ס״ז

ויבן ה׳ אלהים את הצלע

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 49 פסקאות · 10 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

הכבוד אם כל חי ושורש הנפשות — זהירות בכבוד חדש (נפש חדשה או הסתלקות)

הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מְאֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ מְאֹד…

וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח וְכוּ' וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (בראשית ב׳:כ״ב)

חַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. וְחַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֶל הָאָדָם (נדה מה:):

א הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מְאֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ מְאֹד.

עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, כִּי הַכָּבוֹד הוּא אֵם כָּל חַי, וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת, הִיא מִסְתַּלֶּקֶת אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁהּ, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ח:ח׳): כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ; שֶׁהִסְתַּלְּקוּת וַאֲסִיפַת הַנְּפָשׁוֹת הֵם לְתוֹךְ הַכָּבוֹד, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר, כִּי אוּלַי בָּא הַכָּבוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁהּ כַּנַּ"ל.

אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וְעַל כֵּן עַל־פִּי הָרֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה אֶל הָאָדָם, אֲזַי הִיא בָּאָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד, שֶׁהִיא אֵם כָּל חַי כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, עַל־פִּי רֹב הוּא לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לָאָדָם, עַל־יְדֵי זֶה הַכָּבוֹד.

וְהַכְּלָל, שֶׁהַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת. וְעַל כֵּן, לִפְעָמִים בָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת אֵיזֶה נֶפֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־פִּי רֹב, בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ, שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לְהָאָדָם עַל־יְדֵי זֶה הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל:

ב

פנים אל הכבוד — תאוות אכילה פוגמת ושבירתה נשיאות פנים

וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים אֶל הַכָּבוֹד, כִּי עַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה…

ב וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים אֶל הַכָּבוֹד, כִּי עַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וְאֵין לוֹ פָּנִים. כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר מַלְכוּת (יומא עב: עיין רש"י), וְהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (תהילים כ״ד:ז׳): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּאֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים. בִּבְחִינַת (דברים ל״א:י״ז): וְהִסְתַּרְתִּי פָּנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל – שֶׁעַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא הַסְתָּרַת פָּנִים.

אֲבָל עַל־יְדֵי מִעוּט אֲכִילָה, שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל יְדֵי זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ'; וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵם מְדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁמְּדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים.

וְזֶה בְּחִינוֹת (יחזקאל מ״א:כ״ב): וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. לִפְנֵי ה' דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים עַל־יְדֵי הַשֻּׁלְחָן, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:

ג

נפילת הכבוד (מלכות) אל עזי הפנים — כלבים עזי נפש, צדיק אוכל לשובע נפשו

וּכְשֶׁפּוֹגֵם בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים כַּנַּ"ל…

ג וּכְשֶׁפּוֹגֵם בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עַזֵּי פָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹפֵל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, וַאֲזַי נוֹטְלִין כָּבוֹד הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר. כִּי עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא (סנהדרין קה), הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת הַשֻּׁלְחָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, אֲזַי מִתְגַּבֵּר הָעַזּוּת, שֶׁהוּא מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא, בְּלֹא כֶּתֶר מַלְכוּת הַנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״ו:י״א): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, בְּחִינַת (משלי י״ג:כ״ה): בֶּטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר, וְזֶהוּ: לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה – הֶפֶךְ צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ (שם), עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הָעַזֵּי פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ, בְּחִינַת (סוטה מט:) פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב. וְזֶהוּ: (שָׁם בַּפָּסוּק וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הַנַּ"ל) הֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין – שֶׁהֵם נַעֲשִׂים רוֹעִים וּמַנְהִיגִים אֶל הַדּוֹר, כִּי הַכָּבוֹד נָפַל אֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם כָּל הַכָּבוֹד.

אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, בִּבְחִינַת: צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, וַאֲזַי אֵין שׁוּם פְּקִידוּת וּשְׂרָרָה לְהָעַזֵּי פָּנִים, כִּי יְנִיקָתָם הוּא רַק מֵהַסְתָּרַת פָּנִים, עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (משלי י״ט:כ״ג): וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֵד רָע, וְשָׂבֵעַ יָלִין – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ; עַל־יְדֵי־זֶה, בַּל יִפָּקֵד רָע – שֶׁאֵין שׁוּם פְּקֻדָּה וְהִתְמַנּוּת לְהָרַע, דְּהַיְנוּ לְהָעַזֵּי פָּנִים וְכַנַּ"ל:

ד

הכבוד שנדלדל (צד"י, ד', קו"ף) — רגליה יורדות מוות, וצורך לקבל ממלכות העכו"ם

וּכְשֶׁנּוֹפֵל הַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא בְּחִינַת צֶדֶק…

ד וּכְשֶׁנּוֹפֵל הַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא בְּחִינַת צֶדֶק.

כִּי אוֹת צַדִּיק הוּא יוּד נוּן, וְהַיּוּד הִיא בְּהַחְזָרַת פָּנִים מִן הַנּוּן, (כָּזֶה: צ), שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהילים ע״ב:י״ז): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַדָּלֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת אַזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה, וְנָפְלָה אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵן הָעַזֵּי פָּנִים כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַקּוּף, הַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד אַזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה, הִיא כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ רֶגֶל הַהֵא, וְנַעֲשֶׂה קוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ מֵהָרֶגֶל לְמַטָּה, בִּבְחִינַת (משלי ה׳:ה׳): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְיוֹנְקִים מִמֶּנָּה.

כִּי הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת נָפַל בֵּינֵיהֶם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת; דְּהַיְנוּ שֶׁקִּיּוּם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהֶם. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַּקִּיפוּת, לְצֹרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקָּדוֹשׁ, צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה מִמַּלְכוּת הָעַכּוּ"ם:

ה

העלאת הכבוד והמלכות על ידי צדקה — מצדק לצדקה (חמשה חסדים), צדק יקראהו לרגלו

וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת מֵהֶם, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה…

ה וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת מֵהֶם, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (משלי י׳:ב׳): צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה, מַעֲלִין וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִבְּחִינַת רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה.

כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים, כִּי הַצְּדָקָה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): אֵין הַצְּדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד.

וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים עַל־יְדֵי־זֶה מוֹסִיפִין ה, וְנַעֲשֵׂית מִצֶּדֶק צְדָקָה. וּכְנֶגֶד זֶה נִזְכַּר בַּתּוֹרָה חָמֵשׁ פְּעָמִים צְדָקָה, כְּנֶגֶד הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו מ״א:ב׳): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, בִּבְחִינַת (שם מג): מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, בְּחִינוֹת (הושע יוד): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְכוּ'. עַל־יְדֵי־זֶה: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ – הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֲזַי הַצֶּדֶק קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, שֶׁמַּעֲלִין אֶת הָרַגְלִין מִבְּחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:ח׳): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ; דְּהַיְנוּ שֶׁהַצֶּדֶק יוּכַל לֵילֵךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה. וְזֶה: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ. לְפָנֶיךָ דַּיְקָא, כִּי מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת, אֶל אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל:

ו

חזרת הכבוד אל מביני מדע — מותרי המוח (שערות) ויניקת האויבים, מפלתם בהתחברותם

וַאֲזַי, כְּשֶׁמַּעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת, אֲזַי יוֹצֵא הַכָּבוֹד מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא…

ו וַאֲזַי, כְּשֶׁמַּעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת, אֲזַי יוֹצֵא הַכָּבוֹד מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, מִבֵּין הָעַזֵּי פָּנִים הַנַּ"ל, וְחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע, הֶפֶךְ נְפִילַת הַכָּבוֹד אֶל הָעַזֵּי פָּנִים, שֶׁהֵם נִקְרָאִים: הֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין, וְעַכְשָׁו חוֹזֵר אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע.

וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע, בִּתְחִלַּת מֶמְשַׁלְתָּם נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הָאוֹיְבִים הוּא מִן הַמְּבִינֵי מַדָּע, דְּהַיְנוּ מִן הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת (דברים ל״ב:מ״ב): מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב, הַיְנוּ שֶׁמִּן הַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ, מִשָּׁם נִתְגַּלִּין כָּל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים. כִּי יֵשׁ בְּהַמֹּחַ מוֹתָרוֹת, שֶׁמִּן אֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ יוֹצְאִין הַשְּׂעָרוֹת, וּמֵהֶם יוֹנְקִים הָאוֹיְבִים. וְהֵם יוֹנְקִים עַד שֶׁכָּלֶה כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, וַאֲזַי אֵין לָהֶם יְנִיקָה, וְנוֹפְלִים.

וְזֶה בְּחִינַת קְרִיחַת רֹאשׁ זְקֵנִים, כִּי בְּסָבֵי מֹחָא שָׁקִיט וְשָׁכִיךְ (כ"ש באדרא רבא דף קכח:), הַיְנוּ שֶׁדַּעַת הַזְּקֵנִים צַח וְצָלוּל, וְאֵין לָהֶם מוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ, וְעַל כֵּן נוֹפְלִים הַשְּׂעָרוֹת, כִּי אֵין לָהֶם יְנִיקָה כַּנַּ"ל.

וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין הַשּׂוֹנְאִים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם אֲרִיכַת זְמַן וְקִיּוּם בְּיוֹתֵר. כִּי הֵם יוֹנְקִים עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, וַאֲזַי כְּשֶׁיִּכְלֶה הַמּוֹתָרוֹת, וְיִהְיֶה הַדַּעַת צַח וְצָלוּל, אֲזַי יִפְּלוּ, כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד יְנִיקָה, וְעַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם, אֵין לָהֶם כֹּחַ לִינֹק הַרְבֵּה, וְיוֹנְקִים מְעַט מְעַט, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה מַאֲרִיכִין זְמַן יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ לִינֹק כָּל הַמּוֹתָרוֹת. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִין הַשּׂוֹנְאִים יַחַד, אֲזַי יוֹנְקִים הַרְבֵּה, וַאֲזַי יוֹנְקִים בִּמְהֵרָה כָּל הַמּוֹתָרוֹת וְנוֹפְלִים כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִין שֶׁנִּמְצָאִין בִּבְנֵי אָדָם, שֶׁקּוֹרִין קָאלְטִינִיס, שֶׁהָעוֹלָם חוֹשְׁשִׁין לְקַצְּצָם, רַק שֶׁיִּפְּלוּ מֵאֲלֵיהֶם. הַיְנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ, אֲזַי מֻטְבָּע בְּטֶבַע הָאָדָם, שֶׁיֵּצְאוּ שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי קְלִיעוּתָן וְהִתְחַבְּרוּתָם יִינְקוּ בְּיוֹתֵר וִיקַבְּלוּ, וְיוּכְלוּ לִינֹק כָּל הַמּוֹתָרוֹת הַרְבֵּה שֶׁבַּמֹּחַ. וְעַל כֵּן אֵין נִקְצָצִין קֹדֶם זְמַנָּם, כִּי יוּכְלוּ לְהַזִּיק לְהַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ הַמּוֹתָרוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשְּׂעָרוֹת קְלוּעִין לִינֹק אוֹתָן:

וְזֶה בְּחִינַת: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. בִּינָה יְתֵרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מוֹתְרוֹת הַמֹּחִין, שֶׁמִּשָּׁם יוֹנְקִין הַשְּׂעָרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הָאוֹיְבִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְחַד אָמַר מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וְכוּ'. הַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי עַל־יְדֵי מוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּינָה יְתֵרָה כַּנַּ"ל, מִזֶּה בָּא שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, בְּחִינַת שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה כַּנַּ"ל. [כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הַצֵּלָע הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת (בראשית ג): אֵם כָּל חָי כַּנַּ"ל]:

וְזֶה בְּחִינַת (שמואל־א כה): וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע; בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִין הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַשּׂוֹנְאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַפַּלְתָּם כַּנַּ"ל:

ז

לידת הנפש המלובשת בכבוד בלא קישוי וגידולה — שתי ידיים (יראה ואהבה)

וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּא הַכָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם וּמְלֻבָּשׁ בְּתוֹכוֹ נֶפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל…

ז וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּא הַכָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם וּמְלֻבָּשׁ בְּתוֹכוֹ נֶפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹלִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּנָקֵל, בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה. כִּי הַכָּבוֹד הִיא אֵם כָּל חָי כַּנַּ"ל, וְהַנֶּפֶשׁ מְלֻבֶּשֶׁת בָּהּ כְּעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, יְכוֹלִין לְהִסְתַּלֵּק שְׁנֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הָאֵם וְהַוָּלָד, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד וְהַנֶּפֶשׁ. אוֹ לִפְעָמִים נִסְתַּלֵּק אֶחָד מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי עִנְיַן הַקִּשּׁוּי לֵילֵד,

וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹלִיד בְּנָקֵל, בְּלֹא קִשּׁוּי. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹלָד הַנֶּפֶשׁ, צָרִיךְ לְגַדֵּל אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ הַהוֹלָדָה וְהַגִּדּוּל. נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי יָדַיִם – יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה.

כִּי הַהוֹלָדָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת (תהילים מ״ח:ז׳): רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה. וְאַחַר שֶׁנּוֹלַד, אֲזַי מַגְדִּילִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, בִּבְחִינַת (בראשית ב׳:ד׳): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, הַיְנוּ בְּהִבָּרְאָם, שֶׁהוּא לְאַחַר הַבְּרִיאָה וְהַהוֹלָדָה, אֲזַי מְגַדְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, בְּחִינַת יַד יָמִין. וְזֶהוּ: בְּהִבָּרְאָם – בְּאַבְרָהָם כַּמּוּבָא (בראשית רבה פרשה יב), הַיְנוּ כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (דברי הימים־א כט): וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת, בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ. וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה – זֶה בְּחִינַת יָד הַחֲזָקָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק – זֶה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה. שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם אֵלּוּ, מוֹלִידִין וּמְגַדְּלִין הַנֶּפֶשׁ הַמְּלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין אֵצֶל וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת), כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, מוֹצִיאִין וּמַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת (איוב כ״ט:כ׳): כְּבוֹדִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף. הַיְנוּ, כְּשֶׁמַּגִּיעַ כָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם, אֲזַי צָרִיךְ לְהַחֲלִיף וּלְהַעֲבִיר הַקִּשּׁוּי, עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם הַנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף; שֶׁעַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, חוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת הַקִּשּׁוּי לֵילֵד כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת חִלּוּף שֵׁם אקי"ק, שֶׁהוּא שֵׁם בוכ"ו, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא יָדְךָ, שֶׁעַל יָדוֹ הַהוֹלָדָה כַּיָּדוּעַ. וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל:

ח

עייפות הנפש (תפילה בלא לב) — מים קרים מן הרעמים, כיבוד זקן ששכח תלמודו

וְלִפְעָמִים יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מֵאִמָּהּ, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל…

ח וְלִפְעָמִים יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מֵאִמָּהּ, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים, בִּבְחִינַת (משלי כ״ה:כ״ה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ט:י״ג): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק וְכוּ'. כִּי כַּוָּנַת הַלֵּב זֶה בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ה:א׳): אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, וּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: לִבִּי אֲכַוֵּן.

אֲבָל כְּשֶׁהַלֵּב רָחוֹק מִדִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת: בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק, וַאֲזַי יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, וְצָרִיךְ לְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים כַּנַּ"ל.

וּמַיִם קָרִים, מְקַבְּלִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים. וּרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח:): הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר וּלְכַבְּדוֹ. וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין רְעָמִים, וּמִשָּׁם בָּאִים מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל.

כִּי הָרְעָמִים נַעֲשִׂין, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים וְקִיטוֹרִים חַמִּים, וּבָאִים בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וְנִתְלַהֲבִים שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נִשְׁמָע קוֹל הָרַעַם. וּפְעֻלּוֹת הָרְעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַלְּקִין הַמַּיִם שֶׁל כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם, כְּפִי הַצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹתוֹ, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, כְּפִי הָרָאוּי לְפִי הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ד:ז׳-ח׳): מִקּוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם.

כְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, וְהַשִּׁכְחָה הוּא בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וּכְשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד, וְהַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בִּבְחִינַת (שמות כ״ד:י״ז): וּכְבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת; וְהוּא בָּא בְּתוֹךְ הֶעָנָן, בִּבְחִינַת (שם טז): וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן; הַיְנוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וַאֲזַי נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין בְּחִינַת רְעָמִים. בִּבְחִינַת (תהילים כ״ט:ג׳): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד נַעֲשִׂין רְעָמִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי יוֹצְאִין מַיִם רַבִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה דַּעַת הַזָּקֵן, עַל־יְדֵי שֶׁנִּקְרָע הֶעָנָן הַמְכַסֶּה עַל הָעֵינִין כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (ישעיהו י״א:ט׳): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, וְזֶהוּ בְּחִינַת מַיִם רַבִּים הַנַּ"ל, וְהֵם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁעַל יָדָן מְחַיִּין וּמַבְרִיאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל:

וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרְעָמִים נִתְחַלְּקִין מֵימֵי הַדַּעַת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, לְפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל מַיִם קָרִים, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. וְזֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר, לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי צַדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי כְּשֶׁלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַשִּׁעוּר שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְפִי הָרָאוּי לוֹ, לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ"ל:

וְאֵלּוּ הַמַּיִם קָרִים מְחַיִּין וּמְתַקְּנִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מִן הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב כַּנַּ"ל. כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, הַיְנוּ מִבְּחִינַת זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ הַנַּ"ל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם בישעיהו כ״ט:י״ד): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, לָכֵן הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. וְעַל כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ מְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁגָּרַם עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב, דְּהַיְנוּ שֶׁגָּרַם הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם, חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, יוֹצְאִין מַיִם קָרִים, וּמְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת (איוב ל״ז:ה׳): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת; הַיְנוּ שֶׁקּוֹל הָרְעָמִים מְתַקְּנִין אֶת בְּחִינַת הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי הָרְעָמִים נִתְתַּקְּנִין, וְחוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ"ל:

ט

וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים הַנַּ"ל, מְחַיִּין גַּם אֶת הָעֲצָמוֹת…

וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים הַנַּ"ל, מְחַיִּין גַּם אֶת הָעֲצָמוֹת. כִּי פְּגַם הַנֶּפֶשׁ הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ו׳:ג׳-ד׳): כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא עֲיֵפוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת. כִּי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַרְגִּישׁ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּכָל עַצְמוֹתָיו, בִּבְחִינַת (שם לה): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְעַל־יְדֵי הַמַּיִם קָרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הַנֶּפֶשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת (איוב כ״א:כ״ד): וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה.

וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ״ה:כ״ה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק. שְׁמוּעָה טוֹבָה זֶה בְּחִינַת קוֹל הָרְעָמִים, שֶׁמַּשְׁמִיעִין עַצְמָן בְּטוֹב, שֶׁהֵם מְתַקְּנִין הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, וְזֶה בְּחִינַת: שְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, שֶׁהֵם בָּאִים מִן הָרְעָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שם טו): שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם; שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁהֵם מְחַיִּין וּמַבְרִיאִין הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְדַּשְּׁנִין הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת: וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶה: תְּדַשֶּׁן עָצֶם כַּנַּ"ל, כִּי תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ הוּא תִּקּוּן הָעֲצָמוֹת כַּנַּ"ל:

י

וְזֶה בְּחִינַת: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּחִינַת הֻלֶּדֶת הַנֶּפֶשׁ בְּלִי קִשּׁוּי לֵילֵד…

(מִן תֵּבַת "וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ" עַד כָּאן לֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי):

וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ״ח:כ״ו): וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – בְּחִינַת הֻלֶּדֶת הַנֶּפֶשׁ בְּלִי קִשּׁוּי לֵילֵד, בְּחִינַת (ירמיהו ד׳:ל״א): צָרָה כְּמַבְכִּירָה; שֶׁהוּא בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, וְגַם הוּא בְּחִינַת גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (זכריה י״ב:י׳): כְּהָמִיר עַל הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא צַעַר הַגִּדּוּל.

מִקְרָא קֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שֶׁהַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ט:מ״ג-מ״ד): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ כַּנַּ"ל:

(וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר):

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

סדר הזמנים:נֶאֱמַר בְּזַאסְלַאב בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ז

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📖 פסוק הפתיחהויבן יי אלקים את הצלע אשר לקח וכו' ויבאה אל האדם(בראשית ב׳:כ״ב)

פסוקים בתורה זו(30) · טקסט מלא
בראשית ב׳:כ״ב

וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶֽת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָֽאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא א׳
ישעיהו נ״ח:ח׳

אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻֽכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהֹוָה יַאַסְפֶֽךָ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ד׳ ·תניינא ה׳
תהילים כ״ד:ז׳

שְׂאוּ שְׁעָרִים רָֽאשֵׁיכֶם וְֽהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבֽוֹד׃

דברים ל״א:י״ז

וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם־הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי־אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵֽלֶּה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״א ·תורה מ״ז
יחזקאל מ״א:כ״ב

הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וְאׇרְכּוֹ שְׁתַּֽיִם־אַמּוֹת וּמִקְצֹֽעוֹתָיו לוֹ וְאׇרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָֽה׃

ישעיהו נ״ו:י״א

וְהַכְּלָבִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ לֹא יָֽדְעוּ שׇׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵֽהוּ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ב ·תורה נ׳ ·תניינא א׳
משלי י״ג:כ״ה

צַדִּיק אֹכֵֽל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָֽר׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ׳ ·תורה נ״ד ·תניינא ה׳
משלי י״ט:כ״ג

יִרְאַת יְהֹוָה לְחַיִּים וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל־יִפָּקֶד רָֽע׃

תהילים ע״ב:י״ז

יְהִי שְׁמוֹ לְֽעוֹלָם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ (ינין) [יִנּוֹן] שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כׇּל־גּוֹיִם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה א׳ ·תורה ע״ג
משלי ה׳:ה׳

רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹֽכוּ׃

משלי י׳:ב׳

לֹֽא־יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ס״ט ·תורה ר״א
ישעיהו מ״א:ב׳

מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּֽעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּֽוֹ׃

דברים ל״ב:מ״ב

אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵֽב׃

תהילים מ״ח:ז׳

רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָֽה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ס׳
בראשית ב׳:ד׳

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּֽרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָֽיִם׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא ב׳
איוב כ״ט:כ׳

כְּבוֹדִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִֽיף׃

משלי כ״ה:כ״ה

מַיִם קָרִים עַל־נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָֽק׃

ישעיהו כ״ט:י״ג

וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָֽה׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ו׳ ·תורה י״ד ·תורה מ״ט
תהילים כ״ה:א׳

לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּֽׂא׃

תהילים ק״ד:ז׳-ח׳

מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזֽוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל־מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶֽם׃

שמות כ״ד:י״ז

וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְהֹוָה כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

תהילים כ״ט:ג׳

קוֹל יְהֹוָה עַל־הַמָּיִם אֵֽל־הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל־מַיִם רַבִּֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״א ·תניינא ס׳
ישעיהו י״א:ט׳

לֹא־יָרֵעוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל־הַר קׇדְשִׁי כִּֽי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּֽים׃

איוב ל״ז:ה׳

יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְלֹא נֵדָֽע׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ו
תהילים ו׳:ג׳-ד׳

חׇנֵּנִי יְהֹוָה כִּי אֻמְלַל־אָנִי רְפָאֵנִי יְהֹוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָֽי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד (ואת) [וְאַתָּה] יְהֹוָה עַד־מָתָֽי׃

איוב כ״א:כ״ד

עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּֽה׃

במדבר כ״ח:כ״ו

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַֽיהֹוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִֽקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשֽׂוּ׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה נ״ו ·תניינא ד׳
ירמיהו ד׳:ל״א

כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת־צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אֽוֹי־נָא לִי כִּֽי־עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִֽים׃

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תניינא ד׳
זכריה י״ב:י׳

וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַֽל־הַבְּכֽוֹר׃

שמות כ״ט:מ״ג-מ״ד

וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִֽי׃ וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִֽי׃

מאמרי חז״ל ומדרש(7) · 6 מהמקור
נדה מה:לדף המלא

אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב ״וַיִּבֶן ה׳ [אֱלֹהִים] אֶת הַצֵּלָע״, מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּינָה יְתֵירָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ. וְאִידַּךְ, הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: ״וַיִּבֶן ה׳ [אֱלֹהִים] אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם״ — מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא — בַּנָּיְיתָא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַאי טַעְמֵיהּ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מִתּוֹךְ שֶׁהַתִּינוֹק מָצוּי בְּבֵית רַבּוֹ, נִכְנֶסֶת בּוֹ עַרְמוּמִית תְּחִלָּה. אִיבַּעְיָא לְהוּ:

יומא עב: עיין רש"ילמקור

כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר מַלְכוּת(המאמר בהקשרו — בקישור למקור)

ברכות כ:לדף המלא

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּרַבָּנַן, אָתֵי דְּרַבָּנַן וּמַפֵּיק דְּאוֹרָיְיתָא?! וּלְטַעְמָיךְ קָטָן בַּר חִיּוּבָא הוּא? אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁאָכַל שִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן, דְּאָתֵי דְּרַבָּנַן וּמַפֵּיק דְּרַבָּנַן. דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא, זִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְזִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ ״אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד״, וַהֲלֹא אַתָּה נוֹשֵׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״?! אָמַר לָהֶם: וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתַבְתִּי לָהֶם בַּתּוֹרָה ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְהֵם מְדַקְדְּקִים [עַל] עַצְמָם עַד כְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה. מַתְנִי׳ בַּעַל קֶרִי — מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה מ״ז
סנהדרין קהלדף המלא

״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״קוּם לֵךְ אִתָּם״. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: חוּצְפָּא מַלְכוּתָא בְּלָא תָּאגָא הִיא, דִּכְתִיב: ״וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּלְעָם חִיגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה כ״ב ·תניינא א׳ ·תניינא פ׳
סוטה מט:לדף המלא

בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא וְיוֹקֶר יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר, וּמַלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכַחַת. בֵּית וַועַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנְנוּ, וְחַכְמוֹת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים — בֵּן מְנַוֵּול אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמוֹתָהּ, אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּישׁ מֵאָבִיו, וְעַל מָה יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן — עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (גְּמָ׳) אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁל מֶלַח וְגׇפְרִית, אֲבָל שֶׁל הֲדַס וְשֶׁל וֶורֶד — מוּתָּר. וּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר:

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה י״ח ·תורה כ״ב ·תורה קמ״ז
סוכה מט:לדף המלא

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חֶסֶד״. אִם אָדָם זוֹרֵעַ — סָפֵק אוֹכֵל סָפֵק אֵינוֹ אוֹכֵל, אָדָם קוֹצֵר — וַדַּאי אוֹכֵל. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין צְדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חֶסֶד״.

ברכות ח:לדף המלא

אַשְׁלִימוּ פָּרָשְׁיוֹתַיְיכוּ עִם הַצִּבּוּר שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. וְהִזָּהֲרוּ בִּוְרִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט אֶת הַוְּרִידִין. וְהִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ. דְּאָמְרִינַן: לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָּחוֹת בָּאָרוֹן.

נושאים בתורה זו(6)
הלכות שנבנו על תורה זו(7)
ביאורים נוספים על תורה זו(1)
נזכר בכתבי ברסלב(1)
ס״ז / רפ״ו