פ״ג

מתן בסתר יכפה אף

ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ · 8 פסקאות · 2 חלקים

מפת הזרימה של התורהההיגיון הפנימי במבט אחד

משפט מפתח מכל חלק. לחיצה קופצת אל הטקסט.

א

מתן בסתר יכפה אף — שש הפאי"ן שבאל"ף-בי"ת (גימטריא לילית) יניקת הקליפה, ונעשה מן פא אף

מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף

מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף (משלי כא).

דַּע, כִּי בְּהָאָלֶף־בֵּית יֵשׁ שִׁשָּׁה פֵּאִין. דְּהַיְנוּ: אָלֶף אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת בְּלֹא פ'. גַּם כָּף ך"ף, פ', ף, וְקוּף, גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא אוֹתָן בְּלֹא פ', נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בְּהָא"ב שִׁשָּׁה פֵּאִין.

וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים פ', גִּימַטְרִיָּא ת"פ, כְּמִנְיַן לִילִית.

וְהִנֵּה חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵרַע לָאָדָם מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, הוּא עַל־יְדֵי הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כַּיָּדוּעַ. וְהִנֵּה הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל יוֹנֶקֶת מִן הָאָלֶף־בֵּית כְּמִנְיַן שְׁמָהּ, הַיְנוּ מִן הַפֵּאִין הַנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה מִן פֵּא אַף.

ב

צדקה בסתר פודה הניצוצות והופכת את האף לפא — בחינת איש ואשה זכו שכינה ביניהם

לְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה…

לְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, לֹא זָכוּ – הַיְנוּ שֶׁהוּא בִּלְתִּי טָהוֹר, אֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ. כִּי דַּע וּרְאֵה, כִּי הָאוֹתִיּוֹת עַצְמָן שֶׁל הַפֵּאִין (הַיְנוּ א, כ, ך, פ, ף, ק, הַנַּ"ל), הֵם גִּימַטְרִיָּא "אֵשׁ", וְנוֹקְמִין בּוֹ.

וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה בַּסֵּתֶר, פּוֹדֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִן הַקְּלִפָּה, וְנַעֲשֶׂה מִן הָאַף פֵּא.

וְזֶהוּ: מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף –

מִלְּשׁוֹן כּוֹפֶה עָלָיו כְּלִי (שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֲפִיכָה). וְזֶה: יִכְפֶּה אָף, שֶׁכּוֹפֶה וְהוֹפֵךְ הָ"אַף", וְנַעֲשֶׂה פֵּא, [וְהוּא פִּלְאִי]:

סביב התורה

ללמוד עוד בתורה זו

⎙ חדשבנה לי חוברתבחרו חלקים והדפיסו חוברת־לימוד שלמה לתורה זו

📖 פסוק הפתיחהמתן בסתר יכפה אף(משלי כא)

פסוקים בתורה זו(1) · טקסט מלא
משלי כא

אֹטֵם אׇזְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּל גַּֽם־הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶֽה׃ מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה־אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּֽה׃ שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָֽוֶן׃

מאמרי חז״ל ומדרש(1) · 1 מהמקור
סוטה יזלדף המלא

וְהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן? אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: ״הִנָּקִי״ כְּתִיב. דָּרֵישׁ רַבִּי עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ — שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן. לֹא זָכוּ — אֵשׁ אוֹכַלְתָּן. אָמַר רָבָא: וּדְאִשָּׁה עֲדִיפָא מִדְּאִישׁ, מַאי טַעְמָא — הַאי מְצָרֵף, וְהַאי לָא מְצָרֵף.

רבנו חוזר למקור זה גם ב־תורה ל״ה
פ״ג / רפ״ו