תורה צא — ויהי ידיו אמונה עד בא השמש

תמצית התורה, אות אחר אות · 1 נקודות

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמוּנָה חֲזָקָה מְאד מְאד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה בְּכָל הָאֵיבָרִים. וְאָז יוּכַל לִזְכּוֹת לָבוֹא אֶל הַשֵׂכֶל עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה. הַיְנוּ שֶׁהַדָּבָר שֶׁהָיָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַאֲמִין מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֵבִין הַדָּבָר, זוֹכֶה אַחַר-כָּךְ לַהֲבִינוֹ בַּשֵׂכֶל. אַךְ אַחַר-כָּךְ יֵשׁ לוֹ דְּבָרִים גְּבֹהִים יוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲבִינָם בַּשֵׂכֶל, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ מֵבִין עֲדַיִן בְּשִׂכְלוֹ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין גַּם אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכֵן לְעוֹלָם: