תורה יב — כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו

תמצית התורה, אות אחר אות · 2 נקודות

לתורה המלאה ←

אכְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, יוּכַל לִפֹּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רָעִים וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ מְאֹד עַל-יְדֵי חָכְמָתָם וְחָטְאוּ וְהֶחֱטִיאוּ אֶת הָרַבִּים רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְהַכֹּל הָיָה עַל- יְדֵי חָכְמָתָם הָרָעָה. כִּי עִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ, רַק אִם יֵשׁ בָּזֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה וְאִם לָאו לָאו. וְאָז בְּוַדַּאי לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם:
בכְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ וְלִפְעָמִים נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי יֵשׁ שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת מְגֻנִּים מְאֹד שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִין וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים מְגֻנִּים וְזָרִים מְאֹד וּבִלְבּוּלִים רַבִּים וְלִבּוֹ סְחַרְחַר שֶׁהַקְּלִפָּה מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת לִבּוֹ בְּעַקְמִימוּת וּבִלְבּוּלִים עֲצוּמִים (עֶס אִיז פַאר דְּרֵייט דָּאס הַארְץ), וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן גַּם שָׁם יֵשׁ תַּקָּנָה גְּדוֹלָה עַל-יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ אַיֵּה קְדֻשָּׁתוֹ אַיֵּה טָהֳרָתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק בְּיוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יִצְטַעֵר וְיִשְׁאַל וִיבַקֵּשׁ יוֹתֵר אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִצְטַעֵר וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ וּמְגַעְגֵּעַ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְצוֹעֵק וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי זוֹכֶה עַל-יְדֵי-זֶה לַעֲלוֹת לְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ''ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַיְרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ. וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב כִּי עָמֹק הוּא:

► תורה י״א תורה י״ג ◄