תורה יא — כשאדם מתפלל בשדה

תמצית התורה, אות אחר אות · 1 נקודות

כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָׂדֶה אָז כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָׂדֶה בָּאִים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וּמְסַיְּעִין וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת: ''וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשֹּׂחַ בַּשָׂדֶה'', שְׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכֹחַ עִשְׂבֵי הַשָׂדֶה, וְעַל כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמַר ''וְהָאֲדָמָה לֹא תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ'', הַיְנוּ שֶׁיְּבוּל הָאֲדָמָה לֹא יִתְּנוּ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ. יְבוּל רָאשֵׁי-תֵּבוֹת וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשֹּׂחַ בַּשָׂדֶה: