סימן ד

דיני נטילת ידים וכו'. וע"כ צריך נטילת ידים לתפלה ובפרט בבוקר שצריך לערות עליהם מים ג"פ בסירוגין להעביר הרוח רעה ששורה עליהם וכמו שארז"ל בת מלך היא ומקפדת, כי לילה הוא מדת מלכות בחי' נו"ן בחי' לבנה ובה עיקר אחיזת סטרא דמותא בחי' עשו שאמר הנה אנכי הולך למות בחי' מלכות דסט"א היפך המלכות דקדושה שהיא מקור החיים בחי' ואתם הדבקים וכו' חיים כולכם היום, בחי' דוד מלך ישראל חי וקים (כמבואר בסי' מ"ט) כי מקבלת מחכמה דקדושה שנאמר בה והחכמה תחיה וע"כ בלילה שאז שלטא סיטרא דמותא שזה בחי' שינה אחד מששים במיתה ואז שריא סטרא דמסאבא על ידוהי דבר נש, ידוהי דייקא, כי משם אחיזת בחי' והידים ידי עשו, וע"כ צריכין אז שמירה ביותר מהטומאה והיצה"ר בחי' ונשמרת מכל דבר רע וארז"ל שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה, וע"כ כשקם ממטתו צריך ליטול ידיו במים שהם בחי' תורה להעביר הרוח רעה, כי עיקר הכנעתו הוא ע"י התורה כנ"ל, וזה בחי' בת מלך היא ומקפדת כי היא מבחי' המלכות דסט"א כנ"ל, וע"כ צריכין לערות עליהם ג"פ ובכל פעם על כל יד בפני עצמה בסירוגין בכדי להעביר הרוח רעה לגמרי עי"ז שזה בחי' מה שמבואר במאמר שאלו סי' נ"ז מענין נפילת שער של אדום שלשה פעמים וגם כי בפעם הראשון ממשיכין כח התורה להכניע ולגרש הרוח רעה רוח שטות שמסית את האדם לדבר עבירה מממש ר"ל, ובפעם שני מגרשין הרוח רעה משסית את האדם לדבר עבירה ע"י שמתלבש במצות, ובפעם שלישי מגרשין הרוח רעה שמרשל ידי האדם מלעסוק בתורה ומעשים טובים וע"ד שאמרו רז"ל שמא תאמר אלך ואתגרה בשינה ת"ל כי אם בתורת ה' חפצו כי זה עיקר השלימות להיות סור מרע ועשה טוב והכל זוכין ע"י עסק התורה הק', ועי"ז זוכין לחן ונתקבלין כל התפלות וע"כ צריכין נטילת ידים לתפלה: וזה לא יגע בידו קודם נטילה לא לפה ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים כי הם תלוים בהמוח והשכל (עיין סי' כ"א) וצריכין לשומרם ביותר מהרוח רעה רוח שטות הנ"ל בכדי שלא לפגום עי"ז בהמוח והשכל דקדושה, וע"כ צריך ליול יד ימין תחילה ע"י יד שמאלו בכדי להכניע השמאל שמשם שורש הכסילות בחי' לב כסיל לשמאלו לגבי יד ימין בחי' לב חכם לימינו. וע"כ גם הניעור בלילה וכן הישן ביום צחריכין נטילה מחספק כי אוליט ע"י מדת לילה או ע"י שינה ביום שהיא בחי' הסתלקות המוחין והשכל נאחז בו סטרא דמותא בחי' כסילות הנ"ל, וע"כ דוד שהוא בחי' המלכות דקדושה היה נזהר שלא לישן שתין נשמי כדי שלא לטעום טעם מיתה בכדי שלא להפריד עצמו בשום פעם מבחי' החכמה דקדושה שהוא עיקר החים כנ"ל: וזה בחי' אלו דברים צריכים נטילה במים הקם מהמטה והיוצא מבית הכסא וכו' וכולםך בכדי שלא ליתן מקום להכסילות ורוח הטומאה להאחז בו, וזה שסיים ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם ת"ח הוא תלמודו משתכח אם א ינו ת"ח יוצא מדעתו כי עיקר הפגם מגיע להמוחין והשכל. וזה אם אין לו מים יקנח ידיו בצרור וכו' או בכל מידי דמנקי וכו' ויועיל לתפלה אבל לא להעביר רוח רעה שעליהם, רמז שאם א ינו יכול לעסוק בתורה שהיא בחי' מים עכ"פ ישתדל לנקות את ידיו (שמרמזין לכל עשיותיו ותנועותיו) בכל מדיי דמנקי. היינו ליזהר עכ"פ לנקות עצמו ממדות רעות ולדבק במדות טובות ועי"ז נותן ג"כ למלכות דקדושה (שהוא בח'י אחרית הימים כי עליה עומדים כל המדות כידוע והמדות הם בחי' ואו קצוות שהם בחי' כלל התורה הק' שמאירין בבחי' המלכות) להתגבר על מלכות דסט"א ונתקשרין החי"ת והנו"ן ונתקבלה תפלתו אבל להעביר הרוח רעה שהוא הרוח שטות של היצה"ר הוא רק ע"י המים שהם בחי' עסק התורה כי התורה כולה שמותיו הק' ית' וע"כ יש בסגולתה לגרש כל מיני רוח רעה רוח שטות כמבואר בפנים: