סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.
חוברת לימוד
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳
פ״ז
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם…
תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com
סך הכול כ־13 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם (מיכה ז׳:כ׳):
הָעִנְיָן הוּא, כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, מִתְעוֹרְרִין עָלָיו דִּינִים. וְהַסְּבָרָא הוּא לְהֵפֶךְ.
אַךְ, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת. יִרְאַת הָעֹנֶשׁ נִקְרָא צֶדֶק, וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת נִקְרָא אֱמוּנָה. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, הוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ.
וְיָדוּעַ הוּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה רַק עַל יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא מֵהָעֹנֶשׁ, מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תַּקִּיף וּבַעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, וּמִזֶּה בָּא לֶאֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה.
נִמְצָא, תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ יִרְאָה, הַנִּקְרָא צֶדֶק. וּבְצֶדֶק כְּתִיב (תהילים ט׳:ט׳): וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק – לְפִיכָךְ מִתְעוֹרְרִין עָלָיו הַדִּינִים. אַךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הָאֱמֶת, הַיְנוּ אֶל הַיִּרְאָה הַנִּקְרָא אֱמוּנָה, אָז כָּל הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁן.
וְזֶהוּ:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב – הַיְנוּ לְהַיִּרְאָה, כִּי יַעֲקֹב הוּא יִרְאָה, מִלְּשׁוֹן (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. אָז בְּוַדַּאי:
חֶסֶד לְאַבְרָהָם – כִּי אַבְרָהָם נִקְרָא מִי שֶׁבָּא לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִלְּשׁוֹן אָבוֹא רָם.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בזוהר בלק דף קצח:): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, הַיְנוּ צֶדֶק וְהַיְנוּ אֱמוּנָה, אֶלָּא עַד לָא אִתְחַבְּרַת אֱמֶת בַּהֲדָהּ אִקְרִי צֶדֶק, כֵּיוָן דְּאִתְחַבֵּר אֱמֶת בַּהֲדָהּ אִקְרִי אֱמוּנָה, וְכָל טִיבוּ וְכָל נְהוֹרָא שַׁרְיָא בָּהּ:
[עַל־פִּי תּוֹרָה קצ"ג - דַּע שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל]אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל־עֵת תָּמִיד, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, בְּעֵת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם,
שֶׁאֶזְכֶּה לְיַחֵד שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב, בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה. וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי בֶּאֱמֶת כָּל הָאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וָחֶנֶק, בְּעֵת שֶׁאֲנִי מְיַחֵד שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם,
שֶׁאֶהְיֶה מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לָמוּת בְּכָל הַמִּיתוֹת וְלִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהָעִנּוּיִים בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְתַעַזְרֵנִי בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּעִנְיַן הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה בְּכָל הַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמַחֲשָׁבָה בִּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת,
וּלְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתִּי כָּל הַמִּיתוֹת וְהָעִנּוּיִים בְּצִיּוּר גָּמוּר בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה בְּבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת עַד שֶׁאַרְגִּישׁ בְּמַחֲשַׁבְתִּי וּמֹחִי צַעַר הַמִּיתָה וְהָעִנּוּיִים מַמָּשׁ כְּאִלּוּ מְמִיתִים וּמְיַסְּרִים אוֹתִי בְּמִיתוֹת וְיִסּוּרִים אֵלּוּ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁכִּמְעַט תֵּצֵא נַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם. וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם חִלּוּק אֶצְלִי בֵּין יִסּוּרֵי הַמִּיתָה מַמָּשׁ, וּבֵין יִסּוּרֵי הַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה וְהַקַּבָּלָה בַּלֵּב, עַד שֶׁאֶהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְגַּבֵּר לְהַפְסִיק הַמַּחֲשָׁבָה מְעַט, בְּעֵת שֶׁאֶרְאֶה וְאַבְחִין שֶׁקָּרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשִׁי מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא אָמוּת בְּלֹא עִתִּי חַס וְשָׁלוֹם.
וְאַתָּה תַעֲזֹר וְתוֹשִׁיעַ לִי וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי לְהִתְנַהֵג בָּזֶה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, לְקַבֵּל הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּאַהֲבָה בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וּלְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתִּי הַמִּיתָה וְהַיִּסּוּרִים בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה וְהַיִּסּוּרִים מַמָּשׁ, וּלְהַנִּיחַ בְּסוֹף הַמַּחֲשָׁבָה לְהַפְסִיקָהּ מְעַט מִצִּיּוּר הֶחָזָק שֶׁל יִסּוּרֵי הַמִּיתָה בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר קָרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשִׁי לְגַמְרֵי, כִּי אֵין זֶה רְצוֹנְךָ לְסַלֵּק הַנֶּפֶשׁ קֹדֶם הַזְּמַן חַס וְשָׁלוֹם:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן כֹּל, קָדוֹשׁ עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ אֲשֶׁר בְּעֹצֶם תֹּקֶף גָּלוּתֵנוּ עַתָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמּוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וּבְכֵן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהִכָּלֵל בַּצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ,
כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם,
כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ מִכַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְקַלֵּי עוֹלָם שֶׁמֵּתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְסָבְלוּ עִנּוּיִים וִיסּוּרִים קָשִׁים בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
וְגַם אָנֹכִי הַדַּל בְּמַעֲשִׂים, הָרָשׁ וְהַנִּבְזֶה בְּעֹצֶם גַּשְׁמִיּוּתִי וְתֹקֶף תַּאֲוָתִי וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתַי, אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲנִי מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת לָמוּת מִיָּד עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְהִנְנִי מְקַבֵּל עָלַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וָחֶנֶק, בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
וְאִם אֵינִי זוֹכֶה עֲדַיִן לְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וַחֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ עַל־יְדֵי הַקַּבָּלָה וְהַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲנִי מְרֻצֶּה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לָמוּת מִיָּד עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.
עַל כֵּן חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁיִּהְיֶה גַם מְסִירַת נַפְשֵׁנוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל ומְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת,
וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּעֲלֶה אוֹתָנוּ מִנְּפִלָתֵנוּ וִירִידָתֵנוּ וְגָלוּתֵנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת,
וּתְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּאַהֲבָה וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה. וְתַעֲלֶה אוֹתָנוּ מַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ,
שֶׁנִּזְכֶּה לְחַזֵּק הַמַּחֲשָׁבָה כָּל כָּךְ בִּשְׁעַת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַד שֶׁנַּרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ בְּעֵת הַקַּבָּלָה וְהַצִּיּוּר בְּמַחֲשָׁבָה.
וְנִזְכֶּה לְכַוֵּן תָּמִיד בְּכָל יוֹם בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע עֶרֶב וָבֹקֶר, שֶׁאָנוּ מוֹסְרִים נַפְשֵׁנוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ אָדוֹן מָלֵא רַחֲמִים.
עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ קִצֵּנוּ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, שֶׁנִּזְכֶּה אָז לָמוּת מַמָּשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב, בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְתִהְיֶה מִיתָתֵנוּ כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַעֲלֶה נִשְׁמָתֵינוּ אֵלֶיךָ זַכָּה וּנְקִיָּה, וְיִהְיוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ צְרוּרִים בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְלָא נֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ:
וְאִם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּבִפְשָׁעֵינוּ הָעֲצוּמִים, אֵין כֹּחַ בִּמְסִירַת נַפְשֵׁנוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם לְהַעֲלוֹת אוֹתָנוּ מִנְּפִלוֹתֵינוּ וִירִידוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מַטָּה מַטָּה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַתֵּרֵד פְּלָאִים, אֵין מְנַחֵם לָהּ. כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַתָּה בְּסוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וּמַה שֶּׁעוֹבֵר בְּכָל יוֹם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט.
אָנָּא זְכֹר נָא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֵת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם מִן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַד עַתָּה, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְסָבְלוּ כַּמָּה מִיתוֹת וְעִנּוּיִים מְשֻׁנִּים וְצָרוֹת וִיסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
וּבִפְרָט זְכוּת הַצַּדִּיק הַתַּנָא הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא רַבִּי עֲקִיבָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר סָרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד. וּזְכוּת חֲבֵרָיו כָּל הָעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, אֲשֶׁר כֻּלָּם סָבְלוּ עִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים, עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, אַשְׁרֵי לָהֶם. וּבְצֵרוּף זְכוּת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת, שֶׁמֵּתוּ כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת, אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, רְבָבוֹת רְבָבוֹת, וְכַמָּה וְכַמָּה קְהִילוֹת קְדוֹשׁוֹת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְסָבְלוּ כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי יִסּוּרִים וְצָרוֹת קָשׁוֹת וְעִנּוּיִים מֵעִנּוּיִים שׁוֹנִים, עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.
אֶת אֵלֶּה מִזְבְּחוֹת תִּזְכֹּר, וְאֶת אֵלֶּה עֲקֵדוֹת תִּרְאֶה. וּתְשַׁכֵּךְ חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעָלֵינוּ וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בֵּית־יִשְׂרָאֵל.
וּתְסַבֵּב בְּרַחֲמֶיךָ לְטוֹבָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, רַק נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם.
כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעַתָּה בְּתֹקֶף גָּלוּתֵנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֵין לָנוּ שׁוּם כֹּחַ וְתִקְוָה וּסְמִיכָה, כִּי אִם בִּזְכוּת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם,
אָמַרְתְּ לַיהֹוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.
עָזְרֵנוּ בִּזְכוּתָם, זַכֵּנוּ בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתָם שֶׁל כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם עַד הֵנָּה, אֲשֶׁר קִדְּשׁוּ אֶת שִׁמְךָ בְּלִי מִסְפָּר בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם מְאֹד. בִּזְכוּתָם וְכֹחָם עָזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה גַּם כֵּן לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ אֲדוֹנֵנוּ מַלְכֵּנוּ.
וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה, בְּכֹחָם וּזְכוּתָם שֶׁל כָּל אֵלֶּה הַקְּדוֹשִׁים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ,
לְהוֹצִיאֵנוּ מְהֵרָה מִכָּל הָעֲוֹנוֹת וּמִכָּל הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁנָּפַלְנוּ בָהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.
עָלֶיךָ הִשְׁלַכְנוּ אֶת יְהָבֵנוּ, אֵלֶיךָ שִׁטַּחְנוּ כַּפֵּינוּ, עָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ בִּזְכוּת הַקְּדוֹשִׁים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה.
חָנֵּנִי יְהֹוָה כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיוֹם שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
וּתְרַחֵם עַל כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְתִנְקֹם בְּיָמֵינוּ לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אֵל נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ. הִנָּשֵׂא שׁוֹפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים.
וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָשִׁיב נִדָּחֵנוּ וּתְקַבְּצֵנוּ יַחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ עַל עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ מַלְכֵּנוּ תָּשׁוּב וְתָרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמֶךָ, בָּרוּךְ הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים:
ארץ ישראל היא בחי' יראה כנ"ל. ומחמת שתחלת היראה נקראת צדק כי היא רק בחינת יראת העונש שהיא בחינת ינים ויסורין ע"כ אמרו רז"ל כי א"י היא אחת מג' דברים שנתנו ע"י יסורין. אך אמרו רז"ל צדק כד אתחבר בה אמת איקרי אמונה וכל טיבו וכל נהירו שרייא בה. וע"כ אחר כך כשזוכין נשלמת היראה ואז היא בבחינת יראת הרוממות בחי' אמונה כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונה. ואז נמתקין כל הדינים וזוכין לכל טוב גם בגשמיות כנ"ל. וע"כ א"י נקראת נחלת יעקב בחינת תתן אמת ליעקב כמבואר בפנים:
עיקר שלימות היראה הוא בשבת בבחינת ירא שבת כנ"ל כמה פעמים ומחמת שהיראה שהוא בחינת צדק משם התעוררות הדינים ח"ו. מזה בא מה שלפעמים בתחילת כניסת שבת בא לו להאדם יראה גדולה שקורין פרום אבל הוא בלא שמחה כי קשה לו לשמוח מחמת שבחול יש אחיזה להחיצונים לפעמים בבחינת היראה הזאת שהוא בחינת יראת העונש בחינת צדק בחינת רגלין שזה בחינת רגליה יורדות מות רחמנא ליצלן. ועל כן אף על פי שבשבת עולין הרגלין בבחינת אם תשיב משבת רגלך וכנ"ל כמה פעמים. אף על פי כן מחמת שזה סמוך שעלתה היראה משם על כן קשה לו עדיין שתהיה היראה בשמחה שזה עיקר השלימות כי בשבת צריכין לשמוח מאד ולקבל שבת בשמחה ובלב טוב ועל ידי זה דייקא עיקר שלימות היראה כמבואר בליקוטי תנינא סימן יז ועל כן עיקר שלימות עליית הרגלין שעולין בשבת הוא על ידי אור האמת שמאיר בשבת כנ"ל כמה פעמים וצדק כד אתחבר בה אמת אתקריאת אמונה ואמונה הוא בחינת יראת הרוממות שאין בה שום אחיזת הדין כלל אדרבא על ידה נתבטלין כל יראות חיצונית ונמתקין כל הדינים ואז היראה בשלימות היינו עם אהבה ושמחה. ועל כן נקרא שבת נחלת יעקב בחינת תתן אמת ליעקב וזה אם תשיב משבת ראשי תיבות אמ"ת כמובא וזה רגלך כי על ידי זה עיקר שלימות הרגלין כנ"ל. ועל כן נקרא שבת מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה:
מיכה ז׳:כ׳: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַֽעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶֽדֶם׃
תהילים ט׳:ט׳: וְהוּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִֽים׃
משלי כ״ב:ד׳: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּֽים׃