סימן קנ"ט וכו'

ענין איסור רבית. כי ע"י שמלוין לעני או אף לעשיר כשצריך ללוות שזה בעצמו בחי' עניות כל זה נמשך בשרשו מבחי' העניו' של בחי' מלכות דקדושה שהיא בבחי' מסכן וחכם כנ"ל ובאתערותא דלתתא איתער לעילא ועל כן ע,י צדקה וגמ"ח עי"ז נמשך ומאיר הארת בחי' החכמה העליונה (ששם שורש בחינת העשירות כשארז"ל כיון שנתחכה נתעשר וכו') על בחי'המלכות דקדושה ואז הוא עולה מבחי' עניות ונעשה אור הלבנה כאור החמה שזה בחי' חן כנ"ל. וע"כ נקרא הלואה כזו בלשון חכמים בשם הלואת חן וכן בלשון הכתוב טוב איש חונן ומלוה.

וזה וכי ימוך אחיך וכו' והחזקת בו וכו' וחי עמך ועיקר החיות מבחינת החכמה תחיה וכו' כנ"ל. וזה אל תקח מאתו נשך ותרבית כי על ידי זה אדרבא הוא מושך ויונק החית של תמצית הדם שלו.

ונתגדל עי"ז עניותו ביותר וזה ויראת מאלהיך בחי'מוראה של מלכות. וחי אחיך עמך בחי' החכמה תחיה. וזה שסיים אני ה' אלהיכם דרז"ל שבמצוה זו מקבל על עצמו עול מלכות שמים אם לאו להיפוך ח"ו היינו כנ"ל. וזה שאמרז"ל על המלוה ברבית כאלו כופר בתחיית המתים.

ששרשה מבחי' החכמה תחיה. וביציאת מצרים.

שהוא בחי' עליות המלכות כידוע. וזה לנכרי תשיך כי עי"ז מוציא ממנו ניצוצי בחינת החיות דקדושה שנפלו לשם. אבל לאחיך לא תשיך. על כן המלוה ברבית כאלו כופר באלהי ישראל כשארז"ל.

מאחר שפוגם בבחי' התיקונים שצריך איש הישראלי לדבק בהם בכדי להתקרב אליו ית' ולהכיר אותו יתברך עי"ז כנ"ל: וע,Fאסור גם רבית מוקדמת ומאוחרת. כי ע"י רבית פוגם בבחינת חכמה ומלכות שהם בחינת אחור וקדם כידוע.

וע"F גם רבית דברים אסורים כי הדיבור כלול גם כן משני הבחינות הנ"ל. וזה שאמרו רז"ל (בבא מציעא דף ס"א) הקשו מלוי ברבית לשופכי דמים כי לא די שא ינו ממשיך חיות להלוה בבחי' וחי אחיך עמך אדרבא יונק ממנו תמצית חיותו ביותר ע"י הרבית. וזה שארז"ל (שם דף ע"א) בא וראה סמיות עינים של מלוי ברבית. סמיות עינים דייקא. היפוך מה שצריכין להסתכל בעינא פקיחא על השכל והחכמה דקדושה. וזה אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו, כי רשע הוא מסטרא דמותא היפוך בחי' החיים דקדושה. וזה מביא עדים וכו' וכותב וחותם פלוני כפר באלהי ישראל היינו כנ"ל. וזה שאמרו (שם דף ע"ה) ולא עוד אלא שמשימין משה רבינו חכם ותורתו אמת וכו'. היינו שפוגמין בבחי' משה שהוא בחי' שמש בחי' הדעת והחכמה דקדושה ופוגמין בבחי' התורה שעל ידה נותנין כח להמלכות דקדושה עד שנעשה בחי' אור הלבנה כאור החמה כנ"ל. ול כן ארז,ל (במ"ר פ' משפטים) כל מי שנוטל רבית מעלה עליו הכתוב כאלו עשה כל הרעות והעבירות שבעולם וכו' והקב"ה אומר עד עכשיו הוא חי. היינו כנ"ל. כי פוגם בזסה בכלל תיקוני התורה הק' שעל ידה זוכין לחיות דקדושה. ומי שמלוה בלא רבית כאלו עשה כל המצוות כי זה בחינת כלל כל מצוות התורה הקדושה להמשיך על ידם בחינת התיקונים הנ"ל. ועל כן ארז"ל שקולה צדקה כנגד כל התורה והמצוות וג"ח גדולה מן הצדקה עיין שם עוד במדרש הנ"ל ותבין לענינינו