תורה פ״ב — הנעלבים ואינם עולבים

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. הנעלבים ואינם עולבים — שלוש הקליפות (ערלה) כמקור החרפות, וקליפת נוגה (חשמ"ל) הנכללת בקדושה בבחינת מילה ושלהבת-יה

אִיתָא בַּגְּמָרָא:

הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ: (שבת פח:)

הִנֵּה נוֹדַע, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת: רוּחַ סְעָרָה, וְעָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. וּקְלִפַּת נֹגַהּ הִיא בֵּין הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה. וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, וְהִיא בִּבְחִינַת נִשְׁמַת הָעֲשׁוּקִים, וְדַי לַמֵּבִין.

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כְּנֶגֶד הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, וּרְבָעִי הוּא כְּנֶגֶד נֹגַהּ. וְהוּא בְּחִינוֹת חַשְׁמַ"ל, כִּי לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בְּמַ"ל אוֹרוֹת. וְזֶהוּ סוֹד מִילָה, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ עוֹרוֹת, הֵם שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת, וְעוֹר דַּק רְבִיעִי, בְּחִינַת נֹגַהּ.

וְכָל הַחֲרָפוֹת הַבָּאִים לָאָדָם, הֵם מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ אֲחֵי דִּינָה לְאַנְשֵׁי שְׁכֶם (בראשית לד): לֹא נוּכַל לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה, כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ.

וְגַם יְהוֹשֻׁעַ אַחַר מָל אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, אָמַר (יהושע ה): הַיּוֹם גַּלֹּתִי אֶת חֶרְפַּת יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקַּר הַחֲרָפוֹת בָּאִים מִבְּחִינַת עָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל.

וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, אָמְרָה אִמּוֹ (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי. כִּי בְּהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת מִילָה כַּנּוֹדָע, נֶאֶסְפוּ הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ כַּוָּנַת רְחִיצַת מַיִם חַמִּין בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, כִּי אָז קְלִפּוֹת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז חֲפֵצִים גַּם הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז יוֹרְדִים בְּחִינַת (שה"ש ח): שַׁלְהֶבֶת יָהּ, וּמְכַוֶּה אוֹתָן שֶׁלֹּא יֹאחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה, וְהוּא בְּחִינַת מַיִם חַמִּין. וְהוּא כַּוָּנַת נְטִילַת צִפָּרְנַיִם בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ כַּנּוֹדָע:

ב. ביאור הגמרא — השתיקה (ח"ש) מאהבה היא בחינת מילה המבטלת את הערלה (חרפה), ומכלילה את נוגה בקדושה

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא:

הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים – וְאָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ, הוּא שְׁתִיקָה;

שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים – כַּנַּ"ל;

וְעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה – כִּי לִפְעָמִים שְׁתִיקָה שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת יִסּוּרִים לְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְאָז הוּא בְּחִינַת זוֹ נִכְלָל בַּקְּלִפָּה. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מֵאַהֲבָה, אָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה.

עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ – הִיא בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ כַּנַּ"ל:

[פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עַל־יְדֵי־זֶה דּוֹחִים בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עָרְלָה, בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל. וְנִכְלָלִים בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַ"שׁ, כִּי הוּא דּוֹחֶה הַחֶרְפָּה עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַ"ל, בְּחִינַת מִילָה, שֶׁהִיא בִּטּוּל הָעָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶרְפָּה. בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת הַנַּ"ל.

וְזֶהוּ חַשְׁמַל – חַ"שׁ מַ"ל. הַיְנוּ הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִילָה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַחֶרְפָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָרְלָה כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה – כִּי זֹאת הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַשְׁמַ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת נֹגַהּ הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, בְּתוֹךְ הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל.

הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוֹתֵק לַחֲבֵרוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִסּוּרִים בְּיוֹתֵר, נִמְצָא שֶׁבְּזֹאת הַשְּׁתִיקָה הוּא מְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר, וְאָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה, בְּחִינַת נֹגַהּ, בַּקְּלִפָּה, בִּבְחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, שֶׁשּׁוֹתֵק מֵאַהֲבָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי בְּחִינַת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה.

וְעַל כֵּן עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ, זֶהוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל נֹגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל כַּנַּ"ל]

קיצור ליקוטי מוהר״ן

1. הַחֶרְפָּה הִיא בְּחִינַת עָרְלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''לֹא נוּכַל וְכוּ' אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ'' (בְּרֵאשִׁית ל''ד יד). וְיֵשׁ שְׁלשָׁה עוֹרוֹת בְּהָעָרְלָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת: ''רוּחַ סְעָרָה'' ''וְעָנָן גָּדוֹל'' ''וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת'', וְעַל-יְדֵי הַשְּׁתִיקָה עַל הַחֶרְפָּה דּוֹחִין אוֹתָם כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ, וְיֵשׁ בְּחִינַת עוֹר דַּק רְבִיעִי שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹגַהּ בְּחִינַת חַשְׁמַל הַיְנוּ חָ''שׁ מַ''ל, כִּי לַחֲשׁוֹת וְלִשְׁתּק עַל הַחֲרָפוֹת הוּא בְּחִינַת מִילָה. וְהִנֵּה יָדוּעַ כִּי נֹגַהּ לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, וְעַל כֵּן גַּם בִּשְׁתִיקָה עַל הַחֶרְפָּה יֵשׁ בָּזֶה שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים הוּא שׁוֹתֵק לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִסּוּרִים בְּיוֹתֵר, נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר, וְאָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה בְּחִינַת נֹגַהּ בַּקְּלִפָּה בִּבְחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ''ל, אֲבָל הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹתְקִים מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרָם אָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה הַזֹּאת שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹגַהּ בִּקְדֻשָּׁה, וְהִנֵּה כְּתִיב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ''י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת קְלִפַּת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְרוֹצִים גַּם הַג' קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז יוֹרֵד שַׁלְהֶבֶת יָהּ וּמָכְוָה אוֹתָם שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת פ''ח) עַל הָעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה הַנַּ''ל וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ'' (שׁוֹפְטִים ה' לא), הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ הַנַּ''ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל נֹגַהּ בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת חָ''שׁ מַ''ל, כִּי זֹאת הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינַת בִּטּוּל הָעָרְלָה וְהַחֶרְפָּה כַּנַּ''ל:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה ע"ו - וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה]צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים. רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה בֶּאֱמֶת, לְמַעַן תִּמְחוֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי וְלֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר מֵהֶם שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל, וְיִהְיוּ כָּל עֲוֹנוֹתַי נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת.

וּתְזַכֵּנִי לְמֹחִין וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, לְשֵׂכֶל צַח וָזַךְ וְנָקִי מִכָּל סִיג וּפְסֹלֶת כְּכֶסֶף טָהוֹר, כְּכֶסֶף צָרוּף מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.

וְאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ מֹחִי בְּכָל־עֵת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד בְּשֵׂכֶל צַח וָזַךְ. וְאֶזְכֶּה לְהָבִין תָּמִיד בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶלְמַד, וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְעַיֵּן כְּלָל,

וְיִהְיֶה שִׂכְלִי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וּבִזְרִיזוּת גָּדוֹל בְּצַחוּת וּבִבְהִירוּת. וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מָהִיר בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לַאֲשֻׁרוֹ וְלַאֲמִתָּתוֹ בְדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל כְּלָל:

וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל־עֵת, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵיךְ לָתֵת קִצְבָה וּגְבוּל לְלִמּוּדַי שֶׁאֵדַע מָתַי לִלְמֹד וּמָתַי לְבַטֵּל בְּעֵת הַהֶכְרֵח, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקַיֵּם מֹחִי וְשִׂכְלִי בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. וְלֹא יַזִּיק לִי חַס וְשָׁלוֹם רִבּוּי הַלִּמּוּד וְהָעֵסֶק חוּץ מֵהַגְּבוּל,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ.

כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, כִּי לִפְעָמִים אֲנִי מִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי מִלִּמּוּדַי יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְלִפְעָמִים נַפְשִׁי בּוֹעֵר וּמִתְלַהֵב וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לִלְמֹד תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק וּבִטּוּל כְּלָל, וּבֶאֱמֶת גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי רְצוֹנְךָ לָתֵת גְּבוּל לְכָל דָּבָר.

עַל כֵּן אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וּפוֹרֵשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הָרוֹאֶה וּמַבִּיט וְצוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סִתְרֵי תַעֲלוּמוֹת לִבִּי, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים וְהַגְּדוֹלִים מְאֹד, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי שֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה,

וְתַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל־עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַלִּמּוּד וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֵיךְ וּמָתַי וְכַמָּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּמָתַי לִפְסֹק וּלְבַטֵּל קְצָת כְּפִי הַהֶכְרֵח כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כְּדֵי לָתֵת נַיְיחָא לְהַמֹּחִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי רִבּוּי הָעֵסֶק חוּץ מֵהַמִּדָּה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ.

חוּס וַחֲמֹל עָלַי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה בִּלְבּוּלִים וּסְפֵיקוֹת יֵשׁ לָנוּ בְּעִנְיָן זֶה, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשֵׁנוּ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל.

רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וְהוֹרֵנִי דַּרְכֶּךָ שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְכַוֵּן בְּכָל עִנְיָנֵי הַנְהָגוֹתַי הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ. הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:

וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וּתְזַכֵּנִי לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל. וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּבִטָּחוֹן לִבְטֹחַ בֶּאֱמֶת בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלַי וְתַשְׁפִּיעַ וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. וְתִתֶּן לִי פַּרְנָסָתִי בִּשְׁלֵמוּת, פַּרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ וּפַרְנָסַת הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְקִלְקַלְתִּי מַה שֶּׁקִּלְקַלְתִּי, וּפָגַמְתִּי מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, וַהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי, אֲשֶׁר לְפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מִפַּרְנָסָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶבְטַח בְּךָ כִּי לֹא תַעַזְבֵנִי לְעוֹלָם בַּחֲסָדֶיךָ, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד.

וְאַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, טוֹב לַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.

וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל אַתָּה זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, אַתָּה נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדֶּךָ.

אָנָּא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּמִפְעָלַי, וְאַל יִהְיוּ עֲוֹנוֹתַי מַבְדִּילִים בֵּינִי וּבֵין טוּבְךָ וְשִׁפְעֲךָ הַטּוֹב הַיּוֹרֵד עָלֵינוּ תָמִיד, מָלֵא רַחֲמִים,

חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי לִבְטֹחַ בְּךָ בֶּאֱמֶת. וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וְאַל יְבַלְבְּלוּ דַּעְתִּי רִבּוּי חֲטָאַי הָעֲצוּמִים, מִלְּהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן חָזָק וְאַמִּיץ בְּךָ תָמִיד,

וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים. וְנֶאֱמַר, בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהֹוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ.

וְאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר עַל־יָדוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע טוֹבָה וְהַפַּרְנָסָה וְכָל צָרְכִּי, בְּמוֹעֲדָם וּבִזְמַנָּם קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם.

אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ רְעֵנוּ זוּנֵנוּ, הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים, פַּרְנְסֵנִי וְכַלְכְּלֵנִי בְּנִדְבַת חֶסֶד וּמַתְּנַת חִנָּם אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי וְאֶת כָּל הַתְּלוּיִם בִּי וְאֶת כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי,

וְתֵן לִי כָּל צָרְכִּי בְּכָבוֹד וּבְהֶתֵּר וּבְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תְבַלְבֵּל אוֹתִי הַפַּרְנָסָה מִתּוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ כְּלָל.

וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאֶזְכֶּה לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:

ביאורים נוספים על תורה זו

ענפי התורה — ליקוטי הלכות

פסוקים ומאמרי חז״ל

דף לרשימות וחידושים