סימן תרפ"ה

וזה בחי' הד' פרשיות. כי שקלים וזכור הם הכנה לפורים להכניע קליפת המן עמלק שהוא עיקר תוקף הקליפה של עשו הרשע. ובחי' כלליות המלכות דסט"א ומתגבר להפריד את ישראל מבחי' השכל דקדושה והבחי' המלכות דקדושה וזה בחי' מה שמבואר בזוה"ק פרשה בשלח שמלחמת עמלק היה לעילא ולתתא היינו כנגד שני הבחינות הנ"ל וע,כ הוצרכו להלחם בו משה לעילא ויהושע לתתא. כי משה הוא בחי' פני חמה בחי' השכל דקדושה ויהושע הוא בח'י לבנה בחי' המלכות דקדושה וזה בחי' ראשית גוים עמלק כנגד בחי' השכל שהוא בחי' ראטשית ואחריתו עדי אובד. כנגד בחי' מלכות שהוא בחי' אחרית כידוע ואח"כ בימי אחשורוש קם המן מזרע עמלק ימ"ש ורצה להתגבר על ישראל וארז"ל גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו כו' כי ע" ינתינת שקליןם ממשיכין ג"כ התיקונים הנ"ל ומכניעין קליפת עמלק מלכות דסט"א שהוא בחי' היצה"ר.

וזה בחי' מה שמבואר להדיא בספר המדות לרבינו ז"ל סוף אות צדקה שע"י נתינת שקלים ניצול מיצה,ר והיינו כנ"ל. וזה כי תשא את ראש בני ישראל זה בחי' המשכת החכמה והמוחין שהם בחי' ראש וראשית. לפקודיהם שזה בחי' מלכות מלשון פקידה והתמנות וגם כפשוטו שהוא לשון מנין וחשבון ומספר ידוע ומבואר בזוה"ק שבחי' חשבון ומספר הוא בבח'י מלכות ומחמת שזה לעומת זה יש ג"כ בחי' מלכות דסט"א בחי' עשו שרוצה להתגבר בעינו הרעה על הקדושה ח"ו שזה בחי' מה שבא עשו להלחם ביעקב עם ארבע מאות איש שזה בחי' הרע עין שלו כי רע עין גמט' ארבע מאות כידוע ומבואר כל ז ע"כ כשנתעורר בחי' מספר דקדושה שנמשך מבחי' מלכות דקדושה כי אין מלך בלי עם וברב עם הדרת מלך יש לחוש לעינו הרעה של עשו בחי' מלכות הרשעה סטרא דמותא שלא יתגבר כנגד הקדושה ח"ו ויוכל להיות עי"ז נגף ח"ו. ע"כ צוה הקב"ה ונתו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם.

ועיין זוה,E פקודי דף רכ"ה ע"ב מבואר שם לענין זה וז"ל בגין דקדש איהו רזא עילאה דכל דרגין וכו'ואית ליה לבר קדש אחרא לתתא דקיימא תחותיה וקאים בחושבנא ומיין אוף הכי ישראל אינון קדש דכתיב קדש ישראל לה' ואינון יהבי קדש אחרא פורקנא דילהון דקיימא בחושבנא וכו' עיי"ש ובמקדש מלך תמצא מבואר כל ענין הנ"ל. וזה זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וכו' עיןי טעמי המצות להאר"י ז"ל ותמצא שרומז גם לבחי' גבוה ורמה מאד ועיין בר"מ פ' כי תשא ותמצא שרומז גם לבחי' אחרות ובודאי הכל עולה בקנה אחד. ולןענינינו כי ע"י כל הבחינות הנ"ל יתרומם קרן המלכות דקדושה שזה בחי' אדני המשכן שהיו מכסף הנ"ל וכן הווי העמודים שזה בחי' הואו המבואר בפנים במאמר אשרי הנ"ל. וזה שארז"ל שאמר משה לפני הקב"ה אימתי תרומם קרנם של ישראל אמר לו בכי תשא היינו כנ"ל וזה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט וכו' בכדי ששיהיה בחי' היחוד בין בחי' חמה ולבנה בשרש בשלימות בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה ההנ"ל. וזה בחי' הג' תרומות שהוזכרו בפרשה זו היינ וכנגד הג' בחי' הנ"ל, שהם מוחין ותורה ומלכות וכל אחת מהם היא בחי' תרומה.

החכמה הוא בחי' קש בחי' ראשית בחי' תרומה שהיא ראשית דגנך ונקראת קדש כמו שדרז"ל בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה וכו'.

התורה נקראת תרומה בחינת ותרם כראם קרנו וכן וירם קרן משיחו בחי' עין בינונית אחד מחמשים שאמור לענין תרומה היינו כנגד בחי' נון שהוא בחי' מלכות כנ"ל ועיין עוד במאורי אור. וזה בחי'מה שארז"ל לענין הג' תרומות הנ"ל אחת לאדנים שהם כנגד בחי' מלכות כידוע ואחת לקרבנות הצבור שזה כנגד בחי' התורה שהיא כנגד כל הקרבנות כמו שדרז"ל על פסוק וזאת התורה לעולה וכו' ובשני תרומות אלו הדל והעשיר שוין כי בהחלק שיש לישראל בהתורה וחלכות דקדושה כולם שוים כי כל ישראל חיבים בקבלת מלכות שמים ועול תורה ומצות כולם כאחד מקטן ועד גדול ואחת היא תרומת המשכן ולא היה יד כולם שוה בה וכו' זה כנגד בחי' התקשרות והסתכלות אל השכל דקדושי והשגת המוחין הק' בזה אין יד כולם שוה רק בבחי' נודע בשערים בעלה כל חד כפום מה דמשער בלביה שזה בחי' מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרמתי.

או י"ל כי התרומה של קרבנות הצבור היא בחינת התיקון של ההסתכלות אל השכל דקדושה כדי להתקרב עי"ז להשי"ת ע"כ נקרא קרבנות הצבור היא בחינת התיקון של ההסתכלו תאל השכל דקדשוה כדי להתקרב עי"ז להשי"ת ע"כ נקרא קרבנות הצבור על שם ההתקרבות להשי"ת שזה עיקר בחי' הקרבן שמקרב העולמות לשלימותן היינו להשי"ת כי סילוקא דקרבנות עד אין סוף ובזה יד כולם שוה כי כל אחד מישראל צריך להסתכל על אור השכל ולהתקרב להשי"ת עי"ז.

אע"פ שיש בעני ןזה של השגת השכל דמריגות הרבה אבל בכלל הענין כולם שוים בחיוב ענין זה.

וגם כי השכל והחכמה הוא בחי' אחדות אחד כי הוא למעלה מהמספר והחשבון שזה בחי' קדש דלעילא דקיימא בלא חושבנא כנ"ל בשם הזוה"ק וע"כ יד כולם שוה בו. והתרומה של נדבת המשכן הורא כנגד בח'י התורה שנאמרה באהל מועד (עיין סוטה ל"ז) ושם היו הלוחות והתורה וע"כ נקרא משכן העדו תכמו שארז"ל ובזה אין יד כולם שוה כי יש שמחויב לעסוק בתורה יומם ולילה ויש שמחויב לקבוע עתים לתורה ויש שיוצא ידי חיוב עסק התורה במה שקורא ק"ש שחרית וערבית כמו שארז"ל ובזה אין יד כולם שוה כי יש שמחויב לעסוק בתורה יומם ולילה ויש שמחויב לקבוע עתים לתורה ויש שיוצא ידי חיוב עסק התורה במה שקורא ק"ש שחרית וערבית כמ ושארז,ל ועיין בהלכות תלמוד תורה נמצא שפרשת שקלים היא בחי' המשכת כל התיקונים הנ"ל: פרשת זכור הוא כנגד בחי' הכנעת המלכות דסט"א עשו עמלק כנ"ל. ואח"כ הואקדושת פורים ויבואר לקמן: ואחר פורים קורין פרשת פרה ופ' החודש והם הכנה לקדושת פסח שבו עירק המשכת התקונים הנ"ל ובו היתה הגאולה הראשונה ובה כלולים כל הגאולות וכנ"ל בהלכות פסח. וזה בחי' ענין הפרה אדומה שמטהרת מטומאת מת סטרא דמותא שהוא היפוך מהתיקונים הנ"ל שהם עיקר החים דקדושה וע"כ דרשו רז"ל פרשת הפרה לענין ביטול המלכיות דסט"א(וכמבואר ג"כ בזוה"E פקודי דף רל"ז עי"ש) שהם מבח'י סטרא דמותא. וע,כ עיקר טהרתה ע" יהמים חיים שהם בחי' מימי הדעת והתורה הק' שהם עיקר החיים וע"כ רימז בפ' זו אזהרה גדולה על עסק התורה כ"ש וזאת התורה אדם כי ימות באהל וכמ ושדרז"ל (שבת דף פ"ג) כי עיקר התיקון הוא ע"י עסק התורה כנ"ל: ואח"כ קורין פרשת חודש שהוא בחי' שלימות תקון המלכות בבחי' מלוי הלבנה מחסרונה עד שתהיה בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה כנ"ל.

ובפרשה זו מבואר ענין יציאת מצרים ואיסור חמץ בפסח וענין הקרבן פסח ואכילת מצה וכו' והכל מורה על ענין המשכת התיקונים הנ"ל בשלימות כמבואר לעיל בהלכות ר"ח ובהלכות פסח: עוד י"ל כי שקלים רומז לבחי' השכל דקדושה שהוא בחי'שקל הקדש. כי קדש הם המוחן והחמכה כידוע ונקרא שקל כי עיקר המשקל וההכרעה של כל ענין וענין הוא ע,י השכל בחי' שיקול הדעת.

וע"כ היו נותנים מחצית השקל דייקא לכל אחד שזה עיקר הידיעה דקדושה שידע שעדיין הוא בבחי' מחצית ולא השיג ידיעה שלימה עדיין שזה בחי' תכלית הידיעה הוא אשר לא נדעך: זכור הואבחי' הכנעת מלכות הרשעה בחי' היצה"ר שרוצה להפריד מן השכל דקדושה כנ"ל: ופרה הוא בחי' עסק התורה בחי' זאת חוקת התורה וכו' שנאמר בתחלת פ' פרה וזה בחי' מה שמטמאת טהורים ומטהרת טמאים כי היצה"ר מתלבש עצמו בתחלה במצוות ואז נדמה להאדם שהוא טהור בטהרה גמורה והתורה הקדושה מגרשת ממנו בחי' היצה"ר הזה ומבררת לו שהוא טמא כי הוא מצוה הבא בעבירה שזה בחי' ומטמא טהורים לפי שעה עד שיטבול ויעריב שמשו היינו שיעשה תשובה ויהיה טהור. וכן הוא מטהרת טמאים בטומאת שבעה דהיינו טמאי מתים שהם אותם שנטמאו בעבירות גמורות ע,י יצרם ר"ל שהתורה הק' מטהרת אותם ומחזירם בתשובה שלמה פרשת חודש הוא בחי' הגאולה ושלימות מלכות דקדושה שנשלם ע"י כל הנ"ל