ראשי›ארון הספרים›קיצור ליקוטי מוהר״ן

מאת רבי נתן מברסלב

קִיצוּר לִיקּוּטֵי מוֹהֲרַ״ן

תמצית כל תורה מליקוטי מוהר״ן, אות אחר אות — כפי שקיצֵר רבי נתן. שער מהיר לזכירה ולחזרה על עיקרי כל תורה.

◆

ליקוטי מוהר״ן — קמא

· 285 תורות
א׳אשרי תמימי דרךב׳אמר אל הכהניםג׳אקרוקתאד׳אנכי ה אלהיךה׳בחצוצרות וקול שופרו׳קרא את יהושעז׳ואלה המשפטיםח׳ראיתי מנורת זהבט׳תהמת יכסימוי׳ואלה המשפטיםי״אאני ה הוא שמיי״בתהלה לדודי״גלהמשיך השגחה שלמהי״דלהמשיך שלום בעולםט״ומי שרוצה לטעם טעם אור הגנוזט״זהאי כורא דאפיק רישה ממיאי״זויהי הם מריקים שקיהםי״חקרטליתאי״טתפלה לחבקוקכ׳תשעה תקונין יקיריןכ״אעתיקא טמיר וסתיםכ״בחותם בתוך חותםכ״גהוי לן כדניתא וילדהכ״דאמצעותא דעלמא היכאכ״האחוי לן מנא דלא שויא לחבלאכ״ורציצא דמית בביעותהכ״זרציצא דמית בביעותהכ״חבני לן ביתא באוירא דעלמאכ״טהאי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי להל׳מישרא דסכינאל״אאית לן בירא בדבראל״באדני שפתי תפתחל״גמי האיש החפץ חייםל״דואתם תהיו לי ממלכת כהניםל״האשרי העם ידעי תרועהל״ובקרב עלי מרעים לאכל את בשריל״זדרשו יי ועזו בקשו פניו תמידל״חמרכבת פרעהל״טונתתי עשב בשדך לבהמתךמ׳אלה מסעי בני ישראלמ״ארקודיןמ״בוירא בצר להם בשמעו את רנתםמ״גהדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומעמ״דמה שמכין כף אל כף בשעת התפלהמ״המחאת כפים בתפלהמ״ומחאת כף בשעת התפלהמ״זואכלתם אכול ושבועמ״חעל אשר מעלתם בימ״טלשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכונ׳כל הפוגם בברית, אין יכול להתפללנ״אכשאתם מגיעין לאבני שיש טהורנ״בהנעור בלילה והמהלך בדרך יחידינ״געקר הולדה תלוי בה''אנ״דויהי מקץ שנתים ימיםנ״האבא שאול אומר קובר מתים הייתינ״ווביום הבכוריםנ״זאימתי יבוא בן דודנ״חבאר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משהנ״טמי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברךס׳דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדולס״אעל ידי אמונת חכמיםס״בעל ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחודס״גסוד כונת המילהס״דויאמר ה אל משה בא אל פרעהס״הויאמר בעז אל רותס״וויהי נא פי שנים ברוחך אליס״זויבן ה אלקים את הצלע אשר לקחס״חכל הנפשות תאבים ומתאוים לממוןס״טהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בניםע׳ויהי ביום השמיני קרא משהע״אקשה מאד להיות מפרסםע״בלפעמים בא לאדם הרהור תשובהע״גכי תעבר במים אתך אניע״דרומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודךע״היברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץע״ווהאלהים נסה את אברהםע״זוהיה ה למלך על כל הארץע״חויתן עז למלכו וירם קרן משיחוע״טבטח בה ועשה טובפ׳ה עז לעמו יתן ה יברך את עמו בשלוםפ״אעלו זה בנגב ועליתם את ההרפ״בהנעלבים ואינם עולביםפ״גמתן בסתר יכפה אףפ״דבמה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוניפ״הפוסעים בו פסיעה קטנהפ״ופוסעים בו פסיעה קטנהפ״זתכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישרפ״חהמכסה שמים בעבים המכין לארץ מטרפ״טותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהוצ׳אנכי אשמח בה יתמו חטאים מן הארץצ״אויהי ידיו אמונה עד בא השמשצ״בעל ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתוצ״גכל העושה משא ומתן באמונהצ״דזכר חסדו ואמונתו לבית ישראלצ״הכשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאיםצ״וזמם רשע לצדיקצ״זאלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אלצ״חנתן בו עיניו ונעשה גל של עצמותצ״טואתחנן אל ה בעת ההיא לאמרק׳צדיקים אשר מזגם וטבעםק״אבקרוב עלי מרעיםק״באתה תהיה על ביתיק״גכל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבותק״דבשביל שאמר משה לבני גד תרבות אנשים חטאיםק״העזי וזמרת יה ויהי לי לישועהק״ואשרי משכיל אל דלק״זכי תצא למלחמה על איביך וכו ושבית שביוק״חזבחי אלקים רוח נשברהק״טיש הבל אשר נעשה על הארץק״ילא ימוש ספר התורה הזה מפיךקי״אראשי תבות רביקי״בצהר תעשה לתבהקי״גונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתוקי״דהמכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכוקט״וויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפלקט״זהנותן צדקה נצול מעברותקי״זהענין שקשה לישן במוצאי שבתקי״חכשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדברקי״טהנכנס לבקר את החולה בשבתק״כהענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסרקכ״אהנה באתי במגלת ספר כתוב עליקכ״בוגם נצח ישראל לא ישקרקכ״גלקשר עצמו להצדיק שבדורקכ״דשיר מזמור למנצח, זמרו למי שמנצחין אותו ושמחקכ״הויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להקכ״וששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאיקכ״זהבגדים הם בסוד החשמ''ל, שהוא שמירהקכ״חכחלינהו לעינה ושבקוהוקכ״טארץ אכלת יושביהק״לכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנוקל״אצריך להתירא ולפחד מן הכבודקל״ביש צדיק שהוא מפרסם גדול במדינה אחתקל״גוארח צדיקים כאור נגהקל״דעבודה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרביםקל״הכי אקח מועדקל״ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומוקל״זחלקי ה אמרתי לשמר דבריךקל״חלך אמר לבי בקשו פניקל״טצדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיוק״מביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהוקמ״אאם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיוקמ״במי שאי אפשר לו ללמד כללקמ״גמעלת המקבל עצה מחכמי הדורקמ״דאין אדם מת וחצי תאותו בידוקמ״האין אדם מת וחצי וכוקמ״ועדות ה נאמנהקמ״זכשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורהקמ״חמדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברךקמ״טחצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקךק״נדמות דיוקנו של אביו ראהקנ״אסגלה לזרע של קימאקנ״בכשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים להקנ״גענין קבלת פני תלמיד חכםקנ״דדע כי יש יראות נפולותקנ״העצבות הוא מדה רעה מאדקנ״ומה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדשקנ״זאם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיקקנ״חראו לפעמים אש בוער מרחוקקנ״טדע שיש אמצעי והיא השכינהק״סהדפק דופק ונוקש באדםקס״אהמחלקת מגביה ומרים את האדםקס״בבימי המגיד, היה איש עשיר ומיחסקס״גלפעמים מנח הדבור ומוכן לצאתקס״דלענין ספורי דברים של הצדיק האמתקס״הואהבת לרעך כמוך אני הקס״וכשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלהקס״זהשבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמתקס״חכשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלוםקס״טוהיה עקב תשמעון את המשפטים האלהק״עה מה רבו צרי רבים וכוקע״אורבים מישני אדמת עפר יקיצוקע״בכל החסרונות שיש לאדםקע״געל ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפשקע״דכשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדםקע״המעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוהקע״וצריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטותקע״זויאמר י''י סלחתי כדבריךקע״חצריך דוקא ודוי דבריםקע״טכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניותק״פבענין סגלת הפדיוןקפ״אכשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחדקפ״במה שהעולם מדברים בספירהקפ״גהצדיקים שבדור הם יושבין בעגולקפ״דכשאחד מדבר עם חברו ביראת שמיםקפ״העקר השלמות היא היראהקפ״ומה שמספרין מופתים מהצדיקיםקפ״זולך ה החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהוקפ״חצריך לנסע להצדיק לחזר על אבדתוקפ״טצריך לזהר מאד מעצבות ועצלותק״צויגד משה את דברי העם אל הקצ״אדע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדןקצ״בדבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמתקצ״גהמחשבה יש לה תקף גדולקצ״דמי שרוצה כבוד הוא שוטהקצ״הבצר הרחבת ליקצ״ואל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנוניםקצ״זלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוותקצ״חכשאחד צועק להשם יתברךקצ״טדע שיש המתקה להנצל מענש של אלמןר׳הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשיריםר״אבפסח צועקין בהתפלהר״בכל מי ששכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותרר״גמספורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד השכינהר״דהמעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורהר״התקון למקרה לילהר״ותעיתי כשה אבד בקש עבדךר״זכל הדבורים הם בחינת גבורותר״חצופה רשע לצדיק ומבקשר״טתפלות כנגד תמידין תקנוםר״יעל ידי משא ומתן באמונה הוא מקים ''ואהבת''רי״אמה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקיםרי״בזה בחינת מחאת כף אל כףרי״גכשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדםרי״דבדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתםרט״ודע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונותרט״זהפילוסופים קורים להטבע ''אם כל חי''רי״זזכרו תורת משהרי״חלפעמים כשנגזר על האדםרי״טבצע אמרתור״כיש כמה דברים יקרים בעולםרכ״אעל ידי שנותנין מעשר נצול משונאיםרכ״בצריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה בשמחהרכ״גכשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברךרכ״דאפלו הרחוקים מן הצדיקרכ״הכשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמותרכ״ונגונים של יללה ועצבותרכ״זמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה יעזררכ״חכשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמהרכ״טדע שיש עצים שכשעושין מהם מטהר״למי שיש לו עינים לראותרל״אוצבא השמים לך משתחויםרל״בהללו את ה מן השמים וכורל״גכשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהוריםרל״דספורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאדרל״המי שהולך ונחלק ונופלרל״ומי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוירל״זעקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולםרל״חכששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה עניןרל״טעל ידי מחלקת אי אפשר לדברר״מכל ההשפעות וכל הדברים הם באים רק מהצדיק האמתרמ״אכשיש דינים, חס ושלוםרמ״ביש בחינת אריך אנפין בקלפהרמ״גיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתורמ״דמי שהוא מערב בין העכו''םרמ״הדע שיש חדרי תורהרמ״ולפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלותרמ״ז''תיקו'' - הוא בחינת מחסר תקוןרמ״חספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאדרמ״טעקר הגבורה בהלבר״נכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעתרנ״אעל ידי מלחמות הינו מחלקתרנ״בכשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקתרנ״גמעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוףרנ״דעינים הם דברים עליונים וגבוהים מאדרנ״הכשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעתרנ״ושם אתה מסגל על היםרנ״חכשיש מחלקת על האדםרנ״טכשאדם מתבודד ומפרש שיחתור״סהשם הוא הנפשרס״אכשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוארס״בעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרותרס״גחלי הקדחת - בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרהרס״דצדקה היא תקון הבריתרס״הטעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוךרס״ומיתות בהמות וחיות בלא זמנןרס״זשבועות הוא רפואה להראהרס״חכשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חייםרס״טמדירת הצדיק נכר מעשה הדורר״עכמו שיש התעוררות מאדם לחברורע״אצריך שיהיה להאדם עזות דקדשהרע״בהיום אם בקולו תשמעורע״גיש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמותרע״דיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהםרע״הכל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחדרע״ואכילת שבת אינה בשביל שביעה כללרע״זכשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאיםרע״חדע שעל חליף [סכין שחיטה] טוברע״טיש שאומרים תורה מלמטה למעלהר״פמי שצריך לדון לפני דינים בדין תורהרפ״אאם ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשות ונפלאותרפ״בצריך לדון את כל אדם לכף זכותרפ״גיש שני צדיקים שהם משרש אחדרפ״דהוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמדרפ״הטעמה כי טוב סחרהרפ״ויש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן
◆

ליקוטי מוהר״ן — תניינא

· 89 תורות
א׳תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנוב׳ימי חנכה הם ימי הודאהג׳כשחלה רבי אליעזר הגדולד׳וביום הבכוריםה׳תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונהו׳על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחהז׳ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגםח׳תקעו בחדש שופרט׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכוי׳העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעתי״אכשאדם מתפלל בשדהי״בכשאדם הולך אחר שכלו וחכמתוי״גכל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברךי״דרבים לוחמים לי מרוםט״ואלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאותט״זמפני מה כשהאדם מבקש פרנסהי״זצריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבתי״חסכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולםי״טעקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמורכ׳על ידי המחלקת שיש בעולם, נעשין מפרסמים קדם זמנםכ״אכשמחדשין חדושי תורהכ״בבענין ההכנעה, טועים העולם הרבהכ״גבענין השמחהכ״דמצוה גדולה להיות בשמחה תמידכ״הההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכלכ״וצריך להרחיק משכרותכ״זמי שהוא פרנס חדש או מנהיגכ״חיש חלוקים בין התורותכ״טכשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתרל׳כשבא ספר חדש לעולםל״אעל ידי הנגינה אדם נכרל״ביש צדיקים גנוזיםל״גויחד יתרו על כל הטובהל״הלומדי תורה ראוי להם לידע עתידותל״ותכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאותל״זעקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה לשמו יתברךל״חלפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפךמ״אלפעמים השם יתברך עושה מופתיםמ״בכי אני יי רפאךמ״געל ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליומ״דהאמונה תולה בפה של אדםמ״הבענין בני אדם שרוצים לנסע לצדיק האמתמ״ומסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעהמ״זסכנה גדולה לומר תורהמ״חכשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקותמ״טלפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברךנ׳המחשבה ביד האדם להטותה כרצונונ״אהיצר הרע נוקש באדם בכל פעםנ״במה שקשה קשיות על הצדיקיםנ״גגדל יקרת המחשבהנ״דהבחירה ביד האדם לעשות כרצונונ״הרוח העולם הזה אין לשערנ״וכשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כללנ״זכשצדיק גדול אמתי מגלה תורהנ״חיש בני אדם שאומרים, שכשהצדיק גדול במעלהנ״טיש זריז ונשכר, זריז ונפסדס׳כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרותס״אהשם יתברך הוא למעלה מהזמןס״באלה מסעי בני ישראלס״גיעקב אבינו, כששלח את בניוס״דכל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממשס״הכשמקנאין קנאת ה צבאות, נחשב כמו צדקהס״והצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראלס״זבראשית לעיני כל ישראלס״חעקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטהס״טמה שנוהגים לתן ברכהע׳מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותרע״איש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץע״בלראות את עצמו עם הצדיק האמתע״גמי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהליםע״דאחר פורים קורין פרשת פרהע״ההסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאדע״וישראל הם נעשים אדונים לבעליהםע״זדע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יוםע״חבענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמתע״טהקול קול יעקבפ׳בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכופ״אכשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוהפ״האגוזים הנקראים לוזיםפ״ועל ידי שהעולם הם מקטני אמנהפ״זכונת אלול הם תקון לפגם הבריתפ״חשלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכהפ״טהדעת משדך כל השדוכיםצ׳טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוךצ״אוידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמרצ״בתקון למקרה לילהק״וראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווגק״זמענין מאוס והרחקת התאוה הכלליתקכ״המענין אמירת תהלים