יקרא דשבתא
שבת הוא שלימות החסרונות כמו שכתוב ויכל אלקים ביום השביעי וכו' ותרגומו ושלים ה' וכו'. ואמרו רז"ל מה היה העולם חסר מנוחה בא שבת וכו' וכן מבואר בזוהר הקדוש ששבת הוא בחינת שלימות, כי שבת הוא בחינת אריכת הנשימה שהוא הרוח חיים שזה בחינת נשמה יתרה שנתוספה לאדם בשבת, וזה בחינת כיון ששבת וי אבדה נפש היינו שזוכר מאבידת הנפש בחול כמבואר במאמר בירא בדברא סימן ל"א. ועל ידי זה בעצמו שמתאנח על חסרונו היינו על אבידת הנפש בחול על ידי זה ממשיך בחינת אריכת הרוח אריכת הנשימה וזוכה לנשמה יתרה של שבת שזה בחינת שלימות החסרונות וזה שמבואר בזוהר הקדוש ששבת הוא עולם הנשמות כי אז זוכה האדם לקבל בשלימות הנשמת רוח חיים. וזה בחינת טועמיה חיים זכו. וזה בחינת ברכו באור פניו של אדם בחינת הכרת פניהם ענתה בם זה החוטם שהוא בחינת הרוח חיים כמבואר בפנים. כי שבת הוא בחינה אחת עם הצדיק שדבוק בהתורה ששם עיקר הרוח חיים. כי שבת הוא גם כן בחינת צדיק כנ"ל ושקולה שבת ככל התורה והכל מודים כי בשבת ניתנה תורה. ועל כן מקבלין ממנו הרוח חיים להשלים החסרונות. ועל כן המשמר שבת כהלכתה מוחלין לו על כל עוונותיו. כי הוא בחינת ואיש חכם יכפרנה. כי כל החסרונות באין על ידי עוונות. ובשבת שנשלמין על ידו כל החסרונות נמחלין גם כן כל העוונות.
ועל כן אמרו רז"ל המענג את השבת נותנין לו כל משאלות לבו וכו'. כי זוכין על ידי זה לשלימות החסרונות בחינת ויתן לך משאלות לבך ימלא ה' כל משאלותיך כמבואר בפנים ואז מאירין כל הי"ג מדות של רחמים שהם בחינת שלימות החסרונות על ידי אריכת הרוח שהוא בחינת ארך אפים כמבואר בפנים.
וזה שמבואר בכוונות שבת לכוון בהבו לה' בני אלים וכו' הבו מספרו י"ג וכו'. ויכוון אתם י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין. אריך אנפין הוא בחינת ארך אפים. ועל כן על ידי קדושת שבת נמשך בחינת מפלת הרשעים כי בסגולתו להשבית אויב ומתנקם כמבואר במקום אחר. כי בחול יש שליטה לבחינת הרוח סערה שהוא הראש לכל השלש קליפות טמאות בחינת רוח סערה וענן גדול וכו'. אבל בשבת נתפרדין ונופלין כידוע ואין שום שליטה להם, וכל הסטרין אחרנין נכנעין וכל שולטני רוגזין כלהו ערקין וכו' ואז נמשך מפלת הרשעים. וזה בחינת מה שמאריך לבאר במזמור שיר ליום השבת בפרוח רשעים כמו עשב וכו' להשמדם עדי עד כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו וכו' צדיק כתמר יפרח וכו'.
גם שבת הוא בחינת הצדיק גמור שביטל כל הרע שבד' יסודות שלו ולא נשאר רק הטוב שבהם ששרשו ארבע אותיות הוי"ה כמבואר בפנים. כי בשבת נכנע הרע שהוא מבחינת הסטרא אחרא ונתבטל לגמרי ולא נשאר רק הטוב. שזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב כי שבת נקרא טוב כמבואר בזוהר הקדוש וכמו שאומרים גם בלשון אשכנז איש לרעהו גיט שבת.
ועל כן אותיות שבת שי"ן ב"ת מרמזין גם כן להטוב שבד' יסודות שהם בחינת האבות והשכינה כנ"ל בסימן ד' ושבת שמא דקוב"ה בחינת ארבע אותיות הויה. ועל כן על ידי קדושת שבת יכולין להכניע הרשעים בבחינת משפיל רשעים עדי ארץ. שזה בחינת מה שאמרו רז"ל שניצולין על ידי זה משיעבוד מלכיות שנאמר והרכבתיך על במותי ארץ וכתיב ואתה על במותימו תדרוך כי נתבטל ונופל בחינת הרוח סערה שממנו ממשלת עשו איש שעיר, ונכנעין כל הרשעים שמקבלין ממנו בחינת אריכת הרוח שלהם, גם בשבת עיקר שלימות לימוד התורה ובירור ההלכה כי ששת ימי החול הם בבחינת מעורב טוב ורע בחינת כשר ופסול טהור וטמא אסור ומותר ואז צריכין יגיעה גדולה לברר ההלכה על ידי ששה סדרי משנה שהם בחינת ששת ימי החול שבהם שלטנותיה דמט"ט וכו' שהוא בחינת הלכה כמבואר במאמר אני ה' הוא שמי סי' י"א ובמאמר בירא בדברא סימן ל"א. אבל בשבת אז זוכן למוחין גדולים וללון בעומקה של הלכה שזה בחינת לימוד הפוסקים שהם פסק הלכה שהוא בחינת שלום כמבואר במקום אחר שזה בחינת קדושת שבת בחינת שבת שלום.
גם אז עיקר שלימות התפלה שמשם יוצא מעיין החכמה שעל ידי זה זוכין לברר ההלכה. כי עיקר שלימות התפלה הוא בשבת ואז עולין עד החכמה כנ"ל כמה פעמים. וזה בחינת קריאת התורה בשבת בשעת התפלה. וכל זה כלול בענין ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וכו' כמבואר בפנים. וזה בחינת ענ"ג שבת.
ענ"ג ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן כמבואר בזוהר הקדוש.
ומחמת שהרוח חיים הוא בחינת מארבע רוחות באי הרוח בחינת ארבע ציצית והוא בחינת טלית לבן כמבואר בפנים, על כן מבואר בכתבי האריז"ל לקבל שבת בבית בטלית מצויצת כנ"ל בסימן ז' וגם ללבוש ד' בגדים לבנים בשבת היינו כנ"ל. ומחמת שעיקר הנגינה והזמירות נמשכין מהרוח חיים שבכנפי הריאה כמבואר בפנים. על כן מצוה בשבת לזמר זמירות ונגונים דקדושה כמובא בזוהר הקדוש: