תורה יט — עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור

תמצית התורה, אות אחר אות · 1 נקודות

לתורה המלאה ←

עִקַּר הָעֲבוֹדָה הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת. וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי. וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל לִהְיוֹת מְחַקֵּר חַס וְשָׁלוֹם וְלִלְמֹד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה לִלְמֹד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת (עַיֵּן 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ''ן' חֵ''א סִימָן ס''ד). כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק. כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר. וְעַל-יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף הַזֹּאת יְכוֹלִין לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בִּבְחִינַת: ''וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה''. כִּי ''שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם''. הַיְנוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחֲלִיק וְלִפֹּל שָׁם עַל-יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף בְּחִינַת עֲמָלֵק, אֲבָל וָקָם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ''ל. וְזֶה שֶׁבַ''ע יִפּוֹ''ל צַדִּי''ק וָקָ''ם סוֹפֵי-תֵּבוֹת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת שֶׁעַל יָדוֹ נוֹפְלִין חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיק עוֹמֵד וְקָם וּמַחֲזִיק עַצְמוֹ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה. אֲבָל אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אִסּוּר גָּדוֹל לָהֶם לִכְנֹס בְּסִפְרֵי חֲקִירוֹתֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ סִפְרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת אָסוּר לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל, כִּי מַזִּיקִים הַרְבֵּה לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ עַכְשָׁו סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד הַמְּלֵאִים מוּסָר ויִּרְאַת הַשֵּׁם בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת שֶׁאֵינָם מְיֻסָּדִים עַל דַּעַת חַכְמֵי יָוָן יִמַּח שְׁמָם. רַק יְסוּדָתָם בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וּבִפְרָט הַמְיֻסָּדִים עַל דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם. בָּהֶם דַּיְקָא וְלֹא בְּהַסְּפָרִים שֶׁמְּעֹרָב בָּהֶם דַּעַת הַגּוֹיִים הַכּוֹפְרִים בָּעִקָּר שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲמָלֵק. מַהֵר הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם וְתִהְיֶה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל לְחַיֵּי עוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:

► תורה י״ח תורה כ׳ ◄