תורה ע״ד — רומה על השמים

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. רפואת הנפש בהעלאתה לשורשה — דין דמסאבא ודין קדישא, מקטנות לגדלות (יצחק ויעקב, הושענא רבה ושמחת תורה)

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ: (תהילים נ״ז:ו׳)

הִנֵּה כָּל אָדָם צָרִיךְ לְרַפְּאוֹת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ.

וּבַמֶּה,

ב. יצחק דין קדישא מצד אברהם (חסד) — שני תולדותיו יעקב (דיבור בדעת) ועשו (סיגים)

דְּהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִינִים. א' דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה (שבת קמו). וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ.

וְהַתְחָלַת הִתְקָרְבוּת הוּא הִתְרַחֲקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח): כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִּיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין מִלְּמַעְלָה. וְהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְהוּא בְּחִינַת (בראשית כ״ה:י״ט): אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. כִּי אַבְרָהָם הוּא חֶסֶד, וְיִצְחָק הוּא גְּבוּרָה, פַּחַד יִצְחָק (שם לא). וְחֶסֶד זֶה מְלֻבָּשׁ בִּגְבוּרָה, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב (תהילים כ׳:ז׳): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שם קיז): כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ.

וְזֶהוּ, כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״א:ו׳): צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. וְהוּא בָּא מִבְּחִינַת שָׂרָה, מִדַּת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שם יז, והוא מגמרא ברכות יג): שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, וְדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:). וְהַמַּלְכוּת נִקְרָא צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תיקוני זוהר דף י"ז): צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (בראשית י״ד:י״ז-י״ח).

וְזֶהוּ בְּחִינַת קַטְנוּת. וְהוּא בְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת (שם כז), וְהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ – וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה (שם א); וְהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ו:ט׳): נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה.

ג. ההתרחקות התחלת ההתקרבות — המתקת הדין בחכמת התורה (אור), סימן בטול תפילה

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם, לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת. וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת, הוּא בְּחִינַת (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (שם א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ברכות ח).

וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הֵן בְּחִינוֹת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְשִׂמְחַת־תּוֹרָה, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

כִּי הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. וְהוּא בְּחִינַת עֲרָבָה, כִּי עֲרָבָה דּוֹמָה לִשְׂפָתַיִם (תנחומא פ' אמור, זוהר צו דף לב, פנחס רנו), כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (קדושים דף פה:): אִית מָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּמָא דְּלָא יָדַע, כָּל מִלָּה וּמִלָּה סָלְקָא לְעֵילָא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּהַאי מִלָּה, וְקַבִּיל לַהּ וְנָטַע לַהּ סָחֳרָנִין דְּהַאי נַחֲלָא, וְאִתְעֲבִדוּ מֵאִנּוּן מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל.

וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא הַחִיּוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שם): זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָדְעִי אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא וּמִשְׁתַּדְּלִי בָּהּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר, דְּאִנּוּן נָטְעִין אִילָנָא דְּחַיִּין לְעֵלָּא, דְּכֹלָּא אַסְוָתָא וְכוּ'.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ; כִּי שֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא בְּחִינַת אִילָנָא דְּאַסְוָתָא. וְזֶה מַאֲמַר הַכָּתוּב (תהלים פד): שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים. כִּי בְּחִינוֹת יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הֵם בְּחִינוֹת דִּין וְרַחֲמִים.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיהו ל׳:כ״ו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה; כִּי הַלְּבָנָה הוּא בְּחִינַת יִצְחָק. וְהַחַמָּה הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב.

ד. דיבור בלא דעת (ערבה) מול דיבור בדעת (התורה) — שמש צדקה ומרפא, רומה על השמים אלהים

וְסִימָן שֶׁיֵּדַע אָדָם אִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, וְאִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, סִימָן לַדָּבָר – תְּפִלָּה, כְּשֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): אֵיזֶהוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי. וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל״ח:ב׳): וַיַּסֵּב חִזְקִיָּה פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל; וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהילים ל׳:ח׳): הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל.

ה

וְזֶה מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים: מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, בְּחִינַת סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא, וְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא צָר קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לוֹ, וְהָיוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, וּמִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, הוֹלִיד יִצְחָק.

וּבִבְחִינַת דִּין זֶה, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת. יַעֲקֹב, הוּא הַדִּבּוּר, וּבְחִינַת עֵשָׂו, הוּא הַסִּיגִים, וְהוּא בְּחִינַת (ויקרא ה׳:י״ז): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. וְזֶה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם – יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב, הוּא הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ז:ל״ו): וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי – אָז נִתְרַפֵּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ח׳): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ.

וְהַדִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה נִקְרָא צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ח:ב׳): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב, הִיא הַחָכְמָה, נִקְרָא צְדָקָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (ישעיהו ס״ג:א׳): אֲנִי הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ; דְּהַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם בְּלֹא יְדִיעָה, וְנוֹשַׁע עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בִּידִיעָה.

ו

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (משלי ג׳:ח׳): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶיךָ; שֶׁהִיא מִדַּת מַלְכוּת.

וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת חָכְמָה, נִתַּקֵּן הַנֶּפֶשׁ, וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי טִפַּת הַזֶּרַע נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ, וּמֹחָא חָכְמָה.

ז

וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד הַבּוֹרֵא, הוּא רַק שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ. וְהַחָכְמָה נִקְרָא כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי א׳:ו׳): וְאִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי. וְאָב נִקְרָא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא) אַבְרֵךְ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה.

וְעַל־יְדֵי חָכְמָה נִתְחַדְּשׁוּ הָעוֹלָמוֹת, כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְתָא בְּרָא עָלְמִין, וְהַתּוֹרָה נִקְרָא חָכְמָה, וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה (בראשית רבה פרשה א). וּכְשֶׁבָּא הַנֶּפֶשׁ אֶל הַחָכְמָה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם.

וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם:

ח

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים, כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינָא קַדִּישָׁא, לִבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שָׁמַיִם, בְּחִינַת חָכְמָה, אָז:

עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ:

ט

זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן זֶה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְהוּא מִלְּשׁוֹן הַחֲבֵרִים כַּנַּ"ל. וְהַמְעַיֵּן יִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהַלָּשׁוֹן מְגֻמְגָּם מְאֹד, וְחָסֵר הַרְבֵּה, וְגַם מַה שֶּׁנִּכְתַּב הוּא שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לְבָאֵר קְצָת כְּפִי מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי מִדְּבָרִים אֵלּוּ הַנִּכְתָּבִים כָּאן. וְהוּא:

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַפְּאוֹת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ. וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע אוֹתָהּ וְלַהֲבִינָהּ.

י

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִּינִים: כִּי יֵשׁ דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה. וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַהִתְקָרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין מִלְּמַעְלָה. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַצְדִיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִים עָלָיו דִּינִים וְיִסּוּרִים.

וְאֵלּוּ הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים הֵם נִרְאִין כְּהִתְרַחֲקוּת, כְּאִלּוּ רוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת זֶה הַהִתְרַחֲקוּת הוּא עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת, כִּי אֵלּוּ הַדִּינִים וְהַהִתְרַחֲקוּת הֵם לְטוֹבָתוֹ, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ; כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה, וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְאַמֵּץ לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר. (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהַמְּנִיעוֹת הֵם בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וְעוֹד מְבֹאָר מִזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת). וְעַל כֵּן, זֶה הַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, רַק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּין כַּיָּדוּעַ.

יא

וְזֶהוּ בְּחִינַת: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, כִּי אַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק. הַיְנוּ, שֶׁזֶּה הַדִּין הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק, הוּא נוֹלָד וְנִמְשָׁךְ מֵאַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. כִּי בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַדִּין מְלֻבָּשׁ חֶסֶד גָּדוֹל, כִּי הוּא לְטוֹבָתוֹ, בְּחִינַת: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת: בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ – שֶׁבְּתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים מְלֻבָּשׁ בָּהֶם יֵשַׁע יְמִינוֹ, בְּחִינַת חֶסֶד. כִּי זֶה הַדִּין נִמְשָׁךְ מֵחֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ – שֶׁהַגְּבוּרוֹת הֵם חֲסָדִים בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל.

יב

אֲבָל צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק זֶה הַדִּין, כִּי הַדִּינִים הֵם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיק אֶת הַדִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק. כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. כִּי יִצְחָק נוֹלָד מִשָּׂרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁנִּקְרֵאת שָׂרָה עַל שֵׁם שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא.

וְעִקַּר הַדִּין הוּא, כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁאָז נִקְרֵאת הַמַּלְכוּת צֶדֶק כַּיָּדוּעַ, כִּי צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. וְאָז כְּשֶׁהַמַּלְכוּת הִיא בִּבְחִינַת צֶדֶק, אָז הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת: וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת: נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה.

יג

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וּלְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁבָּא מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת.

וּכְשֶׁבָּא לִבְחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, זֶהוּ בְּחִינַת: וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. כִּי עִקַּר הַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי חָכְמָה, בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי יְדִיעַת הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת אוֹר, [בְּחִינַת (משלי ו׳:כ״ג) וְתוֹרָה אוֹר], וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה. הַיְנוּ, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אוֹר, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי יְדִיעַת הַתּוֹרָה, נִמְתָּק הַדִּין. כַּנַּ"ל.

וְסִימָן שֶׁיֵּדַע הָאָדָם אִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, וְאִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, סִימָן לַדָּבָר – תְּפִלָּה. כְּשֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵיזֶה יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, כָּל שֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. פָּנִים זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו וְכוּ' וַיִּתְפַּלֵּל. הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא הַסְתָּרַת פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ בִּטּוּל תְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הוּא דִּין קָשֶׁה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת: הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל כַּנַּ"ל:

יד

נִמְצָא, שֶׁיִּצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִצַּד הַחֶסֶד, בְּחִינַת: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק כַּנַּ"ל.

וְזֶה מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק זֶה: לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא, הַיְנוּ, שֶׁהַדִּין שֶׁל יִצְחָק שֶׁנּוֹלַד מִשָּׂרָה, נִמְשַׁךְ מִסִּטְרָא דִּמְסָאֳבָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲבִימֶלֶךְ. וְעַל כֵּן צָר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, וְהָיוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, וּמִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד, נוֹלָד יִצְחָק כַּנַּ"ל:

טו

וְהַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁהוּא יְדִיעַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁנּוֹלַד מִיִּצְחָק. כִּי מִבְּחִינַת הַדִּין הַזֶּה, בְּחִינַת יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל, נוֹלָדִים שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. יַעֲקֹב, הוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בִּידִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. וְעֵשָׂו, הוּא בְּחִינַת הַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת גָּמוּר, שֶׁמִּשְׁתַּלְשְׁלִין וְיוֹרְדִין מִבְּחִינַת הַדִּין, וְהוּא בְּחִינַת: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. וְזֶהוּ: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. הַיְנוּ כַּנַּ"ל.

כִּי הַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה. כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּעְקְבֵנִי, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי.

כִּי יֵשׁ דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה, וְיֵשׁ דִּבּוּר בְּדֵעָה. וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הֵן בְּחִינַת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁהֵן בְּחִינַת יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

כִּי הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲרָבָה, כִּי עֲרָבָה דּוֹמָה לִשְׂפָתַיִם, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: אִית מָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּמָא דְּלָא יָדַע, כָּל מִלָּה וּמִלָּה סָלְקָא לְעֵלָּא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּהַאי מִלָּה, וְנָטַע לַהּ סָחֳרָנִין דְּהַהוּא נַחֲלָא, וְאִתְעֲבִדוּ מֵאִנּוּן מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל. נִמְצָא שֶׁעַרְבֵי נַחַל הֵם בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל כֵּן הַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת עֲדַיִן.

אֲבָל שִׂמְחַת־תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא הַחִיּוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר: זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשְׁתַּדְּלִי בָּהּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר, דְּאִנּוּן נָטְעִין אִילָנָא דְּחַיֵּי לְעֵלָּא, דְּכֹלָּא אַסְוָתָא. וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ.

כִּי שֶׁמֶשׁ, הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ב:ל״ב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ] שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִילָנָא דְּאַסְוָתָא כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים. ה' אֱלֹקִים, זֶה בְּחִינַת רַחֲמִים וְדִין, בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיִצְחָק, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן. וְזֶה בְּחִינַת: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה; כִּי הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת יִצְחָק, וְהַחַמָּה הִיא בְּחִינַת יַעֲקֹב. וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, עַד שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.

טז

וְאָז נַעֲשֶׂה מִצֶּדֶק צְדָקָה, בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא. כִּי כְּשֶׁהַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת דִּין, נִקְרֵאת צֶדֶק, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין אוֹתָהּ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, אֲזַי הִיא בִּבְחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, בְּחִינַת: אֲנִי ה' הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ. כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם בִּבְחִינַת דִּין, בִּבְחִינַת צֶדֶק, בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. כְּשֶׁעוֹלָה מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, זֶהוּ הַמְתָּקָתָהּ וִישׁוּעָתָהּ, בְּחִינַת מְדַבֵּר בִּצְדָקָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ וְכַנַּ"ל.

יז

וְזֶהוּ בְּחִינַת: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, הַיְנוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה. זֶהוּ עִקַּר הַהַמְתָּקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת מְשִׁיבַת נָפֶשׁ וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה. לְשָׁרֶיךָ זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת: שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. וְהַתּוֹרָה הִיא הָרְפוּאָה וְהַהַמְתָּקָה שֶׁל הַדִּין הַזֶּה כַּנַּ"ל,

כִּי כְּשֶׁבָּא לְחָכְמַת הַתּוֹרָה, נִתְתַּקֵּן הַנֶּפֶשׁ, וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי טִפַּת הַזֶּרַע שֶׁל הוֹלָדַת הַנֶּפֶשׁ נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ, וּמֹחָא, חָכְמָה. כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הִיא חָכְמָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְשֹׁרֶשׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי שֹׁרֶשׁ כֻּלָּם הוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, כִּי בְּאוֹרַיְתָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרָא עָלְמִין. וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:י״ב): אֲנִי חָכְמָה וְכוּ'.

וּכְשֶׁזּוֹכֶה הַנֶּפֶשׁ לְחָכְמַת הַתּוֹרָה, זֶהוּ בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי חִדּוּשׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁזּוֹכֶה לַחָכְמָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עֲבוֹדוֹת הָאָדָם, כִּי תַּכְלִית כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ. [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ'].

וְהַכָּבוֹד נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי. וְאָב הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אַבְרֵךְ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה:

יח

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים.

שָׁמַיִם זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב (כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר). כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינָא קַדִּישָׁא, לִבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת חָכְמָה, אֲזַי:

עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ – אֲזַי נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. איֵשׁ יִסּוּרִים שֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם מִבְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה בְּחִינַת: ''אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ'' (מִשְׁלֵי ג' יב), שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַהִתְקָרְבוּת, וְיֵשׁ יִסּוּרִין שֶׁבָּאִין מִבְּחִינַת דִּינָא דִּמְסָאֳבָא חַס וְשָׁלוֹם. וְסִימָן שֶׁיֵּדַע הָאָדָם אִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא דִּמְסָאֳבָא אוֹ בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא סִימָן לַדָּבָר תְּפִלָּה, כְּשֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה יֵדַע שֶׁהַיִּסּוּרִים הֵם מִבְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא בְּחִינַת יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה:
2. בהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת פָּנִים (עַיֵּן פְּנִים). וּבִטּוּל תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת: ''הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל'':
3. געַל-יְדֵי שֶׁמִּתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה עַד שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע אוֹתָהּ וְלַהֲבִינָהּ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְרַפֵּא אֶת נַפְשׁוֹ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ וּמַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְהוּא נוֹטֵעַ אִילָנָא דְּחַיֵּי לְעֵלָּא דְּכלָּא אַסְוָתָא. גַּם הוּא מְקַיֵּם וּמְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת וּמְגַלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:
4. דמִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין, גַּם זֶה טוֹב מְאד, כִּי כָּל דִּבּוּר עוֹלֶה לְמַעְלָה וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׂמֵחַ בָּהֶם וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל:
5. ההוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְשִׂמְחַת תּוֹרָה הֵם בְּחִינַת דִּבּוּרִים בַּתּוֹרָה בְּלֹא דֵּעָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין עֲדַיִן. וְדִבּוּר בְּדֵעָה, שֶׁזָּכָה לֵידַע וּלְהָבִין חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ (עַיֵּן פְּנִים):

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ר"ט - תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם]יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֵּנִי לְהַכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְאֶזְכֶּה לְקַבְּלָם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּלְכַבְּדָם בְּכָל עֹז וּפְאֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תְּמִידִין כְּסִדְרָן.

וּבִזְכוּת זֶה תַּעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וּבְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְכוֹנָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת, וּבְלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וְעִרְבּוּב הַדַּעַת, וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל.

וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִתְּפִלּוֹת רָעוֹת, וְלֹא יְבַלְבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת רָעוֹת אֶת תְּפִלָּתִי הַקְּדוֹשָׁה.

וּתְתַקֵּן וּתְזַכֵּךְ אֶת תְּפִלָּתִי, וְתִהְיֶה תְפִלָּתִי שְׁלֵמָה וּסְדוּרָה בְּפִי,

וְיִהְיוּ נָא אֲמָרַי לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל. וְתַעֲלֶה תְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְרֹאשְׁךָ.

וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים,

הַאֲזִינָה יְהֹוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי.

וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.

יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה. יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה הַלְלוּיָהּ:

ביאור הליקוטים

רומה על שמים אלקים-סימן ע"ד

אות א

מבואר מצירופי דבריו ושיחותיו הקדושים, שבכל מקום שהאדם לומד, אפילו אם אינו זוכה להבין, יזכה לעתיד להבין. כי אלה הלימודים [דיבור בלא דיעה], נקראים על כל פנים בשם ערבי נחל המובא בזוהר הקדוש. ושכל זה אין עולה כלל כנגד הדיבור בדיעה, והלימודים שזוכה האדם גם בעולם הזה להבין. גם ממילא מובן מזה, לענין מדריגת ההבנה, שכל שההבנה גדולה ועמוקה יותר עוד בעולם הזה, יגדל וישגב כמו כן כפלי כפלים עומק הבנתו שלעתיד. ושכמו כן הרגשת הנעימות והעריבות והעונג שיש בדיבורי התורה, ושמחוייב בזה כל אחד מישראל [כמבואר בדברי רבינו ז"ל בסוף סימן ע"א לקוטי תנינא חבלים וכו'], וכנראה מנוסח התפלה והבקשה שבברכת התורה: והערב נא וכו'. שאם בכל זאת לא יזכה עדיין האדם בעולם הזה להרגשת העונג ונעימות הזאת, יזכה על כל פנים לעתיד, ושכל אשר יתגדל יותר עומק ההבנה שבעולם הזה, יזכה כמו כן לעומק ההבנה ביתרון יותר לעתיד, ולהרגשת העונג והתענוג שמהם כפלי כפלים:

פרפראות לחכמה

אות א

יש שני מיני דינים דינא דמסאבא וכו' ויש דינא קדישא וכו' עיין זוהר פקודי דף רכ"ג: דינא דקודשא בריך הוא איתרעי ביה איהו דינא ברור איהו דינא דאתער רחימו וחדוה (היינו בחינת יסורין של אהבה ובחינת ושמחין ביסורין שאמרו חז"ל) אבל חייביא כד אינון בעלמא כלהו דינא דזוהמא וכו', ועל דא לא בעא לאערבא דינא קדישא בדינא דמסאבא דזוהמא וכו':

אות ב

שם במאמר הנ"ל וזהו מאמר הכתוב (תהלים פ"ד) כי שמש ומגן ה' אלקים וכו' עיין זוהר פקודי הנ"ל דף רכ"ד: ושם לעיל מבואר גם כן מענין הזהב וסוספיתא דדהבא שזה בחינת מה שמבואר במאמר זה אחר כך, שבבחינת הדין יש שני בחינות, יעקב הוא הדיבור ובחינת עשו הוא הסיגים שזה בחינת אלה תולדות יצחק וכו' היינו כנ"ל וזה מרומז במה שאמר הכתוב (שמות כ"ח) וזהב התנופה, וכפירש שם בזוה"ק איהו ארמותא לעילא וכו' ובמקום אחר אמרו רז"ל תנופה תנו פה, כי כשמניפין ומרימין את הדין שהוא בחינת דינא דמלכותא בחינת מלכות פה בחינת (תהלים נ"ח) צדק תדברון, אז עולה אל שרשו שהוא בחינת חכמה בחינת יעקב שהוא בחינת דיבור בידיעה, והסיגים שהם בחינת עשו נופלים למטה וכו':

ביאורים נוספים על תורה זו

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים