סימן ס"ד-בא אל פרעה

בארץ ישראל שם עיקר שלימות החכמה והשכל. ועי"ז יכולים ליישב הקשיות הבאים מבחינת שבירת כלים. וכן בא"י שם עיקר שלימות האמונה שעי"ז עוברין גם על כל הקשיות הנמשכים מבחי' חלל הפנוי. וע"כ נקראת א"י ארץ העבריים. כי שם זוכים לאמונה שלימה כל כך עד שעוברים עמה על הכל. וכמבואר גם בפנים לענין שנקראים ישראל עבריים וכו'. וזה שכתוב זמרו לד' יושב ציון הגידו בעמים עלילותיו שזה בחינת דיבור שהוא בחי' שכל וחכמה כמבואר בפנים. וכתיב לך דומי' תהלה אלקים בציון. היינו בחי' שתיקה שעי"ז עוברים על הקשיות הבאים מחלל הפנוי בחי' שתוק כך עלה במחשבה כמבואר בפנים. והנה מבואר בפ' שופטים שמשאר עיירות שאינם מא"י כשלוחמים עמהם אזי מותר להחיות מהם הנשים והטף וכו. וזה כי הם מבחי' הקליפות הבאין מבחי' שבירת כלים שיש בהם איזו נצוצות הק'. וע"כ יכולים ליישב אלו הקשיות הבאים משם. וע"כ עם עיירות הנ"ל מותר לעשות שלום ג"כ ויהיו לך למס ועבדוך אבל מהעמים אשר בא"י כתיב בהם לא תחי' כל נשמה. כי הם מבחי' האפיקורסות והקשיות הבאים מבחי' חלל הפנוי שע"ז נאמר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים. ויש לומר שזה הי' פגם המרגלים שאמרו באנו אל הארץ וגם זבת חלב ודבש היא וכו' אפס כי עז העם וכו'. וכן אחר כך כתיב כי חזק הוא ממנו ודרשו רז"ל כביכול אין בעל ההבית יכול ל הוציא כליו משם. היינו כי מאחר שיונקים מבחי' חלל הפנוי שכביכול השי"ת בעצמו צמצם ופינה אלקותו משם ע"כ הם חזקים מ אד וא"א לנצחם בשום שכל ואותיות. וזה ויהס כלב את העם אל משה ופירש רש"י לשון שתיקה. היינו שרימז להם שהגם שבאמת אי אפשר ליישב אלו הקשיות בשום שכל. אבל משה רבינו זכה לבחי' שתיקה כזו עד שעי"ז יוכל להעלות גם אלו הנפשות שנפלו לאלו המבוכות והקשיות ולהכניס בהם אמונה שלימה כל כך עד שעי"ז יעברו על כל הנ"ל כנ"ל. וזה ויהס כלב את העם אל משה היינו שהאיר להם בחי' השתיקה של משה. וזה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה. כי עי"ז נוכל להתגבר גם על הז' עממין אלו ולבער ואתם לגמרי והכל בכחו וזכותו של משה. ומחמת שעיקר בריאת העולם הי' ע"י חלל הפנוי שלשם א"א ליכנס בשום שכל רק באמונה שזה בחי' וכל מעשהו באמונה. וארץ ישראל היא ראשית נקודת הבריאה כמו שכתוב מציון מכלל יופי וכו' בחי' האבן שתי' שממנו הושתת הכל. כי היא עלתה במחשבה תחלה כי היא תכלית נקודת הרצון שעלה ברצונו הפשוט ית' לכלל הבריאה בבחי' רצית ד' ארצך וכו'. ע"כ היא סמוכה ביותר לבחי' חלל הפנוי שהי' בשביל הבריאה. וזה שכתוב (תהלים צ') ותחולל ארץ ותבל בחי' חלל הנ"ל. ומבואר בפנים שזה בחי' מחלוקת שכל אחד נחלק מחבירו ומושך עצמו לצד אחר. וזה בחי' חלוקת הארץ כמ"ש לאלה תחלק הארץ וכתיב (יהושע כ"ג) ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקותם לשבטיהם. ושם (י"ב) ירושה כמחלקותם ושם (י"ח) ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקותם. ומחמת שלחלוקה ומחלוקת כזה שהוא בחי' חלל הפנוי אי אפשר ליכנס בשום שכל ע"כ כתיב אך בגורל יחלק את הארץ. וזה (משלי י"ח) מדנים ישבית הגורל וכו'. כי הגורל שהוא רק בחי' אמונה זה מבטל כל הקשיות הבאין מבחי' חלל הפנוי שהוא בחי' מחלוקת. וזה שבפ' מסעי נסמך לענין נחלת הארץ בגורל ענין האזהרה להוריש את כל יושבי הארץ וכו' כי הוא ענין אחד כנ"ל. וע"כ קיבול שכר הצדיקים לעתיד לבא שהוא מה שישיגו את סוד חלל הפנוי כמבואר בפנים נקרא ג"כ בשם גורל כמ"ש ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין. וע"כ א"י היא בחי' עוה"ב וחלק בא"י היא כמו חלק בעולם הבא כמובא היינו כנ"ל. והנה שם בא"י שורש כל הזמירות והניגונים דקדושה שזה בחי' השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש. וזה בחי' זמרו לד' יושב ציון וכמוהו הרבה וזה מכנף הארץ זמירות שמענו. ושם עיקר הארת הניגון הק' בחי' ראש אמנה כמו שכתוב אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה וכמו שפירש רש"י שם כשהגליות נקבצין לשם להר הזה ששמו אמנה והוא בגבול צפונה של א"י הם צופים משם ורואים גבולה של ארץ ישראל ואוירה של א"י ושמחים ואומרים הודי' וכו'. היינו כי שם מאיר השיר הזה ביותר. והנה אם הי' משה מכניס את ישראל לארץ אזי היו נתבטלין כל הקשיות הנמשכים מחלל הפנוי ג"כ. והיו ישראל נשארים שם בקביעות רק מחמת חטא המרגלים שפגמו בזה כנ"ל שעי"ז נשארו כולם במדבר והוכרח משה ג"כ לישאר שם עמהם כמו שדרשו ז"ל. וזה שכתוב בפ' וילך הנך שוכב עם אבותיך וכו' כי ע"י הקליפות והקשיות הנמשכים משם עי"ז באו ישראל אח"כ לע"ז עד שבאו עליהם צרות רבות רח"ל. וזה על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני וכו'. כי באמת גם אז הי' עמהם השי"ת רק שהי' בבחי' הסתרת פנים רח"ל. ועתה כתבו לכם את השירה הזאץ וכו'. וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו וכו'. כי השירה הזאת היא מבחי' הניגון והשיר שלעתיד שעי"ז מעלין הנפשות גם מבחי' הקשיות של חלל הפנוי כנ"ל. וזה שכתוב (תהלים פ"ז) אזכיר רהב ובבל וגו' זה יולד שם וכו' ופירש"י שם שכל המזמור סובב על זה שלעתיד יביאו כל האומות את כל נפשות ישראל שנטמעו ונאבדו ביניהם. וזה שסיים ד' יספור בכתוב עמים היינו לעתיד כשיכתבו כל העמים לדראון אז יספור ד' את כל נפשות ישראל שנבלעו בתוכם ויוציאם מביניהם. נמצא שמדבר ממה שנפשות ישראל עתידין לעלות מכל הנפילות שנפלו לשם. אע"פ שיש אומות כאלו שיניקתם מבחי' ההסתרות והקשיות של הכלל הפנוי יעלו גם משם. וזה שסיים ושרים כחוללים כל מעייני בך. היינו שישוררו אז זה השיר שעל ידו נתבטלים גם כל המבוכות של החלל הפנוי שזה בחינת ושרים כחוללים כל מעייני בך היינו כל מחשבותי ועיוני דבוקים בך. בחי' אז ישיר יוד ע"ש המחשבה נאמרה. כי לזה השיר זוכים אלו הצדיקים שהם בחינת שתיקה בחי' מחשבה. שעי"ז יכולים ליכנס גם לתוך אלו המבוכות ולהעלות הנפשות שנפלו לשם עד שגם הם יזכו לבחי' קדושת המחשבה שידבקו את עצמם במחשבתם אל אור הא"ס בעצמו ית' שהוא בחינת סובב כל עלמין כי סובב גם על החלל הפנוי וכו' כמבואר בפנים. ועי' במדרש (שוחר טוב תהלים פ"ז) שהביאו רז"ל ג"כ זה הפסוק תשורי מראש אמנה לענין שעתידין האמות להביא את נפשות ישראל תשורה ודוון למלך המשיח מכוון לענינינו. כי מחמת שיש מבוכות של בחי' חלל הפנוי שאסור ליכנס בהם כנ"ל רק ע"י בחי' הניגון והשיר הנ"ל יעלו מאליהם הנפשות שנפלו לשם כי הם בעצמם יביאו אותם ויחזירום אל הקדושה בבחי' והביאו את כל אחיכם מנחה לד' וכמבואר ג"כ במאמר אמצעיתא סי' כ"ד.

וכפי הנ"ל מבואר מה שאמרו רז"ל (מגילה י"ד) משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה. כי עיקר הזמירות והשירות הם בא"י כנ"ל. וזה איך נשיר וגו' על אדמת נכר. וע"כ הי' גמר כיבוש א"י בשלימות ע"י דוד המלך ע"ה שזכה להיות נעים שמירות ישראל. וזה נאום הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה ונעים זמירות ישראל. כי ע"י זמירות ושירות אלו שהם מבחינת הניגון והשיר שלעתיד שעי"ז מעלין גם כל נפשות ישראל שנפלו להמבוכות של בחי' חלל הפנוי. עי"ז יוכל להחזיר את כל נפשות ישראל בתשובה שלימה. וע"כ באמת מבואר בדברי רז"ל שתהלים מסוגל לתשובה. וע"כ באמת אמרו רז"ל (שוחר טוב תהלים י"ח) שכשאמר ישראל שירה נמחלו עונותיהם. וע"כ בארץ ישראל ששם יקר הזמירות והשירות הקדושות בחי' עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו ונאמר קחו מזמרת הארץ וכו'. ע"כ העם היושב בה נשוא עון. וע"כ כשבנה שלמה את הבית המקדש שהיא פנימיות קדושת א"י יסד אז שיר השירים. וזה שנאמר גם על לעתיד "השיר יהי' לכם כלול התקדש חג" (היינו הלילה של פסח שיצאו מגלות פרעה ומצרים שמרמז על שני בחינות המבוכות הנ"ל כמובן הפנים במאמר זה) ושמחת לבב כהולך בחליל לבא בהר ד' וכו'. כהולך בחליל דייקא כי ע"י השיר הזה זוכין להשיג סוד הכלל הפנוי כנ"ל שזה בחי' קדושת א"י הר ד' וכו'. ועי' (משלי כ"ז) רב מחולל כל ושוכר כסיל ושוכר עובירם עי' רש"י שם הקב"ה ברא הכל וכו' אין אנו צריכים לשום חכמה וכו'. ולפי הנ"ל מבואר הענין בדרך זה הקב"ה ברא את כל הבריאה ע"י סוד חלל הפנוי וזה בחי' רב מחולל כל מחולל דייקא. ואע"פ שכל הבריאה היתה ע"י חכמה מכל מקום החכמה שיש בבחי' חלל הפנוי אי אפשר לשום אדם להשיג. וע"כ הכל שם ככסילים והקב"ה נותן שכר להאדם ע"ז שיודע האמת שהוא כסיל כי א"א להשיג החכמה שיש שם. וזה ושוכר כסיל. אך ישראל באמונתם הק' עוברים גם על בחי' חלל הפנוי וזוכים לדבק עצמם באור א"ס בעצמו שהוא בחי' סובב כל עלמין כי הוא סובב ומקיף גם על החלל הפנוי. ועל כן נקראים ישראל עבריים על שעובירם באמונתם על הכל וכמבואר בפנים. וזה ושוכר עוברים. כי הוא ית' נותן שכר לישראל שעוברים שאמונתם גם על בחי' חלל הפנוי כנ"ל. ובאמת אין לך שכר גדול מזה בעצמו כשזוכין לעלות ולעבור כל מדריגות בחי' החכמה שיש בכלל הבריאה עד תחלת האצילות שהוא ראשית נקודת הבריאה. ואח"כ עולה ועובר עוד להלן עד שעובר גם על בחי' חלל הפנוי ומדבק א"ע באור א"ס בעצמו. אך אפי' מי שאינו זוכה לזה בשלימות רק כשבא לבחי' הסתרות וקשיות שא"א לו ליישבם עושה עצמו ככסיל ומחזק א"ע באמונה שלימה. גם לזה יש תקוה גדולה ושכר גדול כנ"ל. וע' רש"י שם שפירש ושוכר עובירם עוברי דרכים בטלנים מכל מלאכה. כי באמת עיקר מלאכת האדם בזה העולם הוא להוציא חכמתו הק' מכח אל הפועל. שזה בחי' ואמלא אותו וכו' בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ועל זה יקבל שכר גדול כ"א לפי בחינתו. אך אעפ"כ יקבל שכר גם ע"ז שכשמגיע לבחי' כאלו הבאים מבחי' חלל הפנוי ששם כביכול בחינת ביטול שהוא בטל ופנוי מכל כמבואר בפנים וא"א להשיג החכמה שיש שם. ע"כ גם הם מבטלים א"ע לגמרי ומתדבקים אליו ית' בביטול גמור ועי"ז עובירם על הכל. וזה בכלל דבריו ז"ל שאמר "אז ס'איז גאר שלעכט איז מען זיך גאר מבטל". היינו כנ"ל כשגוברין עליו מבוכות ובלבולים כאלו שא"א לו להתגבר עליהם ולנצחם בשום אופן. ידע כי אולי הבלבולים האלו (הם) נמשכים מבחי' חלל הפנוי כפי בחינתו. ע"כ אין חכמה ואין עצה וכו' כ"א לבטל עצמו לגמרי אליו ית' בביטול גמור כנ"ל. ויש עוד כמה בחינות בזה ולזה נוגע גם מה שאמרו ז"ל פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה ואז יקבל שכר בודאי גם על בחי' הביטול. ויתד שהכל תלוי בו הוא להתחזק את עצמו בכל עת לדבר בו ית' באמונה שלימה. ואז יזכה לעבור בשלום על הכל כי כתיב (תהלים נ"א) אמונים נוצר ד'. וע"כ גם בכלל קדושת ארץ ישראל נאמר שכן ארץ ורעה אמונה וכן לעתיד בעת קיבוץ גליות לא"י שאז ושר השיר הק' כנ"ל שזה בחי' (ישעי' כ"ו) ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה וגו' כתיב שם ג"כ פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים וכו'. כי העיקר הוא האמונה כנ"ל: