נחת השולחן
וע,כ חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא. וכן גבינות העכו"ם אסורה מפני שמעמידים אותה בעור קיבת נבלה וכו'. כי הכלל שצריכין ליזהר מכל מניי מאכל שלהם. כי ע"פ רוב יש בה מאחיזת הסט"א כנ"ל. וזהו שאמרו חלב טהור נקפא ועומד וחלב טמא אינו נקפא ועומד. כי בחינת הקדושה בבחינת אחדות והתחברות ויש בה בחינת בירור אוכל מתוך אוכל או מתוך פסולת כמו בירור הגבינה והחמאה ממימי החלב. משא"כ בחי' הטומאה היא בבחי' פירוד בחי' יתפרדו כל פועלי און והכל מעורב ביחד עם הפסולת מאחר שכולה היא בחי' פסולת גמור בחי' כל שלחנם מלא קיא צואה בחי' צא תאמר לו