תורה סז — ויבן ה אלקים את הצלע אשר לקח

תמצית התורה, אות אחר אות · 12 נקודות

לתורה המלאה ←

אכְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מְאד, כִּי לִפְעָמִים בָּא לוֹ הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכָּבוֹד לְצָרְכּוֹ וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ כְּלָל. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁלֹּא יִקַּח אֶת נַפְשׁוֹ, כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מְאד וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ מְאד, וּצְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי-זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת הִיא מִסְתַּלֶּקֶת לְתוֹךְ הַכָּבוֹד שֶׁהוּא שָׁרְשָׁהּ:
באַךְ עַל-פִּי רֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, כִּי כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לָאָדָם הִיא בָּאָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָבוֹד, עַל כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַכָּבוֹד כָּרָאוּי יָכוֹל לְקַבֵּל נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִגִּיעַ לוֹ:
געַל-יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה נִפְגָּם הַכָּבוֹד וּפוֹגֵם בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָז הוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים. וְהַדִּינִים מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז נוֹפֵל הַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהֵם נוֹטְלִין כָּל הַכָּבוֹד, וְכָל הַמַּנְהִיגוּת וְהַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַכָּבוֹד הוּא אֵצֶל הָעַכּוּ''ם וְהָרְשָׁעִים וְהָעַזֵּי פָּנִים, וְעַל כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַּקִּיפוּת לְצרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְקַבֵּל הַכֹּחַ מֵהֶם, אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה אָז מַעֲלִין הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז אֵין שׁוּם פְּקִידָה וּשְׂרָרָה וְהִתְמַנּוּת וְכָבוֹד לְהָעַזֵּי-פָּנִים, וְאָז הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, שֶׁהוּא בִּטּוּל הַדִּינִים:
דעַל-יְדֵי צְדָקָה מַמְשִׁיכִין חֲסָדִים וּבִטּוּל הַדִּינִים וּמְתַקְּנִים פְּגַם הַכָּבוֹד שֶׁגּוֹרֵם הַסְתָּרַת פָּנִים כַּנַּ''ל וּמַעֲלִין הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמְתַקְּנִים פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וְחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי אֱמֶת:
העַל כֵּן נוֹתְנִין צְדָקָה אֵצֶל 'וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכּל', כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֶל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ''ל:
וכְּשֶׁחוֹזֵר הַכָּבוֹד לְהַמְּבִינֵי מַדָּע דְּהַיְנוּ לְמַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים, אָז בִּתְחִלַּת מֶמְשַׁלְתָּם נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת:
זעַל-יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַשֹׂנְאִים שֶׁל הַמְּבִינֵי מַדָּע הַנַּ''ל עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָהֶם קִיּוּם בְּיוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁהַשֹׂנְאִים מִתְחַבְּרִים יַחַד אָז יוֹנְקִים מְהֵרָה הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָם וְנוֹפְלִים מְהֵרָה:
חכְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם וּמְלֻבָּשׁ בְּתוֹכוֹ נֶפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ''ל צָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַיִּרְאָה וּבְמִדַּת הָאַהֲבָה וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְהוֹלִיד וּלְגַדֵּל אֶת הַנֶּפֶשׁ הַחֲדָשָׁה הַבָּאָה לוֹ עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד כַּנַּ''ל (עַיֵּן פְּנִים):
טצָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּכָל עַצְמוֹתָיו, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלֹא לֵב אָז נִתְרַחֶקֶת הַנֶּפֶשׁ מִשָּׁרְשָׁהּ וְאָז נַפְשׁוֹ עֲיֵפָה וְעַצְמוֹתָיו נִבְהָלִים וְאֵין לוֹ חִיּוּת לֹא בְּנַפְשׁוֹ וְלֹא בְּעַצְמוֹתָיו, גַּם גּוֹרְמִים חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלֹא לֵב הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים וְהַחֲכָמִים:
יעַל-יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין מַיִם קָרִים בִּבְחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה דְּהַיְנוּ שֶׁמְּתַקְּנִים הַפְּגָם שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִים בְּלֹא לֵב שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַפְשׁוֹ עֲיֵפָה:
יאעַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת נִמְשָׁכִין בְּחִינַת מַיִם קָרִים מֵימֵי הַדַּעַת וּמְחַיִּים נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה. וְאָז זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁכָּל עַצְמוֹתָיו שׁוֹמְעִין הֵיטֵב כָּל דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְאָז תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת: ''כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה'' וְכוּ' (תְּהִלִּים ל''ה), שֶׁמִּתְפַּלֵּל עִם כָּל כֹּחוֹ וּמֹחוֹ שֶׁבְּעַצְמוֹתָיו שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה:
יבזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַשִּׁעוּר שֶׁצָּרִיךְ לִלְמד לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ, אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ:

► תורה ס״ו תורה ס״ח ◄