סימן תרע"א וכו'

וע"כ צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה וכו' כי המלכו תהוא בחי' מסכן וחכם בפרט בעת עמידתה במקומה שזה בחי' הלבנה שאין לה אור מעצמה כ"א מה שמקבלת מהשמש שהוא בחי' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה בחי' שמש בשבת צדקה לעניים נמצא שהיא בבחי' עני המתפרנס מן הצדקה ואעפ"כ מקבלת הארה גדולה במקומה כנ"ל. וע"כ גם העני מחויב בהדלקת נרות חנוכה. ועיין בכוונות חנוכה מענין השלשה יחודים הק' המרומזין בנר חנוכה ומלמטה למעלה הוא כך יחוד אחד הוי"ה אדנ"י. היינו בחי' היחוד שבין חמה ולבנה בחי' חי"ת נו"ן המבפ"נ וזה במקום עמידתה בחי' המעשה. והשני הוא הוי"ה אלהים והאו נגד חג"ת בחי' התורה. והשלישי הוא הוי"ה אהיה והוא נגד חב"ד בחי' המוחין והחכמה העליונה וכולם יחד גמטריא נר. וזה להדליק גימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ששרשם בשלש אותיות ראשונות להמשיכם אל המלכות שהוא בחי' ה"א אחרונה בחי' שם ב"ן וכו'. היינו כנ"ל כי כבר נתבאר שאפילו כשזוכין להשיג ידיעה והשגה גדולה באלקותו ית' שזה בחי' השם הוי"ה כביכול אעפ"כ תכלית הידיעה הוא אשר לא נדעך ויכסוף וישתוקק להשיג עוד יותר שזה בחי' אהי"ה כביכול אעפ"כ תכלית הידיעה הוא אשר לא נדעך ויכסוף וישתוקק להשיג עוד יותר שזה בח'י אהי"ה דא אנא זמין למיהוי. וזה מרומז קצת בהיחוד הק' של הויה אהיה כי הידיעה והסתרת הידיעה בחי' אשר לא נדע שזה מבחי' מלכות נכללין שניהם ביחוד אחד. (ויש בזה דברים עמוקים עוד אשר כמעט א"א לבארם. כי באופן אחד לכאורה הבחינה אשר לא נדע היא גבוה יותר מבחי' הידיעה אשר על ידה בא לבחי' תכלית הידיעה שהיא אשר לא נדעך. כי כאשר לא נדע הוא בחי' התנוצצת וזריחת אור מבחי' הידיעה הגבוה עוד ביותר ואולי שזה נוגע להסוד של בחי' אשת חיל עטרת בעלה ואין לנו עסק בנסתרות) והיחוד השני שהוא כנגד המדות והתורה הק' שהם בחי' חג"ת שזה בחי' תכלית תורה תשובה ומעש"ט שלא יהא קורא בתורה ובועט באביו או ברבו וכו'. והיחוד השלישי שהוא נגד בחי' רבלי הקדושה שמשם יש איזה יניקה ואחיזה להחיצונים ר"ל. ע"כצריך ליתן כח להמלכות דקדושה שתתגבר עליהם ולהכניעם תחת כפות רגלי הקדושה בשלימות ואז מתייחדת עם דודה בשלימות שזה בחי' היחוד של הוי"ה אדני היינו בחי' יחוד המחשבה עם הדבור והמעשה באופן שיהיו כל מחשבותיו ודיבוריו ומעשיו לשם שמים לבד בלי שום פניה אחרת ח"ו.

ואם שגיתי והוא רחום יכפר. ואולי שכנגד הג' יחודים הנ"ל ארז,ל מצוות נר חנוכה איש וביתו.

היינו שכלל מצווות נר חנוכה הוא לייחדה עם דודה בבחי' הג' יחודים הנ"ל שכולם כלולים בענין נר חנוכה כנ"ל: ומחמת שהיחוד הוא בבח'י חן והידור כנ"ל. וע"כ והמהדרין מדליקין נר לכל אחד להאיר האור דקדושה ביותר שמרמז לבחי' התגלות הארה מבחי' היחוד העליון ביותר. והמהדרין מן המהדרין מוסיפין והולכין. להמשיך ולגלות הארה יתירה מהיחוד היותר עליון עוד ביותר. וממילא מובן כי בהיחוד זה העליון נכללים כולם. וע,F אפילו אם רבים בני הבית. לא ידליקו יותר. ויש אומרים שכל אחד מבני הבית ידליק ויוסיף בכל לילה להגדיל ההארה עוד ביותר עיין שו"ע: וזה נר חנוכה מניחה בפתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ שזה בחי' המלכות שהיא בחי' פתח הסמוך לרה"ר כידוע. ומניחה למעלה מג' טפחים ומצוה להניחו למטה מיו"ד טפחים ענין זה מבואר בכונות ומובן ע,פ הנ"ל. ואם הניחה למעלה מעשרים אמה לאיצה משום דלא שלטא ביה עינא. כי העיקר לפרסומי ניסא שהוא בחי' אור היחוד הנ"ל שהוא שורש כל הנסים כי מ"ה ואדנ"י גימטריא נ"ס והוא סוד סמיכת הסמ"ך להנו"ן שהוא בחי' מלכות כמבואר כבר לעיל. וע"י בחי' היחוד זה זוכין כל אחד להסתכל על השכל שיש בכל דבר בעינא פקיחא ממש שזה בחי' סמיכת האותיות נו"ן סמ"ך עי"ן וארז"ל נונא סמא לעינא כמבואר במ"א וע"כ אם הניחו למעלה מעשרים אמה דלא שלטא ביה עינא לא יצא כי השכל הזה הוא בבח'י במופלא ממנולגמרי. וע,כ מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל. כי המזווה הוא בחי' כלל התורה כמ ושקראו אותה רז"ל אמתה של תורה וע,כ צריכה שתהיה מימן ונר חנוכה משמאל בחי' איהו בנצח ואיהי בהוד כידוע. ואם אין מזסוזה בפתח מניחו לימין כי זה בחי' לב חכם לימינו. וארז"להרוצה להחכים ידרים שכן מנורה בדרום. וע,כ בבית הכנסת שמדליקין בפנים לפרסומי נסי ולא אצל הפתח ע"כ מניחו בכותל דרום. וע"כ צריך לפרסומי ניסא גם בבית הכנסת ששם מקום התפלה כי עיקר תיקון התפלה הוא ע"י התיקונים הנ,ל. וע,כ זמן הדלקת נרות חנוכה הוא משתשקע החמה דייקא. כי כבר מבואר לעיל שזה האור הק' נמשך מבחי' מה שנאמר לעתיד והיה לעת ערב יהיה אור. כי המלכות היא מדת לילה וצריכין להמשיך לה אור אל מקום עמידתה וע"כ מדליקןי דייקא משתשקע החמה. וזה עד שתכלה רגל מן השוק. מבואר בכוונת כי סוד היחוד העליון שהוא ע"ב קס"א גימטריא רג"ל עיי"ש. ולדרכינו יובן כי רוב האנשים ההולכים בשוק הוא בשביל משא ומתן ומלאכה שכל זה הוא בשביל בירורים לברר ניצוצי הקדושה והעיקר לברר גם כל הניצוצות שהם בבחי' רגלין בבחי' עד דמטי רגלין ברגלין כידוע. ועיקר הכח לברר הוא ע"י בחי' אור החכמה העליונה בבח'י כולהו במחשבה אתברירו שזה בחי' אור היחוד העליון הנ"ל שהוא גימט' רגל וע"כ עיקר זמן הדלקתן הוא עד שתכלה רגל מן השוק אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק גם אח"כ ועיןי שו"ע. ומחמת שזה האור הק' נמשך אל מקום עמידתה ע"כ אסור להשתמש לאורה שום תשמיש של חול בכדי שלא יתן מקום להחיצונים ח"ו לינק מה כמובן בכונות ואפילו בתשמיש של קדושה יש פלוגתא. וזה בחי' הנרות הללו קדש הם. כי מאיר בהם קדושת אור החכמה שהיא בחי' קדש. ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד וכו'. כי צריכין רק להסתכל ולהתבונן מרחוק על נפלאות קדושת אור השכל הזה שהוא בשרשו למעלה למעלה מכל מיני שימוש ועשיה שבזה העולם אפילו מכל תשמישי קדושה ועיין בפנים בסימן רל"ג ד"ה דע שסיפורי מעשיות וכו' ותבין.

מה שאין כן בנר שבת ויו"ט שאז יש עליית עולמות ע,כ מותר להשתמש לאורו. אפילו תשמישים שהם לצורך האדם כי אז אין חשש לאחיזת החיצונים כי דין יתפרדו כל פועל יאון. כי מחמת עליית העולמות עי"ז ממילא החיצונים נתרחקין ונפרדין מן הקדושה בריחוק הרבה מאד כידוע. וגם כי מחמת העליה הנ"ל עי"ז גם כל תשמישי האדם עולין ונתעלין ונמשך עליהם קדושה גדולה. וע,כ כל השמנים ופתילות שמרמזין לבח'י רוח ונפש (ששרשם בחי' תוה ומעש"ט שהם בחי' תפארת ומלכות) כמבואר בתיקונים. הפסולין בשבת מחמת שאין האור (שרומז לבחי' נשמה ומוחין) נתלה בהם יפה וחיישינן שמא יטה ויחלל קדושת שבת ח"ו. אבל לנר חנוכה כשרים אפילו בשבת שבחנוכה לפי שאסור להשתמש לאורה וע,כ אין חשש כי אפילו בשבת של חנוכה הדלקת נר חנוכה הוא ענין בפני עצמו. וזהו שאמרו הדלקה עושה מצוה. כי עיקר המצוה בנר חנוכה הואלהשמיך האור מלמעלה למטה ולהדליקה ולהאיר אליה במקומה כנ"ל וכמבואר בכונות.

וע"כ אם כבתה אינו זקוק לה. כי מבאחר שכבר עשה את שלו והמשיך את האור למטה והאיר עליה שוב אין לו עסק בזה אם לא שרוצה להחמיר על עצמו אזי יחזור וידליק אבל בלא ברכה כי התיקונים שנמשכין ע"י ההדלקה משרומזין בהברכות כמבואר בכוונות כבר נמשכו ונתקנו ע"י ההדלקה הראשונה: (תרע"ו וכו') ענין הברכות, מבואר בכוונות ומובן ג"כ קצת ע"פ הנ"ל. ומחמת שיש מצוה בראיית נר חנוכה שמרמז על ההסתכלות שצריכין להסתכל רק על השכל דקדושה שיש בכל דבר כנ"ל ע"כ מי שלא הדליק נר חנוכה וגם אינו עתיד להדליק באותלו הלילה כשרואה נר חנוכה מברך על ראיותיו וכו' כמבואר בשו"ע. וע"כ בליל ראשון מדליק בנר היותר ימיני בבחי' לב חכם לימינו ובליל ב' יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין וכו' נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס וכו' היינו כנ"ל שעיקר הנס היה שנמשך אור הגדול כזה שהוא מבחי' אור הגנוז לעוה"ב שהוא כולו ימין לזה העולם שכלול מכל הבחינות שיש בהם בחי' ימין ושמאל וע,כ עיקר הנס ניכר בכל פעם ביותר בנר הנוסף שהוא לשמאל והוא בבחי' המלכות דקדושה שמקומה בבחי' הוד כנ"ל. ויפנה בכל פעם בהדלקה משמאל לימין, כי זה העיק' לאכללא שמאלא בימינא ולזכות ע"י בחי' המלכות לאור השכל שהוא בחי' ימין כנ"ל.

ומחמת שנר חנוכה הוא בבחי' כלליות היחודים הק' הנ"ל שזה בחי' מצוות נר חנוכה איש וביתו כנ"ל ע"כ כשמדליקין עליו בביתו שוב אין צריך להדליק. וע,כ אם הוא במקום שאין בו ישראל יש אומרים שמדליק בברכות אע"פ שמדליקין עליו בתוך ביתו כי חייב לראות הנרות היינו כנ"ל ועיי"ש עוד בסימן תרע"ז. וע,כ נר שבת ונר חנוכה נר שבת עדיף כי העליה שמרמז בנר שבת גדול ביותר. ומטעם זה מדליק נר חנוכה תחלה ואח"כ נר שבת כמבואר בכוונות. וזה שגורמין את ההלל בחנוכה מבואר לעיל. וע"כ קורין בחנוכה קרבנות הנשאיים וכו' כי הקמת המשכן הוא בח'י בנין המלכות דקדושה שהוא בחינת היכל ה' ונבנה בחכמה ובבונה ובדעת שהם המוחין הקדושים שמאירים אל המלכות. וע,כ ארז,ל אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש הוא בחי' המשכת המוחיין בחי' קדש. וע"כ כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו. וע"כ הוקם המשכן ע,י משה דייקא שהוא בחי' דעת כידוע. וזה ויהיה ביום כלות משה להקים את המשכן ודרשו רז"ל כלת כתיב כי אז נגמר היחוד כיבכול בין החתן והכלה. וזה וימשח אותו ויקדש אותו וכו' כי המשיך עליו הקדושה משרשו שהיא בחי' שמן משחת קדש ואז ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם וכו' שזכו לבחי' ראשית. והתמנות. שהוא מבחי' מלכות דקדושה ולהמשיך אור החכמה והמוחין הק' שהם בח'י ראש וראשית וע"כ היו גם הם ראשי בית אבותם של ישראל. וע"כ היה המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב שיצא ממנו דוד ומשיח. והשני היה נתנאל בן צוער שהיה שר התורה. והשלישי היה אליאב בן חלון משבט זבולון שגמלו חסד עם שבט יששכר והחזיקו בידם לעסוק בתורה שעי"ז נותנים כח למלכות דקדושה כנ"ל. ועיין בדברי רז,ל שדרשו בענין קרבנות הנשיאים ותבין הרבה לענינינו. וע"כ בחנוכה שהיה בכסליו בשכר שנגמר בו מלאכת המשכן כמ ושארז"ל ע"כ קורין בו בקרבנות הנשיאים עד שביםו ח' מסיימין בפרשת הדלקת המנורה ע"י אהרן הכהן הגדול שהוא בבחי' החכמה העליונה ונרמז בזה ענין הנס של חנוכה שהיה ע"י הכהנים וכן ענין הדלקת נר חנוכה כמו שדרז"ל וע,כ בחונכה שהוא שמונה ימים והוא בסוף חודש כסליו ובתחלת חודש טבת. ויש בו תמיד שבת אחד עכ"פ וכן ר"ח. כי ע"י קדושת חנוכה ממשיכין בחי' מילוי הלבנה מפגימתה וחסרונה עד שתהיה בבחי' והיה אור הלבנה כאור החמה שבשרשם הם בחי' שבת ור"ח כנ"ל. וזה שארזז"ל בפסיקתא שבע חנוכות הם וחושב שם החנוכה הראשון ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ. והשני חנוכת הנשיאים וכו' השישית חנוכת הכהנים זו שאנו מדליקין. השביעית חנוכת העוה"ב וכו' כדכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' היינו כנ"ל: