נחת השולחן
ומחמת כי יו"ט נקרא מקרא קודש כי מאיר בו ג"כ הארת החכמה שהוא בחיק קדש ע"כ מצוה לכבדו ולענגו כמו בשבת קדש. כי הכבוד והעונג נמשכין משם כמבואר בהלכות שבת הנ"ל ובמ"א. ולא עוד אלא שהשמחה נוהגת בו יותר משבת כמבואר בפוסקין ובכוונות כי בשבת נמשכת ההארה מלמעלה מעצמה אבל יו"ט ישראל הוא דמקדשי להו וע"כ שמחין בו ביותר וגם מטעם המבואר בכוונת ע"ש. וע"כ לובשין אז בגדים טובים ביותר ואז"ל כיצד משמחן וכו' והנשים בבגדי צבעונים. כי מחמת שקדושת יו"ט הוא מבחי' מילוי הירח בחי' עשה ירח למועדים שזה בחי' חדתותי דסיהרא שהחמה עושה מלבוש להלבנה כמבואר בהמעשה של הבנים שנחלפו.
וע"כ לובשין אז בגדים מכובדים ביותר:
ומחמת שעיקר כח המלכות דק' הוא ע"י עסק התורה כנ"ל ע"כ צריכין גם ביו"ט להרבות בעסק התורה כשארז"ל חציו לה' וחציו לכם: וע"כ חייב להאכיל ג"כ את העניים ולשמח את לבם ביו"ט. כי אז עולה בחי' המלכות דק' מבחי' עניות ודלות לבחי' עשירות שהוא בחי' הארת החכמה העליונה כנ"ל:
וע"כ חייבים ב"ד להעמיד שמשים ברגלים להשגיח על העם שלא יבואו לדבר עבירה כי כשהמלכות דסט"א שהיא היצה"ר רואה גודל עליית מלכות דקדושה ביו"ט ע"י אתערותא דלתתא של קדושת ישראל שזה בחינת גודל השמחה של ישראל ביו"ט כנ"ל אז מתגרה בהם ביותר ורוצה להביאם לדבר עבירה ח"ו וע"כ מחויבים ב"ד שהם חכמי העדה להשגיח ע"ז ברגלים ביותר. וזה שסיים בשו"ע אלא יהיו כולם קדושים. ר"ל מקושרים אל השכל דקדושה שהוא בחי' קודש כנ"ל