סימן ותרפ"ו וכו'

הלכו תמגילה. כי עיקר מלחמת עמלק בכל דור ודור הוא רק בעניןזה כי שרו של עמלק הוא הס"מ שהוא בעצמו היצה"ר בחי' מלכות הרשעה שרוצה להפריד את האדם מן השכל דקדושה בחי' לא יחפוץך כסיל בתבונה. וזה בחי' ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבינו אם אין. היינו שנסתפקו אם יש חיות אלהו תשהוא בחי' השכל דקדושה. בכל דבר אם לאו. וזה בחי' דאפרידו בין יש לאין. כי יש הוא בחי' מלכות שעל ידה עיקר הישות כמבואר במאמר אנכי סי' דלת. ואין הואבחי' חכמה בחי' והחכמה מאין תמצא וצריכין ליזהר שיהיו מחברין ביחד שזה בחי' התחברות החי"ת והנו"ן הנ"ל והם הפרידו ביניהם ע,י הספקות והנסיונות הנ"ל ע"כ מיד ויבא עמלק. ורז"ל אמרו שבא עמלק על שחללו את השבת. והא ג"כ כנ"ל כי כבר נתבאר שעיקר שלימות ענין זה הוא ע"י קדוש תשב. וזה וילחם עם ישראל ברפידים ודרז"ל שרפו ידיהם מן התורה. שעיקר הכנעת עמלק הוא היצה"ר הוא ע"י התורה הק' כנ"ל וזה ויאמר משה אל יהושע דייקא שהוא בחי' לבנה ורז"ל דרשו מחמת שהוא מזרעו של יוסף שזכה ביותר לבחי' הנ" להיינו לקשר עצמו אל השכל דקדושה שיש בכל דבר כמבפ"נ. ע"כ אמר לו דייקא בחר לנו א נשי םדרז,ל שהשוהו לו וכו'. זה בח'י והיה אור הלבנה כאור החמה. וזה וצא (מן הענן) הלחם בעמלק. כי עיקר מלחמתו של עמלק הוא על החלושי כח ואין לאל ידם להתגבר על יצרם והם בחי' אותם שהיה הענן פולטן שנדחו ונתרחקו מן הקדושה קצת ועליהם מתגבר ביותר לתופשם ברשתו לגמרי. וע, כ אמר לו משה שיצא להלחם בעדם. וזה שתירגם יונתן שעמלק בא בשביל המחלוקת והמריבה שהיה בין יעקב ועשו היינו כנ"ל. וזה מחר אנכי נצב על ראש הגבעה. היינ ושלא יתיירא ממנו כי גם הוא ילחום עמו ברוחנות וכמובא בזוה"ק. וזה ומטה האלהים בידו. כי מטה האלהים מרמז על כח הבחירה כמובן במאמר בטח בה' סימן ע"ט. ומשה זכה לכבוש את הבחירה כ"כ עד שהיה יכול לעזור לבטל בחירה ג"כ ולהכניע ולבט לממנו קליפת עמלק שהוא בחי' היצה"ר אבל עכ"פ צריך האדם בעצמו להלחם ג"כ עמו כי אם אין אני לי מי לי וכמבואר במ"א וע"כ גם כאן משה נלחם עמו ברוחניות ויהושע ואנשיו יצאו ללחום עמו בגשמיות בפועל ממש. וזה והיהי כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכו'. ודרז"ל כשישראל מסתכלן כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו נוצחין וכו'. היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל. שצריכין להסתכל כלפי מעלה היינ ועל השכל דקדושה שיש בכל דברולקבל על עצמו עו למלכות שמים שלימה שזה בחי'. משעבדין את לבם וכו' וזה הדבר נעשה בכל דור ברוחניות ע"י הצדקי הגדול, שהוא בחי' משה בבחי' והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישרא לאבל בודאי צריך כ"א להתגבר בעצמו ג"כ וללחום מלחמות ה' ולהסתכל כלפי מעלה ולשעבד את לבו וכו' כנ"ל. וזה ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' העמלק מדר דר. ומובא בזוה"ק דיורא עילא ה ודיורא תתאה שזה ג"כ שני הבחי' הנ"ל.

וזה שארז,ל אין השם שלם ואין הכסא שלם וכו' מה שמו דא חכמה. וכסא הוא בחי'מלכות. וזה זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' כי צריכין לזכור זאת היטב בכל עת שיש שונא ואויב כזה שאורב על האדם בכל עת ובפרט בעת חלישותו ועיפותו וזה ויזנב בך וכו' כי זה עירק מחמתו לנתק את האדם מן השכל דקדושה בחי' ראש ומוין ולהכניס בו כסילות ושטות שזה בחי' זנב שהוא ההיפוך ממש מן הראש. וזהולא ירא אלהים. כי מחמת שלפעמםי מתלבש עצמו במצוות יעושה עצמו כאלו הוא ירא וכו' וע"כ צריכין ליזהר בהזה. כי באמת הוא רשע ערום ולא ירא אלהים וכל שכוונתו לרע ח"ו. וזה והיה בהניח וכו' תמחה את זכר עמלק וכו' לא תשכח. כי השכחה נמשכת ג"כ מבחי' התגברות עמלק שמחשיך על המוין וממשיך שכחה וע"כ צריכין ליזהר מזה. וזה שארז"ל ג' מצווות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ששם עיקר שלימות התיקונים הנ"ל כי א"י בעצמה הוא בחי' מלכות דקדושה ואוירה מחכים ושם עיקר מקום התורה והתפלה וכמבואר במ"א וזה להעמיד להם מלך בחי' מלכות כנ"ל. ולהכרית זרעו של עמלק בחי' ביטול המלכות דסט"א. ולבנות להם בית הבחירה שהוא בחי' אור השכל דקדושה כי כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו: וזה ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ה' למשחך למלך כי המלך נמשח בשמן שהוא בחי' חכמה ע"י נביא שהוא ג"כ מבחי' זו בחי' ונביא לבב חכמה כנ"ל וזה בחי' ומבינה נביאים וכו' כידוע ובפרט שמואל שהיה גדול מאד במדריגת הנבואה והודיע לו זה למען ידע מכחו ואיך שבידו לבטל קליפת עאמלק שהוא כלליות המלכות דסט"א כידוע. וזהויך שאול את עמלק וכו' ויתפוש את אגג מלך עמלק חי וכ'ו. ובזה פגם מאד כי עבר על דברי שמואל ועי"ז היה לעמלק בחי' היצה"ר מקום ביותר לינק ולקבל מניצוצי החיות דקודשה שנפלו ולהתגבר עי"ז ביותר מאחר שכבר היה בידו של שאול והוא ברצונו השאיר אותו בחיים וגם זה היה העיקר ע"י שנתלבש היצה"ר שרו של עמלק במצוות ויראות נפילות עד שהיה שאול מסופק אם לא יהיה לו איזה עוון ח"ו אם יהרוג אותו וכמבון ממה שדחז"ל על וירב בנחל. וכן במה שחמל על מיטב הצאן והבקר פגם מאד כאשר הוכיח אותו שמואל ע"ז.

וזה שאמר לו וישלחך ה' בדרך ומאמר לך והחרמת את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אותם. כי הם מבחי' היצה"ר שממנו כל החטאים כמו שדרז"ל על פסוק יתמו חטאים מן הארץ, ע,כ צריכן לכלות אותם לגמרי ולא ליתן להם שם חיות ויניקה כלל. וזה שהשיב לו שאול שהשאירו הצאן והבקר בשביל קרבנו תוזה ג"כ בחינת התלבשות במצוו. ושמואל הוכיחו על זה כ יהוא מצוה הבאה בעבירה. וזה החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' וכו' וימאסך ממלך כי פגם עי"ז במלכות דקדושה ונתן כח לבחי' ההיפוך ח"ו. וע"כ נתחרט שאול ע"ז מאד ועשה תשובה כמבואר במקרא.

ואח"כ הרג שמואל בעצמו את אגג וחתכו לד' ובזה המשיך בחי' הכנעה וביטול כל הד' מלכיות דסט"א וכמבואר במ"א. ומשורש נחש שהוא אגג יצא צפע שהוא המן שהיו ישראל בסכנה גדולה על ידו. וזה שסיפרה המגילה איך שהתגבר אז בימי אחשורוש בחי' המלכות דסט"א עד שהיה מולך עכו"ם אחד על כל העולם. וזה שארז,ל מלך טפש היה כי הוא מבחי' מלך זקן וכסיל ועשה משתה גדול כ"כ. וכאשר טוב לב המלך ביין אמר להביא את ושתי ובזה גילה פחזותו ביותר בבחי' לא יחפץ כסיל בתבונה וכו' כי עשה נבלה כזאת ושטות כזה ובעבור זה נתבזה מושתי שא מרה לו דברי ביזיון ונתגלה שבאמת אין לבחי' המלכות דסט"א שום ממשלה כלל כי הלא אינו מושל גם בביתו ועל אשתו והכל רק בבחי' כח המדמה בשביל כח הבחירה ואז נהרגה ושתי המרשעת והכל היה בהשגחת השי"ת ולטובת ישראל. ואח"כ מספרת המגילה מענין מרדכי ואסתר שהם כנגד שני הבחינות הנ"ל. כ ימרדכי הוא בחי' בשמים ראש מר דרור כמו שדרז"ל וזה בחי' החכמה והמוחין שהם בחי' הנשמה שנהנית מן הריח כנ"ל. וזה בן יאיר שהאיר עיניהם של ישראל כי החכמה הוא עיקר האור. ועי,ז התפלה נשמעת וזהו בן שמעי בן קיש שהקיש על דלתי רחמים כמ ושדרז,ל וזה איש ימיני בחי' לב חכם לימינו. וזה ויהיה אומן את הדסה היא אסתר וכו' אסתר הוא בחי'המלכות דקדשוה כידוע ומרדכי שהוא בח'י החכם האמת שזכה לחכמה דקדושה הוא כביכול מגדל אותה כי עיקר חיותה מבחי' החכמה כנ"ל. וע"כ נקראת ג"כ הדסה על שם הריח והדסה גימטריא חכמה עם הכולל כידוע כי היא ג"כ בחי' חכמה תתאה חכמת שלה כידוע. וזה שארז"ל אסתר על שם אסתהר ר"ל לבנה בחי' לבנה הנ"ל. וזהו ותהי אסתר נשאת חן וכו' כי כשהמלכות בחי' נו"ן מקושר להחכמה בחי' חי"ת עי"ז נעשה חן כנ"ל. וזה ותלקח אסתר אל המלך וכו' כי התגברה אז בח'י המלכות דסט"א כ,כ עד שכביכול בחי' אסתר נלקחה לבית המלך אבל באמת לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים כשארז,ל שלא נגע בה כלל רק שידה נזדמנה לו בדמות אסתר. אך אעפ"כ בוודאי התגברה אז ההסתרה מאד על בח'י המלכות דקדושה בבחי' ואנכי הסתר אסתרי וכו' כשדרז,ל. וזה ויאהב המלך את אסר וכו' ותשא חן וחסד לפניו בחי' חן הנ"ל וישם כתר מלכות בראשה וכו' כיהיא מבחי' המלכות ונאה לה כתר מלכות. וזה אחר הדברים האלה גדל המלך וכו' את המן וכו' ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה בכדי שלא ליתן כח לבחי' מלכות דסט"א בחי' אלהים אחרים כשארז"ל שעשה המן עצמו ע"ז ואז רצה החן להשמיד ח"ו את כל היהיודין ע"י תוקף התגבורת המלכות דסט"א סטרא דמותא וישרא להיו אז בסכנה גדולה על שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ובזה נתנו כח לבחוי' המלכות דסט"א ביותר ועל שנהנו מסעודתו של אות רשע כי ע"י פגם האבכילה מתגבר בחי' עשו מלכות דסט"א כנ"ל בפרט שנהנו מסעודה כז ושהיתה העיקר על פגם בח'י מלכות דקדושה ותוקף התגברות המלכות דסט"א כשדרז"ל על פסוק כשבת המלך על כסא מלכותו ומרדכי ידע מכל ה ע"כ הרעיש העולם מאד ויזעק זעקה גדולה וכו' וצוה על אסתר שתלך אל המלך לבקש מלפניו על עמה. ואסתר צותה לגזור תענית שלשה ימים בכדי לתקן פגם האכילה הנ"ל. ולהכניכע בזה כחו של עשו מלכות דסט"א. ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות שלבשה רוח הקודש מבחי' המלכות דקדושה.ויהי כראות המלך את אסתר המלכה וכו' נשאה חן בעיניו בחי' חן הנ"ל. וזה בחי' הסעודה שזימנה אסתר להמן ובזהבעצמו פחים טמנה לרגליו כשארז"ל. כי ואתה מרום לעולם ה' כי כך דרך והנהגת מלכות דקדושה שבתוקך התגברות החשכות וההסתרה ע"י גודל הצלחת הרשעים שהם מבחי' המלכות דסט"א אבל באמת בזה בעצמו טומנת פחים לרגליהם בבחי' בפרוח רשעים כמו עשב וכו' להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם ה'.וה ליהודים היתה אורה זו תורה שעל ידה נותנין כח לבחי' מלכות דקודשה. וזהו שמחה זה יו"ט שאז יעקר זמן עליית המלכות דקדושה כמבואר במ"א. וזה וששון זו מילה בחי' כריתת הערלה שהיא מבחי' המלכות דסט"א קליפת עשו עמלק. וזה ויקר אלו תפילין שהם בחינת מוחין בח'י אור החכמה והשכל דקדושה הנ"ל: וזה בחי' תענית אסתר שמתענין קודם פורים זכר למה שהתענו אז וכן משה התענה ביום מלחמת עמלק כשארז"ל בתענית היו שרוים בכדי להכניע כחו של עשו שאחיזתו בושט וכבד שהם כלי האכילה והמזון הגשמי ולהמשיך ולעורר זכותו וכחו של יעקב שעיקר חיותו וקיומו הוא ע"י מזון הרוחני מזונא גנשמתא שמקבל מאור חכמה העליונה בח'יוהחכמה תחיה וכמובא מזה בזוה"ק: