נחת השולחן
וזה בחי' איסור מלאכה מערב פסח אחר חצות. כי נמשך אז בחי' הארת קדושת יום טוב שהוא בחי' המשכת התיקונים הנ"ל:
וזה בחי' תענית בכורים בערב פסח זכר לנס וכו', כי מאחר שזכו לבחי' בכורה שרומזת להמשכת התיקונים הנ"ל. ע"כ עליהם מוטל ביותר לעסוק ביום זה בתשובה ותענית להכניע בחי' המלכות דסט"א שעיקר אחיזתה בבחי' האכילה שזה בחי' מה שאמר עשו הלעיטני נא ועי"ז פגם בקדושת הבכורה כמו שכתוב שם ויבז עשו את הבכורה וכנ"ל:
וע"כ גם איסטניס לא יאכל ביום כדי שיאכל בלילה מצה לתיאבון. כי מאחר שהיא אכילה דקדושה בחי' מיכלא דמהמנותא ומאיר בה בחי' מלכות שמים ואור השכל דקדושה ע"כ צריכין שתהיה לתיאבון באהבה וברצון שיהיה גם הגוף נהנה ממנה בכדי להמשיך עי"ז קדושה ודעת על כל הנאת הגוף שיהיו ג"כ רק לשם שמים ובקדושה גדולה כראוי. וע"כ כל אדם אסור לו ג"כ לאכול פת (דהיינו מצה עשירה) בערב פסח משעה עשירית עכ"פ בכדי שיאכל בלילה מצה לתיאבון:
וע"כ אסור לאכול מצה בערב פסח כל היום וארז"ל כל האוכל מצה בערב פסח כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו. היינו קודם החופה ושבעה ברכות כמובא בחק יעקב סי' תע"א בשם הלבוש ומהרי"ו כי מאחר שמצה רומז לקדושה עליונה כזו ע"כ אין לאכול אותה קודם זמנה וביותר צריכין ליזהר סמוך לשיגיע זמן התגלות קדושתה וזמן הכנעת וביטול הסט"א שהיא אז בבחי' חמץ ומרחיקין אותה בתכלית הריחוק עד שאוסרת תערובתה אפילו במשהו. ע"כ יש אז התגברות גדול מן הסט"א ר"ל ואם יאכל אז מצה קודם שיגיע זמן שלימות הארתה יש לחוש שלא יהא אחיזה לבחי' הסט"א באכילה זו ויקבלו מזה איזה יניקה וכח ח"ו, ע"כ אסור לאכל עד שיגיע זמנה ונמשך עליה ועל כל ישראל הארה גדולה ונפלאה שהיא בחי' סוד החופה הקדושה העליונה ומברכין עליה שבעה ברכות. ואז אין באכילה זו שום אחיזה להסטרא אחרא חס ושלום רק אדרבא נמשכין על ידי אכילה הקדושה הזאת תיקונים נפלאים ונוראים לכל השנה כולה לכל אחד ואחד כפי בחינתו כמובן בזוהר הקדוש ובכתבים: