תורה פ״ו — פוסעים בו פסיעה קטנה

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

פ״ו

פוסעים בו פסיעה קטנה

פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכוּ'…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3–4
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 5
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 6–9
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 10
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 11
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 12

סך הכול כ־12 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. פוסעים בו פסיעה קטנה — בשבת חוזר כוח ההליכה לרגליים, והאמת היא הסעד והרגל השלישי לתינוק המתחיל ללכת בדרכי ה'

פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכוּ':

הִנֵּה יָדוּע,ַ כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעֶרֶב־שַׁבָּת־ קֹדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא כְּדֵין יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן.

וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין, שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ו): הַנֵי בִּרְכֵּי דְּרַבָּנָן דְּשָׁלְהִי מִנַּיְהוּ,

וּבְשַׁבַּת קֹדֶשׁ חוֹזְרִין לָהֶם כֹּחַ הַהֲלִיכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ח:י״ג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ; הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ יָכוֹל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אַךְ לְמָשָׁל, תִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ, עֲדַיִן צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בִּמְרוּצָה, רַק פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, וּצְרִיכִין לְחַזֵּק אוֹתוֹ. כָּךְ כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל בְּשַׁבָּת לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ עוֹד סַעַד לְתָמְכוֹ,

וְהַסַּעַד הַזֶּה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת. וּבְחִינַת אֱמֶת הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּדְאִיתָא (במסכת דמאי פ"ד): אֲפִלּוּ עַם הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת. וּכְשֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדָּה זוֹ, הוּא סַעַד לְתָמְכוֹ, וּבְחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי.

אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אֶת הַשָּׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל, וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ הֵיטֵב. וְהוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לְאָדָם עַל שַׁבָּת, אוֹ שֶׁמְּאַכְסֵן עָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ.

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי צְדָקָה: יֵשׁ צְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ. וּצְדָקָה הוּא בְּחִינוֹת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וְכוּ'. וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה. וּצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, הִיא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים.

וְשֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צְדָקָה, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פ״ה:י״ד): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, הַיְנוּ שֶׁצְּדָקָה עוֹשָׂה לוֹ הֲלִיכָה. וְגַם נֶאֱמַר (בראשית ל״ב:ל״ב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לוֹ – לְצָרְכּוֹ, לְרַפְּאוֹתוֹ מִצִּלְעָתוֹ. נִמְצָא בָּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת שָׁלֹשׁ רַגְלִין הַנַּ"ל:

ב. שני מיני צדקה (חול ושבת) בחינת שמש-צדקה — וצדקת שבת (אור שבעת הימים) נותנת כוח לשלוש הרגליים ללכת

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ:

פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסֵעַ עֲדַיִן פְּסִיעָה קְטַנָּה כַּנַּ"ל.

סוֹעֲדִים בּוֹ – הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ סַעַד וְרֶגֶל שְׁלִישִׁי.

לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – הַיְנוּ שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל. וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ כָּרָאוּי, הוּא עַל יְדֵי: צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים – הַיְנוּ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה בְּשַׁבָּת כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּנַּ"ל:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. אעִקַּר שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַנִּיחִין לְהָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְשַׁבָּת קֹדֶשׁ חוֹזְרִין וּמְקַבְּלִין כֹּחַ הַהֲלִיכָה הַנַּ''ל בִּבְחִינַת: ''אִם תָּשִׁוב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ'' (יְשַׁעְיָה נ''ח יג). אַךְ כְּמוֹ הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ עֲדַיִן צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ כָּךְ כְּשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל בְּשַׁבָּת לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ עוֹד סַעַד לְתָמְכוֹ, וְהַסַּעַד הַזֶּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁכָּלוּל בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲפִלּוּ עַם-הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת' (דְּמַאי פֶּרֶק ד) אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לָתֵת כֹּחַ לִכְלֵי הַהֲלִיכָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֵילֵךְ הֵיטֵב, וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְאָדָם עַל צָרְכֵי שַׁבָּת אוֹ שֶׁמְּאַכְסֵן עָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ:
  2. בצְדָקָה הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''שֶׁמֶשׁ צְדָקָה'' (מַלְאָכִי ג' כ) וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה וּצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁהִיא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קנ"ב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם]פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמֻנִּים. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, סְלַח וּמְחַל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתֵן לָנוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים.

וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִכְנֹס לְתוֹךְ פִּתְחֵי וְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם כֻּלָּנוּ תְלוּיִם וַאֲחוּזִים, כִּי הֵם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ.

חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עַל־יָדָם,

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה זוּלָתָם, וּבִלְעָדָם לֹא נָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְאַל תִּגְמֹל לָנוּ כְּחַטֹּאתֵינוּ וְכַעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעוֹלָם מִן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַל תִּסְתֹּם הַפֶּתַח וְאַל תִּנְעוֹל הַדֶּלֶת בְּפָנֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם.

רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט עָלַי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן, הֶחָסֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, הַמְלֻכְלָךְ בְּמַעֲשִׂים רָעִים, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה גַּם מְעַט הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים הַנַּעֲשִׂים בְּגוּף פָּגוּם כָּזֶה, הֵם גַּם כֵּן פְּגוּמִים הַרְבֵּה,

וּבַמֶּה יִזְכֶּה נַעַר הַמְנֹעָר מִכָּל טוֹב כָּמוֹנִי לִכְנֹס בְּפֶתַח הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לִי כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי.

אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד.

אָדוֹן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי, וּפְתַח לִי בְּרַחֲמֶיךָ פִּתְחֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְתַשְׁפִּיעַ לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַמִּיץ וְחָזָק וְקַיָּם בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד, לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלִינֹק וְלִשְׁאֹב מֵחָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה.

וּתְשַׁבֵּר וְתַעֲקֹר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרִין אוֹחֲרָנִין הַמְסַבְּבִין אוֹתָם, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְכָל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם בְּמַחֲשָׁבָה לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם.

אָנָּא יְהֹוָה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חוּס וַחֲמֹל עָלָי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתֵן לָנוּ עֵצוֹת שְׁלֵמוֹת וּנְכוֹנוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְתִפְתַּח לָנוּ שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם קְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא לְהַעֲלִים הָאֱמֶת וְלִסְגֹּר הַשַּׁעַר חַס וְשָׁלוֹם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁגָּרַם הַמַּחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם. וּכְבָר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל,

כִּי גַם מִצַּד עַצְמִי אֲנִי חֲלוּשׁ כֹּחַ מְאֹד כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְנוֹסַף לָזֶה הִתְגַּבְּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת, וּבִפְרָט הַקַּטֵּגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָם, עַד אֲשֶׁר אֵין יוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת עַל־יָדוֹ לָנֶצַח.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת צְפוּן לִבִּי, אֲשֶׁר בִּפְנִימִיּוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּלִבִּי,

מְאֹד נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהֹוָה, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיעֵנִי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי, לְהוֹצִיאֵנִי מֵעֲוֹנוֹתַי וְלַהֲשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.

מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, הָיִיתִי "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, "מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ".

עַל כֵּן רַחֵם עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְזַכֵּנִי לְבַלּוֹת יָמִים וְׁשָנִים עַל זֶה, לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ כַּכֶּסֶף וּכְמַטְמוֹנִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצֹא אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לִי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַׁשַּיָּךְ לְׁשֶֹרׁש נִׁשְמָתִי. וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת.

וְאַל יִמְנָעֵנִי שׁוּם מוֹנֵעַ וְאַל יְעַכְּבֵנִי שׁוּם עִכּוּב, רַק אֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלָרוּץ אַחֲרָיו בְּכָל כֹּחִי. וְאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה וּנְכוֹנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁאֹב עַל־יָדָהּ מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּלְהֵטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה.

מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ, וְצַוֵּה בְּרַחֲמֶיךָ לְבַטֵּל וּלְגָרֵשׁ כָּל הַנְּטוּרֵי תַרְעָא וְכָל הַשּׁוֹמְרִים הָעוֹמְדִים עַל הַפֶּתַח, וּתְסַלֵּק גַּם הַפָּרוּכְתָּא קְלִישָׁא מִן הַפֶּתַח, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לִכְנֹס כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס.

וְתִתֵּן בְּלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם מַחֲלֹקֶת כְּלָל, וְלֹא יִהְיֶה נִמְשַׁךְ מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, שׁוּם מְנִיעָה וְעִכּוּב וּבִלְבּוּל מִלְּהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לָנוּ כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ.

וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל זֶרַע בֵּית־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לִמְסֹר גּוּפֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ וּמְאֹדֵנוּ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִינֹק וְלִשְׁאֹב וּלְקַבֵּל חָכְמָה מֵחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

וּתְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט.

וְתָבִיא אוֹתָנוּ מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶרֶץ הַחַיִּים, מְקוֹם הָאֱמוּנָה, כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה,

כִּי כְבָר הִגִּיעַ הָעֵת וְהָעוֹנָה שֶׁתּוֹשִׁיעַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי,

כִּי כְבָר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאֹד מְאֹד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִי וְרוּחָנִי בִּכְלָל וּבִפְרָט.

רַחֵם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן, סְלַח וּמְחַל עֲוֹנָם וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן בְּרִיתֶךָ. הַבִּיטָה וַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה, כִּי לְךָ יְהֹוָה הַיְשׁוּעָה.

אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מֵאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם, לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנוֹתֵינוּ תִגְמֹל עָלֵינוּ. אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ. אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ. פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר.

כִּי כְבָר עָבְרוּ הַרְבֵּה מִיָּמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וַעֲדַיִן שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה נְעוּלִים וּסְגוּרִים בְּפָנֵינוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים.

יֵעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ עַל עָלוּב כָּמוֹנִי, הָעוֹמֵד אֵצֶל הַפֶּתַח זֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְצַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ לִפְתֹּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַכְנִיסֵנִי בָּהֶם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָרֵחַ וְכוּ'.

הַיּוֹם יִפְנֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָבוֹא וְיִפְנֶה נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ.

אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי.

יְהֹוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ.

כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי.

הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.

הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן פ"ו-פוסעים בו פסיעה קטנה

א"י היא בחינת שבת כנ"ל וע"כ שם עיקר תיקון רגלי הקדושה כמו שכתוב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. וכן לעתיד לבא נאמר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים וע"כ כשנתבשר יעקב אבינו ע"ה על ירושת הארץ נאמר אחר כך וישא יעקב רגליו. וע"כ ע"י קדושת א"י זוכין לילך ממדריגה למדריגה בעבודת ד' כמבואר במקום אחר. גם שם בא"י עיקר שימות בחינת האמת כנ"ל כמה פעמים. וכשמדבר את עצמו במדה זו היא סעד לתמכו. אך עדיין צריכין ליתן כח להרגלים כדי שיוכלו לילך היטב. וזה ע"י צדקה של א"יּ שהיא בחינת עוה"ב כנ"ל כמ"פ. ושם עיקר שלימות אור הצדקה כנ"ל. וזה מי יגור באהלך וכו' הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת וכו'. וזה אהלך באמתך וכתיב אתהלך לפני ד' בארצות החיים.

יקרא דשבתא · סימן פו-פוסעים בו

מבואר בפנים כי בימי החול הוא שליטת החיצונים ועיקר השליטה שלהן הוא בבחינת רגלין היינו שאין מניחין להאדם לילך בדרכי השם יתברך וכד אתקדש יומא של שבת קדש כדין יתפרדו כל פועלי און ואז אין להן שליטה כלל ואז חוזר להרגלין כח ההליכה שזה בחינת אם תשיב משבת רגלך. אך אף על פי כן צריך עוד סעד לתמכו והסעד הזה הוא בחינת אמת. ושבת בעצמו הוא בחינת אמת כמבואר בפנים (וזה שמובא בכתבים אם תשיב משבת ראשי תיבות אמת היינו כנ"ל. וזה רגלך כי אז עולין הרגלין כנ"ל והאמת הוא סעד לתומכם כנ"ל) אך עדין צריכין ליתן כח בהם כדי שיוכלו לילך היטב וזה על ידי צדקה של שבת היינו שנותנין לענים על שבת או שמאכסן עני על שלחנו בשבת. והצדקה של שבת הוא בחינת אור השמש העתידה להתחדש לעתיד לבא שתהיה כאור שבעת הימים ועל ידי זה הוא נותן כח לבחינת הרגלין שיוכלו לילך היטב בדרכי השם יתברך כמבואר בפנים:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

ישעיהו נ״ח:י״ג: אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קׇדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָֽר׃

מלאכי ג׳:כ׳: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּֽק׃

תהילים פ״ה:י״ד: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָֽיו׃

בראשית ל״ב:ל״ב: וַיִּֽזְרַֽח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכֽוֹ׃

מאמרי חז״ל ומדרש

ברכות ו: כֹּל חַד וְחַד מִינַּן, אַלְפָא מִשְּׂמָאלֵיהּ וּרְבַבְתָּא מִיַּמִּינֵיהּ. אָמַר רָבָא: הַאי דּוּחְקָא דְּהָוֵי בְּכַלָּה — מִנַּיְיהוּ הָוֵי. הָנֵי בִּרְכֵי דְּשָׁלְהִי — מִנַּיְיהוּ. הָנֵי מָאנֵי דְרַבָּנַן דְּבָלוּ — מֵחוּפְיָא דִידְהוּ. הָנֵי כַּרְעֵי דְּמִנַּקְפָן — מִנַּיְיהוּ. הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִידַּע לְהוּ לַיְיתֵי קִיטְמָא נְהִילָא, וְנַהְדַּר אַפּוּרְיֵיהּ, וּבְצַפְרָא חָזֵי כִּי כַּרְעֵי דְתַרְנְגוֹלָא.

שבת קד: …וּבְחִינַת אֱמֶת הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא… (המאמר בהקשרו — במקור)

דף לרשימות וחידושים