סימן רס"ח וכו'

נחת השולחן

א׳

הלכו תגרים. ועל כן גר ג"כ צריך מילה להסיר ממנו הערלה וזוהמת הסט"א ולהטביל אותו במים בחי' מימי הדעת והחמכה וצריך שיהיה ביום שהוא מבחי' הארת החכמה וכן שיהיה בפני ג' הכשרים לדון שמרמזין לבחי' השלשה אבות הכלולים מבחי' המשכת התיקונים הנ"ל. וע"כ מודיעים לו שפלות של ישראל כי הם מבחי' מלכות דקדושה שהיא כעת בבחי' שפלות ודלות. ומודיעין אותו עקרי הדת שהם יחוד ה' (בחי' קבלת עול מלכות שמים) ואיסור ע"ז (שהיא מבחי' מלכות דסט"א) ומודיעים אותו עונשן של מצוות (שבא מבחינת המלכות בחי' מוראה של מלכות בחי' חמת מלך מלאכי מות) וכן מודייעם אותו שכרן של מצוות (שנמשך בשרשו מבחי' אור החכמה העליונה שש םעיקר הענג וכו' בבחי' מה רב טובך וכו' וכתוב להנחיל אוהבי יש כידוע) ומודיעים אותו שבעשיית מצוות אלו שהם מבחי' מלכות דקדושה יזכה לחיי עוה"ב בחי' אור החכמה הנ"ל שהיא עיקר החיים. וזה שמסיימין ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה (נגד בחי' חכמה הנ"ל) שעושה מצוות אלו ויודעים (נגד בחי' המלכות ולימוד תורה הנ"ל) כי החכמה לבד אין לה שלימות רק כשמעשיו מרובין מחכמתו שאי אפשר לזכות לאור החכמה כי אם על ידי בחינת מלכות שהוא בחי' מעש ה. וזה מרומז באות צ עצמה שהיא צורת יוד (בחי' חכמה). ונון (בחי' מלכות) והיוד הופכת פניה מן הנון כי זה שלימות קבלת אור החכמה לידע שהחכמה עדיין בהסתרת פנים ממנו בבחי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני וכמבואר במ"א וגם כי בשעת העשהי והעבודה דקדושה של הצדיק אז צריך לסלק כל חכמתו ממנו רק לעשות רצונו ית' בתמימות ופשיטות גמור וכו' כמבואר בליקות"נ סי' ה'. ודע כי עי"ז זוכה הצדיק לשלימות השגת החכמה ביותר כמבואר שם. וע"F צריכין לבדוק ולחקור אם לא בא להתגייר בשביל ממון וכדומה כי עיקר הגרות לקבל ע"ע קדושת ישראל לעשות הכל לשם שמים ולהסתכל רק על השכל שיש בכל דבר.

ב׳

משא"כ כשאינו בבחי' זו רק רוצה להתגייר בשביל תאוות לבו וכיוצא ואז הוא מבחי' הסט"א בחינת עשו שביזה את הבכורה שהיא בחינת השכל דקדושה ובחי' לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו ואז איך אפשר להכניסןו בקדושת ישראל מאחר שתחלת התגרבותו הוא בבחינת ההיפוך מזה. וכן מודיעים לו כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה וכו' כדי שיפרוש וכו'. כי חוששין שמא אין כוונתו בזה לש,ש בשלימות. וע,כ אפשר שיפול עי"ז איזה פגם בבחינת הקדושה ח"ו ביותר בבחי' קשים גרים לישראל כספחת דייקא שהיא מבחינת הנגעים הבאים מבחינת הסט"א ר"ל. וע"F אפשר שזה הענין עצמו של הגרות שלו הוא מעשה בעל דבר בבחינת זו שלפעמים מתלבש עצמו במצוות בכדי להטיל איזה פגם בקדשים ח"ו וכנ"ל. ועל כן אם רואים שבא להתגייר באמת מאהבה מקבלין אותו. כי אז יודעים שאדרבא הוא מבחי' הבירורים והניצוצות הק' שביררה בחי' המלכות דקדושה מבין הסט"א בבחי' חילן בלע ויקיאנו וכמבואר במ"א. וע"כ גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. כי עכשיו עיקר תולדתו כי מה שנולד בין העכו"ם היה רק בבחי' עושק וגזי לה ועיקול מבחי' הסט"א. כי הלא עכשיו נתברר ונגלה האמת שאינו מסטרא דלהון כלל כי אם מצד הקדושה רק שנתעקל שם עד הנה ועכשיו שחזר למקום שרשו ומנוחתו אז הוא עיקר תולדתו: