סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
ע׳
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל…
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־62 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא ט׳:א׳)
כִּי כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁהַכֹּל גָּדֵל מִן הָאָרֶץ, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַבְּרִיּוֹת הוֹלְכִים וּמֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסְקוּ וְיִתְרַחֲקוּ מֵהָאָרֶץ. אִם לֹא עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמַּכְרִיחַ הַדָּבָר, וְנוֹטְלוֹ מִמְּקוֹמוֹ מֵהָאָרֶץ, וּמַרְחִיקוֹ מִמֶּנָּה.
וּכְפִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כֵּן נִתְרַחֵק הַדָּבָר מֵהָאָרֶץ. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, חוֹזֵר הַדָּבָר לְהָאָרֶץ. כְּגוֹן: אִם זוֹרֵק אָדָם דָּבָר לְמַעְלָה, אֲזַי עַל־יְדֵי כֹּחוֹ מַכְרִיחַ הַדָּבָר וּמַפְסִיקוֹ מֵהָאָרֶץ. וּכְפִי כֹּחוֹ, כֵּן מַכְרִיחַ הַדָּבָר וְזוֹרְקוֹ לְמַעְלָה יוֹתֵר. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחוֹ, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, חוֹזֵר הַדָּבָר וְנוֹפֵל לְהָאָרֶץ.
כִּי הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וּמַמְשֶׁכֶת כָּל הַדְּבָרִים לְעַצְמָהּ. כִּי אִם לָאו, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם עָלֶיהָ, כִּי הָיָה רָאוּי לִפֹּל מִמֶּנָּה, מֵחֲמַת שֶׁהִיא כַּדּוּרִית, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָהּ כַּיָּדוּעַ, אַךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְחוֹזֵר הַדָּבָר וְנוֹפֵל לְמַטָּה לְהָאָרֶץ, כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְמַטָּה, הוּא פּוֹרֵחַ וְנוֹפֵל לְמַטָּה בִּמְהִירוּת יוֹתֵר, זֶה מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הָאָרֶץ, עַל־כֵּן נוֹפֵל בִּמְהִירוּת יוֹתֵר לְמַטָּה.
וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת עָפָר הַנַּ"ל, כִּי הַצַּדִּיק הוּא יְסוֹד עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י׳:כ״ה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם; וְכָל הַדְּבָרִים עוֹמְדִים עָלָיו, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדְּבָרִים אֵלָיו.
כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא רַק יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הֵם רַק עֲנָפִים מִמֶּנּוּ, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. יֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָנָף, מִמֶּנּוּ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָנָף מִן הֶעָנָף. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הַיָּחִיד בָּעוֹלָם, הוּא עָנָו וְשָׁפָל, וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, בִּבְחִינוֹת (בראשית י״ח:כ״ז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, וְעַל־כֵּן הוּא יְסוֹד עוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת עָפָר, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה; הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל אֵלָיו כְּעָפָר כַּנַּ"ל.
וְזֶה הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת לָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת (איוב כ״ח:ו׳): וְעַפְרוֹת זָהָב; שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינוֹת עָפָר, מֵהַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן אִם נוֹתְנִין צְדָקָה לְזֶה הַצַּדִּיק, הוּא מִתְבָּרֵךְ מִיָּד, כִּי הוּא בְּחִינַת זְרִיעָה עַל הֶעָפָר, שֶׁמַּצְמַחַת כֶּפֶל כִּפְלַיִם, בִּבְחִינוֹת (הושע י׳:י״ב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד.
אֲבָל אִם נוֹתֵן צְדָקָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ בְּחִינַת עָפָר כְּלָל, אֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְזֶה שֶׁקִּלֵּל יִרְמְיָה אֶת אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת: בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם – הַכְשִׁילֵם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים (בבא קמא טז:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת עָפָר כְּלָל, וְעַל כֵּן הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם אֵינָהּ בְּחִינַת זְרִיעָה כְּלָל.
וְהִנֵּה הָיָה רָאוּי שֶׁיִּמָּשְׁכוּ כָּל בְּנֵי אָדָם לְזֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. אַךְ עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, מַפְסִיקִין וּמַרְחִיקִין מִמֶּנּוּ. הַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי דִּבּוּרָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הֵם מַכְרִיחִים אֶת בְּנֵי אָדָם לְהַפְסִיקָם וּלְהַרְחִיקָם מֵהַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וּלְפִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כֵּן מַרְחִיק מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיַּפְסִיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, יַחֲזֹר וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְיִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁיַּפְסִיק הַמַּכְרִיחַ, יָשׁוּב לְהֶעָפָר, לְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהֵם עֲדַיִן בַּכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּרְחִיק אוֹתָם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיַּפְסִיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, יַחְזְרוּ וְיִתְקָרְבוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין, כְּשֶׁאָדָם נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב לִמְקוֹם הַצַּדִּיק יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, כִּי מִשְׁכָּן הָיָה לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּת לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם, בְּחִינַת (שיר השירים א׳:ד׳): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה. אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה דַּיְקָא, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר אֵלָיו, הוּא רָץ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל.
וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פ' לא), שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּא לְשׁוֹן מַשְׁכּוֹן, שֶׁהוּא מַשְׁכּוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה אֶצְלָם אֲפִלּוּ אִם יֶחֶטְאוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ״ו:י״א): וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּשְׁכָּן, הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מִשְׁכָּן לְשׁוֹן מָשְׁכֵנִי וְכוּ', שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּת לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות מ׳:י״ח): וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְאַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ, כִּי דַּוְקָא זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, יָכוֹל לְהָקִים הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הָאֱלֹקוּת כַּנַּ"ל:
וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים ז׳:ז׳): לֹא מֵרֻבְּכֶם חָשַׁק ה' בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְּעַט, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט והובא בפירש"י שם): לֹא וְכוּ', רַק מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם מַמְעִיטִין עַצְמְכֶם וְכוּ', חָשַׁק ה' בָּכֶם. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם מַמְעִיטִין וּמַקְטִינִים עַצְמָן, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם בִּבְחִינַת עָפָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בְּחִינַת מִשְׁכָּן, שֶׁמּוֹשֵׁךְ הָאֱלֹקוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן חָשַׁק ה' בָּכֶם. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״ז:ט״ו): אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא, כִּי עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד הַנֶּאֱמַר אֵצֶל הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ט:מ״ג): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מ): וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. כִּי כָּל הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כֻּלָּם הֵם מְקַבְּלִים רַק מִזֶּה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת מִשְׁכָּן, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל. כִּי כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה, הוּא רַק אֵצֶל זֶה הַצַּדִּיק, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מגילה לא): כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. נִמְצָא, שֶׁבִּמְקוֹם הַשִּׁפְלוּת וְהַקַּטְנוּת, שָׁם שׁוֹרֶה כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא.
וְעַל כֵּן כָּל הָרָאשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, מְקַבְּלִים כְּבוֹדָם מִזֶּה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר. וְכֵן הִתְחַדְּשׁוּת הַכָּבוֹד, כִּי בְּכָל פַּעַם נִתְחַדֵּשׁ הַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה הַמְּמֻנֶּה בָּא לְהִתְמַנּוּת אַחֵר, וְנִתְחַדֵּשׁ הָרָאשִׁיּוּת וְהַכָּבוֹד, הוּא הַכֹּל עַל־יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק. כִּי כְּפִי הֲקָמָתוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל פַּעַם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינוֹת: וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל, כֵּן נִתְחַדֵּשׁ כָּל הַכָּבוֹד וְהָרָאשִׁיּוּת כַּנַּ"ל:
וְזֶה: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת רָאשֵׁי הָעָם, הוּא קוֹרֵא אוֹתָם בָּזֶה שֶׁהוּא מֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁשָּׁם הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה קוֹרֵא אוֹתָם, כִּי כֻּלָּם בָּאִים אֵלָיו לְקַבֵּל הַכָּבוֹד מִמֶּנּוּ. וְזֶה: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהֵקִים מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל־יְדֵי־זֶה: קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּלַל רָאשֵׁי הָעָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. כִּי עַל־יְדֵי הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, קָרָא אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה א): שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, כִּי אָז הָיָה הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכָּבוֹד שֶׁל מְלָכִים, שֶׁל כָּל הַמְמֻנִּים וְהָרָאשִׁים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיָה הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן דַּוְקָא, כִּי זֶה בְּחִינַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַדְּשִׁים כָּל הָרָאשִׁים כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת: רֹאשׁ־ חֹדֶשׁ נִיסָן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים כַּנַּ"ל:
[עַל־פִּי תּוֹרָה ע' - וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי]לְרֹאשׁ־חֹדֶשׁ נִיסָן מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה.
כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הָעִירָה וְהָקִיצָה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ
וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל נָתַתָּ לָנוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שׁוֹכֵן אֶצְלָם. וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הוֹדַעְתָּ לָנוּ כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם. וְגַם בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הִפְלֵאתָ חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וְנָתַתָּ לָנוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמָם, אֲשֶׁר כָּל הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שׁוֹכֵן אֶצְלָם.
כִּי הֵם בְּחִינַת מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, אֲשֶׁר קְדֻשַּׁת שְׁכִינַת אֱלָהוּתְךָ נִמְשָׁךְ וְשׁוֹכֵן אֶצְלָם תָּמִיד. כִּי הֵם בְּחִינַת מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, אֲשֶׁר קְדֻשַּׁת שְׁכִינַת אֱלָהוּתְךָ נִמְשָׁךְ וְשׁוֹכֵן אֶצְלָם תָּמִיד.
כִּי הֵם עֲנָוִים בֶּאֱמֶת שֶׁמְּשִׂימִים עַצְמָם כֶּעָפָר,
אֲשֶׁר כָּל הַבְּרִיאָה עִם כָּל פְּרָטֶיהָ, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהֶם. כִּי הֵם צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם שֶׁהֵם יְסוֹד כָּל הַבְּרִיאָה, וְהַכֹּל צְרִיכִים לִמָּשֵׁךְ אֲלֵיהֶם לְקַבֵּל חַיּוּת וְקִיּוּם מֵהֶם. כִּי עֲלֵיהֶם עוֹמֵד הַכֹּל,
וְכָל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם הֵם עֲנָפִים מֵהֶם, וְנִמְשָׁכִים אֲלֵיהֶם וּמְקַבְּלִים כָּל הַחַיּוּת וְהַשֶּׁפַע מֵהֶם, כִּי הֵם מְחַיִּין אֶת כֻּלָּם,
וְיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱלָהוּת אֶצְלָם וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם אֶצְלָם, לְקָרְבָם כֻּלָּם אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ. אַתָּה יָדַעְתָּ גְּדֻלָּתָם וּגְבוּרָתָם וְתִפְאַרְתָּם וְתָקְפָּם לָנֶצַח. וְעֹצֶם כֹּחָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ אֲלֵיהֶם וּלְתוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה וּלְדַרְכֵיהֶם וְעֵצוֹתֵיהֶם הַנִּפְלָאוֹת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְכַמָּה טוֹבוֹת הָיוּ נִצְמָחִים עַל־יְדֵי־זֶה לָנֶצַח,
כִּי תִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וּגְאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה הַמְעֻתֶּדֶת לָבוֹא, הַכֹּל תָּלוּי בָּזֶה, כִּי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיקִים.
אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְּעַלְמָא כֹּלָּא, גֹּדֶל עֹצֶם וְרִבּוּי הַכֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִים הַמַּרְחִיקִים בְּכָל הַכֹּחוֹת מִלְּהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים, כִּי הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מִתְגַּבֵּר בְּכָל־עֵת לְהַפְסִיק וּלְהַרְחִיק מֵהַצַּדִּיקִים:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בַּעַל מִלְחָמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל תֹּקֶף הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל־עֵת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בֵּין כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם אֶצְלָם לְקָרְבָם לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָנֶצַח, וּבֵין הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמִּתְגַּבֵּר בְּכָל־עֵת נֶגֶד הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַפְסִיק וּלְהַרְחִיק מֵהַצַּדִּיקִים וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
וְכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר נִטְרְדוּ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, עַל־יְדֵי הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק שֶׁהִרְחִיקָם מִן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים.
וְאַנַּן יַתְמֵי דְיַתְמֵי, מַה נַּעֲשֶׂה וּמַה נִּפְעָל, מִי יִלְחוֹם בַּעֲדֵנוּ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כְּנֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיקִים:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה. עָלֶיךָ הִשְׁלַכְנוּ אֶת יְהָבֵינוּ שֶׁאַתָּה תִּלְחוֹם בַּעֲדֵנוּ, יְהֹוָה יָרִיב אֶת רִיבֵנוּ וְיִלְחוֹם אֶת לוֹחֲמֵינוּ, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם יְהֹוָה . וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה.
חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּתְגַּבֵּר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק, עַד שֶׁיִּפֹּל וְיִתְבַּטֵּל הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הָרוֹצֶה לְהַפְסִיק מֵהַצַּדִּיקִים וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם,
שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהַרְחָקוֹת וְהַהֲסָתוֹת וְהַפִּתּוּיִם וְהַסְּפֵקוֹת וְכָל מִינֵי מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיוֹת וְכָל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְכָל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הָרוֹצֶה לְהַפְסִיק מֵהַצַּדִּיקִים וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֻלָּם יִפְּלוּ וְיִתְבַּטְּלוּ בְּבִטּוּל גָּמוּר כְּנֶגֶד הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים,
עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית־יִשְֹרָאֵל וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִהְיוֹת נִמְשָׁכִים וּכְרוּכִים תָּמִיד אַחֲרֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְיַשְׁלִיכוּ כֻּלָּם אֶת אֱלִילֵי כַסְפָּם וֶאֱלִילֵי זְהָבָם וְכָל תַּאֲוָתָם, וְיֵלְכוּ וְיָרוּצוּ אַחֲרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל, וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה וְלִלְמֹד סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵיהֶם וְעֵצוֹתֵיהֶם וְשִׂיחוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹנָם הַקָּדוֹשׁ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל:
וּתְזַכֵּנוּ לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת,
וְנִזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בִּבְחִינַת עָפָר מַמָּשׁ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ גַּם־כֵּן כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ אֱלָהוּתְךָ וּקְדֻשָּׁתְךָ אֵלֵינוּ וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּלְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ וְעַל־יְדֵי כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים:
וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, וּבִפְרָט לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִבְנֵי הַצַּדִּיקִים. וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן לָהֶם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּלְהַסְפִּיק לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם בְּכָבוֹד. וְתַצְלִיחַ אוֹתָנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁלָּנוּ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם עֲנָוִים בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת עָפָר,
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁלָּנוּ תַּעֲשֶׂה פֵּרוֹת מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד.
וְתַצְמִיחַ לָנוּ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כָּל טוּב, שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וְכָל טוֹב לָנֶצַח.
וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תִּשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. וּתְסַבֵּב בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ הַצְּדָקוֹת שֶׁלָּנוּ לְשׁוּם עָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רַק נִזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים וּלְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְכָל זֶה מְהֵרָה:
וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לִבְרֹחַ מִן הַכָּבוֹד בְּתַכְלִית הָאֱמֶת,
וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה לְמַעַן שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, כָּבוֹד הַנִּמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, אֲשֶׁר הוּא מֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן תָּמִיד, וְאֶצְלוֹ שׁוֹכֵן כָּל הַכָּבוֹד הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה,
אֲשֶׁר כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְרָאשָׁיו וְשׁוֹטְרָיו וְשׁוֹפְטָיו מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל כֻּלָּם מְקַבְּלִים כָּל כְּבוֹדָם וּגְדֻלָּתָם מִמֶּנּוּ.
זַכֵּנוּ לְכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה כָּזֶה אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יִתְגַּלֶּה וְיִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם תָּמִיד, וְתִמְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ מְהֵרָה, וּכְבוֹדְךָ יִמָּלֵא כָּל הָאָרֶץ, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.
וְנֶאֱמַר, סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו. כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ.
בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
ציון וירושלים הם בחי' צדיק יסוד עולם כידוע וכמו שכתוב מציון מכלל יופי אלקים הופיע כי משם משתיתו של עולם ובפרט מהאבן שתי' שממנו יצאי גידין ומתפשטין בכל העולם כמו שארז"ל ומשם נמשך הקדושה לכל ארץ ישראל. וע"כ כתיב צדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה כי הם מבחי' אחת. וכמו שהצדיק יסוד עולם הוא עניו ושפל ומשים עצמו כעפר וממנו נמשכין כל ההשפעות להעולם ואם נותנין לו צדקה היא כמו זריעה ממש ומתברך מיד וגם יש לו כח המושך להמשיך כל העול' אליו (רק שיש כח המכריח המעכב) והוא בבחי' המשכן כי יש לו כח המושך להמשיך שכינת אלקותו ית' למקום שהוא עומד שם ואצלו כל הכבוד והגדולה של כל העולם בחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמבואר כ"ז בפנים כל זה הנ"ל כלול ג"כ בקדושת א"י וירושלים כי עפר חו"ל הוא עפר טמא ויש בו אחיזת הגסות ביותר וע"כ הוא מיוחד לישיבת העכו"ם שמתגאין ביותר. וע"כ באמת אמרו רז"ל הדר בחו"ל דומה וכו' שנאמר כי גרשוני וכו' לך עבוד אלקים אחרים כי כל המתגאה כאילו עובד ע"ז והקב"ה אומר אין אני והוא יכולים לדור וכו' כמו שארז"ל אבל א"י עפר שלה היא אדמת קודש כי היא בבחי' ענוה ושפלות וע"כ נקראת גם עכשיו ארץ כנען מלשון הכנעה ושפלות כמובא וע"י מיוחדת לישוב ישראל עם קדוש שהם ענוים ושפלים כמ"ש כי אתם המעט מכל העמים שממעטין עצמן כמו שדרשו רז"ל. וזה בחי' וענוים (דייקא יירשו ארץ ואמר ז"ל) מגילה כ"ח תענית כ"ג חולין קכ"ב) תא חזי מה בין תקיפי דארעא לחסידי דבבל וכו' היינו שאפי' התקיפים שבארץ ישראל הם ג"כ צנועים וענותנין ביותר. וע"כ א"י דיקא גבוה מכל הארצות כי מאן דזעיר הוא רב והפלתי הגבהתי כמו שארז"ל. וע"כ נקראים א"י וביהמ"ק גאון יעקב כמ"ש יבחר לנו את נחלתנו וכו' וכמוהו רבים והבית המקדש נקרא גאון עוזכם כי במקום הענוה והשפלות שם עיקר הגאוה והגדולה. וע"כ שם עיקר שכינת אלקות ו ית' בחי' אשכון את דכא ומשם נמשכים כל ההשפעות לכל העולם כמו שארז"ל. ושם עיקשר שלימות הצדקה בחי' וצדקה בכרמל תשב כנ"ל והצדקה עושה פירות בחי' עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר וכו' ובחנוני נא בזאת וכו'. וזה שכתוב ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ד' ואמרו ז"ל בפרקי דר"א וכי זרע יצחק דגן אלא שלקח ממונו ונתן צדקה לעניים הה"ד זרעו לכם לצדקה וכו' (הובא בשער החצר סי' קי"ד) היינו כנ"ל. וארץ ישראל יש לה כח המושך להמשיך כל העולם אלי' כי היא יפה נוף משוש כל הארץ ונקראת ארץ צבי צבאות גוים שכל מלכי העכו"ם היו תאבים אליה להיות להם בית דירה בתוכה כשארז"ל ונקראת חמדת כל הגוים. ולא עוד אלא שיש לה כח המושך להמשיך שכינת אלקותו ית' לתוכה בבחי' ההר חמד אלקים לשבתו וכתיב כי בחר ד' בציון אוה למושב לו וכתיב פה אשב כי אויתיה וכתיב ארץ אשר ד' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ד' אלקיך בה וכו'. וכשם עיקר הכבוד והגדולה בחי' לשכון כבוד בארצנו וכתיב נכבדות מדובר בך וכו'. כי עיקר הגדולה היא במקום ענוה ושפלות. וזה שכתוב בשבח א"י ארץ הרים ובקעות כי שם נכלל הגדולה שהיא בחי' הר עם השפלות שהיא בחי' בקעה ביחד וזה שכתוב לענין ירושלים (זכרי' י"ד) וראמה וישבה תחתיה כי תהי' במדריגה רמה וגבוהה מאד ואעפ"כ וישבה תחתיה בחי' שפלות בחי' שבו איש תחתיו כמבואר במקום אחר כי במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. וע"כ עיקר תחיית המתים יהי' בארץ ישראל כמו שארז"ל כי שם עיקר הענוה והשפלות שעי"ז יהי' תחיית המתים כמ"ש הקיצו ורננו שוכני עפר ודרשו רז"ל מי שנעשה שכן לעפר בחייו. וזה בחי' הכבוד והגדולה שיהי' לעתיד לא"י וירושלים כמבואר בפסוקים רבים עד שכל מלכי עכו"ם יהיו כפופים אליהם כי אז יתוודע לכל ששם שורש כל הגדולה והכבוד עד שכל הראשים והממונים שבעולם צריכים לקבל כבודם משם. וזה שכתוב (ישעי' ס') קומי אורי כי בא אורך וכבוד ד' עליך זרח וכו' והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך וכו' ובנו בני נכר חומותיך ומלכיהם ישרתונך וכו' וכל הענין שם עד ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ וכו' הקטן יהי' לאלף, וכו'. וכן אח"כ (שם ס"א) יען משח ד' אותי לבשר ענוים וכו' וכל הענין שם. וכן (שם ס"ב) ויראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך והיית עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקים וכו' ועוד פסוקים רבים כאלה. ולכל הכבוד והגדולה הזאת יזכו רק ע"י השפלות והענוה בחי' ולפני כבוד ענוה עד שאפי' ההתגברות כח המכריח שהתגבר מאד בעוה"ר עד שגרם גלות ישראל וא"י וירושלים ובית המקדש לבחי' שפלו וענוה יתירה ביותר ועי"ז יתגבר כח המושך שלהם ביותר עד שכל בחי' הכחות המכריחות יפלו ויתבטלו ותחזור העטרה ליושנה ביתר שאת כמ"ש כי שחה לעפר וכו' קומה עזרתה לנו וכו'. וזה שמבואר בפסוקים רבים שדייקא ע"י החרפות והבזיונות והשפלות שסובלין בזמן הגלות על ידי זה דייקא יזכו לעתיד לכבוד גדול בבחי' תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר (שזה ע"י הכח המכריח שהוא היפוך מהכח המושך שגורם אהבה ושלום וכו') ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור (ישעי' ס') ועוד פסוקים רבים כאלה וזה זכור תזכור ותשוח עלי נפשי (היינו שנשפלת מאד עי"ז) זאת (דייקא) אשוב אל לבי על כן אוחיל וכו'. וע"כ העם היושב בה נשוא עון בבחי' נושא עון וכו' לשארית נחלתו ודרשו רז"ל למשים עצמו כשיריים היינו בחי' שפלות וענוה אמתית שזוכין לזה בא"י כנ"ל. וע"כ אמרו רז"ל בגמרא ובזוה"ק שע"י א"י זוכים לעולם הבא על דרך שאמרו ז"ל (סנהדין פ"ח) שלחו מתם (היינו מא"י) איזהו בן עוה"ב ענותן ושפל ברך שייף עייל שייף ונפיק וכו' היינו כנ"ל. כי לכל זה זוכין בא"י:
חושן משפט · הלכות חזקת מטלטלין
כל דבר שהוא ביד האדם הוא בחזקת שהוא שלו ע"פ התורה ויהי ביום השמיני (בסי' ע') ע"ש. והכלל שהעפר יש לה כח המושך וכו' והצדיק האמת הוא עניו כמשה ומשים עצמו כעפר ע"כ הוא יסוד עולם שיש לו כח המושך והוא ממשיך כל ההשפעות לעולם הוא ממשיך אלקותו ית' למטה כי הוא מקים את המשכן ששם נמשך אלקותו וכבודו ית' בחי' וכבוד ה' מלא את המשכן. וכל בני אדם שבעולם ראויים שיומשכו לזה הצדיק שהוא יסוד ושורש הכל אך שיש כח המכריח שמפסיק ומרחיק ממנו היינו שיש בני אדם שע"י דיבורם ומעשיהם הם מכריחים את בני אדם להפסיקם ולהרחקים מהצדיק ולפי כח המכריח כן מרחיק מהצדיק ואח"כ כשיופסק כח המכריח יחזיר וימשיך עצמו ויתקרב להצדיק שהוא בחי' עפר שיש לו כח המושך וכו' ע"ש כל זה היטב:
והנה הממון והחפצים וכל ההשפעות שיש לאדם הכל הוא כפי כח המושך שיש לו שמקבל מהצדיק שממנו נמשך הכל וע"כ כל דבר שהוא ביד האדם הוא בחזקת שהוא שלו כי מאחר שהיא בידו נמצא שיש לו כח המושך שממשיך השפעה זאת אליו ע"כ הוא בוודאי שלו כי עיקר כל ההשפעות שהם כל העשירות וכל החפצים נמשכין לכ"א כפי כח המושך שיש לו וכנ"ל. ובזה מובן היטב טעם הדין של כל דאלים גבר בדבר שאין שום אחד מוחזק כההי' ארבא וכו' שהוא לכאורה תמוה וכי' מפני שהוא גבור יזכה בדבר שאינו שלו וכאשר נדחקו הפוסקים בטעם דין זה. אך ע"פ הנ"ל מובן היטב כי זה שהוא שלו בוודאי יתגבר ויזכה בו מאחר שהוא יש לו כח המושך של זה הדבר כי מאחר שבאמת הוא שלו ע"כ אצלו הכח המושך של אותו הדבר שעי"ז זוכה וקונה כל החפצים שלו כנ"ל. ע"כ זה שהוא שלו באמת בודאי יתגבר ויזכה בו מאחר שאצלו כח המושך של זה הדבר ע"כ בודאי יהיה נמשך זה הדבר אליו יתגבר ויזכה בו ע"כ אמרינן כל דאלים גבר:
וזה בחי' שודא דדייני שרשאי הדיין ליתנו למי שנראה בעיניו היינו ג,כ כנ"ל כי מי שהוא שלו באמת בודאי יהי' נמשך רצון הדיין אחריו ליתנו לו כי מאחר שזה החפץ הוא באמת שלו נמצא שיש לו כח המושך בזה החפץ להמשיך זה החפץ אליו כנ"ל. ע"כ בוודאי יהיה נמשך רצון הדיין אליו ליתנו לו. וזה בחי' בתר מרי נכסין ציבי משוך שהרצון נמשך אחר בעל הנכסים כי עיקר כח המושך הוא כפי חלקי הכבוד שלו כמובן בהתורה הנ"ל שהצדיק בחי' עפר ממשיך אלקותו ית' למטה שהוא ביי' כבודו ית' בבחי' וכבוד ה' מלא את המשכן ועי"זממשיך כל ההשפעות. כי כל העשירות וההשפעות נמשכין מבחי' כבוד ה' בבחי' והעושר והכבוד מלפניך וכו'. וכן בכל מקום נסמך עשירות אצל כבוד. כי כל ההשפעות שהם בחי' עשירות נמשכין מכבודו ית' וכבודו ית' נמשך אל הצדיק שהוא בחי' עפר בחי' אשכון את דכא ולשם נמשכין כל ההשפעות וכל בני אדם שבעולם וכנ"ל וכבודו הוא בחי' רצון כ"ש רצונו של אדם זהו כבודו כ"ש רבינו ז"ל במ"א וע"כ בתר מרי נכסי ציבי משיך כי כפי חלקו בעשירות כן חלקו בכבוד שעי"ז יש לו כח המושך להמשיך שפע העשירות אליו וכמו כן נמשך הרצון אחריו כי הרצון הוא בחי' הכבוד שמשם כח המושך שמשם כל העשירות כנ"ל וע"כ מי שרצון הדיין נמשך אחריו בוודא יהוא שלו כנ"ל, וזהו בחי' שודא דדיינא שפוסקין בכמה דברים שא"א לעמוד עליהם:
וזה בחי' שבועות שהוא קבלת התורה. כי עיקר קבלת התורה הוא כדי להמשיך אלקותו ית' למטה כי מוום שברא הקב"ה את עולמו נתאוה להיות שכינתו בתחתונים וכו' כשרז"ל. כי דורות הראשונים שהם דור המבול ודור הפלגה וכו' סילקו את השכינה מן הארץ וכו' עד שבא משה והורידה לארץ כשרז"ל. וזה עיקר קבלת התורה כדי להמשיך שכינת אלקותו למטה כי על ידי התורה ממשיכין אלקותו ית' למטה כי התורה הוא אחדותו ית' וכשהתורה אצלינו כביכול הוא ית' בעצמו שוכן אצלינו וכ"ש בזוה"ק על פסוק ויקחו לי תרומה. תרומה הוא התורה היינו כשאתם רוצים ליקח אותי תקחו אותי ע"י תרומה שהוא תורה מ"ם כמובא (בלק,ת בס' סו). וע"כ ניתנה התורה בהר סיני שהוא הר השפל והנמוך שבכל ההרים כשרז"ל כי התורה נמשכת אחר מי שהוא עניו ושפל. וכן ניתנה ע"י משה רבינו שהיה עניו מאד מכל האדם היינו כנ"ל כי עיקר התורה הוא בחי' כח המושך להמשיך אלקותו יתב' למטה שזה זוכין ע"י ענוה ושפלות דייקא כנ"ל:
וזה בחי' הנפת עומר שעורים וספירה כדי להמתיק ולבטל הכח המכריח המספיק ומרחק מהצדיק והתורה שהם ב' כח המושך להמשיך את העאדם לקרבו להשי"ת ולהמשיך אלקותו למטה. כי ע"י הנפת עומר שעורים נמתק ונתבטל הכח המכריח והמפסיק בשרשו כי באמת בשרשו גם הכח המכריח והמפסיק בשרשו כי באמת בשרשו גם הכח המכריח והמספיק בשרשו כי באמת בשרשו גם הכח המכריח והמספיק הוא לטובה גדולה כדי שיוכל לקבל הואר בהדרגה ובמדה שלא יהיה' ריבוי השמן גורם כיבוי הנר ח"ו כידוע. כי כפי גודל כח המושך היו מתבטלים במצאיות כי כל דבר נמשך לשרשו בפרט האדם שיש לו דעת לדעת ולהכיר את בוראו ית' שזה עיקר הדעת. ע"כ הי' נמשך להשי"ת יותר מדאי עד שהי' מתבטל במציאות, ע"כ הוא טובה גדולה מה שברא השי"ת בחי' כח המכריח המספיק שהוא מונע ומעכב רדיפת הדעת להכלל בו יתב' יותר מדאי כדי שיוכל לקבל האור בהדרגה ובמדה בבחי' והחיות רצוא ושוב, רצוא ע"י כח המושך, ושוב ע"י כח המכריח. אבל מחמת שכח המריח נמשך מבחי' צמצומים ודינים ע"כ כשנשתלשל למטה לפעמים נתהוים דינים גמורים שמהם יניקת הס,א והקליפות עד שתנהוה מהם כח המכריח ומפסיק יותר מדאי שהם כל המונעים והמפסיקים והמעכבים מלהתקרב להתורה ולצדייקם אמתיים ואינם מניחים להתקרב כלל. כי מהם נמשכים כמה בני אדם בעלי מחלוקת שהם מונעים ומפסיקים בכמה וכמה מניי מניעות מלהתקרב ולהצדיק האמת ולהתורה ולדרך האמת ע"י דיבוריהם ומעשיהם שהם מרבים בדברי חכמות של הבל בכמה מיני לשונות של שקר וערמימיות ומתלבשים עצמם במצוות וחסידות כאלו הם רוצים בתקנתו וכו' אשר א"א לבאר עוצם ריבוי דרכי דבריהם הרעים אשר באים בשליחות הבע"ד להכריח ולמנוע ולהפסקי את הישר הולך, מלהתקרב להש"י ולתורתו באמת. וכל זה הוא בחי' כח המכריח המפסיק מלהיות נמשך אחר הצדיק האמת שהוא בחי' עפר וכו' כנ"ל. אבל הכח המכריח המפסיק הזה בהכרח שיופסק ויתבטל כי אם יעהל לשמים שיאו וכו' כגללו לנצח יאבד ואז בסור המכריח ישוב ויתקרב במהירות גדול אל הצדיק האמת שיש לו כח המושך וכמבואר שם בהתורה הנ"ל. וזה אנו מתקנים ע"י הנפת עומר שעורים וספירה שהם הכנה לקבלת התורה בשבועות שהוא בחי' כח המושך להמשיך אלקותו ית' למטה ולהמשיך כל ישראל וכל העולמות התלוים בהם אליו ית'. אבל מקודם צריכין לתקן ולהמתיק בחי' הכח המכריח המפסיק שלא יוכל להתגבר כנגד כח המושך הנ"ל להפסיק ממנו יתב' כנ"ל, ע"כ מביאין עומר שעורים ומניפין אותו שעי"ז ממתיקין כל הדינים בשרשן כמבואר בכוונות כי שעורה הם בחי' ה"ג מנצפ"ך כפולים שמשם שורש כל הדינים (כמובא) שהם בחי' כח המכריח והמספיק שנמשך מגברותו ודינים כנ"ל וע"י הנפת עומר שעורים ממתיקין הדינים בשרשן ועי"ז נמתק הכח המכריח שלא ישתלשל ממנו ח"ו הכח המכריח והמספיק דס"א שרוצה למנוע ולהפסיק ולהרחיק לגמרי מהצדיק ומהתורה ומהשי"ת וכנ"ל. רק אדרבא שיהיה' כח המכריח לטובה גדולה כדי שיוכל לקבל האור בהדרגה ובמדה בבחי' רצוא ושוב וכו' כנ"ל.ף וזה בחי' ספירה שסורפין הימים לעומר כי הימים הם בחי' מדות כ"ש ומדת ימי. וע"י שסופרין הימים לעומר מתקנים הימים והמדות כדי לקבל על ידם האור הגדול בשבועות בהדרגה ובמדה ע"י כח המושך וכח המכריח המפסיק בשרשם בקדושה ששם שניהם לטובה גדולה כי הם בחי' רצוא ושוב כנ"ל שזהו בחי' האזהרה הגדולה שהזהיר והתרה בהם הרבה שלא יהרסו לעלות אל ה' כ"ש רד העד בהעם וכו' והגבלת את ההר וכו' פן הרסו לעלות וכו' שכל זה הוא בחי' כח המכריח המפסיק בשרשו בקדושה שאנו ממתיקין אותו בכל ימי הספירה. כדי שנוכל על ידו דייקא לקבל האור בהדרגה ובמדה כ"א לפי ערכו בלי הריסה חוץ מהמדה ח"ו, ושאל ישתלשל מהכח המכריח דקדושה ח"ו כח המכריח דס"א שרוצה למנוע ולהפסיק לגמרי מהאמת וכנ"ל:
וע"כ מביאין תחילה העומר משעורים ואח"כ בשבועות מביאין שתי הלחם מחטים כי שעורים מאכל בהמה וחטים מאכל אדם, אדם ובהמה הם בחי' דעת וכסילות בחי' חסד ודין כי הדעת והחכמה בחי' חסד, וכסילות והעדר הדעת בחינת דינים כמובא כ"פ והם בבחי' הכח המכריח והמספיק שנמשך מכסילות והעדר הדעת מבחי' דינים, וכח המושך הנמשך מחסדים ודעת, והם בבחי' שמאל דוחה וימין מקרבת, שמאל דוחה זה בחי' הכח המכריח המפסיק ומרחק קצת, וימין מקרבת זה בחינת הכח המושך ומקרב, ובקדושה שניהם צריכין דייקא כנ"ל. כי כח המושך בחי' אדם בחי' אהבה וחסד כ"ש בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה בחי' על כן משכתיך חסד שהוא בחי' חכמה בחינת ומשך חכמה מפנינים. אבל כח המכריח המפסיק הואבחי' בהמה העדר הדעת כנ"ל, ועקיר המתקתו ע"י בעצמו שידע האדם עכ"פ שאין לו שום דעת ויעשה עצמו כבההמ. כי עיקר כחם של המונעים והחולקים שהם בחי' כח המכריח הוא ע"י חכמות של הבל שהכסיל רוצה להתחכם שנדמים בעיניהם כאלו הם חכמים גדולים ויודעים דרכים בעבודת הבורא ית' ורוצים בחכמות שקר למנוע מהצדיק האמת ומדרך האמת הכבוש מכבר. וע"כ ע"י עומר שעורים בעצמו שמביאין לקרבן ממתיקין אותו כי זוכין עי"ז להמתיק הדינים שמהם המניעות עד שנזכה לידע האמת שאין לנו שום דעת כבהמה ונבטל עצמינו לגמרי ונכיר שפלותינו באמת ואז נזכה להכיר גדולת הצדיק האמת ולהתקרב ולהמשך אליו ע"י כח המושך:
וע"כ אסור לקצור התבואה קודם העומר ועיקר מצות ספירה תלתה התורה בקצירת התבואה כ"ש שבעיה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספרו וכו'. כי עיקר גידול התבואה הוא ע"י כח המושך (כ"ש אדמו"ר ז"ל במ"א). כי התבואה מקבלת הכח המושך מהארץ והעפר ששם עיקר כח מושך של כל הדברים כי השי"ת ברא את הארץ ונתן בה כח המושך שתוכל להמשיך חיות לכל הדברים שבעולם כי הכל היה מן העפר. וכל דבר שבעולם מקבל כח המושך מהעפר ועי"ז ממשיך לעצמו חיות. וע"כ התבואה שגדילה מהעפר ומקבלת כח המושך ממנה ועיקר כח המושך הוא החיות האלקות שנתן הש"י בהארץ שיסדה בחכמתו שנתן בה חיות כזה שיהי' לה כח המושך של כל הדברים שבעולם. ועיקר החיות האלקות הוא בחי' מ"ה בחי' ענוה ושפלות שזהו בחי' עפר כ"ש בהתורה הנ"ל. כי א,א להמשיך חיות אלקות בשלימות כ"א ע"י בחי' ענוה ושפלות בחי' מ"ה. וכל מי שהוא בבחי' ענוה בחי' מ"ה ביותר שוכן אצלו חיותו יתב' יותר בבחי' אשכון את דכא כנ"ל. וע"כ מחמת שהעפר הואבחי' ענוה ושפלות ע"כ שם נעלם חיותו ית' יותר וע"כ שם הכח המושך של כל הדברים כנ"ל. וזהו בחינת תולה ארץ על בלימה, שעיקר קיום הארץ שתלוין באויר באמצע הגלגלים בגזירת הבורא ית' שנתהן בה כח המושך כידוע להמחקרים, וכל עיקר קיומה תולה ארץ על בלימה דהיינו בחי' שפלות וענוה כנ"ל. וע"כ כשקוצרין את התבואה מהעפר כדי שתהיה למאכל אדם כי השי"ת נתן כח בהארץ שתתן כח בהתבואה שמגדלת עד שיהיה כח המושך להתבואה להמשיך חיות להאדם ע"י שיאכל אותה כידוע בחוש שחיות האדם על ידי אכילתו ועיקר האכילה הוא לחם שנעשה מהתבואה מה' מיני דגן. ועיקר החיות שמקבל האדם על ידי האכילה הוא ע"י כח המושך שיש בהאכילה שנתן בה הש"י כח המושך כזה שתוכל להמשיך חיות להאדם. וכל הכח הזה של הלחם והתבואה שהוא כח המושך להמשיך חיות להאוכלה הוא מקבלת מהארץ ששם כח המושך של כל הדברים כנ"ל. ועיקר כחה הוא מהצדיק יסוד עולם שבו תלוי הכל כי הוא עניו מכל, בחי' מה שעל זה תולה הארץ וכל אשר בה כנ"ל וע"כ כשקוצרין את התבואה והקצירה הוא בחי' כח המכריח והמפסיק כי קוצרין ומפסיקין את התבואה מהארץ. וע"כ חוששין שלא יתגבר ויתאחז ח"ו הכח המכריח המפסיק דסט"א שהוא רוצה להפסיק ולמנוע מהצדיק לגמרי דהיינו שלא יפסיק את התבואה מבחי' עפר לגמרי דהיינו מבחי' ענוה ושפלות שלא תתאחז הסט"א, שלא תביא את האדם האוכלה לידי גסות וגבהות כ"ש פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת וכו' וכ"ש ואכלת ושבעת השמרו לכם וכו' כשפרש"י שם ואז ח"ו ועצר את השמים וכו' והאדמה לא תתן את יבולה וכו' כי מאחר שמתגבר כח המכריח דס"א שהוא גסות כנגד כח המושך שהוא ענוה אזי בוודא יהארץ לא תתן את יבולה כי עיקר מה שהארץ נותנת יבולה הוא ע"י כח המושך כנ"ל. אבל עכשיו ע"י רום שבא ע"יע אכילה דסט"א שעי"ז נפתה לבו כנגד השי"ת עד שבא לידי ע"ז שהיא בחי' גסות כשרז,ל שזהו בחינת כח המכריח שהתגבר כנגד כח המושך ע"כ בוודאי הארץ לא תתן את יבולה. מאחר שהגבירו הכח המכריח על כח המושך וכנ"ל ע"כ הזהירנו התורה שבשעת הקציר שהוא בחי' כח המכריח לא נתחיל חרמש בקמה לקצור עד שיקדש את הקצירה תחילה ע"י קצירת העומר והנפותיו וקרבנותיו שעי"ז ממתיקין הדינים וממתיקין כח המכריח בשרשם כנ"ל שלא יתאחז ממנו הכח המכריח המפסיק דסט"א רק יהי' הכח המכריח רק לטובה ואז הותר הקציר שהוא בחי' כח המכריח, כי לא יתאחז בו עוד כח המכריח דסט"א כי כבר נמתק ע"י העומר כנ"ל:
ואז מתחילין לספור הימים. כי עיקר הספירה והמנין הוא במקום שיש ישות כי בבחי' מה אין שייך מנין. ועיקר הישות ששם המנין הוא ע"י בחי' כח המכריח שהוא הצמצום והגבול של הדבר שלא יחזור ויתבטל במציאות. כי באמת גשמיות העפר וכל אשר בה נמשך מכח המכריח שנתהוה בגזירתו יתב' שעי"זיצאו כל הדברים ונתגשמו ממ"ה ואין ליש בשביל בריאת העולם וקיומו. ועל כן כח המכריח בעצמו תולה בבחי' מה שהוא בחי' כח המושך. כי באמת שניהם אחד כי א"א שיתקיים כח המושך כ,א ע"י כח המכריח כדי שלא יתבטל במציאות כנ"ל וע"כ באמת א"א להבין זאת בדעת ושכל כ"א באמונה שאנו מאמינים שכל הגשמיות והישות וכל הזמן נתהוו בגזירתו יתב' מבחי' מה ואין מבחי' למעלה מהזמן. נמצא שהמספר והמנין שהוא רק בזמן ובישות הועא בבחי' כח המכריח כנ"ל. ואנו צריכין להמתיק הכח המכריח שמשם כל הישות והזמן ששם כל המנין והמספר, לקשר הכל לבחי' מה לבחי' כח המושך כדי שלא יפסיק ח"ו הכח המכריח מכח המושך להש"י ולתורתו ולצדיקים האמתיים, רק שהכח המכריח בחי' ישות ומנין בחי' זמן יהיו כלים לקבל על ידו כח המושך. כי א"א לקבל החיות ע"י כח המושך כ"א ע"י כלים וצמצומים שנעשים ע"י כח המכריח. וזה בחי' ומדת ימי מה הוא, ומדת ימי זה בחי' המדות והצמצומים שנעשים על ידי כח המכריח, צריכין לקשרם לשרשם לבחיט' מה שהוא כח המושך. כי שניהם אחד בשרשם כנ"ל. וזה שאנו מבקשים למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה, למנות ימינו, היינו שבימינו המנויים והספורים שהם בזמן ובמדות נזכה להמשיך ולהביא לשם דעת וחכמה עד שנקשר כל הימים והזמן והישות שהוא בחי' כח המכריח, לקשר הכל לבחינת חכמה שהוא כח מה בחי' כח המושך שיהיו הכל רק כלים לקבל על ידם חיות אלקות ע,י כח המוש ךוכנ"ל. וזה ובחי' ספירה שצריכין לספור הימים לעומר כי ע"י קצירת העומר ותנופתון וכו' המתיקו הכח המכריח שמשם כל הזמן והישות ואז מתחילין לספור הימים כדי להמתיק מנין ומספר הימים בחי' זמן בחי' ישות בחי' כח המכריח, לקשר הכל בלי' מה לבחי' כח המושך שאנו צריכין עתה להכין עצמינו לזכות לקבל התורה בשבועות שהיא בחי' כח המושך להמשיך אלקותו יתב' עלינו תמיד וכנ,ל. וע"כ תלתה התורה מצוות הספירה בקצירת התבואה כ"ש מהחל חרמש בקמה תחל לספור וכו' היינו כנ,ל. וע"כ אומרים אחר הספירה ארץ נתנה יבולה, היינו כנ"ל כי בכל יום ויום של ימי הספירה כפי מה שממתיקין בכל יום כח המכריח כן ממשיכין עלינו כח המושך שהוא בחי' קבלת התורה בשבועות כנ"ל ועי"ז ארץ נתנה יבולה כנ"ל:
כלל הדבר למעשה שעיקר מה שרחוקים מהצדיק האמת שהיה יכול להמשיך ולקרב הכל להשי"ת ולהתורה כנ"ל העיקר הוא ע"י כח המכריח המפסיק שהם ב"א המונעים בדיבוריהם ומעשיהם מלהתקרב אל האמת. ועיקר כח המכריח המפסיק הוא ע"י גסות וגבהות שמשם באים כל הדיבורים רעים שלהם שמדברים על הצדיק האמת כדי להפסיק ולמנוע ממנו כ"ש תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז וכ"ש פימו דברו בגיאות. ע"כ כל מי שנכנס ארס דבר יהם הרעים בלבו ובלבול דעתו עד שאינו יודע האמת, תקנו שישפיל א"ע באמת כעפר ויזכור שפלותו ופחיתותו היטב וגודל ריחוקו מהשי"ת וכל המ שעבר עליו מעודו. וכשירגיל א"ע לידע שפלותו ופחיתותו באמת אז בוודאי יתגלה לו האמת בחסדי השי"ת וחמלתו הגדולה כי יתבטל הכח המכריח המפסיק שכל כחו ע"י גאות וגסות הרוח כנ"ל. ויתגבר הכח המושך שהוא בחי' שפלות וענוה ועי"ז יזכה להיות נמשך במהירות גדול אל האמת לאמתו כמבואר בהתורה הנ"ל:
וזהו שנוהגין בליל שבועות שאומרים ההתחלה והסיום של כל ספר. כי ההתחלה הוא בחי' כח המושך. והסיום הוא בחי' כח המכריח המספקי כי התחלת הספר של הנביא או התנא שהוא בחי' התחלת השגתו הוא בחי' כח המושך, שע"י כח המושך המשיך השראת שכינתו עליו עד שזכה להשגה זאת בבחי' (איוב כ,כ) ומשך חכמה מפנינים. אבל כפי גודל תשוקת הצדיק להמשיך כחמתו יתב' אליו היה בלי גבול עד שח"ו היה מתבטל חכמתו לגמרי כי ריבוי השמן גורם כיבוי הנר כנ"ל, ע"כ צריכין כח המכריח שהוא בחי' הצמצום כדי שיקבל החכמה וההשגה בגבול ובמדה שזהו בחי' גמר וסיום הספר שבהכרח שכל ספר יההי לו סיום וגמר. והגמר והסיום נשמך מבחי' הכח המכריח המפסיק שהוא בחי' הצמצום והגבול כנה"ל. וע"י שני כחות אלו עיקר השגת הדעת האמת שהוא בחי' קבלת התורה כנ"ל. ע"כ אומרים בשבועות ההתחלה והסיום של כל ספר כדי להמשיך בחי' כח המושך וכח המכריח דקדושה כי שניהם צריכים כי על ידם עיקר קבלת התורה כנ"ל:
וזה שנעורין בליל שבועות כי כל אדם כלול מבחי' כח המושך וכח המכריח הנ"ל. כי עיקר החיות שהוא הנשמה הוא בבחי' כח המושך כי הנשמה נמשכת תמיד אחר כח המושך שהוא הצדיק והתורה שמושכין את האדם להשי"ת והיא מקבלת מכח המושך לעצמה ועי"ז ממשכת חיות וקיום להגוף ומתגברת בכל עת להמשיך גם את הגוף להשי"ת שזהו העיקר שבשביל זה נברא האדם בגוף ונפש כדי שגם הגוף יתהפך אל הנפש שיהי נמשך אחר רצון הנפש שנמשכת תמיד אחר כח המושך להשי"ת ולתורתו. אבל הגוף הוא בבחי' כח המכריח כי הוא נוטה אחר תאוות עוה"ז והבליו ורוצה להכריח את הנפש להפסיקה מהשי"ת ותורתו ח"ו. ועיקר שלימות האדם הוא שיגביר כח המושך על כח המכריח שיגביר הנ[פש על הגוף עד שגם הגוף יהיה נמשך אחר כח המושך להשי"ת ותורתו כנ"ל ואז הגוף הוא טובה גדולה להנפש שעי"ז תוכל להתקיים ולקבל האור בהדרגה ובמדה וכמבואר לעיל. ואם לא היה חוטא אדה"ר היה האדם יכול לזכות בחייו לבא לזה שיתהפך הגוף לנפש, הכח המכריחלכח המושך עד שהיה זוכה להיות נמשך אחר השם ית' ולהכלל בו כראוי ברצוא ושוב בתכלית השלימות בחיים חיותו. אבל מחמת שאכל מעץ הדעת נאחז בהגוף הגשמיות עד שא"א לו בחייו שיתהפך הגוף בשלימות לבחינת כח המושך ע"כ נגזר עליו המיתה שאז צריך לשוב אלא העפר כ"ש כי עפר אתה ואל עפר תשוב, אל עפר דייקא כי שם בעפר דייקא יתבלה הזוהמא מן הגוף עד שישוב גם הגוף לבחינת עפר שהוא בחי' שפלות שהוא בחי' כח המושך כמבואר לעיל ואז יקום בתחיה בגוף חדש זך וצחו ואז יתהפך הגוף לבחי' כח המושך ויזכה להשיג את השי"ת בגוף ונפש ויחי' חיי עולם לעד ונצח. ועל כן עיקר התחי' יהיה להשפלות של כל אחד כ"ש אדמו"ר ז"ל (בלק"ת בסי' ע"ב) בהתורה חיים נצחיים וכשרז"ל הקיצו ורננו שוכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו, היינו כנ"ל כי ע"י שנעשה שכן לעפר שזכה לשפלות אמתי עי"ז עיקר התחי' כי דייקא ע"י השפלות בחי' עפר יזכה להכלל בבחי' כח המושך כנ"ל שזה עיקר התיקון של תחיית המתים שאז יתתקן בשלימות חטא אדה"ר ש הביא מיתה לעולם. כי עיקר התיקון כשזוכין שגם הגוף יהיה נמשך בשלימות אחר כח המושך שזה זוכין ע"י שפלות דייקא כי עיקר כח המושך הוא בחי' שפלות שהוא בחי' עפר כנ"ל. ושינה הוא א' מס' במיתה וגם עיקר השינה הוא מחמת המלחומה שיש בין כח המושך וכח המכריח שהם בחי' גוף ונפש שמחמת זה צריכין שינה שהוא נייחא למוחין שאז הגוף נח מתאוותו ואז המוח שהוא הנשמה יש לה נייחא קצת ונמשכת למעלה לשורשה מחמת שאין כח המכריח כנגדה כ"כ. אבל אין זה שלימות הנשמה כי עיקר שלימותה הוא שתהפוך את הגוף זשהוא בחי' כח המכריח לבחי' כח המושך כדי שתקבל אור הש,י בהדרגה ובמדה כראוי וכנ"ל וע"כ ארז"ל שינה לרשעים הנאה להם וכו' לצחדיקים רע להן וכו'. כי הרשעים שאצלם מתגבר כח המכריח על כח המושך השינה טובה להם שאז הנשמה נייחא ואינו מתגבר הכח המכריח כנגדה. אבל לצדיקים השינה רע להם מחמת שבהקיצם הם לוחמים מלחמת ה' ומגבירים הכח המושך על כח המכריח שזה עיקר עבודת האדם אבל בשינה הנשמה נייחא ונמשכת כרצונה אחר כח המושך בלי מלחמה עם כח המכריח ואין זה שלימות הצדיק וכנ"ל. וע"כ השינה רע לצדיקים כ"א מה שמוכרחים לישן בשביל קיום הגוף. וע"כ בשבועות נעורין הכל כי אז הוא קבלת התורה שאז מתגבר כח המושך כנ"ל עד שנתהפך גם כח המכריח לכח המושך כי גם כח המכריח נמתק בכל ימי הספירה וכנ"ל ע"כ אין צריכין שינה שהוא א' מס' במיתה כי אז זוכין לבחי' תחיית המתים שזכו ישראל בשעת קבלת התורה כשרז"ל שעיקר התחי' הוא בחי' זאת שנתהפך כח המכריח לכח המושך ואז בוודאי אין צריכין לשינה שנמשכת רק מהמלחמה שיש בין כח המושך לכח המכריח וכנ"ל:
(שייך לעיל) וזה בחי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר. יצ"ט הוא בחינת כח המושך להשי"ת ולצדיקי אמת וכו'. ויצה"ר הוא להיפך בחי' כח המכריח המתגבר להפסיק מהם ח"ו. ועיקר עבודת העאדם שיזכה לאהוב את ה' עם שני היצרין דהיינו שיהפוך גם כח המכריח לכח המושך להש"י שזהו בחי' אהבה כ"ש (הושע י״א:ד׳) בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה וכנ"ל. כי כשזוכין להגביר כח המושך על כח המכריח אזי גם הכח המכריח לטובה גדולה כי דייקא על ידו יכולין לקבל האור בהדרגה ובמדה להיות נמשך אחר השי"ת כראוי ואם לא היה כח המכריח היה כח המושך מתבטל לגמרי כי היה בטל במציאות וכנ"ל וזה עבודתינו כל ימי הספירה להמתיק כח המכריח להפכו לטובה וכנ"ל וזה עובדתינו כל ימי הספירה להמתיק כח המכריח להפכו לטובה וכנ"ל וע"כ נעורין בשבועות וכנ"ל:
ועקיר חטא אדה"ר היה ע"י האכילה שאכל מעץ הדעת טו"ר כי ע"י האכילה נמשך חיות האדם ועיקר החיות הוא חיבור הנפש והגוף שהם בחי' שני הפכים כידוע כי הם בבחי' כח המושך וכח המכריח כנ"ל וע"י האכילה נמשך חיות ומתחברים וע"כ יש בהאכילה שני בחי' כי אכילת הצדיק הוא רק בשביל הנפש דהיינו שבאכילתו מקיים הנפש בהגוף כדי שגם הגוף יהיה נמשך להשי"ת ויתהפך כח המכריח לכח המושך וזה בחי'צדיק אוכל שבוע נפשו וזה עיקר החיות באמת כי עיקר החיות כשזוכין להיות נמשך תמיד אחר הש"י ותורתו וצדיקיו שהם עיקר החיים. כ"ש כי הוא חייך וכו'. אבל הרשעים אכילתם בשביל הגוף לבד ואז ע"י אכילתם מתגבר כח המכריח על כח המושך וע"כ נפסק ונחסר החיות ע"י אכילתם כי עיקר החיות ע"י כח המושך שממשיך החיות מהשי"ת. ומאחר שהרשעים ע"י אכילתם מגבירים כח המכריח על כח המושך ע"כ נפסק ונחסר החיות ע"י אכילתם וזה בחי' ובטן רשעים תחסר כי כל מה שאוכלים יותר נחסר להם באמת החיות ביותר מחמת שעל ידי אכילתם מחלישים בכל פעם כח המושך דקדושה שמשם עיקר החיות באמת וע"כ רשעים בחייהם קרויים מתים. וזה בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר שנאמר בו ביום אכלך ממנו מות תמות כי אכילה של איסור בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר שנאטמר בו ביום אכלך ממנו מות תמות כי אכילה של איסור בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר הוא התחלת המיתה כי ע"י אכילה הזאת מתגבר כח המכריח המפסיק. ונחלש כח המושך שמשם עיקר החיות כנ"ל. וע"כ אסור לישראל לאכול לחם מתבואה חדשה עד שיקרב העומר כי לחם עיקר אכילת האדם ואסורים לאוכלו עד שמקריבין העומר שעורים שעי"ז ממתיקין כח המכריח בשרשו עד שנתפהך לכח המושך כנ"ל ואז דייקא הותר הלחם לאכילת ישראל כי אז האכילה בקדושה בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו דהיינו שזוכין ע"י האכילה שגם הגוף שהוא בחי' כח המכריח יתהפך לבחי' הנפש שהוא בחי' כח המושך וכנ"ל כי אכילת ישראל צריכה להיות בבחי' זאת שזה עיקר החיות באמת כנ"ל:
וזה בחי' לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך מעי (תהילים מ׳:ט׳) ופרש"י כל מאכלי על פיך. לעשות רצונך אלקי חפצתי זה בחי' כח המושך שאני חפץ ומשתוקק ונמשך תמיד אליך לעשות רצונך וזה ע"י ותורתך בתוך מעי ע"י שכל מאכלי על פיך כי ע"י שישראל מקדישים אכילתם ע"פ התורה עי"ז זוכים להפוך גם כח המכריח לכח המושך עד שהם נמשכים להשי"ת בגוף ונפש לעשות רצונו תמיד בחי' לעשות רצונך אלקי חפצתי וכו' כנ"ל:
וזה בחי' משכני אחריך נרוצה. משכני לשון יחיד נרוצה לשון רבים היינו כי ע"י בחי' כח המושך שמאיר מלמעלה בנפש האדם עי"ז הנפש נמשכת תמיד אחר השי"ת אבל הגוף הוא בחי' כח המכריח הרוצה להפסיק כנ"ל. אבל העיקר שיעמוד האדם במלחמה זאת עד שיגביר הכח המושך על הכח המכריח עד שגם הגוף ישיש כגבור לרוץ אורח. ויהיה נמשך אחר השי"ת וכנ"ל. וזהו משכני לשון יחיד כי עיקר כח המושך מלמעלה הוא מאיר רק בהנפש אבל אנחנו מתגברים להפוך גם הגוף שהוא בחי' כח המכריח לבחי' כח המושך כנ"ל וזהו אחריך נרוצה לשון רבים היינו שאנחנו נרוץ אחריך בשני הכחות יחד בכח המכריח וכח המושך בגוף ונפש בבחי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך כנ"ל. כי זה עיקר הבחירה והנסיון של האדם שיגביר כח המושך על הכח המכריח עד שיעבוד השי"ת בשני הכחות דייקא כי אין קיום לכח המושך כ"א ע"י כח המכריח וכנ"ל. וזהו בחי' מ"ש אדמו"ר ז"ל (בסי' מ"ט) בלק"ת שהוא טובה גדולה מה שי יצה"ר לאדם כי עיקר שלימות העבודה עי"ז דייקא וכו' היינו כנ"ל:
אורח חיים · הלכות יום טוב
עַל-פִּי הַתּוֹרָה "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה וְכוּ'". עַיֵּן שָׁם מֵעִנְיַן כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת עָפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכוּ', בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן. אַךְ יֵשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן ע: וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזְכֹּר תָּמִיד בָּזֶה. שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁרוֹצֶה לְהַרְחִיק, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל שָׁרְשׁוֹ אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַמָּקוֹם שֶׁנֶּחֱצַב נִשְׁמָתוֹ מִשָּׁם וְעִקַּר הַכֹּל הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. אֲזַי בְּקַל יִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מוֹשֵׁךְ בְּעַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת. וּכְשֶׁהוּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ רְצוֹנוֹ תָּמִיד אֵלָיו בְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי בְּוַדַּאי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ חָזָק הַרְבֵּה מִכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם. וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא רַק לְפִי שָׁעָה לְפִי הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּכְרִיחַ לְרַחֵק, אֲבָל בְּסוּר הַמַּכְרִיחַ יָשׁוּב מֵאֵלָיו לִמְקוֹמוֹ וְשָׁרְשׁוֹ עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו בִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הַמַּכְרִיחַ וְיָשׁוּב אֶל מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי וְאָז יִהְיֶה לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁהָיָה לוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהָיָה מַרְחִיקוֹ, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לְעוֹלָם שֶׁיַּעֲסֹק בְּמִלְחָמָה זוֹ וּבְאֻמָּנוּת זֹאת לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְאָז נַעֲשִׂין מִזֶּה כֵּלִים נִפְלָאִים וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים, כִּי רֹב הָאֻמָּנוּת שֶׁל הַכֵּלִים הַנִּפְלָאִים שֶׁנַּעֲשִׂין בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה שֶׁקּוֹרִין (מַאשִׁין), הַכֹּל הוּא עַל-יְדֵי חָכְמַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כְּמוֹ לְמָשָׁל מְלֶאכֶת הַזֵּייגִיר שֶׁעִקַּר אֱמוּנַת הִלּוּכוֹ הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַמְעַכֵּב (שֶׁהוּא הַשְּׁפְּרִינְזִינֶע שֶׁכּוֹפְפִין הַבַּרְזֶל) וּמַכְרִיחִין אוֹתוֹ עַל-יְדֵי הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלֹּא כְּטִבְעָהּ, וְהִיא כְּטִבְעָהּ רוֹצָה לְהִתְפַּשֵּׁט, אֲבָל מְעַכְּבִין אוֹתָהּ וּמַכְרִיחִין אוֹתָהּ וְכוֹפִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא כָּל אֻמָּנוּת הַזֵּייגִיר שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁהִיא מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ תָּמִיד לְטִבְעָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט כְּדַרְכָּהּ, עַל-יְדֵי זֶה הִיא מוֹשֶׁכֶת הַגַּלְגַּל הַקָּשׁוּר בָּהּ וְכָל גַּלְגַּל מוֹשֵׁךְ חֲבֵרוֹ. וְהַכֹּל בְּאֻמָּנוּת נִפְלָא עַד שֶׁעוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ לִהְיוֹת מוֹרֵה שָׁעוֹת. וְכֵן יֵשׁ שְׁאָרֵי כֵּלִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁעוֹשִׂים פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר וְעִקַּר אֻמָּנוּתֵיהֶם הוּא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשְּׁפְּרִינְזוֹנִיס שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֶׁהַכֹּל הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל, וְהָבֵן הֵיטֵב הַנִּמְשָׁל, כִּי טֶבַע הַנְּשָׁמָה לִהְיוֹת נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְשָׁרְשָׁהּ הָאֲמִתִּי, כִּי שָׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, אַךְ הִכְרִיחוּ אוֹתָהּ לֵירֵד לְזֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ בִּכְלָל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד הַנְּשָׁמָה שֶׁכִּסּוּפָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ תָּמִיד נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה לְשָׁרְשָׁהּ, אַךְ כָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּבֵּר בַּכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְאָז תִּהְיֶה מוֹשֶׁכֶת אֲחֵרִים עִמָּהּ וַאֲחֵרִים לַאֲחֵרִים כְּמוֹ הַגַּלְגַּלִּים וְהָאוֹפַנִּים שֶׁל הַזֵּייגִיר הַנַּ"ל שֶׁהֵם מִתְנַשְּאִים וְהוֹלְכִים וּפוֹעֲלִים פְּעֻלָּתָם דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכַנַּ"ל. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמַרְחִיק בְּיוֹתֵר נַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמִי שֶׁבָּקִי בָּאֻמָּנוּת לְכַוֵּן הַמִּדָּה אֵיךְ לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה שֶׁיִּפְעַל פְּעֻלַּת אֻמָּנוּתוֹ. וְהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ תָּמִיד לְהַגְבִּיר בִּתְשׁוּקָתוֹ וּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק אֶת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְאָז יִהְיוּ נַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים וְתִקּוּנִים נוֹרָאִים דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכַנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא מוֹשֵׁךְ אַחֵר עִמּוֹ וְכוּ' שֶׁמַּעֲלִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת בִּבְחִינַת וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עֲתִידִין בָּתֵּי תַּרְטִיאוֹת וְכוּ' בִּבְחִינַת לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים. וְהָבֵן הֵיטֵב לְדַמּוֹת הַמָּשָׁל לְהַנִּמְשָׁל, כִּי פֶּלֶא הוּא. וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַל יִשְׁכַּח בַּכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וְקַיָּם לָעַד וּלְנֶצַח. וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ מֵרָחוֹק מְאֹד אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֱמֶת:
וְזֶה בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֵקִים מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עֲפַר אַדְמַת קֹדֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה וְהָעִקָּר יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּנְקֻדַּת קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים שֶׁשָּׁם עִקַּר עֲפַר הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה, כִּי יֵשׁ עָפָר טָמֵא בְּחִינַת עֲפַר חוּץ לָאָרֶץ שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמְדַמֶּה עַצְמוֹ לַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם הַכֹּל נִתְעָרֵב. וְיֵשׁ מוֹנְעִים שֶׁמַּרְחִיקִין וּמַפְסִיקִין מִן הָאֱמֶת בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמְהַפְּכִין הַדָּבָר כְּאִלּוּ הֵם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמָם הָרָעָה. וְזֶה בְּחִינַת עָפָר דְּסִטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל עִקַּר הוּא עֲפַר אַדְמַת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּנְקֻדַּת קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. וְעַל-כֵּן נִבְרָא הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מִזְבַּח אֲדָמָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר בּוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ הָאֲמִתִּי. וְזֶה בְּחִינַת וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מִצְרַיִם שָׁם הָיָה בַּגָּלוּת בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם הָיָה עִקַּר הַתִּקְוָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשִׁירַת הַיָּם, תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ וְכוּ'. וְהָיוּ מוּכָנִים לָבוֹא לְשָׁם מִיָּד, אַךְ כְּשֶׁקִּלְקְּלוּ בָּעֵגֶל וְרָאָה מֹשֶׁה שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ לְהַרְחִיק כָּל כָּךְ וְכוּ', עַל-כֵּן חָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְצִוָּהוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁעָשָׂה תִּקּוּן נִפְלָא כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ גַּם בַּמִּדְבָּר. עַל-יְדֵי שֶׁהָיוּ מְקִימִין הַמִּשְׁכָּן בְּכָל פַּעַם אַף-עַל-פִּי שֶׁעָמַד עַל עֲפַר הַמִּדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְכוּ', אַף-עַל-פִּי-כֵן נַעֲשָׂה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֶה עַד שֶׁגַּם שָׁם נִמְשַׁךְ כָּל קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא מִשְׁכָּן בְּחִינַת מָשְׁכֵנִי וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּמִזֶה הִמְשִׁיךְ תִּקּוּן נִפְלָא לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם עַתָּה בִּמְרִירוּת הַגָּלוּת שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ. וַאֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ וְכוּ', אַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ גַּם עַתָּה לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ אֲפִלּוּ בְּהַהַרְחָקָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בִּבְחִינַת מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂין בַּגָּלוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי הֲפִיצוֹתִים בַּגּוֹיִם וְכוּ'. וּבְיוֹתֵר הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת עָפָר, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קִבְרֵי צַדִּיקִים, כִּי הֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁגַּם בְּחַיֵּיהֶם נַעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. מִי שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו, מִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁאָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא עָפָר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא מְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיק שֶׁשָּׁם בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ:
וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר פָּסוּק, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, לְכַפֵּר עַל עֲוֹן הָעֵגֶל. כִּי עַתָּה הִתְהַפֵּךְ הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְעוֹלֶה לְקָרְבָּן הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּעֲלִין עֵגֶל בֶּן בָּקָר דַּיְקָא לְחַטָּאת, כִּי מִשָּׁם, מִבְּחִינַת שׁוֹר וְעֵגֶל, מִשָּׁם בְּעַצְמוֹ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקַת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל עֵגֶל שֶׁהִתְגַּבֵּר מִסִּטְרָא דִּשְׂמֹאל כַּיָּדוּעַ שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרַע מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹר וְעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשּמאל. וְצִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַעֲלוֹת דַּיְקָא הָעֵגֶל לְחַטָּאת לַהֲפֹךְ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁבִין נַעֲשֶׂה תִּקּוּן נִפְלָא עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא כַּנַּ"ל. (מַהֲדוּרָא קַמָּא, וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּהַמַּהֲדוּרָא בַּתְרָא שָׁם נִתְבָּאֵר הֵיטֵב):
וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת צְרִיכִים לְקַדְּשָׁם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָנֵי ל"ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן. כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָז נִגְזַר בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי עָפָר אַתָּה וְכוּ'. כִּי כָּל הַיְגִיעוֹת שֶׁל הַמְּלָאכוֹת בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה בִּבְחִינַת כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ, כִּי הָאֲכִילָה מְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁהֵם בִּכְלָל בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַנֶּפֶשׁ נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי יָרְדָה בְּזֶה הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהִכְרִיחָה לְהִתְעַכֵּב בּוֹ וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה כְּדֵי לִגְמֹר אֻמָּנוּתוֹ הַנִּפְלָא עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַחִבּוּר וְהָאֻמָּנוּת עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. כְּעֵין שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁקּוֹשֵׁר וְכוּ'. עַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּמִשְׁקָל נִפְלָא שֶׁיִּתְנַהֲגוּ ב' הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל כָּרָאוּי. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁאָכַל אֲכִילָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְנַהֵג כָּרָאוּי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה הֻכְרַח לָמוּת, וְאָז נִגְזַר כָּל הַשְּׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע מְלָאכוֹת שֶׁכֻּלָּם הֵם בֵּרוּרִים לְבָרֵר וּלְתַקֵּן הַמַּאֲכָל בְּאֻמָּנוּת נִפְלָא בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְקַשֵּׁר וּלְהַנְהִיג ב' הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל כָּרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר מַה שֶּׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִפְעֹל וּלְתַקֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם. וְעַל-כֵּן ל"ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן כִּי שָׁם הָיָה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא שַׁבָּת שֶׁאָז שָׁבִין הַכֹּל לִמְקוֹמָם וּמְנוּחָתָם בִּבְחִינַת 'מְנוּחַת שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח'. וְעַל-כֵּן אָז בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב יֵשׁ בּוֹ מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, כִּי אָז הוּא רַק בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ, וְלֹא קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. וְעַל-כֵּן עֲדַיִן צְרִיכִין אֵיזֶה בֵּרוּר סָמוּךְ לִגְמֹר הַמַּאֲכָל אֲבָל שְׁאָר מְלָאכוֹת הָרְחוֹקִים אֲסוּרִים, כִּי שָׁם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק עֲדַיִן מֵהַתַּכְלִית, כִּי הַמַּשָּא וּמַתָּן וְהַמְּלָאכוֹת לְהַרְוִיחַ מָמוֹן לְפַרְנָסָה. וְהַמָּמוֹן מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן-שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּחִינַת עָפָר שֶׁאָז נִמְשָׁךְ מִיָּד לַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ (וְכָל זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר עֲדַיִן):
וְזֶה בְּחִינַת בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּעַצְמוֹ בְּלִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כְּלָל הוּא פְּגָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר הָאֻמָּנוּת וְלָמָּה לוֹ חַיִּים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת יַחַד כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ לָזֶה עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר שֶׁאָז עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת שֶׁזֶּה עִקַּר נִפְלְאוֹת הָאֻמָּנוּת הַנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְנָס הַכֹּהֵן גָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים לִמְקוֹם אַדְמַת קֹדֶשׁ תַּכְלִית הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הֶעָפָר שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי אָז הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְאָז עִקַּר תִּקּוּן הַחֵטְא הָעֵגֶל וְאָז נִצְטַוּוּ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לֶאֱכֹל קֹדֶם בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְכוּ', כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ דִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִפְעֹל פְּעֻלַּת אֻמָּנוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת יַחַד דַּיְקָא, כִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין רָצוֹא וָשׁוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַזְהָרַת פֶּן יֶהֶרְסוּ וְכוּ'. וְעַל-כֵּן הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַחֲלִיף כַּמָּה פְּעָמִים מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וְכוּ' כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר מִדַּאי. וְאָז כְּשֶׁמִּתְנַהֲגִים כְּתִקּוּנוֹ נִתְהַפְּכִים הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי זֶה נִגְמַר הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל כָּל הַתִּקּוּנִים (כַּמּוּבָן הֵיטֵב בְּעִנְיַן הַמָּשָׁל הַנַּ"ל):
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ, רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁהִזְכִּיר שֶׁכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ חָזָק מְאֹד וּרְצוֹנוֹ נִמְשָׁךְ אֶל הָאֱמֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר זֹאת בִּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּזֶה הִגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ מֵאַחַר שֶׁמֵּעִיד בְּפִיו שֶׁכָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְּסִיתִים הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְאֵין זֶה שֶׁלִּי כְּלָל. וְכִי רָצוֹן שֶׁלִּי הוּא רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בָּזֶה מַגְבִּירִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁיִּפְעַל פְּעֻלָּתוֹ אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַדְּרַבָּה, עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִגְמָר הָאֻמָּנוּת בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת בִּבְחִינַת נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת וְכוּ', 'נֶגֶד' דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת נֶגֶד כָּל עַמְּךָ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁהֵם מוֹנְעִים בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ וְכוּ' כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ, כִּי בְּוַדַּאי יִרְאוּ אַחַר כָּךְ נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת כְּשֶׁיִּגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת פְּעֻלּוֹתָיו עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מָה רַב טוּבְךָ וְכוּ' פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם, 'נֶגֶד' דַּיְקָא כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא פָּעַלְתָּ רַב טוּב הַצָּפוּן וְכוּ' שֶׁהוּא נִפְלְאוֹת הָאֻמָּנוּת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם קִבּוּל הַשָּכָר שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁכֻּלָּם נִגְמְרוּ וְנַעֲשׂוּ דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה הִתְנַגְּדוּת כָּזֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין בְּעַצְמָן אֶל הַקְּדֻשָּׁה, (כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַרְבֵּה מִזֶּה). כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא עַל-יְדֵי הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין כַּנַּ"ל, בְּחִינַת מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. לְשׁוֹן רָצוֹן, שֶׁכְּשֶׁהוּא נִמְשָׁךְ בִּרְצוֹנוֹ אֶל הָאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקֵי אֱמֶת אֲזַי מִתְגַּבֵּר שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּלְעֵלָּא שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשְׁכֵנִי וְכַנַּ"ל: :
כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יַגְבִּיהַ הַכֹּל וְיַמְשִׁיךְ הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁזֶּה הָאָדָם מְשַׁמֵּשׁ עִם הַדָּבָר לְצָרְכּוֹ, עַל-יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ אִם הוּא צַדִּיק שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשֶׂה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. אֲבָל אֵין שׁוּם דָּבָר נִגְמָר בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂי הָאָדָם, כִּי כָּךְ בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהָאָדָם יִגְמֹר הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְכוּ' (וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר). וְהֵם כְּלַל כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה וְכֻלָּם הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁמַּכְרִיחַ אֶת הַדָּבָר וּמְשַׁנֶּה אוֹתוֹ מִטִּבְעוֹ וּמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, כְּגוֹן הַחוֹרֵשׁ שֶׁמְּשַׁנֶּה הָאֲדָמָה וּמֵזִיז הָרְגָבִים וְהַצְּרוֹרוֹת מִמְּקוֹמָם עַל-יְדֵי הַחֲפִירָה וְהַחֲרִישָׁה, וְכֵן הַזּוֹרֵעַ שֶׁלּוֹקֵחַ הַזְּרָעִים מִמָּקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים וּמַכְרִיחָם לְהַפִּילָם עַל הָאָרֶץ וְכֵן הַקּוֹצֵר וְכוּ', אֲבָל זֶה הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא לְטוֹבָה, כִּי כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁאֶצְלוֹ עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ הַדָּבָר לְצֹרֶךְ הָאָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַדָּבָר וַעֲלִיָּתוֹ לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמַּכְרִיחִין אוֹתוֹ תִּקְּנוּ עַל-יְדֵי כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁבְּנֵי הָאָדָם עוֹשִׂין. כִּי הַחִטִּים אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל עַד שֶׁקּוֹצְרִין וְטוֹחֲנִין וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁכָּל כֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִין שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹסְקִין בָּהֶם הַכֹּל לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי בְּוַדַּאי אֵין אָדָם מַכְרִיחַ הָאֶבֶן לְהַגְבִּיהַ מִמְּקוֹמוֹ לְהַשְׁלִיכוֹ לְמַעְלָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל אֵיזֶה כַּוָּנָה לְצֹרֶךְ בִּנְיָן אוֹ אֵיזֶה מְלָאכָה. וְהַכֹּל לְצֹרֶךְ הָאָדָם שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָעֶלְיוֹן, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי הוּא לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. אֲבָל כָּל זֶה אִם הָיָה עוֹלָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי תָּמִיד, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל שֶׁנָּתַן כֹּחַ לִטְעוֹת עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁרוֹצִים לְהַכְרִיחַ לְהַרְחִיק חוּץ מִכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם הָרָעִים וְהַפְּגוּמִים, עַל-כֵּן הוּא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לְכָל נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל מִלְחָמָה זֹאת שֶׁל הַבַּעַל בְּחִירָה. וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִפְגְּמוּ כָּל הַדְּבָרִים וְאָז נִגְזַר, בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה, שֶׁהֵם כָּל הַלּ"ט מְלָאכוֹת שֶׁבָּהֶם אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּמּוּבָא. כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיוּ צְרִיכִין כָּל כָּךְ מְלָאכוֹת וּמְעַט דִּמְעַט שֶׁהָיוּ צְרִיכִים הָיוּ בְּזִכּוּךְ גָּדוֹל, אֲבָל עַתָּה וְכוּ' וְכָל הַדּוֹרוֹת עוֹסְקִין בְּתִקּוּן זֶה, אֲבָל כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם בְּחִירָה וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה לֹא דַּי שֶׁאֵין מְתַקְּנִין אַף גַּם מְקַלְקְלִין יוֹתֵר, עַל-כֵּן הָעִקָּר הֵם צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַמֻּבְחָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ נִפְלָא מְאֹד מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל מִינֵי כֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִים שֶׁבָּעוֹלָם עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַכֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִים הַמִּתְנַהֲגִים וְכוּ', עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יֻגְמְרוּ הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בִּבְחִינַת כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂי יְדֵי אָמָּן, שֶׁמְּחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם. וּמִשָּׁם דַּיְקָא יַעֲלֶה הַכֹּל וְיִגְמֹר הַקְּדֻשּׁוֹת בְּאֻמָּנוּת וּבִמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת בְּחִינַת מַעֲשֵׂי יְדֵי אֻמָּן, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל לְעֵת עַתָּה הַמִּלְחָמָה חֲזָקָה וְנוֹרָאָה מְאֹד:
וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ, שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּלָאכוֹת בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הָאָדָם שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁחִיּוּת הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ כָּזֶה, כִּי הַחִיּוּת הוּא הַשֵּכֶל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַשִּיג וְיוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, הַחָכְמָה תְּחַיֶּה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר). וְכָל זֶה הַחִיּוּת אֵין נִמְשָׁךְ וּמִתְקַיֵּם בָּאָדָם כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא. וְעַל-כֵּן רֹב הַבֵּרוּרִים הֵם בַּאֲכִילָה, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַדְּבָרִים לְשָׁרְשָׁם הוּא עַל-יְדֵי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט הַצַּדִּיקִים, כִּי עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה מְקַבְּלִים חִיּוּת וְעוֹבְדִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיכִים עַצְמָן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַגְבִּיהִין הַכֹּל וּמַמְשִׁיכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הָאֲכִילָה צָרִיךְ בֵּרוּרִים גְּדוֹלִים גַּם בַּגַּשְׁמִיוּת כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ מִכָּל שֶׁכֵּן בָּרוּחָנִיּוּת. וְכָל הַבֵּרוּרִים, שֶׁהֵם הַמְּלָאכוֹת כֻּלָּם, הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל, אֲבָל הַכֹּל לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי אָז אֵין בֵּרוּר, כִּי אָז אֵין שְׁלִיטָה לְשׁוּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי אָז שָׁב וְחוֹזֵר הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ וְשָׁרְשׁוֹ בִּמְנוּחָה וְשַׁלְוָה, כִּי אָז עֲלִיַּת כָּל הָעוֹלָמוֹת לְשָׁרְשָׁן בִּבְחִינַת שַׁבָּת שָׁלוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה בֵּין כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַכֹּל שָׁב לִמְקוֹמוֹ וּמְנוּחָתוֹ. וְעַל-כֵּן אָסוּר אָז לְעוֹרֵר עוֹבְדִין דְּחֹל, כִּי בַּחֹל אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹשִׂין הַמְּלָאכוֹת בִּקְדֻשָּׁה, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, עַל-כֵּן יֵשׁ שָׁם מִלְחָמָה גְּדוֹלָה, וּבְשַׁבָּת אָסוּר לְעוֹרֵר כְּלָל מִלְחָמָה זֹאת שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת יוֹם טוֹב שֶׁשָּׁוֶה לְשַׁבָּת וַאֲסוּרִים בּוֹ כָּל הַמְּלָאכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה "כָּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו בְּשַׁבָּת חַיָּבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב, אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבַד". כִּי בְּיוֹם טוֹב הָיָה שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת כִּי כָּל הַיּוֹם טוֹב הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם וְאָז נִתְבַּטֵּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁרָצָה לְעַכֵּב יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל הַמּוֹנְעִים וְהַמִּתְנַגְּדִים שֶׁבְּכָל דּוֹר נֶגֶד הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁכֻּלָּם מֻכְרָחִין לְהִתְבַּטֵּל וְלַעֲזֹר לְהַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ', שֶׁעַל-יְדֵי זֶה גַּם הוּא נָתַן בְּיָדָם זְבָחִים וְעוֹלוֹת וְכָל הַמִּצְרִים הִשְׁאִילוּם רְכוּשׁ גָּדוֹל וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֶׁכָּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה כַּנַּ"ל וְכוּ'. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁבְּיוֹם טוֹב הָיָה הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי הֶכְרֵחַ וְשִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת, עַל-כֵּן עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ קְצָת מְלָאכוֹת, אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם בְּשֵׁשֶׁת הַיָּמִים וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר מְנוּחָתָם וּשְׁבִיתָתָם. עַל-כֵּן אָז אֲסוּרִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי אָז עוֹלִין לִבְחִינַת קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ, (כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּכְּתָבִים), הַיְנוּ שֶׁאָז נִמְשָׁכִין וְעוֹלִין הַכֹּל עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְעַל-כֵּן אָז מְנוּחַת שַׁלְוָה וְכוּ', אֲבָל יוֹם טוֹב הוּא בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה מִמְּקוֹמוֹ, כִּי יֵשׁ כֹּחַ לַצַּדִּיקִים לְהַמְשִׁיךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְרִיחוֹ, כִּבְיָכוֹל, לִשְׁכֹּן עִמָּנוּ בִּבְחִינַת מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. וְעַל-כֵּן אָז יֵשׁ עֲדַיִן מְלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהוּא לְגַלּוֹת הַטַּעַם שֶׁבְּהַמַּאֲכָל, כִּי הַטַּעַם הוּא עִקַּר הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה', שֶׁכָּל הַטְּעָמִים הֵם טוֹב ה'. וְלָזֶה הַטַּעַם צְרִיכִין בְּיוֹם טוֹב עוֹד אֵיזֶה מְלָאכָה לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֲבָל בְּשַׁבָּת גַּם זֶה אָסוּר, כִּי אָז שְׁבִיתָה לְגַמְרֵי, כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת מִזְדַּכְּכִין וְעוֹלִין אָז עַד שֶׁכָּל הַטּוֹב מִתְגַּלֶּה מִמֵּילָא בְּלִי שׁוּם עֻבְדָא וּמְלָאכָה כְּלָל אֲפִלּוּ מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ לְהַמְשִׁיךְ הַטַּעַם שֶׁהוּא טוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה לִגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, כִּי גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בִּבְחִינַת הֶכְרֵחַ עַל-יְדֵי רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְכוּ' שֶׁאָז נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁהֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, אֲבָל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת שַׁבַּת שָׁלוֹם. שֶׁמָּשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ הָעוֹלָם בְּלִי מִלְחָמָה כְּלָל, רַק עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַדַּעַת שֶׁיְּגַלֶּה בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ וְכוּ'. וּכְתִיב, כִּי לֹא בְּחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, בְּגָלוּתָא קַדְמָאָה וְכוּ' וּבְגָלוּתָא בַּתְרָאָה בְּקָנֶה דִּילָךְ דְּאִיהוּ קֻלְמוֹס בָּקַע יַמָּא דְּאוֹרָיְתָא. וְעַל-כֵּן כָּל הַמּוֹעֲדִים בְּטֵלִים לֶעָתִיד. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' וְכוּ':
אֲבָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב צְרִיכִין זֶה לָזֶה. כִּי אִם לֹא הָיוּ הָאוֹתוֹת וְכוּ' שֶׁעַל-יְדֵי זֶה קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב לֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִשַּׁבָּת כְּלָל. וְאִם לֹא הָיָה קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר הַמּוֹפְתִים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה בְּכֹחַ שַׁבָּת שֶׁקְּבִיעָא וּקְיָמָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבַּת הַגָּדוֹל שֶׁקֹּדֶם פֶּסַח. וְכֵן גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְאִלְמָלֵא הַכֹּחַ שֶׁל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה לֹא הָיְתָה גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה, בִּבְחִינַת קֵץ בָּא הַקֵּץ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר). וְעַל-כֵּן בְּיוֹם טוֹב צְרִיכִין לַעֲלוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה שָׁם, אֲבָל בְּשַׁבָּת אֵין צָרִיךְ, כִּי שַׁבָּת הוּא בִּבְחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם, יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים-מִלִּפְנַי וְלִפְנִים. כִּי כָּל קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים הַכֹּל מֵהֶם, כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דְּכָל רְעוּתִין תְּקוּעִין תַּמָּן, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּגְמֹר אָז בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה מַה שֶּׁהִתְחִיל אָז בַּגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה. כִּי שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים זֶה לָזֶה בִּבְחִינַת עַד יַעֲבֹר עַד יַעֲבֹר וְכוּ'. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְעַל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה. שֶׁאָז בְּשִׁירַת הַיָּם בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהוּא גְּמַר יְצִירַת מִצְרַיִם, הִתְנַבֵּא עַל סוֹף הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, כִּי שְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת ג' שָׁבוּעוֹת שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים שֶׁמִּתְאַבְּלִין בָּהֶם עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאָז הָיָה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחִים שֶׁהֵם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ וְהֶחֱרִיבוּ הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְהִכְרִיחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא הָעֵגֶל וּמֵחֲטָאֵינוּ שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְעַל-כֵּן יוֹשְׁבִין אָז עַל הֶעָפָר בִּפְרָט בְּט' בְּאָב שֶׁאָז עִקַּר הַחֻרְבָּן שֶׁיּוֹשְׁבִין עַל הֶעָפָר. כִּי אָנוּ מַכִּירִין שִׁפְלוּתֵנוּ שֶׁיָּרַדְנוּ עַד עָפָר בִּבְחִינַת כִּי שָׂחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁינוּ וְכוּ'. וְזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא תִּקְוָתֵנוּ, כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי וְכוּ', 'מֵעָפָר' דַּיְקָא, שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עַל-יְדֵי זֶה תָּקוּם וְיִתְבַּטֵּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהֵם קוֹשְׁרִים אוֹתָנוּ בַּגָּלוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ וְכוּ', 'מוֹסְרֵי' דַּיְקָא, בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁרוֹצֶה לִקְשֹׁר בְּמוֹסֵרוֹת וּקְשָׁרִים וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי בֶּאֱמֶת בְּעֵת הַתִּקּוּן אֵין צְרִיכִין לֵישֵׁב עַל הֶעָפָר מַמָּשׁ כְּדֵי לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם עֲנָוִים בֶּאֱמֶת וּמְשִׂימִים עַצְמָם כֶּעָפָר, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָם יוֹשְׁבִים עַל הֶעָפָר מַמָּשׁ, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם לְמַעְלָה מֵהֶעָפָר, לְמַעְלָה מִכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבֶּעָפָר, כִּי כָּל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבֶּעָפָר הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה מִנִּשְׁמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילָם. וְזֶה הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבֶּעָפָר מֵאַחַר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְמַטָּה לְזֶה הָעוֹלָם נִתְעָרֵב בּוֹ טוֹב וָרָע, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת נִמְשָׁךְ מֵהֶעָפָר שֶׁהוּא הַדּ' יְסוֹדוֹת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת, כִּי עָפָר מָאנָא דְּכֻלָּא, כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם הַכֹּל נִתְעָרֵב וְנִתְבַּלְבֵּל, כִּי אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת בְּאֻמָּנוּת הַכֵּלִים מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי הֵיטֵב בְּהָאֻמָּנוּת אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְאֵיזֶהוּ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי גַּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נַעֲשֶׂה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּאֻמָּנוּת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ לְהֶפֶךְ עַד שֶׁזֶּה מוֹשֵׁךְ לְכָאן וְזֶה מוֹשֵׁךְ לְכָאן וְזֶה לְכָאן עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין אֵיזֶהוּ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְאֵיזֶהוּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִגְמָר אֻמָּנוּת הַכֵּלִים הַגְּדוֹלִים הַנִּפְלָאִים כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים בָּהֶם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּעִנְיַן כְּלַל הָאָדָם שֶׁהוּא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַ וְיַמְשִׁיךְ הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְכוּ' שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכֻלָּם תְּלוּיִים וּקְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה וְזֶה בְּכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה וּמִי לְהֵפֶךְ וְכוּ' וּמִשָּׁם כָּל הַבְּחִירָה: עַל-כֵּן הָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וְלִזְכֹּר שֶׁהוּא עָפָר, כִּי יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר. וִיבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית לִבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לִמְקוֹר הַחַיִּים לְהַבּוֹרֵא הַיָּחִיד יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. וְיֵדַע שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּדַמִּין עַצְמָן לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הָאָדָם בְּטִבְעוֹ נִמְשָׁךְ תָּמִיד אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת, אֲבָל הָאֱמֶת יוֹדֵעַ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין זֶה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי וְלֹא בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם רַק מֵעֹצֶם גַּשְׁמִיּוּת הָאָדָם וּמֵרִבּוּי הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפֵּךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּהוּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְצָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְשַׁבֵּר זֶה הַכֹּחַ וְלִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ עַל הָאֱמֶת, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת שָׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רָצוֹן שֶׁהִזְהִיר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא יִתְגַּבֵּר תָּמִיד בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין חֲזָקִים לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיֵדַע הֵיכָן כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁיּוּכַל לְמָשְׁכוֹ לְשָׁרְשׁוֹ וּמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּחֶצְבָה נִשְׁמָתוֹ מִשָּׁם. וְהָעִקָּר הוּא שִׁפְלוּת, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד, כִּי מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַתַּאֲווֹת מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כָּךְ רָאוּי לוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יִרְצֶה בְּכָבוֹד וְיֵדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי שֹׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה. וְשָׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ (כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל). וְעַל-כֵּן הָעִקָּר שֶׁיְּבַטֵּל כְּבוֹדוֹ נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיֵדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וְיָשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר, וְאָז יִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר דִּקְדֻשָּׁה, לִמָּשֵׁךְ תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת. אֲבָל תָּמִיד אֵין צְרִיכִין לֵישֵׁב עַל הֶעָפָר מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי, אַדְּרַבָּא, צְרִיכִין דַּיְקָא לְהָרִים עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵדַע שִׁפְלוּתוֹ עַד עָפָר בִּבְחִינַת בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו דַּיְקָא, שֶׁאֲפִלּוּ בְּגֹדֶל הַחִיּוּת הוּא חַי חַיִּים אֲמִתִּיּיִם בְּהַשָּגוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, הָיָה שָׁכֵן לֶעָפָר, כִּי בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ הָיָה עָנָו בְּיוֹתֵר. וְזֶה עִקַּר הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּית, אֲבָל עַתָּה בְּעֵת הַחֻרְבָּן צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הֶעָפָר מַמָּשׁ לְהַכִּיר שִׁפְלוּתֵנוּ עַל-יְדֵי זֶה לֵידַע שֶׁאָנוּ מֻנָּחִים עַד עָפָר מַמָּשׁ, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּאִין מִגַּשְׁמִיּוּת הֶעָפָר מוֹשְׁלִים עֲדַיִן. עַל כָּל פָּנִים אָנוּ מְחֻיָּבִים לֵידַע שֶׁאֵין מַגִּיעַ לָנוּ כָּבוֹד וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַשְׁפִּיל עַצְמֵנוּ כֶּעָפָר מַמָּשׁ בִּבְחִינַת יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה: וְאָז אָנוּ מַגְבִּירִים עַל-יְדֵי זֶה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, וְעַל-יְדֵי זֶה יְקֻיַּם, הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמַּפְטִירִין בְּשַׁבָּת נַחֲמוּ, קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר וְכוּ' כָּל גֵּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְכוּ'. כִּי אָנוּ מוֹדִיעִים שֶׁעִקַּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבֶּעָפָר הַכֹּל מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-כֵּן הֵם יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הֶעָפָר בְּעַצְמָהּ מִטִּבְעָהּ כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּרִבּוּי הַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה שֶׁהָפַךְ יַבָּשָׁה לְמַיִם וּמַיִם לְיַבָּשָׁה בִּקְרִיעַת יַם סוּף וּבְהַכָּאַת הַצּוּר, וְכֵן לֶעָתִיד יִרְאוּ נִפְלְאוֹת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְנִבְקַע חֲצִי הָעִיר מֵחֶצְיוֹ וְכוּ'. שֶׁיִּרְאוּ שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַצַּדִּיקִים לְשַׁנּוֹת הֶעָפָר בְּעַצְמָהּ מִטִּבְעָהּ וּלְהַגְבִּיהַּ הַגַּיא וּלְהַשְׁפִּיל הָהָר וְלַעֲשׂוֹת הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר. שֶׁכָּל זֶה מוֹרֶה שֶׁכָּל הֶעָפָר וְכָל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבְּתוֹכָהּ הַכֹּל מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עִקַּר כֹּחַ מוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן וְגַם כָּל גֵּיא יִנָּשֵׂא, מְרַמֵּז עַל מַעֲלַת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָאן דְּהוּא זְעֵיר הוּא רַב וְכוּ', בְּחִינַת מַשְׁפִּיל גֵּאִים וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים, שֶׁהַנְּמוּכִים וְהַשְּׁפָלִים בֶּאֱמֶת כְּמוֹ הַגַּיְא, 'יִנָּשְׂאוּ', וְהַגְּבוֹהִים בְּעֵינֵיהֶם כְּמוֹ הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל-יְדֵי בִּטּוּל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד רַק לֵידַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וְכַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ אַחַר כָּךְ, וְנִגְלֶה כְּבוֹד ה' וְכוּ'. שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק, כָּל גֵּיא יִנָּשֵׂא. לְעִנְיַן עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת. וְעַל-כֵּן הֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שָׁלֹשׁ שַׁבָּתִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה רְגָלִים שֶׁפָּגְמוּ בָּהֶם, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן קוֹרִין אָז פָּרָשַׁת פִּנְחָס שֶׁכָּתוּב בּוֹ שַׁבָּת וְכָל הַיָּמִים טוֹבִים, כִּי עַכְשָׁיו אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ שַׁבָּתִים הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת הַג' רְגָלִים שֶׁבָּהֶם הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאָנוּ מְצַפִּים הוּא בִּבְחִינַת שַׁבָּת וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד" וְכוּ':
וְכֵן כָּל הַהַפְטָרָה שֶׁל שַׁבָּת נַחֲמוּ מְדַבֶּרֶת מִגְּנוּת הָעֲבוֹדָה זָרָה וּמִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל. וְהַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ וּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצוֹ וְכֻלָּם יִתְבַּטְּלוּ נֶגְדּוֹ, כִּי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מְהֵרָה יִכְרַע וְיִפֹּל. וְזֶהוּ, הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְכוּ' הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן וְכוּ' אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ אַף בַּל שֹׁרֶשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם וְכוּ'. כִּי עִקַּר כֹּחַ הַגֹּדֶל וְהַצּוֹמֵחַ הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהֶעָפָר לְכָל הַזְּרָעִים שֶׁיִּמְשְׁכוּ חִיּוּתָם וְיִגְדְּלוּ. אֲבָל הַפָּסוּק מוֹדִיעַ שֶׁכָּל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַדְּלִין כְּבוֹד ה' שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, אֲבָל מִי שֶׁחָפֵץ בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִשְׂרָרָה וְהִתְנַשְּאוּת, הַכֹּל בָּטֵל וּמְבֻטָּל בִּבְחִינַת הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן וְכוּ' אַף בַּל נִטָּעוּ וְכוּ' אַף בַּל שֹׁרֶשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם דַּיְקָא, כִּי אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא הָאָרֶץ, מֵאַחַר שֶׁכְּבוֹדָם וּשְׂרָרוּתָם הוּא נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל:
כִּי עִקָּר הוּא כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת עָפָר וְאֶרֶץ דִּקְדֻשָּׁה, עָפָר שֶׁל נְקֻדַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהָאָרֶץ דַּיְקָא וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעִקַּר כָּבוֹד הוּא הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבַּיִת. עַל-כֵּן שָׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְזֶה עִקַּר הַגָּלוּת שֶׁהִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ בַּחֲטָאֵינוּ וְגָלוּ אוֹתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבִפְרָט נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שָׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. וְהֵם הִתְגַּבְּרוּ לְהַרְחִיק אוֹתָנוּ מִשָּׁם. וְזֶה עִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָעִקָּר לְהַרְחִיק אוֹתָנוּ מֵעֲפַר הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְבַטֵּל עַצְמֵנוּ לֵידַע שִׁפְלוּתֵנוּ עַל כָּל פָּנִים. וְזֶהוּ עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל הֶעָפָר כַּנַּ"ל וּמִתְאַבְּלִין, וּבוֹכִין עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַבְּכִיָּה בִּבְחִינַת עָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עָפָר קַר וְיָבֵשׁ אוֹף טְחוֹל וְכוּ'. וּמִשָּׁם הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת, (כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמַאֲמַר בִּקְרוֹב וְכוּ' בְּסִימָן ל) וְזֶה הַבְּכִיָּה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לִמְשֹׁךְ, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּכִיָּה יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רְצוֹן הָאָדָם לְמָשְׁכוֹ לִרְצוֹנוֹ. וְכֵן לְמַעְלָה עַל-יְדֵי הַבְּכִיָּה יְכוֹלִין לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה כִּרְצוֹנֵנוּ. וְעַל-כֵּן עֵשָׂו אַף שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לִפְעֹל אֵצֶל אָבִיו שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ. וְכָל הַטְּעָנוֹת שֶׁטָּעַן לֹא הוֹעִילוּ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר בֵּרֵךְ לְיַעֲקֹב, אֲבָל כְּשֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ, הִכְרִיחַ אֶת יִצְחָק עַד שֶׁמְּשָׁכוֹ לִרְצוֹנוֹ עַד שֶׁבֵּרְכוֹ, וּמִשָּׁם כָּל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל הַחֻרְבָּן כַּמּוּבָא . אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כָּל כֹּחוֹת הַמּוֹשְׁכִים שֶׁאֵינָם לְעֶצֶם הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינָם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּלָל כִּי אִם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁמְּהֵרָה יִתְבַּטֵּל כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא דְּמָעוֹת וּבְכִיָּה שֶׁל שִׂמְחָה, בְּחִינַת בְּ'שִׁמְךָ יְ'גִילוּן כָּ'ל הַ'יּוֹם, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַדְּבֵקוּת וְהַהַמְשָׁכָה לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן זוֹלְגִין עֵינָיו דְּמָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּרַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל-יְדֵי דְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו, עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לֵישֵׁב עַל הֶעָפָר וְלִבְכּוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהַמְתִּיק הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי הַדְּמָעוֹת הֵם בְּחִינַת עָפָר שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָעֶלְיוֹן, אַךְ לְמַטָּה נֶאֱחָז בּוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְכָל הַתַּאֲווֹת וְכוּ', שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִין עַל עָפָר מֵחֲמַת שִׁפְלוּת וַאֲבֵלוּת עַל חֻרְבָּן וּבוֹכִין עַל הַחֻרְבָּן. נִמְצָא, שֶׁאָנוּ מוֹשְׁכִין עַצְמֵנוּ לְשָׁרְשֵׁנוּ הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי הַדְּמָעוֹת וְעַל-יְדֵי הַיְשִׁיבָה עַל הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִין וּבוֹכִין וּמוֹשְׁכִין עַצְמֵנוּ לַעֲפַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעַל כָּל זֶה אָנוּ צוֹעֲקִין וּבוֹכִין וְאָנוּ נוֹתְנִין בֶּעָפָר פִּינוּ מָתַי מָתַי יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנָשׁוּב לְאַדְמַת עֲפַר קֹדֶשׁ שֶׁלָּנוּ. וּבָזֶה אָנוּ מַמְתִּיקִין וּמְבַטְּלִין כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמַגְבִּירִין כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי, 'מֵעָפָר' דַּיְקָא: יוֹם טוֹב: מַהֲדוּרָא בַּתְרָא:
וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, שֶׁהוּא רַק בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ. כִּי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַבְּרִיאָה הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, שֶׁאָז הוּא רַק אַהֲבָה וְרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת אֶל הַשֹּׁרֶשׁ לְהִכָּלֵל בְּאוֹר הָאֵין סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי הָעֶלְיוֹן, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהִכְרִיחַ, כִּבְיָכוֹל, אֶת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ שֶׁיָּרַד לְמַטָּה לְתוֹךְ כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר לְמַטָּה בְּעַל כָּרְחוֹ כְּדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבָּרָא. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁחִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ תָּמִיד לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, רַק שֶׁבְּהֶכְרֵחַ וּבִגְזֵרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת קָשׁוּר בְּהַבְּרִיאָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, הַכֹּל הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אֲבָל עִקַּר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה הָיָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁאָז חוֹזֵר וְעוֹלֶה וְנִמְשָׁךְ וְשָׁב הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁכָּל הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁבָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה בְּחָכְמָה וּבִמְלָאכָה וּבְאֻמָּנוּת נִפְלָא כָּזֶה, הַכֹּל הָיָה בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַנַּ"ל שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וְהִכְרִיחַ חִיּוּת הָעֶלְיוֹן לֵירֵד לְמַטָּה לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל. אֲבָל הֵם בְּטִבְעָם מוֹשְׁכִים עַצְמָם לְשָׁרְשָׁם, כִּי כָּל דָּבָר מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ כַּיָּדוּעַ. וְאָז עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ יִהְיֶה נִגְמַר הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בְּעֵת הַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁאָז יִהְיֶה נִגְמָר עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ, עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִגְמָר תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְכָל הָעוֹלָמוֹת הַזַּכִּים וְהָרוּחָנִיִּים שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא קִבּוּל שְׂכָרָן לֶעָתִיד. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם שֶׁהוּא הַבַּעַל בְּחִירָה. וְעִקַּר הַבְּחִירָה הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁכָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם בְּחִינַת כֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִים, כִּי הַחִיּוּת הוּא הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ חֲפֵצָה בָּזֶה, כִּי רְצוֹן הַנְּשָׁמָה הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. אֲבָל מַכְרִיחִים אוֹתָהּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְכוּ' בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַגּוּף:
וְעִקַּר הַבְּחִירָה הוּא בְּזֶה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם תָּמִיד לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְיִזְכֹּר תָּמִיד תַּכְלִיתוֹ וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁמֻּכְרָח לַעֲסֹק בְּעִסְקֵי זֶה הָעוֹלָם, כְּגוֹן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְכוּ'. יִהְיֶה רַק מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ שֶׁמַּכְרִיחִין אוֹתוֹ לָזֶה נֶגֶד רְצוֹנוֹ, כִּי בְּוַדַּאי מֻכְרָח הָאָדָם לֶאֱכֹל וְכוּ', כִּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם. וְאָז כְּשֶׁיִּתְנַהֵג כָּךְ וַאֲזַי יַעֲשֶׂה בְּוַדַּאי הַכֹּל עַל-פִּי הַתּוֹרָה, וַאֲזַי יִהְיֶה עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא תִּקּוּנִים נִפְלָאִים, עַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. וְכֵן כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בְּכָל יְמֵי הַחֹל, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל שֶׁיִּהְיֶה נִגְמַר עַל-יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת. כִּי הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְהַתֻּרְמְסִין צְרִיכִין תִּקּוּן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ . כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם וְלֹא נִבְרָא שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ הַגָּמוּר שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי אֶל הָאָדָם. רַק הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן וּגְמָר עַל-יְדֵי הָאָדָם וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת. וְהַכֹּל כְּדֵי לִגְמֹר הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי אֶל הָאָדָם שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל. וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה הַפְּעֻלָּה וְהַמְּלָאכָה לִגְמֹר וּלְתַקֵּן אֵיזֶה דָּבָר שֶׁל הַבְּרִיאָה, בָּזֶה הוּא מַמְשִׁיךְ חִיּוּת חָדָשׁ לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, כְּגוֹן הַתֻּרְמְסִין קֹדֶם תִּקּוּנָם הָיָה טַעֲמָם מַר וְלֹא הָיוּ רְאוּיִים לָאָדָם, וְהָאָדָם, עַל-יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנָם וּמְבַשְּׁלָם מַמְשִׁיךְ בָּהֶם טַעֲמָם הָרָאוּי. וְזֶה הַטַּעַם נִמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, רַק שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַתֻּרְמְסִין בְּאֹפֶן זֶה שֶׁלֹּא יַמְשִׁיךְ בָּהֶם טַעֲמָם הַטּוֹב עַד שֶׁיַּעֲסֹק בָּהֶם הָאָדָם בְּתִקּוּנִים וּבִשּׁוּלָם, שֶׁהוּא דַּיְקָא יַמְשִׁיךְ בָּהֶם עִקַּר חִיּוּתָם שֶׁהוּא טַעֲמָם הַטּוֹב. וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכְּשֶׁנִּגְמָר עַל-יְדֵי הָאָדָם נִמְשָׁךְ בּוֹ חִיּוּת נוֹסָף שֶׁגּוֹמֵר וּמְתַקֵּן הַדָּבָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ. וְזֶה הַחִיּוּת שֶׁמּוֹשֵׁךְ הָאָדָם מִלְּמַעְלָה לְתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁגּוֹרְמוֹ וּמְתַקְּנוֹ עַל-יְדֵי אֻמָּנוּתוֹ וּמְלַאכְתּוֹ, זֶה הַחִיּוּת כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ לְמַטָּה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. כְּמוֹ שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר כְּשֶׁנִּבְרָא הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי בְּטַעֲמוֹ וּרְצוֹנוֹ לְהַמְשִׁיךְ לְמַעְלָה לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל, כֵּן זֶה הַחִיּוּת הַנּוֹסָף שֶׁמַּמְשִׁיךְ הָאָדָם שֶׁהוּא עִקַּר גְּמַר שְׁלֵמוּתוֹ נִמְשָׁךְ רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁמַּכְרִיחִין אֶת הַחִיּוּת שֶׁיֻּמְשַׁךְ לְמַטָּה נֶגֶד רְצוֹנוֹ וְטִבְעוֹ שֶׁהוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ לְמַעְלָה כַּנַּ"ל. אֲבָל כַּוָּנָת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִגְמַר הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא כַּנַּ"ל. וְכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן בְּכָל מַעֲשָׂיו וּמְלַאכְתּוֹ וַעֲסָקָיו שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בְּכָל דְּרָכֶךָ דָּעֵהוּ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל עֲסָקָיו וּמְלַאכְתּוֹ שֶׁמְּכַוֵּן לִגְמֹר הַדָּבָר שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יַחֲזֹר וְיֻמְשַׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְכַנַּ"ל. וְעִקַּר כָּל הַמְּלָאכוֹת הֵם בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הָאָדָם שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם וְחִיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ. כִּי עִקַּר הַחִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עִקַּר חִבּוּרָם עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה. שֶׁעַל-יְדֵי אֲכִילַת הָאָדָם מַכְרִיחַ הַגּוּף אֶת הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּאָדָם, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם שֶׁמַּכְרִיחַ הַנֶּפֶשׁ לֶאֱכֹל וּלְהִתְקַיֵּם בְּגוּפוֹ עַל-יְדֵי זֶה. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי כֹּחַ הָאֲכִילָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יַחֲזֹר וְיֻמְשַׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיִהְיֶה נִגְמָר כַּוָּנוֹת הַבְּרִיאָה עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא, כִּי יִהְיוּ נִגְמָרִים עוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁכָּל עוֹבָדִין דְּחֹל הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וְשַׁבָּת הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל הַמְּלָאכוֹת וְכָל עוֹבָדִין דְּחֹל צְרִיכִים לְקַדְּשָׁם שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְשֹׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת כַּנַּ"ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, נֶאֱחָז בָּהֶם הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים בֵּרוּרִים גְּדוֹלִים:
עַל-כֵּן בְּשַׁבָּת אֲסוּרִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי בְּשַׁבָּת אָסוּר לְעוֹרֵר בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי אָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי אָז נִמְשָׁכִים וְשָׁבִים הַכֹּל לְשָׁרְשָׁם וּמְנוּחָתָם וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָז כָּל הַמְּלָאכוֹת בְּטֵלִים, כִּי אָז עוֹלִין עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם אָז הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם שֶׁאָז הִכְנִיעַ אֶת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁתָּפְסוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם לְהָבִיא אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁנָּבוֹא אֶל תַּכְלִיתֵנוּ וְשָׁרְשֵׁנוּ שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-כֵּן גַּם אָז בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכַנַּ"ל, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב עֲדַיִן יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה בֵּין כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי שַׁבָּת קְבִיעָא וּקְיָמָא מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁאָז יַחֲזֹר כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל יוֹם טוֹב מְקֻדָּשׁ רַק עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁגּוֹרְמִים לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כָּל הַמַּכְרִיחַ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִים לָצֵאת מִגָּלוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְקַדְּשׁוּ הַיָּמִים טוֹבִים, כִּי בְּכָל מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁל אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִגְבִּירוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל-יְדֵי זֶה זָכִינוּ לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם וּלְבַטֵּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁלָּהֶם וְלַחֲזֹר לְהַמְשִׁיךְ עַצְמֵנוּ לְשָׁרְשֵׁנוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין בְּיוֹם טוֹב 'מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים', כִּי יוֹם טוֹב יִשְׂרָאֵל הוּא דִּמְקַדְּשָׁא לְהוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. כִּי אָז בְּיוֹם טוֹב צְרִיכִין עֲדַיִן אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כָּל הַמַּכְרִיחַ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז יֵשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה בֵּין כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ, רַק שֶׁבְּכֹחַ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב מַגְבִּירִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן יֵשׁ בְּיוֹם טוֹב אֵיזֶה מְלָאכוֹת עֲדַיִן שֶׁהֵם מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. כִּי אָז בְּיוֹם טוֹב צְרִיכִין עֲדַיִן לַעֲסֹק בִּמְלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהֵם הַמְּלָאכוֹת שֶׁסְּמוּכִים לִגְמֹר הַמַּאֲכָל לְתַקְּנוֹ וּלְהַמְשִׁיךְ הַטַּעַם לְתוֹכוֹ, כְּגוֹן לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל, שֶׁזֶּה עִקַּר מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁמֻּתָּר בְּיוֹם טוֹב. כִּי כָּל מְלָאכוֹת הָרְחוֹקִים מִן הָאֲכִילָה אֲסוּרִים בְּיוֹם טוֹב כְּגוֹן חֲרִישָׁה וּזְרִיעָה וַאֲפִיָּה קְצִירָה וּטְחִינָה לְצֹרֶךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם אָסוּר יוֹם טוֹב, רַק אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר אֶל גְּמַר תִּקּוּן הַמַּאֲכָל הֵם מֻתָּרִים בְּיוֹם טוֹב, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמְּלָאכָה סְמוּכָה לִגְמַר הַמַּאֲכָל הִיא סְמוּכָה בְּיוֹתֵר לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ. כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל, אֲבָל עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יוֹדֶה וִיהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַחֲזֹר וְיֻמְשַׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל הָאֲכִילָה שֶׁהִיא קִיּוּם הַדָּם, אַף-עַל-פִּי שֶׁכֻּלָּם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל. אֲבָל עִקַּר תַּכְלִיתָם בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם וְיִתְקַיֵּם עוֹלָם וְיַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ:
וְזֶה צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן הָאָדָם בְּכָל מַעֲשָׂיו וּמְלַאכְתּוֹ שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא לַחֲזֹר וְלִמְשֹׁךְ וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, אֲבָל כְּבָר מְבֹאָר שֶׁבְּכָל הַמְּלָאכוֹת נֶאֱחֶזֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּצְרִיכִין יְגִיעוֹת וּבֵרוּרִים גְּדוֹלִים. וְכָל מַה שֶּׁהַמְּלָאכָה רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר מִן הַתַּכְלִית שָׁם צְרִיכִין בֵּרוּר יוֹתֵר, כִּי שָׁם נֶאֱחֶזֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁרְחוֹקָה בְּיוֹתֵר מֵהַתַּכְלִית, עַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר שָׁם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק הַרְבֵּה עֲדַיִן מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁבָּא הַדָּבָר אֶל תַּכְלִיתוֹ, כְּגוֹן כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם הַמַּאֲכָל שֶׁאָז מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה חוֹשֵׁק וְנִכְסָף הָאָדָם לְשָׁרְשׁוֹ וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז) שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַמְּלָאכוֹת שֶׁהֵם סְמוּכִים לִגְמֹר הַמַּאֲכָל, כְּגוֹן אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, הֵם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-כֵּן הֵם מֻתָּרִים בְּיוֹם טוֹב, כִּי תִּקּוּן וּבֵרוּר זֶה צְרִיכִין עֲדַיִן גַּם בְּיוֹם טוֹב, דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן הַמַּאֲכָל לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ הַטַּעַם עַל-יְדֵי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, כִּי הַטַּעַם נִמְשָׁךְ מִטּוּב ה' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה', וְכַמּוּבָא. וְזֶה צְרִיכִין עֲדַיִן לְהַמְשִׁיךְ בְּיוֹם טוֹב עַל יָדֵינוּ, כִּי אִיתָא שֶׁבְּיוֹם טוֹב אֵין עוֹלִין עַד תַּכְלִית הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ רַק הוּא בִּבְחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין אֶת הַקֹּדֶשׁ וְכוּ' (כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת). נִמְצָא, שֶׁאָז יֵשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה לַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מֵאַחַר שֶׁצְּרִיכִין עֲדַיִן אָז לְהַכְרִיחַ אֶת חִיּוּת הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת קֹדֶשׁ שֶׁיֵּרֵד לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ. אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לֵירֵד כְּמוֹ בַּחֹל מֵחֲמַת שֶׁגַּם בְּיוֹם טוֹב עוֹלִין הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה גָּבֹהַ, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאֵינָם עוֹלִין עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ רַק שֶׁבְּחִינַת קֹדֶשׁ צָרִיךְ לֵירֵד קְצָת לְמַטָּה. עַל-כֵּן יֵשׁ עֲדַיִן אֲחִיזָה קְצָת לִבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ רַק שֶׁמִּגֹּדֶל קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן אֲחִיזָה וּצְרִיכִין קְצָת מִלְחָמָה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו עַל-כֵּן יֵשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה מְלָאכוֹת שֶׁהוּא מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁהֵם מִמְּלָאכוֹת הַסְּמוּכִים אֶל הַמַּאֲכָל שֶׁהֵם בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ טַעַם הַמַּאֲכָל עַל-יְדֵי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא. כִּי הַטַּעַם צְרִיכִים עֲדַיִן לְהַמְשִׁיךְ מִלְּמַעְלָה עַל-יְדֵי הַמְּלָאכוֹת שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ, כִּי עֲדַיִן צְרִיכִין בֵּרוּר קְצָת עַל יָדֵינוּ מֵחֲמַת שֶׁגַּם הַחִיּוּת הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת צְרִיכִין לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה עֲדַיִן וְכַנַּ"ל, אֲבָל אֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ הֵם סְמוּכִים מְאֹד אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן שָׁם מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּנֶגֶד כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁכָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא נִמְשָׁךְ בִּמְהִירוּת יוֹתֵר לְשָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן אֵין עוֹשִׂין בְּיוֹם טוֹב כִּי אִם מִמְּלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהֵם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁשָּׁם מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר, כִּי כֵּן הוּא בְּיוֹם טוֹב שֶׁאָז מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכַנַּ"ל. רַק מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין קְצָת הִתְגַּבְּרוּת כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין עֲדַיִן אֵיזֶה מְלָאכוֹת שֶׁהֵם מְלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא שְׁבִיתָה וְנַיְחָא לְגַמְרֵי, כִּי אָז הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שָׁבִים וְחוֹזְרִים לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ מִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כָּרָאוּי. וְאָז נִגְמָרִים וְנִשְׁלָמִים כָּל הָאֻמָּנוּת וְהַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂים דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִגְמַר עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ תִּקּוּנִים אֵלּוּ כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן אָז בְּשַׁבָּת בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי אָז עוֹלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁלֹּא עַל יָדֵינוּ. וְאֵין לַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שׁוּם שְׁלִיטָה כְּלָל, עַל-כֵּן אֵין בּוֹ שׁוּם מְלָאכָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי אָז שָׁבִין כָּל הַדְּבָרִים לְשָׁרְשָׁן בִּמְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּלִי מִלְחָמָה כְּלָל וְכַנַּ"ל:
ויקרא ט׳:א׳: וַֽיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃
משלי י׳:כ״ה: כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָֽם׃
בראשית י״ח:כ״ז: וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵֽפֶר׃
איוב כ״ח:ו׳: מְקוֹם־סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לֽוֹ׃
הושע י׳:י״ב: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת־יְהֹוָה עַד־יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶֽם׃
שיר השירים א׳:ד׳: מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבֽוּךָ׃
ויקרא כ״ו:י״א: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹֽא־תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶֽם׃
שמות מ׳:י״ח: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת־הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת־אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת־קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת־בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו׃
דברים ז׳:ז׳: לֹא מֵֽרֻבְּכֶם מִכׇּל־הָֽעַמִּים חָשַׁק יְהֹוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּֽי־אַתֶּם הַמְעַט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃
ישעיהו נ״ז:ט״ו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּֽלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִֽים׃
שמות כ״ט:מ״ג: וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִֽי׃
בבא קמא טז:: ״וְאַתָּה ה׳ יָדַעְתָּ אֶת כׇּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה, מַאי ״לַמָּוֶת״? שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לִבְאֵר טִיט. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״יִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ, בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם״? אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין צְדָקָה – הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן שָׂכָר. ״וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי נָתָן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר שְׁלֹשָׁה,
חולין פט והובא בפירש"י שם: ״בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בַּהַגָּדָה – עֲשֵׂה אׇזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת. ״לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכׇּל הָעַמִּים חָשַׁק ה׳ בָּכֶם וְגוֹ׳״ – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם, שֶׁאֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָּה – אַתֶּם מְמַעֲטִין עַצְמְכֶם לְפָנַי. נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְאַבְרָהָם – אָמַר לְפָנַי: ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – אָמַר:
מגילה לא: בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים קוֹרִין ״אַחֲרֵי מוֹת״, וּמַפְטִירִין ״כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא״. וּבַמִּנְחָה קוֹרִין בָּעֲרָיוֹת וּמַפְטִירִין בְּיוֹנָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה מוֹצֵא עִנְוְותָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ:
ראש השנה א: …וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה… (המאמר בהקשרו — במקור)