סימן ר"א

נחת השולחן

א׳

הלכות מקואות. עיי"ש חילוקי דינים הרבה בין מעיין למקוהשל מי גשמים וכיוצא והכל מובן קצת ע"פ הנ"ל. כי מעיין הוא מבחי' החכמה העליונה כידוע. וע"כ מטהר אף בזוחלין. כי הוא בבחי' נחל נובע מקור חכמה שממנו הולך האור ומתפשט לכל המדריגות בבחינת יפוצו מעינותיך חוצה. ועל כן יכולים להתקרב להשי"ת ע"י כל דבר שבעולם ע"י השכל שמאיר להאדם. כי הוא בבחי' הולך ואור עד נכון היום שזהבחינת זוחלין שהמים הולכים ונזחלים גם ברחוק ממקום נביעתם. אבל מקוה היא בבחי' מלכות דלית לה מגרמה כלום רק מה שמשפיעים בה מבחי' ומדריגו' דקדושה שלמעלה מבחינתה שזה בחינת מי הגשמםי וכיוצא שמתכנסין ומתקבצין לתוך המקוה והוא רק בחי' מדה וצמצום לקבל האור והחיות על ידה. וע"כ אינה מטהרת אלא באשבורן שיהיו המים שבתוכה מכונסים ומקובצים כי היא מבחי' זאת.

ב׳

(עיין מאורי אור) ויש עוד לבאר בזה הרבה ומובן ממילא קצת להמעיין