יקרא דשבתא
מבואר לעיל כ"פ בשם הזוה"ק ששבת קודש הוא בחי' הדיבור דקדושה בחי' ודבר דבר הנאמר בשבת.
ומחמת שמשם עיקר האכילה והפרנסה כמבפ"נ ע"כ מצוה לסדר השולחן ולאכול בשבת. ומניה מתברכין כל שתא יומין כמבואר בזוה"ק. וע"כ מסדרין אז הלחם הפנים על השולחן. כי אז השולחן והאכילה בבחי' פנים בחי' זה השולחן אשר לפני ה' דייקא בחי' פנים כמבפ"נ. וזה בחי' הלחם משנה של שבת כי הדיבור השלם הוא בחי' פי שנים כמבואר במ"א.