תורה פ״ד — במה הארכת ימים

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

פ״ד

במה הארכת ימים

אִיתָא בַּגְּמָרָא

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3–4
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 5
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 6–11
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 12
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 13
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 14

סך הכול כ־14 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. במה הארכת ימים — שערי הטוב הגנוז (רזין דאורייתא) הנשמרים בנחשים ועקרבים, והטוב נכנס דרך שער האהבה או התשובה

אִיתָא בַּגְּמָרָא:

בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ: וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי (מגילה כח).,

לְבָאֵר זֶה צָרִיךְ לֵידַע מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' נשא דף קכג), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

תָּא חֲזִי לְשִׁית יְמֵי בְּרֵאשִׁית, לְכָל חַד אִית לֵהּ פַּרְצוּפֵהּ דְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְהִיג לֵהּ, וְלָא תִּשְׁכַּח יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ'. וְכָל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר נָשׁ לְהַהוּא טוֹב, כְּגוֹן חֹשֶׁךְ דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָא וְכוּ'. וּבְגִין דָּא, מָאן דְּאִיהוּ חַיָּבָא וְיֵעוֹל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, דְּלָא יֵעוֹל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵהּ. אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִילֵין נְטִירִין אִנּוּן לְמֵימְרֵהּ, וְקָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְיֵעֲלוּן לֵהּ לַטּוֹב הַגָּנוּז, וְיֵמְרוּן: מָרָנָא, הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם בָּעֵי לְעַיְלָא קֳדָמָךְ וְכוּ'. הַהוּא טוֹב גָּנוּז יֵימָא לוֹן: פָּתְחוּ לֵיה בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרִי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהוּ תְּשׁוּבָה, כָּל צַדִּיק יֵעוֹל כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵהּ.

וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ע"ז יט:), וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַהֲגוֹת וְלַחֲשֹׁב בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, אִנּוּן נְטִירִין וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאִין לָאָדָם.

וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק עַד מְאֹד, וּפוֹתְחִין לוֹ, כַּנַּ"ל בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי כָּל יוֹם וָיוֹם אֶצְלוֹ גָּדוֹל עַד מְאֹד, כִּי רוֹאֶה וּמַשִּׂיג הַטּוֹב הַגָּנוּז, הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם:

ב. ותרן הייתי בממוני — מידת אברהם (אהבה, ימין) המהפכת קטיגור לסניגור, ובא בימים שלמים אל הטוב הגנוז

וְזֶה שֶׁשָּׁאַל הַתַּנָּא:

בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים – הַיְנוּ בְּאֵיזָה מִדָּה מִן הַמִּדּוֹת נִכְנַסְתָּ לְהַטּוֹב הַגָּנוּז, וְהֶאֱרַכְתָּ הַיָּמִים שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל.

וְהֵשִׁיב לוֹ:

וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי – שֶׁזּוֹ הִיא מִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהִיא תַּרְעָא דְּאִיתְקְרִי אַהֲבָה, וְהוּא סִטְרָא דִּימִינָא. וְאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע' דף קיח) מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא. הַיְנוּ שֶׁכָּל הַמְקַטְרְגִים וְכָל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, נַעֲשִׂין חִוָּרָא כְּכַסְפָּא.

וּלְכָךְ נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, הַיְנוּ שֶׁהָיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וּגְדוֹלִים. כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, וּמִן הַקָּטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְהָיָה יָכוֹל לָבוֹא בְּכָל יוֹם אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז הַשַּׁיָּךְ לוֹ:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. אִיתָא בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ: 'לא תִּשְׁכַּח יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה', הַיְנוּ כִּי בְּכָל יוֹם יֵשׁ בּוֹ טוֹב הַגָּנוּז הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא הַשַּׁיָּךְ לְזֶה הַיּוֹם אַךְ כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַהֲגוֹת וְלַחֲשׁב בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הַיְנוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא וְהוּא אֵינוֹ כְּדַאי לָזֶה, אֲזַי בָּאִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּמְבַלְבְּלִים מַחֲשַׁבְתּוֹ דְּלָא יֵעוֹל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵהּ. וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים לְהָאָדָם וּמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ, וְעַל-יְדֵי שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק עַד מְאד לִכְנֹס אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת אָז הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת הֵם שְׁעָרִים וּפְתָחִים לִרְאוֹת וּלְהַשִׂיג עַל יָדָם הַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם, וְאָז כָּל יוֹם וָיוֹם אָרֹךְ וְגָדוֹל אֶצְלוֹ עַד מְאֹד כִּי רוֹאֶה וּמַשִׂיג הַטּוֹב הַגָּנוּז הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא הַשַּׁיָּךְ לְכָל יוֹם. וְזֶהוּ עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים, וְהָעִקָּר זוֹכִין לָזֶה עַל-יְדֵי מִדַּת הַוַּתְּרָנוּת שֶׁהָאָדָם וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ שֶׁזֶּהוּ מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפְלִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַמְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתּוֹ וְנַעֲשֶׂה הַמֹּחַ צַח וָזַךְ, וְאָז יָכוֹל לָבוֹא בְּכָל יוֹם אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז הַשַּׁיָּךְ לוֹ כַּנַּ''ל:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קנ"ה - אֶרֶךְ אַפַּיִם זוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל]יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וְאֶמֶת. זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה לִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְחֵשֶׁק אֲמִתִּי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל חֶשְׁקִי וּרְצוֹנִי, לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ וְלָבוֹא לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה.

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַהֶכְרֵחַ שֶׁלִּי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ וּמֻכְרָח לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, לְגֹדֶל עֹצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ, וּלְעֹצֶם עֹבִיוּת גַּשְׁמִיּוּתִי וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי, אֲשֶׁר עַל כָּל זֶה אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שָׁם עִקָּר יְסוֹד מְקוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שָׁם שֹׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל.

הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה בָּחַר בָּהּ בִּשְׁבִיל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַנִּבְחָר, הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד, אֶרֶץ הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְהַנִּצְחִיִּים, אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ עִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ, יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ:

אָנָּא יְהֹוָה, רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, חַסְדָּן מָלֵא חֲסָדִים, טוֹב מָלֵא טוֹבוֹת, צַדִּיק מָלֵא צְדָקוֹת, מוֹשִׁיעַ מָלֵא יְשׁוּעוֹת, הֵטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ עִמִּי וְתֵן לִי בְּרַחֲמִים וָחֶסֶד וּבְמַתְּנַת חִנָּם, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֵינוּ, הָאָרֶץ אֲשֶׁר כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשָׁם לִהְיוֹת שָׁם,

וְרֻבָּם בָּאוּ לְשָׁם וְתִקְּנוּ שָׁם מַה שֶּׁפָּעֲלוּ וְזָכוּ שָׁם לְמַה שֶּׁזָּכוּ, הַכֹּל עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא נְקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם,

אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהִבִּיט וְרָאָה וְהֵבִין וְחָקַר וְחָקַק וְחָצַב וּמָדַד וְשָׁקַל וּמָנָה, עַד שֶׁגִּלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא יְסוֹד נְקֻדַּת הַקְּדֻשָּׁה יְסוֹד הָאֱמוּנָה,

וְהִבְטִיחוֹ לְהַנְחִיל אוֹתָהּ לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְדוֹרוֹתָם. עַל כֵּן רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנִי בִּזְכוּתוֹ וְכֹחוֹ וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לָבוֹא לְשָׁם, שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אָנֹכִי הַנִּבְזֶה וְהַפָּחוּת בְּתַכְלִית שֶׁאֵין פְּחִיתוּת אַחֲרָיו, לְדַלֵּג וְלִקְפֹּץ מְהֵרָה עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים וְהַסִּכְסוּכִים הַמּוֹנְעִים מִלִּנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבֵּר הַכֹּל מְהֵרָה וְלָבוֹא בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.

נָא אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם רַחֵם עָלַי, רַחֵם עַל עָנִי וְאֶבְיוֹן כָּמֹנִי הַפּוֹרֵשׂ כַּפָּיו נֶגְדֶּךָ, מְבַקֵּשׁ וְשׁוֹאֵל צְדָקָה וּמַתְּנַת חִנָּם לְבַד. וְגַם זֶה אֵינִי זוֹכֶה לוֹמַר בֶּאֱמֶת, מֵעֹצֶם בִּלְבּוּל וַעֲכִירַת דַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אָדוֹן מָלֵא רַחֲמִים. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲנִי מְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ וְטוֹבָתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְצִדְקוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת.

חוּס וְרַחֵם עָלַי וַהֲבִיאֵנִי לְשָׁלוֹם מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְחַזֵּק וְאַמֵּץ דַּעְתִּי וּלְבָבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים, וְעַל כָּל מְנִיעוֹת הַמֹּחַ.

וְתַשְׁפִּיעַ לִי מָמוֹן בְּשֶׁפַע עַל הוֹצָאוֹת וְכָל הִצְטָרְכוּת הַדֶּרֶךְ. וְאֶזְכֶּה לִנְסֹעַ בְּשָׁלוֹם וְלָבוֹא בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שָׁלוֹם בְּגוּפִי וּבְתוֹרָתִי וּבְמָמוֹנִי, שָׁלוֹם בְּלִי פֶּגַע.

וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל מִינֵי פְּגָמִים. וְלֹא יַגִּיעַ לִי הֶזֵּק חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ הָרָחוֹק הַזֶּה בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת,

וְאֵצֵא בְּשָׁלוֹם וְאָבוֹא בְּשָׁלוֹם. וְאֶזְכֶּה לִפְעֹל שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל צָרְכִּי, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֵילֵךְ וְלַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב:

וּתְזַכֵּנִי עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּר מִדַּת הַכַּעַס בְּתַכְלִית. וְאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת אַפַּיִם בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁאֶזְכֶּה לִכְבֹּשׁ כַּעֲסִי תָמִיד, וְלֹא אֶכְעוֹס וְלֹא אַקְפִּיד שׁוּם כַּעַס וְהַקְפָּדָה כְּלָל עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְאֶזְכֶּה לַעֲבוֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבִתְמִימוּת גָּדוֹל,

וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, וּלְהַכְנִיס כָּל כֹּחִי וְכָל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי וְדַעְתִּי בְּתוֹךְ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד.

וְאֵדַע וְאַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, וְאַתָּה עוֹמֵד עָלֵינוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ וּמַבִּיט וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה.

וְאֵדַע לִפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֻמְשַׁךְ עָלַי יִרְאָה וְאֵימָה גְּדוֹלָה מִפָּנֶיךָ.

וְאֶזְכֶּה לְכַוֵּן הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְלֹא אַסִּיחַ דַּעְתִּי כְּלָל מִשּׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְלֹא אַתְחִיל לְהַטּוֹת דַּעְתִּי כְּלָל מִכַּוָּנַת פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה. וְלֹא אֶחְשֹׁב חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְּלָל בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה,

רַק אֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם.

וְאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת יְהֹוָה בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְלֹא אַשְׁגִּיחַ בְּדַעְתִּי עַל שׁוּם בִּטּוּל וּבִלְבּוּל וּמוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, וְלֹא אֲבַלְבֵּל דַּעְתִּי עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְלֹא אָחוּשׁ וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְלֹא תִפֹּל עָלַי שׁוּם עַצְלוּת וְעַצְבוּת וּכְבֵדוּת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כְּלָל.

רַק אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל לְגַמְרֵי כָּל מִינֵי עַצְלוּת וּכְבֵדוּת וּמְנִיעוֹת הַמֹּחַ וּמְנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים, וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב,

הַכֹּל אֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים. וְאֶזְכֶּה לְמִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אַפִּי עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל וְלִבְלִי לָחוּשׁ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְלֹא יִכְפַּת לִי שׁוּם דָּבָר כְּלָל. רַק אֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלִּי בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּזְרִיזוּת וּבְשִׂמְחָה, וְלֹא תִקְצַר רוּחִי חַס וְשָׁלוֹם מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם.

וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי כֹּחַ הַגֹּדֶל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ דִּקְדֻשָּׁה, הַנִּמְשָׁךְ מִן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת הוֹלֵךְ וְגָדוֹל וְצוֹמֵחַ בַּעֲבוֹדָתְךָ, וְלֹא יַזִּיק לִי שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר אָחֵל בַּעֲבוֹדַת יְהֹוָה וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, בְּכָל לְבָבִי אֶעֱשֶׂה וְאַצְלִיחַ:

אָנָּא מָלֵא רַחֲמִים, נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה. אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ רִבּוּי חֲלִישׁוּתִי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי וְעַקְמִימִיּוּת לְבָבִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם,

וּבִפְרָט בִּדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר קֹדֶם שֶׁאֲנִי מַתְחִיל לַעֲשׂוֹתוֹ.

וַאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לַעֲסֹק בּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, מְבַלְבְּלִים וּמְעַקְּמִים אֶת לְבָבִי וְדַעְתִּי בְּכַמָּה וְכַמָּה עַקְמִימִיּוּת עַל עַקְמִימִיּוּת, וּבְכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל,

עַד אֲשֶׁר קַצְתִּי בְּחַיַּי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי מָלֵא רַחֲמִים. וּמָה אֶעֱשֶׂה וַעֲוֹנוֹתַי עָשׂוּ כָּל זֹאת.

רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת אַפַּיִם בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶעֱבֹר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּעַכְּבִים מִן הַקְּדֻשָּׁה, הֵן מְנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי מֵחֲמַת תַּאֲווֹת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הֵן מְנִיעוֹת מֵאַנְשֵׁי הָעוֹלָם הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, כִּי רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ בְּכָל־עֵת כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ,

הַכֹּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל, וְאַאֲרִיךְ אַפִּי וְרוּחִי וְלֹא אַשְׁגִּיחַ וְלֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אָחוּשׁ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וְאַל יְקַצְרוּ רוּחִי חַס וְשָׁלוֹם,

אַל יֵרַךְ לְבָבִי, וְלֹא אִירָא וְלֹא אֶחְפֹּז וְלֹא אֶעֱרֹץ מִפְּנֵיהֶם, כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַהוֹלֵךְ עִמָּנוּ לְהִלָּחֵם לָנוּ עִם אוֹיְבֵינוּ לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַמֵּץ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת תְּאַמֵּץ, אַל תִּטְשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.

זַכֵּנִי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְלִזְכּוֹת שָׁם לְכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מְקוֹם אֲשֶׁר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מָסְרוּ נַפְשָׁם לָבוֹא לְשָׁם.

וְאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת אַפַּיִם בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת,

וּלְבַטֵּל הַכַּעַס וְהַקְּפֵּדוֹת בְּתַכְלִית. וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב לַכֹּל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְלִבִּי שׁוּם צַד קִנְאָה וְשִׂנְאָה וְהַקְפָּדָה וְכַעַס עַל שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ עַל הַשּׂוֹנְאִים וְהָרוֹדְפִים אוֹתִי, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב לַכֹּל בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

וְאֶזְכֶּה לְהִזְדָּרֵז בַּעֲבוֹדָתְךָ מְאֹד בְּשִׂמְחָה וְחַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה,

וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי תָמִיד עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם וּלְדַלֵּג וּלְקַפֵּץ עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מִן הַקְּדֻשָּׁה. וְאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ וְתַקִּיף בַּעֲבוֹדָתְךָ תָמִיד, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת גִּבּוֹר לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי וְרוּחִי לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד. אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא, חָזָק וְאַמִּיץ,

חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ בֶּאֱמוּנָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה,

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת וּגְבוּרָה דִקְדֻשָּׁה בַּלֵּב, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל לְבַלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם.

וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁהִזְהַרְתָּנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהוֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.

וְנֶאֱמַר, קַוֵּה אֶל יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהֹוָה.

וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְקֹוֵי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ.

חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַיְהֹוָה:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן פ"ד-במה הארכת ימים

ארץ ישראל היא בחינת ימין בחינת אהבה כנ"ל ומסטרא דימינא מותא חוורא ככספא. ע"כ שם עיקר שלימות זכות המחשבה והמוחין וזוכים להשיג עי"ז בכל יום רזין דאורייתא השייך לאותו היום שזה עיקר בחינת אריכת ימים כמבואר בפנים. ועיקר אריכת ימים הוא בא"י כמפורש במקראות הרבה. וע"כ אברהם שמדתו אהבה הי' הראשון לירושת א"תּי ונאמר בו זקן בא בימים. וע"כ בא"י צריכים ליזהר ביותר במדת הוותרנות שהיא מדתו של אברהם:

יקרא דשבתא · סימן פד-במה הארכת ימים

שבת הוא מנוחת אהבה ונדבה בחינת סטרא דימינא.

ומסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא. ועל כן זוכין בשבת לבחינת זכות וצחות המוחין והמחשבה.

ועל כן מסוגל אז ביותר לכנוס להטוב הגנוז ולהשיג רזין דאורייתא כמובא. גם שבת בעצמו הוא בחינת טוב שזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב וכמבואר בזוהר הקדוש. וגם כי שקולה שבת ככל התורה.

והתורה נקרא טוב כמו שכתוב כי לקח טוב ועל ידי קדושת שבת זוכין לצחות המחשבה שעל ידי זה נקראים כל ישראל טובים כמו שכתוב הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם. ועל כן הכל מודים שבשבת ניתנה תורה שזה בחינת יבא טוב יקבל טוב מטוב לטובים כמו שאמרו רז"ל (מנחות נג ע"ב) ואז נמשך בשלימות מה שמבואר בפנים בשם הזוהר הקדוש דמאן דאיהו טוב וכו' ההוא טוב גניז יימא ליה פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי אהבה היינו כנ"ל. או בההוא תרעא דאיהו תשובה כי שבת הוא בחינת תשובה מאהבה כנ"ל כמה פעמים וכמבואר בפנים סימן נח. ועל כן צריכין להתנהג לענין כבוד שבת במדת הותרנות כמו שאמרו רז"ל כל המוסיף מוסיפין לו. כי על ידי הותרנות שהוא מדתו של אברהם אבינו איש החסד על ידי זה זוכין לזכות וצחות המחשבה והמוחין שזה בחינת קדושת שבת עולם המחשבה. וזוכין להשיג על ידי זה הטוב הגנוז שזה עיקר בחינת אריכת ימים כמבואר בפנים. ועל כן אמרו רז"ל בפרקי דר"א במקדש על היין בלילי שבתות מאריכין לו ימיו ושנותיו וכו' וכן אמרו רז"ל (מגילה כז ע"ב) על ר' זכאי שהאריך ימים על שמימיו לא ביטל קידוש היום. כי עיקר התחלת התגלות קדושת שבת הוא על ידי הקידוש. ועל כן אמרו רז"ל קידוש היום קודם לכבוד יום וכבוד לילה (פסחים קה ע"ב) ועל כן זוכין על ידו לאריכת ימים היינו כנ"ל:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

בראשית כ״ד:א׳: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַֽיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּֽל׃

מאמרי חז״ל ומדרש

מגילה כח: כִּי קָאָמַר אִיהוּ, בְּשָׁוִין. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי, וְלֹא עָלְתָה עַל מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי, וּוַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי. לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי — כִּי הָא דְּרַב הוּנָא דָּרֵי מָרָא אַכַּתְפֵּיהּ. אֲתָא רַב חָנָא בַּר חֲנִילַאי וְקָא דָרֵי מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ:

ע"ז יט:: ״מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ׳ נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹ׳״. ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב וְגוֹ׳״, שֶׁמָּא יֹאמַר: נָצַרְתִּי לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, אֵלֵךְ וְאֶתְגָּרֶה בְּשֵׁינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״, ואין ״טוֹב״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ״. הִגִּיעַ לַכִּיפָּה מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

מקורות נוספים: תיקון ע' דף קיח

דף לרשימות וחידושים