תורה פ״ח — המכסה שמים בעבים

← לתורה

סמנו מה לכלול בחוברת, ואז לחצו “הדפס / שמור PDF”. בתיבת ההדפסה בחרו יעד “שמירה כ־PDF” לקובץ, או מדפסת להדפסה.

6 חלקים נבחרו

חוברת לימוד

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳

פ״ח

המכסה שמים בעבים

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר…

תורת רבי נחמן מברסלב · likuteimoharan.com

תוכן העניינים

  1. 1.התורה — ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 3
  2. 2.קיצור ליקוטי מוהר״ןעמ׳ 4
  3. 3.ליקוטי תפילות — התפילה המקבילהעמ׳ 5–6
  4. 4.ביאורים נוספים על תורה זועמ׳ 7
  5. 5.פסוקים ומאמרי חז״לעמ׳ 8
  6. 6.דף לרשימות וחידושיםעמ׳ 9

סך הכול כ־9 עמודים · מספרי־העמודים משוערים לפי היקף־הטקסט

התורה — ליקוטי מוהר״ן

א. המכסה שמים בעבים — הצדיק מקבל ההשפעות בידיו (אהבה ויראה), וצריך לכסותן (אש ומים) מפני המקטרגים

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר (תהילים קמ״ז:ח׳):

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ יָדַיִם בַּמֶּה לְקַבְּלָם, דְּהַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, כִּי הֵם הַיָּדַיִם לְקַבֵּל בָּהֶם כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת.

וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק כָּזֶה לִגְנֹז הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ הַמְקַטְרְגִים עָלָיו, וְיִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ הַהַשְׁפָּעוֹת.

וְזֶהוּ:

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם. הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לְכַסּוֹת שָׁמַיִם, הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ, אֲזַי:

הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר – הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָטָר:

ב. המכין לארץ מטר — הצדיק המפורסם והורדת השפע על-ידי מחלוקת לשם-שמים המכסה עליו

אַךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל, אֲזַי הַמְקַטְרְגִים יוֹדְעִים וּמַשְׁגִּיחִים עָלָיו הֵיטֵב, וְאֵינָם מַנִּיחִים לוֹ לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע,

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בְּלֵב צַדִּיק אַחֵר לְהַחַזִיק עָלָיו בְּמַחֲלֹקֶת כְּדֵי לְכַסּוֹתוֹ, וְשֶׁיּוּכַל לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע.

וְזֶהוּ מַחֲלֹקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַיְנוּ לְשֵׁם צַדִּיק, שֶׁהוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שָׁמַיִם, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַהֲבָה וְיִרְאָה. הַיְנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, הָאַהֲבָה וְיִרְאָה, וּכְדֵי לְהָכִין מָטָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת:

קיצור ליקוטי מוהר״ן

  1. אמִדַּת הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה שֶׁל הַצַּדִּיק הֵם הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ לְקַבֵּל בָּהֶם כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת וּלְהַמְשִׁיכָם לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מְכַסֶּה וּמַסְתִּיר הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ הַמְקַטְרְגִים עָלָיו וְיִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ הַהַשְׁפָּעוֹת:
  2. באַךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל הַמְקַטְרְגִים יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ וּמִתְאַמְּצִים מְאד לִבְלִי לְהַנִּיחַ לוֹ לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן בְּלֵב צַדִּיק אַחֵר לַעֲשׂוֹת מַחֲלֹקֶת עִמּוֹ כְּדֵי לְכַסּוֹתוֹ וְיוּכַל לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע:

ליקוטי תפילות — התפילה המקבילה

[עַל־פִּי תּוֹרָה קמ"ט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ]חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.

מָלֵא רַחֲמִים, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, חוּס וַחֲמֹל עָלַי, וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ כָּל יְמֵי חַיַּי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי בַּחֲצוֹת לַיְלָה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם עַצְלוּת וּכְבֵדוּת כְּלָל. וְלֹא תִתְגַּבֵּר עָלַי הַשֵּׁנָה וְהַתַּרְדֵּמָה חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר לִמְנוֹעַ אוֹתִי מִזֶּה.

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תְּעוֹרֵר הָרוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וּמִשָּׁם יֻמְשַׁךְ עָלַי הִתְעוֹרְרוּת לְהִתְעוֹרֵר תָּמִיד מִשְּׁנָתִי בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ.

עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לָקוּם תָּמִיד בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אַזְהָרוֹת נוֹרָאוֹת עַל זֶה.

אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַטְרִידֵנוּ מִזֶּה, עַד אֲשֶׁר אִבַּדְנוּ רֹב הַלֵּילוֹת אֲשֶׁר בִּטַּלְנוּ מִלָּקוּם בַּחֲצוֹת.

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כֹּל רַב לְהוֹשִׁיעַ, תֶּן לִי עֵצָה אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לָקוּם תָּמִיד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהוּא תֵּכֶף אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, בֵּין בַּחֹרֶף בֵּין בַּקַּיִץ.

וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל גָּלוּת הַתּוֹרָה שֶּׁנִּמְסְרוּ רָזֶיהָ לַחִיצוֹנִים, וְעַל חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים שֶׁגָּרְמוּ כָּל זֶה, וְהֶאֱרִיכוּ אֶת הַגָּלוּת בְּיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹצֵר הַכֹּל, כַּמָּה וְכַמָּה הֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, בִּכְלָל וּבִפְרָט:

אוֹי לִי וַי לִי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, הִנְנִי לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה,

וּמַה שֶּׁעָבַר עָבַר. זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָשׁוּב לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת,

וְלֹא אוֹבַד שׁוּם לַיְלָה מִלֵּילוֹתַי מִקִּימַת חֲצוֹת. וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַזִּיק לִי כְּלָל קִימַת חֲצוֹת בְּשׁוּם דָּבָר, וְלֹא יֶאֱרַע לִי שׁוּם חֹלִי רֹאשׁ וְשׁוּם נֵזֶק מִזֶּה.

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה תָמִיד בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, בְּשִׁבְתִּי בְּבֵיתִי וּבְלֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת וְלַעֲסֹק אָז בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה.

וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

וְאֶזְכֶּה בְּכָל בֹּקֶר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְתַעַזְרֵנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי־זֶה, דַּעַת זַךְ וָצַח, דַּעַת אֲמִתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יָדוֹ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְיִהְיֶה נִמְשַׁךְ עָלַי בְּכָל בֹּקֶר חוּט שֶׁל חֶסֶד מִבֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי.

וְנֶאֱמַר, יְהֹוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים.

וְנֶאֱמַר, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן:

ביאורים נוספים על תורה זו

זמרת הארץ · סימן פ"ח-המכסה שמים

עיקר אהבה ויראה דקדושה הוא בא"י כנ"ל כמה פעמים. וע"כ שם עיקר ירידת השפע לכל העולם כי אהבה ויראה הם הידים לקבל בהם כל ההשפעות וברכות. אך מחת שיש בעוה"ר מקטריגים שאינם מניחים להוריד השפע ע"י ארץ ישראל שמפורסים לכל ששם ירידת השפע ע"י אהבה ויראה כנ"ל. ע"כ נמצאים בכל דור בחינת מוציאי דבר הארץ שמעלימין ומכסין את האהבה ויראה שבא"י. ולפעמים נותן השי"ת גם בלב צדיקים וכשרים ומנוע מא"י כנראה בחוש גם בכל דור ודור והכל מחמת הנ"ל. הגם כי סברתם היא מחמת סכנת הדרכים ושאר מניעות. והיא ע"ד שכתבו התוס' (כתובות ק"י:) ד"ה הוא עי"ש. אבל הא גופא יש לומר שנמשך ג"כ מזה ואפי' חסרון הפרנסה שבא"י וכיוצא הכל הוא מחמת ששם שושר ירידת השפע. ע"כ מעלימין ומכסין אורה בכוונה מלמעלה מפני המקטריגים כנ"ל.ואפשר שעל דרך זה אמרו רז"ל ג"כ צדיקים מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא והוא במכוון כנ"ל:

פסוקים ומאמרי חז״ל

פסוקים

תהילים קמ״ז:ח׳: הַֽמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִֽיר׃

דף לרשימות וחידושים