יקרא דשבתא
ארז"ל חד אמר לא ניתנה שבת אלא לתענוג וח"א לא ניתנה שבת אלא לד"ת ולא פליגי מ"ד לתענוג אלו ת"ח שהם יגיעים בתורה כל ימות השבוע ובשבת הם באים ומתענגים ומ"ד לת"ת אלו הפועלים שהם עמלים במלאכתם כל ימות השבוע ובשבת הם באים ומתעסקים בתורה. גם ארז"ל ששת ימים תעבוד וכו' בנוהג שבעולם מלך ב"ו אומר לעבדי' עשו עמכם יום אחד ועמי ששה ימים. אבל הקב"ה אינו כן אלא כך אמר הקב"ה לישראל בני עשו עמכם ששת ימים ועשו עמי יום אחד (פסיקתא דעשרת הדברות) ולפי המבפ"נ מובן הענין היטב כי עיקר החיים הוא התורה וכל הפורש מן התורה כפורש מן החיים ובאמת א"א להיות דבוק בהתורה תמיד בלי הפסק רגע. כי אפי' הבעל תורה ואפי' הבעל השגה וכו' בהכרח להיות בטלין מן התורה איזה זמן בשביל לעסוק בצרכי הגוף וא"כ במה מחיין עצמן בזו השעה שבטלין מן התורה שאז הוא בבחי' איש פשוט. ומכש"כ שיש אנשים פשוטים ממש ואעפי"כ הם כשרים ויראי שמים וצריכים לקבל איזה חיות מהתורה שהוא עיקר החיים ובאמת הם רחוקים מהתורה. אך דע שהחיות של כל אלו הפשוטים הוא מבחי' קיום העולם קודם מתן תורה שהיה העולם מתקיים רק בחסדו. וזה בחי' האוצר מתנת חנם. ובאמת בוודאי גם אז היתה התורה במציאות כי התורה הוא נצחיית אמנם אז היתה התורה בהעלם ובהסתר היינו שכל התורה הכלולה בעשרת הדברות היתה אז נעלמת בדרך ארץ וישוב העולם שנברא בעשרה מאמרות.
והצדיק הגדול בעת שמוכרח לפרוש מן התורה לפי שעה קלה והוא אז בבחי' איש פשוט אז הוא מקבל חיות מבחי' האוצר מתנת חנם הזה. וזה הוא הדרך לא"י. כי עיקר כבישת א"י הוא ע"י כח מעשיו הגיד לעמו וכו' שזה בחי' העשרה מאמרות שבהם נברא העולם. ועי"ז הוא מחיה את כל הפשוטים הנ"ל וכו' וכל מה שהאדם קרוב יותר אל הקדושה ואל הצדיק הוא מקבל ממנו חיות גבוה ביותר עיי"ש עוד.
והנה קדושת שבת מבואר בזוה"ק שהוא כללא דכל אורייתא ונביאים וכתובים וכו' והכל מודים כי בשבת ניתנה תורה כי הם בחי' אחת כי שקולה שבת ככל התורה כולה כשארז"ל. וע"כ באמת הוא בחי' חיים בחי' טועמיה חיים זכו ועל הפורש ממנה ח"ו נאמר מחלליה מות יומת והוא ככופר בכל התורה כשארז"ל.
וע"כ לא ניתנה שבת אלא לד"ת בבחי' אמר הקב"ה עשו עמכם ששה ימים ועשו עמי יום אחד כי בכל ימות השבוע טרודים רוב העולם בד"א ועסק ומלאכה וע"כ צריכין לעסוק בד"ת בשבת עכ"פ שאז כל המלאכות אסורין. וע"כ ארז"ל זכריהו מאחד בשבת כי קדושת שבת הוא החיות של כל ימות השבוע ע"כ צריכין לזכור עכ"פ בכל ימות השבוע שעיקר החיות דקדושה הוא שבת ועי"ז ממשיך איזה חיות דקדושה מהארת קדושת שבת על כל ימי החול ג"כ כי בימי החול שטרודים במלאכה ועסקי ד"א ורחוקים מהתורה אז צריכין לקבל חיות רק מהחסד חנם בחי' האוצר מתנת חנם הנ"ל שהוא בחי' החסד חנם שהיה מקיים העולם קודם מ"ת ע"י התורה הנעלמת שהיא מלובשת בתוך ד"א שהיא בחי' הדרך לא"י כנ"ל. ועיקר הארת זה החסד חנם שהוא שרש בחי' העשרה מאמרות בחי' כי אמרתי עולם חסד יבנה וכמובא במ"א הוא בשבת שאז הוא עיקר שלימות הבריאה כולה שנבראת בעשרה מאמרות בחי' ויכל א' ביום השביעי וכו' וכמו שארז"ל וע"כ נמתקין אז כל הדינים ונמשכין חסדים גדולים כמבואר בזוה"ק. וכל זה מחמת שמאיר אז בחי' האוצר מתנת חנם הנ"ל. וע"כ ארז"ל באמת אפי' עע"ז וכו' מוחלין לו כי הכל נתתקן ע"י האוצר מתנת חנם הנ"ל.
וע"כ בשבת אז עיקר זמן המסוגל ביותר להשגת סתרי תורה כמובא. כי אז מאיר בחי' החסד חנם שהיא בחי' התורה הנעלמת הנ"ל. וע"כ קדושת שבת בעצמה נקראת מתנה כשארז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כי הוא בבחי' האוצר מתנת חנם הנ"ל אך מחמת שמהאוצר הזה א"א לקבל כ"א הצדיק הגדול שדבוק מאד בהתוה"ק בתכלית השלימות ואז כשהוא מוכרח לבטל קצת ואז הוא איש פשוט. ומחמת שהוא דבוק מאד בהתוה"ק וא"א לו לפרוש ממנה כלל אפי' רגע קלה ע"כ הוא זוכה לקבל חיות בעת פשיטותו מבחי' התורה הנעלמת בתוך ד"א שזה בחי' העשרה מאמרות שבהם מלובש עשרת הדברות כנ"ל. ועי"ז הוא ממשיך חיות לכל הפשוטים כנ"ל.
וע"כ אלו הפשוטים צריכין לעסוק ביותר בתלמוד תורה בשבת עכ"פ בכדי שיהיה להם איזה שייכות והתקרבות להתוה"ק מחמת שבעת שבטלים ממלאכה וד"א מרבים בעסק התורה מזה נגלה ונראה שמה שאינם עוסקים בתורה בימי החול הוא רק מחמת טרדתם בעסקי פרנסה ודרך ארץ. ועי"ז זוכים שגם בימי החול מקבלין חיות דרך הצדיק הנ"ל מבחי' התורה הנעלמת בתוך דרך ארץ. וע"כ הת"ח וצדיקים שהם יגיעים בתורה כל ימות השבת ע"כ הם רשאים לבטל קצת בשבת מת"ת ולהמשיך קצת בענג אכילה ושתיה לכבוד שבת (וכמובא גם בשו"ע או"ח סי' רצ) ועי"ז יש להם איזה שייכות לבחי' האנשים הפשוטים הנ"ל וממשיכים להם חיות דקדושה מבחי' התורה הנעלמת בתוך ד"א ועסקי הגוף וכמבפ"נ שבשביל זה מוכרח הצדיק הגדול לירד וליפול לפעמים לתוך פשיטות ולהיות איש פשוט איזה שעה כי עי"ז הוא מחיה את כל הפשוטים וכו' וכ"א כפי קירובו אל הקדושה ואל הצדיק הנ"ל ביותר כן הוא מקבל ממנו חיות גבוה יותר וכנ"ל.
וע"כ צריך אדם להקביל פני רבו בשבת כמבואר בזוה"ק ודבר גדול מאד לבא על שבת לצדיק אמתי כמבואר במ"א כי זוכה עי"ז לקבל ביותר בחי' הארת החיות דקדושה שממשיך הצדיק מבחי' התורה הנעלמת והאוצר מתנת חנם שמאיר ומתגלה ביותר ע"י קדושת שבת כנ"ל. וע"כ ארז"ל כי אפי' ע"ה ירא לשקר בשבת. כי אעפ"י שהוא רחוק מהתורה אעפי"כ ע"י קדושת שבת נמשך גם עליו יראה מבחי' התורה הנעלמת בתוך העשרה מאמרות וכל מאמר יש לו בחי' יראה בחי' הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך וכמבפ"נ. וזשדרז"ל בראשית ברא וכו' בשביל היראה שנקראת ראשית נמצא שכל העשרה מאמרות שעל ידם היתה הבריאה הוא רק בשביל יראה.
וזה שמובא בפנים איך שצריכין להתחזק בעבודת ה' ושלא לייאש עצמו לעולם ולידע ולהאמין שגם הוא מקבל חיות דקדושה מהתורה ע"י הצדיק הנ"ל וכו' ואפי' איש פשוט ג"כ צריך שיהיה לו יראת שמים וכו' היינו כנ"ל שזה בחי' היראה שמאיר בשבת אפי' לעמי הארץ ואנשים פשוטים כנ"ל. ומחמת שזה הדרך הוא הדרך של כבישת א"י ע"כ ארז"ל אם אתם משמרין את השבת אתם נכנסים לא"י היינו כנ"ל. וזה בחי' וירא מנוחה כי טוב. מנוחה זה בחי' קדושת שבת שהוא יום מנוחה וקדושה וזה ואת הארץ כי נעמה כי עי"ז זוכין לירושת א"י וע"כ א"י בעצמה נקראת ג"כ מנוחה בחי' אם יבואון אל מנוחתי וכתיב אל המנוחה ואל הנחלה.
וזה ונח מצא חן נח הוא בחי' שבת נייחא וכו' כמובא בזוה"ק מצא חן כי ע"י שבת ממשיכין בחי' האוצר מתנת חנם שעליו נאמר וחנותי את אשר אחון כשדרז"ל (מ"ר פרשת כי תשא מה) וע"כ שבת הוא בחי' תשובה כנ"ל כ"פ. כי עיקר תיקון התשובה הוא ע"י בחי' החסד חנם הנ"ל וע"כ צריכין להרבות צדקה לעניים על שבת וקופה של צדקה מתחלקת בערב שבת בכדי להמשיך עי"ז החסד חנם הנ"ל המאיר בשבת.
וזה אם תשיב משבת וכו' אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא שהוא בחי' רב חסד כמבואר בזוה"ק היינו בחי' האוצר מתנת חנם הנ"ל שנמשך מבחי' רב חסד בחי' עתיק. והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחי' עליית המלכות שהוא מחיה את כל המדריגות התחתונות שהן בחי' הפשוטים הנ"ל הרחוקים מהתוה"ק ובחול אז המלכות בבחי' רגליה יורדות מות ויונקים ממנה כביכול המלכיות דסט"א. אבל בשבת שמאיר החסד חנם הנ"ל שבזה מחיין גם כל הפשוטים הנ"ל ע"י התורה הנעלמת אז עולה המלכות בעליות גדולות והמלכיות דסט"א נדחין ונופלין. וע"כ דרז"ל על זה שניצול משיעבוד מלכיות היינו כנ"ל. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שהוא בחי' התורה כידוע.
היינו כי עי"ז יכולין להחזיר ולקרב הכל אל התורה"ק גם כפשוטו ר"ל שיזכה לירושת א"י שהוא נחלת יעקב כי ע"י זה הדרך כובשין א"י וזשדרז"ל שזוכה לנחלה בלי מצרים. היינו כי יכולין עי"ז לקדש כל המקומות שבעולם בבחי' קדושת א"י כמבפ"נ. וזהו כי פי ה' דבר כי הכל נברא בעשרה מאמרות שבהן נעלמים עשרת הדברות ועיקר שלימות העשרה מאמרות הוא ע"י שבת כנ"ל. וכן העשרת הדברות שהם כלל התוה"ק ניתנו בשבת כנ"ל. וצריכין לבאר עוד.