תורה ס״ח — כל הנפשות תאבים ומתאווים לממון

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. כל הנפשות תאבות לממון ולבעליו — הכעס (מאותו שורש) מפסיד את העשירות

כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן, וְלֹא לְמָמוֹן בִּלְבַד מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁךְ אֵלָיו וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ד:כ׳): וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים.

וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל וּמִתְהַוֶּה מִשָּׁם. כִּי בְּוַדַּאי הַתְחָלַת הַמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם הַמָּמוֹן, הוּא בְּוַדַּאי בְּחִינַת קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ, וְאַחַר־כָּךְ נִתְגַּשָּׁם לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְנִתְהַוֶּה מָמוֹן. וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְמָמוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא מִשָּׁם.

אַךְ צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְאַוּוֹת לְהַמָּמוֹן, כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים גֹּדֶל גְּנוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, רַק לְהִתְאַוּוֹת וְלֶאֱהֹב הַמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וּבִבְחִינָה זוֹ רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין פו), מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן שֶׁהוּא בָּא מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כַּנַּ"ל:

ב. הכעס והממון בחינה אחת בשורש — הופך החומה לחֵמה ומאבד אף הממון שכבר יש

וְדַע, שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן, וְהִיא מִדָּה רָעָה מְגֻנָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וַאֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה אֶחָד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, וּבִפְרָט בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת הַמָּמוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְסִיד לוֹ אֶת הַמָּמוֹן, עִם כָּל זֶה הַמִּדָּה רָעָה הַזֹּאת מִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּיַלְדוּתוֹ וּבְקַטְנוּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסֶדֶת מִמֶּנּוּ הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ.

וְהַמִּדָּה רָעָה הַהִיא הוּא מִדַּת הַכַּעַס, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן הָרָאוּי לוֹ. כִּי בִּבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל הַמָּמוֹן, מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם, הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם הַכַּעַס מַמָּשׁ.

וְעַל כֵּן הַבַּעַל דָּבָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד שֶׁפַע לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, אֲזַי יוֹרֵד וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס, וְעוֹשֶׂה לוֹ מִבְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁיּוֹרֵד אֵלָיו שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, עוֹשֶׂה לוֹ מִמֶּנּוּ כַּעַס.

כִּי הַכַּעַס הוּא מַמָּשׁ בְּחִינָה אַחַת וְעִנְיָן אֶחָד עִם הַמָּמוֹן, בִּמְקוֹם שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְאֵין בֵּינֵיהֶם שׁוּם הֶפְרֵשׁ, כִּי שְׁנֵיהֶם יוֹרְדִים מִגְּבוּרוֹת, וְנִמְשָׁכִין מִמָּקוֹם אֶחָד מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת (איוב לז): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה; וּכְתִיב (ירמיה א): מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה; הַיְנוּ בְּחִינַת כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יא): וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ.

כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הִיא בְּחִינַת חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה וְכוּ'. וְהַכַּעַס הוּא קִלְקוּל הַחוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כה): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה, אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ. וְהַבַּעַל דָּבָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיּוֹרֵד לָאָדָם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה לוֹ מִזֶּה הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּעַס, שֶׁמַּזְמִין לוֹ דָּבָר לִכְעֹס, וְנִתְקַלְקֵל בְּחִינַת הַחוֹמָה עַל־יְדֵי הַכַּעַס כַּנַּ"ל, כִּי הַכַּעַס וְהַמָּמוֹן הֵם בְּחִינָה אַחַת בְּשֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן בְּקַל מְהַפֵּךְ לוֹ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, לְכַעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַחוֹמָה, וְעוֹשֶׂה לוֹ מֵחוֹמָה חֵמָה, שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמָּמוֹן לְכַעַס כַּנַּ"ל.

כִּי תְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמָּמוֹן, הוּא מָקוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִשָּׁם, בִּבְחִינַת (דברים כד): וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, הַנֶּאֱמַר עַל מָמוֹן שֶׁל שְׂכִיר יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ה): בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה וְתָאֵב לוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי כַּעַס מְאַבֵּד נַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תצוה דף קפב):

ג

וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִגִּיעַ לוֹ הַשֶּׁפַע, וְנִתְהַוֶּה מִמֶּנָּה מָמוֹן, וּכְבָר יֵשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ"ל. עַל כָּל זֶה, לִפְעָמִים הַבַּעַל דָּבָר מְגָרֶה אוֹתוֹ בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמַּפְסִיד וּמְאַבֵּד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. אַף שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא יוּכַל אָז לְהַפְסִיד לוֹ הַמָּמוֹן עַל יְדֵי הַכַּעַס, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְהַוָּה מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁפַע מָמוֹן, וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְהִתְהַפֵּךְ לְכַעַס, וְאַדְּרַבָּא הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, רָאוּי שֶׁיָּגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַפְסִיד לוֹ וּלְהַזְמִין לוֹ כַּעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ בְּחִינַת חוֹמָה.

עַל כָּל זֶה, יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הַבַּעַל דָּבָר לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁיַּפְסִיד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. כִּי כְּשֶׁהַמָּמוֹן יוֹרֵד לָאָדָם, הוּא בִּבְחִינַת (תהילים קי״א:ה׳): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו. וְהוּא מְהַפְּכוֹ לְכַעַס, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ כַּנַּ"ל. הַשֵׁם יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. אהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וְנִשְׁתַּלְשֵׁל וְנִתְהַוֶּה מִשָּׁם, כִּי הַתְחָלַת הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם הַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ, רַק אַחַר-כָּךְ נִתְגַּשֵּׁם לְמַטָּה וְנִתְהַוֶּה מָמוֹן, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַמָּמוֹן שֶׁל שְׂכִיר יוֹם: ''וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ'' (דְּבָרִים כ''ד טו). וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְמָמוֹן מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא מִשָּׁם, אַךְ צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְאַוּוֹת לְהַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ כַּמְבֹאָר כְּבָר גֹּדֶל גְּנוּת תַּאֲוַת מָמוֹן רַק לְהִתְאַוּוֹת וְלֶאֱהֹב הַמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ''ל:
2. בדַּע שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן, וְהַמִּדָּה הָרָעָה הַזֹּאת הִיא מִדַּת הַכַּעַס שֶׁעַל יָדָהּ מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וְתֵדַע שֶׁכְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית אוֹתְךָ לִכְעֹס תֵּדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה מַשְׁפִּיעִין לְךָ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן וְהַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְקַלְקֵל הַהַשְׁפָּעָה הַזֹּאת עַל-יְדֵי הַכַּעַס שֶׁהִזְמִין לְךָ שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת (עַיֵּן פְּנִים):
3. גוְדַע שֶׁאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִגִּיעָה לוֹ הַשֶּׁפַע וְנִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ מָמוֹן וּכְבָר יֵשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, עַל כָּל זֶה לִפְעָמִים הַבַּעַל דָּבָר מְגָרֶה אוֹתוֹ בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁמַּפְסִיד וּמְאַבֵּד מֵאִתּוֹ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. ה' יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ס"ח-ס"ט - חֹמֶר אִסּוּר כַּעַס וְגְּזֵלָה]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵטִיב עִמִּי בְּטוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וְתַצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד מֵעֲוֹן הַכַּעַס הֶחָמוּר מְאֹד.

כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי מִדָּה הָרָעָה הַזֹּאת שֶׁל כַּעַס וּקְפֵּדוֹת נִתְאַחֲזָה בָּנוּ מִנְּעוּרֵינוּ, וּכְבָר הֻרְגַּלְתִּי בֶּעָוֹן זֶה מְאֹד, וְעָבַרְתִּי וְשָׁנִיתִי וְשִׁלַשְׁתִּי בּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לִי כְּהֶתֵּר.

וְאַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל עֹצֶם הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי עַל־יְדֵי הֶעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה שֶׁל הַכַּעַס, שֶׁהוּא אֵל זָר עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר.

וְעַל־יְדֵי־זֶה טוֹרְפִים הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ. וּשְׁאָר כָּל הַפְּגָמִים הָעֲצוּמִים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי־זֶה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. יְהֹוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ,

וּבַעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַצִּיל נַפְשִׁי מֵעָוֹן הֶחָמוּר הַזֶּה, אֲשֶׁר הֻרְגַּלְתִּי בוֹ מְאֹד מְאֹד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, חוּס וַחֲמֹל עָלַי, וְלַמְּדֵנִי דַּרְכֵי טוּבְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּמִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לִהְיוֹת טוֹב לַכֹּל תָּמִיד, וּלְשַׁבֵּר מִדַּת הַכַּעַס וְהַחֲרוֹן אַף וְהַקְּפֵּדוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד כַּעַס כְּלָל.

וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה הַיֵּצֶר לְהָסִית אוֹתִי לְכַעַס חַס וְשָׁלוֹם, אֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ רוֹצִים לְהַשְׁפִּיעַ לִי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, וְהַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם זֹאת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת, וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה כַּעַס, וְלִטְרֹף אֶת נַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי־זֶה,

וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל הַכַּעַס לְגַמְרֵי וְלַהֲפֹךְ הַכַּעַס לְרַחֲמָנוּת. וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת,

וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהַבַּעַל דָּבָר לְקַלְקֵל הַשְׁפָּעַת הָעֲשִׁירוּת חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַכַּעַס וְהַחֵמָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתוֹ.

וְהַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת תָּגֵן עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל מִינֵי כַּעַס וְחֵמָה, שֶׁהִיא עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה אִבַּדְתִּי בְּלִי שִׁעוּר עַל־יְדֵי הַכַּעַס, כַּמָּה נְפָשׁוֹת אִבַּדְתִּי, כַּמָּה עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה אִבַּדְתִּי, בְּכַמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת פָּגַמְתִּי עַל־יְדֵי־זֶה.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵחֲמַת בִּלְבּוּל עֲכִירַת דַּעְתִּי, מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּבֵּר הַכַּעַס וְהַקְּפֵּדוֹת בְּכָל פַּעַם, עַד אֲשֶׁר יִתְחַמֵּץ לְבָבִי בְּעַקְמִימִיּוּת גָּדוֹל, וּמְבַלְבֵּל אוֹתִי מְאֹד מְאֹד וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת.

וּבַעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, דַּעְתִּי קְצָרָה לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְהַצִּילֵנִי מֵעָוֹן הֶחָמוּר וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִטְרְדוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ,

וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לְּדַבֵּר כִּי אִם הוֹשִׁיעֵנִי, הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ, הוֹשִׁיעָה אָבִי אֲדוֹנִי, מַלְכִּי וֵאלֹהָי.

זַכֵּנִי לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מִדַּת הַכַּעַס לְגַמְרֵי מֵאִתִּי, זַכֵּנִי לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת.

עָזְרֵנִי לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן בִּשְׁלֵמוּת וְלֹא אֶכְסֹף וְלֹא אֶחְמֹד הַמָּמוֹן כְּלָל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֶחְמֹד מָמוֹן אֲחֵרִים כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִכְסֹף לְשֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת דִּקְדֻשָּׁה.

וְאֶזְכֶּה לְכַבֵּד עֲשִׁירִים כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְכָל אַהֲבָתִי לְהָעֲשִׁירִים וְכָל הַכָּבוֹד שֶׁאֲחַלֵּק לָהֶם הַכֹּל יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִים עֲשִׁירוּתָם.

וְלֹא יִהְיֶה לִי שׁוּם תַּאֲוָה לַמָּמוֹן הַגַּשְׁמִי כְּלָל, רַק לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תִּתְאַוֶּה נַפְשִׁי תָמִיד:

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד מֵעָוֹן הֶחָמוּר שֶׁל גְּזֵלָה, שֶׁלֹּא אֶגְזֹל אֶת חֲבֵרִי אֲפִלּוּ שְׁוֶה פְּרוּטָה. וְלֹא אֶחְמֹד וְלֹא אֶתְאַוֶּה אֶת בֵּית רֵעִי, שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ, כְּלֵי כַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ, תַּכְשִׁיטָיו וּבְגָדָיו וּכְלֵי בֵּיתוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעִי, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, אֶהְיֶה נִשְׁמַר תָּמִיד לִבְלִי לְהִתְאַווֹת לָהֶם, לֹא מֵהֶם וְלֹא מִקְצָתָם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ בְּעָוֹן זֶה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִים קְצָתָם בִּגְזֵלוֹת מַמָּשׁ וּקְצָתָם בְּחֶמְדּוֹת וְתַאֲווֹת גְּדוֹלוֹת לְמָמוֹן חַבְרֵיהֶם, שֶׁגַּם זֶה נֶחְשַׁב לִגְזֵלָה מַמָּשׁ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִזֶּה, שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי גְזֵלוֹת, הֵן מִגְּזֵלוֹת מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא אֶגְזֹל אֶת חֲבֵרִי אֲפִלּוּ שְׁוֶה פְּרוּטָה, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג וּבְטָעוּת, וְאֶזְכֶּה לְוַתֵּר מִשֶּׁלִּי, וְהֵן מִגְּזֵלוֹת עַל־יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁגַּם עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִגְזֹל חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים.

זַכֵּנִי לְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה, זַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה נָקִי מִכָּל מִינֵי גֶּזֶל שֶׁבָּעוֹלָם. עָזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶסְתַּכֵּל כְּלָל עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרִי, וְלֹא אֶכְסֹף וְלֹא אֶחְמֹד אֶת שֶׁלּוֹ כְּלָל.

וְתַצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁגַּם לֹא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם לִגְזֹל אוֹתִי כְּלָל, לֹא בְּיָדַיִם וְלֹא עַל־יְדֵי חֶמְדָּה. מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֹחַ לִגַּע בְּנַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ בְּנֶפֶשׁ אִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי, רַק תִּתֶּן כֹּחַ לְנַפְשִׁי וּלְכָל הַנְּפָשׁוֹת הַתְּלוּיִם בִּי, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד כָּל הַגַּזְלָנִים הָעוֹמְדִים עָלֵינוּ כְּרוֹצְחֵי נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם, לְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר, וּלְהוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם,

וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לִגַּע בָּנוּ וּבְמָמוֹנֵינוּ כְּלָל:

וְזַכֵּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה תָמִיד, וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּרְוִיחַ לָנוּ בְּכָל עֲסָקֵינוּ,

וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסוֹתֵינוּ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, וְתִתֶּן לָנוּ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה בָּעֵת הַזֹּאת אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, כִּי חַיֵּינוּ תְלוּיִם מִנֶּגֶד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַשִּׂיג פַּרְנָסָה, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים,

כִּי מִמִּי אֶשְׁאַל לַחְמִי וּפַרְנָסָתִי וְכָל צְרָכַי הַמְּרֻבִּים מְאֹד, הֲלֹא מִמְּךָ לְבַד, אֲשֶׁר אַתָּה מְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים.

חֲמֹל עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְתֵן לִי פַּרְנָסָה בְּרֶוַח מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה, וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם. וְעָזְרֵנִי לְסַלֵּק כָּל הַחוֹבוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב מִכְּבָר, וּמֵעַתָּה תַּצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אָבוֹא לִידֵי שׁוּם חוֹב וְהַלְוָאָה כְּלָל.

וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתַקֵּן פְּגָם כָּל הַגְּזֵלוֹת שֶׁבְּיָדִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאֶזְכֶּה לְהָשִׁיב אֶת כָּל הַגְּזֵלוֹת אֲשֶׁר גָּזַלְתִּי, אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשַׁקְתִּי, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. וְכָל מִינֵי סִכְסוּכִים בְּעִסְקֵי מָמוֹן, שֶׁנִּשְׁאָר בְּיָדִי אֵיזֶה מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרַי עַל־יְדֵי אֵיזֶה טָעוּת וְהַעְלָמָה מֵאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְחוֹב וְכַדּוֹמֶה, הֵן מַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן, הֵן מַה שֶּׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנִּי, הַכֹּל אֶזְכֶּה לְסַלֵּק וּלְשַׁלֵּם לְבַעֲלֵיהֶם חִישׁ קַל מְהֵרָה.

וְתַשְׁפִּיעַ לִי בְּרַחֲמֶיךָ מָמוֹן הַרְבֵּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתִי לְסַלֵּק לְכָל מִי שֶׁנָּגַעְתִּי בְּמָמוֹנוֹ וַחֲפָצָיו שׁוּם צַד נְגִיעָה בָּעוֹלָם.

וְאִם חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּיָדִי אֵיזֶה גְּזֵלָה וָחוֹב שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי לְמִי גָזַלְתִּי, תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת מֵהֶם צָרְכֵי רַבִּים, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה בְּחַיַּי לְתַקֵּן וּלְהַחֲזִיר כָּל הַגְּזֵלוֹת וְהַחוֹבוֹת שֶׁבְּיָדִי.

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ גוֹזֵל נַפְשׁוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וּכְאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ.

מָלֵא רַחֲמִים, חוּס וַחֲמֹל עַל נַפְשִׁי, וְעָזְרֵנִי לְתַקֵּן פְּגָם כָּל הַגְּזֵלוֹת וְהַחוֹבוֹת שֶׁבְּיָדִי, וְתַרְחִיב אֶת יָדִי, וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה,

בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה פְּגָם הַגְּזֵלוֹת שֶׁבְּיָדִי עַל־יְדֵי חֶמְדָּה, מַה שֶּׁהָיִיתִי חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶת שֶׁל חֲבֵרִי, עַד שֶׁגָּזַלְתִּי אוֹתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה. אָנָּא יְהֹוָה, זַכֵּנִי לְתַקֵּן זֹאת עַל־יְדֵי צְדָקָה:

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, וְאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמִי בַּמֻּתָּר לִי.

וְתַצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי מִתַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וּמִתַּאֲוַת מָמוֹן, וְתִתֶּן לִי כֹחַ לְשַׁבֵּר אֵלּוּ הַתַּאֲווֹת לְגַמְרֵי.

וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַצִּילֵנִי מֵהִרְהוּרִים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה מֹחִי וְדַעְתִּי זַךְ וְנָקִי מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים וּמִכָּל מִינֵי פְּסֹלֶת.

וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל וּתְבַטֵּל אֶת כָּל אוֹיְבַי וְשׂוֹנְאַי הַקָּמִים עָלַי חִנָּם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנִי מֵהֶם. הַצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי.

רוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן עֲלוּבִים, רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי.

יְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.

שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ.

עָזְרֵנִי שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי, הַצִּילֵנִי תָמִיד מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת, תֶּן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה. זַכֵּנִי שֶׁאֶמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם,

וְיִהְיוּ דְבָרַי נִשְׁמָעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ:

וְרַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע שֶׁפָּתְחוּ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי טוּבָם הַגָּדוֹל, שֶׁצִּמְצְמוּ אֶת עַצְמָן וְהוֹרִידוּ אֶת עַצְמָן, וְהִלְבִּישׁוּ שִׂכְלָם הַנּוֹרָא בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים, עַד אֲשֶׁר פָּתְחוּ לָנוּ שַׁעֲרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע, עַל־יְדֵי תוֹרָתָם וְשִׂיחָתָם שֶׁגִּלּוּ לָנוּ בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מְאֹד.

זַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲסֹק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם בְּאַהֲבָה:

וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת תְּפִלִּין בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה.

וְתַשְׁפִּיעַ וְתָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הַתְּפִלִּין וְהָרְצוּעוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִשָּׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן,

בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן פְּגָם כָּל הַגְּזֵלוֹת וּפְגַם כָּל תַּאֲוַת מָמוֹן וְכָל מִינֵי פְּגָם הַדַּעַת וְהַמֹּחַ, שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

הַכֹּל נִזְכֶּה לְתַקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמֹּחִין וּקְדֻשַּׁת הַמּוֹתְרֵי מֹחִין שֶׁיֻּמְשְׁכוּ עָלֵינוּ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין וְהָרְצוּעוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת בְּשִׂמְחָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

וְתִשְׁמְרֵנוּ מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל מִינֵי פְּגָם הַדַּעַת. וְנִזְכֶּה לִלְמֹד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, בְּמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת צַחוֹת וּנְכוֹנוֹת, בְּלִי שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת פְּסֹלֶת וַעֲכִירַת הַדַּעַת כְּלָל.

וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתִשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְבַשְּׂרֵנוּ, וּמִפִּי אֲרָיוֹת יַצִּילֵנוּ, וְאָבוֹת עַל בָּנִים יְשַׂמְּחֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

פרפראות לחכמה

אות א

שם, ועושה לו מחומה חימה וכו' רוצה לומר על דרך שאמרו רבותינו ז"ל והמים להם חומה חמה כתיב וכו':

אות ב

שם, כי כשהממון יורד להאדם הוא בבחינת טרף נתן ליראיו וכו' כי הממון והפרנסה שרשו מבחינת גבורות כנ"ל שזה בחינת (איוב ל"ז) מצפון זהב יאתה יראה היא גם כן בחינת גבורות כידוע, ועל כן טרף נתן ליראיו, ומחמת זה נתהפך לפעמים לכעס ונעשה בזה טורף נפשו באפו, כי הכעס הוא גם כן מבחינת גבורות כמבואר לעיל בפנים:

ביאורים נוספים על תורה זו

ענפי התורה — ליקוטי הלכות

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים