נחת השולחן
פצוע דכה וכרות שפכה אסורים לישא ישראלית וכו' כי כח ההולדה נמשך בשרשו מבחי' החכמה העלונה כי כולם בחכמה עשית והכל נברא בכח כזה ובחינה כזאת שיהיה עושה פרי ועביד תולדין וע,כ עיקר ההולדה הוא ע"י טיפת הזרע הנמשך מן המוח ששם משכן החכמה והשכל ומחמת שבמקורה היא רוחניות ודקה מאד על כן צריכה להשתלשל ולהמשך ע,י חוט השדרה ואברי ההולדה וכו' וע"כ אם נתקלקלו איברי ההולדה ע"י בני אדם (שיש להם כח ובחירה להטות לצד הסט"א ח"ו ולהכחיש כביכול פמיליא של מעלה ולעשות נגד רצונו ית') ע"כ נפסל עי"ז מלישא אשה ישראלית. שהיא מבחי' המלכות דקדושה שכל בנין העולם לדורות עולם על ידה בבח'י מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור מאחר שהטו אותו הסיבות שע"י מעשה בני אדם מבחי' צד הקדושה דעביד תולדין. אל צד בחי' הסט"א שהיא בבחי' איסתרים ולא עביד פירין כמובא בזוה"ק משא"כ אם היה כל זה בידי שמים הרי זה כשר לבא בקהל. כי מאד עמקו מחשבותיו י"ת ומי יוכל לבא עד תכונתם ע,כ לא הפסיד עי"ז חזקת חלקו שמצד קדושה ככל ישראל ומותר לבא בקהל. וע"כ אסור לסרס שום דבר אפילו מבהמה וחיה ועוף וכו' שלא לפגום נגד רצונו י"ת שברא הכל בחכמה כזו שיהיו עושין פירות ועבדין תולדות כנ"ל. כי כל מה שנתרבין הנבראים שבעולם ע, יריבוי התולדות וכל אחד משונה מחבירו כפי התלבשות החיות המלובש בו הנמשך בשרשו מאור החכמה העליונה ועי"ז יכולים בני אדם להכיר אותו י"ת ביותר ולהתקרב אליו י"ת כרצונו שזה כלל כוונת הבריאה כנ"ל.
ומחמת שכל הנבראים נמשכים בשרשם מבחי' החכמה שהיא עיקר החיות ויצאו ונתהוו מאין ליש ע"י בחי' המלכות כידוע וכמובן במאמר אנכי סי' ד', וע"כ אע"פ שהכל כלה ואבד והכל שב אל העפר אעפ"כ כל המינים הם קיימים במין ואדרבא א,א שתצמח השיבולת מן החטה וכן האילן מן הגרעין עד שנבלה החטה והגרעין ונעשה בבחי' אין ואז חוזר וצומח וגדל ממנו שיבולת או אילן וכן כל דבר (והרבה מזה מבואר בספרים קדושים) ועי"ז נשאר קיים במין ועולה מסטרא דמותא לבחי' חיים מאחר שיש ממנו שארית בארץ ע,י שעשה פירות ועביד תולדין נמצא כי כל דבר חי במינו כי ע"י שעושה פרי ועביד תולדין כאלו הוא בעצמו חי וכמו שארז"ל באמת. וע"כ מי שנסתרס ונתקלקלו כלי ההולדה שלו ע,י בני אדם שזה בחי' שנפרד מבחי' החכמה והחיים וירד לבחי' מיתה גמורה ר"ל שזה מבחי' הסט"א סטרא דמותא ממש ע"כ אסור לישא אשה מישראל שהיא בבחי' חיים בחי' ראה חיים עם האשה כנ"ל: