נחת השולחן
דין ברכת אשר יצר וכו'. וזה בחי' ברכת אשר יצר את האדם בחכמה. היינו שברא אותו בחכמה נפלאה עד שיש בו כח להשיג את בחי' השכל והחכמה שיש בכל דבר בכדי שיתקרב להשי"ת על ידי זה הדבר. וזה וברא בו נקבים וכו'.
יש נקבים וחלולים שממשיך ויונק חיותו על ידם ועיקר החיות ע"י החכמה. וע"כ מבואר בכונות דר"ל זיין נקבים שבראש שהם עין אוזן חוטם פה התלוים במוח כנ"ל. ויש נקבים וחלולים שעל ידם נתעכל המאכל ונדחה הפסולת והמותרות אל החוץ שגם זה תיקון המוח והחכמה כנ"ל. וזה שמסיים ומפליא לעשות כי בזה בעצמו רואים פלאות הבורא איך שמקשר רוחני בגשמי עד שגם בדברים גשמיים כאלו של אכילה ושתיה שהפסולת שלהם היא קיא צואה ממש אעפ"כ מלובש בהם חכמה ורוחניות וחיות אלהות כזה שבו תלוי חיות האדם ורפואתו וקיומו בבחי' כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וכו' ומה בעצמו יש להבין איך שבכל דבר שבעולם יש חיות אלהות ושכל דקדושה שעי"ז יוכל האדם להכיר אותו ית' ולהתקרב אליו שזה עיקר כוונת הבריאה כמאמר הזוה"ק בגין דישתמודעין ליה: וזה בחי' ברכת אלהי נשמה שנתת בי שממנה כל שכל האדם וחכמתו וחיותו כ"ש ונשמת שדי תבינם. וזה טהורה היא כי בשורשה היא בוודאי טהורה וקדושה ואיטן בה שום אחיזת הטומאה כלל. וזה אתה בראת יצרת ונפחת כנגד בריאה יצירה.
עשיה כמובא. כי היא כלולה מכולם.וע"כ יכול האדם כשישתמש בכח נשמתו ושכלו רק בקדושה היינו לקשר עצמו אל השכל שיש בכל דבר בכדי להתקרב להשי"ת עי"ז הדבר עי"ז יכול לעלות ממדריגה למדריגה ומעולם לעולם ויכיר וידע וישיג השכל וחיות אלהות שיש בכל מדריגה ומדריגה עד שיכול לזכות להכיר ולהשיג את השי"ת כביכול למעלה מכל העולמות כמובן במאנמר ויתן עוז סי' ע"ח, ואם לא יזכה לזה בעוה"ז. יזכה לזה עכ"פ בעוה"ב לאחר התחיה. וזה ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא.ו זה כל זמן שהנשמה בקרבי ומקושרת בגופי שבזה העולם מודה אני לפניך וכו' רבון כל המעשים ומכל הנשמות שהם בחי' השכליים וכולל ומייחד ומחבר את כולם ומקיים אותם והוא אדון כולם.ו הכל נבראו ונוצרו ונעשו רק בשביל להכיר אותו ית' על ידם. וזה ברוך וכו' המחזיר נשמות לפגרים מתים. כי זה פלא גדול שדייקא ע"י שינה שהיא בחי' סטרא דמותא עי"ז דייקא נתחזק ונתחגדש כח וחיות הנשמה בהמוחין בבחי' חדשים לבקרים כידוע ובזה אנו רואין כי מלא כל הארץ כבודו כי אפילו בבחי' סטרא דמותא עצמה יש בחי' חיות אלהות ושכל דקדושה כביכול. וע"כ אמרו רז"ל שמזה אנו לומדים להאמין בתחיית המתים. כי גם המיתה ממש היא ג"כ רק בבחי' זו בכדי לחדש על ידה דייקא את אור השכל והנשמה בכדי שנוכל להכיר את השי"ת אז בהשגה נפלאה כרצונו ית'. וזה בחי' ומקיים אמונתו לישיני עפר. גם מזה מובן התחזקות גדול לבעלי תשובה שזה ג"כ בחי' תחיית המתים. ובפשיטות מרומז ג"כ בתיבות אלו מוסר גדול לעניננו כי הלא רואין שכשישן האדם ונסתלק אור שכלו ונשמתו נחשב לפגר מת. מזה אנו רואין ומבינין שעיקר האדם הוא השכל ע"כ צריכין לקשר עצמו ולהסתכל רק אל השכל שיש בכל דבר כנ"ל. וגם כי מזה שנתחדש אור השכל והנשמה ע"י שבאה בשעת שינה בתוך המלכות שהיא בחי' אמונה מזה רואין שעיקר קבלת אור השכל והשגתו הוא על ידי המלכות בחי' נו"ן כנ"ל: