרְפָּאֵנוּ מִכָּל מַכְאוֹבֵינוּ וּמִכָּל תַּחֲלוּאֵינוּ וְתַעֲלֶה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ (וּבִפְרָט לְהַחוֹלֶה פְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית וְכוּ'). אֵל נָא רְפָא נָא לָנוּ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מַכְאוֹבֵינוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ. רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.

וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה עִלָּאָה, וְנִזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּתְזַכֵּנוּ לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב:

וְתַמְשִׁיךְ חֵן וָחֶסֶד וְהוֹד וְהָדָר וְתִפְאֶרֶת עַל כָּל כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, וְתִתֶּן לָהֶם חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאָם,

וְתִרְפָּאֵם מִכָּל תַּחֲלוּאֵיהֶם וּמִכָּל מַכְאוֹבֵיהֶם, וְיִהְיוּ מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כֵּן יְקַבֵּל יֹפִי וְהָדָר וְיִתְגַּדֵּל בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת,

וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלָם כְּלִי וְצִיּוּן לְקַבֵּל בְּתוֹכָם מִשְׁנֶה תוֹרָה, חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא לְחַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת חִדּוּשֵׁי תוֹרָה בְּכִפְלַיִם:

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַעֲזֹר לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה נִכְשָׁלִים בְּגֵאוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתֵינוּ בְּכָל הָאֵבָרִים תָּמִיד,

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְהָפִיק דַּרְכֵי הָעֲנָוָה בֶּאֱמֶת בְּלִי שְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲנָוָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִשְׁמֹר אֶת פִּינוּ מִלָּשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּמִכָּל מִינֵי דִבּוּרִים פְּגוּמִים, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִתּוֹךְ פִּינוּ שׁוּם דִּבּוּר רַע עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא שׁוּם דִּבּוּר פָּגוּם כְּלָל:

אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַבֵּר מִרְמָה. וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ פְּגַם הַדִּבּוּר וְהַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא נִהְיֶה נִלְכָּדִים בִּגְאוֹנָם עַל־יְדֵי חַטַּאת פִּיהֶם חַס וְשָׁלוֹם.

וּמֵעַתָּה תַּעֲזֹר לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּהְיֶה נִשְׁמָרִים מִפְּגַם הַדִּבּוּר, וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ לְקַדֵּשׁ אֶת פִּינוּ תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִגֵּאוּת וְגַדְלוּת, וְתַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ אֲשֶׁר יָרְדָה בְּגָלוּת גָּדוֹל עַל־יְדֵי פְּגָם הַגַּאֲוָה הַבָּא עַל־יְדֵי עָוֹן לְשׁוֹן הָרָע חַס וְשָׁלוֹם.

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וְעָזְרֵנוּ מֵעַתָּה לְתַקֵּן כָּל זֶה, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מֵעֲוֹן לְשׁוֹן הָרָע הֶחָמוּר מְאֹד, וּמִכָּל מִינֵי פְּגַם הַדִּבּוּר, וְנִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּר פִּינוּ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת,

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְקַבֵּל הֶאָרַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ מִפִּקְחֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים בִּשְׁלֵמוּת.

וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי גֵאוּת וְגַבְהוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ, וּתְזַכֵּנוּ לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בִּשְׁלֵמוּת.

וְנִזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וְלִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאַהֲבָה הַנִּמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ.

וְתַשְׂבִּיעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וּתְזַכֵּנוּ לִטְעֹם טַעַם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הַמְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּאָמוּר, טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ.

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חַיִּים אֲרֻכִּים חַיִּים טוֹבִים, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶם לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי. וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד:

פרפראות לחכמה

אות א

מאמר תלת נפקין מחד סי' נ"ח ומאמר היכל הקודש סי' נ"ט שניהם במאמר אחד נאמרו בר"ה תקס"ו שחל אז ביום שלישי ורביעי:

אות ב

מאמר תלת נפקין אות ד' שבחינת שבת מקבל מיוסף לחם משנה וכו' ועיין זוהר ויחי דרמ"ו ודא הוא לחמו לחם ואו ועל דא כתיב (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וודאי וכו', וכד איהו נקיט וודאי הוא יתן מעדני מלך ומאן מלך כנסת ישראל וכו', והוא יהיב לה על ידא דצדיק דרגא קדישא את קיימא, ומהכא לשאר דרגין דלתתא וכו', בספרא דרב המנונא סבא אמר הכי (בראשית מ"ט) מאשר שמנה לחמו דא לחם שבת דאיהו פנג על חד תרין כדכתיב (שמות ט"ז) לקטו לחם משנה וכו' עיין שם ועיין בכוונות ובסידור קול יעקב בפירוש על הפזמון למבצע על רפתא וכו' ועיין בספר דבש לפי ערך יוסף שהביא בשם הרב מוהר"ר העשיל שענין לחם משנה של שבת מרמז על יוסף, כי שני פעמים לחם גימטריא יוסף וכו' מכוון גם כן לענינינו והנה מענין הנ"ל תבין מעלת הזוכין להיות בשבת אצל הצדיק והחכם האמת שבדור, מאחר שעיקר הארת שבת הארת התשובה נמשך מהצדיק והחכם שבדור כמבואר בפנים:

אות ג

שם באות ז', ותשובה מאהבה זה בחינת לחם משנה וכו' היינו שזה בחינת מה שכתוב לעיל באות ה' ששבת משלח הארותיו לכל המדריגות, ועל ידי הארה הזאת נתעורר העולם לתשובה מאהבה שהיא גם כן בחינת לחם משנה וכו':

אות ד

שם אות ט', על חמוקי יריכיך תורה הצפונה וכו' כי עיקר החידושי תורה בשבת צריך להיות ברזי תורה וחכמת הקבלה כמבואר בכוונות, וכן בפזמון של אסדר לסעודתא, במלין סתימין תגלון פתגמין ותימרון חידושא לעטר פתורא ברזא יקירא וכו':

אות ה

שם אות י', כי שבת תלוי בשמירת הדיבור וכו' עיין זוהר בראשית דף לב, שבת איקרי דיבור, ובגין דא דיבור ול אסור בשבת וכו':

אות ו

שם אות ט', כי הגדולה של הכשרי הדור הוא כלי אל התחדשות התורה וכו' אולי רוצה לומר על דרך שאמרו רז"ל אין כבוד אלא תורה וכמובא בסי' ל"ז עוד יש לומר שסוד מאמר זה נוגע לענין, מה שכשזכו מרדכי ואסתר (שהיו מבחינת משה כמובן בדברי רז"ל וכן במאמר משפטים סי' י) להכניע קליפת המן עמלק, אז קבלו ישראל התורה מחדש ובאהבה גדולה כמו שאמרו רז"ל (אסתר ט) הדר קבלוה וכו' וגם על המגילה בעצמה דרשו ז"ל (מגילה ט"ז:) דברי שלום ואמת כאמתה של תורה, שכל זה בחינת התחדשות התורה שהיה אז וכל זה היה על ידי גדולת מרדכי ואסתר כמו שכתוב (אסתר י) ופרשת גדולת מרדכי וכו' והאיש מרדכי הולך וגדול, עד שכל ישראל זכו אז לגדולה וכבוד גדול כמו שכתוב וכל שרי המלך וכו' מנשאים את היהודים וכו', ונאמר ליהודים היתה אורה וכו' ויקר וזה שאמרו רז"ל (אסתר ח) אורה זו תורה היינו בחינת התחדשות התורה הנ"ל, ושמחה זה יו"ט היינו בחינת הארת שבת שהוא תחלה למקראי קודש בפרשת המועדים, ועליו נאמר וביום שמחתכם כמו שדרשו רבותינו ז"ל בספרי וששון זו מילה בחינת ברית ויקר אלו תפלין שנאמר וראו וכו' היינו בחינת הגדולה והכבוד כנ"ל:

ביאורים נוספים על תורה זו

נזכר בכתבי ברסלב

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים