יקרא דשבתא
מבואר כבר לעיל כ"פ כי שבת הוא בחי' מלכות והוא בחי' הדיבור שזה בחי' ודבר דבר הנאמר בשבת כמובא בזוהר בראשית ד' לב. והדיבור הוא בחי' חוה בחי' שלא כסדר בחי' תשרק. גם שבת הוא בחי' עולם המחשבה. ומחשבה הוא בחי' חשוב מה בחי' חכמה כח מה ומה גימטריא אדם. שזה בחי' כסדר כמבפ"נ.
ועיקר השלימות שתהא בחי' חוה בחי' מלכות מקושרת לאדם בחי' מה היינו להקב"ה ואזי יש לה שלימות. וזה בחי' זכור ושמור של שבת. וכן שבת דלילא ושבת דיומא שהם בחי' קוב"ה ושכינתיה כמבואר בתיקונים וע"כ עיקר שלימות כל הבריאה הוא ע"י שבת. כי כלל הבריאה הוא בחי' שלא כסדר בחי' תשרק שזה סוד בתשרי נברא העולם. וכן מה שבאו האותיות בסדר תשרק לברוא בהם את העולם כמבואר בזוה"ק ובתיקונים ועיין בזה גם בליקוטי הלכות. ובחול יש כביכול איזה אחיזה להסט"א בבחי' מלכות שלא כסדר כי אז ימי עשיה ומלאכה ויכול האדם להפריד ח"ו את בחי' המלכות מהקב"ה וליקח אותה לעצמו שזה בחי' כחי ועצם ידי עשה לי וכו'. אבל בשבת אז עולה המלכות לשרשה ואז עיקר שלימות יחוד קוב"ה ושכינתי'. ואזי נתבטל בחי' ההנהגה של שלא כסדר נגד בחי' כסדר ואז הולך לו להאדם כסדר. וזה בחי' שבת בחי' משבית מלחמות וכו' כי שלא כסדר זה בחי' מלחמה כמבפ"נ. וזה בחי' ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך וכו' וכל דינין אתכפין ולא מתערין כלל.
וזשארז"ל נותנין לו כל משאלות לבו שהולך לו להאדם כרצונו כסדר בשלימות. וע"כ ארז"ל שאסור לבקש על צרכיו בשבת קודש כדי שלא יהא נזכר בצערו. היינו שלא יהיה נזכר אז כלל שום בחי' שלא כסדר וזהו שמתפללין וברצונך הניח לנו שלא תהא צרה ודאגה וכו' ביום מנוחתינו.
וזה בחי' מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו' להגיד בבוקר חסדך. היינו כשהולך לו כסדר בבחי' חסדים. ואמונתך בלילות היינו אפי' בבחי' הנהגה של שלא כסדר שהוא בחי' חוה בחי' לילה כ"ש ולילה ללילה יחוה ובפשוטו ג"כ ההנהגה של שלא כסדר הוא בחי' חשכת לילה. ואעפי"כ ע"י קדושת שבת זוכין להתחזק באמונה ולהאמין כי בוודאי הכל לטובה שזה בחי' כסדר. וזה כי שמחתני ה' בפעלך וכו' כי כל הבריאה הוא מבחי' שלא כסדר. אבל כשבא שבת ונכללת בבחי' כסדר אזי נמשך בחי' שמחה ששמחים על מה שנברא הכל. וזה מה גדלו מעשיך ה' בחי' עשיה הוא בחי' מלכות שלא כסדר. מאד עמקו מחשבותיך. מחשבה הוא בחי' חכמה בחי' סדר. ואח"כ מבאר שאפי' ההנהגה של בחי' צדיק ורע לו רשע וטוב לו שזה נראה בוודאי לבחי' שלא כסדר. אבל באמת גם זה נכון וישר. כי הצלחת הרשעים הוא רק לפי שעה ולהשמדם עדי עד. אבל צדיק כתמר יפרח וכו'. וזה להגיד כי ישר ה' בחי' כסדר.
גם שבת הוא בחי' תשובה כנ"ל כ"פ. כי עיקר דרך התשובה (המבפ"נ שנמשך מבחי' שם ס"ג ושם קס"א) מאיר בשבת קודש שזהו בחי' וכבדתו מעשות דרכיך וכמבואר בליקו"א סי' ואו. כי ע"י קדושת שבת נתגלה ומאיר אור של חיות אלקות שיש אפי' בהפחות שבישראל. שזה בחי' ויקהל משה את כל ישראל.
שמשה היה מייחד ומקשר עצמו עם כל ישראל ואפי' עם הפחות שבהם שזה בחי' כולו סג יחדיו כמבפ"נ.
וע"כ ציום אז על שבת וזה בחי' הארת השם ס"ג הק' שהוא בעולם הבריאה בחי' בינה בחי' שבת. גם אז מאיר השם קס"א שהוא בחי' אם אסק שמים שם אתה.
כי אז עיקר עליית העולמות עד למעלה למעלה שזה בחי' אם אסק שמים וכו'.
וזה אם תשיב משבת וכו' אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא ששם שורש המוחין העליונים בחי' מחשבה וחכמה שורש בחי' כסדר. וע"כ דרז"ל על זה שנותנין לו כל משאלות לבו היינו שהולך לו כסדר כנ"ל.
והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחים קדישין היינו עליית המלכות שהוא בחי' שלא כסדר להכלל בבחי' כסדר. וע"כ דרז"ל על זה שניצול משיעבוד מלכיות היינו שלא יהיה יניקה ואחיזה להמלכות דסט"א בבחי' המלכות דקדושה שהוא בחי' שלא כסדר (וע"כ נקרא החורבן והגלות בשם צלמות ולא סדרים כשדרז"ל (סוטה דף מט) על שם שיניקתן מבחי' שלא כסדר כנ"ל) והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שזה בחי' השם מ"ה בחי' אדם הנ" ל וע"כ דרז"ל שזוכה לנחלה בלי מצרים כי נתבטלין כל המצרים שהם מבחי' שלא כסדר לגבי בחי' כסדר כנ"ל. וזה כי פי ה' דבר שנתייחד הדיבור שהוא בחי' מלכות פה בחי' שלא כסדר עם שם הוי"ה שהוא בחי' כסדר. וזה ג"כ בחי' אם תשיב משבת בחי' התשובה של שבת כנ"ל. אז תתענג על ה' היינו שתזכה לעלות בעליות גדולות דקדושה שזה בחי' אם אסק שמים בחי' שם קס"א שהוא שם אהיה במילוי יודין. ושם אהיה מאיר בשבת כמבואר בברית מנוחה דרך דלת.
והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחי' עליית המלכות אל המוחין שזה בחי' השם ס"ג בחי' כולו סג יחדיו היינו החיות אלקות שנמצא אפי' בהפחות שבישראל שעי"ז יכולין לייחד ולקשר עמו ג"כ ולקרבו אל הקדושה ולהשיבו בתשובה שזה בחי' חירק דסג בחי' ובחירק לאנחתא לה לתתא לאמלכא לה על תתאין לקיים ומלכותו בכל משלה כמבפ"נ. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שהוא בחי' הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כי הוא מחבר שני הבחינות הנ"ל יחדיו וכוללם ביחד. כי אלו השני בחינות בחי' אסק וסג הנ"ל הם בעצמם ג"כ בחי' כסדר ושלא כסדר הנ"ל שזה בחי' אחור וקדם צרתני כי אלו שעולי' בעליות גדולות הם בחי' קדם בחי' פנים בחי' כסדר. וע"כ דרז"ל באמת אז תתענג על ה' שנותנין לו כל משאלות לבו שזה בחי' כסדר. ואל הפחותים שבישראל שצריכין להחיות אותם ולקרבם ע"י בחי' חירק דסג בחי' ומלכותו בכל משלה הנ"ל. הם בבחי' אחור בחי' שלא כסדר. כי הם נסוגים אחור מקדושתם ויש בהם אחיזה להסט"א מאד. שזה בחי' משדרז"ל והרכבתיך וכו' שניצול משיעבוד מלכיות כנ"ל. ונחלת יעקב שהוא מחבר שני הבחינות הנ"ל יחד. היינו שמיחד ומקשר בחי' שלא כסדר עם בחי' כסדר בחי' אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך אל תקרי כפיך אלא כפך היינו יוד גמטריא כף כמבפ"נ.
היינו שהבחינה שלא כסדר בחי' אחור נכלל בבחי' קדם בחי' כסדר אזי נעשה מזה בחי' כף. היינו שנעשה מזה בחי' כלי וצמצום לקבל האור של בחי' כסדר בחי' קדם ולא יזיק לו ריבוי האור ח"ו. שזה בחי' ושכותי כפי עליך וכו' וראית את אחורי וכו' וכמובן בפנים. ועיין עוד במה שמבואר לעיל על מאמר קרא את יהושע סי' ואו בלקו"א.