נחת השולחן
הלכות בשר בחלב וכו'. מבואר בזוה,ק משפטים דף קכ"ה כי ע"י בשר בחלב נותנין כח לסט"א לינק מהקדושה ח"ו וכו' עיי"ש וממילא מובן כי אז יש כח להסט,א להתגבר ביותר. גם עי"ז יש לו כח ביותר להתלבש במצוות ולהטעות את האדם ועי"ז נפרד ונתרחק מהחכמה והשכל והחיות דקדושה שזה עיקר בחי' צלם אלהים המאיר בפני האדם בחי' חכמת אדם תאיר פניו וכמבוארבסי' נ"ז. וע"כ מבואר בזוה"ק שם שע,י בשר בחלב סר ממנו הצלם אלהים ועיין בתיקונים תיקון י"ד מבואר שאיסור בשר בחלב הוא בבחינת לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו ושם מבואר בתיקון יו"ד מהתיקונים האחרונים ששור וחמור הם בחינת קליפת עשו וישמעאל שהם כלל המלכיות דסט"א כנ"ל. וזה שנסמך איסור בשר בחלב בפרשת משפטים ובפ' יתרו למצוות ביכורים שמצוה זו היא מצד בח'י קדושת החכמה והשכל דקדושה שהוא בחי' בכורה וכמובן גם בתיקון י"ד הנ"ל. ובפרש' ראה נסמכה מצוה זו למצוות עשר תעשר שהיא מבחי' מלכות כידוע.
כי ע"י בב"ח פוגמין בבחי' המשכת התיקונים הנ"ל. וע"כ כשקטרגו המלאכים על קבלת התורה שעל ידה זוכין לבחי' התיקונים הנ"ל השיב להם הקב"ה והלא אכלתם בשר בחלב אצל אברהם היינו כנ"ל. כי עי"ז פוגמין בבחי' המשכת התיקונים הנ"ל. וע"כ הקפידה התורה לענין בב"ח רק בבשר בהמה דייקא. שבה עיקר אחיזת הרוח שטות שהוא מבחי' עשו רק שמבררין איתה ע"י שחיטה וכו' כנ"ל. וע"כ צריכה שחיטת שני הסימנים ודמה אינה טעון כיסוי והחלב שלה אסור כנ"ל. משא"כ בבשר חיה שמאיר בה אור החיות דקדושה ביותר ע"כ החלב שלה מותר ודמה טעון כיסוי. וכל שכן עוף שאין צריך רק שחיטת סימן אחד כנ"ל ע"כ אין בהם מה"ת איסור בשר בחלב. אבל אעפ"כ אסורין ג"כ מדרבנן. וע"כ הוציאה התורה הק' איסור זה בלשון לא תבשל גדי בחלב אמו אע"פ שגדי כולל כל הבהמות וזה מחמת שבגדי יש בחי' אחיזה יתירה לבחי' עשו איש שעיר. ועל כן נאמר אצל יעקב ואת עורות גדיי העיזים הלבישה על ידיו וכו' ונאמר אח"כ ולא היכרו כי היו ידיו כידי עשו אחיר שעירות ועיין בזוה,ק מה שביאר בענין הגדיי עיזים מה שאעפ"כ הם מותרות לאכילת ישראל ועל כן רמזה התורה שמחמת שבבשר בהמה שהיא בחי' גדי יש אחיזה לבחי' עשו ביותר רק שישרא למתקנים אותו ע"י מצוות שחיטה וניקור ומליחה וע"כ אם יבשל אותו בחלב בהמה שנמשך ונתברר מדמה בבחי' דם נעכר ונעשה חלב ונתברר כ"כ מעצמו בכח העליון הבא עליו מלמעלה ששרשו מבחי' הלובן העליון בחי' חכמה ומחשבה אשר על ידהכל הבירורים דקדושה בבחינת כולהו במחשבה איתברירו ומשם נמתק אדמימות הדם שנאחז בו סטרא דעשו הוא אדום עד שנתהפך ללובן בחי' לבנונית החלב עד שהותר לאכילת ישראל בלי שום תיקון כלל. וזה בחינת (משלי כ"ז) ודי חלב עזים ללחמך וכו' וחיים לנערותיך כי היא מבחינת חכמה וחיים כנ"ל. ע"כ אם יבשל בו בשר בהמה שנאחז בו הרבה מסטרא דעשו על ידי זה יתן לו מקום להתגבר ביותר ח"ו. וע"כ הקפידה התורה דייקא בדרך בישול כי על ידי הבישול נתערבין הטעמים של זה בזה ביותר עד שנכללין יחד ממש והיו לאחדים ועי,ז יש לו כח ליניק ולהתגבר ביותר וע"כ הבישול בעצמו ג"כ אסור. וכן חמור איסורו כ"כ עד שנאסר אפילו בהנאה כי רק אפיל וההנאה לבד שיקבל האדם מזהיפגום בנפשו מאד כי עי"ז יתאחז בו מטסרא דעשו שאסור בהנאה לגמרי כי כל טובתן של רשעים רעה הוא אצל הצדיקים וכמובן גם בענין יעקב אבינו ע"ה כשאמר לו עשו אציגה נא וכו'. וע"כ אינו נוהג אלא בבשר בהמה טהורה בחלב טהורה ששניהם היתר. ואפיל ובשר נבלה או חלב אעפ"כ על כל פנים הם ממין היתר.
אבל אם הבשר או החלב ממין טמא אז אין בו איסור בשר בחלב לענין בישול והנרה מאחר שאסור ממילא מתחלת ברייתו שוב אין מקום להסט"א לינק המקדושה עי"ז. וע"כ דגים וחגבים שאינם צריכין שחיטה כלל מותרין בחלב אפילו מדרגבנן אך אע"פ שמן התורה אינו אסור אלא דרך בישול ודייקא בשר בהמה בחלב בהמה.
אעפ"כ אסרו חז"ל אפילו רק להעלות על השולחן גבינה עם בשר אפילו בשר חיה ועוף כי שמא יבא לאכלם כאחד ויתן מקום להסט"א להתאחז. ולא עוד אלא אפילו אכל כבר בשר לא יאכל גבינה אחריו כוו' כמבואר בשו"ע. כי מאחר שיש בו איזה אחיזה להסט"א ע"כ יש לחוש גם למה שיאכל אחריו מחמת שמושך טעמו ביותר או שמא יהיה נשאר בין שינוי. משא"כ אם אכל הגבינה תחלה אין לחוש למה שיאכל אח"כ בשר ובלבד על ידי קינוח והדחה ועיין בשו"ע. וע,כ אין בשר בחלב נוהג מה"ת בחלב שחוטה או מתה. כי ארז,ל (בכורות דף ו' ע"ב) לענין היתר חלב דחידוש הוא מחמת שדומה לאבר מן החי והתורה התירתו על כן יש לומר שדייקא בחלב מבהמה חיה שהיתירה גופה חידוש הוא ע"כ אם יבשל בשר נתעורר הסט"א לינק מזה כנ"ל. משא,כ בחלב שחוטה שאין בהיתירה חידוש כל כך וכן בחלב מתה שיצאה מאיסור אבר מן החי ואף שאסורה גם עכשיו משום נבלה הלא היא אסורה באמת ואין מקום להסט"א לינק מזה. וגם להסוברים דבחלב נבלה אין בה איסור נבלה מן התורה יש לומר דסבירה להו דאעפ"כ פקע ממנה איסור אבר מן החי ועפ"כ אין בה חידוש כ"כ מאחר שהיא חלב מתה (ועיין בזה בפסוקים) אבל אף על פי כן גם בחלב שחוטה אסור מדרבנן ועיין בסי' ל' מדין כחל