נחת השולחן
וע"כ צריך שיהיה סכין השחיטה חלק בלי שום פגם וכו'. ומובא במאורי אור כי פגם גימטריא נגע בחי' תוקף הדינים ועיין גם בכוונות ולענינינו כי מאחר שהשחיטה היא בחי' המשכת התיקונים הנ"ל שהם בבחי' שלימות בחי' דעת קנית מה חסרת וכן המלכות היא בחי' יראה כידוע ונאמר בה כי אין מחסרו ליראיו. ע,כ צריך שלא יהיה בהסכין שום חסרון וגפם, כי כל הפגמים והחסרונות באים רק מצד היהצ"ר בחי' פגם הדעת בחי' דעת חסרת מה קנית. וע"כ הפגם הוא בחי' נגע שהיא ההיפוך ממש מבחי' החכמה דקדושה שהיא בחי' ענג כידוע שזה בח'י אין למעלה מענג ואין למטה מנגע. וזה שדרז"ל בפרק חלק לא תאונה אליך רעה שלא ישלוט בך יצה"ר וע "כ נסמך לזה ונגע לא יקרב באהלך. וע"כ אם שחט בסכין פגומה הרי זו נבלה דייקא כנ"ל כי היא מצד הסט"א שהיא סטרא דמותא בחי' נבלה בחי' כי נבל הוא ונבלה עמו היפוך בחי' החכמה דקדושה ובחי' הלבנה דקדושה. וע,כ שיעור הפגימה כל שהוא. כי פגימה גימטריא חמץ (כמובא בסדר היום בענין חמץ בספח) שהוא ג"כ בפסח מבחי' זו וחמץ אוסר בכל שהוא כמובא לעיל באו"ח (וזה דרך צחות לבד כי איסור חמץ בכל שהוא הוא דרבנן ופגימה כל שהוא דאורייתא) כי צריכין ליזהר מתחבולות היצה"ר אפילו בכל שהוא כי כך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך וכו' כמו שארז"ל. ובלבד שתאגור בה כ"ש אפילו חוט השערה והוא ע"ד שארז"ל צדיקים מדקדק עמהם כחוט השערה וכו' ארז"ל היצה"ר בתחלתו דומה לחוט של בוכיא וכו'. וזה בחי' מה שארז"ל במערבא בדקי לא בשמשא כנגד בי' החכמה שהיא בחי' שמש כנ"ל בנהרדעא בדקי לה במיא וכו' כנגד בחי' עסק התורה שהיא בחי' מים וגם הלבנה היא בבחי' לחות המים כידוע ומסקו שצריכין לבדוק אבישרא ואטופרא שמרמזין לבחי' התיקונים הנ"ל כמובן בזוה"ק ויקהל דף ר"ח בענין הבשר של האצבעות לצד פנים והצפרנים באחורים לצד חוץ וכו' ע"ש וזה ואתלת רוחתא של הסכין שהם בחי' ימין ושמאל ואמצע שהם ג"כ כנגד בחי' התיקונים הנ"ל שהם חכמה וחסד בחי' ימין ומלכות בחי' צמצום ששרשה מבחי' גבורות בחי' שמאל ועסק התורה שהיא בחינת עמודא דאמצעיתא כידוע. וע"כ היה צריך הטבח להראות סכינו לחכם. כי מאחר שעיקר תיקון השחיטה ע,י המשכת בחי' אור החכמה והחסד ע,י בחינת מלכות וכו' כנ"ל ומלכות הוא בח'י כבוד וזה בחי' כבוד חכמים ינחלו וע"כ צריך להראות סכינו לחכם מפני כבודו של חכם והאידנא אין מקפידין על זה מחמת שממנים יחידים על השחיטה וכבר נטלו קבלה מחכם ולהם מוחלים החכמים על כבודם. וזה בחי' מה שמבואר בשו"ע כי הרבה צריך ישוב הדעת (כנגד בחי' השכל והחכמה) ויראת שמים (כנגד בח'י מלכות כנ"ל) לבדיקת הסכין וכו':