נחת השולחן
הלכות יו"ט כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביו"ט חוץ ממלאכת אוכל נפש וכו'. עיין בכוונות ובסידור רי"ק ותבין איך שהכל סובב על דרך עניניו הנ"ל. כי שבת הוא בחי' קדש עצמו שהוא בחי' אור החכמה העליונה בעצמו וגם בחי' המלכות עולה אז ויושבת בחיק אביה בבחי' אבא יסד ברתא בחי' ה' בחכמה יסד ארץ וע"כ נמתקין בו כל הדינים ואין שום אחיזה להחצונים וכו' ונאסרין בו כל המלאכות אפילו מלאכת אוכל נפש. אבל יו"ט הוא מקרא קודש.
כי קורין וממשיכין הארת החכמה העליונה על ידי בחינת אתערותא דלתתא בחי' אשר תקרא אותם בחי' בי דינא הוא דמקדשי להו וע"כ אסורין בו ג"כ כל המלאכות חוץ ממלאכת אוכל נפש שהם בחי' יצירה ועשיה כידוע. ובשרשן הם כנגד אותיות ו"ה שבשם הקודש שהם בחי' תורה ומלכות כי מחמת שיש אז עדיין איזה אחיזה לבחי' החיצונים ח"ו ע"כ יש אז עדיין איזה בחי' מלחמה עמהם בכדי לברור מהם הניצוצות הק' ע"י כח התורה הק' והמלכות דקדושה כנ"ל:
וע"כ הותר גם מלאכת הוצאה והבערה והכל מחמת הבירורים הנ"ל כמובן מהמבואר לעיל בהלכות שבת. ובזה תבין ג"כ ענין הפלוגתא המבואר בהלכות שבת סימן רמ"ו לענין שביתת בהמו ביום טוב ועוד שאר ענינים כי א"א לבאר הכל מחמת האריכות.
ומחמת שביו"ט נכנעין הקליפות שהם מבחי' עשו שעיקר אחיזתם מבחי' האכילה שאינה בקדושה כנ"ל. אבלביו"ט האכילה בקדושה בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו ע"כ נקרא אוכל נפש דייקא וזה שדרז"ל אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ולא לעכו"ם כי אין לעכו"ם שום חלק באכילת יו"ט שהוא אכילה דקדושה בחי' אוכל נפש כנ"ל (ועיין סימן תקי"ב)