יקרא דשבתא
שבת הוא בחי' תיקון הברית בחי' ברית עולם וכו' וכנ"ל כ"פ ועי"ז נתתקן התפלה שזה בחי' טוב להודות לה' וכו' ואז התחלת צמיחת קרן משיח בבחי' אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלו. והנעלם של שבת עולה כמנין אליהו משיח בן דוד כנ"ל בסי' ל"ב (עיין מ"ר בשלח פ' כה) וכללות משיח באבות היינו שהדיבור שבו מתפלל כלול מאש ומים רוח שזה בחי' שבת שין בת. שין הם האבות בת הוא בחי' התפלה וכמבואר גם בפנים. ואז נעשה בן חורין בחי' החרות של שבת שאסור במלאכה כמבפ"נ. וקדושת שבת זה בחי' תכלית הידיעה. בחי' תכלית הידיעה אשר לא נדע ותכלית הזה הוא עיקר המקום היינו בחי' מקומו של עולם שזה בחי' אל יצא איש ממקומו ביום השביעי כמבפ"נ. ואז פושט גוף המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן שזה בחי' בגדי שבת כמבפ"נ.ואז נתרומם מזלו וזוכה לעושר וכו'. וזה בחי' ברכת ה' היא תעשיר וכו' שדרז"ל על שבת. ואז נתחזק יצרו הטוב כנ"ל כ"פ בשם הזוה"ק ונתבטל העצבות בחי' ביום הניח ה' לך מעצבך ונתבטל גם הליצנות בחי' שחוק הכסיל כי אז נתגדל הדעת ונכנע הכסילות וזוכין לבחי' לב חכם לימינו כמבואר בתיקונים. ועי"ז נתבטלין כל אהבות ויראות רעות. וזוכין לאהבות ויראות קדושות שזה בחי' האהבה ויראה שזוכין בשבת כנ"ל כ"פ.
גם עי"ז מעבירין החשך המכסה על העינים ואז העינים רואין נפלאות בחי' גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך שזה בחי' קדושת שבת תלת גוונין דעינא ובת עין ואז עיקר הזמן להשגת התורה ולחדש נפלאות. ועי"ז נתעלין כל הבקשות ומעוררין הגאולה ונתבטל שאור וחמץ שבלב האדם המסית את האדם שיהרהר אחר ת"ח שבדור וכו'. כי שבת הוא בחי' ביטול שאור וחמץ בחי' תשביתו שאור ואז זוכין לבחי' אמונת חכמים בשלימות כנ"ל כ"פ. ואז יכול הלב להתלהב בלימוד התורה בשלהובין דרחימותא שנתעוררין בשבת כמבואר בתיקונים. וזה בחי' רשפיה רשפי אש שלהבת יה מים רבים לא יכלו לכבות את האהבה וכו' שנאמר לענין שבת כמבואר בכתבים. ואז נמשך בושה על כ"א מישראל. כי שבת אותיות בשת כמובא. והבושה הוא בחי' שפיכות דמים. והשכינה מכסה בכנפיה על דמם של ישראל באהבה הזאת ועי"ז נתכסין כל הפשעים בבחי' על כל פשעים תכסה אהבה וזהו שארז"ל כל המשמר את השבת מוחלין לו על כל עוונותיו.