תורה ע״ז — והיה ה׳ למלך על כל הארץ

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

ע״ז

והיה ה׳ למלך על כל הארץ

וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ זכריה יד)

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–6
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 7
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 8
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 9

סך הכול כ־9 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. כל מעשינו לגלות מלכותו — ההבל (ה') והקול (ו'), לימוד ותפילה בדחילו ורחימו (י"ה)

וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ זכריה יד):

דְּהִנֵּה הַכְּלָל הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים, הֵן הַתְּפִלָּה וְהֵן לִמּוּד, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

כִּי הַהֶבֶל פֶּה, הוּא בְּחִינַת ה', וְהַקּוֹל הוּא בְּהַמְשָׁכָה, הוּא בְּחִינַת ו', וּכְשֶׁלּוֹמֵד אוֹ מִתְפַּלֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת י"ה (תיקון י),

ב. לימוד הלכה בורא עולם ומסכת נעשית מטרוניתא — אין מלך בלא עם (והיה ה' למלך)

וּכְשֶׁלּוֹמֵד הֲלָכָה בְּאֹפֶן זֶה, בּוֹרֵא עוֹלָם אֶחָד, וּכְשֶׁלּוֹמֵד כָּל הַמַּסֶּכְתָּא, נַעֲשֶׂה מַטְרוֹנִיתָא, וְהַהֲלָכוֹת הֵן עָלְמִין דִּילֵהּ (בהקדמת התיקונים דף יד). כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַם.

וְזֶה: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ – שֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ: מְבֹאָר לַמְעַיֵּן שֶׁחָסֵר כָּאן רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ, כִּי עִקַּר הַמְכֻוָּן חָסֵר מִן הַסֵּפֶר, וְלֹא זָכִיתִי לַעֲמֹד כְּלָל עַל דְּבָרִים אֵלּוּ:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. הַכְּלָל הוּא כָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים הֵן הַתְּפִלָּה וְהֵן לִמּוּד הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה רכ"א - עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים]רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְתֵן לִי לֵב טוֹב שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה.

וּתְזַכֵּנִי לִתֵּן מַעֲשֵׂר מִמָּעוֹתַי וּמִכָּל מַה שֶּׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְתַזְמִין לִי עֲנִיִּים הֲגוּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּצִּילֵנִי מִשּׂוֹנְאַי וּמֵרוֹדְפַי, כִּי דַּרְכְּךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף, אֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע.

חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְחַזֵּק אֶת לְבָבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לִתֵּן תָּמִיד מַעֲשֵׂר מִכָּל מַה שֶּׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים,

וְתִפְשֹׁט יָדְךָ הַגְּדוֹלָה עָלַי, וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי מֵאִתְּךָ, וְתַסְפִּיק לִי כָּל צָרְכִּי וְכָל צָרְכֵי בֵּיתִי בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה,

וְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָּי. וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי תָמִיד וּלְהִסְתַּפֵּק בַּמֶה שֶׁתְּחָנֵּנִי. וְלֹא אֶהְיֶה נִבְהָל לְהוֹן, חַס וְשָׁלוֹם,

וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי, וְתָגֵן עָלַי בְּצֵל יָדְךָ הַגְּדוֹלָה, וּתְכַסֶּה עָלַי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל שׂוֹנְאַי וְרוֹדְפַי בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיוּת.

וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיוֹן עַמִּי אַתָּה.

וְתָשִׂים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ,

וְנֶאֱמַר, בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ.

עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי,

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

ביאורים נוספים על תורה זו

יקרא דשבתא · סימן עז-והיה ה' למלך

עיקר שלימות הקול והדיבור שהם בחינת ו"ה הוא בשבת שזה בחינת ודבר דבר הנאמר בשבת וכנ"ל כמה פעמים. וכן עיקר שלימות האהבה ויראה שהם בחינת י"ה הוא גם כן בשבת כנ"ל כמה פעמים.

וזה בחינת שם י"ה של שבת המבואר בכתבים. ועל כן אז עיקר שלימות התורה ותפלה כנ"ל כמה פעמים ועל ידי זה נתגלה מלכותו יתברך שזה בחינת שבת מלכתא. וזה בחינת והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ומובן בזוהר הקדוש במאמר כגוונא שאומרין בכניסת שבת שבחינה זאת נמשך על ידי קדושת שבת:

פסוקים ומאמרי חז״ל

מקורות נוספים: תיקון י

דף לרשימות וחידושים