תורה מח — כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות

תמצית התורה, אות אחר אות · 7 נקודות

לתורה המלאה ←

אצָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים וְהוּא מִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וְהוּא צוֹעֵק בְּכָל פַּעַם וּמִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ. וְאַף-עַל-פִּי- כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד וְעַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין רוֹצֶה בּוֹ כְּלָל. וְעַל כָּל אֵלֶּה צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאֹד וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל. כִּי כָּל זֶה עָבַר גַּם עַל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְאִלּוּ לֹא הָיוּ מְחַזְּקִים עַצְמָם מְאֹד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַנַּ''ל הָיוּ נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן וְלֹא הָיוּ זוֹכִים לְמַה שֶּׁזָּכוּ. עַל כֵּן אֲהוּבִי אָחִי חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד. וֶאֱחֹז עַצְמְךָ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתְךָ וְאַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַנַּ''ל:
באִם אַתָּה רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִדְמֶה לְךָ שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם בְּכָל שָׁעָה מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. נֶגֶד זֶה תֵּדַע שֶׁאִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל-כָּךְ. כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מְנַתֵּק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד. וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאֹד שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. וְעַל זֶה יִשְׂמַח מְאֹד. וְיַרְחִיק מִמֶּנּוּ הָעַצְבוּת מְאֹד כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד מְאֹד:
גתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אָז תֵּכֶף הוּא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עַצְבוּת הוּא סִטְרָא אַחֲרָא וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֹׂנֵא אוֹתָהּ:
דצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה'. לִבְלִי לְהַנִּיחַ מִקְצָת מֵעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה. וּזְכֹר דָּבָר זֶה הֵיטֵב כִּי כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאֹד. כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בְּלִי מִסְפָּר. וְלִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד בְּכַוָּנָה מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְעַכ''ז צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם רַק בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת. וּצְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בָּזֶה:
הלִפְעָמִים יֵשׁ אָדָם שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו מֵחֲמַת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו אָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַבַּעַל דָּבָר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַפֶּתַח, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וְחוֹזֵר לְאָחוֹר לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁהָאָדָם סָמוּךְ מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנֹס. אָז דַּיְקָא הֵם מִתְפַּשְּׁטִין עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל רַחֲמָנָא לִצְלָן. עַל כֵּן צְרִיכִין אָז הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל נֶגְדָּם לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ וּבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו רַק לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִכְנֹס לָבֶטַח בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ מְאֹד. וְדַע שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהַעְתָּקוֹת שֶׁאַתָּה נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִגַּשְׁמִיּוּתְךָ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים וּמִתְקַשְּׁרִים וּבָאִים לְעֶזְרָתְךָ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה דֹּחַק וְעֵת צָרָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְכֵן בְּרוּחָנִיּוּת בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַבַּעַל דָּבָר רַחֲמָנָא לִצְלָן:
ווְדַע שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים. וּמִסְּתָמָא בְּאֵלּוּ הַמֵּאָה שָׁנִים בְּוַדַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אַחַר כָּךְ בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵה שְׂרֵפָה (שֶׁקּוֹרִין אוֹרִימַטֶע) וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא:
זוְדַע שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד. וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְחַזֵּק וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ מְאֹד הֵן עַל-יְדֵי שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה. כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה טוֹב מִיָּמָיו. וְכֵן עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. וְלַעֲשׂוֹת רִקּוּדִים וּקְפִיצוֹת כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לִתְשׁוּבָה. וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת (עַיֵּן יוֹמָא פ''ו: ):

► תורה מ״ז תורה מ״ט ◄