יקרא דשבתא
עיקר שלימות התפלה הוא בשבת כנ"ל בבחינת מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו' ועל כן עיקר החיות הוא משבת בחינת טועמיה חיים זכו בחינת תפלה לאל חיי, ובשביל זה צריכין בשבת ליזהר ביותר להתפלל בכח ובקול כמובא בשם האריז"ל בכדי לחדש כחו שם. וכל העולמות והכוכבים ומזלות וכל הדברים שנמצאים בעולם השפל הזה כולם מקבלים כחם וחיותם רק מקדושת שבת. וממנו נמשכין כל ההשפעות פרנסה וזווגים כמובן בזוהר הקדוש. כי אז שלימות כל היחודים הקדושים למעלה ועל כן אז עיקר קדושת הזווג, וזה בחינת הי"ב חלות של לחם משנה כמובא בזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל. ובבית המקדש היו מסדרין בכל שבת הלחם הפנים שנים עשר חלות. וכל זה כנגד קדושת השנים עשר שבטים שנים עשר שערי תפלה שמשם מקבלים השנים עשר מזלות ומשפיעים כחם בכל. ואז עיקר שלימות עליות התפלה וכל תפלה עולה דרך השער השייך לה וממשכת חכמה ועשירות, כי עיקר השגת המוחין והדעת הוא בשבת כנ"ל ומשם עיקר העשירות גם כן כמו שאמרו רז"ל ברכת ה' היא תעשיר וכו' זה שבת שנאמר בו ברכה "ויברך אלקים" וכו'.
וזה בחינת שלחן ומנורה של שבת שלחן בצפון ומנורה בדרום. וקדושת שבת בעצמה היא גם כן בבחינת בין צפון לדרום כמבואר במגלה עמוקות אופן רמ"ט, ויעקב אבינו שהוא הראשון שמבואר בו ששמר את השבת על כן זכה להוליד י"ב שבטים שהם בחינת י"ב נוסחאות התפלה. ונשואי יעקב ללאה זווגם הראשון היה בליל שבת כמבואר בכוונות ונאמר בו "ויאסוף את רגליו אל המטה" שזכה להעלות התפלה שהוא בחינת רגלין כל תפלה לשבטה ולשרשה, ועל כן על ידי תפלתו היה משפיע חיות לכל שלשה חלקי עולם שהם ש'פל כ'וכב מ'לאך ראשי תיבות שכ"ם כמבואר בפנים.
ועל כן נסמך ענין שמירת שבת שלו אצל ביאתו לשכם כמו שכתוב ויבא יעקב שלם עיר שכם ודרשו רז"ל שלם בגופו ובממונו ובתורתו. שזה בחינת צפון ודרום כנ"ל ויחן את פני העיר ודרשו רז"ל ששמר את השבת וקבע תחומין וכו'. ועל כן נתן שכם ליוסף דייקא שהוא בחינת שבת כמבואר בזוהר הקדוש וגם אצלו מבואר ששמר את השבת כמו שכתוב וטבוח טבח והכן וכמו שדרשו רז"ל.
גם שבת הוא בחינת אמת כנ"ל בסימן ז', ועל ידי זה עיקר שלימות התפלה שהוא בחינת אמונה כמבואר בפנים. וזה בחינת "ויכל אלקים ביום השביעי" וכו' ודרשו רז"ל מלשון 'כלתה נפשי' ועל כן נקרא שבת חמדת הימים. כי עיקר השתוקקות של השם יתברך אינו אלא אל האמת כמבואר בפנים וזה שאמרו רז"ל ברכו באורה ברכו באור פניו של אדם. כי על ידי אמת זוכין לאור, ואמת הוא בחינת אור הפנים כמבואר במקום אחר, ויעקב אבינו שהוא בחינת אמת כמו שכתוב תתן אמת ליעקב על כן זכה להעמיד י"ב שבטים שהם שלימות התפלה ונקראים כולו זרע אמת.
וזה בחינת אלפים אמה תחום שבת כי דיבורי התפלה נקאים אמה כמבואר בפנים והם בחינת אלפים בחינת אמת ואמונה כמבואר לעיל בסימן ז' והם תחום שבת כי קדושת שבת כלול משניהם, ועל כן נכנס יעקב לשכם וקבע תחומין עם דמדומי חמה היינו שחיבר בשכם דייקא בחינת אמת ואמונה שהם בחינת תחום שבת כנ"ל.
וזה אם תשוב משבת רגליך א'ם ת'שוב מ'שבת ראשי תיבות אמ"ת כנ"ל ועל ידי זה עולין הרגלין שהם בחינת תפלה כנ"ל. וזה בחינת ענ"ג שבת בחינת ע'דן נ'הר ג'ן כנ"ל, עדן הוא בחינת אור האמת בשרשו שהוא בחינת אור הקב"ה בעצמו שהוא עצם האמת ובקדושת האמת שלו כביכול אין לנו שום תפיסה כלל והוא בחינת עתיקא קדישא כידוע. נה"ר הוא בחינת האמת שלנו שממשיכין עצמינו אל האמת שיש לנו קצת השגה בו שזה בחינת יעקב. ג"ן הוא בחינת אמונה בחינת תפלה כידוע. וזה בחינת הג' סעודות של שבת שהם כנגד עדן נהר גן כידוע. גם שבת הוא בחינת צדיק הדור שהוא בחינת משה משיח בחינת ישמח משה במתנת חלקו כנ"ל. גם שבת הוא בחינת התורה כנ"ל כמה פעמים ועל ידי כל זה נשלמת התפלה.
וזה בחינת מה שאמרו רז"ל (שבת יט) תבלין אחד יש לנו ושבת שמו וכו' וריחו נודף, כי הוא בחינת משיח שהוא בחינת חוטם בחינת ריח כמו שכתוב והריחו ביראת ה' שהוא בחינת התפלה כמבואר במאמר מישרא סימן ל', ועיין גם במאמר תקעו ממשלה ליקוטי תנינא סימן א' ובמאמר אמור אל הכהנים ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן ב', גם שבת הוא בחינת אמונה בחינת נסים בחינת ארץ ישראל כנ"ל בסימן ז' ונסים הם בחינת גשמים כמבואר בפנים ועל כן אמרו רז"ל ונתתי גשמיכם בעתם בלילי שבתות (מדרש רבא ויקרא ל"ה ובתורת כהנים) וכמו שפירש רש"י בחומש, וזה בלילי שבתות בלילי דייקא שהוא בחינת אמונה כמו שכתוב "ואמונתך בלילות" בחינת אמת ואמונה ערבית, אבל ביום שבת שהוא בחינת אור האמת כנ"ל אמרו רז"ל שמש בשבת צדקה לעניים. כי האמת מאיר כמו אור השמש ועל כן יעקב אבינו שהוא בחינת אמת נקרא שמש כמו שאמרו רז"ל וכמו שכתוב ויזרח לו השמש ואמרו רז"ל כי בא השמש אתי שמשא. ועיין תענית דף כ"ג ובחידושי אגדות ד"ה בלילי רביעיות וכו' ותבין, ועיין זוהר שמות דף צ' מאי דכתיב תתן אמת ליעקב כמה דאת אמר ושמרו בני ישראל את השבת: